דיון על בקשה למשרד החינוך

אנונימי

שלום לכולם
אני מעתיקה לכאן דיון שהתחיל ברשימת תפוצה של רחובות גזר (ברשות הנוגעים בדבר כמובן). בנושא ניסוח בקשות למישרד החינוך כדי שיהיה שבלונות מוכנות למשפחות שרוצות להגיש את הבקשה.
כדי שיותר אנשים שנוגעים בדבר ישתתפו, ואז אולי נוכל לדעת מה כל אנשי חינוך הביתי חושבים. ומשם לפעול.
אסנת ש

שליחה על ידי בלה* » 15 יולי 2009, 22:17

שלום לכולם,
אני לוקחת חלק בעבודה הקהילתית לקראת המשך הפגישות עם משרד החינוך ולקחתי
על עצמי לנסח/לערוך את החלק בבקשה שעוסק באידאולוגה שלנו ההורים בבחירה
בחינוך הביתי. לצורך כך אני זקוקה למגוון בקשות שהוגשו למשרד החינוך, שיש
בהן חלק כזה. בקיצור, התשובה לשאלה - למה חינוך ביתי.
אשמח אם תשלחו אלי את הבקשות שלכם.
מבטיחה שלא אפרסם את הבקשות בשמכם.

תודה רבה,
בלה

אורי ויהודית*

שבוע טוב לכולם,

לדעתנו מהלך כזה משחק לידי משרד החינוך בתיוג וקטלוג החינוך הביתי. מרגע שיוגדר בדיוק מה הוא חינוך ביתי ומה אופי התוכניות שיאושרו, או שלא, לא יהיה הבדל בין חינוך ביתי לבין חינוך מוסדי. לא רק זאת אלא שמרגע שיוגדרו קריטריונים אלו – הרף לקבלת אישור יעלה ויהיה קשה יותר לקבל אישור – אנחנו רואים את הקושי שנוסף עם הנוהל החדש כבר השנה וכל פעילות עם משרד החינוך תקשיח את התנאים ותקשה על כל התהליך. אולי זה מתאים לחלק מהאנשים להעלות את הרף ולכן הם ממשיכים בעוז בדרך זו (בעיניים עצומות, או שלא...), אך לדעתנו זה פשוט עוול לחברים רבים בקהילת החינוך הביתי.

חינוך ביתי הוא גמיש ונזיל ואי אפשר להכילו בתוכניות. משרד החינוך לא יודע להתמודד עם זה, אך בגלל לחץ הבג"ץ הם מחפשים מיטת סדום להכניס את החינוך הביתי לתוכה – ואתם ממשיכים לשחק לידיהם.

עוצמתנו באופי השונה והמיוחד של כל משפחה ומשפחה וביכולת שלה להביא לידי ביטוי את מחויבותה לאיכות בית הגידול שהיא מספקת לילדיה. אם למישהו אין אידיאולוגיה והוא נזקק לחפש – אולי הוא לא מתאים לחינוך ביתי?

אחוזי הסירוב לבקשות בעבר היה מזערי ונראה לנו שהתהליך מול משרד החינוך רק יגרום למספר רב יותר של בקשות להידחות משום שלא יעמדו בקריטריונים הקשיחים יותר.

בעקבות השינויים "המבורכים" של הנוהל החדש אנחנו כבר לא יכולים להיות מבוטחים במסגרת בית הספר כמו בעבר, משום שבנוהל החדש יש חובת נוכחות בבית הספר לצורך הביטוח. כמוכן כבר אי אפשר להשתתף בפעילויות חלקיות כפי שניתן היה בעבר – וזו רק ההתחלה.

עד הנוהל החדש הבקשה היתה פשוטה ביותר והיום היא כבר הפכה למניפסט חינוכי עם מבחנים ותוצרים בצידה (דברים אלו לא היו בעבר). אתם פשוט משחקים לידיהם של אנשי הרשויות ועם כל צעד כזה תצרו עוד את טבעת החנק סביב צווארנו.

