דברים שלא יודעים עלי

[אנונימי]

_{ראו גם: דברים שלא העזנו מעולם לספר}

[שחף_אהובי*]

שלחו לי בfacebook בקשה לכתוב 25 דברים שלא יודעים עלי: אני לא ממש מתחזקת את הדף שלי שם, אבל הנה הרשימה:

• פעם הייתי מגדלת פרפרים. בתשלום. כמה חודשים בין הצבא לחו"ל, באיזה חברה ביולוגית. גידלתי פרפרים, ואז ספרתי כמה מהם באמת גדלו וכמה הושמדו בהצלחה.

• פעם לקחתי טרמפ עם אורי מלמיליאן. אני הייתי אז חיילת והוא היה "כל אבטיח מלמיליאן". לא הכרתי אותו. זה היה בירושליים (!) , הוא בדיוק ניצח באיזה משחק והוא כנראה רצה מישהי שתתלהב. זה הלך ככה:

מלמליאן: "עכשיו ניצחנו במשחק אז אני רוצה לחגוג !"
אני: "מה אתה משחק?"
מלמיליאן (מביט עלי בצורה מוזרה) : "כדורגל!"
אני: " מאוד מעניין (= מעניין לי את התחת אבל המכונית שלך אז נגיד). אתה משחק מקצועי או חובבן?"
מלמליאן: " מקצועי" (מחליט שאני ממש סתומה וצריכה עוד עזרה) , "אני אורי!"
אני: "נעים מאוד, לי קוראים שחף".
מלמליאן: "את בחורה מאוד מיוחדת" (= בחורה סתומה כמוך בחיים לא פגשתי).
אני: "תודה. אתה יכול בבקשה לעצור לי אחרי הסיבוב?" (= לא נוסעת עם גברים תמהוניים שרוצים לחגוג וחושבים שאני מיוחדת)

• פעם שיחקתי סנוקר עם הגילגול העשרים ומשהו , הגולה, של מלך בוטאן.

הוא גר במנאלי.

• כשלימדתי קורסים בתוכנות אופיס, ואמרתי לתלמידים שהשאלה שלהם מצוינת, נגיע אליה בהמשך ואני לא רוצה לבלבל אותם כרגע?

אז זה היה בגלל שזו היתה פעם ראשונה שעבדתי על התוכנות האלו, כל יום בערב למדתי את הפרק למחר ולא היה שמץ של מושג לגבי השאלה שלהם.
אגב, קיבלתי חוות דעת מעולות, וביחוד על שליטה בחומר, אז זו כנראה דרך מצוינת להעביר קורסים.

• אם במקרה יוצא לכם למכור משקפי שמש במדרחוב בגרמניה, אז השיטה היא כזו:

מציעים לקורבן, ביחוד אם הוא נראה כמו נאצי, שני זוגות משקפיים. מסתכלים עליו ומנחשים איזה מהם מצא חן בעיניו יותר. ואז אומרים: הזוג ההוא נראה עליך יותר טוב. (כי אתם הרי לא כמו המוכרים הצבועים האלו שכל מה שמודדים נראה להם מקסים, נכון?)

• קרובת משפחה של נאצר השאילה לי פעם אוהל ושק שינה.

זה היה בסיווה, במצריים, אחרי שמפקד המשטרה המקומי שחט תרנגולת או שתיים לטובת ה VIP של אותו שבוע : זוג ישראלים, קרי אנחנו, והם - הקרובה של נאצר, מנהל הילטון אמירויות המפרץ וכמה חברים. אחרי זה הם הזמינו אותנו ללילה במעינות החמים במדבר, ומאחר וההיא של נאצר היתה מפונקת מידי ללילה בטבע היא תרמה לנו את הציוד שלה. היה קסום.

[בלה*]

בכיתה ו' הופעתי בשמיניות באויר עם דליק וטוליפ המיתולוגי. לא רק אני, היינו חבורה של ילדים. ולפני השידור הוא היה אצלנו בבית לשיחה מקדימה כזאת. כן, טוליפ היה אצלי בבית!

[בלה*]

מתישו אחרי הצבא מכרתי מנויים של ידיעות אחרונות. זה היה די רע למרות שהיה די קל, ומאז נשבעתי שאני לא עוסקת בשום עבודה שהיא לנסות לגרום לאנשים לקנות משהו.

[סמדר_נ*]

בכיתה ו' הופעתי בשמיניות באויר עם דליק וטוליפ המיתולוגי.
וואו!
אני מסתפקת ב"בכיתה ז' זכיתי באופני BMX בחידת פיצוחים לצופים בבית"

[סמדר_נ*]

אה, ושחף, הקטע עם מלמיליאן ענק!

