בלוג רוצה ילד שלישי

[שרון_ג*]

נוגי, כל כמה זמן יש הכפלה של מספר התאים באופן תקין? כמה זמן צריך עד להווצרות מורולה (תותית) - אני זוכרת שמונה ימים, אבל למדתי אמבריולוגיה בשנה שניה (במקביל למלחמת המפרץ הראשונה...)

[אמא_נוגי*]

שרון, בדר"כ מגיעים לשלב הבלסטוציסט אחרי 5-6 ימים. זה מה שהיה בפעמים הקודמות בהן החזרנו בלסטוציסטים. בכל מקרה נראה לי שמחר הם אמורים להיות 8 תאים (מאחר וברוב המקרים מחזירים אחרי 3 ימים עוברים של 8 תאים) כך שנראה לי שלא נגיע לזה עד מחר.
יש גם דרך סיווג עוברים לפי איכותם (עד כמה התאים חלקים וכו')\ לא היו מוכנים לומר לי מה איכותם (או שפשוט זו שדיברה איתי לא ידעה) ואת הרופא שלי לא הצלחתי להשיג, בעבר היו לי עוברים מאיכות מאוד טובה(ויצאו מהם ילדים באיכות מאוד טובה ), אין לי מושג מה קורה הפעם...

<ראית חיוך???>

[שרון_ג*]

ראיתי, ראיתי.
ושמחתי לראות...
סיפרתי עליך היום לחברה שעומדת לפני בחינה כמו שלך. היא היתה בשוק איך את מתמודדת עם הכל. היא אמנם בגילי אך עדיין רווקה, אז אין לה ילדים להתעסק איתם וטיפולי פוריות לסבול מהם. רק בחינה.

[אמא_אינקובטור*]

אבל זה כלל גדול ב-IVF - ילדים באיכות מצויינת יכולים לצאת גם מעוברים לא-משהו (-:
מחזיקה אצבעות.

[אמא_נוגי*]

נכון להבוקר יש חמישה עוברים והם באיכות טובה של דרגה 1-2!!!
(1 זה הכי טוב...)
מחר ב 12:00 ההחזרה, תחזיקו לי אצבעות!!!

[יוחננ_ית*]

וואו - מעולה

[יעל_צ*]

יופי!
תחזיקו לי אצבעות!!! נחזיק!

[אליס_בארץ_המראה*]

מחזיקים אצבעות!

[ליזה_ליזה*]

וואו! הרבה קרה פה בשבוע האחרון...
אני מתרגשת איתך ומחזיקה לך אצבעות
שולחת אהבה גדולה

[אמא_נוגי*]

אוטוטו יוצאים. מחשבות חיוביות. לאכול משהו (בריא). ללבוש אדום...

[א_גרויסע_מויש*]

בהצלחה, בהצלחה, בהצלחה!

מחזיקה אצבעות!

[סמדר_נ*]

מחזיקה גם!

[סיגל_ב*]

גם אני כאן מחזיקה!

[לוטם_מרווני*]

|Y||Y|אמא נוגי אני מחזיקה ומדליקה נר.

[ב_דרך*]

הולכת להדליק נר. הצלחה ובריאות.

[אמא_נוגי*]

חזרנו, הוחזרו 3 מורולות קטנות ומושלמות. (שלב אחד לפני בלסטוציסט, צבר תאים שכבר אי אפשר לספור...), עוד 12 יום בדיקת דם ונראה...

[אליס_בארץ_המראה*]

יופי! שמחה לשמוע
@} @} @}

[אמא_נוגי*]

חשבתי לשמור על שתיקה עד לבדיקת הדם.
האמת שאני לא כל כך אופטימית, למרות ההחזרה הקלה ולא טראומטית, היו לי כאבים ומעין התכווצויות ברחם עד היום.
אתמול דודה שלי עשתה לי רייקי, וממש הרגשתי את הרחם מתכווץ, לא יודעת אם זה טוב או רע,...
בנתיים אני מטופלת בנרות פרוגסטרון וגינליים שתפקידם לשמור על רירית הרחם, ונמתין עד ליום שישי הבא. מהנסיון, אם זה לא תפס אני אראה דימום כבר לפני כן, למרות נרות הפרוגסטרון.

