דולפין (2004-05-30T10:21:00):
אז הנה....גם אני החלטתי לפתוח דף בית!
אני אמא לכליל המקסימה, ששובה את ליבי כל יום מחדש .
בת זוג לאושר, המאפשר לי לראות את החיים בדרך אחרת, רגועה יותר ולפקוח את עיני.
ילדתי את כליל בלידה טבעית, באיכילוב. בעזרת המיילדת המדהימה אורלי פאר, והמון תמיכה ,חום ובטחון של אושר.
תחילת ההנקה היתה מסע מפרך, מייאש ובעיקר כואב. גילה רון-אל ושוב אושר, תמכו בי המון, ואחרי 4 חודשים התחלתי להנות מההנקה.
כליל ואני בילינו יחד עד גיל 9 חודשים.
עכשיו היא נמצאת חלק מהזמן עם אבא שלה שעושה מסטר בפסיכולוגיה קלינית, או עם טל- המטפלת הנהדרת שלה.
לאחר הלידה, סיימתי את התואר השני שלי והחלטתי לעבוד במקצוע. למדתי הנדסת אלקטרוניקה, ותואר שני בהנדסת ביו- רפואה.
אני נהנית בעבודה יחד עם הקושי של להיות כ"כ הרבה שעות מחוץ לבית ובלי כליל.
העקרונות שלנו בגידול כליל נבנו מ: העבר שלנו, ההתנסות שלנו בלימודים, מה שראינו בסביבה, ובעיקר מהחיים עם כליל.
אפשר לומר שלמדנו ממנה המון.
חינוך: כמה שיותר מגע, אהבה, חום, נתינה והקשבה. משתדלים להיות איתה כמה שיותר (יחד עם מגבלות הפרנסה). יחד עם זאת, בגלל שיקולים כלכליים , ואישיים (מצאתי את עצמי אחרי 9 חודשיים רווייה מהשהות בבית ) נאלץ בשנה הבאה (כשכליל תגיע לגיל שנתיים), למצוא לה משפחתון. לגבי בי"ס...קשה לי להאמין שהיא תלך לבי"ס רגיל. אני ממש לא אוהבת את שיטות החינוך והגישות שמוכרות לי, וממש לא מעריכה את המורים בבי"ס.
אז.......עוד אין החלטה, ואני מקווה שנמצא בי"ס בבוא העת, אליו נוכל לשלוח את כליל ולהיות בטוחים בו.
אוכל: כעקרון ניסינו לאכול אוכל אורגני, אבל אינינו מסתדרים עם העלויות שלו. אבל, התזונה שלנו מאוד בריאה ועשירה בפירות וירקות.
מגורים: כרגע אנחנו במרכז, ובעתיד הקרוב נעבור לאחד מקצוות הארץ. דרום - מצפה רמון ודרומה או צפון - גליל מערבי וצפונה. עדיין לא החלטנו.....רק בוודאות נצא מהמרכז! (בסיום הלימודים של אושר)
טיולים וספורט הם חלק משיגרת היומיום שלנו.......אני מחכה לרגע שנוכל ליסוע כם כליל להודו!
שינה: גם את זה כליל "לימדה" אותנו, ופשוט הבנו שהדבר הכי נכון הוא מיטה משותפת לכולנו. כ"כ כיף!!!
מנשאים: כמה שיותר!!! כ"כ נוח וכיף!
צעצועים: כמעט ואין. מה שקיבלנו, יש... וזה לא הרבה כ"כ. יש לכליל ממש מעט צעצועים, וקצת יתר ספרים. האם זה מספיק? נראה לי שכן. אבל אני לא ממש יודעת?! אולי זה יצור אצלה חסך?
פשוט.נראה לי כ"כ בזבוז לקנות שטויות כשאפשר לצאת לרחוב ולפגוש באלפי גירויים .....וחוץ מזה - אני שונאת בתים עמוסי צעצועים. אבל אולי זה לא נכון? אולי כן צריך? לא יודעת.........אשמח לתגובות בנושא!
חיתולים: רב-פעמיים. זה ממש כיף, בריא , נוח, נעים ואפילו יפה!
"חסכים" : י המון פעילויות שהייתי רוצה לעשות עם כליל ואני לא עושה בגלל העלויות. אחת מהפעילויות היא "שחיית תינוקות". היא כ"כ אוהבת מים........אבל למה זה כ"כ יקר?!
ובכלל, משתדלים שכליל תהייה כמה שיותר ערומה, תתלכלך כאוות נפשה, תהייה חופשייה ושיהיו לה הרבה אחים/אחיות.
זהו, מקווה שאכן משאלותינו וחלומותינו יתגשמו לאט לאט................ולאלה שאומרים לי כל הזמן: "חלומות לא נועדו להתגשם, אחרת הם לא היו חלומות...."
אני חושבת אחרת,
לי חלק מהחלומות כבר התגשמו....................
) (וזה לאו דוקא בגלל שאנחנו באמת כל כך בסדר. מספיק שאנחנו חושבים ומרגישים שאנחנו בסדר, להבדיל מהרבה הורים אחרים, המלאים בנקיפות מצפון למשל, או מלאי ספקות וחששות...)