[עינ_התכלת*]

פעם הייתי בבאזל. אכלתי במסעדה סינית ותליתי את המעיל על קולב כזה בכניסה למסעדה.
אחר כך חזרנו לבית המלון. שלא היה בבאזל אלא במרחק של חצי שעה נסיעה משם, אחרי הגבול עם גרמניה
בגבול עצרו אותנו שוטרים דרקונים ורצו לבדוק לנו דרכונים , נדיר שעוצרים מישהו בגבול בתוך אירופה...
הדרקונים לא היו מרוצים מהדרכונים, כנראה נראה להם מוזר שאנחנו שני ישראלים ואיטלקיה, אבל אחרי כעשר דקות הם התרצו והניחנו לנו להמשיך בדרכנו
כשהגענו למלון יצאתי מהאוטו והכנסתי את הידים לכיסים של המעיל כי היה לי קר
בכיס היתה חבילה גבושושית שלא זיהיתי
הוצאתי אותה, וגיליתי פרחי פריחה פרחיים בעלי ניחוח ירוק ומוכר, שבשום אופן לא היו שייכים לי...
נראה לי שמישהו התבלבל במעיל במסעדה....

[אמא_אינקובטור*]

לפני הרבה שנים ושתי ילדות זכיתי ב"מלך הטריויה". שלוש פעמים ברציפות.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

פעם היה לי חבר איראני מוסלמי בהודו וטסנו במטוס פרטי עם שומרי ראש!!!

פעם הרווחתי המון כסף בבורסה...חייתי כמו מלכה ואחרי זה הפסדתי את הכל...(-:

[ענ_בר*]

שעשיתי פעם גראפיטי במנהרה מתחת לאלנבי בתל אביב.
ועוד אחד ליד הדולפינריום.
חברה ואני, חובבות מושבעות של תל אביב (היא כבר קנתה בית בפתח תקווה, ואני גרה בחור שלי), היינו מבריזות מביצפר ונוסעות להסתובב שעות בתל אביב. עידן נטול פלאפונים לכל יונק, קסם ברחובות, שקט בנשמה. אחד מהאתרים החביבים עלינו היה המעבר הזה מקינג ג'ורג' בואכה שוקכרמל, והחלטנו יומחד שגם אנחנו רוצות! לא רק "בפברואר כדאי לקנות פילים", "שפם זה טיפשי", "אילנה את לא אילנית", "במקום שבו מוכרים ספרים עוד ימכרו בני אדם"...
אז הכנו שבלונה, לבשנו שחורים, נסענו באוטובוס וריססנו: "גם אני רציתי לעשות גרפיטי בתל אביב".
כמובן שאחרי זה הייתה הסיגריה הראשונה.

<היו ימים>

[אום_שלום*]

איזה כיף!! המציאות עולה על כל דמיון כתמיד...

[עננים_בקפה*]

עבדתי בטופלס בר באוסטרליה. חוויה משעשעת וממש לא משפילה. הינו מדביקות כוכבים על הפיתמות וכל הערב היה צריך לשים לב שלא יפלו.

תקופה מסוימת היו לי שלושה חברים במקביל

עליתי עם חברה לטרמפ לאילת, היסבר שהבחור מלא כסף, סתם בשביל הקטע לקח לנו חדר (ניפרד משלו) במה שהיה אביה סונסטה (הילטון של היום) כולל כל הפינוקים.

בטיול לתילנד פגשתי את הבן של ראש ממשלת סישל וניהלנו רומן נחמד וקצר שכלל הפלגות ביכטה שלו ושאר פינוקים

מימנתי חלק מהטיול במזרח בהברחת צארס לאוטרליה. מטומטם אבל משתלם.

[אהבת_עולם*]

רגע, הדף הזה הוא בעיקר על 'כמה אני אקסטרים'? או על 'כמה ידוענים הכרתי'?
(באיזושהי צורה מזכיר לי את הדף מה הסטייה שלך).

אז טוב, לא שיש לזה איזושהי חשיבות, אבל סתם בשביל האנקדוטה: התנשקתי פעם (צרפתית כמובן) עם אחד מהחבר'ה של "זהו זה" (שלא אגלה את שמו מפאת פרטיותו).

דגמנתי בעירום לציירים.
ונדמה לי שפעמיים לקחתי כסף על סקס. (חלום חיי, כמו גם לשחק בסרטי פורנו, אבל עדיין לא יצא לי להגשים מעבר לנ"ל).