[שרון_ג*]

היי, זו אני. פיספסתי את ההתרחשות של הימים האחרונים. אבל את יודעת שאני איתך תמיד, לא?
נסי אולי לא להיות פסימית ולא להיות אופטימית, פשוט לצוף על פני המים ולתת לגלים לטלטל אותך כרצונם. כך אולי תוכלי להגיע אל חוף מבטחים בלי להיות מותשת ממלחמה נגד הזרם. הרי בסופו של דבר אין לך שליטה בכיוון הזרימה. במקרה הכי גרוע תצאי למסע נוסף בעוד כמה שנים, או שפשוט תחליטי להשאר כאן, כמו שאת, ולא לנסות שוב. במקרה הטוב תגיעי ליעדך הנוכחי. בשני המקרים טלטלות הנפש לא תורמות לך.
קל לומר מאשר ליישם, אני יודעת.
ובכל זאת החלטתי לומר לך זאת. כפי שעלה במוחי לומר לך. ללא צנזור.
שולחת לך הרבה חום, אהבה ופרוגסטרון,
שרון

[אמא_נוגי*]

לא להיות פסימית ולא להיות אופטימית, פשוט לצוף על פני המים ולתת לגלים לטלטל אותך כרצונם
אוי שרון, הלוואי, הלוואי ויכולתי לרוקן את ראשי ממחשבות (אולי היה נכנס משהו מהקלסר הגדול שמונח על ברכי ומלא בידע שאני צריכה ליום א'...).
אני יודעת שכרגע אין ביכולתי לשנות שום דבר, כל כך טוב היה להיות מסוגלת להשתחרר מהצורך להיות control frik.
תודה על כל התמיכה, זה כל כך עוזר!!!

[יעל_צ*]

נוגי,
אני מצטרפת לכל מה ששרון אמרה. והרשי לי לצרף קלישאה קטנה אך נכונה:
מה שצריך לקרות - יקרה. ונקווה לטוב.
ותיזהרי מ שרון ג, היא פתאום מתחילה "לזרום" ו"לשלוח אנרגיות חיוביות" . מה יהיה?

[אמא_נוגי*]

לא יכולתי לישון, בחמש בבוקר כבר הייתי ערה, ניסיתי לחזור ולהירדם ללא הצלחה. בסוף קמתי ועשיתי בדיקת שתן.

יש שני פסים

אמנם הפס השני חיוור, אבל קיים.
אני יודעת שהבדיקה עשויה לא להיות אמינה במיוחד אחרי טיפולים, אבל בשני ההריונות הקודמים שלי זה תמיד היה נכון!
הבוקר אני הולכת לעשות בדיקת דם, עד הצהריים אני אדע אם זה אמיתי או לא...

[רסיסים_של_אור*]

אמא נוגי, איזה יופי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הלוואי הלוואי הלוואי !!!!

מחכה בקוצר רוח לתשובת בדיקת הדם ומתפללת חזק חזק להמשך קיומו של ההריון הזה !!!!

ובכלל, כל הכבוד לך שאת משתפת אותנו כך (ראיתי שכתבת בבלוג, וזכרתי שזה פחות או יותר המועד לבדיקה ופחדתי ממה שאגלה כאן ... כל-כך שמחה שזה מה שגיליתי !!).

[מייק_בר_רב_אשי*]

איזה מתח!
אנחנו (הרוב הדומם) כולנו אתך, מחזיקים ידיים, מדליקים נרות, מתפללים, שיאצו, ג'יאו-ג'יצ'ו, האלווין, נרוואנה, סבאבה, אחלה, חבל-על-הזמן, חיבוק-דוב, מגניב, מדליק, מסאג' שוודי-תאילנדי, מצמוצי עיניים -- העיקר שיעזור.
בהצלחה, גם בעיקר וגם בנספחים (תחזוקת ילדים, בעל, לימודים).
תחזקנה (ידייך)
התקווה (בת שנות אלפיים ומאה)

[שרון_ג*]

מחזיקה לך אצבעות |Y|

[שרון_ג*]

גם בבחינה הזאת תצליחי

[אמא_נוגי*]

עכשיו זה רישמי. לפני מספר דקות קיבלתי את שיחת הטלפון: רמת בטא של 195 (אפילו קצת גבוה...)

