בריאה גילי ומירב

שלום קוקיה

... ובגלל זה מילה שאינה במקומה, ליולדת למשל, נשארת חקוקה עוד שנים רבות אחרי._
מסכים איתך, אבל מדובר פה במצב חמור בהרבה. אנחנו מתארים מצב בו הרופאים והצוות שלהם מנסים לכפות טיפול ניסיוני ומסוכן על תינוקת שרק נולדה. כל פעולה שלהם יכולה לחרוץ את דינה. השאלה היא לא האם ההורים האלה יצאו פגועים מהסיטואציה אלא האם התינוקת שלהם תצא משם בחיים. העניין הוא לא האם הרופאים נחמדים או לא מ"מעמדם העליון". אלא האם הם שאמורים לחרוץ גורלות בקלות יתרה שכזאת ממקום שעלול להיות מרוחק מכדי להבין שיש שם חיים שיש להתייחס אליהם בכבוד ולהיזהר מלפגוע בהם. רופאים שרואים אולטרסאונד ולא מבחינים שיש שם גם יולדת ששוכבת מאחורי המסך, רופא שקובע טיפול כימותרפי ניסיוני לתינוקת בת תשעה ימים אבל לא טורח לגלות אם זה הוא או היא.... הלוואי שהייתה זו רק המצאה שלנו...
לא ישבנו והחלטנו לכתוב יצירה על מה שעברנו. בהתחלה היינו פשוט חייבים להוציא החוצה את המילים אל המחברת, אל החוץ. מכל דף שהוצאנו מתוכנו יכולנו לשכוח, לסלוח, להבריא. השתדלנו להיצמד לגמרי לעובדות ולסדר הדברים. לא המצאנו שום דבר שהרי גם ככה אף אחד לא יכול היה להמציא סיפור שכזה. לא היה שום צורך כזה. השתדלנו לצייר את הארועים תוך נאמנות רבה ביותר לאמת עם כמה שפחות הנחות. ברור שכל אחד אחר היה מספר אחרת את הדברים. אלו הדברים שיצאו לנו. אני חושב שככל שתמשיכי לקרוא תגלי שאנחנו אוביקטיביים.
ככל שהתקדמנו עם הסיפור כך גילינו יותר ויותר שאפשר בקלות לוותר על כל אחת מהסיטואציות שמרכיבות את התמונה. הן לא חשובות כמו התמונה שמתקבלת. זה כמו שאין צורך לחכות לסוף כדי לדעת איך זה נגמר, הרי קוראים לספר בריאה.
אני מקווה שתקבלי תשובות לכל השאלות שלך ככל שתתקדמי בקריאה.

גם אני קוראת.

היי גילי
גם אני קוראת.
מהסיפור לא ברור שהטיפול שהציעו לכם נסיוני, כאילו חסרים פרטים (כמו בת כמה התינוקת). חבל.

היי מיכל
אם תיכנסי אלינו לאתר זה הרבה יותר ברור שם. מופיע לפי השתלשלות התאריכים.

מהסיפור לא ברור שהטיפול שהציעו לכם נסיוני, כאילו חסרים פרטים (כמו בת כמה התינוקת). חבל.
זה באמת לא היה ברור,אפילו להיפך.

אפשר לקרוא את הפרק החדש אצלנו באתר:
http://www.gilimerav.com/

קוראת מכאן...

סידרנו את הפרקים ברשימה. מקווה שזה יהיה באמת הרבה יותר נוח.
נשמח לקבל הצעות נוספות לייעול.
http://www.gilimerav.com/

ניסיתי להגיב באתר ולא הצלחתי אז -
רק להעיר - זה לא ממש חשוב אבל כדאי אולי לכתוב כל פעם תזכורת קלה מיהם האנשים
למשל לא זוכרים מי זה ברי או יואב או כל מני רופאים.
אפשר לכתוב נגיד ברי, אח של...
או דר' לוי, מנהל מחלקת ...
וכו'

חוץ מזה הכתיבה שלכם מקסימה וזה לא יאומן כמה אטימות ורוע יכולים להיות לאנשים.

עכשיו הקישור לפרק 9 עובד.