[טליה_אלמתן*]

וואו איזה סיפורים... (מוריקה מקנאה)

[בשמת_א*]

אני ממש לא מוריקה מקנאה אבל חביב לקרוא.
רק שאלה (נו, כרגיל רק אני מעיזה לשאול, ולא, אני יודעת שאני לא היחידה שלא יודעת): מה זה צארס?

[פלוני_אלמונית*]

צארס=חשיש

[אהבת_עולם*]

צארס=חשיש.
אומרים את זה למיטב ידיעתי: גָ'רָאס

(ולא, גם אני לא ממש מכירה את הנושא מקרוב. כמה שאכטות פה ושם)

[פלוני_אלמונית*]

מאחר ויש לי כאן הרבה מכרים אכתוב בעילום.
בצעירותי המופרעת היה לי עגיל בלשון, עישנתי סמים, נישקתי נשים, תקופה קצרה (מדי-מאוד) גם הייתי חלק מקהילת הנטוריסטים הישראלית, ולקינוח - נכחתי באורגיה מאורגנת (בתשלום) עם ידיד. לקחתי חלק צנוע יחסית, תרתי משמע.

[תמי_אמא_לשתיים*]

גם אני דיגמנתי בעירום לתלמידי ציור. אבל לא חשבתי שזה באמת אקסטרים...

[עשב_השדה*]

כשלמדתי באקדמיה בירושלים,הייתי בייביסיטר לשני אחים ממוצא יהודי קנדי שהסתבר שעשיר מאד ואז סתם ככה הדוד שלהם קנה לי כרטיס שייט וטיסה הלוך ושוב ליוון, לא היה ביננו שום סיפור אהבה ,סתם נדיבות כזו משמיים,
לי זה נראה מאד מיוחד

[או_רורה*]

• הייתי פעם, מזמן, כשהם היו בשיאם - במסיבה של שבכ ס. פרטית, באיזה האנגר, עם בן זוג חדש.

חצי מהזמן בן הזוג היה קצת... איך נאמר.. לא פה.
ניגש אליי מישהו, דווקא די נחמד, אבל לא הטיפוס שלי, והתחיל איתי.
זה היה נחמד אז המשכתי לפלרטט, ואז שאלתי:
"איך קוראים לך?"
"אני מוקי".
ומה אתה עושה?
"אה, יש לי להקה."
איך קוראים לה?
"שבכ ס, את נמצאת במסיבה שלנו!"
אה, כן? טוב, אתם לא כאלה מוכרים..................

[או_רורה*]

אהבת עולם,
ממי לקחת כסף על סקס?

מעניין.........

[שולמית*]

אוי, אורורה... מוקי די ! מוריקה מקנאה. (-:

[פלונית*]

אהבת עולם, אומרים צ'ארס. charas. כמו צ'ילום, צ'אי, צ'פאטי.
בדוּק!

<מקווה שיועבר הלאה ויופרכו אחת ולתמיד צורות ההיגוי השגויות הישראליות שנטמעו בתרבות הלשונית המודרנית שלנו>

[אהבת_עולם*]

ממי לקחת כסף על סקס?

ממי שהסכים.

[עננים_בקפה*]

רק לשם הבהרה
אהבת עולם, זה דפנטלי לא האקסטרים. סתם דברים שקרו לי או הקראתי אותם לעצמי ובאותו הרגע נראו כמו רעיון לא רע.
האמת שכשאני חושבת על זה כל אחד מהם ורבים אחרים הם היו לסמן וי על כל מני דברים שראיתי בסרטים. למה דווקא אלו? האמת אין לי מושג. האם זה יכל להיגמר בבכי? חד משמעית. האם אני מצטערת ? HEEL NO .האם היתי עושה זאת שוב? אני בספק.
בגדול נעים לי להיסתכל ממרום שנותי וממיושבות דעתי היחסית על החיים שלי בעבר ולדעת שבאמת העזתי לחוות דברים ולקחת סיכונים גם אם מטומטמים לחלוטין. זה מאפשר לי להיות היום במקום הרגועה שבו אני נמצאת מצד אחד, ולא להיות מזועזת מהנוער של היום מצד שני. אני בטוחה שזה ישרת אותי היטב בעתיד עם הילדים. עם אמא כמוני יש סיכוי שגם הם יצאו, איך ננסח את זה, לא ממש מיושבים בדעתם

[אהבת_עולם*]

זה דפנטלי לא האקסטרים.
ברור שזה לא האקסטרים.
אני, את מה ש'אקסטרים' באמת (עלק) כנראה לא אכתוב כאן.

