גבולות האינטימיות בין ילדים והורים

אנונימי

_{דפים קשורים וקשורים חלקית: ילדים ומיניות, גבולות האינטימיות בין ילדים, סקס בין ילדים צריכה עזרה, ילדים מאוננים, ילדים ערומים}
_{דף מוצנע}

_{עם דף זה אוחד בהמשך הדף: מיניות אצל ילדים}

הערה על תחילת הדף: מדובר בהתייעצות של אישה פרטית, ולכן התגובות לה נכתבו בעדינות ובדרך שמביאה בחשבון את חייה. העדינות אינה מלמדת על דעתן של רוב הכותבות ומידת הסובלנות שלהן לגבי מגע של ההורה באיברי מין של ילדיו.

שלום

אנחנו עומדים בפני סוגיה
אני מתייחסת לאברי המין של ילדי כמו אל כל אבר בגוף וכשהם ערומים ואני מעסה את גופם או סתם מתכרבלים אני מנשקת גם את אזור אברי המין שלהם
כמובן שלבנות אני לא פותחת את השפתיים ומנשקת וגם לא ממש מתעכבת שם כמו שאני מתעכבת בנישוקים באזורים אחרים בגוף
אבל זה חלק מהגו ףואני אוהבת לנשק שם
בעלי אומר שזה סוטה ואני מתחילה להרגיש ממש לא בנוח עם זה, שאולי אני עושה להם נזק
גם כשאני "מוחצת" אותם מאהבה בכל מיני מקומות כמו בירכיים, ישבן או עוברת על אברי הגוף כולם, גב בטן וכו' אני גם עוברת שם ומועכת ואומרת אוהבת את הפושפוש שלך!!" (ואת הגב ו את הבטן וכך עוברת על כל אברי הגוף) היום ישבתי עם תחתונים על המיטה והקטנה שלי מבן הבנות שהיא בת שנתיים אחרי שמעכתי אותה בכל הגוף כולל אבר המין בדקה לי את האזור כשישבתי ברגליים פשוקות ושיחקתי עם אחיה הקטן, בדקה את המפשעות והשערות במפשעה ואז חשבתי שאולי אני באמת עושה נזק כמו שבעלי אומר
הוא אסר לי בכל אופן לנשק אותם שם ולגעת וזה מרגיש לי לא טבעי ומעושה להתחמק מהאזור הזה כשאין לי כוונות מיניות
כמובן שכשנוגעים באזור כזה בלתי נמנע לחשוב מה הם מרגישים וכו' אבל הכוונות הן טהורות
אני עברתי התעללות מינית לא פשוטה מגיל 5 עד 10 והנקודה הזו מאוד רגישה אצלי

אודה על כל הכוונה מצידכן/ם

היה פה כבר דיון על זה ב ילדים ערומים.

אני מסכימה עם בעלך לגבי זה שזו לא התנהגות הולמת, אבל....
חשוב שתביני מה קרה, למה, ואיך לשנות את זה.

אני עברתי התעללות מינית לא פשוטה מגיל 5 עד 10 והנקודה הזו מאוד רגישה אצלי.
אני חושבת שזהו משפט המפתח של דבריך.
התעללות מינית, במיוחד ארוכה ומתמשכת כמו שעברת, משבשת את התפיסה הנכונה של המיניות שלנו, של מיניותם של אחרים, וגם של מיניותם של ילדינו.
אני בכלל לא רוצה להיכנס לפרטים של מה שעברת כי לא זה מה שחשוב כאן.

את כאילו מתקנת משהו בעברך ע"י
אני מתייחסת לאברי המין של ילדי כמו אל כל אבר בגוף
מרגיש לי לא טבעי ומעושה להתחמק מהאזור הזה כשאין לי כוונות מיניות

אבל זהו כן איזור מיני, גם אצל תינוקות
ואת אישה מינית למרות שפעלת (אני מניחה) רוב חייך כדי להדחיק רגשות אלו שהביאו לפגיעה קשה בנפשך כילדה.
ואולי כמו רבות אחרות ניסית לנטרל את המיניות ולהכניס טוהר למקום אבל הכוונות הן טהורות
ואת אמרת כמובן שכשנוגעים באזור כזה בלתי נמנע לחשוב מה הם מרגישים וכו'

אז....
מה עושים?
מרפאים את הילדה הפצועה שבפנים!
איך?

ייעוץ מקצועי
לפטר את רגשות האשמה. את לא אשמה במה שקרה לך (זה החל בגיל של התעוררות חזקה של העניין המיני בילדים = גיל 5, אם כי הם מיניים עוד קודם) את גם לא אשמה בהתנהגותך היום שנובעת מעיוות תפיסרתי/ רגשי/חשיבתי שנובע מהמאורעות.
תברכי שיש לך בעל שער לדברים, ותודה ששאלת ואיפשרת לעצמך לקבל עזרה.
את בהחלט אחראית על ילדייך ולכן חשוב לשנות את ההתנהגות, אבל הפסקה חיצונית והדחקה של רגשותייך ישאירו שם את המתח ובכך לא יפתרו את הבעייה.
זה הכי חשוב בעיני: התחילי להכיר את עצמך כאישה מינית, ואת ילדייך ובעלך שאנשים מיניים גם הם. המגע שאת נותנת לילדייך ילמדו אותם על מיניות, יפתחו את איזורי הגירוי במיני בגופם והם חיוניים לפיתוח היותם אנשים מיניים. עם זאת, נדרך בה את נוגעת ומנשקת את אברי המין שלהם עלולה לפתח התנהגויות לא הולמות שיכולות להיות בעייתיות בהמשך.
תתייעצי עם מי שמטפלים בטראומות מיניות לגבי טיפול והתייחסות נכונים לנושא מול ילדייך.
לדעתי יעזור לך להיות קצת מכוסה יותר בנוכחות ילדייך

טיפ: מה שאת לא עושה עם בעלך בפומבי - לא נכון לעשות עם ילדייך בפרטי
אם את לא נוגעת בו בכלל בנוכחות אחרים - תמחקי את הטיפ. הטיפ נכון רק במצב בו יש מגע ונשיקות בפומבי.
למשל: את מלטפת לו את היד, הראש, הבטן, הידיים והרגליים גם ליד אנשים, אבל לא את ישבנו או את אברי מינו.
דוגמא אחרת: את מנשקת אותו לפעמים בחלקים גלויים של גופו אבל לא יורדת במורד ביטנו.

בקיצור:
השתמשי במודלים אחרים שלך כדי ללמוד את הגבול הנכון עם ילדייך
הקשיבי לבעלך - נראה שיש לו בסיס מיני בריא יותר
היעזרי בייעוץ מקצועי.

את יכולה לפנות למרכז לנפגעות תקיפה מינית או לפסיכולוגים שעוסקים בנושא.

אני מתייחסת לאברי המין של ילדי כמו אל כל אבר בגוף וכשהם ערומים ואני מעסה את גופם או סתם מתכרבלים אני מנשקת גם את אזור אברי המין שלהם

נראה לי נכון ביותר.
ושמחה לראות שיש עוד מי שחושבים כמוני.

לא מסכימה בכלל עם נאוה או עם בעלך.
אבל ברור לי שרוב החברה תצא נגד זה. זה נושא שיש עליו טאבו.
רגשות האשם שלך נובעים, לאו דווקא בגלל סיבה אמיתית, אלא מכיוון שהחברה רואה זאת בעין רעה.

הבעיה היא, שהחברה משדרת זאת גם לילדים.
כלומר, אם באיזשהו שלב הם ירגישו בושה או אשמה - זה בגלל שהם יקלטו את המסרים מהחברה. ולא בגלל שבאמת יש עם זה בעיה.
אבל כאן הבעיה גם בשבילך, כי הילדים שלך לא מנותקים מהחברה.
כלומר, יכול להיות שאת מאוד צודקת בגישתך, אבל האם אפשר למנוע את חלחול המסרים של החברה אל ילדייך?

למיטב זכרוני, ליאת טאוב כתבה כאן פעם משהו בעניין (לא זוכרת באיזה דף), שכשהיא מלטפת את הבת שלה, הבת שלה מבקשת שתלטף אותה גם באיבר המין, והיא מסכימה. (אולי היא או מישהו אחר יכול להזכיר איפה). זוכרת שמאוד השפיע עליי לקרוא את זה. הרי ברור שאין לה כוונות מיניות. וכנראה שהילדה גם הרגישה צורך תמים ביותר במגע גם באזור הזה.

לדעתי, דווקא הדילוג על איברי המין בזמן הליטוף הוא זה שגורם לתפיסה מעוותת של המין !!! זה גורם לתחושה כאילו משהו לא בסדר שם. החלקים האלה כאילו צועקים: 'מה עשינו לא בסדר שלא מלטפים אותנו??'. דווקא זה יוצר את הבושה, את ההדחקה וכל השאר.

איברי המין בנוסף לתפקודיהם כאיברים מיניים הם גם פשוט איברים בגוף.

יש אפשרות לגעת בהם או לקבל מגע בהם שאין לו קונוטציות מיניות, אלא התייחסות כאל כל איבר אחר בגוף.
זו אפשרות שרובנו אינם מכירים.
מי שכאשר מלטפים אותו תמיד מדלגים על איבר המין שלו - לא יידע לעולם מה זה פשוט מגע רגיל באיברי מינו. ולכן, תמיד יקשר איברים אלה רק למין. וזה דווקא העיוות.

וגם, דווקא (!) בגלל הסיבות והזהירויות האלו, אלו איברים שרוב הזמן יוצאים מקופחים ולא זוכים למגע ותשומת לב. זו נקודה חשובה - שאם איברי הגוף זקוקים למגע (והם זקוקים), גם איברי המין זקוקים באותה מידה (מגע של אהבה, לא מיני). וכאשר לא נוגעים בהם במשך שנים - זה יוצר חסך. חוסר.

אולי דווקא זו הסיבה שאנשים נהיים כל-כך אובססיביים בקשר לאברי המין שלהם בבגרותם, כי יש להם שם חסך של מגע !!!

כמובן שצריך להיות מודעים ולהיזהר שלא לעשות את זה עם כוונות מיניות, אבל אין סיבה לקפח שום חלק בגוף.

אני קוראת את הדף הזה
ואני עדיין חוקרת את העניין
יש לי בן 3.5 שחוקר את גופו וגופי ואת אביו
אני לא יודעת עד איפה לתת לזה להגיע
הגבול הזה לגמריי לא ברור לי
כמו שאמרתי,
אני עדיין חוקרת.

רגשות האשם שלך נובעים, לאו דווקא בגלל סיבה אמיתית, אלא מכיוון שהחברה רואה זאת בעין רעה.
מניין לך לדעת? אולי רגשות האשם הם תוצאה של האינטואיציה הטבעית שאומרת "משהו כאן לא לעניין"?

כמובן שצריך להיות מודעים ולהיזהר שלא לעשות את זה עם כוונות מיניות, אבל אין סיבה לקפח שום חלק בגוף.
ומי שמלטף את האיבר הרלוונטי אצל ילדיו ונתקל בעוררות מינית?

הרי ברור שאין לה כוונות מיניות. וכנראה שהילדה גם הרגישה צורך תמים ביותר במגע גם באזור הזה.
אם כבר מדברים באופן טבעי , הורים לא אמורים להיות "ספקי עונג" לילדים בהקשר הזה. בשביל זה יש "שעשועי גורים" בין הילדים לבין עצמם (וגם הם אמורים להיות תחומים לגבולות הנוחות האישית והצורך של שני הצדדים).
בנוסף, אפשר לסמוך על האוטו-אירוטיות של הילדים שתוליך אותם לאן שירצו.

אני לא יודעת עד איפה לתת לזה להגיע
עד גבול האי-נוחות האישית שלך.
לא עד גבול של תיאוריה שקראת @}

_עד גבול האי-נוחות האישית שלך.
לא עד גבול של תיאוריה שקראת_

קומה ג' על עמודים,
זו בדיוק הבעיה שעולה כאן.
מה אם "גבול הנוחות" עובר את "הגבול הנכון"?
זו בדיוק הבעייה שמעלה השואלת שפתחה את הדף.

אישית, נהגתי בהמון חופשיות ועד היום אני מלטפת את גופו של בני (11)
אנחנו גם ישנים ב מיטה משפחתית - זה עומד להסתיים עם המעבר לבית החדש)
ובכל זאת, כשהוא משך את ידי אל אברי המין שלו (כתינוק וכפעוט) מצאתי שזו הנאה שהוא צריך לייצר לעצמו בלעדיי.
דווקא ע"י שמירת המרחק הזאת, השארתי לו מרחב למצוא דרכים אחרות לייצר עונג.
הפתיחות איפשרה לי להיות עדה להתפתחויות, למשחקי הגילוי עם חבריו (גילאי 4-6),
הפתיחות איפשרה לי ללמד אותו גבולות חיוניים לזיהוי ולשמירת מרחק ממתעללים פוטנציאליים, מצד אחד,
ומצד שני, ללמוד לזהות ולכבד את הגבולות של אחרים / אחרות.
הפתיחות גם פתחה לי פתח להיות אדם מתאים לשיחות גם בנושא הזה.

זו בדיוק הבעיה שעולה כאן
כן, מההודעה של פותחת הדף. אני קראתי בין השורות של הכותבת האחרונה (פלוניתיות),
_יש לי בן 3.5 שחוקר את גופו וגופי ואת אביו
אני לא יודעת עד איפה לתת לזה להגיע_

קראתי שם חוסר נוחות שלה, ואיתו גם חוסר ודאות לגבי השאלה, איפה מציבים גבולות לילד בנושא הזה - כאשר היוזמה באה מן הילד. זה נראה לי מקרה "הפוך" מזה של הפלונית הראשונה

שמרגישה לכאורה "יותר מדי נוח" ועל פי תיאורה רוב היוזמה למגע באה ממנה.

הפלונית הראשונה שמרגישה לכאורה "יותר מדי נוח"

היא לא!
שימי לב למודעות העצמית שלה בקטע הבא:

היום ישבתי עם תחתונים על המיטה והקטנה שלי מבן הבנות שהיא בת שנתיים אחרי שמעכתי אותה בכל הגוף כולל אבר המין בדקה לי את האזור כשישבתי ברגליים פשוקות ושיחקתי עם אחיה הקטן, בדקה את המפשעות והשערות במפשעה ואז חשבתי שאולי אני באמת עושה נזק כמו שבעלי אומר

אני ממש לא מסכימה ואצלנו במשפחה מנשקים לתינוקות את הטוסיק. לפני כמה שעות הייתי בתחתונים במטבח והבת שלי טפחה על הרגל מאחורה ואמרה "טוסיק טוסיק" בחיבה, כמו שלפעמים עושים לה. ברור שכשזה לא נעים לה אז לא, ובכלל היא עוד קטנה וברור שכשהיא תהיה קצת יותר גדולה אז כבר לא אבל: היא גם מסתובבת עירומה בחצר ואני לא. אז מה? לי זה נראה ממש בסדר, אני רק מקווה ומתפללת שאף אחד לא יחריב את התום הזה ולא יסתכל בה במבט שאינו תמים.

