בלי חיתולים גם בלילה

שאלה עקרונית בנוגע לפשפושי לילה - תינוקת בת כמה ימים בלי חיתול אף פעם. במהלך היום כמעט הכל מגיע לקערה. בלילה הפיפי מגיע לקערה כאשר היא מתעוררת לינוק אבל כל השאר מוצא דרכו למיטה וכמעט כל שינה של כמה שעות נגמרת במיטה רטובה מאוד. חלק מהזמן היא ישנה בעריסה קטנה ואז אולי אני לא רואה את הסימנים של הצורך בפיפי אז קשה להתלונן. יחד עם זאת, גם כאשר היא ישנה כמה שעות לידי היא לא עושה סימנים שגורמים לי להתעורר ולפשפש אותה וקמה רטובה לגמרי. גם לא עושה רושם שזה מזיז לה בכל לישון בתוך כל הפיפי הזה.
זה לא ממש ברור לי כי אם הבנתי נכון אז ההפרשות לא אמורות להשתחרר מתוך השינה אלא מתוך סוג של ערות. אני גם לא ישנה כל כך חזק. אם היא רק תצייץ אני אקום אבל זה פשוט לא קורה.
האם פספסתי משהו או שזה ככה אצל כולן בהתחלה?

הי,
אצלנו הוא ישן עלי בימים הראשונים, והיו תנועות קלות, מעין התפתלויות, ואז ידעתי שכנראה פיפי. ובכלל, בימים הראשונים הרגשתי שאני יודעת מתי הוא עושה פיפי גם בלי סמנים, מה שקצת נעלם לי אחר כך למשך איזה חודש וחצי, וחזר (האינטואיציה).
מגיל חודשיים ועד עכשיו, ארבעה, הוא ללא חיתול בלילה כלל, ומתפתל כשהוא צריך. בשבועיים שלושה האחרונים הוא מושך בחלק מהלילות גם 5-6 שעות בלי פיפי, גם אם אני קמה לפשפש אותו כי נראה לי שעבר המון זמן (הוא מסרב). מה שכן, אצלנו הכל החל מאי רצון לשחות ברטיבות - ממש מחאות לפני פיפי ואחרי (אם נוצרה שלולית), אז פרט להתפתלויות, היו סמנים מקלים נוספים.
לא בטוחה שהייתי לעזר... בהצלחה!
@}

תודה, טנא. נראה לי שהיונקים שלנו קצת שונים. אם היא היתה נרתעת מהשלולית זה בטח היה הרבה יותר פשוט. זה מה שמוזר לי. שחשבתי שהיא ממש לא תסכים להיות בזה לשנייה אבל לא נראה שזה המצב.

שליחה על ידי אוליב* » 28 מרץ 2010, 15:38

אם הבנתי נכון אז ההפרשות לא אמורות להשתחרר מתוך השינה אלא מתוך סוג של ערות
הבנת נכון. באמת לרוב תינוקות קטנים (שלא התרגלו לחיתול 24 שעות) לא עושים מתוך שינה. וגם ילדים בגמילה אגב, לא מפספסים מתוך שינה. ה"פספוס" מגיע בשלב שבין מחזורי שינה - השינה מורכבת מכמה מחזורים, שבכל אחד מהם יש שינה קלה מאד, שינה עמוקה יותר ושנת חלום. ה"פספוסים" מתרחשים במעבר שבין מחזורי שינה, מתוך שינה קלה ממש או בהתעוררות לרגע.
לילדים שגדלים בלי חיתולים, וגם ישנים בלי חיתול, אחרי זמן מה הם מתרגלים שפיפי עושים כשערים לגמרי, ופותחים מרווחים יפים בלילה שבהם הם יבשים (אצלנו - בן 8 חודשים, יבש 5-6 שעות ברציפות בלילה, למרות שיכולות להיות באמצע הנקה אחת או שתיים).
תינוקות מאד קטנים באמת עושים פיפי יחסית הרבה. אני הלבשתי מכנסיים ומתחת טטרה בלילה בתקופה שבה היה הרבה פיפי בלילה, והחלפתי כשהיה רטוב. זה גם סוג של לימוד - התינוק לומד שכשרטוב משהו קורה (=אמא מחליפה, =ככה לא ישנים).

הי,
אצלנו יבש בלילה מגיל חודש וחצי (לא כולל שיניים/חום- עד היום מדי פעם עושה במיטה), ובדר"כ כן עשה סימנים (התפתלות, מלמולים, ניעות קטנות).
מה שכן, אם הייתי עייפה אז פשוט לא הייתי מתעוררת. בלילות שישנתי מוקדם אז בדר"כ נשארנו יבשים ובלילות ש"סחבתי" עד יחסית מאוחר (22:30 זה מאוחר?) קמתי בשלולית...
מה שעזר לי זה לשים על שעוונית קטנה מגבת גדולה מקופלת פעמיים, ועליה חיתול בד מפלנל כדי שיהיה נעים. ואז בלילה אם פספסתי, אני מחליפה רק את המגבת באחת אחרת + חיתול פלנל שהכנתי מבעוד מועד.
דרך אגב, מה שמפריע לו זה כשהפיפי מתקרר ואז הוא בוכה ואני מתעוררת. לא נראה לי שהרטיבות עצמה מפריעה לו.
מקווה שעזרתי..

רציתי לספר.
קטנצ'יק בן 9 חודשים ואני חוזרת לעבודה.
בעוד שלושה ימים אני מתחילה, ואני עובדת בלילה בדרך כלל כך שבעלי הוא זה שיקום לקטנצ'יק.
והנה, להפתעתי הגדולה, ברור לו לגמרי שקטנצ'יק ימשיך לישון בלי חיתול, ושאם הוא ישים לב שהוא צריך הוא יקח אותו לפשפש (בערך פעמיים, לרוב בתחילת הלילה ובסוף הלילה). ושאם יהיו פספוסים לא נורא.
כל כך חששתי.
ואני כל כך שמחה. גם אם אחר כך הוא יחליט שלא מתאים לו וישים חיתול, עצם הנכונות להמשיך בזה גם כשזה לא באחריותי הבלעדית, גם כשאני לא שם בכלל.