מזכיר לי את הספר "על מזבח המדע". רופאים נטו גם במאות הקודמות לייחס יותר חשיבות למדע מאשר לחיי ילדים.

תודה על השיתוף,
שבת שלום @}

מזכיר לי את הספר "על מזבח המדע". רופאים נטו גם במאות הקודמות לייחס יותר חשיבות למדע מאשר לחיי ילדים.
אני מרגישה את הליווי שלך והעניין שאת מגלה כמשהו מאוד תומך, אולי אנחנו בראש דומה...
תודה גם לרק טוב ולפלוניות.

שליחה על ידי גילי* » 03 מרץ 2009, 17:45

ניסיתי להגיב באתר ולא הצלחתי
נראה לי שעכשיו זה מסודר
(פונה שוב בבקשה לכל מי שמבין ומוכן לעזור קצת בוורד פרס....)

שליחה על ידי גילי* » 04 מרץ 2009, 11:55

היום פורסם פרק נוסף
http://www.gilimerav.com/

כמה כוחות צריך כדי לעמוד איתנים מול "יודעי הכל"
ועוד תשעה ימים אחרי לידה ראשונה... מדהימים(-:
האיומים שעברתם זה נשמע כ"כ מעוות איפה החמלה והרגישות שלהם? נשמע שהם הפקידו אותם בכניסה לבי"ס לרפואה כתנאי לקבלה...

שליחה על ידי שקט_י* » 05 מרץ 2009, 10:25

ועוד תשעה ימים אחרי לידה ראשונה...
תשעה ימים אחרי ניתוח קיסרי כפוי , בלי מיטה בלי תינוקת בלי תמיכה, מאויימים נונסטופ.
זוועה.

שליחה על ידי אנמרי* » 05 מרץ 2009, 13:16

לשמחתי הרבה נודע לי כי הילדה היום בריאה - שתבדל לחיים ארוכים ובריאים. אבל למה המסטיק??? למה לכתוב פרק בשבוע והכל כל כך איטי?

שליחה על ידי שקט_י* » 05 מרץ 2009, 15:13

לשמחתי הרבה נודע לי כי הילדה היום בריאה - שתבדל לחיים ארוכים ובריאים. אבל למה המסטיק??? למה לכתוב פרק בשבוע והכל כל כך איטי?
תודה.
מערכת העיתון עורכת שינויים פה ושם מקצצת ומגבילה את אורכי הפרקים בכל שבוע.
את מוזמנת ליצור קשר ולדבר.

שליחה על ידי גילי* » 11 מרץ 2009, 01:20

אפשר כבר לקרוא אצלנו באתר את הפרק ה-11
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי גילי* » 18 מרץ 2009, 11:48

אפשר לקרוא אצלנו באתר את הפרק החדש
http://www.gilimerav.com/

הטמטום לא נתפס.. למה שהתינוקת לא תקבל דם מהוריה מולידיה ??? כ"כ יכולה להבין את הרתיעה מדם זר שיכנס לגופה של התינוקת הטהורה שזה עתה הגיחה לעולם

אבל ד"ר פיין מסביר שמתוך להיטות לתרום, קרובי משפחה נוטים לשקר בשאלון המקדים את תרומת הדם, ולכן לא ניתן לתרום תרומה מכוונת לאדם מסוים
לא נכון!! כמה זה מרגיז כל הסיפור הזה! אפילו נהוג לשלוח אנשים לניתוח עם מנות דם שהכינו מראש-מבני משפחתם. אוף המערכת הרפואית הזו. כמה שקרים!

שליחה על ידי גילי* » 21 מרץ 2009, 06:03

תודה הסתדרנו! האתר שלנו עבר שדרוג. כולם מוזמנים....