אז אולי כדאי להרפות – אתם מתבחבשים כבר 4 שנים וחוץ מלהצר את צעדנו ולהקשות על חיינו לא השגתם דבר. עכשיו ממשיכים להגדיל את הנזק.

בבקשה תפסיקו.

אורי ויהודית.

בלה,

יש עניין שתהיה בקשה זהה לכולם??

מדוע צריך לגבש בקשה אחת? לא כ"כ מבינה בעבור מה צריך בקשות מכולם?

הרי יש לכל אחד את הניואנסים שלו,ולא נראה שזה אפשרי שכולם ישתמשו בבקשה אחידה, לא כך??

מה המטרה בעצם,של זה?

תודה,לימור.

ורד בוקעי*

בוקר טוב
אני ממש מסכימה עם יהודית ולימור.
קהילת החינוך הביתי אינה העמותה / היחידה / המחלקה וכיוב לחינוך ביתי . משום מה אנשים הולכים ופועלים בשם החינוך הביתי בארץ גורמים לנו קשיים מיותרים ועוד מצפים שנתמוך ונצעק יאאלה ביתר ?
אני רואה כמה קשה עכשיו להגיש בקשה בהשוואה לעבר ואני מממש כועסת על המהלך הזה . לא ביקשנו אותו ולא היינו חלק ממנו אך עלינו לשאת בתוצאות של הדבר הזה .
האם כל מי שהשתתף בבג"ץ מגיש היום בקשות ? האם הגשתם בעבר ?
אני לא מסכימה שיגישו שום בקשה בשם החינוך הביתי . מי שיש לו בעייה שיפנה באופן אישי . אף אחד לא יודע מה הצרכים שלי ושל משפחתי ולכן אל תדברו בשמנו . אין לכם גיבוי מאיתנו .
הסיבה למה אנחנו עושים חינוך ביתי היא שלנו ולא של אף אחד אחר . חנוך לנער על פי דרכו ,וכל משפחה מפרשת זאת אחרת על פי דרכה ודרכי אינה דומה לדרך של אף אחד אחר. אם הייתי רוצה שבלונות אז לא הייתי כאן
תודה ושבוע טוב
ורד בוקעי

שליחה על ידי בלה* » 15 יולי 2009, 22:19

הי לימור וכולם,
אנחנו מנסים לגבש בקשה שתהיה מקובלת על הדרגים הגבוהים במשרד החינוך, כך
שמשפחות יוכלו להשתמש בה במקום לנסח כל שנה משהו חדש.
יש כאן שני דברים -

לא חייבים להשתמש בנוסח שיוצע ויתקבל על ידם. אפשר להמשיך ולנסח כל שנה

בקשה אישית משלכם ברוחכם, לפי גישתכם ואמונתכם, בדרככם הייחודית.
אבל אפשר כן להשתמש ובכך להקל על עצמנו את מלאכת הכתיבה וגם להקל על
הפקידים את תהליך מתן האישורים. זה האינטרס של משרד החינוך למהלך הזה.

אם בוחרים כן להשתמש בנוסח המוצע שבו יהיו מגוון תוכניות לימודים לכל

שכבת גיל, אזי צריך לבדוק ראשית כל שאנחנו כמשפחה עומדים מאחורי הדברים
שכתובים בו. ואם יש משפט או שניים שלא מתאימים לנו אפשר לשנות אותם, אפשר
להוסיף ולצמצם. זה לא שונה בהרבה מאשר לקחת מה שכתבה משפחה אחרת ולהעתיק
מהם פסקאות לבקשה שלי כדי לעבוד פחות קשה.