אני חושב שמצד אחד זה בריא מאוד מגע עם הילדים כי זה מפתח את המודעות המינית שלהם ואת ההנאה המינית (במקרים מסוימים)... אבל מצד שני כשזה מחוץ לבית זה כבר מתחיל להיות גרוע! הילדים פתוחים מינית יותר מדיי! למשל הבן שלי (5) רצה שאני "יענג" אותו באמצע ארוחה במקדונלדס... למעשה אנחנו ההורים רוצים שילדינו יגדלו תמימים ככל האפשר, ושיגדלו עם פתיחות נפשית מכל הצדדים! אבל זה אף פעם לא אפשרי!!! אז מה עושים?? מצד אחד אשתי מאוד מאמינה בפתיחות מינית עם הילדים בסגנון שהוצג בדף זה, אבל מצד שני אני לא כל כך מרוצה מהנושא כשזה מתחיל להיות מדאיג... אז איך שולטים בזה אם בכלל?!?!

פלונית יקרה. איבר המין הוא חלק מהגוף אבל הוא לא כמו כל חלק אחר. אחרת לא היינו מכסים אותו וגם לא היינו צריכים בכלל להשתמש בבגדים.אחרת לא היו עושים במקומות ציבוריים שירותים לגברים ונשים לחוד. את אמא עכשיו. עליך להיות אחראית על התפתחותם המינית התקינה של ילדיך. לילדיך כמו לכל אדם מבוגר מגיע כבוד ופרטיות. אם בעלך שם לב לדבר יש לי בלב מקום אדיר של הערכה לאבא כל כך קשוב לצורכי ילדיו ואיכפתי .הקשיבי לו הקשבה מלאה התיעצי אתו תגשי ליעוץ בנושא... יש הרבה ספרים בנושא. אני מאמינה שאם התחלת להתענין תמצאי את התשובה על פי דרכך מה מותר ומה אסור ועד כמה ותקבלי החלטה הכי נכונה לטובת הילדים.

שלום. יש לי בעיה שאני לא יודעת אם היא בעיה... שמעתי פה באתר על ילדים מאוננים, ילדים שמסתובבים חופשי ערומים בבית, ילדים שחוקרים אחד את השני מינית ועוד דברים מסוג זה. אבל באתי בשביל משהו הפוך- מה אם שום דבר מהדברים האלה קורה? מה אם הילד שלי (6) מתבייש מערום, לא מתעניין כלל באיבר מינו, לא אוהב שמלטפים אותו וכו'...?!?! אני יודעת שאצל ילדים זה נורמלי לאונן, להסתובב ערומים בלי בושה, "לחקור" את החברים... אבל אצלנו זה ממש לא ככה ואני מודאגת! איך זה שהבן שלי לא מתעניין בבולבול שלו? הוא עדיין לא מצא שזה נעים? והערום... אני לא יודעת מה קרה! אנחנו בבית הכי פתוחים שאפשר, אז אני חוששת שמשהו מבחוץ גרם לזה, או שזה האופי של הילד שלי?! אני רוצה שהוא יתחיל להתעניין מעצמו בדברים האלה אבל הוא מדאיג אותי! מה לעשות???

אני יודעת שאצל ילדים זה נורמלי
לא בגיל 6
גילאי 6-12 הם גילאים שמוגדרים בפסיכולוגיה כתקופת החביון, בין השאר הילדים מתחילים להתבייש להסתובב ערומים וזה לא שהם מפסיקים להתעניין בנושא אלא שהם מסתירים את זה, זה גם הגיל שבו יש הפרדה חברתית ברורה של בנים ובנות וזה גם הגיל המעצבן שבו הם מתחילים להגיד לאמא "אל תביכי אותי ואל תנשקי אותי כשאני ליד חברים שלי".

שלום רב וחג סוכות שמח!!
יש לי שאלה שמעצבנת אותי:
יש לי ילד ממש חמוד בן 6, שאוהב ליטופים וחיבוקים... ולאחרונה קרה לי דבר מביך ומדאיג.
כשראיתי טלויזיה והיתי מחובק עם הבן, ליטפתי אותו כרגיל..
פתאום הוא לקח את היד שלי לאזור הבולבול שלו, בשיא הספונטניות, כאילו זה לא משהו מיוחד..
אני ישר נרתעתי, לא אמרתי כלום, פשוט גם אני בספונטניות הרחקתי משם את היד מייד.
אנחנו משפחה מאוד פתוחה, ללא בושה בגוף וכל השטויות האלה, אבל אני לא יודע על התנהגות מינית אצל בני.
כלומר אני לא יודע אם הוא מאונן, אני לא יודע אם יש לו חבר קרוב שהם "חוקרים" אחד את השני, אבל נדמה לי
שזה קרה תוך כדי הכיוון הזה.
זה קורה לפעמים, לא כל פעם שהוא מתרפק עליי... אבל מה לעשות אם זה יקרה שוב?
אני מוכן ללטף את בני בכל מקום בגוף כמו כל איבר אחר שמגיע לו כבוד ואהבה, אבל זה נשמע לי סוטה לגמריי!
מה אתם אומרים? זה בסדר שהורים ילטפו את איבר המין של ילדיהם כאילו היה כל איבר אחר?
עיין ערך: ההודעה של "מתילדה" מצאה חן בעיניי אבל אני רוצה לשמוע ממישהו אחר לאותו כיוון. מתילדה (17.08.2006 18:19):

פלוני יקר, אינני מתילדה ואקח אותך לכיוון קצת אחר,
מקווה שזה בסדר איתך.

כלומר אני לא יודע אם הוא מאונן, אני לא יודע אם יש לו חבר קרוב שהם "חוקרים" אחד את השני,

האם בכלל אי פעם דיברת עם בינך על אברי מין? על איך הילדים באים לעולם?
מה לדעתך הוא יודע?
האם הוא יודע שכשמלטפים בבולבול זה כיף לו?
האם הוא יודע שגם אתה יודע את זה?
האם יש סיכוי כלשהו שהוא חושב שהוא המציא את זה ולאף אחד אחר אין מושג?
האם אתה רוצה לשחק איתו במשחק הזה בו הוא יראה לך מה כיף לו?

הילד חוקר, זה נורמלי.
בגיל הזה קרוב לודאי הוא כבר מזמן חבר של הבולבול של עצמו.
השאלה אם גם אתה רוצה להיות החבר שאיתו הבן שלך יחקור ויגלה.
זה שלא תגע לו באיבר המין לא אומר שהאיבר הזה "מגעיל" או "מביש".
רושם כזה (של מגעיל או מביש) מקבלים כשמתמלאים מבוכה בנגיעה אקראית.
אפשר (ורצוי) להסביר שיש איברים אינטימיים, שהם קודם כל - פרטיים.
אולי תמצא לנכון לשתף אותו שגם אתה מאונן. לא יודעת עד כמה אתם באמת פתוחים

בכל אופן, זה שהוא לא ראה אותך מאונן עד היום, זה רק כי באיברים פרטיים נוגעים בפרטיות,
או באיברים אינטימיים באינטימיות. ושרק בהסכמה מותר שעוד מישהו יגע.
אפשר להעביר מסר של כבוד.
אנחנו מכבדים אנשים ולכן גם לא נוגעים להם באיברים אינטימיים,
לא כי אנחנו נגעלים מהם.
נניח מישהו הולך על חוף ים ופוגש בחורות משתזפות בלי חלק עליון.
זה שהוא לא ממשש מיד את כולן לא אומר שהוא נגעל מהן.
(הדוגמה כדי שהמבוגרים יבינו את קו מחשבתי, לא הילדים

)

בקיצור, לא צריך ללכת עד הסוף עם הילד כדי להוכיח לו שהוא בריא ונורמלי,
אפשר פשוט לפתוח שיחה והילד כבר יחקור.
ואם כבר מדברים על פתיחות: דבר על זה עם אישתך.
תראה מה היא חושבת.

בהצלחה

קטקטית
כל מילה

האם אתה רוצה לשחק איתו במשחק הזה בו הוא יראה לך מה כיף לו?
בשביל זה ילדים משחקים ברופא וחולה, לא? האם זה באמת תפקיד האבא לדעת מה כייף לבן שלו מבחינה מינית? אני ממש מקווה שלא.

אגב.. לא ציפיתי לתגובה כל כך מהירה!! חשבתי שהדף הזה כבר מזמן "מת" וגם דפים אחרים של "מינייות אצל ילדים" שראיתי שם הודעות אחרונות בכלל משנת 2006... מה? נפסקו הסיפורים? אנשים פתאום מתביישים להתייעץ בפורום הזה ופונים לעזרה בתשלום עם אדם מקצועי אחד שלא בטוח שיפתור את הבעיה??
אני מקווה שאנשים קצת יהיו יותר מעורבים בנושאים האלה ויספרו מה קורה.. לא יכול להיות ששנה או שנתיים אף אחד לא מספר כלום!

לענינינו.. תודה על התשובה!! באמת לא חשבתי על זה ככה קודם..
" _נניח מישהו הולך על חוף ים ופוגש בחורות משתזפות בלי חלק עליון.
זה שהוא לא ממשש מיד את כולן לא אומר שהוא נגעל מהן._ "
ול-קרוטונית מהמרק הגדול,_ וגם ל- _קט קטית, אני לא רוצה לקחת את התפקיד הזה.. ובאמת לא דיברתי איתו על זה וכמו שאמרתי, יכול להיות באמת שזה בא מתוך זה שהוא משחק עם חברים, או מאונן בעצמו. ובאמת לא כדאי שאני ישחק איתו משחקים כאלה.. המשחק "רופא וחולה" רשמי מדיי לסיטואציה..
זה לא שהוא "מבקש שניפגש בהפסקה מאחורי החצר של בית הספר ושנשחק אחד עם השני". זה כמו שאמרתי, ספונטני תוך כדי התרפקות..
וזה מה שהדאיג אותי.
אבל מצד שני בגלל שזה תוך כדי הסיתואציה של מגע כזה.. ליטופים וחיבוקים.. אז הוא מבין שזה נעים לו, אז הוא אומר לעצמו "אם זה נעים שאבא מלטף אותי, אז למה לא בבולבול? שם הכי כיף..." משהו כזה.
ולאשתי זה לא קרה עדיין.. והיא גם היתה קצת מודאגת מהסיפור.. האמת אני לא יודע אם היא סתם היסטרית אבל שימו לב גם אתם- היא חושדת שאולי בנינו מכיר איזה סוטה מין שמאונן לו, ויכול להיות שכשהוא בבית אז הוא רוצה להמשיך את זה או משהו... אני לא יודע איך לדבר עם בני עכשיו, או בכלל אם צריך להסיק מסקנות היסטריות כאלה בפזיזות יתר. והדעה הזאת של אשתי ממש הדאיגה אותי.. נראה כאילו היא חושבת על הגרוע מכל כדי שההרבה פחות גרוע יתברר...?
העניין מסתבך מהכיוון הזה.. אני לא יודע מה לעשות אבל דיברתי עם בני על נושא המין, אבל עדיין לא אמרתי לו שזה פרטי וכל זה.. כלומר אמרתי לו שאם אתה מסכים, וזה בנאדם שאתה מכיר וסומך עליו כמו ההורים שלך, אז זה בסדר כי זה לא פוגע בך.. משהו כזה. כי אני עדיין חושב שמצד אחד אפשר להגן עליו ככה מאנשים מסוכנים, ומצד שני לא יהיו לי ולו רגשות אשם שבגיל מאוחר יותר כמו 8 עד 12 הוא יתבייש ממני ולא ירצה לשתף אותי בכלל מה קורה עם גיל ההתבגרות שלו, וכל דבר בנוגע ללהסתובב ערום חופשי בבית כשחם או שסתם, כל עוד אין אורחים כמובן.. אני מכיר הורים שלא היו פתוחים ושמו יותר מדיי גבולות כולל זה בקשר שלהם עם בנם, וזה הוביל להתביישות מינית קיצונית ומציקה כאילו הוא לא הבן שלהם בכלל, כאילו הם לא חיתלו אותו ולא "ראו לו" אף פעם אז למה שעכשיו..?. לדעתי זה פוגע שבן לא פתוח חברתית עם ההורים שלו.. גם מינית, כלומר למנוע מעצמו להיות ולהרגיש חופשי... הרגשה כאילו זה לא הבן שלכם... אפילו האחיין שלי בן 9 בערך ואפילו שאנחנו באים לאח שלי אז הוא מרגיש חופשי, אז דיברתי על זה עם אח שלי, איך הוא ירגיש אם פתאום יום אחד הבן הפתוח שלו יתבייש מכל דבר, ואפילו בסצינה של אמבטיה למשל שהוא יכנס לחדר אמבטיה להתגלח אז הבן שלו יובך ומייד יסתיר את הבולבול.. כאילו רגשות אשם משני הצדדים וחוסר פתיחות..
אז למרות מה שנאמר בתגובה.. לדעתי זה בסדר להתייחס לאיבר המין כאל כל איבר מפני שבסצינה של התרפקות אב ובן, זו לא סצינה מינית, ואם הוא בעצמו לוקח את היד שלי בספונטניות לאיבר המין שלו ובתמימות, זה לא נחשב לסטייה, אמנם ברגעים כאלה ה"איבר ככל האיברים" מתפקד בצורה מינית, אבל זה בא מתוך אינטרס מיני מלא, אלא בתור אבא שרוצה לתת כמה אבאהיות שאפשר לבן החמוד שלו, ואולי זו טעות...? לההההההאא...
אשתי חושבת שזה בסדר גמור כל עוד זה בא מהפורום של תמימות... אז מהצד הזה אין לי מה לדאוג.

אז.. דעות ועוד סיפורים!! הפורום הזה מת! חייבים להחיות אותו!

גבר בוגר שנוגע באברי המין של ילדים נקרא במחוזותינו פדופיל
ללא קשר לקשר האישי שלו אל הילד, ובלי קשר לתירוצים ולהסברים.

אישה שתומכת במגע של בעלה באברי המין של ילדיה, משתפת פעולה עם התעללות מינית.

אברי המין של ילדים נמצאים מחוץ לתחום לכל מבוגר, לרבות הוריהם, בלי קשר לנסיבות למעט מתן טיפול רפואי על פי הוראת רופא.

שראיתי שם הודעות אחרונות בכלל משנת 2006... מה? נפסקו הסיפורים?
לא נראה לי שנפסקו הסיפורים. אני חושבת שרובנו מתקשים עם נושאים אינטימיים, גם אם אפשר לכתוב בצורה אנונימית.