שליחה על ידי גילי* » 25 מרץ 2009, 00:29

פרק 13: תקווה
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי גילי* » 25 מרץ 2009, 17:03

מדור בריאה: שיקוי ג'ינג'ר לתינוקת שרק נולדה
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי גילי* » 31 מרץ 2009, 19:48

פרק 14: יאוש
http://www.gilimerav.com/

פרק 15: קריסת מערכות
http://www.gilimerav.com/

מדור בריאה: קריסת מערכות
http://www.gilimerav.com/

מתוך "אשפוז" (פרק 16):
האחראית על האחיות, תמנע, מופקדת על החלשתו השיטתית של האב: היא דאגה לכך שכבר אין לו מקום לישון ליד אשתו והתינוקת, אפילו לא בכסא; היא דחפה אותם לפינה של חדר שמיועד לשניים, והוא כבר מאוכלס בשתי משפחות; "הם הביאו אתם כל-כך הרבה ציוד מהבית באילת", תמנע אומרת לאחיות, "הם חושבים שהם באו לנופש בבית מלון"; היא תדאג למרר את חייהם, שיכניסו טוב-טוב לראשים הקטנים שלהם שפה זה לא נופש; לאחיות הורתה לא להוריד מהם עין, שלא ישנו עם התינוקת ושלא ינסו להיניק; היא גם דאגה שהאחראית על אגף אשפוז, ד"ר שירה מול, שמבטה הקר יכול להרעיד מתים בקברם, תוציא צו האוסר עליהם להיות עם ווילון סגור.

אני קוראת אתכם בעיון ומוצאת את התיאור הזה מזעזע במיוחד. האנשים האלה עדיין בתפקידם היום?

איזה מזל יש לבת שלכם שזכתה בכם.

תודה! האנשים האלה עדיין בתפקידיהם. חלק מהם זוקפים לזכותם את הטיפול בביתנו. רבים מהם קודמו בתפקידיהם. (למשל ד"ר לוי הוא היום כבר פרופסור)

פרק 16: אישפוז
http://www.gilimerav.com/

וואו!!!!
איזה סיוט. לא יאמן.

איזה יופי של שם בריאה...
רק עכשיו חשבתי על כפל המשמעיות:
creation
healthy
העברית הזו מצליחה כל פעם מחדש לרגש אותי בפשטות ובדיוק שלה.
מאחלת לכם שתהיו בריאים ושתבראו עצמכם כל יום מחדש.

סיפור נורא, ממש לוחץ לי בחזה מלקרוא...
קראתי עכשיו כמה פרקים ברצף אחרי שלא יצא לי לקרוא מספר שבועות.
כמה טוב לדעת שהסוף טוב, אני מלת הערצה אליכם ואל הוריכם שתמכו בדרככם (זה ממש לא מובן מאליו, אני יודעת שאמא שלי הייתה נעמדת לצד בית החולים, נגדי...)

פרק 17: מילכוד
http://www.gilimerav.com/

מדור בריאה: הרופאים בביה"ח פוקדים - די להניק
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי גילי* » 13 מאי 2009, 03:16

פרק 18: יש תקווה
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי גילי* » 15 מאי 2009, 19:56

בריאה: אמא מניקה תינוקת בסתר
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי גילי* » 20 מאי 2009, 21:07

מדור בריאה: אף עו"ד לא יעזור לנו להתנגד לכימותרפיה
http://www.gilimerav.com/

שלום גילי, פתחתי את הקישור לפרק 18 והמחשב ישר זעק וירוס, תוכל לבדוק זאת?

שליחה על ידי קוראת* » 21 מאי 2009, 15:18

רק נדמה לי, או ששני הקישורים האחרונים הם לפרקים ישנים יותר? למעשה לא פורסם פרק חדש מאז 13.5 ("יש תקווה")?

גלי
הקישור החדש, מה-20.5, מחבר לפרק הקודם.
יש פרק חדש?

שליחה על ידי גילי* » 27 מאי 2009, 13:23

שלום גילי, פתחתי את הקישור לפרק 18 והמחשב ישר זעק וירוס, תוכל לבדוק זאת?
שלום. אני לא יודע איך לבדוק את העיניין הזה. כשאני נכנס דרך הקישור מופיע לי הפרק ולא וירוס.

הקישורים האחרונים הם אל ה nrg, בניגוד לקישורים לאתר שלנו, שבהם מופיע גם מספר הפרק.
פרקים נוספים יפורסמו בהמשך...

שליחה על ידי גילי* » 27 מאי 2009, 13:24

מדור בריאה: ההילר שיביס את הרופאים
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי גילי* » 27 מאי 2009, 15:35

פרק 19: משתחררים
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי Alon* » 27 מאי 2009, 21:54

Plonit,

Gili & Merav website works fine!

