בלוג הרזיה והבראה

[גברת_זה*]

טוב אם הם לא קלויים אז הם מאוד בריאים אבל עדיין, בזמן דיאטה?
ככה, ישר לפרצוף: זמן דיאטה.
עוד לא אמרתי לעצמי שאני בדיאטה.
אמרתי לעצמי לאכול בריא, לא לאכול שטויות, האם-אני-מוכנה-לוותר-על-השומנים, אבל דיאטה?
אז אולי הגיע הזמן לשאול
האם אני מוכנה להיות בדיאטה. האם אני מוכנה להוריד מן התפריט שלי דברים שהם אמנם בריאים אבל עתירי קלוריות.
למשל, האבוקדו האהוב שלי. (בטח שמתם לב שמדובר פה בחובבת אבוקדו).
למשל: שקדים.
למשל: רגע, מה עוד? מה עוד בתפריט הבריא שלי הוא עתיר קלוריות?
אני חושבת שבעיקר האבוקדו והשקדים.
אז בקיצור - האם אני מוכנה לשים בצד את האבוקדו והשקדים?

בכל אופן אני מרגישה שינוי כבר באכילה שלך, נראה לי שיש התקדמות.. את מרגישה את זה?
אני גם חושבת. למשל, אני מצליחה לוותר על שוקולדים ועוגות בקלות מפתיעה, בכלל בלי מאמץ.
היום כולם אכלו לידי ארטיק מגנום, קיבלתי ביס מן הגדול וזהו. הרגשתי ממש רגוע עם זה. לא וזהו.
ואוכלת רק חיטה מלאה, וגם זה לא בכמויות.

אפשר להציע לזרוק את הנוטלה מהבית או שתפרוץ מלחמת עולם?
אפשר להציע אבל לא יקרה. יש פה חבורה חובבת נוטלה, ואי אפשר לערער לה את משק המזון.
פעם קראתי באתר הצעה לערבב את הנוטלה עם ממרח חרובים, וככה לעבור בהדרגה מהרבה נוטלה ומעט חרובים להרבה חרובים מעט נוטלה ולבסוף הרבה חרובים שום נוטלה.
ובכן, אצלנו זה לא עבד. כבר בביס הראשון הקטן שלי עיקם את האף והודיע, שהשוקולד מקולקל.
וחוץ מן הענין הפרקטי, לא רוצה להיות במקום הזה, שאני מנחיתה פה גזירות-בריאות. אני דואגת שיהיו גם דברים בריאים, אני אוכלת בעצמי דברים בריאים. זהו.

[גברת_זה*]

את לא מפצחת סודות אטום....
(-:
הצחקת אותי!
טוב, אולי המילה ממוקדת לא מבהירה את הכוונה.
הענין הוא שאני מרגישה הרבה פעמים שאני נכנסת לאוטומט עם אוכל, כמו שקורה כשאני מבשלת,
או כשאני מתארחת ומגישים משהו ואני מבלי-משים, בלי לדווח לעצמי, בום טראח.
וגם בבית זה יכול לקרות. אני עוברת למוד אחר, יש אחת שכותבת בלוג ויש אחת אחרת שנמצאת פה, מנצלת את העובדה שההיא ישנה ומרביצה אותה בהיסח הדעת כאילו.
ונגד המצבים האלה אני צריכה להיות ממוקדת. כלומר, לזכור את המחשבות שלי והתוכניות שלי ו להיות מחוברת לרצונות האמיתיים שלי ולראות בעינים פקוחות מה שקורה אתי.

[גברת_זה*]

אז היום התנהל כך:
ארוחת בוקר: שתי פרוסות לחם קל עם מעט טחינה עגבניות ורבע חביתה כוס קפה.
ביס ארטיק מגנום, שתי עוגיות מלוחות כמו עבודי אבל קטנות.
ארוחת צהריים: שתי פרוסות חם קל עם גבינת עיזים וסלמון, ארבע פריכיות אורז עם אבוקדו, חופן שקדים, נבטים, עלי רוקט.
זהו. זה היה לפני שהחלטתי להוציא את האבוקדו והשקדים.
או לפחות להפחית אותם.

[גוונים*]

האם אני מוכנה לשים בצד את האבוקדו והשקדים?
אפשר להביע התנגדות לאקט הוצאת האבוקדו (מתה על אבוקדו!) והשקדים?
אני חושבת שמן הראוי להשאיר מזון מזין גם אם עתיר קלוריות בתפריט.
אפשר ורצוי להוריד בכמויות, בעיקר אם יש אכילה מוגזמת (ירידה על שקית שקדים שלמה וכאלה).
ובעיקר מה שחשוב לדעתי זה להתמקד באוכל הלא מזין שנמצא בתפריט ובכמויות.

אני חושבת שברגע שהתזונה כולה מזינה ומבוקרת אין כל בעיה עם מזונות עתירי קלוריות, למרות שאוכלים אותם עדיין נמשכת הירידה במשקל.
(לפחות אצלי זה היה ככה).

[גברת_זה*]

אני קולטת עכשיו שאני כבר חודש פה.
מרגישה שינוי בהתנהלות
לא רואה שינוי במשקל.
למשל לפי המשקל שלי אני עדיין על 90
כמו שהייתי 24.3
אבל יש לי משקל לא מדוייק.
אם אני שוקלת את עצמי פעמיים בזו אחר זו אני יכולה בהחלט להשמין קילו
ואם אני עומדת בהטיה הצדה אני מרזה.
אולי אקנה משקל חדש.
אולי לא.
נראה לי שאם ארזה בכל זאת הוא ידווח על תזוזה כלפי מטה.
אז בינתיים עדיין 90.

אה, וארוחת ערב היום: פיצה. אבל איכותית, בצק דק דק עם מעט רסק עגבניות ומעט גבינה, ועלי בזיליקום מלמעלה.
היה שווה. אכלתי משולש וחצי.
עכשיו סוגרת את הבאסטה ופורשת בשיאי.

[גברת_זה*]

אבל רגע, חודש של הבלוג.
זה אומר שכבר חודש שהפחתתי את הסוכרים
לפני שהתחלתי פה עוד הייתי אוכלת כל יום עוגיות, שוקולדים, ממתקים
ובחודש האחרון הפחתי משמעותית
וגם הפחתי לחם והחלפתי לחם מקמח לבן בלחם מקמח מלא
מוזר קצת בעיני שאני לא רזה וחטובה!

הייתי חושבת שזה אמור להיות שינוי משמעותי וניכר בשטח!

טוב, די חשיבה שלילית.
אני מעדיפה לדמיין את עצמי כמו ספינה ענקית שעד כה דהרה בכיוון מסויים
ובחודש האחרון הפחיתה מהירות, עצרה במקום, מסתובבת לאט לאט לקראת הנסיעה בכיוון ההפוך
(מעלה מפרשים. מחממת מנועים. מתכוננת לדהור אחורה).

[פלוני_אלמונית*]

כיף לקרוא אותך
איחולים לשיט מוצלח ונינוח בכיוון ההפוך... (גם לי כמובן (-: )

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אין שום סיבה להוריד כלום. באמת...
את יכולה לאכול אבוקדו, נוטלה ושקדים!!!
אבל חשוב לדעת איזה כמויות מתאימות לך...

[גברת_זה*]

התעוררתי רעבה.
קפה
שתי פרוסות לחם קל מלא
נשיקה של לחם אחיד
קוטג'
סלט עגבניה מלפפון ונבטים

[גברת_זה*]

צהריים
ארבע פרוסות לחם קל עם שלוש כפיות טחינה
עגבניה
עלי רוקט
חמישה צ'יפסים. (כן כן)

[ספורט*]

מה עם ספורט? הליכה יומית כמו שקוסמת תמיד ממליצה ?

[גברת_זה*]

טוב, אז אחר כך אכלתי צלחת של מג'דרה,
ואחר כך רול סושי
ואחר כך חתיכה קטנה של פאי אגוזים.
המעצבן: שאכלתי אוטומטי. הגמד המעצבן זיהה הזדמנות, הימם אותי בנוק אאוט, ו-קדימה.
המשמח: שהתעשתתי מהר, הסתפקתי בחתיכה אחת, הדפתי את הנסיונות שלו למחוק אותה בעוד חתיכה.