אני בהריון

למרות הכול, למרות המתחים והקשיים למרות שהיה נראה ששום דבר לא הולך לטובתינו, בכול זאת זה הצליח!!!
אני כל כך מאושרת שאתם לא יכולים לתאר. עכשיו צריך רק להמשיך ולעקוב אחרי הרמות ולהראות שהן עולות בקצב טוב, וכמובן לשמור על הקטן הזה שבתוכי...

[שרון_ג*]

אמרתי לך:
גם בבחינה הזאת תצליחי!!!

[יעל_צ*]

איזה יופי, נוגי! ברכות ואיחולים!

@}

[ליזה_ליזה*]

מזל טוב!!!!!! איזה אושר!! @}

[נונה_בי*]

מזל טוב!!!!!! איזה אושר!!
@}

[אליס_בארץ_המראה*]

שמחה מאד לשמוע, מזל טוב @} @} @}

[אליס_בארץ_המראה*]

ומקווה שתמשיכי לשתף

[Manty_T*]

CONGRATULATONS!!!!

[אמא_אינקובטור*]

צהלולים! בשעה טובה! שיהיה ארוך ומשעמם עוד 34 שבועות לפחות!

[ב_דרך*]

מזלטוב מזלטוב מזלטוב

[עין_הסערה*]

בשעה טובה גם ממני!
<מתעדכנת באיחור>

[שרון_ג*]

רמת בטא של 195 (אפילו קצת גבוה...)
עכשיו ירד פתאום איזה אסימון.
כמה שקי הריון יש???
כאילו, אנחנו מדברים על שלישי, או שלישי ורביעי?

[סמדר_נ*]

בשעה טובה!
מחזיקה אצבעות להמשך מוצלח.

[אמא_נוגי*]

הרמה היום 438, שזה טוב (זה אמור היה להכפיל את עצמו). אני מרגיש קצת חלשה, חסרת תיאבון, עם כאבי גב ובטן, אבל בעצם יש לי עוד המון סיבות להרגיש ככה חוץ מהריון.
מחכה לשיחת טלפון מהרופא, נקבע תור לאולטראסאונד ואז נדע כמה יש...

[ב_דחילו*]

מזלטוב, תרגישי טוב
@}

[שרון_ג*]

תרגישי טוב
מה פתאום טוב?
תרגישי רע, עייפות, בחילות וכאלה! לפחות במהלך הטרימסטר הראשון...

[אמא_נוגי*]

תודה שרון!!! אני בכל זאת מקווה להרגיש טוב... (את יודעת עבודה וכאלה...)
אולטראסאונד ביום א' הבא, הרופא אמר שלדעתו לפי הערכים וקצב העליה מדובר ביותר מאחד אך ימים יגידו... בנזוגי כבר מיואש מהאפשרות שמדובר בשניים...

[שרון_ג*]

קצבהעליה הוא לרוב פי שניים כל יומיים למיטב זכרוני. אז את בסדר...
הבנזוג מיואש כי רוצה או כי לא רוצה שניים?

[יוחננ_ית*]

אמא נוגי, חשבתי עליך כל זמן ההמתנה! כל-כך שמחה לקרוא בשורות טובות

[אמא_אינקובטור*]

לא משנה כמה ואיך, העיקר שיימשך לפחות עוד 8 חודשים (-:

[ליזה_ליזה*]

הרופא אמר שלדעתו לפי הערכים וקצב העליה מדובר ביותר מאחד אך ימים יגידו...
וואו, מרגש כל כך!!! @}

[שרון_ג*]

פתאום קלטה עיני שיש כאן דף שנקרא יש לי שלישיה בבטן או משהו כזה. מיד רצתי לכאן לבדוק שזו לא את בטעות...

[אמא_נוגי*]

שבועיים לא הייתי כאן. גם עקב חוסר טכני במחשב אך גם כי כל הזמן הזה היתה לי תחושה לא טובה שלא ניתן להסבירה. באיזהשהוא מקום פחדשתי שיאמרו לי שאני "מחפשת" צרות.
אתמול הייתי אצל הרופא. זה אחד, יש דופק אך הוא איטי מאוד. הסיכוי להמשך ההריון הוא כ 50% , התחלתי בטיפול באספירין שלטענתו יכול לעזור למרות שזה לא מוכח.
אני רק מקוה שההפלה תהי טבעית ולא אצטרך גם לעבור גרידה בנוסף לכל. בנתיים אני ממשיכה כרגיל, אבל בפנים כבר די ברור לי שהכול נגמר...