A

שליחה על ידי גילי* » 07 יוני 2009, 21:28

בריאה: מה העלים את הגידול - הכימו או ההילינג?
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי גילי* » 13 יוני 2009, 01:32

פרק 20: הבריחה
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי גילי* » 18 יוני 2009, 02:11

בריאה: הבריחה מבית החולים
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי גילי* » 19 יוני 2009, 01:02

פרק 21: סיכום ביניים
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי גילי* » 27 יוני 2009, 03:26

בריאה: דיוקנו של הרופא המומחה
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי גילי* » 27 יוני 2009, 03:29

פרק 22: בקיבוץ
http://www.gilimerav.com/

גילי, קראתי. מחכה להמשך וגם לפגוש אתכם שוב. אולי בפארק הירדן?

שליחה על ידי גילי* » 01 יולי 2009, 02:24

תודה לוטם!

שליחה על ידי גילי* » 01 יולי 2009, 02:27

פרק 23: מסתבכים
http://www.gilimerav.com/

עוקבת אחרי כל הפרקים. ואני נדהמת מהיכולת שלכם לראות נכוחה. בשבילי זו דוגמא שלא אשכח להתנהלות במצב של חירום רפואי.
מהפרקים הקודמים ראיתי את חוסר התמיכה מצד המשפחה וזה מבהיל.
האם לא פחדתם שאתם טועים ומסכנים את התינוקת?

שליחה על ידי ממ* » 01 יולי 2009, 08:32

עוקבת אחרי כל הפרקים.
גם אני, בהתפעלות עמוקה מהאופן שבו טיפלתם בבתכם ובסיטואציה.

בנוגע לטקסט עצמו, אם מותר להתייחס למדיום ואם הוא חשוב לכם, אני סבורה שהפרקים קצרים מדי. זה יוצר תחושה של מניפולציה קלה על הקורא/ת ודי מייאש.

אוף, גילי, פשוט מפחיד התחושה הזו שהמערכת הרפואית נלחמת בכם בשביל לערוך ניסוי!
<מזמן אמרתי שלהגיע לבית חולים זה מוצא אחרון וסופי בהחלט>

גמני (עוקבת).
כמה נורא שעם כל הבלאגן הייתם צריכים להתמודד גם עם הפחד שיקחו לכם את התינוקת לטיפול בכפיה.
אתם מדהימים.

< סוף מעגל >

שליחה על ידי גילי* » 02 יולי 2009, 02:27

וואו איזה כייף תגובות אוהדות.

עקב לחצים שהופעלו על ה nrg הם הפסיקו את הפרסום באתר שלהם.
האמת שגם לנו זה היה כבר קצת יותר מידי-
אז אני מאמין שזה לטובה.
_
האם לא פחדתם שאתם טועים ומסכנים את התינוקת?_
כן פחדנו אבל לא האמנו שהברירה האחרת של לתת לתינוקת שלנו משהו שכבר ראינו את השפעותיו היא ברירה יותר טובה רק בגלל שזה מה שהרופאים אומרים. העדפנו לקחת אחריות על מה שנראה היה ברור לנו- לא ניתן טיפול שהנזק שלו גדול כל-כך והתועלת שלו כ"כ מוטלת בספק כשיש אפשרויות טיפול אחרות שהמחקרים אומרים חד משמעית שהסיכויים שלהם טובים והסיכונים קטנים יותר. אז למה נראה שכולם היו נגדנו? אולי בגלל התכונה הזו שלנו להתגמד מול אותם בני אדם שבידיהם הפקדנו את המפתח על בריאותינו.
_
בנוגע לטקסט עצמו, אם מותר להתייחס למדיום ואם הוא חשוב לכם, אני סבורה שהפרקים קצרים מדי. זה יוצר תחושה של מניפולציה קלה על הקורא/ת ודי מייאש_
ב nrg העדיפו לפרסם עד 600 מילים לפרק. אצלנו באתר אנחנו נמשיך לפרסם בפרקים מלאים. בקרוב נעלה גרסה אלקטרונית מלאה לרכישה אצלנו באתר למי שמעוניין.