אנשים פתאום מתביישים להתייעץ בפורום הזה ופונים לעזרה בתשלום עם אדם מקצועי אחד שלא בטוח שיפתור את הבעיה??
אין לי מושג אם זו הסיבה. אני אמנם אשת מקצוע בחינוך המיני אך לא נראה לי. אבל גם אם כן, זה ממש לא רלבנטי. אולי אתה מחפש מקום לבטא את הקושי שלך ומתבאס להרגיש לבד בסיפור הזה? אגב, לא תמיד אנשי מקצוע מצליחים לעזור. לא תמיד הפורום הזה עוזר. בכלל מיניות עניין קצת מסובך... לטעמי, אחת הסיבות שהדף רדום היא שרוב השאלות הן זהות. גם אתה, אם היית קורא את הדפים על מיניות היית מוצא שיש המון התיחסות לסיפורים דומים כמו שלך.

ובכל זאת,

אז למרות מה שנאמר בתגובה.. לדעתי זה בסדר להתייחס לאיבר המין כאל כל איבר מפני שבסצינה של התרפקות אב ובן, זו לא סצינה מינית, ואם הוא בעצמו לוקח את היד שלי בספונטניות לאיבר המין שלו ובתמימות, זה לא נחשב לסטייה
מסכימה איתך 100 אחוז
השאלה- כיצד נוהגים על אף שזה בא ממקום תמים? וכאן לכל הורה/מומחה יש את התשובה שלו. ואתה ואישתך צריכים למצוא את הדרך ההורית שלכם.
לדעתי, ילד בן 6 הוא כבר גדול ורצוי מאד להנחות אותו לגבי הבדלים בין כל איבר בגוף לאיברי המין. תפקיד האבא לשחק עם בנו, תפקיד האבא אינו לענג מינית את בנו. נקודה. גם אם הבן מעוניין בכך. ההבדל בין הילד למבוגר הוא ההקשר . ז"א המבוגר יודע דברים על העולם שהילד אינו יודע. בכלל, לא צריך לעשות מהסיפור סיפור גדול יותר ממה שהוא. לילד היה נעים שבמקרה נגעו בו והוא ביקש ממך את המגע. אפשר פשוט לומר לו שאתה יודע שכשנוגעים בבולבול זה נעים לכל אחד אלא שזה מקום פרטי. אם הוא רוצה לגעת בעצמו סבבה. אתה לא נוגע. ואומרים את זה בעדינות וברוך ובחיוך. פשוט.

אני לא יודע איך לדבר עם בני עכשיו, או בכלל אם צריך להסיק מסקנות היסטריות כאלה בפזיזות יתר.
גם כאן אני מסכימה איתך ב100 אחוז. ולכן, אם אתה רוצה בית יותר פתוח מבחינה מינית כדאי שאתה ואישתך תשוחחו ביניכם יותר ואולי תגלשו ביחד בפורום הזה או תקראו ביחד ספר על חינוך מיני לילדים.
לגבי העצה של קט קטית - אני מאד אוהבת את הגישה שלה למעט אי הסכמה גורפת לגבי סעיף האוננות -
אולי תמצא לנכון לשתף אותו שגם אתה מאונן. לא יודעת עד כמה אתם באמת פתוחים
ממש לא נראה לי. הילד בכל זאת בסהכ בן 6. זה מרגיש לי כמו הוספה וניפוח שלא לצורך. אם תגיד לו כמעין אקסיומה שלגעת בבולבול זה נעים, כבר מהמשפט הזה הוא יכול להבין שגם לאבא נעים. המילה אוננות בקונטקסט הזה היא מיותרת. הייתי משתמשת פשוט במילה "נעים". בעיני, אם רוצים בית שיש בו פתיחות, מה שחשוב הוא באמת עצם השיחה ועצם השיתוף הרגשי. ככל שהילד יותר גדל אפשר לצקת לתוך המסגרת הזאת יותר ויותר מילים "מיניות" בקונוטציה של עולם המבוגרים.
מקווה שבמשהו עזרתי
בוקר טוב ישראל @}

כעת ראיתי שבעוד כתבתי כה הרבה נאוה פרנס נכנסה לדף. כשכתבתי שיש הקשר זה בדיוק מתאים למשפט-
גבר בוגר שנוגע באברי המין של ילדים נקרא במחוזותינו פדופיל

חושדת שאולי בנינו מכיר איזה סוטה מין שמאונן לו, ויכול להיות שכשהוא בבית אז הוא רוצה להמשיך את זה או משהו

נו באמת...
הילדים חוקרים, הילדים מאוננים, בוקר טוב אליהו
כל עוד הוא חוקר בשמחה ובשובבות לא הייתי מוטרדת

לגבי הפחד שלך שלא ישתף אותך בגיל ההתבגרות - בשביל שיהיה לכם קשר (מילולי) טוב בגיל ההתבגרות אתה צריך לעבוד עליו כבר עכשיו.

אתה לא יכול לא לדבר איתו על הנושאים האלה אלא רק להתלטף בשקט. אני בספק רב אם המסר שהוא מקבל זה המסר שאתה מתכוון אליו. לפעמים כוונות טובות לא מספיקות.
יכולה בודאות לומר לך שמזה שתלטף אותו ממוקד באיזור האברים המיניים הוא לא יחווה שום נזק מיידי. ז"א זה יהיה נעים לו. השאלה היא - מה יהיה הצעד הבא? ו - מה הוא יחשוב על זה כשיגדל?

לדעתי זה בסדר להתייחס לאיבר המין כאל כל איבר מפני שבסצינה של התרפקות אב ובן, זו לא סצינה מינית, ואם הוא בעצמו לוקח את היד שלי בספונטניות לאיבר המין שלו ובתמימות, זה לא נחשב לסטייה

ולנושא הפדופיליה, אם כבר דיברנו על סטיות...

80% ממקרי הפדופיליה (למרות שאני לא מאמינה לסטטיסטיקה הזאת והייתי הולכת על משהו יותר דרמטי... נניח, 95-98%) מתרחשים במשפחה. כלומר מצד אבא, אמא, דוד, אח. אני בטוחה גם שברוב המקרים הכוונות ההתחלתיות היו תמימות, לפחות של אחד הצדדים.
כאן הבן שלך בהחלט יש לו כוונות תמימות של לקבל כמה שיותר ליטופים באיזורים שכיף לו. הוא לא מודע להקשר ולא למשמעות. ויש את הצד השני, שמודע להקשר ולמשמעות - האם זה עדיין משאיר את כל הסיטואציה בגדר ה"תמימה"? אם המשחק היה בין שני ילדים - הייתי אומרת ששני הצדדים תמימים.
כשצד אחד (גם אם לכאורה הוא הצד היוזם!!!!!) הוא תמים והצד השני מודע - מדובר בניצול.
רוב הפדופילים מתרצים את פעילותיהם ב: הוא פיתה אותי, הוא ביקש, היה לו נעים. כל אלה לא רלוונטיים. זה שאינו יודע מונע מסקרנות. זה שיודע לא יכול להית מונע מתוך סקרנות, כי כבר יודע.
כולנו מכירים איך אוכלים תינוקות ופעוטות: מועכים אוכל עם הידיים, מורחים על הפנים, יורקים. אין בזה שום דבר מזעזע, ככה הם לומדים לאכול. למרות סקרנותם הטבעית וחביבות של כל המתבצע, אבא שרואה את הבן שלו מורח על עצמו גבינה בד"כ לא יצטרף אליו ויתחיל למרוח עליו גם הוא. אבא ממוצע ימשיך לאכול ליד התינוק/פעוט, הבן שלו יתבונן בו וילמד לאכול "נכון".
אותו דבר עם המין. במשפחה פתוחה כמו שאני תופסת אותה, קודם כל מדברים על סקס, לא מתביישים מהמיניות ולא מאברים, אולי ישנים/תרחצים ערומים וביחד ועוד ועוד. אבל לפני הכל כדאי שלילדים תהיה דוגמה אישית של מיניות בריאה ופורחת. האם הוא רואה אותכם מתלטפים (ליטופים אקראיים, לא על אברי המין במכוון

) או מתנשקים (נשיקה "של גדולים" P-:)? זה מספיק בהחלט. הוא יעכל ויעבד בזמנו החופשי. ואם הוא לא רואה - תפנה את כל המרץ והאנרגיות המיניות והכוונות הטובות לאישתך

המון בהצלחה

ענת!
מסכימה איתך שאין צורך לפרט שגם האבא מאונן, בהחלט אפשר להגיד ש"לכולנו נעים בבולבול" ומכאן הילד כבר יסיק שגם אבא שלו "בעניינים".
לגבי כן המילה לאונן, לא המילה לאונן - הכי חשוב לדבר בגובה העיניים וכך שהילד יבין. לא הייתי בורחת מהמילה "אוננות" אבל אני גם לא מתעקשת עליה. אלה נראים לי שוליים

אם רוצים בית שיש בו פתיחות, מה שחשוב הוא באמת עצם השיחה ועצם השיתוף הרגשי

כלומר אמרתי לו שאם אתה מסכים, וזה בנאדם שאתה מכיר וסומך עליו כמו ההורים שלך, אז זה בסדר כי זה לא פוגע בך.. משהו כזה. כי אני עדיין חושב שמצד אחד אפשר להגן עליו ככה מאנשים מסוכנים

_ממקרי הפדופיליה (למרות שאני לא מאמינה לסטטיסטיקה הזאת והייתי הולכת על משהו יותר דרמטי... נניח, 95-98%) מתרחשים במשפחה. כלומר מצד אבא, אמא, דוד, אח. אני בטוחה גם שברוב המקרים הכוונות ההתחלתיות היו תמימות, לפחות של אחד הצדדים.
כאן הבן שלך בהחלט יש לו כוונות תמימות של לקבל כמה שיותר ליטופים באיזורים שכיף לו. הוא לא מודע להקשר ולא למשמעות. ויש את הצד השני, שמודע להקשר ולמשמעות - האם זה עדיין משאיר את כל הסיטואציה בגדר ה"תמימה"? אם המשחק היה בין שני ילדים - הייתי אומרת ששני הצדדים תמימים.
כשצד אחד (גם אם לכאורה הוא הצד היוזם!!!!!) הוא תמים והצד השני מודע - מדובר בניצול.
רוב הפדופילים מתרצים את פעילותיהם ב: הוא פיתה אותי, הוא ביקש, היה לו נעים. כל אלה לא רלוונטיים. זה שאינו יודע מונע מסקרנות. זה שיודע לא יכול להית מונע מתוך סקרנות, כי כבר יודע._

נאוה פרנס_ - טוב שלא הגזמת!... מה את עושה ממני?? אם שמת לב בהודעה הראשונה אמרתי שאני גם בספונטניות לוקח את ידי משם כאילו לא קרה כלום.. אני פשוט חיכיתי לתגובות! - איך לדבר על זה עם הילד... בנושא זה אני מעדיף את הגישה של _קט קטית , שהיא הרבה יותר מסבירה והגיונית..
ולי זה נשמע באמת הגיוני כל העניין הזה של הסטייה, ולדעתי, אם כבר, מהפעם הראשונה שבני לקח את היד שלי לאיבר מינו והרגשתי נבוך ומודאג ולקחתי משם את היד, זה מצביע שכבר מראש ידעתי שזה ממש לא לעניין הנושא הזה וזה יכול לפגוע בילד...
ענת ב פ - צודקת 100%! התפקיד שלי ללטף את בני כרגיל, ולא לענג אותו מינית.. חשבתי על זה הרבה מהכיוון ההפוך: שלא זה שהוא פנה אליי זה אומר שבחוץ אולי הוא מכיר פדופיל, אלא אם אני יראה לו שמבוגר כמו אבא שקרוב כזה, מענג אותו מינית, אז כל פושע מין אחר יוכל לנצל אותו בקלות!
ואני באמת הסברתי לו שזה איבר פרטי, שכולם נהנים ממנו, וזה שלך, ושמגע באיבר המין תוך כדי רחצה, ניגוב.. זה לגיטימי כל עוד זה לא בפורום של כוונה לענג מינית... ואמרתי לו שיש אנשים רעים בחוץ שנהנים יותר ממנו כשהם נוגעים לו באיבר המין, וזה ממש לא בסדר.
POOH והתוספות את\ה יותר מדיי פרנואיד\ית, לא צריך להזכיר לי.. אבל רק עכשיו אני שולח את ההודעה הזאת אז תקרא\י.

פלוני,
אתה בסדר אתה

רובנו גדלנו בלי לדבר עם הורינו על סקס או נותרנו עם מסר שלילי או מביש, בכל אופן לא משהו שהיינו רוצים להעביר לילדים שלנו. מאידך קיימת גם ציפיה שבתור הורים מודרניים ונאורים ופתוחים וטבעיים ומה לא - שנדע לגדל את ילדנו "בפתיחות" וב"טבעיות".
ואותנו עצמנו עדיין אף אחד לא חינך מינית ואנחנו תקועים עם המסר המבולבל הזה, בין המותר למיותר, בין הכיף לאיסור, בין הפתיחות לפרטיות.
הכי חשוב - להתחיל את השיח. קודם כל את השיח הפנימי. לענות על אותן השאלות שהילדים שואלים - קודם כל לעצמנו. ואז כשאנחנו כבר פחות או יותר מגובשים - לדבר עם הילד.
כאן למשל כשהוא שם את ידך על איבר מינו ומשכת אינסטינקטיבית את היד חזרה, התנועה האינסטינקטיבית הזו באה מהדעות שלך, מהחינוך שהותמע בך, מחוסר השחרור שלך - מול עצמך. כשתענה לעצמך על כמה שאלות, כמו מה התפקיד שלך בחינוך המיני של בנך, תשים לב שגם התגובות הספונטניות שלך ישתנו, כי הן יבואו ממקום אחר, מודע יותר ובטוח יותר.

תודה

גבר בוגר שנוגע באברי המין של ילדים נקרא במחוזותינו פדופיל.
במקרה הזה ממש לא נראה לי !!!

השאלה אם ההקשר הוא מיני, או של ליטוף כמו ליטוף של כל איבר אחר.
ובטח שאם לאבא אין רגשות מיניים בעניין - אז אין לו שום קשר לפדופיליה.

הוא צריך לעשות את השיקול אם ועד כמה הליטוף הזה הוא מיני עבור הילד, ולפי זה להחליט.