ורד,
נכון. אנחנו לא עמותה (עדיין) וגם לא מחלקה או יחידה. רק יחידים שאכפת להם
ומנסים לשפר למען עצמם ולמען הקהילה. נכון , זה משפיע על כולם ואני מבינה
את הכעס שלך.
ואם היינו עמותה, גם אז הרי לא כל המשפחות היו מצטרפות לעמותה. ולהבדיל
מוועד שנבחר בבחירות דמוקרטיות, כאן אין בחירות וכל אחד - כל אחד!- מוזמן
להצטרף ולתרום את חלקו, את כוחו, את יכולותיו הארגוניות, יכולות הכתיבה
והניסוח שלו, יכולות המיקוח שלו ושאר כישוריו ומיומנויותיו. וכל אחד יכול
לפעול בכל דרך אחרת שנראית לו כדי להשיג את מה שנראה לו נכון. הדרך שלנו
היא לא היחידה האפשרית. את רוצה להחזיר את הנוהל הישן? את מוזמנת לפעול לשם כך.

אני מעדיפה לראות את ההיבטים החיוביים שבנוהל החדש, במה הוא טוב יותר ולא
במה הוא פחות טוב מהנוהל החדש: יש התחלה של הכרה בזרם, יש לוח זמנים, יש
למי להגיש ערעור, ברור מי יושב בועדה, מה הסמכויות שלה ודרכי הפעולה שלה,
מה לגבי מבחנים וביקורי בית. יש הידברות עם משרד החינוך.
הנוהל הקודם היה בסדר, לא מזיק לגבי רובנו, אבל היה הרבה בלאגן והרי אף אחד
מאיתנו לא באמת ידע איך דברים היו אמורים להתנהל אז, וגם במשרד החינוך לא
ידעו. נכון , אז עכשיו אנחנו צריכים למלא קצת יותר דפים משמימים, אבל לפחות
ברור לכולם מהו התהליך, ועוד היד נטויה.

ימים טובים,
בלה

שליחה על ידי ורד* » 15 יולי 2009, 22:20

אני ממש לא מסכימה כי הנוהל הקודם היה קל ופשוט ואילו עכשיו אף אחד לא יודע כלום .
אפילו על שאלה פשוטה כמו האם אני צריכה לרשום את הילדים לביהס נעניתי על ידי המפקחת שלא . הקבסית לא ידעה מה עליה לעשות איתנו בכלל . הקבסית בקשה ממני לפנות למפקחת והמפקחת אמרה לי לפנות לקבסית . והמדובר באותן נשים שאישרו לנו בעבר את החינוך הביתי .
שלא לדבר על כך שבעבר זכינו לשיתוף פעולה ויחס נעים כולל המון הערכה וכיבוד הבחירות שלנו ועכשיו הן מאד לא נחמדות וחשות שיצאנו למלחמה " אתם לא חייבים לנו כלום ואנחנו לא חייבים לכם " ככה נאמר לי על ידי המפקחת שעבדה איתנו עד כה בשיתוף פעולה נהדר .
אז אני לא רואה שום יתרון לי .
זה שכמה אנשים החליטו לשנות דברים וגררו אותנו איתם בניגוד לרצונינו זה לא תקין בעיני .
ללכת ולהלחם על להחזיר את הנוהל הישן יציג את כולנו באור מגוחך ואין לי שום כוונה לפגוע בדימוי או באיש מהמחנכים בבית למען טובתי האישית .
בעיני אם פועלים בשם קבוצה ולא כיחידים חובה לקבל את הסכמת הרוב . זה משפיע על חיי וחיי ילדיי . אף אחד לא ערב לי שאקבל אישור למרות שקיבלנו בלי שום בעיות במשך שנתיים בעבר.
ורד

...צר לי לומר זאת,אך אני ממש מסכימה עם ורד,

גם לי אמרו דברים כמו "אנחנו לא חייבים לכם כלום,ואתם לא חייבים לנו..."

ושנה קודם,הזמינו אותנו להשתתף בכל מה שנרצה הקשור לבית ספר (לא שרצינו אבל,זה בא להראות על שינוי בגישה,ומעין התנערות ואי רצון לשיתוף פעולה),

עכשיו מקשים על הגשת הבקשה,מסרבלים אותה,ויותר נוקשים בכך שנעמוד בכל מיני יעדים לימודיים לילדים,

מה שלא היה קודם בכלל!!

בקיצור- מה שהיה נראה מהלך מבורך, מעט פגע בנו....