וספורט, רק ראיתי במה חדש את המילה ספורט בתוך הבלוג הזה, חטפתי צמרמורת.
הליכה יומית.
אני לא בשלה לזה.
הנה, תראי:

שאלה:
האם אני מוכנה לקבל על עצמי הליכה יומית?
תשובה:
לא.

אולי בהמשך תגיע תשובה חיובית...

[הגמד_חיוכון*]

הי גברת, גם אני קוראת אותך ונהנית
את נותנת לי השראה בעיקר עם הרצון העצום לאכול בריא
בעבר כתבתי בצורה נמרצת בדף להוריד סוכרים בהנקה מלאה היתה שם קבוצת תמיכה נהדרת ודיוחנו אחת לשניה בלי סוף.. נתנו המון מתכונים, גם הורדתי כמה קילו.
אני עדין מנסה להוריד 5 קילו שעלו בהריון השני מאז... אבל כשחזרתי לקרוא שם נהניתי באותה המידה. ממליצה.
בקשר לענין האיטיות בירידה, כל אדם משיל קילוגרמים בצורה אחרת. לפעמים זה בא בבום אחרי הרבה זמן שלא רואים שינוי
אצלי זה קרה ככה בכל אופן.
חוצמיזה בלי קשר למה שאת מהרהרת על עצמך, אני רואה אישה מצחיקה ונהדרת שבאמת מנסה פה משהו לא פשוט כלל: שינוי השקפת עולם, שינוי הרגלי חיים.
את בדרך הנכונהֿ , עצם הרעיון לכתוב הוא אמיץ ובריא. בקיצור ישר כוח!

[גברת_זה*]

בוקר טוב ישראל.
תודה לגמד חיוכון.
היום אני מנקה את הבית.
לא אוהבת לנקות את הבית, אבל הגענו לנקודת שפל שאי אפשר להתעלם ממנה.
התחלתי מן החדר של הבן הגדול, והמחשב דולק...
אז הנני פה. מדווחת על ארוחת בוקר והופ לעבודה:
ארבע פרוסות לחם קל חיטה מלאה, טרי וטעים.
מרוח בזהירות בקוטג' 5%
עגבניה ובצל ירוק
חצי כוס קפה.

מחשבה: אולי אני מגזימה עם הלחם קל-קליל הזה.
הנה, היה לי לא נעים לכתוב פה "ארבע פרוסות".
מצד שני, זה משביע ונותן הרגשה טובה ש"אכלתי".
קשה לי לראות מה יכול להחליף אותו.

[גברת_זה*]

ארוחת צהריים, ניסיתי פריכיות אורז
איזה שלוש פריכיות עם קורנביף דל שומן
נבטים, עלי רוקט, עגבניה, חרדל.

אחר כך אי שקט עסקי זרק אותי.
הרגשתי צורך עז במתוק
ניסיתי נקטרינות, איזה ארבע קטנות,
חזרתי לשקדים, חופן שקדים
לא עזר
עברתי לשוקולד, שורה שוקולד,
המשכתי לכריות, חופן כריות,
חצי אצבע כיף כייף
ובעצם זהו.
מרגישה כאילו אכלתי המון סוכר, אבל בעצם זה לא היה כל ך הרבה.
עכשיו כשאני רושמת אני רואה שזה לא מגיע לקרסולי הכמויות שהייתי מחסלת לפני חודש בלי להניד עפעף
הייתי יכולה לרדת על חבילת שוקולד בתור נשנוש
ועכשיו אכלתי שורה ריבוע - ריבוע.
מוזר איך אני מרגישה עכשיו, ממש בחילה ומלאות כזאת כאילו אכלתי המון המון ממתקים...

האם אני מוכנה לסגור בזה את היום?
האם אני מוכנה להניח לעצמי לנוח עד מחר בבוקר?
כבר יצאתי מאי השקט העסקי, נפלה החלטה ואני רגועה עכשיו. נראה לי שאצליח.

[מ_י*]

מחר יש יום חדש.
}בלי לחץ.
הבעיה העיקרית עם נפילות היא שדבר גורר דבר. לכן הכי טוב: להתחיל כל בוקר מחדש.

[אא*]

ובמסגרת הדיווחונים שלי - לא מצליחה להפסיק לאכול סוכר, ולרוב גם שותה קפה

יכולה לא לאכול כלום כל היום חוץ משוקולד וקצת פירות, ולעיתים קרובות מדי עושה את זה

[פלונית*]

בעוד כמה זמן את אמורה להיות במחזור ?

[גברת_זה*]

טוב, אתמול היה נפילה.
אפילו בערב לא נרגעתי.
אז עכשיו, באמת, כמו שכתוב פה: יום חדש הגיע.
אמנם בדיוק במקרה יום שישי עם הבישולים לשבת
ואחר כך שבת בעצמה.
ואני מכינה היום שבת חגיגית במיוחד, כי בעלי חוזר היום מחו"ל.
שואלת את עצמי בעדינות האם אני אוכל להמשיך להיות ממוקדת ורגועה, לזכור את עצמי, את מה שחשוב לי, בתוך כל ההתרחשויות האלה.
לטפל בעצמי יפה.
להיות נוכחת, לא ללכת לאיבוד.

אגב, אתמול עלה בדעתי פתאום רעיון:
לראות איך אני אוכלת. כלומר לראות ממש.
הרבה אנשים אומרים תמיד: אל תצלמו אותי כשאני אוכל. כאילו שאז לא רואים אותך.
אז נראה לי שיש פה הנחה שזה לא נראה יפה. או שמשהו נחשף שם.
וגם אם הענין הוא להגדיל מודעות, אז זה אחלה הגדלת מודעות.
בקיצור, נראה שווה לנסות.
אתמול אכלתי קצת מול הראי, אבל אז מתפספס משהו באוטנטיות.
זה גם הצחיק אותי, לאכול ולהסתכל בעצמי.
אז נראה לי צריך לנסות להסריט בוידאו.
בקרוב ביוטיוב הלהיט ההיסטרי: גברת זה מחסלת פריכיות אורז! (-:

[אינדי_אנית*]

הארוחה שתיארת בצהריים היא מתכון בטוח לנפילה אחה"צ ובערב...
אם אוכלים דברים שהם בערך או ליד או כמעט מה שרוצים אח"כ כל הזמן מנסים לפצות על זה..
פריכיות אורז זה לא ארוחה. זה לא משביע. זה לא טעים. עדיף לאכול פחמימה מלאה כלשהיא- אפילו, השם ישמור, שלוש פרוסות לחם ולהיות שבעים ומסופקים באמת ואז לא מחפשים לפצות אח"כ.

אפילו חוסר השקט שהרגשת יכול לנבוע פשוט מזה שהגוף מרגיש מרומה..

[מזדהה*]

הי...
האכילה אצלי תמיד היתה בעיה, ואני מודעת לזה ומטפלת בזה שנים..
מבחינת האוכל, אני יכולה לספר שאצלי, עדיף להמנע מסוכר ופחמימות לבנות (אורז לבן, תפו"א, קמח וכו')לחלוטין. אחרי כמה ימים קשים, פתאום זה משתחרר.. ככה אין כמעט כמיהות למתוק או לדברים לא טובים אחרים, ואפשר לסדר את הארוחות יותר בקלות.
דבר נוסף חשוב מאוד, הוא תכנון אכילה:
בכל בוקר, אני כותבת לי כמה דקות, ומתכננת מה אוכל היום. וכותבת את זה. שתהיה לי ארוחה מלאה ובריאה, 3 פעמים ביום. אני כותבת על בסיס מה שיש בבית, או שאני מתכננת להכין.
לא ייאמן כמה שזה משחרר.. ככה לא צריך להתעסק כל היום ב"מה אני אוכל בארוחה הבאה"?

[אום_שלום*]

גברת זה יקרה, הדף שלך מחכים ומצחיק ואני מורידה בפנייך את הכובע על האומץ והמאמץ.
כקוראת מהצד נדמה לי שהארוחות שלך קצת קטנות מדי. יכול להיות שאני מדמיינת אז אל תקחי את מה שאני כותבת יותר מדי ברצינות אבל אני שוקלת הרבה פחות ממך ואין סיכוי ש:
_ארבע פרוסות לחם קל עם שלוש כפיות טחינה
עגבניה
עלי רוקט
חמישה צ'יפסים. (כן כן)_
ישביעו אותי.