_השאלה אם ההקשר הוא מיני, או של ליטוף כמו ליטוף של כל איבר אחר.
ובטח שאם לאבא אין רגשות מיניים בעניין - אז אין לו שום קשר לפדופיליה._
אני מתנגדת לזה. מזכירה לך את העובדה שהילד כבר בן 6. ובגיל הזה הבולבול שלו לגמרי ברשותו, ואפילו לא חשוב הקונטקסט.
סוסת פרא, ומה את אומרת אם זו היתה ילדה בת 6? מה קורה אם היא מבקשת שאבא ילטף אותה בפות? מה את אומרת אם אבא מלטף אותה בפות ולטענתו זה לא בהקשר המיני?
לא יודעת מה תשובותיך. מבחינתי אם הוא נוגע באברי המין זו נגיעה מינית. זה שונה אם הילד/ה בגיל 6 חוד' לעומת גיל 6 . כשנוגעים בתינוק קטן באברי המין זה לרוב לא נגיעה מינית (למעט באמת מקרים של סוטים) זה בד"כ תוך כדי ניקיון. אבל כשהילד בן 6 לא משנה מאיזה מקום זה בא אצל המבוגר, זה פשוט כבר לא מתאים.
קט קטית - כל החלק הראשון של מה שכתבת הוא פשוט כאילו אנחנו אחיות תאומות, אבל אז התחיל לי משבר קטן. למה את מתכוונת

כאן למשל כשהוא שם את ידך על איבר מינו ומשכת אינסטינקטיבית את היד חזרה, התנועה האינסטינקטיבית הזו באה מהדעות שלך, מהחינוך שהותמע בך

אני חושבת שלא צריך לשפוך את התינוק עם המים (אגב, איזה ביטוי אלים זה...) חינוך שהוטמע הוא לא תמיד רע. אני חושבת שמשיכת היד האינסטנקטיבית היא מתאימה ורצוייה. נכון שאם תוך כדי משחק היד של ההורה מלטפת בטעות איזור אינטימי זה ממש לא נורא, אבל היד ממש לא צריכה להישאר שם.

או שפשוט לא הבנתי אותך ??

ענת,

חינוך שהוטמע הוא לא תמיד רע.
לא אמרתי רע
בסה"כ שיקוף של הנלמד בהתאם לסביבה בה גדלנו

האם היד צריכה להשאר שם? - לא בבית ספרי
האם חייב להתמלא מבוכה בנגיעה אקראית באיבר מין? - גם לא נראה לי

אפשר להזיז את היד במודע, בלי פאניקה ובלי תחושת בילבול.
לכן אני מפרידה בין התנועה האינסטינקטיבית שבה אנחנו לא חושבים אלא רק משקפים,
לבין לקיחת יד מודעת: אני לא הפרטנר המיני של בני, בשום מידה

סוסה

,

הוא צריך לעשות את השיקול אם ועד כמה הליטוף הזה הוא מיני עבור הילד, ולפי זה להחליט.

ליטוף הבולבול הוא גירוי מיני
ודאי לא חשדת שמדובר בגירוי אינטלקטואלי

ילד בגיל הזה אינו בשל להכיל אקט מיני או ביטוי חיבה מיניים
הוא אינו בשל מינית ואף רחוק מלהתחיל לחוות חלומות רטובים
הוא לא מודד ולא מדבר ולא נמדד במונחים של חרמנות של אדם בוגר
הילד בסה"כ לומד את מיניותו
הוא לא מפנטז על האבא ולא על אקט מיני מלא ובכלל אין לו שום כוונות זדוניות
האם זה אומר שהוא לא מתגרה מינית? לא חווה זקפה?

טוב שלא הגזמת!... מה את עושה ממני??
אני לא עושה ממך דבר, רק מגיבה בדאגה רבה לדבריך:

_מה אתם אומרים? זה בסדר שהורים ילטפו את איבר המין של ילדיהם כאילו היה כל איבר אחר?
עיין ערך: ההודעה של "מתילדה" מצאה חן בעיניי אבל אני רוצה לשמוע ממישהו אחר לאותו כיוון._

לדעתי זה פוגע שבן לא פתוח חברתית עם ההורים שלו.. גם מינית, כלומר למנוע מעצמו להיות ולהרגיש חופשי... הרגשה כאילו זה לא הבן שלכם...

לדעתי זה בסדר להתייחס לאיבר המין כאל כל איבר מפני שבסצינה של התרפקות אב ובן, זו לא סצינה מינית, ואם הוא בעצמו לוקח את היד שלי בספונטניות לאיבר המין שלו ובתמימות, זה לא נחשב לסטייה,

אשתי חושבת שזה בסדר גמור כל עוד זה בא מהפורום של תמימות... אז מהצד הזה אין לי מה לדאוג.

פלוני יקר,

פתיחות זה לדבר על הדברים,
פתיחות זה לאפשר לילד שלך להסתובב לידך ערום
פתיחות זה לא להסתתר כשהבן שלך רואה אותך ערום
פתיחות זה לכבד את המבוכה של הבן שלך מהערום שלך (או של אישתך) ולהסתיר כדי שירגיש בנוח
פתיחות זה לאפשר לילד שלך להתבייש (חלק מתהליך ההתפתחות)
פתיחות זה להיות טבעי בתוך גבולות מאוד ברורים.

בדרך ההתבטאות שלך הגבולות הברורים מאוד היטשטשו.
חיפשת בצורה מאוד ברורה אישור לשתף פעולה עם הבן שלך.
יש מצבים בהם אין מקום לדיונים והתפלספויות.

אילו שאלת: איך אני מדבר על זה איתו? - כנראה שהייתי עונה אחרת.
אבל גם אם שאלת,
האמירות הברורות שבהן אתה חושב, ולו לרגע שזה יכול להיות "בסדר", חייבו אמירה קיצונית וחדה.
האינסטינקט שלך היה טוב ובריא.
הילד שלך יכול היה להבין מזה: "זה לא בסדר לקחת את היד של אבא לאיבר המין שלי"
אם אתה אוהב וטבעי ומדבר איתו חופשי כשהדברים עולים, אין שום סיבה שהוא יחשוב שאתה דוחה אותו.
אני בטוחה שיש עוד התנהגויות שאתה לא משתף איתן פעולה.

הרצון שלך שהילד ידבר איתך על מיניות בתקופת התבגרותו מובנת,
אבל אתה צריך להיות מוכן גם לאפשרות שהוא לא....
בלי קשר להתנהגותך איתו, הוא בא בין ילדים אחרים וסופג מהם את "כל המידע שדרוש"
תופתע עד כמה ילדים אחרים יכולים להשפיע....
הסוד הוא תקשורת פתוחה,
הסוד הוא להעביר מסרים פשוטים וברורים.

ויכול להיות פראדוקס בהתנהגות - גם זה נורמלי!
יכולה להיות בושה כשהוא מתלבש או מתקלח - וחשוב אז לכבד את הצורך שלו בפרטיות.
יכולה להיות מבוכה כשהוא רואה אותך או את אישתך ערומים ולכן חשוב לתת לו התראה אם הוא עומד להיכנס לחדר כשאתם (או אחד מכם) ערומים.
(למשל: לא לשלוח אותו להביא משהו מהאמבטיה כאשר אחד מכם מתלקלח שם)
ומצד שני, חשוב לדבר על הכל.

כתבת עוד משהו:

דיברתי עם בני על נושא המין, אבל עדיין לא אמרתי לו שזה פרטי וכל זה.. כלומר אמרתי לו שאם אתה מסכים, וזה בנאדם שאתה מכיר וסומך עליו כמו ההורים שלך, אז זה בסדר כי זה לא פוגע בך.. משהו כזה. כי אני עדיין חושב שמצד אחד אפשר להגן עליו ככה מאנשים מסוכנים, ומצד שני לא יהיו לי ולו רגשות אשם שבגיל מאוחר יותר כמו 8 עד 12 הוא יתבייש ממני ולא ירצה לשתף אותי בכלל מה קורה עם גיל ההתבגרות שלו, וכל דבר בנוגע ללהסתובב ערום חופשי בבית כשחם או שסתם,

רוב הפגיעות המיניות בילדים ובכלל הן דווקא מאנשים שהם בנאדם שאתה מכיר וסומך עליו כמו ההורים שלך.
רוב הפגיעות המיניות הן ב"סביבה בטוחה" שבה אתה לכאורה מוגן.
ואני מכירה הרבה סיפורים (חלקם כאן באתר) על ילדות שהסכימו מסיבות שונות והטראומה "התיישבה" כשהן התחילו להבין....
ושם זה היה לפעמים עם ילדים אחרים באותו גיל, כלומר: שני הצדדים היו תמימים....

בגלל שזה תוך כדי הסיתואציה של מגע כזה.. ליטופים וחיבוקים.. אז הוא מבין שזה נעים לו, אז הוא אומר לעצמו "אם זה נעים שאבא מלטף אותי, אז למה לא בבולבול? שם הכי כיף..."
כאן נכנס התפקיד שלך כאדם המבוגר, ההורה, שאמור ללמד אותו שזה לא בסדר, שכאן יש גבול!
ממש כמו שאתה מלמד אותו לא לדבר אליך כמו אל החברים שלו,
ושלא מתחצפים למבוגרים, ולא מעליבים אורחים, ולא מרביצים לאימא ועוד.....
זה התפקיד שלך לעצור!
ולכן הזכרתי לך מה המשמעות של הניסיון שלך לחשוב שאולי זה בסדר.

[h=2]

זה לא!!![/h]
ולא חשוב איך תקרא לזה....

שליחה על ידי א* » 04 אוקטובר 2007, 12:31

http://www.doctors.co.il/xID-3007,xCT-2 ... ticle.html

נאווה פרנס אני מחזקת את האמירה החד משמעית שלך. חושבת שהיא חשובה מאוד ונחוצה על מנת למנוע פגיעה מינית אפשרית. נשמע כאילו היא עלולה להתפתח ממצב כזה.

תגובה של א, תגובה הכי ארוכה שקראתי כאן באתר.
נושא מאוד חשוב, היה מעניין לקרוא את כל התגובות.

פלוני אלמוני, חשוב שהעלתה את הנושא.
אצלנו לא היתה סיצואציה כזאת, אבל -
אני זוכרת לפני X שנים, אחותי סיפרה לי בהומור ובמבוכה:
בבוקר בזמן שישנה, הרגישה את ידו של בן זוגה מגששת, הוא אחז בידה וכיוון לאיבר מינו.... (הוא לא שם לב שבנם בן ה- 3 הגיע למיטתם בשלב מסויים וישן לצידה S-:),
היא הזיזה את ידו והם המשיכו לנמנם. לאחר זמן מה הרגישה את ידו של בנה שאחז בידה וקרב אותה לאיבר מינו...." P-:

הלו. הלו.
זה נושא שלדבר ולייעץ עליו באינטרנט זה כמו ללמד שחיה בהתכתבות.
לכל היועצים: יש הרבה עדינות ואנושיות ורצון טוב בדבריכם.
אין לכם מושג מי האדם שמספר כאן את סיפורו ומה באמת עומד מאחורי כל המבוכה, האשמה והבלבול שגרמו לו לכתוב כאן.
מאחר ומדובר בנושא רגיש מאד ושפעמים רבות מדי יש הדחקה עד כדי חוסר יכולת לזכור דברים מהילדות, זה נראה לי חסר טעם וחסר אחריות לייעץ כאן.
יכול להיות שאותו נועצ/ת עבר בעצמו התעללות והוא בכלל לא מודע לה. האם גם אז תייעצו את אותן עצות של פתיחות וכו'?

ולנועצים- זה נושא באמת חשוב ורגיש ומשמעותי ביותר ושווה לפגוש איש מקצוע בשביל זה.

יכול להיות שאותו נועצ/ת עבר בעצמו התעללות והוא בכלל לא מודע לה
כן, הכל יכול להיות.....
בנוסף, לדעתי ליועצים כאן אין יומרות להיות בלעדיים לייעוץ.

ולנועצים- זה נושא באמת חשוב ורגיש ומשמעותי ביותר ושווה לפגוש איש מקצוע בשביל זה.

מסכימה עם הרעיון להיוועץ עם עוד גורמים, אך אין שום וודאות שכל מטפל יעלה על התעללות סמויה.
לא הגיוני שכל פעם שצצה איזו שהיא בעיה מיד נרוץ לטיפול נפשי.
יש הרבה שרלטנים שיאמרו : "אתה סובל מכך וכך אבל אתה לא מודע לזה" ... "אחרי X פגישות כפול X פעמים נמצא פיתרון".
הוצאה כספית גדולה + טירטור נפשי לא מצדיקה כל התלבטות שהיא או אפילו מצוקה נפשית.

אני לא יודעת אם פה זה הדף המתאים אם לא אז אפשר להעביר.
ואני מבקשת ממי שחושב שהוא מזהה אותי אז לא להראות לי שהוא יודע....
אלא אם כן אפנה אליו באופן אישי.

לפני כחודשיים הילדים יצאו מהמיטה המשפחתית לחדר משלהם ביוזמתנו. הרגשנו שהספיק לנו .
הבן בן 9 והבת בת 6.יש להם מיטה נפתחת. כך שהם עדיין ישנו יחד.
לפני שבוע היה מקרה שהבן נגע לבת בפות (ניסה להרגיז אותה או לגרום לה לא להרדם כי הוא עדיין לא נרדם..)
והיא היתה מוטרדת מכך. החלטנו להחזיר אותה למיטה שלנו . דיברנו עם שניהם . שוב העלנו את הנושא של איברים פרטיים. ושיש מקומות שלא נוגעים בהם. חשבנו שאם נקנה מיטת קומותיים נשיג הפרדה מסויימת וזה יוכל לעזור.

בלי שום קשר לאירוע הזה אחת הסיבות שדחפו אותי להוציא אותם לחדר אחר היה הקרבה האנטימית שנוצרה בין בתי לבעלי.
בבוקר יש לו זקפת בוקר (אם ככה קוראים לזה ) או שסתם הוא מחורמן לו והיא היתה מתגלגלת לכיוון שלנו. נסיתי שהיא תשאר רק בצד שלי או רק עלי אבל היא מאוד אוהבת להתחבק ביננו או להשתרע גם עליו. לפעמים היו מקרים בהם היא היתה רוכבת "עליו" או קופצת " עליו". ובעלי לא היה מעיר או אומר דבר.
הוא גם מסתובב עם תחתונים כאיברו זקור לתפארת והילדים שמים לב ולפעמים מתחכחיםבו. (הגדול עובר אותו בגובה אבל הקטנה זה ממש בגובה הפנים שלה).
הוא שהיא יושבת על ברכיו וקופצת לה ופתאום אני מבחינה שעומד לו.

אתמול הוא נשכב פרקדן על המיטה. איברו זקור בתוך תחתוניו והיא קופצת מעליו ולידו ומדגימה תרגלי התעתמלות.
אח"כ שמה ראשה על הבטן שלו והביטה "בו". הלז זז ונע מנפנף.

לגביה - אני לא חושבת שהיא "לא מבינה". אני מרגישה שהיא די מסתקרנת ומגלה עניין בתשומת הלב הזו. וגם מנסה "להגיע" לאיברו בדרכים כאלו עקיפות.

אני לא יודעת מה לעשות ואיך להגיב.
אני מאוד מבולבלת.

כבר הפסקתי את המקלחות המשותפות שלהם.
כבר אסרתי על בעלי למרוח לה משחה בפות.
עוד לפני שנה וחצי.

היה לי נסיון לדבר איתו על כך אבל הוא נעלב קשות וטען שאני תופלת עליו את המצוקות שלי.
שאני פשוט מקנאה ואני מנסה להרחיק בינהם.
גדלתי ללא דמות אב ולכן אין לי נסיון בקשר כזה.
אני לא יודעת מה טבעי מה נורמלי.
אני רק מרגישה שהסירנה הפנימית שלי צופרת ואני לא יודעת מה לעשות ואיך להגיב בלי להרוס או לפגוע.