אך זה לא מה שישבור אותנו....וכאשר הולכים עם האמת הפנימית העולם מסביר פנים...

מה שאנחנו עושים השנה הוא – מגישים בקשה דומה לזו שהגשנו בשנה שעברה,ואני בטוחה שזה יספק אותם,

בסך הכל הם רוצים דברים דומים רק יותר מפורט,ועם תוצאות...

בהצלחה לכולם (-:

שליחה על ידי קרן* » 15 יולי 2009, 22:21

שלום לכולם
אני מבינה שרצון של בלה זה לתמוך ולקדם
וכולם נגד הגישה שלה
יש לכם רעיון איך כן
אני היום הגשתי בקשה לחינוך ביתי ופגשתי פנים מול פנים את פקידים
הם הודיע לי לא רק אל הגזרות של תחילת השנה אלה גם הגזרות של חודש יוני , שמתם
?
קיבלתי מכתב חתום אל ידי יועץ המשפתי שילדים מחוננים של חינוך ביתי לא יכולים להישתתף בחוגים של מחוננים במסגרת בית ספר אופק
למה .? הרי זה לא נוגד את השקפתי - ילד בחר נושה ולומד
חשבתי שללכת שלבד מול מערכת זה לא הוגן
למה לא להיתאחד
הרי אנחנו אנשים זה אופיני לאנשים להיתאחד
זה לא גוזל מחופש ויחודיות
אני לא חושבת שגזרות חדשות הופיאו בעקבות התערבות של פעילים אלא מכיבן שיש ריבוי הבקשות
וריבוי הבקשות זה בעקבות העידן החדש
מערכת מנשה לעצור את זה ואנחנו צריכים להיתנגד
ואם נפסיק - רק נפסיד
כשיש ריבוי בקשות כל יותר להקשות לכל אחד בנפרד
ברור שצריך לדעת איך לנהל את הדברים
ביזה גישה
אם מע כדי לעבוד
לכן אני חושבת שמהשבלה עושה זה יותר קשה מאשר לא לעשות כלום וזה נכון לדעתי
קרן

קרן,

נראה לי שאין מנוס- תיאלצי לרשום את הילדים המחוננים לאוניברסיטה...

אולי זה גם ישחרר אותך מציפורני משרד החינוך.

ולעניין הטפסים-

ראשית, יש לקחת בחשבון שמדובר בשנה ראשונה של מילוי הטפסים החדשים.

אז עכשיו משקיעים ומנסחים, ובשנה הבאה כבר אפשר להשתמש בנוסחים הללו שוב. ואז יש הרבה פחות עבודה.

שנית, אולי דווקא ריבוי הנוסחים "ינַעֵר" את הפקידים ויביא אותם להפשטת הטפסים מיוזמתם, אחרת ייאלצו לעבוד קשה מאוד בכל שנה מחדש.

לי אישית נראה עדיף לפרסם נוסחים שונים של בקשות (מי שמסכים לפרסם את שלו), ומי שרוצה יוכל להעתיק קטעים נבחרים שמתאימים לו. כמו שהיה בעבר באתר באופן.

אירית

מסכימה עם אירית,

אין שום צורך לעשות בקשה קולקטיבית,

אפשר להעזר אחד בשני אם קשה לנסח לבד,(כמו שרבים עושים ועשו בוודאי)

ןאח"כ להשתמש בבקשה הזו לשנים הבאות.

אך בקשה שתהיה עבור כולם ....זה ממש לא מתאים.

לימור.