להבהרה, מה שאני קוראת 'אקסטרים' זה כמובן מה שאני תופסת שעשוי להיראות דרך עיניים של כאלה ואחרים. לא דרך העיניים של עצמי.

אבל בכל זאת, היה נראה שיש כאן בדף מגמה של 'שוויץ'.
(יענו, 'תראו כמה אני נועז', או 'איך נגעתי בזוהר'. לא שיש בזה משהו רע, סתם ניסיתי להבין את רוח הדף כדי לדעת איך להשתלב... )

[יעלי_לה]

דברים שלא יודעים עלי:
שבתור ילדה הייתי חנונית המחץ (לא יודעים כי היום אני נחשבת די "מאגניבה" ופרועה)
שהראייה שלי לא משהו (לא יודעים כי אני לא מסתובבת עם משקפיים)
שאני יודעת לקרוא רוסית וצרפתית (אפילו בקול רם עם מבטא מושלם) אבל לא מבינה כמעט אף מילה

אלה הדברים שרק במקרה לא יודעים עלי.
יש עוד כמה דברים, אבל אותם אני בהחלט משתדלת שלא ידעו.

[עננים_בקפה*]

נו, מה לעשות שאת האקסטרים שלי כולם יודעים. שני ילדים אחרי 40 בהפרש של פחות משנתיים זה אקסטרים

[שחף_אהובי*]

אבל בכל זאת, היה נראה שיש כאן בדף מגמה של 'שוויץ'.

אהבת, שוויץ זה הדברים שכולם יודעים עליך כי את דואגת להזכיר פעמיים בכל שיחה.
דברים שלא יודעים עליך זה יותר "פעם היו לי חיים". או - "לא הייתם מאמינים, אבל לא נולדתי אם מניקה."

[פלונית_לצורך_הדך*]

עד גיל 13 בערך הייתי דתיה מאוד- חצאיות, שמירת נגיעה, כל הסיפור... (היום אני חילוניה לגמרי ומי ששומע את זה נופל )
היו לי משקפיים (עשיתי ניתוח לייזר)
הייתי באורגיות של שלושה וארבעה אנשים, שכבתי עם יותר מ-20 גברים, עישנתי גראס (היום אני ילדה טובה )
פעם יצאתי בו זמנית עם ארבעה בחורים. אחד היה חבר שלי, ועוד שלושה מהצד...

כן, פעם היו לי חיים D-:

[שחף_אהובי*]

עד גיל 13 בערך הייתי דתיה מאוד.
הייתי באורגיות של שלושה וארבעה אנשים, שכבתי עם יותר מ-20 גברים.

אני מקווה רק שלא באותו הזמן (-: .

[ש_חף*]

שחיתי עם כרישים, אין לי חוש ריח, ערן צור התחיל איתי, עוכבתי לחקירה וגם נעצרתי, שתיתי עם רפול, הפגנתי עם עדי אשכנזי, חתכתי גדרות, אין לי רישיון נהיגה, לא יודעת לרכב על אופניים, יודעת להבדיל בין יעל לצבי אפילו מרחוק, מכורה לשקדים וגלידה, לא עשנתי סיגריה רגילה, לא לקחתי סמים קשים אפילו לא בתאילנד, הבירה הראשונה הייתה בגיל 22.

[ב_עילום*]

יש עוד כמה דברים, אבל אותם אני בהחלט משתדלת שלא ידעו.


הייתי רועת צאן
הייתי הולכת עם 300 "ראש" ואקדח שאבא שלי נתן לי.
הוא נתן לי את האקדח למקרה מצער שאתקל באנשים רעים ואני בעיקר נשאתי אותו כי פחדתי מהאיילים (הזכרים האימתניים שבעדר)

[אהבת_עולם*]

_הייתי רועת צאן
הייתי הולכת עם 300 "ראש" ואקדח שאבא שלי נתן לי._
וואו !

[ענ_בר*]

הבירה הראשונה הייתה בגיל 22.
גמשלי.
ואז הסכמתי להתחתן איתו.
(אבל את זה כולם יודעים)

[שחף_אהובי*]

אבא שלי המציא אגדות נכונות ג'נדרית כבר לפני שנים. הכי אהובים היו כיפ האדום שהסתבך בצרות והציידת הצילה אותו, ושילגי שהתאהב בנסיכה על סוס לבן.

[פלוני_אלמונית*]

אני נשואה. מנהלת רומן עם הבוס שלי. נשוי אף הוא. הדבר הכי מטומטם בחיים שלי ולא יכולה להפסיק.