אוסיף כי כשהיתה בת שנתיים בערך היא התלוננה "אבא שם עט בפותי " וחזרה על זה כמה ימים.
כבר אז נלחצתי מאוד. אבל התברר (?) כי זה היה מדחום שהוכנס לטוסיק. (שגם על זה עשיתי עניין בזמנו).
ופתאום אני לא בטוחה שזה נכון.

חוץ מזה היא מתגרדת בפות או טוענת ששורף לה. ואני שוטפת לה ומתיחסת ומטפלת כאל קנדידה.

אודה לעזרתכם.

אני רק מרגישה שהסירנה הפנימית שלי צופרת ואני לא יודעת מה לעשות ואיך להגיב בלי להרוס או לפגוע.
אם היא צופרת אז כדאי לשים לב.
קשה לי להגיד לך מה נורמאלי כי אני לא גדלתי במשפחה נורמאלית...

וואי, מורכב...
תראי, כל הנושא של הקפיצות על מישהו, במיוחד בגיל כזה - זה סוג של אוננות
תנסי לקפוץ על בעלך כשיש לו זקפה, גם כשהתחתונים עליך, ותראי איזה תחושות זה מעורר בפות
אז זה לא שהם הולכים לעשות משהו מאחורי הגב שלך, אלא האקט המופשט הזה מתרחש לנגד עינייך כל הזמן...
טבעי שהילדה תהיה סקרנית לגבי כל הנושא, טבעי שתשומת הלב הזו תהיה נעימה לאב,
טבעי ששניהם יהנו מההתחכחות - השאלה היא כמה רחוק רוצים ללכת עם הטבע.
בתרבות שלנו גילוי עריות זו תופעה טבעית, אך לא רצויה
מה שאת מתארת היא התנהגות מאוד, מאוד, מאוד מינית, מצד שניהם אפשר לומר, גם אם היא מגיעה ממקום תמים.

חוץ מזה היא מתגרדת בפות או טוענת ששורף לה. ואני שוטפת לה ומתיחסת ומטפלת כאל קנדידה.

למה את חושבת שזו קנדידה?
האם יש לה הפרשות?
תריחי את הפת שלה - איזה ריח יש לו?
האם טיפול נגד הקנדידה עוזר?

תודה לכן על התגובות המהירות.
למה את חושבת שזו קנדידה?
יש לה הפרשות לבנות (כמו קוטג').
יש לה ריח חמצמץ.
היא לא ממש משתפת פעולה בעניין התזונה.
ביום חמישי האחרון בקרנו אצל הרופאה שרק לפי התיאורים נתנה לה משחה (רגילה) נגד פטריה למריחה חיצונית.

_בתרבות שלנו גילוי עריות זו תופעה טבעית, אך לא רצויה
מה שאת מתארת היא התנהגות מאוד, מאוד, מאוד מינית, מצד שניהם אפשר לומר, גם אם היא מגיעה ממקום תמים_

אז מה עושים?
איך מדברים איתו.?
הוא נראה לי שאם אדבר איתו שוב הוא יתופצץ עלי.
מה אני עושה איתה?

לא הייתי רוצה להרחיק בינהם אבל אני רוצה להגן עליה.

עוד דבר. בזמן האחרון היא מתעניינת שוב בציצים שלי. כל הזמן מנסה להגיע אליהם. לגעת. ללטף ועכשיו - לינוק.
היא נגמלה בגיל שלוש וחצי ביוזמתי. עכשיו היא אומרת שהיא מתעגעגת לציצי לחלב המתוק. היא יודעת שאין יותר חלב ויודעת שציצי שלי זה מקום פרטי ואני לא אוהבת שנוגעים לי בו. נסיתי שהיא תיגע נסיתי שהיא כאלו " תינק" מעל החולצה אבל זה שיגע אותי כל כך והיה ממש בלתי נסבל עבורי.(גם התחלתי לחוש מגורה ומיד משכתי אותה משם).
זהו הציצי שלי חזר להיות מקום לגירוי מיני ולא איבר להאכלה. ולמרות שאני חותכת את הענין ולא מאפשר לה להגיע לשם (פרט להניח את הראש כשמתחבקים )היא עדיין מנסה.

אה רציתי להוסיף שגם את המקלחות המשותפות שלה עם אחיה הפסקנו מזה חודשיים בשל נגיעות הדדיות שראיתי שם.

אוף.. אני מרגישה שאני חיה על איזה ענן....

מה שאני מרגישה שכל הטבעי מתבלבל לי עם הגבול של עד איפה מותר. מה כן ומה לא...ומתי....

שליחה על ידי מישהי* » 25 מאי 2008, 09:34

בתרבות שלנו גילוי עריות זו תופעה טבעית, אך לא רצויה
אולי אני בורה מוחלטת, אבל האם ישנן תרבויות בהן היא רצויה?
לי הסיפור שלך נשמע לא טוב, אפילו מאוד. יש מקום להפעיל את הצופרים והלוואי שתתבדי בסופו של דבר.

מה שאת מתארת היא התנהגות מאוד, מאוד, מאוד מינית, מצד שניהם אפשר לומר, גם אם היא מגיעה ממקום תמים
לא רוצה להלחיץ, אולי באמת מה שאת רואה זה כל מה שיש, אבל ממבט מהצד ורק מקריאה של מה שכתבת (שאולי לא משקף באמת את כל המציאות) ,כל מיני דברים אחרים בסיפור שלך מכניסים גם צל של דאגה שיש עוד משהו. אולי שווה להתייעץ עם מישהו בעל נסיון (אפשר להתקשר גם אנונימית לאיזה קו תמיכה). אני בשלב ראשון לא הייתי מתעמתת עם הבעל אלא מנסה לגשש אצל הבת אם יש משהו מעבר. אולי ע"י משחק דמיון עם בובות או ציור של המשפחה. מקווה שתתבדי בסופו של דבר

מישהי,
האם ישנן תרבויות בהן היא רצויה?
בונובו /-:

עזרה,
באתי רק לכתוב שלא מציעה להפעיל לחץ מתוך בלבול,
אלא קודם לעשות תהליך בירור פנימי,
כדי שלא יחשבו חלילה שאת מגזמנית ויתחילו להסתיר ממך דברים...
חייבות לחשוב על דרכי נועם
בעלך קורא פה?

אבוא לכתוב בלילה,
בינתיים

^{הנושא שעולה לי הוא "חינוך מיני"}

וואו. נשמע לי ממש ממש קשה הסיפור הזה.
לדעתי הגבולות שהצבת לא היו ברורים.
לגבי בעלך, לדעתי כרגע ממש לא משנה אם הוא נעלב או לא, כדאי לך להציב ווטו.
אולי חדר לבתך לבד, בלי אחיה ולא אתכם?
לא הייתי מתעלמת מכל הסימנים האלו...

אני רק מרגישה שהסירנה הפנימית שלי צופרת.
אז תקשיבי לעצמך.
חשוב להגן על הילדה, גם במחיר של פגיעה באחרים (מי שרוצה להיעלב, שיעלב. better safe then sorry)

_גדלתי ללא דמות אב ולכן אין לי נסיון בקשר כזה.
אני לא יודעת מה טבעי מה נורמלי._
גדלתי עם אבא, אצלינו זה לא היה מקובל ולא נורמלי.
בתור ילדה קטנה מאוד אני זוכרת שהיה שלב שכשאבא היה מקלח אותי הוא היה אומר- תשטפי שם או תנגבי שם (לבד, זאת אומרת שהיה שלב שבו זה כבר לא היה טבעי שאבא רוחץ את הילדה שלו באיבר המין. לא יודעת לומר באיזה גיל זה היה).
גם עם האחים שלי (שהם קטנים ממני) לא היו נגיעות ועניינים בכלל. (עם בת דודה שלי, לעומת זאת, זכור לי בפירוש ששיחקנו ביולדת ומיילדת, בלי תחתונים (-:) אבל זה סתם היה משחק דרמטי מציאותי..

בעיני מה שתיארת לא נכון ואין לו מקום שיקרה (אומרת את זה לא בתור ביקורת, חלילה, אלא כיוון שאמרת אני לא יודעת מה טבעי מה נורמלי

אני אתן לך דוגמה. אנחנו ישנים במיטה משפחתית. התינוק שלי בן חצי שנה. בעלי יוצא מהמקלחת לחדר, ערום, ומסתיר את איבר המין . בהתחלה צחקתי- מה יש לך? אתה מתבייש? הוא ענה שלא נעים לו מהילד. אני אמרתי שאני חושבת שהוא מגזים, ושבסך הכל הוא תינוק וזה טבעי ואין מה להראות בושה בגוף. במיוחד בגלל שזה בן.
מה שאני מנסה להגיד זה שאמור להיות לאבא/אמא איזשהי אי נעימות בנוגע לענייני מין וילדיהם (זקפה של אבא וילדה בת 9? לא טוב לי בכלל עם מחשבה כזאת)

כדאי בעיני לשים סייגים, גדרות שימנעו דברים לא נעימים.
כמו : לא מתקלחים יחד (שכבר עשית)
או: לא ישנים באותה מיטה (ואולי אף בחדר נפרד?)
לא מסתובבים בבית בתחתונים (הורים וילדים)
בבוקר מותר לקפוץ לאבא רק על הגב, כי כואבת לו הבטן (?)
ועוד.
אני רק נותנת לך רעיונות. זה מה שאני הייתי עושה.

אל תחששי מהתגובה של בעלך. הוא צריך לחשוש מהתגובה שלך. את עושה את מה שאת מוצאת לנכון כדי להגן על הילדה שלך.

בהצלחה ואני מעריכה את האומץ והדאגה.

אחכה לשמוע איך הולך.

וואוו.אייזה אומץ בטח נדרש לך להסתכל באופן כנה ושקוף על המציאות שנוצרה אצלך. להמנע מהכחשה. לא להתעלם מהצופר הפנימי.
טיפלתי בעבר בנפגעות תקיפה מינית וזוהי תופעה הרבה יותר שכיחה ממה שחושבים. אני לא רוצה חס וחלילה להדאיג, ממה שתיארת סביר להניח שלא קורה משהו מאחורי הגב שלך אבל מה שקורה ממש לנגד עינייך נחווה בדרך כלל בדיעבד על ידי הילדים כסוג של פגיעה מינית.מה שהכי פגע במטופלות שלי היה חוסר הגבולות והבלבול שנוצר בין מותר לאסור מבוגר וילד שומר ונשמר. נערות שטיפלתי בהם סחבו שנים של התלבטות יומיומית האם מה שקרה זה בסדר או לא. הבת שלך הייתה עלולה להרגיש את הבלבול והמצוקה שאת מתארת פה כל חייה. אבל אייזה מזל שיש לה אמא אמיצה כמוך שהחליטה לשים לזה סוף.
לדעתי את חייבת להקשיב לאינטואיצייה ולעשות משהו,בכל מחיר.
מילת המפתח פה היא גבולות והדלת שדרכה כדאי לעבור היא הבעל,וזה דורש טיפול עמוק של הבהרת הגבולות שלו לעצמו וחפירה בעבר שלו לא מספיק לדעתי להחליט 3 תנאי הגבלה טכניים (חדר,קיר, תחתונים וכדומה)

שליחה על ידי מירב* » 25 מאי 2008, 12:18

_אז מה עושים?
איך מדברים איתו.?_
האם בינכם יש אינטימיות וסקס טוב? אולי לקום מקדם בבוקר לסקס פרוע ?
אני לא אומרת שזה יפתור את הבעיות בין האב ולביתו, אבל אולי יוריד מעומס הייצריות ?

איך לדבר איתו ? ישיר ולעניין. קשר מיני בין בין אב לביתו... מה הוא חושב על זה ?
הוא המבוגר, הוא זה שצריך לחתוך את המהלך הזה..
אולי דרך סקס מספק איתך ופחות גירוי בבוקר הדברים יוכלו להירגע, אתם תתקרבו וגם תוכלו לדבר ובא ציון לגואל ?

אני חייבת להגיד שאני קוראת ובוכה. ממש.המון פחד ואשמה וצער וכעס....

אולי דרך סקס מספק איתך ופחות גירוי בבוקר הדברים יוכלו להירגע, אתם תתקרבו וגם תוכלו לדבר ובא ציון לגואל ?

המחשבה הזו עלתה לי לראש.
אני לא ממש "אוהבת" מין. ואנו במגע מיני כפעם בשבוע ולא תמיד עם חדירה.
והיו לי מחשבות שבגלל זה אולי הוא פונה לילדה.
ואם אני אספק אותו מספיק טוב אז הוא יניח לה.
ואם נהיה כנים המחשבה הזו עושה לי בחילה ואני בשום אופן לא חושבת שצריך להיות קשר בין הדברים.
פשוט קשר מיני בינהם הוא לא משהו שאני מוכנה לקבל. לא מוכנה. לעזעזעל.
לא ידוע לי על פגיעות מיניות שלו בעבר. בילדות שלו. פעם דברנו על זה והכל נראה אצלו ממש "נקי".
רק איזו התאהבות בילדה או נערה בגיל הנעורים שהיו לה צמות או קוקיות ...(ולכן הוא מאוד אוהב כשאני קולעת צמות..)
אבל לכו תדעו...

וזה דורש טיפול עמוק של הבהרת הגבולות שלו לעצמו וחפירה בעבר שלו לא מספיק לדעתי
אני גם מסכימה איתך. אבל לא נראה לי שהוא יעשה עם זה משהו.יש לו אנטי טיפולי עומק כאלו. והוא די מטרפד אותם כשהוא כבר מנסה.

מה שעוזר לי עכשיו לראות בעזרתכן זה שאני לא "סתם" מדמיינת או סתם משליכה עליו את המצוקות או פגיעות המוקדמות שלי... אלא שזה באמת לא בסדר וצריך לשים לזה סוף.
גם עם זה יהיה במחיר של כעס גדול עלי והתנתקות רגשית מהילדה...(בעצם מזה אני חוששת)

בעלי קורא מידי פעם באתר. אולי להפנות אותו לכאן? אולי להשאיר את הדף פתוח כדי שהוא יקרא בו?

_אולי חדר לבתך לבד, בלי אחיה ולא אתכם?
לא הייתי מתעלמת מכל הסימנים האלו..._
זה הסיוט הכי גדול שלי.

היא לא מספרת לי כלום. נסיתי בעבר לדובב אותה.(כי חששתי מהבן..).
היה לה שם מאוד אדום ושורף. ושאלתי אותה בעדינות אם במקרה היא נגעה שם עם משהו? או הכניסה לשם משהו ? או שמישהו אחר הכניס משהו? אבל היא אמרה שלא.

וואווי כמה כעס וזעם עולים בי... אני חושבת שממש בא לי להכנס בו לערוף את ראשו.
אני רק חוששת שתגובה כזו לא תקדם אותנו חוץ מפיצוץ עז...