יהודית ואורי*

קרן ושאר הכותבים בנך לא יוכל להשתתף בגלל הבג"ץ בדיוק כמו שהוא לא יכול לקבל ביטוח ויכול לקבל שעות בבה"ס ולמה כי חבורה של אנשים הולכים לדבר עם משרד החינוך ולא יודעים על מה בכלל ששואלים אותם מה הם הולכים להגיד הם אומרים אנחנו בהדברות תשובה נפלאה ובכל זאת מה אתם הולכים להגיד? מה אתם רוצים להשיג בינתיים כמו שכתבנו חוץ מנזקים לא השיגו כלום!!!! והמצב רק יחמיר למה כי למשרד החינוך אין מגמה להכיר את החינוך הביתי למה כי אנחנו כל אחד בדרכו ומה שהם מנסים זה לאחד אבל איך לאחד שכל אחד מגיע מגישה שונה נדרך שונה לא כלום בוגרי אוניברסיטאות ומשרד החינוך רוצה לשים את כלום באותו כלוב אז איך אפשר רק בדרך של הערמת קשיים ואגב גם הקצבאות עמדו לבטל לחינוך הביתי.

אז כדי למזער את הנזק שעשיתם עד עכשיו מציעה לכולכם פשוט להפסיק!!!! תתנו לרוחות להירגע ולנו למלא עוד דף אחד תעשו טובה לכלום.

יהודית ואורי

שליחה על ידי שגית* » 15 יולי 2009, 22:23

רק נקודה להבהרה שעלתה ביתי לבין הורים אחרים בשיחה לגבי חינוך ביתי והנהלים החדשים.
בבדיקה לגבי השירותים שניתן לקבל כרגע מבית הספר לעומת השירותים שניתן היה לקבל בעבר, שום דבר לא השתנה.
הסעיף שמדבר על קשר עם בית ספר ממש לא השתנה. גם כיום וגם בעבר, לא יכולנו לקבל שירותים לימודיים בעבר וגם לא נוכל לקבל בעתיד...

תקנות 2006:
מומלץ שיתקיים קשר בין הילד לבין בית הספר שבו הוא אמור היה ללמוד לצורך קבלת שירותים כגון שימוש בספרייה או במרכז המשאבים של בית הספר. תינתן לילד אפשרות, אם רצונו בכך, להשתתף בפעילויות חברתיות של בית הספר. ההשתתפות מותנית בהסכמת מנהל בית הספר. הסכמה כזו תתקבל בכל מקרה לגופו ולאחר שההורים יוודאו שהילד מבוטח בתכנית לביטוח מפני תאונות המקובלת במערכת החינוך

תקנות 2009:
מומלץ שיתקיים קשר בין הילד לבין בית ספר רשמי או מוכר שאיננו רשמי לצורך קבלת שירותים כגון שימוש בספרייה או במרכז המשאבים של בית הספר וכן אפשרות להשתתף בפעילויות חברתיות במתחם בית הספר. ההשתתפות מותנית בהסכמת בית הספר. הסכמה כזו תתקבל בכל מקרה לגופו ולאחר קבלת הצהרה בכתב של ההורים כי ביטחו את הילד בביטוח תאונות אישיות.

התקנות החדשות קלות יותר למילוי ולא שונות בהרבה מהתקנות הישנות.
אני מרגישה שהשינויים סמנטיים, ואם לא הולכים ראש בראש, אין בעיה לקבל אישור.
בקריאה של תוכניות הלימוד לגילאים הרלוונטיים לילדכם תגלו שלא מדובר בדברים מסובכים מדי, ושילדכם מן הסתם יודעים מה שצריך (על פי משרד החינוך).

לא צריך להיבהל מהחדש!

לילה טוב.
שגית

שליחה על ידי ליהי* » 15 יולי 2009, 22:24

Sorry in advance for the English.

We are all people who act on our beliefs. I think we even take pride in
that._*
All_ decisions or choices - to act or not act, to support or not*
support the "bagatz", to maintain the status quo or to try to change it

are going to effect the whole group. The passive choice may seem to

have less impact on the group than the active choice. Since change of
any kind is blatant and obvious, any action that results in change gives
the impression of having the greatest impact. In reality, though, all
choices (avoiding change or not), impact the group as a whole. For
example, the choices made before the "bagatz" became an issue (to "not
push buttons" and to remain "under the radar") effected all
homeschoolers, whether they were asked if they agreed or not. Asking
people who support this effort (myself included) to stop because it is
having a negative impact on you (and others) is ignoring the fact that
we believe that by NOT acting (as it has been for years) has a negative
impact on us (or homeschoolers in general).