אני באופן כללי לא חובבת של דברים "קלים" או לייט או דיאט. תמיד עדיף מלא ואולי עם יותר קלוריות אבל יותר משביע ולרוב גם יותר בריא.

חוצמזה אני מאוד מתחברת לאופן שבו את מתייחסת לתהליך הזה, יש הרבה התבוננות בדפוסים והמון אומץ וזה הרבה יותר חשוב ממה בדיוק אוכלים או לא אוכלים.
איתך במאבקך הצודק (-:

[אהבת_עולם*]

הבעיה העיקרית עם נפילות היא שדבר גורר דבר. לכן הכי טוב: להתחיל כל בוקר מחדש.
מסכימה.
ויותר מזה: להתחיל כל רגע מחדש.

גם רבי נחמן היה אומר את זה. היו לו הרבה נפילות. נדמה לי שקראתי שאם הייתה לו נפילה הוא היה הולך לנמנם - ומתעורר ומתחיל מחדש, כאילו לא קרה שום דבר.

בהקשר לאכילה, נדמה לי, שמעתי גם - אם מרגישים שהייתה נפילה - במקום להמשיך ליפול, לעשות 'קאט'.
איך?
הולכים לצחצח שיניים ! (בטח יותר קל לאמהות מאשר ללכת לנמנם ).
ומאותו רגע - דף חדש !

כשעולים ייסורי מצפון על מה שאכלתי, אני תמיד אומרת לעצמי 'מה שאכלתי - אכלתי'. וזהו, יאללה, להמשיך הלאה...
אפשר להתחדש בכל רגע ורגע !!!

***********

_הרבה אנשים אומרים תמיד: אל תצלמו אותי כשאני אוכל. כאילו שאז לא רואים אותך.
אז נראה לי שיש פה הנחה שזה לא נראה יפה. או שמשהו נחשף שם.
וגם אם הענין הוא להגדיל מודעות, אז זה אחלה הגדלת מודעות.
בקיצור, נראה שווה לנסות.
אתמול אכלתי קצת מול הראי, אבל אז מתפספס משהו באוטנטיות.
זה גם הצחיק אותי, לאכול ולהסתכל בעצמי.
אז נראה לי צריך לנסות להסריט בוידאו._

וואלה, ממש סטארט-אפ הבאת פה.
איזה רעיון זה - לצלם את עצמי במצלמת וידאו כשאני אוכלת !
מעניין מה אגלה על האכילה שלי. או לחילופין - אם עצם הידיעה שאני מצולמת תעשה איזשהו שינוי באכילה שלי.
אגודות של הרזיה יכולות לאמץ את הרעיון הזה. יהיה מעניין לבדוק את ההשפעה.

(אם יש מישהי שמחליטה לנסות - אשמח לשמוע את ההתרשמויות).

[כוח_האמונה*]

אינדיאנית כתבת שאם אוכלים משהו שהוא על יד מה שרוצים אחר כך מפצים על זה... זה תמיד קורה לי... לדוגמא אתמול נורא התחשק לי שוקולד. ממש בטירוף. אבל כבר חודש אני " ילדה טובה" באוכל וחבל לקלקל אז התאפקתי כל היום. התוצאה: ירדתי אתמול בלילה על קילו גלידה כתחליף לשוקולד (לא כי זה יותר בריא פשוט כי זה היה בבית ושוקולד לא היה) והיום לא נרגעתי עד שאכלתי את השוקולד המיוחל... נו נו.... כבר היה עדיף לקפוץ רגע לקיוסק ולקנות שוקולד...

[שיר*]

ממליצה מאד על רסק ירוק
מפוצץ בויטמינים רגיע ובריא

[גברת_זה*]

שלום יקרות
אני לא פה כמה זמן - מרגישה כאילו יובלות

בימים האחרונים ליוותי אדם יקר ברגעיו האחרונים
ואתמול היתה הלוויה
בשעות הארוכות בבית החולים כשישבתי לידו
וגם אתמול סביב סידורי הלוויה והשבעה
הרגשתי כאילו צריך לשים בצד את השאלה מה אני אוכלת
יש תחושה כאילו זה לא נאה ולא יאה להתעסק עם מה-אני-אוכלת ברגעים קשים וסוערים.

הייתי רוצה להיות במקום בו :
לא משנה מה הן ההתרחשויות, עדיין אני שומרת על יחס מיטיב לגוף שלי
עדיין שמה לב לספק לו מזון טוב ומזין
לא משתמשת בסערות היומיום כדי להצדיק - ואיזו הצדקה יש פה? - יחס אחר
לא מרגישה כאילו זה לא יאה לשים לב על כך בשעות אלה

מקווה להגיע למקום הזה
מאחלת לכולנו.

[אום_שלום*]

בימים האחרונים ליוותי אדם יקר ברגעיו האחרונים

[הגמד_חיוכון*]

[גברת_זה*]

טוב, חזרנו.
השבעה הסתיימה. ימים טרופים של כאב ושל המון אירוח.
אתמול יום התאוששות.
היום אני שוב מתבוננת בעצמי.
מתחילה מחדש.
90 וקצת. כבר הסברתי שהמאזניים שלי לא מדוייקים.
אז מה היה היום עד כה.
היה לי בוקר עמוס של פגישות, מיהרתי ממקום למקום.
ובכן:
חצי עוגיה מצופה שוקולד. את החצי השני אכל הבן שלי.
מאפה גבינה מלוח קטן.
כוס קפה.
כוס מיץ גזר.
עכשיו הולכת להכין ארוחת צהריים - אף אחד פה עוד לא אכל.

[גברת_זה*]

קשה לי להתבונן בעצמי.
זה מייאש.
מעגל קסמים: אם אני לא קשובה לעצמי
ולא שמה לב מה אני אוכלת בפועל
ממילא אני לא קשובה לעצמי
ולא שמה לב מה אני אוכלת.
ואז אני גם לא כותבת את זה.
אבל זה מביא אותי למחשבה שאולי עצם ההתבוננות היא כבר חלק מן הפתרון.
להתחייב לכתוב פה מה אכלתי בלי קשר לעד כמה זה היה ממקום מיטיב או לא.
אולי הצעד הראשון במקום להתחייב לאכול בריא הוא להתחייב להיות בהתבוננות.
בלגן.

אז הרשימה להיום, עד כה:
הבוקר, ארוחת בוקר נחמדה עם בעלי. שני טוסטים, סלט, חביתה, גבינה לבנה.

אני חושבת הרבה בזמן האחרון גם על הענין של קו ה"די". הרי ברור שאם קו ה"די" היה עובר טיפה קודם, זה היה הבדל ענקי. מה גורם לי להרגיש "די" אחרי שתי פרוסות ולא אחרי אחת? אחרי ארבע חתיכות עוגות ולא אחרי ביס אחד?
איך אפשר להזיז את קו ה"די" הזה?

[גוונים*]

בדיוק הרגע חשבתי עליך והחלטתי להכנס לראות אם כתבת משהו חדש ומה שלומך.

ומפתיע לגלות שכתבת משהו שעלה בראשי אתמול,
אבל זה מביא אותי למחשבה שאולי עצם ההתבוננות היא כבר חלק מן הפתרון.
אני לא מצליחה כרגע לשנות מהותית את הרגלי התזונה שלי, לא מבחינת כמות ולא מבחינת איכות.
וזה מתסכל אותי.
אבל בימים שאני שמה לב מה אני אוכלת, אני כבר מרגישה יותר טוב מהימים שאני לא שמה לב.
ואני מרגישה שבאמת אולי הצעד הראשון במקום להתחייב לאכול בריא הוא להתחייב להיות בהתבוננות.
ובא לי גם כן להתחיל לכתוב כמוך, מחשבות ורשימות כאלה.
בגדול, זה נראה לי תהליך טוב, גם אם הוא איטי ולעתים לא ממוקד.

אני חושבת הרבה בזמן האחרון גם על הענין של קו ה"די". הרי ברור שאם קו ה"די" היה עובר טיפה קודם, זה היה הבדל ענקי.
מזדהה.