[טרה_רוסה*]

נקווה לטוב!

[יעל_צ*]

[אליס_בארץ_המראה*]

[ליזה_ליזה*]

הסיכוי להמשך ההריון הוא כ 50% הלוואי הלוואי הלוואי ואינשאללה אמן!!
מחזקת אותך

[חלי*]

שלום לך אמא נוגי, קראתי במשך הדקות האחרונות את הדף הזה מלאת התפאלות. יש בו הרבה מתח, כאב, תקווה וחיזוק! לפני הכל אני ממש מקווה ומתפללת בשבילך (מקפידה על תפילה אחת ביום, ממחר אני באמת מתכונת להתפלל בשבילך!) שההריון הזה יילך לך בסדר. אני עברתי הפלה רביעית לא מזמן (הפלה הריון ) ומצאתי את עצמי מחוזקת מאד אחרי שקראתי את הדף. קודם כל אני מעריצה את הנחישות שלך, ומסכת הייסורים שאת מוכנה לעבור בשביל ילד שלישי. גם לי 2 בנים (לגדול קוראים גם כן יובל) ואני מאד רוצה ילד שלישי. האמת שאחרי ההפלה אני מתלבטת אם יש לי כוחות נפשיים לנסות עוד פעם. אני מפחדת לנחול אכזבה נוספת. אבל אחרי שאני קוראת על ההתמודדות הקשה שלך, בעיותי בהחלט מתגמדות.
מאחלת לך מכל הלב הצלחה בהריון. אני בטוחה שיהיה לך בעזרת ה' ילד שלישי!!!

[שרון_ג*]

אני בטוחה שיהיה לך בעזרת ה' ילד שלישי!!!
אני גם חושבת ככה. לא בטוח שעכשיו, לא בטוח שזה הוא, אבל זה יהיה.
יום אחד, בעוד כמה שנים, תסתכלי אחורה על הימים החשוכים האלה, ותתפלאי מאין שאבת את הכח לעמוד בהם.
האור יגיע. הוא שם. מחכה לך.
אני בטוחה שתגיעי אליו.
וכשתגיעי לא תדעי איך יכולת לחיות בלעדיו קודם.
סליחה שאני קצת סתומה בדבריי. יש דברים שאני לא יכולה לכתוב כאן (ואת זה את יודעת) - התקופה הרעה בחייך עומדת להסתיים.
הכל יהיה טוב יותר.
שבתשלום
שרון

[אמא_נוגי*]

אני נכנסת לספר שזה נגמר.
בהרדמה מלאה ובשאיבה הוצא מגופי "חומר הריוני", זה המונח הרפואי שרשום במכתב השחרור. המונח שמייצג את אותו עובר שהתחיל לצמוח ואז ליבו נדם. המונח שמייצד את כל שאיפותי ותיקוותי, את כל מה שעברתי כדי להגיע בסוף למיטה צרה בחדר ניתוחים קר ולמרר בבכי.
אני לא מרשה לעצמי לבכות עכשיו, אני מחליפה תחבושות הספוגות בדם, אותה רירית רחם שהיתה כל כך מוכנה לקלוט אותו.
אולי אני אגלה שהוא היה פגום, אולי זה יקל עלי מעט. אולי לא.
לא יודעת אם אעשה את זה שוב, כשהתחלתי הייתי מוכנה לכשלון, לא הייתי מוכנה לזה.

[אליס_בארץ_המראה*]

הרבה

[שרון_ג*]

אני יודעת שאין מילים שיוכלו לנחם.

[נונה_בי*]

[פלוני_אלמונית*]

אני כותבת ומוחקת כבר כמה פעמים, כי אני לא יודעת מה לאמר.

תרגישי טוב. לא להתייאש.

התהליך הוא קשה, ויודעים אותו מראש.

רק תסתכלי על הילדים שלך ותזכרי כמה הוא שווה.