[בשמת_א*]

אבל אני ממש מרגישה שאני מתביישת במה שעשיתי...
מכל מה שכתבת, זה הדבר היחיד שנראה לי מבייש. אבל זה אולי מפני ש"חבר ערבי" לא נראה לי משהו שלילי בשום צורה. וגם לא בעל ערבי, אם כבר. גיזענות בכל צורה, לעומת זאת, נראית לי משהו מביש ביותר.

[אלמונית_לרגע*]

רגע לפני שריחמתי על עצמי ועל החיים המשעממים שלי הצלחתי לדלות משהו...

אני לחלוטין לא בעניין של סטוצים, אפילו נחשבת שמרנית מאוד, סקס רק אחרי קשר מחייב וארוך וכאלה.
ובכל זאת, לפני שנתיים בהחלטה של רגע, נפגשתי עם גבר זר שלא הכרתי מעולם לא בקול ולא בפנים (רק במיילים) בחושך מוחלט עם כיסוי עיניים והחשכת האור בוילונות... בבית שלי.
שעות הכרנו רק דרך הגוף (למרות שלא היה סקס, יותר ליטופים)... למחרת הוא ביטל עבודה ואני - את החיים, ובמשך שבועיים לא יצאנו מהבית (רזיתי 3 קילו ורעבנו רוב הזמן) בסוף נולדה זוגיות שהזכירה אח' נעורים...

[אהבת_עולם*]

אלמונית לרגע, איזה סיפור !

בסוף נולדה זוגיות שהזכירה נעורים.

מה זה __אח' נעורים?
אתם עדיין בזוגיות הזאת?

[אלמונית_לרגע*]

אח' נעורים - אנחה..
וממש כבר לא בזוגיות. היא היתה קצרה וסוערת, אבל כמו שהוא אמר אז.. מסוג החוויות שתמיד נזכור.

[אלמונית*]

לחצתי את היד למשה איבגי בשינקין.
שכבתי עם שניים באותו יום (אחד בבוקר והשני בערב)
...מרגישה כזאת חנונית לעומת כל הסיפורים פה

[יוקצ'ה*]

לא יודעת לרכב על אופניים, יודעת להבדיל בין יעל לצבי אפילו מרחוק
הראשון מזעזע, (; בר תיקון, השני מדהים ומעורר קנאה, אפילו מקרוב לא, אבל אפילו מרחוק מבדילה בין אופניים לאשה לאופני גבר.

[פלונית*]

מצחיק פה

[טליה_אלמתן*]

לחצתי את היד למשה איבגי בשינקין.
יש! סוף סוף גם לי יש מה לספר!
איזה יום חיפשתי דיסק של מאיר אריאל שיש בו את השיר "בצהרי היום" ולא מצאתי.
(השיר נמצא, לבסוף, באחד הדיסקים של דיוויד ברוזה)
אז המשכתי לשיעור שהיה לי ב"אנקורי" (מתמטיקה? פיסיקה? מי זוכר?!). הגעתי מוקדם, אז ישבתי על המדרגות בחוץ, ומי עובר מולי???? אכן!!! מאיר אריאל בכבודו ובעצמו!
מיד חציתי את הכביש וסיפרתי לו על צירוף המקרים. הוא חייך והיה נחמד, והלך לדרכו!

[בשמת_א*]

אה, טליה, הזכרת לי!
פעם-פעם, כשהייתי ממש צעירה, לא הרבה אחרי צבא, חבר טוב שלי מחדרה איבד כליה. הוא מאוד אהב את מאיר אריאל. אז עשו לכבודו מסיבה אחרי הניתוח, כשהוא כבר הרגיש טוב, ומאיר אריאל פשוט בא לנגן ולשיר - ככה סתם למסיבה שלו. לא הופעה, לא באולם, ממש מכל הלב. ככה, בינינו.
היה מאוד מרגש. אני זוכרת את זה עד היום.

[אום_שלום*]

טוב נו, אז אם אנחנו בענייני מאיר אריאל אז פעם הסבתי לשולחן הסדר בביתו (-:

[אילה_א*]

טוב לא חוכמה לפגוש את מאיר אריאל ליד אנקורי הוא גר שם

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

הסבתי לארוחת צהריים בבית קפה קטן בתל אביב, עם מי שהיה יועץ החימוש של ניקסון.

התנדבתי להיות מגישה ברדיו סטודנטים אירופי שפעל בשיטת פליי-ליסט ממוחשבת. נחשו מי גרם להם 10 שניות שקט בשידור.

ארגנתי תצוגת אופנה אלטרנטיבית - את הבגדים סיפקה חנות יד שנייה מסמורטטת במיוחד, והדוגמניות תודרכו לדגמן בהשפעת http://www.xgirl.com/images/tank-girl.jpg]tank[/img] girl .