We can argue this for years (as I am sure we will), but I think
eventually it will be understood that the whole argument is circular.
Beliefs and emotions are very hard things argue. We all have our own
versions of reality. There will never be 100% consensus on this subject
or any subject, for that matter, in any group of any size! So even if
change was not invited or relished, the reality (unfortunate for some)
is that it simply can't be stopped. Those who choose to act will effect
change...it is simply the nature of action versus passivity. In the end,
we will all have to choose how to accept the changes and what to do
about it. As for myself, if the resulting change is not to my liking, I
will continue to support any action is meant to improve upon it. I hope
and expect others would do the same, even if it is not in agreement with
my personal beliefs.

Bella, I believe in action, even if I don't personally get involved in a
very active way. For this reason, I chose not to take the safe route and
remain silent with my support of your efforts. My family's "statement of
intent to homeschool" will be sent to you ASAP.
Kol tov to everyone,
Leigh

שליחה על ידי אורי* » 15 יולי 2009, 22:24

י הי

זה בסדר לתמוך בשינוי אבל הפעולות הננקטות צריכות לנבוע מתוך הפער בין המצב הקים למצב הרצוי והפעולות הן הנדרשות לסגור את הפער.

במקרה שלנו אף אחד לא עצר רגע לחשוב מה הוא רוצה להשיג ומה המטרות – לכן הפעולות הן עקרות ותוצאותיהן שליליות.

מה אתם רוצים להשיג?

על השאלה הפשוטה הזו לא הצלחנו לקבל תשובה מעבר ל: שינוי, שיפור, הידברות

אלה לא מטרות. צריך מטרות שאפשר לכוון ולהשיג אותן. אתם עובדים פול גז בניוטרל ועל מה? רצוי שאפשר יהיה לבחון את המטרה כ SMART:

http://en.wikipedia.org/wiki/[po]SMART criteria[/po]

האם את רוצה שתכתבי שאת בחינוך ביתי ואוטומאטית כולם יסירו את הכובע ויגידו תפאדאלי? תשכחי מזה – אנחנו במדינת חוק שמנוהלת על ידי פקידים וכל מה שלא מתאים לנורמאלי יתקל בקשיים. תמיד יהיו קריטריונים לאישור החינוך הביתי וככל שהעניין יהיה יותר בפוקוס הקריטריונים יהיו קשים יותר.

נניח שתכניסי נציג חינוך ביתי לוועדה שמחליטה, מה הוא יעזור במקרים שלא יעמדו בקריטריונים וברף הגבוה שתשיגי יחד עם הנציג?

האם את רוצה שכל בקשת אישור לחינוך ביתי תאושר ללא בדיקת ההורים והסביבה שהם נותנים לילדים?

מה הקריטריונים לאישור בקשות?

עד שלא הובא העניין לתודעת משרד החינוך את האישור יכלו לקבל משפחות מכל קצוות הקשת. היום משפחות אקסצנטריות יותר נתקלות במחסום שבסופו גם יכולים הפקידים להחליט שעל המדינה לקחת חסות על ילדיהן למען שלומם.

שוב: מה המטרה? אם נדע מה המטרה יכול להיות שנרתם ונעזור למצוא דרכים להשיג אותה. כל עוד המטרה לא ידועה אנו מתנגדים לפעולות לא ממוקדות שרק פוגעות ובסופו של דבר יובילו אותנו אל בית הספר. עד שלא יהיה ברור מה השינוי שרוצים אני לא מבין מה הקבוצה הזו עושה.

עד לבג"ץ החינוך הביתי נחשב כמשהו לא מזיק ושולי והרוב המוחלט של הבקשות אושרו. במקרים הבודדים שעוררו בעיות בגלל התעקשות יתר של ההורים אפשר היה לטפל בחוכמה במקום ללכת באופן מלחמתי. היום המצב הולך ומחמיר.

אז אני מציע לפעול – אבל למען משהו ולא סתם בשביל הפעולה. כשתדעי למען מה את פועלת תודיעי לי בבקשה.