[שרון_ג*]

ניסיתי למצוא אייקון יותר מתאים מהחיבוק עם החיוך המטופש הזה. לא מוצאת. סליחה. החיבוק שנתתי כל כך לא מתאים למצב הנוכחי.
אני יודעת שאת מבינה את זה, ובכל זאת.
<שרון מסבירה למה נכנסה לערוך פעמיים את הדף הזה>

[עדי_יותם*]

אני כל כך מצטערת )-:

[יעל_צ*]

[פלוני_אלמונית*]

בא לי לבכות ביחד איתך, אין לי מילים לנחם.

(ליזה ליזה)

[ב_דחילו*]

בוכה איתך

[בשמת_א*]

רק עכשיו נכנסתי לדף הזה. כל כך הצטערתי בשבילך! )-:

[אמא_נוגי*]

היום אני בוכה, עכשיו בקושי רואה את המקלדת מרוב דמעות. עד עכשיו לא ממש הצלחתי ופתאום עכשיו הכל יוצא.
אני חושבת שרק עכשיו באמת הבנתי שזה נגמר, אני ממששת את השדיים שכאבו כל כך וזהו, זה באמת נגמק.
איך אפשר להסביר את הכאב הזה, נכון שיש לי שני ילדים מקסימים הכול נכון, אבל איך אפשר להסביר את הכאב הזה.
אני לא יכולה לכתוב יותר.

[עין_הסערה*]

אמא נוגי יקרה, אין לי מילים לנחם אותך באבלך ,על מות תינוק שלא נולד.
שלך, רחלי.

[נועה_בר*]

מחבקת אותך חיבוק חזק של השתתפות.

[חלי*]

כמה שזה כואב...
מבינה אותך כל כך. אני 8 שבועות +5 ימים אחרי הגרידה, בה לבו של התינוק שלי נדם. עדיין סופרת, עדיין מחשבת באיזה שבוע הייתי יכולה להיות אם הכל היה בסדר (19) ועצובה מאד. אבל אני כבר לא בוכה, אולי כי נגמרו לי כבר הדמעות ואולי - טבעה של הנפש להתרפא ולמצוא ניחומים. קשה לי לנחם אותך. אבל מנסיוני אני בטוחה שהזמן הוא הרופא הטוב ביותר.
תנוחי, תעשי המון דברים קטנים שעושים לך טוב, נכון שזה לא משנה כלום אבל זה מקל על ההתאוששות.
תכתבי אם בא לך...
גם אני אחרי הגרידה חשבתי להסתפק בשני הילדים המקסימים שלי ולהניח! והנה אני מרגישה היום אחרת לגמרי, מצאתי כוחות. גם את תמצאי...

[תמר_ס*]

)':
מחבקת אותך.

[רוני_בלוני*]

אמא נוגי היקרה,
איך לא ידעתי?! איך לא כתבתי כלום כדי להשתתף באבלך הכבד?!
אני נכנסת לאתר הזה בתקופות מסויימות, היום נכנסתי והחלטתי לבדוק את דף הבית שלי, לשבת ולהיזכר בבלוג היקר שלי ובאנשים שנכנסו ותמכו בי שם... ולהודות להם, סתם ככה, לבדוק גם מה שלומם. לדבר כזה לא ציפיתי, צר לי ואני מתנצלת על חוסר הידיעה.
מקווה שיהיו לך עוד כוחות להילחם ולהמשיך ולא לוותר!

[שרון_ג*]

אני אוהבת אותך.

[ליזה_ליזה*]

מחבקת אותך

[מיכל_שץ*]

אוי!

[אמא_אינקובטור*]

יש לי כל כך הרבה מה לומר לך. גם אני אמא לשתיים וזהו.
קשה כל כך, הרגע הזה של שינוי הכיוון, של הסטירה בפרצוף, של הבעיטה בישבן, של המוחלטות שבדבר. אני כבר שנתיים ומשהו אחרי הרגע הזה. מגיעים בסופו של דבר לפיוס, השלמה, ומותר אפילו לומר - אושר. אבל לא עכשיו. יש זמן לכל דבר.

[יוחננ_ית*]

מחבקת אותך

[פלוני_אלמונית*]

אמא נוגי, אז איפה את היום יותר מעשר שנים אחרי??