_אוף, גילי, פשוט מפחיד התחושה הזו שהמערכת הרפואית נלחמת בכם בשביל לערוך ניסוי!
<מזמן אמרתי שלהגיע לבית חולים זה מוצא אחרון וסופי בהחלט>_
מה שלומך נימיה? מזמן רציתי להזמין אותך לדף שלנו.
הבעיה שכולנו אומרים שבית-החולים הוא המוצא האחרון, ואז כשמשהו קורה ואנחנו נאלצים להגיע לשם אנחנו מוצאים עצמנו כ"כ חלושים ולבד מול מערכת כ"כ אגרסיבית. (אולי כדאי לעשות משהו מראש מתוך הנחה שמתישהו נרצה/ נאלץ להשתמש בשירותיו של בית-החולים?)

כמה נורא שעם כל הבלאגן הייתם צריכים להתמודד גם עם הפחד שיקחו לכם את התינוקת לטיפול בכפיה.
למעשה זה היה הפחד העיקרי, ובאמת מצאנו עצמנו במקום בו רוב כוחותינו הופנו למלחמה במקום למציאת דרכי טיפול נוספות. (ואני בכלל לא מדבר על זכותנו הלגיטימית לקבל את העזרה הדרושה כדי להשיג את הטיפול הנכון בעינינו).

שוב תודה לכולכם
גילי

ב nrg העדיפו לפרסם עד 600 מילים לפרק. אצלנו באתר אנחנו נמשיך לפרסם בפרקים מלאים. בקרוב נעלה גרסה אלקטרונית מלאה לרכישה אצלנו באתר למי שמעוניין.
הייתי שמחה לרכוש את הספר המודפס כפי שראיתי אצל הילה. אבל גם פורמט PDF אשמח לרכוש.

שליחה על ידי גילי* » 06 יולי 2009, 04:10

תודה לוטם.
אנחנו נשמח להוציא את הספר במהדורה מודפסת אבל בינתיים זה לא כ"כ מסתייע מהכיוון של ההוצאות לאור.
אנחנו עושים כל-מיני צעדים קטנים לעבר הוצאה עצמית.
ניסינו היום להעלות מהדורה דיגיטלית לאתר שלנו אבל זה נתקל בכל מיני קשיים טכניים.
כנראה שזה יקח עוד קצת זמן, בינתיים אנחנו בודקים כל מיני אפשרויות.

שליחה על ידי עיצה* » 07 יולי 2009, 11:45

קודם כל, בהצלחה.
דבר שני, בפרקים רבים אתם מציינים שמות של אנשים/אחיות/רופאים - כדאי להיזהר מתביעות עתידיות.
ודבר שלילי - נתתם להורים לקרוא? איך הם מגיבים על כך שפרטים אישיים, בעיקר ביקורת, מתפרסמים אודותם?

מה לגבי קבצי pdf להורדה?

שליחה על ידי גילי* » 08 יולי 2009, 02:57

פרק 24: מסתבכים
http://www.gilimerav.com/

שליחה על ידי גילי* » 08 יולי 2009, 04:07

מה לגבי קבצי pdf להורדה?
אנחנו עובדים על זה. נשמח לכל עזרה בתחום.