גם אצלנו ישנים במיטה משפחתית, ילדה ליד אבא.
לפעמים הם נצמדים בלילה, מעולם לא ראיתי שם איזושהי התנהגות מינית.
אין התחככויות באבא בעלות אופי שעלול להשתמע כמיני, אין קפיצות עליו / מגע באבר המין. פשוט לא קורה.
יש עניין באיך נראה הבולבול של אבא - לא מעבר לכך.
הוא מצידו - אם במקרה יד קטנה התקרבה לאזור בתוך השתוללות לפני השינה / בבוקר לפני שקמים מהמיטה -
אומר בקול רם וברור שזה מקום שלא נעים לו שנוגעים בו כי הוא פרטי שלו ורגיש.

מין אינו נושא טאבו בבית, אבל הגבולות מאוד ברורים מבחינתנו ההורים, מתוך העלאת הנושא לשיחה בינינו.

בעיניים שלי - תיארת התנהגות שגם אם היא טבעית באיזשהו אופן - עלי היא אינה מקובלת.
בעיני יש מקום לדבר עם אבא בארבע עיניים, וגם עם הילדה בארבע עיניים, להגיד מה את חושבת ואיך את מרגישה
(אם את לא חופשיה בתא המשפחתי לנווט עצמך בחופשיות - אז איפה כן???)
ולאחר מכן - שיחה משפחתית להבהרת העניין ולניקוי אוירה הכרחית בעיני.

אני מאמינה גדולה באינטואיציה אימהית, אולם בנושא זה לפעמים האינטואיציה מעורבת עם דברים נוספים.
ובכל זאת - אני במקומך הייתי בודקת מאוד לעומק ואפילו בעזרת איש מקצוע מה קורה בדיוק
ומשנה את הדברים.
בהצלחה.

רוצה לספר על שני סיוטי לילה שהיו לי לפני כחודשיים.
שינהם מאוד דומים.
זהירות זה מאוד מזעזע אז אפשר לדלג...

באחד אנו צופים בהצגת תאטרון. ובתי מופיעה. בסוף הקטע שלה היא מתישבת לידנו ואז פתאום היא קמה ונעלמת מאחורי הקלעים. היא מתעכבת הרבה זמן ואני מתחילה לחשוש.
אני קמה ומחפשת אותה. ומוצאת אותה כפותה שכובה במיטה לצידו של נער מבוגר עיניה אפטיות ובפיה קצף לבן.
מול פיה נמצא איברו של הנער.
קמתי רועדת מקשקת לא יכולתי להרדם שוב. ותהתי מה זה אומר. ומי זו הילדה בתי או אני?

בשני אני מסתובבת בשכונת ילדותי עם הרכב. ורואה בית ספר ישן שנראה מאוד מוזנח.
אני מחליטה לסייר בו. ואז בקומה אחת אני רואה את בני מסומם כורע עם מחט בוורידים ובקומה אחרת את בתי שוכבת תחת גבר וגבר אחר "משפיך " לתוך פיה.
וגם פה הייתי מזועזעת לגמרי.

החלומות היו בהפרש של שבוע אחד מהשני.

מה זה בא להגיד?
שקורה משהו לבת שלי ואני מקבלת מסרים בחלום?
שזה משהו שקרה לי ואני הדחקתי ועכשיו זה עולה?
זו הסיבה שאני חוששת שאני עושה כאן איזו עירוביה בינה לביני.

ובכלל איך מזהים חדירה אצל ילדה? מה הסימנים?

כמה הערות, כי אני לחוצה בזמן, אבל קראת לי:

א. מצטרפת להצעה להתקשר לטלפונים שנותנים עזרה במקרים כאלה. זה אנונימי ואפשר להתייעץ.

ב. מפריעים לי שני דברים לגבי בעלך: האחד, זה שהוא מאפשר את כל הדברים האלה. לא אבי ולא בעלי היו מאפשרים אפילו משהו קרוב, בטח לא בגיל 6. השני, זה שאת מפחדת שהוא "יתפוצץ עלייך" אם תדברי איתו. זה ממש ממש רע בעיני. מה מסתתר מאחורי זה? למה שהוא יכעס אם תדברי איתו על זה שהילדה כבר גדולה, וחשוב שתשמרו על האיברים הפרטיים שלכם מוצנעים מהילדים, ושאם יש לו במקרה זקפה, זה לא מתאים שאף אחד משניהם יראה את זה (איך גבר בכלל מסוגל לסבול שהילדים שלו צופים בו מסתובב עם זקפה? מה זה הדבר הזה? למה זה לא מפריע לו? זה מטריד אותי מאוד), ואיך את יכולה לעזור בעניין?

הבעיה היא לא שהוא מסתובב בבית בתחתונים. זאת לא בעיה בשום מקום. הבעיה היא שכאשר יש לו זקפה, זה נראה לו נורמלי לחשוף אותה בפני הילדים. ועוד בגיל כזה.
והבעיה העוד יותר גדולה היא, שאת מפחדת לדבר איתו על זה.
הצירוף הזה מריח לי רע מאוד.

איך זה קשור למין שביניכם? יכול להיות שהגישה שלך למין איתו (כתבת פעם בשבוע, כתבת שאת לא אוהבת) מסתירה מאחוריה כעס הדדי ענקי ביניכם. המין קשור קשר ישיר לכעס של הגבר, ורק קשר עקיף למיניות של הילדה. יש גברים שכשהם כועסים, אין להם אלוהים. הם מסוגלים להקריב את הילדים בלי שום מודעות ובלי לחשוב פעמיים. כי הילדים הם את, והם רוצים לתקוע לך משהו בפרצוף.

האם יש אפשרות שכל פעם שהוא בתחתונים ואת מרגישה שזה לא מתאים, או שהילדה באה ורוצה לקפוץ עליו, את פשוט תתערבי לגמרי בענייניות ותחסמי? שאת תעצרי אותו פיזית ותלחשי לו באוזן, בעדינות, הילדים כאן, הם רואים לך, בבקשה תלבש משהו ארוך (גבר יכול להוריד את הזקפה הזאת ברגע, אם הוא רוצה, דרך אגב), או שאת תעצרי פיזית את הילדה, תרימי אותה, ותקחי אותה לחדר אחר?
מה הוא יעשה אם את תדאגי בנחישות למנוע את הסיטואציות האלה?

אגב, לדעתי התיאורים שלך של הסקרנות שלה דווקא יחסית מרגיעים. ילדה שאבא מתעלל בה, לא היתה מגלה סקרנות כזאת לדעתי. היתה מגלה איזשהו פחד. מה שאת מתארת יותר נראה כמו חוסר גבולות, מפני שהאבא לא שם גבולות מצדו (לא ברור למה!!!!) ואת משתפת פעולה ולא שמה שם את הגבולות שלך, שהאינטואיציה שלך, החכמה והחזקה, כן יודעת.

ובכלל איך מזהים חדירה אצל ילדה? מה הסימנים?
תתייעצי עם המרכז לנפגעות פגיעה מינית או איך שקוראים לו. אנשי מקצוע יוכלו לענות לך.

שליחה על ידי מירב* » 25 מאי 2008, 15:28

ובכלל איך מזהים חדירה אצל ילדה? מה הסימנים?
תעקבי אחריה ! כל הזמן !! כמה שאת מרגישה שצריך, שאת בטוחה שהיא בטוחה !

אחת הסיבות שדחפו אותי להוציא אותם לחדר אחר היה הקרבה האנטימית שנוצרה בין בתי לבעלי.
אז החזרתם אותה למיטה שלכם... חבל.
חשבנו שאם נקנה מיטת קומותיים נשיג הפרדה מסויימת וזה יוכל לעזור.
עדיפה וקלה הפרדה בין הילדה לאחיה, מאשר בין הילדה לאביה.

או שסתם הוא מחורמן לו
הוא מחורמן, וזה ברור.
ונעים לו... למה שיפסיק ? הוא זקוק לניעור, ולמין מספק איתך.

_הוא גם מסתובב עם תחתונים כאיברו זקור לתפארת והילדים שמים לב ולפעמים מתחכחיםבו. (הגדול עובר אותו בגובה אבל הקטנה זה ממש בגובה הפנים שלה).
הוא שהיא יושבת על ברכיו וקופצת לה ופתאום אני מבחינה שעומד לו._

_אתמול הוא נשכב פרקדן על המיטה. איברו זקור בתוך תחתוניו והיא קופצת מעליו ולידו ומדגימה תרגלי התעתמלות.
אח"כ שמה ראשה על הבטן שלו והביטה "בו". הלז זז ונע מנפנף._

כל אלו סימנים ברורים לקשר מיני לא בריא. אין פה בכלל שאלה.
סליחה שאני לא מלטפת אותך ותומכת, אני מרגישה המון סימפטיה אלייך ואל מה שעובר עלייך, רק שאסור לקפוא פה מרוב פאניקה.
יש לפעול קודם.

_היא לא מספרת לי כלום. נסיתי בעבר לדובב אותה.(כי חששתי מהבן..).
היה לה שם מאוד אדום ושורף. ושאלתי אותה בעדינות אם במקרה היא נגעה שם עם משהו? או הכניסה לשם משהו ? או שמישהו אחר הכניס משהו? אבל היא אמרה שלא_
אם תעקבי אחריה, כמו שכתבתי למעלה, את תדעי מה קורה.
אם כבר קרה בעבר את תבחיני בסימנים כלשהם, מתישהו, ואז תוכלי לפעול בהתאם.. כרגע אין לך כל בסיס והיא לא אומרת.

שיחה עם בעלך במקביל לחזרה של הבת לחדר הילדים, לחתוך אקוטית ומייד.
אם הוא כועס זה כי הוא מרגיש לא בסדר. וזה בסדר שירגיש לא בסדר, וזה בסדר שיכעס. העיקר עבורך זה להבהיר את ההפרדה הברורה וההתנהגות שאינה מקובלת.
אם תצליחי לעשות זאת בלי כעס, תצאי ממש בקלות מהמצב, תחזרו להיות זוג, והילדה יהיו לה חיים בריאים.

(אני בתור ילדה ראיתי פעם אחת את איבר מינו של אבי, גם כן לא את כולו, ועד היום התמונה הזו יכולה לחזור לי בראש.. מה אני אומרת? יש לזה השפעה גדולה על ילדה!)

_והיו לי מחשבות שבגלל זה אולי הוא פונה לילדה.
ואם אני אספק אותו מספיק טוב אז הוא יניח לה.
ואם נהיה כנים המחשבה הזו עושה לי בחילה ואני בשום אופן לא חושבת שצריך להיות קשר בין הדברים_

גם לי, וגם אני.

תתייעצי עם המרכז לנפגעות פגיעה מינית
חייגי 1202. אם את רוצה, אוכל להפנות לדף הזה חברה שמתנדבת במרכז סיוע.

נראה לי מהתיאור שלך, כמו שכתבו קודם - שחסרים גבולות. שמיכה תנטרל את ה view ברגע , כך גם מכנסיים (אמממ... לא שרוואל).
(רק עכשיו אני מבינה את התנועה האוטומטית של אבא שלי - להתכסות - בכל פעם שהגעתי לחדר שינה שלהם כשהוא נח, וזה לא סתר שהוא מסתובב בבית בתחתונים. זה לשאלה שלך איך זה לגדול עם אבא).

נתתי לבעלי לקרוא, הוא אומר שבלי קשר לאם את מדמינת או שבאמת יש בעיה, תחושות כאלה שלך הן סיבה מספיק טובה לגדרות צניעות קשוחים יותר - לא ישנים יחד, לא מתקלחים יחד, לא מסתובבים בתחתונים. כולם.
אותי, לעומת זאת, מטריד מאוד המשפט שלך : הוא נראה לי שאם אדבר איתו שוב הוא יתופצץ עלי. אישה לא אמורה לפחד מבן זוגה.
נסי לנסח את הדברים כמו שהציע האיש (שלי) - את מבקשת כי זכותך לבקש, ואין מצב לסירוב. אולי עדיף (לדעתי) בלי שיחות מוגזמות: כשיש מצב שאת רוצה לנטרל, נטרלי אותו בעצמך ("תתלבש, זה לא שייך [כאן את יכולה לנסח בהתאם לסגנון הדיבור האינטימי ביניכם]" + הושטת זוג מכנסיים) בתקיפות ובשקט.

אגב, לדעתי התיאורים שלך של הסקרנות שלה דווקא יחסית מרגיעים. ילדה שאבא מתעלל בה, לא היתה מגלה סקרנות כזאת לדעתי. היתה מגלה איזשהו פחד.
במקרה הזה אני חוששת שאני ממש לא מסכימה אם בשמת.
עבדתי במשך 4 שנים במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ומה שאת מתארת נשמע לי מאוד לא טוב. אני מדגישה כי אני חושבת "שחיוני וקריטי* שתיצרי קשר עם אנשי מקצוע. אני מציעה שתתקשרי לאגודה לשלום הילד (אל"י) או עמותת על"מ (יש להם קו חרום בנושא של פגיעות מיניות בילדים) וכמובן מרכזי הסיוע (שם גם יוכלו לעזור לך ולתמוך בך - משהו שנראה לי לא פחות חיוני). אם את זקוקה לעזרה נוספת כלשהי את מוזמנת ליצור איתי קשר בדפבית. את אישה אמיצה בכך שאת מעיזה לראות ולא להעלים עין. חיזקי ואימצי.

_במקרה הזה אני חוששת שאני ממש לא מסכימה אם בשמת.
עבדתי במשך 4 שנים במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית_
אז את בטח צודקת, כי לי אין כזה רקע וידע.

בשמת, כתבתי במקרה הזה כי בדרך כלל אני נוטה כן להסכים איתך (מסכימה פאסיבית

). יש כמובן אפשרות שזו אזעקת שווא אבל האפשרות שזו לא היא כל כך מטרידה שחשוב בעיני לעשות הכל כדי לבדוק את העניין. עניין של פיקוח נפש.

משהו לא טוב קורה פה.
ילדה בת 9 יודעת להבחין בין פות לפי הטבעת ובין מדחום לעט!! עלה בדעתך שהיא ניסתה לספר לך וכשאימתת את הטענה עם בעלך היא גילתה שגם את בצד שלו, ואולי אף אוימה על ידי אביה לבל תספר לך כלום ולכן עכשיו היא לא מספרת. היא אנוסה להצמד לגרסה של אביה שהכל "משחק" נחמד. היא מבינה שממילא אין מה לספר לך כי תדחי (תדחיקי) את הטענות.
ליבי איתך, אלו דברים קשים לעיכול, ואת ודאי מנסה להאחז בכל שביב של הכחשה, ולדעתי חבל כי ככל שהזמן עובר זה רק ילך ויחמיר.
את מוכרחה לפנות ליעוץ מקצועי. לדוג' מסל"ן: 1202

_והיו לי מחשבות שבגלל זה אולי הוא פונה לילדה.
ואם אני אספק אותו מספיק טוב אז הוא יניח לה._
אוי לא, ממש לא קשור.
זו בעיה אחרת שלא קשורה.
גברים יכולים להגיע לפורקן לבד (ורובם עושים זאת)
זו לא אשמתך כלל. אבל באחריותך לגרום לזה להפסק

ילדה שאבא מתעלל בה, לא היתה מגלה סקרנות כזאת לדעתי.
למרבה הצער זה לא נכון, זה עניין מורכב מאד ולכן כל כך קשה לזיהוי ואיתור.
יש לילדה מזל שאת ערה לזה
שולחת חיבוק

ילדה בת 9 יודעת להבחין בין פות לפי הטבעת ובין מדחום לעט!!
זה היה כשהיא הייתה בת שנתיים, כך לפי דברי האם. תקראי למעלה.