שליחה על ידי מיקה* » 27 מרץ 2011, 21:25

שלום בנות,
אני מפשפשת טרייה טרייה. רב הזמן, מפשפשים עם חיתול בד, אבל לפעמים מצליחה לפתוח מרווחים של טוסיק משוחרר וחופשי. בניגוד אליכן, התחלתי עם הפשפושים בגלל שאחרי שהתוודעתי לאופציה של לפשפש תינוק בכלל, קראתי הרבה על הנושא, והכי חשוב לי לא להרגיל את הקטנצ'יק לעשות פיפי מתוך שינה. בעיה, כי לא התוודעתי אל הנושא עד שהוא היה בן קרוב לחמישה חודשים... עכשיו הוא שבועיים לפני חצי שנה, כלומר קצת אחרי קו החצי של חמישה חודשים. אם בהתחלה ידעתי בדיוק מתי הוא עושה קקי או פיפי, הסימנים והאינטואיציה שלי נחלשו, וכשהתחלנו עם הפשפושים כבר ממש לא ידעתי לקרוא סימנים. כלומר, כן, קראתי אותם, אבל הם לרב הקדימו את ההתרוקנות בהרבה מאוד זמן, ונסיונות לפשפש את הקטן עלו בתוהו. מה גם, שהם גרמו לי לחץ - זה סימן? זה לא סימן ואני סתם מציקה לו? מה לעשות, מה לעשות?
קניתי סיר (הקטן עדיין לא יושב לבד, אבל הוא מאוד גדול (סביבות 9-10 קילו כשהתחלנו) ותמיד חושבים שהוא בערך חודשיים וחצי מבוגר יותר מגילו. הרבה מזה בגלל איך שהוא מחזיק יפה את הכתפיים, צוואר וראש. הוא מאוד יציב כבר מגיל חודשיים וחצי ככה. לא שניסינו להושיב אותו אז, אבל כשהייתי מחזיקה אותו על הידיים נגיד, זה היה מאוד בולט כמה שהוא יציב. בכל מקרה, קניתי סיר כדי שאוכל לפשפש אתו בניחותא, וביום יומיים הראשונים הכל היה מדהים, והח"פ כמעט ולא הורטב. ואז, בתום היום השני, ניסיתי לקחת אותו לפשפש כשהוא מתעורר. הדף הזה הוא יופי של אינדיקציה למה שקרה- בכי, שפירשתי בטעות כבכי של לפני הפיפי/ קקי, שהתפתח לצרחות קורעות לב שהושתקו רק אחרי קצת זמן עם "נשק יום הדין" (מאוד אהבתי את הביטוי הזה שמישהי כאן רשמה

).
נתתי לו כמה ימי הפסקה ובינתיים התחלתי לברר על חיתולי בד שלא יעלו לי בחסכונות - כסף לא בדיוק יש לנו בעודפים - ותמרוש-רוש היתה מאוד מועילה וסיפרה לי על כיסויי החיתול, ושלא צריך יותר משניים שלושה. עד שהגיעו חיתולי הבד המשכנו עם הורדת החיתול שוב לשעה-שעתיים ביום, ועם פשפושים על הסיר כשהרגשתי שהוא צריך. לפעמים הצליח, לפעמים לא כל כך. מה שכן, הקקי היה תמיד "פספוס" - במכנס או על החיתול. כבר כמה ימים שאנחנו עם חיתול הבד. גיליתי שבתנומות היום שלו הוא נשאר יבש לחלוטין עד שאני מפשפשת אותו, וזאת למרות שהוא נרדם רק עם הציצי בפה תוך כדי יניקה. אבל כבר הפנים שלא עושים בחיתול הבד. מקריאה פה בדף רציתי להוריד לו את החיתול לגמרי בכדי לנסות את שיטת הקשב בלילה, אבל קר מכדי לא לישון עם שמיכה, ופיפי בתוך שמיכת הפוך זה לא ממש לעניין.ולצערי, אחרי תקופה שבה ישן מצויין במיטה שלו ונרדם יפה ולבד, חזר לסרב לעניין והולך לישון רק עם ציצי, ונרדם כמעט רק אצלנו במיטה תוך כדי יניקה. אז מה עושים? איך מפשפשים בלילה?
אחרי קריאה מרובה בדף הזה, מצאתי לי פתרון ביניים זמני, ואתמול בלילה הוא עבד מצויין - אם לא מתייחסים לעובדה שלי היה לילה לבן למדי;
כבר כמה ימים שאנחנו יונקים מעל קערה (החלק העליון של הסיר) בשביל לתפוס את הקקי שהוא עושה תוך כדי יניקה, אפילו בלי הפוגה של נשימה או התרכזות ("עיני פיפי"). כשקם בפעם הראשונה מהשינה הפשטתי אותו מבגדיו המסורבלים ולקחתי לחדר האמבטיה והשירותים. הוא קצת מחה, אבל לא בכה עדיין. כשלקחתי את הקערה ושמתי תחתנו, בכה ממש. לקחתי אותו כמו שהוא, חשוף שת, והתיישבתי על דופן האמבטיה, כששניננו פונים לכיוון האמבטיה. נתתי לו ציצ, ודי מהר התחיל קילוח הפיפי. עודדתי אותו ב"פשש פשש", וגם הקקי לא איחר לבוא, למרות שהשעה כבר היתה אחת עשרה וחצי בלילה. כשסיים לינוק ולהתרוקן (סובבתי אותו אחר כך לתנוחה פשפוש בין הרגליים שלי ולא עליהן) ניקיתי את שנינו עם הדוש מהאמבטיה, שכמובן העיר אותו. לקחתי אותו חזרה לחדר, הלבשתי אותו חזרה בפיג'מה, והוא בכה. השכבתי אותו על חיתול פלאנל ביני ובין אבא, הכנסתי ציצ לפה בשכיבה, והוא נרדם תוך כדי יניקה.
באחת וחצי הוא שוב התעורר. חזרתי על העניין - הורדת הפיג'מה, הליכה לשירותים, ישיבה על דופן האמבטיה, פשפוש וקשקוש ישירות על הירך שלי תוך כדי יניקה (לראשונה מזה אני לא יודעת כמה זמן, היה לו קקי גם בלילה), שטיפה עם הדוש שמובילה להתעוררות מלאה - ושוב הגעה למיטה, פיג'מה, ציצ בפה ולישון. להפתעתי, בכל הקימות האלה החיתול מבד היה יבש לגמרי.
בסביבות שלוש ומשהו הוא שוב התעורר, שוב חזרנו על העניין, שוב החיתול היה יבש ושוב יצא גם קקי. בפעם הבאה שהוא התעורר השעה היתה כמעט 6. הכל אותו הדבר, פרט לעבודה שאחרי שחזרנו למיטה בשש וקצת, לא חיכיתי שיירדם עמוקות כדי לקחת אותו למיטה שלו, אלא נרדמתי אתו. בכמעט 9 בבוקר כשאבא בא לנשק לשלום לפני הליכה לעבודה והפשוש היה ער, הייתי בטוחה שהוא כבר הרטיב, כי הפעם באמת ישנתי עמוקות. שפוכה מעייפות מלילה שכלל התעוררויות מרובות וארוכות יחסית (עד אתמול, הכי הרבה שהייתי ערה בלילות היה לעשרים דקות, וגם זה במקרים נדירים. לרב לא לוקח לו יותר משבע, עשר דקות לינוק ולחזור לישון) נתתי לו לקשקש ולמלמל עם עצמו, וניסיתי להתעלם מחבטות יד ימין על ירך ימין, שהן אחד הסימנים הכי ברורים שלו. רק כשהוא התחיל להתמתח לאחור - הסימן הכי מובהק שהוא צריך - קמתי ולקחתי אותו לפשתן סוף סוף. הפעם באמת היה טיפה רטוב בחיתול, אבל מייד כשהתיישבנו - הפעם על הסיר - יצא הרבה קקי, ואחריו טיפה פיפי. ניקיתי אותו, החזרתי את חיתול הבד (הפעם עם מגן חדש ונקי ויבש) וקצת אחרי שכבר היינו במיטה הגיע פוק גדול ועוד קצת קקי, שלקחתי לנגב ולנקות מייד.אבל בסך הכל, מעשר בלילה הקודם ועד תשע בבוקר שהוא לא עשה כלום שלא במקום שיועד לכך!
אנחנו רק בתחילת הדרך, ועוד צפויים לנו הרבה שיהוקים (מחר, למשל, הוא יהיה כמה שעות עם בייבי סיטר ולא אתי. ביום שישי שוב יהיו לנו כמה נסיעות ומאוד יכול להיות שהוא יישאר עם אבא ולא אתי, ובדיוק שבוע אחר כך יש לנו חיסונים של גיל חצי שנה. אבל לעת עתה, אני כל כך מאושרת שהוא עדיין יודע להתעורר ולבקש לפני שהוא עושה פיפי או קקי, ושלילה אחד שלם הוא נשאר יבש ונקי!