אורי

שליחה על ידי קרן* » 15 יולי 2009, 22:25

שלום לכולם
הרשות המבצעת (משרד החינוך) עושה את תפקידה ובאינסטנציה הזאת לא משנה אם אנחנו ביחד או לחוד. המשתרה לדוגמה יכולה לעצור בן אדם יחיד וגם לפזר הפגנה שלמה וכמה שיותר תהיה התנגדות מצד המפגנים כך יותר כוח יופעל נגדם
אני מדברת על הרשות המחוקקת והרשות השופטת
ולמטלות ברשויות האלה כן חשוב המספר האנשים בקבוצה
לקחת כמטרות לביצוע נגד המצב לא רק להפסיד קצבאות ילדים אלא גם לקבל תקציב לחינוך (44 אלף לתלמיד 56 לתלמיד משולב ו ו125לחינוך מיוחד
אצלנו זה יהיה בערך 85 אלף לכל ילד
להתנגד לאפליה וכן לקבל זכות להעסיק אנשי מקצוע על חשבון התקציב של המדינה
אולי הזכות לתחזק על חשבון המדינה איזה שהוא בנין שישמש אותנו לפעיליות שונות של קבוצות שונות של חינוך ביתי(קטנות וגדולות לפי אינטרסים שונים
אני מתנדבת בבית חם לילדים בסיכון שנפלטו מבית ספר וזה מוזר כל כך שהמדינה לא מתנגדת להקמת מוסדות לילדים כאלה ולהבדיל בילדים של חינוך ביתי
ויש לנו עוד הרבה מה להגיד
צריך לוביסט טוב בכנסת ועורך דין טוב במשפט
והקבוצה המדהימה של חינוך ביתי כבר יש לנו. קבוצת האנשים הגיבורים שלקחו את האחריות לידיהם
אני משתתפת בעוד שנו קבוצות ואין מה להשוות אני כל כך נהנית להיות חלק ממכם
אולי אנחנו עוד לא מוכנים לפעילות מסיבית כל כך וגם עסוקים ובצדק עם הילדים שלנו
אבל מכיוון שהותיקים פורצי הדרך בחינוך ביתי עברו את המבחן שלהם ולא רק הסתדרו בלי המערכת הממסדית אלא גם הצליחו בה יצאו גם הרבה ספרים ומאמרים של חינוך ביתי אז מה לעשות, בעקבות זה יש ריבוי בקשות
אנחנו צריכים לעבור שלב, אחרת לפי דעתי המצב יחמיר באופן טבעי - יתחילו לזרוק עלינו "גז מדמיע.

בהערכה,
קרן

שליחה על ידי יוטה* » 15 יולי 2009, 22:25

אורי יקירי

אנו מחזקים את דברך וחושבים בדיוק אותו הדבר.

לא מובנות לנו דרכי הפעולה ואילו מטרות מנסים להשיג.

עד עכשיו כל המהלך רק החמיר את המצב ולדעתנו הוא רק ילך ויחמיר....

חינוך ילדינו לא צריך להיות מפוקח אלא מפוכח ואנו לא צריכים לתת דין וחשבון למשרד החינוך על דרך חינוך ילדינו.

באותה מידה שאין אנו מפרטים למשרד הבריאות על תזונת ילדנו, מהם סוגי המזונות המוגשים על השולחן ואולי גם את זמני הארוחות כדי שיחליטו אם אנו מגדלים אותם כראוי !!!!

אנו לא עובדי משרד החינוך ולא חושבים שמשרד החינוך צריך לפקח על עבודתנו החינוכית .

כל המהלכים שנעשו עד עכשיו רק סיבכו את המצב וגרמו לנו נזק !

אנו מבקשים שתעצרו רגע ותחשבו מה עושים ומה המטרה ......

כל עוד הדברים התנהלו בשקט ללא הבג"צ היה הרבה יותר פשוט !!!

חבל שבגלל קומץ קטן של משפחות שלא הצליחו להתמודד מול המערכת ,כל משפחות החינוך הביתי צריכות להתמודד אם המצב החדש.