שליחה על ידי דנה_ה* » 25 מאי 2008, 23:00

רק כדי לדייק:
הבן בן 9 והבת בת 6

היא מבינה שממילא אין מה לספר לך כי תדחי (תדחיקי) את הטענות.
אני חייבת להגיב כי המשפט הזה ממש לא פיירי בעיני. האמא מבררת, ובודקת ומתחבטת, שזה בדיוק ההיפך מלהדחיק, ובמקום לתמוך ולעזור יש פה נימה של האשמה שמנקודת המבט שלי היא לא מבוססת (כמובן על פי מה שנכתב פה) וסתם פוגעת.

תודה לכולכן על שלל הדברים והתגובות
דיברתי איתו הערב.
באתי מאוד נחרצת. מאוד ברורה.
המסר שהעברתי הוא זה שהוא פוגע מינית בילדה. התנהגות כזו יש להפסיק מידית. שעליו לטפל בעצמו ושי כמה כללים בבית שמחייבים שינויים.
התגובות שלו היו קצת מפליאות.
הוא נבהל אך לא נסחף לתגובות קיצוניות.
לדבריו הוא לא מודע כלל לדברים הללו. אמנם הוא שם לב לקפיצות של הילדה שמפריעות לו אך הוא לא שם לב לכך שעומד לו. את הסיטוציה מאתמול הוא בכלל לא זכר.
הוא ציין שאני לא מבינה אך עובדת המערכת הזיכרית.
שיש זקפות שנעשות ללא שליטה שלו. למשל זקפת בוקר או כשהוא צריך להשתין.
יכול להיות שתיהיה לו זקפה והוא לא ישים לב.
וזה לא כפתור שמכבים ומדליקים אלא לוקח זמן עד שהזקפה יורדת.
לבקשתי כי לא יסתובב עם זקפה בבית אמר ואם אני צריך לשירותים אז מה ? אמרתי אז תתלבש. ולא בשרוול.או בטרנינג.
ומה לגבי המכנס רכיבה של הואפניים? יש לי איבר גדול והוא בולט.אז אמרתי לו שימצא פתרון. ישים עליו משהו או לא יודעת מה.
הוא אמר שהוא ישתדל להיות יותר מודע למה שקורה.
בקשתי שילך ויפנה לעזרה. שידבר עם משהו ולא רק עם חבר. ושגם יבדוק עם גברים אחרים איך זה עובד. וגם אני אבדוק.
לא יודעת מה להגיד לכן....
לא נרגעתי עדיין.

ואם אני צריך לשירותים אז מה ?
אז שילך לשירותים

רציתי להציע שאולי כדאי ללכת לסדנה על חינוך מיני, מישהי לא מלחיצה,
שתעזור לשניכם יחד לברר את הגבולות שלכם
כלומר לא רק לשלוח אותו לטיפול, אלא ללמוד ביחד
הטיפול הוא לא עונש, ולא קללה,
כדאי לבחור מישהו/י רגוע/ה ומנוסה שיתן לכם כלים לבחון ולפתור סיטואציות של טישטוש גבולות.
לפעמים כדאי לקנות אופניים במקום להמציאם מחדש...

כל הכבוד על השיחה עם בעלך
על האומץ והנחישות!!!!

(())(())

שיהיה לך לילה שליו

_אולי חדר לבתך לבד, בלי אחיה ולא אתכם?
לא הייתי מתעלמת מכל הסימנים האלו...
זה הסיוט הכי גדול שלי._
יקרה
המשפט שנכתב לך פה הוא לא על חדירה אלא על חדר שישנים בו. חדר נפרד לילדה .
(גם אני הבנתי כמוך ברגע הראשון)

ויתכן שמה שהוא אומר זה נכון http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A7%D7%A4%D7%94 (אני לא יודעת להפוך לקישור כתוב)
מה שמדאיד אותי זה שהוא לא לקח אחריות.
הוא לא אמר לי בצורה ברורה אני אחראי ומכאן והלאה אני אדאג ש..
אלא התנער מהאחריות שלו.
ואני לא יודעת מה לעשות.
מחר אפנה לאיזשהי עמותה.
חברה אמרה לי להוציא אותו מהבית...

המשפט שנכתב לך פה הוא לא על חדירה אלא על חדר שישנים בו. חדר נפרד לילדה .
אופס נכון...
בכל אופן גם ככה זה רלוונטי...
יש לנו בית של שני חדרים....

_רציתי להציע שאולי כדאי ללכת לסדנה על חינוך מיני, מישהי לא מלחיצה,
שתעזור לשניכם יחד לברר את הגבולות שלכם_
זו בהחלט אופציה טובה.
אבל כרגע אני כאלו מרגישה שצריך משהו דחוף יותר.
לא?
אולי אני סתם בפאניקה?
חברה שספרתי לה את תגובתיו ממש טלטלה אותי... היא סבורה שהילדה בסיכון גדול.... ועלי ממש למנוע כל מפגש בינהם ללא נכחותי.
מצד שני אני כל כך רוצה להאמין לו. אני מאמינה שהוא לא עם נטייה זדונית....
אבל הבלבול שלו מראה לי שהוא לא "אחראי למעשיו. איך הוא לא זוכר את מה שהיה אתמול..איך????

יקירה
לפי דבריך הוא כן אמר שישתדל לשים לב. הוא בעמדת התגוננות, ובכל זאת יתכן ודברייך הברורים והנחרצים, יפעלו את פעולתם.
יתכן ואחרי הלילה, הוא בעצמו יתנהג אחרת, גם אם לא היה מסוגל להגיד בפה מלא שהוא אשם. אולי באמת לא הבין מה הוא עושה. תני לעצמכם סיכוי.
כמו שאת ערנית ורגישה למצב, תסמכי על עצמך שתחושי מחר מה נכון.
לילה טוב לך יקרה.
תשני טוב, עם חלומות רגועים.
מחבקת אותך ומנשקת.

גם אני מאוד רוצה להאמין בשבילך שאין ממה לחשוש.אבל אני מקשיבה לאינסטינקטים שלך ונראה לי שיש לך סיבה טובה להיות מוטרדת. הכרתי יותר מידי מקרים של ילדות שניסו לאותת לאמא שלהן ואמא שלהן לא ראתה או לא רצתה לראות. לפעמים הן הגיעו אלינו אחרי שנים של הכחשה והדחקה (אחרי שהסביבה התכחשה למה שעובר עליהן) וכעס מאוד גדול על כך שמי שהיה אמור להגן עליהן, לא עשה זאת. את מצויה במצב קשה מאוד ושוב, אני חושבת שאת נוהגת באומץ רב ושואלת שאלות קשות. אל תוותרי עד שתמצאי תשובות שיניחו את דעתך ותהיי בטוחה שהבת שלך לא בסכנה ולא עברה פגיעה כלשהי. התייעצי עם מי שאפשר וגייסי את כל התמיכה לה את זקוקה. אני חושבת עלייך ושולחת לך כוחות

מצטרפת לדברים של קרן שמש מאוחרת, ומציעה עוד - היוועצות דחופה בגורמי מקצוע.
גורם מקצועי עשוי לתת בידיך ובידיכם כלים להבין - בעיית גבולות, סקרנות טבעית, משחק, מעשים מיניים.
היה והתרחש משהו, תגובות לא זהירות או טיפול שאינו מיטבי עשוי להחריף את הבעיה, ולקבור אותה עוד עמוק עמוק במחשכי ארון הנפש והגוף (או מאחורי 4 סדינים ודלת מוגפת), על פני להביא להפסקה של הבעיה.
האשמות, הבטחות, מלים ודיבוב (של בן זוגך, של הילדה) אינם יעילים כאן בהכרח בשלב זה, ויתכן שאף עושים נזק.
חושבת עליך ושולחת לך כוח.

עזרה, אני עם טנא
חושבת שעשית עבודה נהדרת עם עצמך ועם המצב וכעת יש לנשום עמוק
שזה לא אומר לעצום את העיניים, שישארו פקוחות תמיד,
אבל מצד שני אין סיבה להרוס את המשפחה בגלל חשדות.
אולי השיחה הזאת כן תניב פירות חיוביים, ובכל מקרה סדנה משותפת יכולה לקרב בינכם,
במובן הפיזי והנפשי של המילה, וגם לשים אותו בצד שלך:
הבוגר המכוון, ולא הילד הסקרן וחסר הגבולות...

תני לעצמכם סיכוי

יש פה נימה של האשמה שמנקודת המבט שלי היא לא מבוססת
צודקת, סליחה, זו ממש לא הכוונה, אני גרועה בהתנסחות בכתב, רק רציתי להבהיר שה"בסוף הסתבר ש..." לא בהכרך צריך להרגיע, ולפעמים אפילו להדאיג.

אני כל כך מלאת תודה על התמיכה שלכן.
ממש כוכבים בשמי הלילה.

בלילה התקשתי להרדם. היו לי חרדות ונכנסתי לתסריטים... ישנתי עם הפנים לילדה והפנתי את גבי אליו.
בבוקר הוא הוציא לי מהאינטרנט דףעל זיקפה. בדיוק הקישור ששמתי. ואמר לי שאני מרחיקה לכת.
אמרתי שאני ממליצה לו לא ללכת לעבודה אלא לנסות למצוא עזרה ולדבר עם מישהו.ארתי שקשה לי עם חוסר לקיחת האחריות הזו על גופו ושכאלו הוא לא אחראי על מעשיו. זה מלחיץ אותי. אמרתי שאולי על הזקפה אתה לא מיד יכול לשלוט אבל על שאר הדברים כן. וזו האחריות שלך ולא של ילדה בת 6.
הוא אמר שהוא מאוד פגוע ממני. שזו התייחסות מאוד מעליבה ושלצערו המצב כיום במדינה שאין לו כוח. ואין מי שיגן עליו.
אמרתי שמבחינתי אני לא מנסה לפגוע בו אלא רק להגן על הבת שלי.

שוחחתי הבוקר עם מטפל מאל"י.
הוא טוען כי אכן ישנם מצבים בהם ישנה זקפה ללא גירוי מיני. אך על האבא לקחת בחשבון שלידים הם בעלי יצר מיני.
ויתכן שההתנהגות של הילדה עם הקפיצות והגליגולים היא דרך שלה להתגרות .לכן יש פה בעיה של גבולות ושעליו לעצור אותה.
כמו שאם עומד לו כשהוא נמצא בעבודה והוא לא נמצא עם תחתונים או מנסה להסתיר או ללכת לחדר אחר עד שזה יעבור... ככה גם צריך לנהוג בבית.
ממה שתארתי וספרתי למטפל הזה הוא לא התרשם שמדובר בפגיעה מינית אלא בטישטוש גבולות.
הוא המליץ לי שני דברים. האחד לנהל שיחה עם בעלי ולהבהיר את עניין . והשני לשוחח עם הילדה וגם עם הילד על איברים פרטיים מה הם? למי מותר לגעת ובאלו מצבים?(רק להורים לצורך טיפול בריאותי ולרופא רק בנוכחות אחד ההורים).
ושרק להם מותר לגעת וגם אם זה נעים להם אז בצורה מוצנעת ובמקום פרטי.ומה לעשות במקרה שמשיהו נוגע והוא לא לפי מה שמותר. לפנות למבוגר שיכול לעוזר .
הוא המליץ לי לא ללכת לכיוונים של הרחקה וכ' כי הפגיעה הרגשית פה תיהיה גדולה ולא מתאימה. אין פה סיכון רק חוסר גבולות שמחייב הבהרה וקביעת גבולות ברורים.

הגריין שיצא לי
הצדק, לעולם מחייב את שתי כפות המאזניים

הדיון הבא הועבר מהדף מין במיטה המשפחתית

הוא אמר שהוא מאוד פגוע ממני. שזו התייחסות מאוד מעליבה ושלצערו המצב כיום במדינה שאין לו כוח. ואין מי שיגן עליו.
אני מצטערת אבל בעיני זה משפט מאוד בעייתי.
אין מי שיגן עליו? זה המצב במדינה? - יש פה אמירה של הכרה באשמה.
אני לא אומרת שאכן קיים משהו מעבר, אלא מתכוונת לכך שמן הסתם הוא כן מבין שטושטשו גבולות.
כל הכבוד לך על הטיפול הנושא, זה בטוח מצריך הרבה כוחות נפש.

כל הכבוד לך על הטיפול הנושא, זה בטוח מצריך הרבה כוחות נפש

מחזקת אותך על חוזקך, על היישרת המבט, הטיפול והכוחות שלך.

מוסיפה - אני מוטרדת. מסייגת - כולי תקווה שימי הסערה הנוכחיים יסתיימו בהבנה שהיתה בעית גבולות, שתטפלו בבעיה, ושהשקט יחזור למעונכם, בעניין זה.
אשתדל להיות זהירה בדברי, כותבת אותם ממעט נסיוני במרכז סיוע, לא על מנת להפחיד, אלא על מנת להשאיר את הערנות הבסיסית, להאיר (להוציא לאור, מידע שעשוי לסייע למתלבט/ת/ות בעתיד). יש כאן הזדמנות לבירור. את הבירור הייתי עושה גם עם הילדה, ולא רק עם בן זוגך, ובהיוועצות עם איש מקצוע. בירור ישיר - עשוי לדעתי להוביל לתוצאה הפוכה מהרצוי, במקרה ואכן אירע משהו שהוא מעבר לכך (קרי, וסליחה על העלאת האפשרות - מעשים מיניים).

שני משפטים שקפצו לעיני מהודעתך:
את הבירור הישיר עם בעלך סכמת גם ב לצערו המצב כיום במדינה שאין לו כוח. ואין מי שיגן עליו.
ממה עליו להיות מוגן? האם עשה משהו?
הסבר לילדיך - רק להורים לצורך טיפול בריאותי - ואם את לא שקטה - רק לאמא.

את הדברים הבאים אני מוסיפה בחשש רב. איני רוצה ליצור תסריטים קשים מחד, ומצד שני, שוב - הזדמנות לבירור.
מבוגרים הפוגעים מינית בילדיהם וילדים הנפגעים מינית על ידי הוריהם נוצרים סוד כמוס. בירור ישיר עלול לדחוף את הסוד הזה עמוק אל מחשכי המרתפים. הורים הפוגעים מינית בילדיהם עשויים להשתמש בכל מניפולציה, איום, הבטחה על מנת שה"סוד" המשותף לא יתגלה. ילדים הנפגעים מינית על ידי הוריהם עשויים להשתמש בכל מניפולציה, שקר, הבטחה או התנהגות על מנת שה"סוד" המשותף לא יתגלה.