מציעה רעיונות לשיפור איכות החיים שלך, ברשותך.
למצוא דרך לפשפש בלילה ממש ליד המיטה, נגיד גיגית כביסה אובלית (לי היה מעולה), לא לשטוף טוסיק בלילה אלא להשתמש בחיתול טטרה ובקבוק מים ולמצוא זוית שבה את נשארת יבשה ונקיה. כמה שפחות טלטולים לשניכם בלילה זה הכי טוב.

שליחה על ידי מיקה* » 28 מרץ 2011, 23:06

תודה על הרעיונות, ילדת טבע. אני תמיד שמחה לעצות מאחרים!
איך מושיבים אותו בגיגית תוך כדי יניקה? אני לא ממש יכולה להחזיק אותו באוויר - לכן קניתי סיר מלכתחילה. בגדול, הקערה של הסיר היתה מועילה, אבל הוא מסרב לשבת על משהו בלילה
לגבי ההליכה לחדר האמבטיה - בפעם הראשונה שהלכנו לאמבטיה זה היה בחושך, ולי זה מספיק אור, והוא נשאר חצי ישן תוך כדי הפשפוש והיניקה - זה רק הדוש שהעיר אותו, בעיקר בגלל הרעש שהוא עושה (זרם המים). אני חושבת שמיכל עם מים שיהיה לידנו יעבוד טוב באותה המידה, כל עוד לא מדובר במים קרים. או מקסימום לשטוף ככה רק את הרגליים שלי, ואת הטוסיק שלו לנגב עם מגבון לח, גם אופציה.
בכל מקרה, המון המון תודה!
(ויי! שרדנו את הסיטר והחיתול החד פעמי - הוא די חיכה לי שאחזור הביתה לפשפש אותו כמו שצריך, ולסיטר עשה רק "קקי ידי חובה", מה שהסיטר הגדיר כ"ניסיון לא הכי מוצלח לקקי". אחרי שהוחלף ומאז שחזרתי אכל שוב ועשה צרכים. עכשיו הוא מחכה לסיים עם ההנקה לפני שהוא מפריש, ומחכה שאסובב אותו לתנוחה באוויר בין הרגליים שלי (או בסיר) לפני שהוא משחרר)

שאלה למנוסות וסליחה מראש על האורך- הקטנטונת בת 9 חודשים. בלי חיתול ביום מלידה כמעט ובלילה לרוב עם חיתול בד. השבוע החלטתי לנסות להוריד את החיתול בלילה לכבוד הלילות החמים (לפני כן הפריע לי שהיא תהיה רטובה בקור). גיליתי קודם כל שהיא נוטה לעשות פיפי בערך פעם-פעמיים במשך הלילה (הפעם הראשונה עד כה בשעה משתנה והפעם השנייה בדרך כלל בארבע בבוקר פלוס מינוס. מעבר לזה, כבר הרבה זמן התקבענו על השכמה בחמש וחצי-שש ואז היא תמיד עושה פיפי וקקי בסיר).
בהתחלה ניסיתי לקחת אותה לפשפש בכל התעוררות לפני הנקה (היא נרדמת תוך כדי ההנקה ואז לא אעיר אותה לפשפוש) אבל נתקלתי במחאות רמות. אחר כך ניסיתי לתפוס רק את הפיפי של אזור ארבע בבוקר. גם לזה היא די מתנגדת. אז עכשיו אני נותנת לה לישון בלי חלק תחתון (אחרי שהיא מרטיבה את המכנסיים בפיפי של החלק הראשון של הלילה) ורק שמה חיתול פלנל על האזור הרטוב.
אז ככה - מה שמטריד אותי זה גם קודם כל התחושה שאולי אני אמא מזניחה כי קר לה ורטוב לה (למרות שאם היא קמה עם מכנסיים רטובים היא בוכה ואז אני מסדרת לה כך שיהיה יבש והיא חוזרת לישון). דבר שני, אני תוהה, אם אני אני לא מפשפשת אותה, אז מה הטעם? אולי פשוט לשים לה חיתול רבפעמי וזהו? האם עצם זה שאני אעשה לה "פששש" מתוך שינה ואתן לה לעשות פיפי במיטה יישמור לה על המודעות ומתישהו היא גם תסכים לקום להתפשפש? העניין הוא שאני גם תוהה מתי ואיך נתחיל לעבור ללילות יותר יבשים, הרי עצם זה שהיא פותחת לפחות 6 שעות של שינה בלי להרטיב זה בעצם כבר לילה יבש מבחינתה.. האם בעתיד היא יכולה להגיע למצב של ללכת לישון בשמונה כהרגלה ולקום בחמש לפיפי ראשון או שזה יותר מידי זמן לתינוקות ופעוטות. יותר חשוב לי מלילה יבש - אני מרגישה דיסוננס עם זה שאני כאילו "מכבה את הקשב" שלה ושלי בלילה. יחד עם זאת, היא די החלטית בחוסר הרצון שלה להתפשפש בלילה ואני מכבדת את זה וגם, אני מרגישה שזה גורם לי לישון הרבה פחות טוב... בקיצור, מבולבל לי.

שלום יקירה,
אין לי המון תובנות.
אצלנו הדרך היחידה להתפשפות היתה על הציצי. באיזשהו שלב הרגשתי שזה לא לעניין יותר והפסקתי.
היא כמעט אף פעם לא הסכימה להתפשפש, ואחרי תקופה רטובה למדי הלילות פשוט התייבשו, און-אנד-אוף.

אני חושבת שבכל מקרה עדיף בלי חיתול, ככה מרגישים הכי טוב בגוף את האפקט של ההרטבה,
וזה לדעתי מה שמפיל אצלם את האסימון.
אם היא מוחה - תחליפי, אם לא - לא.
היא יודעת להגיד כשלא טוב לה, אז את לא אמא מזניחה אוקיי?

האם בעתיד היא יכולה להגיע למצב של ללכת לישון בשמונה כהרגלה ולקום בחמש לפיפי ראשון או שזה יותר מידי זמן לתינוקות ופעוטות.
אצלנו הן עברו ללילה יבש יותר ארוך ממה שאת מתארת, הרבה לפני שחשבתי שזה בכלל אפשרי.
עם הבכורה זה קרה לפני גיל שנה וחצי. 12 שעות בלי בעיה, בחיי.

דניאלה תודה. זה עוזר לשמוע איך זה היה אצל אחרים.
לילה שלישי בלי. היום שמתי לב לפריחה קלה שנראה לי שנגרמה על ידי שינה על רטוב. עדיין מתחבטת בשאלה אם להחזיר את החיתול או לנסות לפשפש אותה בכל זאת למרות המחאות בלילה (בעבר כן הצלחתי לפשפש אותה בהצלחה לפחות פעם אחת בלילה אולי הסירוב הוא מקומי?) או להשתמש בשיטת החיתול יבש + הורדת המכנסיים אחרי הפספוס הראשון והשארתה בלי בכלל. בקיצור, מרגישה כמו המלט של הבלי חיתולים. לפשפש או לא לפשפש, זאת השאלה

בקיצור, מרגישה כמו המלט של הבלי חיתולים. לפשפש או לא לפשפש, זאת השאלה
(-:

אני אומרת שאם היא מתנגדת ואת מנסה בכל זאת זה פתח לשביתת פשפושים.
אם את מרגישה שיש דרך טובה לפשפש חרף ההתנגדות - אולי כן.