[תזונאית_בדרך*]

גברת זה בוקר טוב ושבוע נפלא!
סתם עצה קטנה ואני חלילה לא מנסה לדכא, לייאש, להפחיד או כל רגש שלילי אחר.
ראיתי שרשמת בתחילת דברייך, שאת חושדת שאת מפתחת סוכרת.
ובכן לסכרת יש מדדים מאוד מאוד ברורים. בדיקת דם פשוטה, בצום, של רמת הסוכר שלך תאושש או תפריח את החששות שלך.
העניין עם סכרת, שברגע שהיא מאובחנת (רמות סוכר בצום מעל 126 ומדדים נוספים) אין דרך חזרה
ולעומת זאת, וכאן קריטי איבחון מוקדם, כאשר ההגדרה היא פרה- סכרתי (רמת סוכר בין 100-126 מ"ג לדציליטר) שינוי באורח חיים בהחלט יכול למנוע כניסה לשלב הסכרתי שבו שימוש בתרופות ואפילו אינסולין הוא בלתי נמנע.
לכן, אני ממש ממליצה לך לא לזלזל בעניין ולבדוק. חוץ מזה, שהרבה פעמים כשמונח לרגלנו איזשהו איום ממשי בדמות ערך מספרי זה גורם לנו לפעול בהרבה יותר נחישות.
אני חוזרת לדברי בהתחלה, אין בכוונתי לעורר פחד או כעס, רק לעלות את הנושא למודעות שלך ושל שאר הקוראות.
בהצלחה!

[גברת_זה*]

תודה על התגובות.
אני באמת אבדוק את ענין הסוכרת.

הייתי מסופקת אחרי ארוחת הבוקר הטובה הזו, שנאכלה בנחת ממקום מפרגן.
לא התעסקתי באוכל עד הצהריים.
בצהריים הילדים קנו ארטיקים, קניתי גם אבל דיאטתי. בדרך כלל אני לא מסתכלת בכלל על מוצרים דיאטתיים, מה גם שהם פחות בריאים. על כל פנים מבחינת קלוריות לא שילמתי ביוקר על הארטיק הזה.
אחר כך אכלתי קישואים ובטטה בתנור, אורז עם שעועית.
ארח כך ארוחת ערב, שני טוסטים ושאריות חביתה של הילדים וגבינה וסלט ושלושה ביסקוויטים תמימים למראה.
מתחרטת בעיקר על הביסקוויטים. וגם על הענין הזה של שאריות הילדים.
לא רוצה לשים את עצמי במקום הזה, של אוכלת את השאריות של הילדים. למה זה כל פעם קורה לי? אני צריכה להסכים לזרוק חצי חביתה לפח ולא להפוך את עצמי לפח זבל.

[אני*]

אפשר גם להגיד משהו?..

שמתי לב שאת כותבת רק מה אכלת בלי להוסיף איך הרגשת כשאכלת.
הכוונה כמובן לרגש שהתלווה עם האכילה ולא אחרי.
אני גם חושבת שאת נמצאת בשלב ה"הירהור" של הדיאטה ופחות בשלב האקטיבי,
לכן ממליצה לשפוט את עצמך פחות בחומרה.
(שזה מומלץ תמיד ולא רק בזמן דיאטה)

האם את מוכנה עכשיו להתמודד עם שינוי?
האם יש לך כוחות?

בהצלחה!

[גברת_זה*]

אני, את צודקת. עוד לא ממש החלטתי להיות בדיאטה.
יש לי המון התנגדויות לדיאטה, עוד לא כתבתי על זה פה.
אבל אני מתנגדת לדרישה התרבותית הזו מנשים להיות רזות, לצמצם את עצמן
העיסוק הלאומי בדיאטות וברגשי אשם על מה אכלתי וכמה אני שמנה דוחים אותי

ולכן כל השנים בכלל לא התעסקתי בזה.
וגם כיום, במשקלי הגבוה, עדיין לפעמים נדמה לי שבעצם זה בסדר, שאני איך שאני, שאני לא חייבת לאף אחד להיות רזה,
שהגוף שלי יפה ופרופורציונלי ושאני לא צריכה שום דיאטה בכלל.
ואחר כך אני נזכרת בעובדות או רואה את עצמי פתאום או נוכחת לדעת שבגדים שלי לא עולים עלי, ונזכרת במציאות החילופית.

מסכימה שטוב לכתוב איך אני מרגישה בשעת האכילה.
אז מה היה היום.
התחלתי בכוס קפה. קיבלתי אותה יחד עם רוגעלך, לא אכלתי את הרוגעלך.
לא אכלתי ארוחת בוקר מסודרת, וזה חבל.
משך הבוקר נשנשתי חצי אצבע של כיף כייף, שני ביסים ארטיק ואפרסק.
יכולתי לומר לעצמי די אחרי חצי האצבע ושני הביסים, לא התפתיתי לארטיק שלם שהוגש לי.
(כמו שאתן מבחינות, אני מוקפת גמדים שמגישים לי כל הזמן ממתקים.)
בצהריים אכלתי קציצות בשר עם כרוב ותירס. לא אכלתי מן האורז.
עכשיו אני מרגישה שבעה.

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

שלום גברת זה וכולם.
נעים מאד, אני ג'מילה מ- גמילה ביתית ממתוקים (גם אני ממליצות הדף)
שמחה לספר שאני גמולה ממתוקים כבר כמה חודשים (הרבה יותר קל משחשבתי- אחרי שבוע של גמילה הגוף כבר לא בעניין!)
והגעתי לדף החשוב הזה כדי לשאול אם אפשר להצטרף לכתיבה של מה אכלתי כל יום, כי נראה לי שזה השלב הבא עבורי-
אני אמנם ללא מתוקים וזה נפלא אבל אוכלת כמויות ענקיות והאוכל עדיין משמש לי נחמה ופיצוי..
מה את אומרת גברת יקרה?
אבין מאד אם לא מתאים פה (אולי יפריע במאבקך הצודק ויהפוך את הדף למבלבל ועמוס)
ובכל מקרה- בהצלחה בהמשך @}

[אני*]

בוקר טוב גברת זה,
לרדת במשקל זה משהו שצריך להעשות עבורך בלבד!
גם לי היו פעם מיליון ואחת התנגדויות לירידה במשקל ואף גרם לא ירד ממני.
ביום שבו הרגשתי שכבר לא נוח לי, קשה לי, הבריאות שלי עלולה להתדרדר - אז הבנתי שאם אני לא עושה שינוי בשביל עצמי,
אני הולכת "לאכול אותה" וזה בכלל לא משנה מה הדרישה החברתית חושבת...

האם מתאים לך לרדת במשקל לבד או שאת צריכה קבוצת תמיכה?

[תזונאית_בדרך*]

בוקר טוב!
רציתי שוב להציע, בעדינות כמובן, לנסות להעביר את כל המשפחה לתזונה בריאה יותר.
נשמע שיש לכם בסיס טוב ואתם אוכלים הרבה אוכל מבושל, ביתי, בריא וטעים
אך לצד זה, האם הבית שופע במתוקים?
ברור שגם לך יהיה יותר קל ללא פיתויים, אך המרויחים העיקריים יהיו בני משפחתך
אני כמובן לא מדברת על להימנע לחלוטין, הכל בהדרגה ובאיזון תוך מציאת תחליפים בריאים יותר
והמרגיעון אומר "קושי אינו בהכרח סבל"

[אני*]

חשוב לי גם להוסיף שאת לא לבד.
אני יודעת שאת יודעת, אבל יש משהו מאוד מקל בידיעה שיש עוד נשים שנאבקות במשקל,
שמתלבטות, שמחליטות לחפור פנימה ולגלות מה הסיבה לאכילה האינסופית..

אז אני איתך וחושבת עלייך כשאני אוכלת יותר מדי בעצמי

[גברת_זה*]

תודה יקרות.
ג'מילה את מוזמנת מאד לרשום פה מה אכלת וגם כל האחרות.
ממש משמח אותי.

אני, אכן, את צודקת. זה צריך להיעשות עבורי
אני חושבת שאני אישית צריכה לפרק קודם את ההתנגדויות שיש לי, שהן מעבר לתשוקה לאוכל: התנגדויות עקרוניות למצב הזה, של "צריך לרזות".