מציעה, אם כן, להשאר רגע במקום הקשה הזה, ולהשלים מהלך של בירור, שנקרה על דרכך בהזדמנות זו.
סליחה על הדברים הקשים.

_לצערו המצב כיום במדינה שאין לו כוח. ואין מי שיגן עליו.
ממה עליו להיות מוגן? האם עשה משהו?_
מהאשמת שוא. אני משערת.
בואו נניח שהכותבת פונה מחר בבוקר למשטרה בסיוע עו"ד מנוסה. כמה זמן יקח עד שיוציאו את האבא מהבית (זמנית, רק עד לבירור

)? עד שהילדים ימצאו את עצמם במערבולת שהם לא מבינים ולא מסוגלים לתפוס את גודלה? עד שהיחסים בין בני הזוג יגיעו למקום שממנו קשה לשקם אותם? (תחושת ה"אני לא יכול לסמוך עליך" חזקה מאוד גם כשחושדים בפגיעה מינית בילד וגם כשמואשמים בפגיעה כזו), עד שרס"ר שמועתי יתחיל לפעול ביעילות כמו שהוא יודע? וכו' וכו'

אני שמחה שהאיש מאל"י חושב שאין פגיעה. זה מעודד מאוד.
אני משערת שאילו היה צל צלו של ספק שיש פגיעה, הוא לא היה לוקח סיכון לומר לך בטלפון שאין.

מצאי כוחות לצאת מהמערבולת, ולהמשיך לנווט אתכם.
_{בדיוק התחלתי לקרוא את "מומו", יש שם, די בהתחלה, סיפור יפה על משחק דמיון של ילדים בו הם פוגשים במפלצת שיוצרת סופה, ומביסים אותה עם שיר.}
אה, ואחרון - קראי שוב את ההודעה של בשמת. התחברתי מאוד.

מעדכנת :
הרגשתי שאני רוצה עוד חוות דעת אז התקשרתי גם ל 1202 .
ההתייחסות שלהם היתה מאוד דומה.
זה די הרגיע אותי.
החלטתי לנסות עוד משהו. עודדתי את הילדה לצייר את המשפחה.
היא ציירה ציור ממש מרגיע (אני קצת מבינה בזה). ציור מאוד מותאם, רגוע, ברור .לא ראיתי סימנים מדאיגים.
אז שתי תחושת הקלה משמעותית .
סוף סוף הצלחתי לאכול משהו, לנשום, הבטן כאבה לי מרוב התכווצות. הצלחתי להתפנות בשירותים.
רחצתי כלים, שטפתי את הרצפה ,הכנתי ארוחה.
כאלו הכל נעצר ועמד דום.
עכשיו התחלתי לחשוב על החזרה שלו הביתה. צריכים להמשיך לדבר.
כשהוא חזר היה לו מצב רוח טוב כאלו "כל בסדר ושום דבר לא קרה". אוירה נעימה ורגילה כמו בכל יום. אך ידעתי שזה לא ממש כך. יזמתי שוב שיחה.
סיפרתי לו על המשלך השתלתשלות הדברים. על מה שאמרו הגורמים המטפלים ועל כך שעלינו לשנות והציב מחדש את הגבולות המיניים בבית. הוא הקשיב . בקשתי יגיד מה קורה איתו באיזה מצב הוא נמצא.
הוא סיפר שהוא פגוע מאוד. הוא אמר שהבורות שגיליתי בזקפה זו טעות ענקית.
איך אני יכולה להתנפל עליו ככה ולא לדעת ולהבין איך המנגנון הזה עובד.הסברתי לו שזה לא העניין. העניין הוא שעליו להיות אחראי על גופו בקשר מול הילדה.
הוא פנה כבר לעזרה מבחנתו אך הוא לא מוכן לספר או לשתף אותי בכלום. הוא לא רוצה לת לי דין ודברים לגבי זה אבל שאדע שהוא כבר פנה.ועד אז הוא לא רוצה לדבר על הגבולות בבית.

אמרתי שאני מבינה שהוא נפגע ושזה מחיר שלקחתי בחשבון. פעלתי ממקום של טובת הילדה ונסיתי להיות כמה שיותר ברורה ועיניינית ולא התפרצי או התפוצצתי או עשיתי משהו חריג.
הוא מאוד נפגע מכלך ששתפתי חברות קרובות בעניין כי הוא חש עכשיו מאוד תחת זכוכית מגדלת מולם.וזה משהו שהוא לא יסלח לי. שזו ממש הוצאת דיבה ושאני פגעתי בו קשות.
הוא שאל אותי באיזו הרגשה אני יוצאת מזה. אמרתי שאני מרגישה את השיעור הקשה שלהיות אמא ולהיות אישה. ושאני שמחה שהקשבתי לקול של עצמי. ששמעתי שלל תגובות ובחרתי היטב את הדרך שבה פעלתי. אני כובת את הפגיעה בו אך אני מקווה שנגדל מהמקום הזה. וכל אחד יקח את השיעור שלו וגם את השיעור שלנו כזוג וכמשפחה.
הוא אמר לי בצורה מאוד חדה כי נפגע בצורה קשה באמון בי ובקשר איתי. ושפשוט השלכתי עליו את המצוקות המיניות שלי.
וזהו כך הסתיימה השיחה.
מרגישה שאני שלמה עם הדרך שבה פעלתי. שחשבתי טוב ונכון. שהשתדלתי כמה שפחות לפגוע בו אך עדיין להגן על הבת שלי.לא הייתי עושה או פועלת אחרת. אני מבינה הרבה יותר, ערנית הרבה יותר,וברור לי מה הכיוון.לא הייתי רוצה במחיר הדסקרטיות להיות לבד בסיטואציה הזו.
אני לא מבוהלת מהדברים שאמר. אני מקווה שנצליח כזוג להכיל ולעבד את המקום הפגוע הזה עכשיו בקשר שלנו.

שליחה על ידי אמא* » 27 מאי 2008, 01:12

אני מתפעלת מכל הגישה שלך, במיוחד המשפט האחרון שכתבת. כל הכבוד. יש לך הרבה אומץ. אני יכולה לדמיין את כל המצב. יכולה לדמיין שזה באמת פוגע בו. זה מאוד פוגע. אני יכולה לדמיין שהכל ממקום תמים מצידו. אבל עדיין זה לא נכון כלפי הילדה וצריך להפסק. וקשה לו להכיר בכך. זה מצב קשה לשניכם. גם הילדה מן הסתם חשה במורכבות, גם אם לא מראה את זה. מרגישה שיש פה משהו שקורה.

אגב, את יכולה לומר לבעלך, גם דברים תמימים, יכולים לפגוע. יש כמה דברים שאבי עשה כשאני היתי ילדה, שהיו בדיוק דומים לזה - חוסר שמירה על גבולות. אני יכולה לומר לך ב - 100% שלאבי לא היו שום כוונות זדון או כוונות מיניות כלפי. אבל הוא עשה כמה דברים שכבר אז לא היו נעימים לי: ללכת לידי בתחתונים, לספר בדיחות גסות, ובכלל לדבר על מין. ביקשתי ממנו שלא יעשה את זה. והוא המשיך, כי הוא רצה לחנך אותי לכך שאלו הם דברים טבעיים ושמותר ורצוי להתנהג ככה במשפחה. זה איזה ערך שלו. הוא העריץ משפחות נודיסטיות. היום בגיל בוגר כבר דיברנו על זה ואמרתי לו שזה הטריד אותי. הוא ממש התנצל בפני ואמר לי שממש לא ידע שזה מטריד אותי. אני לא יודעת כמה זה השפיע עלי, אבל אני חושבת שהיתה השפעה שלילית לעניין הזה. איזו קשירה של מיניות גברית עם כפיה (הרי לא רציתי את זה). היום אני בסדר, אבל אני חושבת שהעניין הזה היה מיותר. אם מישהו היה לוקח את אבא שלי לשיחה רצינית על זה בזמנו, אני בטוחה שהוא היה מפסיק. הוא היה אבא נהדר ופשוט לא חשב על הנושא הזה בצורה הנכונה (ולא היה מספיק רגיש למה שביקשתי ממנו).

אני גם מסכימה, זה מגעיל ודוחה ולא מקובל עלי כלל שהסקס איתך אמור לפתור את זה. אין קשר. גם אם יש קשר, זה רע מאוד.

אגב, בעלך נשמע לי כן רגיש וכן מוכן להקשיב. פשוט אני חושבת שיש ביניכם כעסים גדולים. ולכן נפגע הרצון שלו לשיתוף פעולה איתך. אולי זה יהיה המנוף שיביא לצמיחה כוללת בקשר ביניכם. ודבר אחרון, אולי הבת שלך יכולה לישון על מזרון בסלון. אנחנו לא אנשים שהקונבנציות מגבילות אותם... בתור ילדה ישנתי על מיטה במטבח. זה לא הפריע לי.

אני מתפעלת מכל הגישה שלך, במיוחד המשפט האחרון שכתבת. כל הכבוד.
ומזדהה עם כל שאר הדברים שאמא כתבה.
חזקי!
ובהצלחה בעבודה שלפניכם.

שליחה על ידי אמא* » 27 מאי 2008, 10:15

משהו קטן נוסף שחשבתי עליו אח"כ, לפי התיאורים שלך הילדה היא עצמה שיוזמת את העניין ובודקת וחוקרת ומשחקת, היא מבינה שיש אישיו ומנסה לבדוק מה קורה.

עדיין זו האחריות שלו לגדוע את זה. כי יגיע הרגע שהיא תבין מה עשתה וזה ייסר אותה. זה שהוא הרשה את זה ולא יזם את זה, לא יפחית מעוצמת הפגיעה.
יכול להיות שהוא לא רוצה לפגוע בה ע"י הרחקה. אולי זה המקום שהוא מגיע ממנו. וזה נכון שעלולה להיות פגיעה. אבל אם ההרחקה תהיה עדינה, אני חושבת שזה יהיה בסדר.

חזקי ואמצי

תודה על כל התמיכה שלכן. אני לקוחת מכן הרבה עידוד וחשיבה.

קמתי כל כך עייפה מותשת. קמתי בעשר וחצי.הילדים התארגנו עם עצמם.
מרגישה חרדה, פחד בשיפולי הבטן.
אין לי כוחות לכלום.לא לאכול ,לא להיות עם הילדים.
בקושי שמתי את עצמי על הערסל בחוץ.
ואז הקטנה הציעה שנערוך פקניק.אז החלטתי שאני הולכת על זה. למרות כל המאמץ. אני חייבת להזיז את עצמי.
לא לשקוע.לא לרחם על עצמי. לא לתת לחולשה להשתלט.
המציאות היא בסדר. טובה.יש זעזעועים. תנשמי. תתרכזי. בעצמך. יש ילדה קטנה גם בפנים שמאוד נבהלה.

אז הנה במאמץ רב וכוחות משותפים יש לנו סל פקניק. ואנו יוצאים...

קטקטית אשמח לקבל פרטים על הסדנא שהמלצת...

אהלן,
עזרה דחופה את ממש אמיצה. גם אני מתפעלת מכל הגישה שלך, במיוחד המשפט האחרון שכתבת. כל הכבוד
וגם אני מסכימה עם הרבה ממה שאמא כתבה ובמיוחד אני גם מסכימה, זה מגעיל ודוחה ולא מקובל עלי כלל שהסקס איתך אמור לפתור את זה. אין קשר. גם אם יש קשר, זה רע מאוד.

אין פלא שאת מרגישה פיסית רע. הגוף שלך מגיב לסיטואציה. זה אגב חלק ממה שצריך לברך עליו. הגוף שלך חי ונושם, מרגיש ומגיב. הוא זה שאותת לך מההתחלה. וברגע שאת ובעלך תעשו סדר בסמטוחה, ותפזרו את העננים (אינשאללה), אז תוכלי להתפנות לשלב הבא- ללמוד להתחבר למיניות וליצריות שלך ולשפר גם את הקטע הזוגי מיני.

אני מחזקת אותך להמשיך בתהליך שהתחלת. הדרך קשה ונושאים קשים של מין ומיניות יכולים ממש לעורר בחילה פיזית. אל תיבהלי, פשוט תמשיכי. כל הזמן תזכירי לעצמך את המטרה. היא זו שצריכה להוביל אותך. ההשקעה עכשיו, ההתמודדות עם הקשיים בהווה, רק יתרמו לבריאות הנפשית העתידית של כל אחד מבני הבית, ושל כל הקומבינה המשפחתית.
מה שאת עושה הוא הדבר הנכון! אין לי מילים כדי להביע את הערכתי.

אני מתעסקת בחינוך מיני, את יכולה לפנות אלי. אני בת"א. עקבתי קצת אחרי השתלשלות העניינים, לא רציתי להציע את עצמי כשהיה חשש למעשי התעללות ממש. זה פשוט 'גדול' עלי. אבל בענייני חינוך וגבולות אני כן חושבת שאני מתאימה. פרטים שלי בדף בית.

אני מאחלת לך עוד כוח להמשך הדרך, את הולכת פה על ביצים (תרתי משמע..) ולכן אם לא מתאים לך לפנות אלי, אז אני מציעה לך לפנות לאנשי מקצוע אחרים. פשוט להתמודד לבד נראה לי מאוד קשה.

המון חיבוקים לך,
ענת

אין לי זמן כרגע לקרוא את מה שהתחדש, רק היה לי חשוב לומר ששאלתי את האיש על ענייני הזקפה, והוא אמר שאכן יכול להיות מצב בו יש זקפה לא רצונית (כשקר ויש פיפי) ושאין אפשרות להוריד את זה.
אז זה כנראה נכון מה שבעלך אמר.
(לא סותר שאפשר להתכסות, וכו')

רק היה לי חשוב לומר ששאלתי את האיש על ענייני הזקפה, והוא אמר שאכן יכול להיות מצב בו יש זקפה לא רצונית (כשקר ויש פיפי) ושאין אפשרות להוריד את זה.
נכון. אבל לא רק כשקר או כשיש פיפי. יכולות להיות זקפות לא רצוניות גם מכל דבר שנעים- אם זה בד או כל מחשבה מגרה. (הכוונה גם למחשבות לא רצוניות).
שוב, השליטה היא על מה עושים כשיש זיקפה במצב שלא מתאים לה לצוץ

אם את רוצה התייעצות ותמיכה נוספים, הנה קישור לפורום בנושא המנוהל ע"י אנשי מקצוע:
http://www.beok.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=199

פרופ' רחל לב ויזל (שפרטיה רשומים שם), עשויה לעזור גם בהקשר של התייחסות נוספת לציורי בתך, וגם לגבי כך ש"יש ילדה קטנה גם בפנים שמאוד נבהלה" (יתכן שתדע גם לגבי סדנאות).
ב ה צ ל ח ה !!!