לגבי הלוגיסטיקה, אצלנו היתה ערימת מגבות ליד המיטה.
.כשהיה חם הן ישנו בלי כלום (אפילו לא תחתונים) ואם היו מתעוררות כי הרטוב הציק להן, הייתי מניחה על הכתם מגבת וגמרנו.
מינימום התעסקות

נראה לי שהלילה היא עשתה רק פיפי אחד במהלך הלילה וזה היה שוב בסביבות ארבע בבוקר (וקמה כרגיל בחמש וחצי לפשפוש בוקר בסיר). אני תוהה אם זו מגמה והיא באמת מגיבה לרטוב ולכן מחכה עד הבוקר עם הפשפוש.. נחכה ונראה

קרן, יא אמא מזניחה אחת! מה זה להשאיר תינוקת ישנה בפיפי שלה? מה זה השטויות הבאופניות האלה??? תלבישי לה חיתול מיד! עדיף איזה האגיס דור שלישי טוב כזה עם אבקת קסמים שמעלימה את הפיפי מהחיתול והתינוק (אלק) יבש כל הלילה...

(אני פורסת מגבת על האיזור הרטוב)

למען האמת, פעם גם הייתי מסדרת לו את איזור השינה עם שקית זבל פרוסה ועל זה מגבת. ליד המיטה אני מכינה מגבות מוכנות להחליף במהלך הלילה אם צריך.

לא יודעת איך אצלכם, אצלנו מתקרר בלילה. אולי בכל זאת קר לה בחצי השני של הלילה וכדאי להלביש לה מכנסים חמים.

מה זה השטויות הבאופניות האלה??? תלבישי לה חיתול מיד!
אויש דיברת עם חמותי לאחרונה? את נשמעת בדיוק כמוה

טרייה בפשפושים ושמחה להגיע לכאן.
תקציר- אופיר בן חודשיים, מפשפשים מגיל שבועיים והולך נהדר רוב הזמן.
הבעיה היא בלילה- עד עכשיו ישן עם טיטול. לפעמים מתעורר יבש לפעמים לא. בעיקרון הולך לישון בסביבות חצות ומתעורר להנקה ראשונה בסביבות חמש בבוקר. לפעמים אני שומעת את קיטורי הפיפי אבל גם אז- לפשפש=להתעורר ולא בא לי על זה..אם הוא כבר רטוב אני לא ממש יודעת ממתי זה מן הסתם אז קשה לי לכוון כדי לשפר משהו...

האם לחתל ברב פעמי שווה ערך לחיתול בח"פ?? הרי זה לא סופג אותו הדבר... ממש לא מתחשק לי להתחיל להסתרבל עם החלפות באמצע הלילה (גם חמש בבוקר זה עדין לילה)
ושאלת שעוונית- איפה ניתן למצוא שעוונית כמו של קושניר (יש לי 2 כאלה והן נהדרות אבל יקרות וצריך יותר כרגע) ואיפה ניתן למצוא שעוונית טובה למיטה 160*200 (יותר גדולה ממיטה סטנדרטית

סוף סוף מצאתי איפה לשאול
(ולמה רוב האנשים שרואים אותנו מפשפשים בטוחים שאני פסיכית????)

ברוכה הבאה!
גם אני מחשיבה את עצמי יחסית טרייה בפשפושים (למרות שמפשפשת כבר 9 חודשים אבל בכל זאת רק ילדה ראשונה) אז אחלוק איתך מניסיוני הטרי.
האם לחתל ברב פעמי שווה ערך לחיתול בח"פ?? הרי זה לא סופג אותו הדבר.
תלוי מאיזה בחינה את שואלת. למיטב הבנתי, מנקודת ראות של פישפושים עדיף רב פעמי דווקא כי זה פחות סופג ואז התינוק מרגיש את הרטיבות ונשארת המודעות אל הגוף וכך גם יתחיל להישאר יבש לילה שלם יותר מהר (בתיאוריה כן? אצלי זה עדיין לא עבר לשלב הפרקטיקה). מתוך הרציונאל הזה, התחלתי בלילות האחרונים (החמים) להשאיר את התינוקת שלי בלי חלק תחתון בכלל. במקום החלפות (כמו שהציעו לי לעיל) אפשר לשים מגבת על הרטוב.
וגם אני ספגתי את מבטי הפסיכית, בעיקר מהקרובים אלי. מזל שיש את האתר הזה, עם עוד כמה משיגנע

שואלת בדיוק על מה שענית (-:
כשהיה קטן ועוד עשה קקי בלילה חיתלתי בחד פעמי כדי למנוע התעסקות מיותרת..עכשיו כשכבר לא עושה קקי מניחה שלמעשה חיתול ר"פ ולהשאיר בלי חיתול בכלל יעשה את אותה העבודה ברמת העיקרון ואז מה שנשאר לנו להחליט זה עם מה בא לנו להתעסק יותר- החלפת חיתול או מצעים...

רוצה להוריד בכלל חיתולים אבל צריכה לעבור מחסום שלי כנראה (עד היום גם עם הבכור- מצעי פיפי נכנסים למכונה מיד..לא משנה באיזו שעה של הליל הזה קורה (ולשמחתי זה משהו שכבר לא קורה כמעט בכלל...)

תודה (מפסיכית לפסיכית (-;)
וברור שהמבטים היו בעיקר מהקרובים..כי מבטים של זרים לי אפילו לא טרחתי לנסות לפרש... (העיקר שבן הזוג תומך ומתלהב לא?)

החלפת חיתול או מצעים...
תשמעי, אני כאמור עד לא מזמן חיתלתי ברב פעמי בלילה, אף פעם לא בחד פעמי (חוץ מכשהיה לה וירוס עם שלשולים רציניים). לרוב, לא החלפתי לה חיתול בלילה, לא הרגשתי שמידת הרטיבות הזו מצדיקה להעיר אותה כדי להחליף. אם היא ישנה בלי חיתול בכלל אז כאמור זה רק לשים מתחתיהם מגבת שזה גם לא מעיר אותם ומינימום התעסקות מבחינתך. כשהיא היתה בגיל חודשיים, היינו בדיוק בחורף ולא היה לי לב להשאיר אותה בלי חיתול בכלל בלילה אבל לטובת התהליך, בשבילכם, אני חושבת שהכי טוב להשאיר בלי חיתול בכלל. כמה שיותר מוקדם, יותר טוב.

תודה

נתחיל מהלילה נקווה לטוב...