בפרקים רבים אתם מציינים שמות של אנשים/אחיות/רופאים - כדאי להיזהר מתביעות עתידיות.
הדברים שעליהם אנחנו כותבים קרו. זוהי זכותו של אדם לומר את האמת גם אם היא לא נעימה או פופולרית. וגם אם כתוצאה מכך אדם אחר מוצג באור מסויים. זכותנו לספר את האמת ואולי זו אף חובתנו כשמדובר באנשים הממלאים תפקידים ציבוריים העוסקים בחיי אדם של כל אחד מאיתנו. הדברים שעליהם אנחנו מספרים קרו לעיניי עדים נוספים ויש לנו גם מסמכים שונים המאשרים זאת. אני יכול לומר בפה מלא שלא עיוותנו את התמונה, למרות שהיו מקומות בהם ריככנו את הדברים ככל יכולתנו.
בכל מקרה, במהלך העבודה על הספר ככל שהזמן עבר והכאב שכח הפנמנו את ההבנה ששמות הרופאים פחות חשובים מהמסר. בעזרתם המבורכת של אורנה וצפריר שפרון הגענו למסקנה שאנחנו פחות רוצים שזה יהיה כתב אישום נגד הדמויות הפועלות כך ששינינו את שמותיהם.
בתחילה חשבנו שבמקום כתב אישום פרטי כביכול העוסק באנשים מסוימים שפעלו בצורות מסוימות, זה יהפוך להיות כתב אישום נגד המערכת באשר היא. ידענו גם שספק אם קריאה בשמם של הרופאים יגרום לכך שיפוטרו, וגם אם כן, הסבירות שיבואו במקומם רופאים גרועים יותר תמיד קיימת.
בנוסף יכולנו לתאר לעצמנו את תגובותיהם. (מי שמעוניין יוכל להיכנס לפרק האחרון ב nrg ולקבל את הרושם הכללי....)
הספר הזה נועד לאיש הקטן החולה, שמקטין עצמו עוד יותר למול ההיכלים המפוארים שנועדו להרחיקו מעצמו. הספר "בריאה" נועד יותר מכול להיות מעין ספרון הזהרה שבא להזכיר ל"אדם הפשוט" את השבר בחלום ואת חובתו לפתוח את עיניו למען עצמו ולמען יקיריו.
לגבי ההורים ושאר בני המשפחה: אני בטוח שהם עשו כמיטב יכולתם. אני מניח שהיה להם יותר קל אם היינו משמיטים את החלקים הפחות מחמיאים. גם ההתלבטות לגבי זה הייתה רבה, אבל החלטנו שאנחנו מעדיפים לספר את הסיפור מתוך נאמנות מקסימלית למציאות בה נאלצנו לפעול. זה היה חשוב לנו לא להתעלם מהעזרה שקיבלנו אבל גם לא מהעובדה שמצאנו עצמנו מבחינות רבות לבד לגמרי במערכה. תמיד אומרים: :במקרה הכי גרוע, אני תמיד יודע שיש לי את המשפחה". אז במקרה הכי גרוע שלנו היו פעמים שהיינו חסרים ביותר את עזרתם, וחלק גדול מהזמן נראה היה שחלק מהמערכה הוא כנגדם. אז אולי הם קוראים את הדברים וחשים בביקורת, חשים חשופים. ואולי מישהו אחר יעשה שיקלול של הדברים ויוכל להגיד לעצמו: "אם הם הצליחו ללא תמיכה מינימלית של המשפחה, אז יכול להיות שאני אצליח גם, בעיקר שיש לי קצת יותר תמיכה מסביבי". אולי זה נשמע קלוש, אבל אם זה ייתכן, נראה לי שזה המס שאנחנו ומשפחותינו נהיה מוכנים לשלם. אולי גם יש עוד אנשים שנמצאים במצב דומה, ולא מצליחים לעכל את ההבנה שמקורביהם הפכו להיות פתאום מעין עושי דברם של "האנשים בלבן", ואולי אם הם יקראו את סיפורנו הם יוכלו להרגיש קצת פחות לבד, להתחזק.

גילי,
חשבתם על אפשרות של הדפסה עצמאית של משהו שהוא לא ממש ספר?
נגיד, להדפיס בבית/בית דפוס קטן את הסיפור ערוך גראפית, לתפור את הדפים זה לזה עם כריכה בעיצוב ביתי?
זו יכולה להיות דרך טובה להתחיל להפיץ את הסיפור. אפשר יהיה למכור חוברות כאלו בזול מאחד לשני.
לא יהיה פשוט להכניס ספר כזה לסטימצקי, בטח שלא בלי סוכן טוב.

אני יודעת שכשמופץ משהו לא יקר שהתשלום עליו הולך ישירות למי שיצר אותו, אני נוטה יותר לקנות.

שליחה על ידי ממ* » 08 יולי 2009, 18:04

דברים שעליהם אנחנו כותבים קרו. זוהי זכותו של אדם לומר את האמת גם אם היא לא נעימה או פופולרית. וגם אם כתוצאה מכך אדם אחר מוצג באור מסויים. זכותנו לספר את האמת ואולי זו אף חובתנו כשמדובר באנשים הממלאים תפקידים ציבוריים העוסקים בחיי אדם של כל אחד מאיתנו

מסכימה לחלוטין. הרטוריקה שלכם מאוד מינימליסטית: רק העובדות היבשות כמעט, ללא פאתוס. ואם אי אפשר לומר את האמת, אז מה נשאר??