ובקשר לגמילת כל המשפחה.
נכון שאני לא מגבילה בכלל ממתקים.
הילדים שלנו קונים לעצמם ממתקים.
יש דברים בהם עברנו כמשפחה לדברים בריאים יותר
למשל שהפסקתי עם מרגרינה (ואתה עם בורקסים ובצק עלים ומלאווח, שפעם היו נורמה פה)
אנחנו משתמשים בסוכר חום או סוכר קנים ובקמח מלא בדרך כלל
אני לא מכניסה ממתקים עם צבעי מאכל
ולא מעדני חלב
עדיין יש לנו כן נוטלה, גלידה וופלים. זה בעיקר.

טוב, אז היום.
בבוקר אכלתי סנדוויץ עם אבוקדו וכוס קפה.
אחר כך אכלתי קציצות בשר עם כרוב מבושל. ועוד פרוסה עם אבוקדו.
ובערב אכלתי אבטיח.
לא אכלתי היום שום סוכר.
אה, ישבתי בבית קפה עם חברה ושתיתי מיץ תפוחים טבעי.
חייבת לומר שאכלתי היום מעט ומוצלח ודווקא בלי להתבונן בעצמי יותר מדי. התרוצצתי הרבה, הייתי מחוץ לבית, וזה מה שיצא.

[גברת_זה*]

היום התחיל בכוס קפה עם וופל זעיר
המשיך בפריכיות עם פסטרמה
התפתח לשניצל עם שעועית ירוקה ולביבת בטטה
ניצל מעוגת גבינה בעזרת קערת אבטיח
ועכשיו דועך לאיטו אל תוך ערב עם חברים ונשנושים
מקווה שיגיע לסופו הטוב בשלום.

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

_ועכשיו דועך לאיטו אל תוך ערב עם חברים ונשנושים
מקווה שיגיע לסופו הטוב בשלום._
(סימן של החזקת אצבעות..)

תודה רבה על האפשרות לכתוב פה,
הידיעה שאתחיל לדווח כבר הביאה לי יום אכילה אחד מצויין-

2 פרוסות לחם עם אבוקדו, עגבניה
בצהריים קערה עם כוסמת, שעועית וירקות מבושלים
התפתח ל- (סליחה על הגניבה הספרותית ) תפוח ובננה
ובערב קערה ענקית של דייסת שיבולת שועל (עם סילאן ושקדיה)

וואו, נראה לי ששנים לא אכלתי כל כך מסודר, מעט ובריא, הרגשה מרעננת..

[גברת_זה*]

הצליח.
רק אבטיח.
אני מרוצה מעצמי.

הולכת לאכול ארוחת בוקר.

האם אני מוכנה היום לאכול בצורה מיטיבה?

[גברת_זה*]

מתקדם בסדר, אני חושבת.
בבוקר אכלתי שתי פרוסות עם אבוקדו ועגבניה
ובצהריים צלחת טבולה מקוסקוס מלא עם עגבניה ומלפפון וקוטג'.

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

ואצלי בינתיים-
בבוקר שתי פרוסות עם גבינה צהובה, גמבה
בצהריים- קערה של תבשיל עדשים ובטטות עם כמה כפות טחינה
אח"כ לא עמדתי בפני בייגל וחצי (הגיעו הביתה חמים..)

לזכותי אומר שכל לחם שאני אוכלת הוא מקמח או שיפון מלא
ושאני חודשיים אחרי לידה ומניקה (שזה קשה כי אני רוב הזמן רעבה ואין זמן להשקיע בעשיית האוכל ובזמן האכילה, ומצד שני, קל לאכול פחות עם תינוק על הידיים..)

[ההיפו*]

מיניקה! כל הכבוד לך על הניסיון להפחית ולשמור.
לי אישית היה חור בבטן בהנקה שהיה גדול יותר מזה שחשתי בהריון.
כיף לי מאוד לקרוא מה אתן אוכלות.
המשך יום מוצלח

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

תודה ההיפו @}
זה ממש עובד- הידיעה שאכתוב פה יומן אכילה מביאה אותי למודעות עצומה ולהקשבה לגוף.
מקווה להמשיך ולהתמיד ותודה שוב ל גברת זה ולכל מי שקורא / משתתף.
יומי המשיך כדלקמנצ'יק-
אחה"צ תפוח ואשכול ענבים, תמר מיובש, כמה צימוקים
בערב עוד בייגל עם גבינה לבנה, חביתה, עגבניה, פרוסה עם חמאה
בלילה (עכשיו..) אשכול ענבים

[פלוניתוש*]

טוב גם אני רוצה לכתוב. אחרי ירידה מופלאה וחודשיים של אכילה מאוד טבעית נהיה לי קצת קשה. ויתרתי לעצמי, אכלתי הרבה מבושל והרבה ג'אנק.
אני מודעת לתחושה שלי ושל הבטן שלי אחרי יום שלם של אוכל טוב ואחרי יום שלם של אוכל רע. ההבדל עצום! גם בהרגשה וגם במראה. אז אני מזכירה את זה לעצמי שוב ומתחילה שוב מחדש (מקווה!!!)..
אז היום כמעט ולא אכלתי, סתם כי לא הייתי רעבה.
קצת קולורבי בבוקר
הרבה ענבים עכשיו.
בקרוב סלט ירקות וסלט סלק.

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

היום-
מוקדם בבוקר- 2 פרוסות עם חומוס, 6 זיתים, עגבניה
בוקר- פרוסה עם טונה, ביצה, 2 גזרים, כמה עגבניות שרי
צהריים- קערת תבשיל עדשים ובטטות עם 3 כפות טחינה
אחה"צ- חופן קשיו
ערב- צלחת אורז, תפוחי אדמה בתנור וירקות מבושלים

בהצלחה פלוניתוש

[פלוניתוש*]

איזה הצלחה ואיזה בטיח. אכלתי ממש טוב עד הערב. אז "טעמתי" מתפוחי האדמה ששמתי בתנור. והסכר נפרץ...
זה נגמר בבמבה, תפוצ'יפס ו-2!!!! ביצי קינדר.
דיכאון

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

נראה לי שצריך דף איך להגמל מלהכניס אויבים הביתה או משהו כזה..
אח"כ כבר הרבה יותר קל..

[אלמוניתה*]

פלוניתוש,
נראה לי שאכלת ממש מעט כל היום כך שלא לגמרי מפתיע הסכר הנפרץ של הערב...
עדיף לאכול מאוזן ומגוון יותר בבוקר ולא להביא את הגוף למצב רעב שעלול להביא לאכילה נטולת רסן שכזו...
שבוע טוב

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

פלוניתוש, חזקי ואמצי, אל יאוש- עובדה שכבר חווית הצלחה, יש גם ימים פחות טובים

אנסה להזכר בכל דברי המזון שבאו אל פי היום (לא מעט..)-
במהלך הבוקר-
חצי כוס מיץ תפוזים (פרימור "טבעי"..)
3 כפות דייסת שיבולת שועל
המון אבטיח
בייגלה מקמח מלא (בערך קערה)
צהריים-
קערת אורז עם ירקות מבושלים ו-2 כפות טחינה, גזר
קערת בייגלה עם טחינה
ערב-
פיצה על פיתה
לילה-
3 קלחי אבטיח

שבוע טוב ובריא לכולם

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

גברת זה מה שלומך?

[גברת_זה*]

הי
אחרי סופשבוע
כזכור שבת היא היום הקשה ביותר בשבילי
מתחיל כבר ביום שישי על הבישולים
ואחר כך ליל שבת... אוכל טעים וכולנו סביב השולחן הרבה זמן...
ואחר כך שבת בבוקר עם הקפה ועוגה ושבת בצהריים
ושבת אחרי הצהריים כשאורחים באים ופותחים שולחן
והיו עוגות שוקולד ושמרים שקיבלתי רגע לפני שבת ועוגת גבינה קלילה
מול אלה אני לא נכנעת, לא נגררת, לא נופלת: אני פשוט ש ו כ ח ת.
פתאום נדמה לי שאני יכולה לאכול בפשטות ובטבעיות.
או יותר נכון לומר, לא "נדמה לי", אלא פשוט אני לא נותנת את דעתי על הנושא.
כאילו זו שרוצה לאכול אחרת קיבלה נבוט בראש, נכנסה לחוסר הכרה זמני, ויאלה הגדוד מסתער.
פתאום אני שוכחת את ההחלטות שלי, את השאיפות שלי לאכול אחרת.
ממש קשה לי להבין את זה. אבל כך זה עובד.