רוצה לשתף
אנחנו גידלנו את נורי מגיל 6 שבועות בלי חיתולים. בלילה כן חיתלנו, כי אני מודה שלא היה לי כוח לקום ולפשפש, ולרוב כשכבר ניסיתי, זה עיצבן אותו והוא היה מתפתל ומסרב לפשפש.
עם זאת, במשך היום הוא היה מפשפש מצטיין והיה מודיע כמעט בלי יוצאים מן הכלל. היינו מחתלים ברב פעמי, והוא היה נשאר יבש 5-6 ימים. והרבה הוא היה בלי חיתול בכלל.
בגיל 11 חודשים, כשהתחיל לעמוד, נמאס לו לשבת על הסיר, והוא פצח בשביתה רצינית. אחרי כמה שבועות שבהם הרגשנו שאנחנו נכנסים למאבק כוח , די חזרנו לחתל- בד"כ ר"פ, לפעמים בלי חיתולים ולפעמים ח"פ... בקיצור- סמטוחה...זה היה קצת מבאס, וחששתי שהכל ירד לטמיון. היה ממש מבאס לראות פתאום קקי מרוח בחיתול... (ועוד יותר מבאס לנקות אותו...).
כשהתחיל להתחמם, לפני כמה חודשים פשוט הורדנו לגמרי את החיתול, הוא היה בן כמעט שנה וחצי. היו כמה שבועות של שלוליות ותלוליות. הוא היה לגמרי מודע לצרכיו, אבל סירב לפשפש בסיר, בשירותים, במקלחת, על עיתון... כל דבר כזה ניסה כמה ימים ואח"כ לא רצה. מאד נעזרנו בדפים השונים פה כדי לשמור על קור רוח לנוכח ההצפה בבית, וזה הוכיח את עצמו- אחרי איזה שבועיים גילה מחדש את הסיר ועלה על הגל. וזהו, נגמל לגמריי.
עד לפני כמה שבועות השארנו לו חיתול בלילה, מתוך עצלנות שלי אני מודה, לא היה לי כוח לפשפושים או הצפות במיטה (הוא ישן על ידי), אבל שמתי לב שהחיתול נשאר יבש לילה אחרי לילה- אז פשוט הורדנו אותו, ונורי יבש לגמרי- יום ולילה.
איזה כיף!!!
המסקנה שלי, היא שהשמירה על רמת קשב, אפילו על אש קטנה בתקופות מסוימות, השתלמה מאד.

תודה קרן ורותה

ויש לי שאלה טכנית לגבי פשפוש בסיר לבנים

איך??
יכול להיות שאופיר עוד צעיר מדי (חודשיים) אבל הוא משתין כל כך רחוק ובזרם חזק שאין מצב לקלוע לתוך סיר. בשום שלב של היום. כרגע עושים בכיור (שירותים בבתים אחרים) וזה משפריץ לכל הכיוונים גם פיפי וגם קקי... נכון שכרגע הוא קטן אבל כשיתחיל להתיישב אני מעדיפה שישב על סיר ואני מניחה שצריך להרגיל אותם לפני לעניין.

ועוד שאלה אם כבר כשאני אחזור לעבודה... ואופיר ילך למטפלת או משפחתון איך אני משכנעת אותן להמשיך את מה שהתחלתי? זה לא ברור מאליו שהן יסכימו ואני לא רוצה להרוס את מה שהתחלתי...

סליחה על המבול (-:

יכול להיות שאופיר עוד צעיר מדי
זו שורת המפתח לדעתי. גיל חודשיים זה ממש ממש צעיר לסיר, הסירים הם קטנים וזה ממש בול פגיעה. את צריכה לכוון לו וזה גם ככה מסובך. ממליצה על קערות סלט וגיגיות, לי יש שיטה להחזיק את הגיגית בין הרגליים בזוית הנכונה ואת זה אני עושה רק כשאין לי אופציה לצאת החוצה, שם זה הכי פשוט. בלילה זה גיגית וסביבה אני מניחה שעוונית למקרה שאני מטושטשת מידי לכוון. באוטו יש לי גם קערה שמתאימה בדיוק ומכוונת עם הזרת.
טכניקה זה דבר נרכש ונראה לי מדהים יום אחד לעשות אלבום צילומים של כל הטנכיקות שנשים משתמשות בהן לפשפוש בתוך הבית (שהרי אבותנו עשו את זה בחוץ ושם כאמור זה הכי פשוט ולא צריך להיות יצירתיים במיוחד), מי מרימה יד?

ומיקסי, ראיתי ששאלת לגבי הלילה, אז רציתי לספר שאנחנו משתמשים כבר סיבוב שלישי, במגבת ועליה שמיכת פליס, המגבת סופגת פספוסים והשמיכה שומרת על התינוק יבש וחמים. האמת שעם בן החודש וחצי שלנו התחלתי בלי חיתולים בלילה ואז הוא נדבק בצינון נוראי מאח שלו והתחיל לשלשל בגלל זה ומאז אנחנו עם חד"פ בלילה אבל גם הוא לרוב נשאר יבש. מקווה שבקרוב אחזור לבלי חיתול בלילה, מחכה להתאזנות סופית.
שיהיה בהצלחה.

גם אנו בגיל הזה התשמשנו בקערת סלט גדולה מפלסטיק
עברנו לסיר רק כשלמד לשבת

הפליז לא סופג את השתן??
ומגבת אחת מספיקה כדי שזה לא יגיע לסדין (כי אותו אין לי כוח וסבלנות להחליף כל לילה)
אבל השאלה הכי חשובה.. הוא ישן על הגב...אני חייבת לשים משהו אחרת כל השתנה תהיה בקשת ותרטיב גם את אחיו שישן איתו בחדר (-;
מכנסיים? חיתול טטרא? כלום?? (איך כלום עובד עם בנים שישנים על הגב בעצם??)
חשבתי על רעיון.מכירות את הסיכות לתפיסה של חיתולים ר"פ (לא סיכות בטחון יש כאלה ייעודיות..ברח לי השם שלהן) אולי לתפוס איתן רק חיתול טטרא או פרהפולד?? ילך??
(או שאני פשוט אשכיב אותו לישון על הבטן..גם ככה יותר נוח לו על הבטן..אז זהו שלא..אני פחדנית מדי)
והיום מצאתי אותו שוכב עם הראש הפוך מאיך ששמתי אותו..זה אומר שצריך למגן שטח מיטה גדול יותר...

את יכולה לשים שעוונית מתחת למגבת או יריעה של צמר (אמיתי) אחרי טיפול לינולין (אפשר משמיכת "סקביאס" צבאית, חלקן הגדול היה מצמר), אם תצטרכי הסבר לטיפול לינולין אשמח לתת לך, זה הופך את הצמר ללא חדיר לנוזלים.
באשר לשפריצים אז תחתונים או מכנסיים קטנים עושים את העבודה בעצירת השפריץ, לדעתי להתחיל לחתל בפריפולד או טטרה זה ממש כמו עם חיתולי כיס (זה מה שאני משתמשת) רק שחיתולי כיס זה יותר פשוט כי יש סקוטש ולא מסתבכים עם קיפולים באמצע הלילה...

אני אשמח לשמוע על טיפול לינולין...
חשבתי לקנות שעוונית במטר (כזו שמשתמשים למפות שולחן) ולתפור עליה בד מלמעלה וככה לעשות כמה יחידות יחסית דקות שאפשר בכיף לקחת לכל מקום.. הבעיה היא שהשעוונית הזו לא נושמת בכלל מה שאומר שלישון עליה יהיה מאוד מאוד חם (לפחות בקיץ)

לגבי הכיסוי- לא נראה לי שתחתון יחזיק עליו הוא קטנצ'יק (חודשיים) ובקיץ חם בחדר בשביל מכנסיים...למרות שאני חושבת שהקיץ נשבר ונשים להם מזגן בחדר אז זה יפתור את בעיית החום (-:

אם לינולין יותר טוב במישור הזה אני אשמח לנסות
ואיפה מוצאים שמיכות סקביאס בימינו??