כך ששינינו את שמותיהם.
חבל. חשוב שייחשפו שמותיהם של רופאים שמפעילים לחץ לתת טיפולים כימותרפיים לתינוקת שמשקלה 2.5 קילו. אם הם שלמים עם מעשיהם, לא צריכה להיות להם כל בעיה ששמותיהם ייחשפו. אין פה סודות. הם חלק ממערכת ציבורית ולוקחים החלטות שקובעות לעתים המשך חיים או מוות.

שליחה על ידי גילי* » 08 יולי 2009, 22:22

היי ליאת,
די ברור לנו שבכל מקרה זה יצא בהוצאה עצמית.
הספר כבר מוכן בגרסת pdf עם עטיפה אומנותית והכל. איכשהו זה נתקע בשלב של הכמה פינישים האחרונים אצל הגרפיקאי. מקווה לעבור אותם בקרוב.
אני יודעת שכשמופץ משהו לא יקר שהתשלום עליו הולך ישירות למי שיצר אותו, אני נוטה יותר לקנות. כייף לשמוע ולהיזכר.

ממ תודה לך על ההבנה.
חבל. חשוב שייחשפו שמותיהם של רופאים שמפעילים לחץ לתת טיפולים כימותרפיים לתינוקת שמשקלה 2.5 קילו. אם הם שלמים עם מעשיהם, לא צריכה להיות להם כל בעיה ששמותיהם ייחשפו. אין פה סודות. הם חלק ממערכת ציבורית ולוקחים החלטות שקובעות לעתים המשך חיים או מוות.
השאלה היא אם זה מה שישנה משהו. ככל שהסיפור ימשיך יתברר שעוד ועוד רופאים ומוסדות בארץ ובעולם פועלים בשיטה הזו. האם הם שלמים עם מעשיהם? אני מאמין שבמידה מסוימת הם שלמים עם כך. אבל שוב, אני מקווה שבסופה של הקריאה הקורא ישאר עם הפוקוס על עצמו ועל הדרך בה הוא יכול לפעול בהמשך כדי להיות שלם עם מעשיו.

גילי ומירב.
אתם אנשים אמיצים וחזקים מאד.
קבלתם החלטה אמיצה מאד, שונה מהמקובל והיא התבררה כנכונה.
אני חושב שככל שהזמן יחלוף, תבינו יותר ויותר איזה אמיצים וחכמים הייתם

כל הכבוד

שליחה על ידי גילי* » 09 יולי 2009, 03:43

כמה שזה נעים לקבל תגובות כאלה.
זה ממש מחזיר לנו את הרוח למפרשים לדעת שאנשים קוראים ומתעניינים, ומעוניינים.
ובכלל אחרי כל זה עוד לשמוע שהיינו חכמים ואמיצים וחזקים.....
תודה!

וואהו, קראתי עכשיו הכלל בבת אחת!
לא יכולתי להפסיק!
שמחתי לקרוא שהילדה בריאה,שיש לה עוד אחים ושהמשפחה המשיכה הלאה.
כל הכבוד לכם!

שליחה על ידי גילי* » 10 יולי 2009, 10:10

שליחה על ידי גילי* » 14 יולי 2009, 23:25

פרק 25: אנשים טובים
http://www.gilimerav.com/

אנשים אמיצים שכמותכם!
הסיפור מרתק. כמה טוב שכל זה כבר מאחוריכם.
תודה על טוב לבכם שאתם כותבים למען אחרים שאולי יוכלו להרוויח מהסיפור הזה.

וואו !!

וואו !!

כל הכבוד לכם. קוראת אתכם.

דרישת שלום!

שליחה על ידי גילי* » 17 יולי 2009, 12:33

תודה!!!