אבל היום יום חדש.
התחלתי בכוס מיץ גזר כדי להכנס לראש הבריאותי
ואחר כך המשכתי בשתי פרוסות לחם קל מחיטה מלאה וסלט וגבינת עיזים.

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

כאילו זו שרוצה לאכול אחרת קיבלה נבוט בראש, נכנסה לחוסר הכרה זמני, ויאלה הגדוד מסתער

כמה מוכר.. /-:

ואצלי היום-
בוקר-לחמניה עם גבינה צהובה, עגבניה
צהריים- קערה עם תבשיל גריסים, אפונה וירקות מבושלים, לחמניה עם חמאה (כל כך מיותר, לא מרעב..)
אחה"צ- חופן צימוקים
ערב- 2 פרוסות עם גבינה לבנה, חריץ גבינה בולגרית, עגבניה, מלפפון, 7 זיתים, דייסת שיבולת שועל

לא הכי טוב שאפשר אבל בסה"כ הרגשה של שליטה ומודעות- מספיק טוב בשבילי כרגע!

[גברת_זה*]

בצהריים המשכתי עם קציצות בשר וכרוב מאודה
סלט חסה, קצת טחינה, אבוקדו, שתי פרוסות לחם קל מלא
בערב סלט וקציצת דג ובום טרח חתיכת עוגת פרג וחתיכת עוגת קצפת
לזכותי ייאמר שחתיכה קטנה ושלא נסחפתי לחתיכה שאחריה
באותו אירוע בו חיסלתי את הפרג והקצפת עמדתי ודיברתי עם חברה מבוגרת
שרזתה ששה קילוגרם בעזרת דיאטנית של קופת חולים
ובעוד מסבירה לי את רזי השיטה אני עומדת מולה עם עוגת הקצפת שלי
(הפעם כן זכרתי, ומיד - הנבוט בראש כדי להשתיק את גברת זה ולאפשר לחבר'ה לשמור על השמנת).

[גברת_זה*]

הבוקר נפתח בטעות ברוגעלך וקפה
(יש משהו ברוגעלך וקפה שמוגשים לך שאי אפשר לסרב לו
אפשר כמובן לשאול, למה מוגשים לך רוגעלך וקפה
אכן אחרי שלעסנו הבטחנו זה לזו לא לעשות זאת יותר
זו טעות לקנות רוגעלך, אמר בעלי בתוגה
אחרי שבשש וחצי בבוקר, בדרכו הביתה, נכנס למאפיה והביא לנו סחורה טריה...)
המשיך בשני כריכים של לחם קל עם גבינה לבנה וסלט
שוקלת את המשך צעדי בכובד ראש...

[ניסיונית*]

סוף סוף לאחר קריאה,אני קוראת עצמי לסדר..-מקווה שזה בסדר גם להצטרף לדף זה....
הבוקר נשקלתי ......אל אלוהים-מעניין היכן הוא כשצריך אותו?!
לאחר הורדת לחץ הדם...הרגעות החלטתי לנסות לחפש את הכוח המניע לשינוי.
משקלי אומנם דו-ספרתי x5 והחלום ,להגיע ל 69.
למה דווקא למשקל זה?
נשמע טוב,נראה טוב ולא זכור לי לפני כמה עשורים בקרתי במשקל זה...
לכן מהיום אוכלים שפוי,
האומנם?!

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

בוקר- לחמניה עם חמאה וגבינה צהובה, עגבניה
צהריים- 2 קערות של פסטה ברוטב עגבניות נא, חצי תירס
אחה"צ- חופן קשיו, אפרשזיף, אשכול ענבים, בננה
ערב- 2 פרוסות עם חומוס, קערת סלט, ביצה
(לילה בתכנון- דייסת שיבולת שועל)

בהצלחה ניסיונית @}

[ניסיונית*]

ג"מילה תודה!
ועכשיו עדכון:
בוקר:2 פרוסות לחם קל+גבינה לבנה 5%.
טרום צהריים: 2 פרוסות לחם קל ושיכבת מיונז קלה
+3 כפות פתיתים _לא קשורים לכלום...פשוט הכנתי לילדים ארוחת צהרים אז בדקתי מינונים.....
ארוחת צהרים:3-4 כפות פתיתים,ומעט חזה עוף.
אחה"צ: נס קפה+סוכר+2 פרוסות לחם קל מרוחות בדבש+חופן שקדים....היה מתוק מידי....
ארוחת ערב:נס קפה-מסתבר שאני מכורה...
+כוס ברנפלקס +3 כפות סוכר

כל זה לעת עתה....
פתאום אני מבינה שבעצם רוב היום המתקתי לעצמי את החיים!!!!!!
ושהפלוסים שלי רבים כל כך....יותר מהמינוסים...

חה חה חה....

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

חג שמח!

נראה אם אזכור..

בוקר- לחמניה עם חמאה וגבינה צהובה, מלפפון, עגבניה (די, נגמרה החמאה ולא קונה יותר)
צהריים- ארוחת בוקר בבית קפה: 2 פרוסות עם ממרחים שונים, ביצת עין, סלט קטן, קפה הפוך עם כפית סוכר (אחרי חודשים שלא שתיתי- קיבלתי עם הארוחה אז לא עמדתי בפיתוי..)
אחה"צ- אפרשזיף, 2 משמשים מיובשים, כוס שייק פירות: בננה, תפוח, מלון ותמר, 2 פרוסות עוגת בננה (קמח מלא עם סילאן)
ערב- 2 פרוסות עם אבוקדו, עגבניה, חופן בייגלה, 2 פרוסות עוגת בננה

יותר מדי בצקים. לא היינו בארוחת חג ולכן אין גבינות בארוחת ערב.. מוזמנים למחר בצהריים.

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

אוי, מתביישת לכתוב כמה אכלתי אתמול בחג..
היינו אצל ההורים שלי והאכילה הרגשית.. ואז כבר גם אכלתי המון בבית בערב..

בוקר- דייסת שיבולת שועל
בוהריים- אשכול ענבים, תה צמחים, קערת תותים
צהריים- המון גבינות עם המון אחוזי שומן, 2 לחמניות, 3 פרוסות לחם (יש לי בעיה עם לחם..נראה לי שאני צריכה להגביל עצמי ל- 4 פרוסות ביום), מרק סלרי, צלחת ניוקי, פשטידת גבינות... (לא להאמין!)
ערב מאוחרת- 3 פרוסות עם גבינות (שאמא שלי ארזה לנו לקחת..), 2 פרוסות עוגת בננה, קפה (הקפה של יום קודם הרס את הגמילה, כל כך קל להרוס אפילו אחרי חודשים של גמילה, חוזרת למוטב!)

[ניסיונית*]

אוי, מתביישת לכתוב כמה אכלתי אתמול בחג..
ג"מילה היקרה עצם הידיעה היא כבר חצי מהדרך לשינוי!!!
אולי בפעם הבאה לפני ההגעה להורים אוכלים בבית ומגעים עם בטן מלאה ואז קשה לדחוס פנימה יותר מדיי?!- למרות שאצלי גליתי שהבטן היא מאוד אלסטית!
שאמא שלי ארזה לנו לקחת..)
מסרבים בנימוס גם אם מאוד מאוד קשה (משהיא כבר אמרה :"אויבים לא מכניסים הביתה"),גם אם הילדים לוחצים ומאוד מתחשק,מסברים שמנסים מעט לאכול שפוי וזה מאוד מפתה!!!

כך זה אצלי....
התובנה שלי מהחג הזה: מוצרי חלב לא משבעים אותי,ואיך ללא שום קשר לחג ולארוחה הגיעו לכל הרוחות הקציצות?!?

• גברת זה? אך עבר החג?

מדוע לא שומעים ממך?
מתגעגעים!!(-: (-; 0}



שיהיה יום שפוי!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[גברת_זה*]

הי
שוב, לא ייאמן! יום שישי
עוד לא התחלתי לבשל.