לא מפשפשת בן, אבל אנחנו מפשפשים בבית לתוך אמבטיית תינוק מיותרת שקיבלנו מהאחיין המפושפש שלה והפכה לסיר פשפוש ייעודי - חוסך ענייני בול קליעה.
לגבי מטפלות - הייתי מנסה להציע להם לפשפש אבל לא מתעקשת על זה. תינוקות יכולים להבחין בין מטפלים לבין ההורים ולדעת שאצל מטפל אחר שהוא לא ההורים (אצלנו למשל סבתא), זה אחרת. אם אתם תמשיכו לפשפש ותהיו עקביים, הקשב והמודעות יישמרו.

אבל אבל...נוראי לי לדעת שכשהוא מכיר רק מצב בו הוא מתפנה שלא בטיטול פתאום יתהפכו היוצרות וכמ השעות ביום (פרק זמן לא מבוטל ביום) הוא יאלץ לעשות על עצמו

מה גם שלפחות עכשיו כשהוא צריך הוא מאוד מאוד מתאפק לפני שהוא עושה בטיטול (נאמר כשאנחנו בנסיעה ארוכה או מחוץ לבית) וזה כמעט ולא קורה...ואני לא רוצה שהוא יתאפק כל כך הרבה זמן ויעשה רק בלית ברירה...
אוף.אני כן מתכננת לבקש לעבוד לילות בעיקר ולהיות איתו בבית בבקרים וזה יפתור את הבעיה. הלוואי ויצא.

אצלנו כשהיא אצל סבתא היא עם מכנסיים ולא עם חיתול. האמת שסבתא מנסה לפשפש אבל הרבה פעמים יש פיספוסים (או הפתעות בז'רגון החדש

). כך שמבחינתה, לא נראה לי שהיא מתאפקת, היא מסמנת (או יותר נכון משדרת תלפטית) - יש מי שקולט ולוקח אותה לפשפש, סבבה,אם לא, היא מפשפשת במכנסיים (כמעט תמיד זה פיפי אלא אם כן יש לה שילשול אז זה גם לא כזה נורא בעיני) ומיד מחליפים לה. אם תשאירי אותו בלי חלק תחתון, אז בכלל אין בעיה.

אבל למה שמטפלת תסכים שיהיה בלי חיתול? הוא יעשה לה שלוליות בכל הבית.. ועוד בקשת (-;

אין לי מושג איפה את יכולה להשיג שמיכות סקאביאס אבל בחנויות יד שניה אפשר למצוא סוודרים מצמר מלא ומהם להכין יריעות. אחת או שתיים יספיקו כי הקסם בצמר אחרי טיפול לינולין זה שהוא לא סופג ולא סופח ריחות. אגב, יש רפידות יעודיות כאלו (לי יש אחת שאספתי באיזה מחסן קח תן, נראה לי שמי ששם את זה שם לא ידע בכלל מה היעוד של השמיכה המוזרה הזו ואיך מטפלים בה).
טיפול לינולין הוא מאוד פשוט, לוקחים לינולין ממשחת הסדקים בפטמות שקנית ללידה (או חברה) לוקחים כמות משהו כמו שעועית גדולה, שמים בכוס קטנה מים רותחים עם חתיכת סבון (אפשר ורצוי סבון טבעי) וממיסים את השניים, אחר כך מיעדים דלי לטיפול ממלאים במים פושרים, שופכים את תכולת הכוס מערבבים ומכניסים את הצמר לטיפול, משאירים ללילה ואולי אפילו חצי יום אחר כך, מוציאים ומיבשים בצל. כשהצמר יהיה יבש הוא יהיה דביק וזה סימן מעולה, לא להבהל. קלי קלות.
הצמר נושם וזה הבדל עצום מהניילון.
באשר לתחתונים, גיליתי שיש תחתונים פיציים אבל ממש פיציים בשילב, הם מידה 2 אבל הם מתאימים לפצפוץ שלי (נתנו לי כמה מתנה ואין לי מושג למה תינוק כל כך קטן צריך תחתונים...) והוא גם יהיה בן חודשיים מחר.

באשר למטפלת, אין לי מושג, אולי לחפש בנרות מטפלת שבעניין של בלי חיתולים? מישהי מפה? אנחנו בבית כולנו...

איזה באסה...עכשיו נזכרתי שבאמת היו לי תחתונים ממש קטנים כשהבכור שלי נגמל.. מסרתי אותם.. איך לא חשבתי על זה??? -אייקון של דופקת על המצח-
הצמר דביק כל הזמן או שזה עובר? ואיך מנקים אותו אח"כ? כביסה? מים? ועד שאלה- איזהסבון? נוזלי יהיה טוב? (כי אין לי סבון מוצק בבית...)

אני מהדרום.. יש כאן מישהי מבאר שבע? הלוואי והייתי יכולה להיות בבית אבל הגיע הזמן להתקדם קצת בקריירה גם כדי שנוכל להתקדם גם בחיים...כואב לי שזה על חשבון הילדים אבל זה יהיה רק טוב בהמשך (זאת אני משכנעת את עצמי...)

הדביקות של הצמר עוברת אבל אם זה מתחת למגבת מה זה משנה לך? הסבון צריך להיות מוצק.
כשאת מכבסת את הצמר אחרי טיפול הלינולין הוא מאבד מאפקט דחית המים שהקנת לו בטיפול הלינולין לכן מכבסים רק כשהוא כבר ממש מריח או כשיש עליו קקי, כמו בכיסויי צמר. אני חייבת לאמר לך שעם הבן האמצאי שלי היתה לנו שביתת פשפושי לילה של חצי שנה, חיתלתי אותו בפלנל עם רפידת מגבת בפנים (כמו פעם) וכיסיתי בכיסוי צמר שתפרתי, במשך חצי שנה לא היה ריח ובסוף זרקתי לכביסה אחרי תום השימוש.

הי מיקסי. אני מאזור הדרום. מוזמנת ליצור איתי קשר במייל bannannafish בג'מייל.

לגבי מטפלת - עד גיל זחילה (אצלנו התחיל בסוף 8 חודשים) וגם אחרי, הרדיוס שהם תופסים במרחב הוא לא גדול ולכן אפשר למגן נניח את מזרן הפעילות או נקודות אסטרטגיות נוספות ואז גם למטפלת אולי לא יהיה אכפת (במיוחד אם תביאי נניח את המזרן פעילות מהבית). אפשר גם לנסות למצוא מטפלת מברית המועצות לשעבר שיש סיכוי טוב שהיא גדלה ככה (בלי חיתולים) ואז אולי תהיה יותר פתוחה לרעיון.

מה שחשוב בעיני, לפחות מהניסיון שלי עם הסבתא, זה לשדר מסר רגוע ומאפשר. אם היא יכולה לנסות לפשפש כשהיא מזהה את הסימנים, סבבה. אם היא לא, מקסימום הוא יפשפש על המזרן פעילות. למנוע מצב שבו המטפלת תיכנס למוטיבציית יתר או להרגשה שהיא חייבת לפשפש בהצלחה ואז תלחיץ את הילד. אם הוא בלי מכנסיים רוב הזמן אז היא גם לא צריכה להתעסק עם החלפות. שוב, מהניסיון שלנו, רוב הזמן מדובר בפספוסי פיפי.