גילי ומירב, אשמח אם תענו בכנות על השאלה שאני רוצה לשאול אותכם. אילו יכלתם, עוד במפגש הראשון עם המערכת הרפואית ליצור לעצמכם רופא או רופאה או רופאים אידיאלים איך הייתם מאפיינים אותם? מה התכונות הנדרשות מאותם רופאים? איך הם אמורים להתבטא ולנהוג? לאיזה יחס הייתם מצפים? מה הדברים שהיה לכם הכי חשוב לשנות במענה שקיבלתם?

שליחה על ידי מירב* » 18 יולי 2009, 11:41

גילי ומירב, אשמח אם תענו בכנות על השאלה שאני רוצה לשאול אותכם. אילו יכלתם, עוד במפגש הראשון עם המערכת הרפואית ליצור לעצמכם רופא או רופאה או רופאים אידיאלים איך הייתם מאפיינים אותם? מה התכונות הנדרשות מאותם רופאים? איך הם אמורים להתבטא ולנהוג? לאיזה יחס הייתם מצפים? מה הדברים שהיה לכם הכי חשוב לשנות במענה שקיבלתם?
אשמח להבין לאן את חותרת.

מנסה לחדד מילולית מהו היחס והטיפול הרפואי שהייתם רוצים לקבל במצב הזה. מהו הרופא המושלם לדעתכם?

שליחה על ידי מירב* » 18 יולי 2009, 12:26

מהו הרופא המושלם לדעתכם?
קשה לי להתייחס לשאלה זו.
עוד במפגש הראשון עם המערכת הרפואית ליצור לעצמכם רופא או רופאה או רופאים אידיאלים איך הייתם מאפיינים אותם?ו
גם לזו.

לאיזה יחס הייתם מצפים? מה הדברים שהיה לכם הכי חשוב לשנות במענה שקיבלתם?
לזה אני יכולה להתייחס: הייתי מצפה לשירות לא כפוי.לעזרה במציאת חלופות.לליווי רפואי בתחומים בהם ביקשתי אותו.
מה הדברים שהיה לכם הכי חשוב לשנות במענה שקיבלתם?
אני לא הרגשתי שקיבלתי מענה.

שליחה על ידי גילי* » 19 יולי 2009, 00:18

מנסה להבין?
"אנחנו מקווים סופסוף לפגוש מישהו שיהיה קודם בן-אדם ורק אחר-כך רופא; מישהו שיפגוש אותנו ולא רק את הנתונים היבשים של המחלה; שיהיה מוכן ללמוד דברים שהוא לא מכיר או לפחות לדון בהם; מישהו שיהיה נאמן קודם כל אלינו – בני-אדם שפונים אליו בבקשת עזרה, ורק אחר כך למוסד שאותו הוא משרת; מישהו שיכבד אותנו ויתן מקום להבנה ולאינטואיציה שלנו כהורים".
(פרק 23: נוהל מילוט: http://www.gilimerav.com/
ואנחנו לא מדברים כמובן על הרופא ה"אידיאלי" או ה"מושלם", כי זה רחוק מאוד מלהיות הנושא בו עוסק הספר שלנו.

שיהיה מוכן ללמוד דברים שהוא לא מכיר או לפחות לדון בהם;

קראתי שעה רצוף את כל הסיפור...
מהתגובות פה בדף אני מבינה שהיא בסדר? בריאה (נכון, זה שם הספר, אבל אני מרגישה כ"כ מעורבת רגשית שחשוב לי לדעת שהיא באמת בסדר...)?
אלוהים.
לאילו כוחות נדרשתם.

כל כך חשוב הסיפור שלכם, והתיאורים של המערכת... אני מזועזעת מהדרך שהתייחסו אליכם. כמה שקוראים על זה, ומבינים שבתי החולים מתנהלים ככה, קשה מאוד לעמוד בפני כל האיומים האלו כשמגיעים לכך באמת. זה קרה גם לי בלידה - עם כל האסרטיביות שהבאנו מהבית, אחרי שעות של איומים, פרצופים חמוצים וצעקות נשברנו והסכמנו למה שהם רצו.
שולחת לכם אהבה וכוח @} @} @}
תודה תודה תודה שפרסמתם את הסיפור שלכם!

שליחה על ידי גילי* » 21 יולי 2009, 00:15

תודה שירי!