[פלונית_מחפר*]

יודעות מה השאלה הכי מעניינת, לדעתי? הרי רובנו כאן אמהות, זכרון חוויות העבר האלה נפלא עבורנו, ובכל-זאת, מי מאיתנו לא הייתה מנסה להגן על ביתה מפני הרפתקאות אקסטרימיות כמו להבריח חשיש, לשכב עם מזדמנים, לעלות על טרמפים במקומות מבודדים? אז מה, הצורך האמהי לגונן מעודד התנסויות או מסרס אותן?
ומכל הדף הזה הכי אני מקנאה בזו שערן צור התחיל איתה (פעם אפילו חלמתי שהוא בן זוג שלי... מתנצלת בפני בן-זוגי האהוב עד מאוד...)

[שביל_בצד*]

לחצתי את היד למשה איבגי בשינקין.
לחצתי את היד ליצחק שמיר כשהיה ראש הממשלה (ואני הייתי בת 5)

[שבע_יהלום*]

ברמת הצחוקים-
צילמתי את הבת מצווה של הבת של אברי גלעד אחרי שיצאנו תקופה קצרה.
ירמי קפלן התחיל איתי בהופעה בלוד לפני עידן ןעידנים. זה היה בתקופה שהוא התחיל עם כל יצור ממין נקבה שנמצא בסביבתו אני חושבת.
בגיל 18 חברה שלי ואני התפלחנו לחתונה של אביב גפן ואילנה והצטלמנו עם מלא סלבס. בדיעבד אין לי ספק שמדובר בהטרדה חמורה
אני מתה על שמעון פרס ובאחד מירידי שבוע הספר קניתי ספר שלו רק כדי ללחוץ את ידו ולקבל חתימה. מעולם לא קראתי את הספר.
אותה חברה ואני עשינו מסע בלונדון בעקבות הספר "כורסת השיש" של יהונתן גפן. היה אדיר.
בנעוריי הפוחזים נהגנו שכנתי ואני לפלח סוכריות על מקל מהקיוסק השכונתי, וגם סתם כך למעוך אריזות במבה ולברוח. ממש אנרכיסטי.

וברמת הלא צחוקים-
לפעמים אני מרגישה שאין שום דבר בעולם שאני ממש טובה בו.

[)-:*]

איבדתי את בתוליי בגיל 13.5 לחבר שהייתי איתו תקופה. הוא היה מטונף ברמות, היה מתקלח פעם בשבוע, חי עם אמו הזקנה ואביו קטוע הרגל.
פעם נסענו לקיבוץ בצפון עם עוד זוג חברים. הלכנו לבריכה בלילה כשהיא היתה סגורה ואני והחברה נכנסנו לבריכה בלי חזיה. החבר כל כך התעצבן שאיים להטביע אותי. למזלי הבן זוג של החברה עצר אותו מלקפוץ למים. כשיצאתי מהבריכה חטפתי ממנו בעיטה נוראית בירך שהשאירה סימן כחול.

[צליל_מכוון*]

לפני 15 שנה בטיול בהודו הכרתי יוגי הודי די צעיר, טייל איתו בחור אנגלי שהיה תלמידו, הייתי בהיי חשבתי שאני הולכת למצוא את עצמי, שבודהה בעצמו רואה בי תלמידה ראויה...
עשינו תרגילי מדיטציה, למדתי לבשל והיו הרבה שיחות, הוא הציע לי לחוות עיסוי הודי, הייתי צעירה ותמימה לא קיבלתי עיסוי מעולם,
הוא ביקש שאתפשט והסביר שאין מה לכסות במילים מאוד רוחניות.
הידיים שלו הגיעו די מהר למקומות צנועים, נבהלתי והצלחתי בתמימות רבה להפסיק את החוויה.
נשארנו בקשר יומי, הוא נהיה קנאי וניסה להראות לי שהחברים שלי לא שווים את חברתי.
אני לא זוכרת הרבה פרטים, לא נשארתי עם טראומה, עד היום לא יודעת אם הוא באמת למד יוגה מאיזה זקנה ביער במשך שנים כמו שסיפר לי , או שהוא סתם נוכל עם קסם אישי.