אם אני לא כותבת פה, זה סימן שהרפיתי. איבדתי קשב.
לא רק מפני שאני מתביישת להכנס לפה ולהרביץ את רשימת הדברים הלא טובים שאכלתי
אלא מפני שאם אני לא שמה לב על מה שאני אוכלת הרי שאני נמצאת במוד השוכח, המורח והבורח
ולא זה המוד שנכנס לפה לדווח..

הבוקר, על כל פנים
אכלתי ענבים, ביס מרוגלעך והצלחתי-לתפוס-את-עצמי בזמן ולהשליך את מה שנשאר,
כוס משקה-פירות.
לפני שאתחיל לבשל אוכל כדי לא לבשל רעבה.

אבל יש חדשות טובות בכל זאת. נדמה לי שיש כן שינויים, תת קרקעיים

למשל איזו הבנה מבפנים שהיתה לי בערב החג,
מול השולחן העמוס פשטידות ודג סלמון נהדר בתנור וסלטים מצויינים וחלות מאפה בית,
זה ישמע דבילי לומר אותה במילים,
אבל פתאום אמרתי לעצמי שמה שלא יהיה אני לא אוכל לאכול את כל השפע שסביבי.
שיש איזו אשליה כזו, של לבלוע הכל, אבל זה בלתי אפשרי.
ויותר מזה - כמה משמח שיש פה שפע רב כל כך, שאי אפשר לאכול את כולו.
ואכלת ושבעת והותרת.
איזו תחושה שאפשר להתחבר לשפע הזה ולהתענג עליו בלי לאכול אותו.
חידוש מרענן!

[ניסיונית*]

_איזו תחושה שאפשר להתחבר לשפע הזה ולהתענג עליו בלי לאכול אותו.
חידוש מרענן!_(()))

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

_אם אני לא כותבת פה, זה סימן שהרפיתי. איבדתי קשב.
לא רק מפני שאני מתביישת להכנס לפה ולהרביץ את רשימת הדברים הלא טובים שאכלתי
אלא מפני שאם אני לא שמה לב על מה שאני אוכלת הרי שאני נמצאת במוד השוכח, המורח והבורח
ולא זה המוד שנכנס לפה לדווח.._

היו יומיים קשים ואני חוזרת לכתוב במוד המדווח
אז היום, בינתיים-
בוקר- פרוסה עם אבוקדו, גזר
צהריים- קערת תבשיל אורז עם גרגירי חומוס וירקות מבושלים, 2 כפות חומוס למריחה

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

וההמשך הטוב (יואו, הידד!)-
אחה"צ- תפוח
ערב- פרוסה עם גבינה לבנה, חביתה, סלט
לילה- דייסת שיבולת שועל

[גברת_זה*]

עברה שבת שפויה
ובמוצש, במסעדה עם חברים, הזמנתי מיץ עגבניות
ממש הופתעתי מעצמי!
שבוע טוב ישראל.

[גברת_זה*]

הבוקר
ישבתי בארומה, הזמנתי קפה קטן ועוגיה קטנה
לא הזמנתי: את עוגת הגבינה המדהימה הענקית שלהם
אחר כך בבית ארוחת בוקר - אכלתי פרוסה עם קוטג' ופלפלים בתנור
כעת קבנוס אחד
(מתחילה לחשוב על ארוחת צהריים)

[גברת_זה*]

צהריים עבר בשלום
אורז, עדשים, אפונה, עגבניות שרי עם המון פטרוזיליה
ארוחת ערב שלושה פנקייק עם סירופ מייפל.
עכשיו מקווה לסגור את היום.

[ניסיונית*]

גברת זה?
כל הכבוד !!!!!!!!!
יום שלם בהצלחה?!את בדרך הנכונה.
שהארוחה הבאה גם תהיה שפויה,בהצלחה!(())(())(())

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

בוקר- 7 משמשים מיובשים
צהריים- קערת תבשיל אורז עם גרגירי חומוס וירקות מבושלים, כף חומוס למריחה
אחה"צ מוקדם- חצי פרוסה עם גבינה לבנה
אחה"צ- 3 פרוסות עם גבינות שמנות (כן, עדיין חג השבועות במקרר, בקרוב נגמרות..)
ערב- 2 משולשי פיצה, כוס דיאט קולה (מזמינים מדי פעם..)

טוב, ברור שעלי לנסות לאכול פחות בצקים אבל בסה"כ הכל בשליטה וזו הרגשה נהדרת.

ניסיונית, מה איתך? איך הולך?

[שירה*]

אפשר להצטרף? אתמול היה היום השמן האחרון בחיי או כך לפחות אני מקווה.
התחלתי ללכת לחדר כושר, אחרי חודשים שאני חושבת על זה.
היה קשה, אבל מספק וטוב.
השינוי התזונתי מגיע ביחד עם זה.
הבעיה העיקרתי: פחמימות. לשמחתי מתוקים לא עושים לי את זה.
מקווה מעכשיו לראות רק מספרים מתחת ל80 במשקל...

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

שירה ברוכה הבאה!
ובהצלחה @}

[ניסיונית*]

_שירה ברוכה הבאה!
ובהצלחה_ ))(())

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

אתמול-
בוקר- אפרשזיף. אח"כ- חופן אגוזי מלך, מלפפון, גזר.
צהריים- 2 קערות כוסמת עם ירקות מבושלים. אח"כ- לחמניה מקמח לבן (איכשהו הגיעה הביתה..) עם גבינה לבנה.
ערב- 2 קלחי אבטיח

ממש בסדר.
שירה וכולן, מה שלומכן?

[פלוני_אלמונית*]

ג'מילה, זה ממש מעט...

[יעלפו_מהמושב*]

ג'מילה, זה ממש מעט...

[גם_אני*]

ג'מילה, זה ממש מעט...

אני קוראת את הדף הזה כבר מתחילתו, ואני חייבת להגיד שאתן אוכלות נורא מעט! תגידו, אתן לא רעבות כל הזמן?? אני ירדתי לאחרונה 13 ק"ג אבל יכולתי לעשות זאת רק בגלל שאכלתי מספיק במשך היום כדי לא "לקרקר" כל הזמן! אני אוכלת ארוחת בוקר יפה, וצהריים ןערב, ומנשנשת פירות וירקות בין הארוחות - בחיים לא הייתי מצליחה לעבור יום שלם עם כל כך מעט אוכל!!!

[שירה*]

אתמול ממש ויתרתי לעצמי והמצאתי מליון תרוצים למה לא ללכת לחדר כושר, כנראה שהצלחתי למצוא מספיק תרוצים, כי בסוף לא הלכתי.
למרות שחשבתי שאין לי בעיה עם מתוקים, הבנתי שאני לא מסוגלת לשתות קפה בלי ביסקוויטים, מן התמכרות דבילית שכזאת. המזל היחיד שאם בא לי מתוק אחרי ארוחה, תמרים בדרך כלל מספקים אותי.
עוד התמכרות דבילית - קטשופ - עם הכל...
אני אנסה לכתוב מה אכלתי, אולי זה יעזור
בבוקר אני כמעט תמיד אוכלת דגני בוקר, אלה שנראים כמו כריות אבל משיבולת שועל (אצלנו קוראים לזה כריות קורדרוי - בגלל הפסים) משתדלת עם חלב עיזים, לא תמיד יוצא. עד לפני כמה שנים בכלל לא אכלתי ארוחת בוקר, אז דגני בוקר זה פשרה קלילה וקרירה
בסביבות 10 אני כבר שוב מחפשת מה לאכול, זה יכול להגמר בכמה קרקרים עם גבינה אבל בהחלט גם בכוס קפה עם כמה עוגיות.
ארוחת צהריים בין 12 לאחת, פחמימה עם פחמימה ועוד קצת פחמימה, אם יש לי כוח אני מוסיפה איזה ירק, הבעיה שזה בזמן העבודה ולא תמיד יש לי זמן או כוח.
בסביבות 4-5 אחה"צ או חטיף גרנולה או קפה עם עוגיות או סנדוויץ'
ובערב בד"כ סנדוויץ' עם חביתה

אני יודעת בידוק איפה הנקודות חולשה שלי, ובכל זאת לא מצליחה לנצח אותן...