אולי לחפש בנרות מטפלת שבעניין של בלי חיתולים?
אני "הסתדרתי" על אחת כזאת.
לא התכוונתי לבקש ממנה בהתחלה אבל היא זרמה איתי. ממש ממש מזל שיצא ככה בלי להתאמץ.

אני מציעה לחפש מישהי צעירה עם ראש פתוח.

טוב אז עדכון...הורדנו חיתול כבר שלושה לילות...
בשניים הראשונים הוא התעורר רטוב עד הראש בערך (זז המון אז לא משנה כמה מגבות אני אשים איך שהוא המגבת בצד אחד והוא בשני...)
הבוקר התעורר יבש לחלוטין בשש, ינק וחזר לישון עד שמונה וחצי. בתשע הייתי צריכה להכריח אותו לעשות פיפי...
יפה לו (-:
(אגב הלך לישון בשתים עשרה אתמול אחרי פיפי...)

כן ירבו לילות יבשים.
בינתיים החלטתי שאני לא מוציאה אותו מהמיטה לפשפוש. הוא מתעורר מזה וזה סתם הורס לו את השינה...אז הוא מקטר ובסוף עושה (או שלא) וזה לא ממש מפריע לו לישון על רטוב אז בינתיים אני חיה עם עצמי בשלווה (מעדיפה שיישן על רטוב מאשר שיתעורר ויתחרבש לו כל הלילה..ואחר כך כל היום גם

מאז שחזרנו לארץ (שבוע +)
אני פשוט לא מצליחה לפשפש אותה בלילה.
אני בכלל לא מתעוררת!
לא יודעת איך זה קורה, כי אני כן מניקה אותה בלילה, כנראה שזה יותר אוטומטי.
אז היא קמה בבוקר בתוך ים של פיפי. לא נראה לי שזה מפריע לה בכלל, אגב, אבל אני לא רוצה שהיא תתרגל.
מקווה שזה הג'ט לג וזה יעבור

צפרדע צבי ופרפר -
אנחנו מפשפשים טריים, ועושים זאת רק באופן חלקי.
למרות זאת- שבועיים אחרי שהתחלנו הקטן התחיל להתעורר בבוקר עם חיתול יבש (בד"כ). כנראה כי הוא לא אהב את התחושה של חיתול רטוב (רב פעמי. לגבי חד"פ אין לי מושג).
הוא מתעורר לינוק בערך 4-5 פעמים בלילה, ועדיין עושה פיפי רק בבוקר.ֿ
יכול להיות שזה גם מה שיקרה אצלכם. אני לא חושבת שהיא תתרגל, בעיקר אם בבוקר ישר תפשפשי אותה כאילו כלום לא פוספס.
בהצלחה

האמת היא שהיא מפושפשת בלבד מלידה לבשה חיתול רק פעם בחייה- בטיסה וגם אז היתה לנו קערה לפישפושים., והיא כמעט בת חצי שנה.
היתה תקופה שהיתה יבשה בלילה אבל מעברי דירות שינו את זה ועכשיו המעבר לארץ שינה אותי.
בכל מקרה אנחנו ממשיכים לפשפש כרגיל בשאר הזמן (ובמיוחד בבוקר שיש לה המון מה)
אבל מניסיון עבר ככל שאני מצליחה לפשפש אותה יותר בלילה ככה היא מסמנת יותר ולהפך.

תגידו..מכירות את מפות השעוונית?? הן כביסות??
כלומר אם אני אתפור על השעווניות האלה בד אפשר יהיה לכבס את זה ביחד ושיצא נורמלי??
(הוא זז המון ואין מצב שמגבת/חיתול יישאר פרוס על השעוונית בלי לתפור אותם יחד...)

בינתיים אני עוד מחפשת שמיכת צמר כדי לשעוון אותה (נו..הבנתן נכון??(-;) אמא שלי בדיוק עשתה סדר בארון ומסרה מלא כאלה...

(ואנחנו מתעוררים יבשים בבקרים כבר כמה לילות (-:...אבל ליתר בטחון... מרפי קישטה!!)

אם לא תנסי לא תדעי... לא ככה? אני מתכוונת גם לפטנט שלך עם השעוונית והבד (במים קרים זה יתכבס יופי לדעתי) וגם לתנועתיות.
גם הבן שלי זז המון, הוא ממש זוחל במעגלים מתוך שינה, הוא ישן על מזרן מיטת תינוק שצמוד למזרן שלי, המזרן עצמו עמיד בנוזלים כמובן ועליו אני מותחת סדין מיטת תינוק, על הסדין המגבת ועליה שמיכת הפליס (בכיסוי הצמר עדיין לא יצא לי להשתמש כי אני בעצם לא צריכה להגן על המזרן) המגבת נשארת במקומה רק שמיכת הפליס זזה כל הזמן. אם הייתי משתמשת ביריעה גדולה יותר של פליס זה לא היה מורגש כלל. הסדין הוא מה שבעצם מונע מהמגבת להחליק על פני המזרן החלקלק בדיוק כמו עם שעוונית, נראה לי... שווה ניסוי, לא?

אצלנו הדרך היחידה להתפשפות היתה על הציצי. באיזשהו שלב הרגשתי שזה לא לעניין יותר והפסקתי.
שוב אני כאן עם התלבטויות פשפושים. אנחנו כבר חודש וחצי בלי חיתול בלילה. מה שאומר שרוב הלילות שלנו פשוט רטובים. קקי היא עושה כמעט תמיד על הבוקר (לא קרה מעולם בשינה) והפיפי לרוב מתייבש מהר בלילות החמים, אז לרוב אני פשוט מניחה לה לישון חצי ערומה ולא מציקה לה עם פשפושים בלילה.
עם זאת, יש פעמים שבהם היא מתפתלת ומתפתלת ומתעוררת ואז אני עושה מעשה ולוקחת אותה לשירותים לפשפוש. הדבר היחיד שישכנע אותה בלילה להתפשפש זה ציצי או כמו שאני התחלתי לקרוא לזה "פשפוש תוך כדי". השיטה הזו הניבה כמה לילות יבשים לגמרי אבל זה כבר עבר להיות דפוס שנמצא בשימוש גם ביום וגורם לי לתהות - האם כל שיטה כשרה וגם מה המסר שנקלט אצלה. מרגישה קצת כאילו אני משחדת אותה להתפשפש וגם עד עכשיו תמיד הפסיקה יניקה באמצע כדי לעשות פיפי, הפסקה רצויה בעיני, חוששת שזה יבלבל אותה.

מעדכנת -
הגעתי למסקנה שהשינה הקלה שאפיינה את החודשים האחרונים (פעם, מזמן.. כשהייתה פצפונת בת פחות מחצי שנה הייתה ישנה "לילות שלמים") זה פשוט פיפי שמפריע לה לישון. התחלתי לקום לפשפש אותה כמעט כל פעם שהיא מתעוררת ולרוב אכן מדובר בפיפי והיא מתפשפשת בקלות וחוזרת לישון. זה הניב גם לילות יבשים וגם שינה הרבה יותר רציפה ופחות התעוררויות. אל יתהלל חוגר כמפתח וכו' אבל נראה לי שעליתי פה על משהו. בלילה עדיין מדובר בפשפוש רק עם ציצי אבל נראה לי שזה חלק מהעסק. כדי שהמעבר מהמיטה לסיר פשפוש יהיה כמה שיותר נעים לה, באמצע הלילה, זה המחיר שצריך לשלם. אני מרגישה שפיצחתי את השיטה (רשמנו שיא של 48 שעות עם שתי הפתעות בלבד - גם בהן קלטתי את הסימנים אבל לא הספקתי להגיב מספיק מהר). טוב, בורחת מפה לפני שמרפי יופיע...