[תמי_אמא_לשתיים*]

הרי רובנו כאן אמהות, זכרון חוויות העבר האלה נפלא עבורנו, ובכל-זאת, מי מאיתנו לא הייתה מנסה להגן על ביתה מפני הרפתקאות אקסטרימיות כמו להבריח חשיש, לשכב עם מזדמנים, לעלות על טרמפים במקומות מבודדים? אז מה, הצורך האמהי לגונן מעודד התנסויות או מסרס אותן?
ווהאו, קלעת בול. שאלת השאלות מבחינתי.
הברחתי חשיש בתרמיל (לשימוש אישי, כן?) בנסיעות ברחבי העולם (בגיל העשרה...). נסעתי בטרמפים מפחידים לאללה, השתזפתי טופלס בגיל 16 בחופים הומי אדם, והתחלתי עם בחורים מזדמנים במקומות חשוכים.
מה יהיה כשהבנות שלי יגדלו?? א-מ-א-ל'ה!!!

[אהבת_עולם*]

כשאני קוראת את הדף עולים לי בראש כל מיני דברים שבא לי לכתוב, על דברים לא שגרתיים שעשיתי.
אבל כשאני חושבת על זה, נראה לי שאת רוח הדברים במילא כבר יודעים עליי. לא יהיה בזה שום חידוש. חבל.

(בעצם, אולי אם אספר על דברים שגרתיים שעשיתי - זה יהיה החידוש, לא?)

************

בכל מקרה, מזמן הגעתי למסקנה, שהאקסטרים בדר"כ כלל הוא סתם אנקדוטה, ואין לו שום קשר לחיים האמיתיים או לחוויות האמיתיות.
אני יכולה 'להשוויץ' למשל: 'הייתי באורגיה, עשיתי ככה, עשיתי ככה' ואנשים ששומעים יכולים להתפעל, אבל רק אני יודעת את הסתמיות שחשתי שם, וכמה למשל מפגש 'שגרתי' מסוים שהיה לי עם גבר היה הרבה הרבה יותר ממלא והרבה יותר חוויה שנעים לי להיזכר בה.

מה שמשנה זה לא ה'טייטל' של הדבר ('סקס קונוונציונלי' או 'אורגיה', 'טיול רגיל' או 'קפיצת בנג'י'), אלא מה הייתה החוויה שם, מה התחושות הנלוות לזה, איזה משמעות הייתה לזה בשבילי באמ-ת. גם אם זה היה משהו די 'רגיל'.

אני שמה לב ש'על הנייר' נראה כאילו עשיתי דברים מאוד מעניינים בחיים שלי, וכאילו יש לי הרבה מה לספר.
אבל רק אני יודעת, שבדרך כלל דווקא הדברים ה'מעניינים' האלה, הם הדברים שפחות מעניינים אותי ופחות חשובים לי.

כלומר, גם אם הם חשובים לי, זה לא קשור לזה שהם 'מעניינים' או 'אקסטרים', כי אני מתייחסת אליהם כמשהו טבעי בשבילי.
כמו שאני אספר לאנשים 'אני מחבקת עצים, אני שרה לעצמי באוטובוס, אני מדלגת ברחוב', וכרשימה זה נשמע 'וואו, איזו בחורה מוזרה' או 'איזו בחורה מעניינת', ואני מודה שאני לפעמים קצת מתענגת על התחושה כשאני מספרת לאנשים את רשימת ה'מוזרויות' שלי.
אבל באמת באמת אני יודעת שזה סתם שטויות ושהסיבה שאני עושה את הדברים האלה היא ממש לא כדי להיות מעניינת. אלא אני עושה את זה כי זה צורך פשוט שלי, זה דברים שחשוב לי לעשות ולבטא, זה משהו שבא ממני באופן טבעי וזה עושה לי כיף.
ובעצם הייתי הרבה הרבה הרב-ה (!!!!!!!!!) יותר שמחה אם גם לאחרים זה היה נשמע כמו משהו רגיל וטבעי ולא כמו התנהגות חריגה, מוזרה או אקסטרימית.

[פלוני_אלמונית*]

יש לי מאהב כבר 12 שנים.. זהו אמרתי את זה..

[לילך*]