[שירה*]

זה קצת נראה כאילו אני אוכלת הרבה זבל, אבל אני ממש משתדלת שלא.
עד לפני כמה שנים סלטים מוכנים מיונז טבעול פיצה פלאפל וחומוס קנוי היו חלק גדול מהתזונה שלי. הייתי מאוד רזה לא משנה מה אכלתי.
היום אני מקפידה על קמח מלא, גם בלחם וגם בפסטות, אורז מלא, הרבה מאוד קטניות. וחוץ מקטשופ כמעט לא נוגעת באוכל מעובד. וצמחונית.
בכל אופו אני באמצע תהליך, ולכן לא כועסת גם על הזבל.

[אני*]

היי שירה,

שמת לב שרוב התזונה שלך מגיעה מפחמימות?
אני לא רוצה שתתבאסי מזה, רק שתשימי לב ותנסי למצוא מקום גם לפירות, ירקות, אגוזים וזרעים.
אגוזים אגב, מצליח "לענות" על התקפי רעב הרבה יותר טוב מפחמימות!

התחושה שאני מקבלת כשאני קוראת אותך זה שאת עושה התקדמות מעולה ואני בטוחה שעם הזמן התפריט שלך ישתפר עוד יותר!

ג'מילה,
מצטרפת למשפט - "זה ממש מעט..."
הבעיה עם תפריט מוקצן שכביכול מורידים במשקל אבל בהמשך הדרך לא ניתן להמשיך איתו ועולים בחזרה ואף יותר,
ואז האכזבה וההלקאה העצמית - חזקה פי שניים.

[ניצה_פיצה*]

שלום לכולן. הרבה מאוד זמן לא כתבתי כאן למרות שאני קוראת ועוקבת כל הזמן. הסיבה שלא כתבתי היא שאני נמצאת בעיצומו של התקף זלילה נ ו ר א י שאני לא מצליחה לצאת ממנו. אני בחורה שמנה ותמיד הייתי שמנמונת אבל בחצי שנה האחרונה פתאום ללא מאמץ מיוחד רזיתי יפה וגם הרגשתי נהדר. פתאום הגוף שלי ממש מבקש פירות וירקות, יש לי מלא מרץ ואני ישנה נהדר. לא עליתי על המשקל אבל אני יודעת שרזיתי די הרבה. והנה בחודש האחרון בעקבות משבר אישי עמוק שאני עוברת אני מוצאת את עצמי אוכלת רק דברים משמינים כאילו דווקא כדי להרוס לעצמי. אני ממש נשבעת כל לילה שמחר אני חוזרת למוטב אבל ממשיכה לאכול רק שוקולדים עוגות ולחם עם חמאה. הצילו!! כמובן שההתנהגות שלי רק החריפה את המצב הנפשי הרועע מלכתחילה ואני מוצאת את עצמי כלואה במעגל השדים הזה. אלוהים! עזור לי לעזור לעצמי! אני מחליטה מעכשיו לכתוב כאן כל מה שאני אוכלת אפילו אם זה רק ממתקים. אולי זה יהיה הצעד הראשון לשינוי....
אז ככה. השעה חמש וחצי אחרי הצהריים ואכלתי עד עכשיו:
שתי פרוסות לחם עם המון חמאה לארוחת בוקר
ארבע פרוסות לחם עם חומום ופסטרמה בין הארוחות
שווארמה בצלחת לארוחת צהריים. רק בשר בלי שום תוספת.
חבילת שוקולד פרה של עלית



זהו. אמרתי את זה בקול רם. מקווה שיתחיל מכאו השינוי המיוחל ובהצלחה לכולנו!

[תזונאית_בדרך*]

_שמת לב שרוב התזונה שלך מגיעה מפחמימות?
אני לא רוצה שתתבאסי מזה, רק שתשימי לב ותנסי למצוא מקום גם לפירות, ירקות, אגוזים וזרעים._

אני לא רוצה לבאס אבל חשוב לדעת שהמרכיב העיקרי בפירות, ירקות וקטניות (זרעים) הוא.. פחמימות.
בירקות בכמות קטנה יחסית כך שאפשר לאכול מהן הרבה אבל בפירות וקטניות הכמות כבר יותר גדולה
ובכל מקרה להוסיף את הנ"ל לדגנים לא במיוחד משנה את תמונת "קבוצות המזון" או אבות המזון

[אני*]

אני לא רוצה לבאס אבל חשוב לדעת שהמרכיב העיקרי בפירות, ירקות וקטניות (זרעים) הוא.. פחמימות

מצטערת אבל איך אפשר להשוות פחמימות שמגיעות מירקות ופירות לאלו המגיעות מלחם, פסטה וכו'?....
זה כמו להגיד שאין הבדל בין כאפה לסטירה
אני מסתכלת על תזונה בדרך קצת פחות קונונציונאלית, סורי...

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

ג'מילה, זה ממש מעט...

צודקות אבל אין מה לדאוג זה לא יום אופיני אצלי..

הנה היום-
בוקר- קערת סלט פירות ומאוחר יותר 2 פרוסות עם שקדיה, גזר
צהריים- קלח תירס ומאוחר יותר איזה רבע אבטיח
אחה"צ- דייסת שיבולת שועל
ערב- 2 פיתות עם המון חומוס (בייתי וטעים במיוחד), ביצה, מעט סלט.

שירה זה כל כך חשוב, מעולה!-
אני באמצע תהליך, ולכן לא כועסת גם על הזבל

[ניסיונית*]

שני דברים, אחד שמח השני עצוב....
השמח:ירידה של קילו שמונה מאות....x3.200,יש יש יש.....

הדבר העצוב......שהיום ירשתי לעצמי להתמכר לעוגיות התעשייתיות האלה ,"כתר", ממולאות בריבה ימאמי....

היום אכלתי:
בוקר:שני לחם קל+גבינה לבנה 5%
בינייים:2 אפרסקים
טרום צוהרים:2 לחם קל -כמובן מקמח מלא-אבוקדו
צהרים:3 כפות אורז+חזה עוף+סלט ירקות חיים+ירקות אפויים בתנור
אחר הצהרים:נס קפה-כפית סוכר+2 פרוסות לחם קל+ריבה
טרום ערב:תפוח+אפרסק קטן
ערב:2 פרוסות לחם קל+חביתה מביצה וחצי-ביצה שלמה ועוד חלבון מביצה נוספת-ובתוך החביתה פטריות,בצל,גזר,קוסברה,פלפל בשלל צבעים.
ועמוק לתוך הלילה:מעדן 0% שומן-רק עם באמת יתחשק לי משהו מתוק...

[גברת_זה*]

מה היה היום... נזכרת:
בבוקר קפה
אחר ככך חצי וופל פסק זמן קטן ופרוסת לחם חיטה מלאה עם קוטג'
אחר כך ביס מרציפן
אחר כך שלוש כפיות גלידה
אחר כך ארוחה: אורז וסלט חסה וקציצות בשר
אחר כך אבטיח. די הרבה אבטיח.
אחר כך ירקות חתוים וגבינה מלוחה וחתיכה לא גדולה של חלווה.

המסקנות שלי
אלף, שאני פשוט חייבת לפרגן לעצמי ארוחת בוקר מסודרת;
ובית, שאיכשהו אני מצליחה להפסיק אחרי מעט מתוק (אמנם ביחד ה מצטבר, אבל פעם לא יכולתי לאכול רק חצי פסק מן או רק שלוש כפיות גלידה. ההרגשה הזו שאם התחלתי אז אני לא יכוכלה להפסיק, עברה לי. זה קשור לקו הדי שכתבתי עליו למעלה.)
לילה טוב.

[ניצה_פיצה*]

ממשיכה לעדכן:
מסתבר שהכתיבה כאן נותנת את אותותיה באופן ממש מיידי! סגרתי את היום עם סלט ענקי ובו כף שמן וממש טיפה תירס. כל השאר ירקות מכל הסוגים המינים והצבעים. מרגישה הרבה יותר טוב פיזית ונפשית ובעיקר מרגישה שוב אופטימית. תודה על המקום הזה שבו אני יכולה לשתף ולהשתתף.
מעבר לזה רציתי להגיד שאצלי באופן אישי יש הבדל ענק בין פחממות שבאות מהטבע כגון בננות, תירס וכיו"ב לבין פחממות כמו לחם. אפילו אם אין הבדל מבחינת הקלוריות לחם תמיד עושה אותי רעבה ובננות למשל עושות אותי שבעה.