אחרי הכתיבה האופטימית של קרן שמש מאוחרת, אני פחות אפטימית...
אצלנו, יש תינוק בן 4.5 חודשים. מפושפש מגיל שבוע בערך. בהתחלה היו רגעים בהם הוא ממש דיבר כשרצה להתפנות אבל כל פעם כשהתלהבתי ושיתפתי בגילוי, זה נעלם. בלילה, הייתי מפשפשת כל פעם שהוא מתחיל להתלונן בקול (זה היה מעיר אותי) ולרוב, הייתי מניקה, הוא היה מוציא את הפטמה וזה היה סימן, הייתי מפשפשת ומחזירה לישון.
לפני שבועיים הוא היה חולה ושום פשפוש ושם נעליים. הוא ישן כמעט כל הזמן, ועשה פיפי תוך כדי שינה במיטה ואני הייתי מחליפו לו את הרפידות שמתחתי.
עכשיו, אנחנו אחרי מחלה. בורח לו הפיפי בלילה ואו שהוא מתעורר אחרי שהוא עושה, או שזה לא מפריע לו והוא ממשיך לישון. בנוסף לזה, אם בעבר הוא היה יונק ומתפתל כשהוא צריך פיפי, כיום הוא יכול לינוק ולעשות עליי פיפי בלי להתבלבל או לעצור רגע לחשוב. תוך כדי יניקה. מה זה??
זה די מייאש אותי ואני שוקלת פשוט לחתל אותו. לא רוצה להיות משועבדת ל"מעקב אחרי התזוזות" שלו בלילה. עשיתי את זה עם הגדול וזה לא היה כלכך נעים... רוצה שהוא יעיר אותי..

ולגבי היום, אני רק יכולה לקנא בכל מי שכותבת כאן שהתינוק שלה בוכה כשהוא רוצה להתפשפש. אני לא מרגישה מצידו של קטנצ'יק שהוא היה מבקש להתפנות. אם אני משאירה אותו עם מכנסיים ובורח לו שם, לא נראה שלא נוח לו שם. אני מרגישה שאני יותר מנסה "שכלית" להבין מתי הוא צריך או אולי מסתכלת לראות סימנים חיצוניים (לפעמים האיבר גדול יותר..) ואז מפשפשת. זה די מתסכל...

נראה לי שאני צריכה עזרה...
מישהו פנוי?

הילה.

הקטנציק בן ארבעה וחצי חודשים מפושפש למופת
במשך היום הכל זורם חלק (גם בשינה) אבל בלילה הוא עם חיתול ומאמצע הלילה מתחיל להתרוקן
כשניסיתי לקחת אותו לעשות פיפי כשהתעורר בכה מאוד וכעס,כמובן שסירב.
יש רעיונות?
אני מניקה בשכיבה ונרדמת תוך כדי.
זוכרת תחילת הנקה, אבל לא את סופה....
ישנים בשמיכה משותפת, והרטבה של המיטה לא באה בחשבון.
מה עושים?

ועוד משהו, ככה סתם:
אתמול אמא שלי היתה אצלי ונכנסתי להתקלח
כשיצאתי, מצאתי אותה מפשפשת אותו בגינה...
אי אפשר לתאר את השמחה שהרגשתי בלב

תחושה טובה של קבלה ושיתוף פעולה.
תודה אמא

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבן שלי בן חודשיים וגדל בצורה קונוונציונלית לגמרי עם חיתול. בכל זאת אני מקווה שתוכלו לעזור לי. בכל בוקר החל מבערך שעה 5 , הוא מתפתל ונאנח במשך כשעתיים בגלל שהוא לא עשה פיפי כל הלילה- בערך 10 שעות (!), ניסינו לפשפש אותו כדי להקל עליו אבל הוא לא מוכן. בהינתן שאני מעוניינת להמשיך לגדל אותו עם חיתול, מה עלי לעשות?
גם קשה לנו לישון בגלל שהוא נאנח ללא הפסקה וגם הלב נכמר לראות אותו סובל ככה.
האם אפשר לפשפש אותו באיזושהי דרך רק בבוקר וכך לשמר את האינסטינקט הטיבעי שלו לא לעשות צרכיו בלילה?
אשמח לעצתכן
תודה רבה

הנה אני שוב....כמעט שנתיים אחרי.
הילד גדל בלי חיתול בכלל והנה הוא כבר בן יותר משנתיים.

אבל בלילה הוא עם חיתול.
זה התחיל מלינה משותפת והיום הוא מרטיב את המיטה גם בשנת צהריים.
זה מתסכל אותי כי אני יודעת שזה ממש מיותר.
מתה לגמול אותו מהרטבות לילה.
מישהי?
מישהו?
נרדם הדף ונזנח לאנחות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מקווה שיש כאן עוד מישהי...
הקטנצ'יק בן 3 וחצי חודשים, בלי חיתול בערך מגיל חודש וחצי, מחוץ לבית מפושפש עם חיתול (וכשאני ממש כבר חסרת כוחות..)
אז ב"ה הולך מצויין רוב הזמן. גם בלילה הוא בלי חיתול אבל הוא עדיין לא הפסיק להרטיב. לפעים יש יומיים או שלושה רצופים שהוא לא מרטיב,
אני רואה קשר בין אם הצלחתי לפשפש אותו לפני שהוא נרדם- הוא כנראה לא יפשפש בלילה, או אם לא הצלחתי ואז כנראה יהיה לו פיפי.
הבעיה שבלילה הסימון מאוד בעיית.
הוא ישן רצוף בלילה בד"כ בין 4 וחצי ל6 שעות לפעמים יותר ונדיר שפחות. ובד"כ יש בין הרטבה אחת לשתיים בלילה.
1 . אני רואה שלפעמים הוא זז ומתפתל מתוך שינה, טיפה מתעורר- גם בלי קשר לפיפי (וגם בלי קשר לגזים אלא תהליך עוררות שכזה ואז נרדם). כך שאני אף פעם לא יודעת אם לקחת אותו לפיפי או שאני סתם אעיר אותו לשווא.

כנראה לא תמיד הוא מסמן- השבוע הוא נרדם לידי באיזה 12 בלילה ועוד היינו ערים, פתאום הפשוש פתח עיניים הסתכל ימינה שמאלה והחל לפשפש בהנאה..ז"א היה ברור לי שהוא עומד לפשפש אבל איך אפשר לתפוס כזה דבר כשאני ישנה?
יש לי המון סבלנות, למרות שחדר השינה שלנו הפך לפשפוש אחד גדול, אבל מתי זה אמור להגמר ומה אני יכולה לעשות כדי לזרז את זה?

תודה!!

אבל מה עושים כשלי אין כוח להתעורר בלילה, אני לפעמים מזהה את הסימנים אבל עד שאני מצליחה להביא את עצמי ללהתעורר בזמן היא כבר עשתה. טוב, נכון שהיא עם חיתול ואולי אם היתה בלי היתה לי יותר מוטיבציה אבל גם ככה ההתעוררויות להנקה כל כך קשות לי..

שליחה על ידי מה* » 28 מאי 2015, 08:05

אבל מה עושים כשלי אין כוח להתעורר בלילה
משאירים את החיתול...