מעוניינת לספר כאן משהו שקרה לי לפני כמה שנים (לא בטוחה שזה הדף המתאים... אך אמשיך..)
בהיותי בת עשרים ומשהו נפרדתי מחבר והייתי מדוכאת ולא היה לי עם מי לדבר, חיפשתי פסיכולוג קרוב שאוכל לשפוך את ליבי, והגעתי לפסיכולוג אחד , בטלפון הוא אמר לי מחיר (380שח!!!) וקבענו,
התרגשתי , התאפרתי, התבשמתי (זו הייתה תקופה כזאת) והגעתי לקליניקה היוקרתית, שפכתי את ליבי מילדותי עד עצם היום ההוא... והוא מהנהן מקשיב , מתעניין, נחמד מאוד,
ואז הוא אומר שתם זמננו... ואני (שהייתי עניה מרודה) שאלתי אותו בתמימות האם יש דרך שנוותר על עיניין התשלום ואם הוא מסכים אז נוכל להפגש כשיש לו חלון ואני גם אוכל להקשיב לו, הוא צחק והיה נבוך ואמר שזה מחמיא לו שבחורה יפה כמוני מעונינת בידידות איתו, והסכים מיד ולא נתן לי לשלם על הפגישה לשמחתי,
ומאז הוא היה מתקשר אלי והיינו קובעים (לפי איך שנוח לו) אצלו בקליניקה, והיינו מדברים... הוא סיפר לי איך הכיר את אישתו והקריא לי ספר שהוא כותב, וגם התעניין בי, עד כאן הכל טוב ויפה,
ערב אחד הוא הזמין אותי לצאת לפאב,, איך שיצאנו מהאוטו לכיוון הפאב לא הבנתי מה אני עושה עם האיש הזה שכפול מגילי ובכלל לא מושך אותי ולמה לעזאזל אנחנו הולכים מחובקים? זה אומר שהוא בוגד באישתו?? ובפאב שתינו עד שיכרות (על חשבונו) והתחרמנו....  
אחרי זה היינו נפגשים מידי פעם והוא כבר נראה בעיני סוטה שבוגד באישתו (ועוד יום אחד ראיתי אותה)
וכשהיינו נפגשים ליד אנשים הוא היה מתייחס אלי בנימוס כאל מטופלת שלו, ואחר כך כשהיינו לבד הוא היה מחבק אותי ואומר לי שהוא לא יכול שידעו על הקשר האינטימי שלנו...
לא זוכרת בדיוק איך זה נגמר, כנראה שהתרחקתי ממנו ,
לא יודעת מה זה אומר עלי הסיפור הזה. מה שבטוח שאני רחוקה משם ולא רוצה לחזור לתקופת הבורות.

[פלוני_אלמונית*]

ונדמה לי שפעמיים לקחתי כסף על סקס.
אהבתי

[פלוני_אלמונית*]

והיינו מדברים... הוא סיפר לי איך הכיר את אישתו.
איך?
גם בקליניקה שלו?

[דלעת*]

כשעבדתי כמעסה בבתי מלון יצא לי לעשות עיסוי ל:
נשיא המדינה (לא אומרת איזה מהם)
פוליטיקאי בכיר מאוד ומוכר מאוד (חייבת לומר שלצערי. לא העיסוי, זה שהוא בכיר)
איש עסקים בכיר ומוכר שבאותו יום סגר עסקת ענק (לא הסכים שאגע בגב התחתון - המקום שבו יושבים ענייני הכסף והפרנסה)
שחקן ידוע ועסוק, מוכר מאוד מימי ילדותי (היה לי קשה מאוד להתייחס אליו ולא לדמות הטלוויזיונית, זה היה ממש מצחיק לחשוב שאני עושה עיסוי לדמות הזו)

לפעמים יש מצבים שאני רוצה להגיד, אתם יודעים, עשיתי עיסוי ל...
או כשאני רואה אותם בטלויזיה, ויש עוד אנשים מסביב אני רוצה להגיד את זה,
אבל מטעמי אתיקה שומרת את זה לעצמי

נורא רציתי לעשות עיסוי למדונה כשבאה לביקור בארץ אבל זה כנראה כבר לא ייצא

[לילך*]

דלעת סחטיין עלייך.
_והיינו מדברים... הוא סיפר לי איך הכיר את אישתו
איך?
גם בקליניקה שלו?_
זהו שלא, הם הכירו בדרך יפה ותמימה (דרך חברים) וכל הזמן שהוא סיפר לי על זה הסתכלתי עליו כאדם מקסים, לא תארתי לעצמי בכלל שיש לו מחשבות מיניות עלי , זה היה כמו לדבר עם סבא טוב (ובסוף התנשקתי איתו איכסP-:)

[פלוני_אלמונית*]

יש לי מאהב כבר 12 שנים.. זהו אמרתי את זה..
איזה כיף!

תשמרי סודיות. וגם על הנישואים. זה לא אותו דבר אחרי שמתגרשים (או אחרי שזה נחשף - מניסיון).

[פלוני_אלמונית*]

אני נשואה. מנהלת רומן עם הבוס שלי. נשוי אף הוא. הדבר הכי מטומטם בחיים שלי ולא יכולה להפסיק.
למה?
(למה לא יכולה להפסיק או לחילופין למה זה הכי מטומטם בחיים?)