ימים נפלאים

משפחת יוטה.

שליחה על ידי לילך* » 15 יולי 2009, 22:26

שלום לכולם,
לא כל כך רציתי להיכנס לזה, אבל הדיון כאן צובר הדים בקבוצה, ויש משהו שלא ברור
לי עד הסוף ואשמח להבהרות, וגם לחוות את דעתי הצנועה בתור משפחת חינוך ביתי
מאושרת אך לא מאושרת.
אי חושבת שאם מדובר ביצירת מאגר לשימוש משפחות בחינוך ביתי - הרי שזו יוזמה
ברוכה.
אולם אם מדובר בנוסח אחיד שיועבר על ידי נציגים בעיקר מטעם עצמם למשרד החינוך,
הרי שמדובר בעניין בעייתי מאוד.
ברגע שיהיה נוסח אחיד מטעמנו, מבחינת משרד החינוך נצטרך לעמוד בו כולנו, גם מי
שלא מסכים לו, לא מתאים לו וכו'.
בכך אנחנו ממש שמים לעצמנו מקלות בגלגלים ובעצם כופרים בבסיס ובעיקר של החינוך
הביתי כפי שאני רואה אותו - שהוא דרכם היחידה והמיוחדת של כל ילד וכל משפחה
לחנך ולהתחנך.
אני מקווה מאוד שלא זו משמעות היוזמה, ואשמח כאמור להבהרות.
לילה טוב,
לילך

שליחה על ידי בלה* » 15 יולי 2009, 22:27

ערב טוב
אני אתייחס לחלק ההערות מהימים האחרונים, ובזאת אני מושכת את המקלדת שלי
מהדיון הסוער. מוזמנים להמשיכו בלעדיי. אני אשמח לשוחח עם כל מי שיחפץ
באוירה נעימה בעל פה, פנים מול פנים או בטלפון.
יהיה נוסח של בקשה לפטור שיוצע למשרד החינוך, ויעבור בדיקה משותפת עד
לאישורו, בתקווה.
מי שירצה יוכל להשתמש בבקשה. אני חוזרת : היא לא תחייב אף אחד. מי שלא ירצה
להשתמש בהצעה שתהיה מקובלת על ראשי משרד החינוך, יוכל להתעלם ממנה. כליל.
לשכוח מהכל. לגמרי. זאת תהיה רק הצעה אחת. אחת מני רבות. עדיין יהיה מקום
לכל אחד לכתוב מחדש כמה שבא לו.
מי שיבחר להשתמש בנוסח יצטרך כמובן לעמוד מאחורי התוכן שלו. מה זאת אומרת
לעמוד? אחד יכול להבין שזה אומר לדעת מה כתוב כשהמפקחת שואלת שאלה בביקור
הבית, והמחמירים יכולים לחשוב שהכוונה היא להכין לילד מבחנים בהתאם לתוכנית
הלימודים שמופיעה בבקשה לכיתה ד' שבחרתי בה. אני אגיד שוב- מי שנהנה לחבר
כל שנה נוסח ולהחזיק אצבעות שלושה חודשים עד להכרעה, מה טוב. אם אני יכולה
לדעת בודאות שיש נוסח לחלק ב' של הבקשה שדן באידיאולוגיה של ההורים שעבר את
אישורה של הממונה על הנושא במשרד החינוך, אני אשמח להעתיק אותו ולחתום
עליו. אם צריך, אני אשנה שם מעט כדי שיתאים לחלוטין להשקפת עולמי. אך אחד
לא כופה עליכם להתחיל לחנך אחרת מהאמונה שלכם, ואפילו לא לחתום על מה
שאינכם מאמינים לו.

דבר לפני אחרון - אולי לא כל מי שלוקח חלק בהידברות עם משרד החינוך מגיש
בקשה בעצמו, אבל זה ממש לא מענייני לבדוק זאת. יש עוד מניעים מהם אפשר
לפעול מעבר לטובה האישית של האישור לילדים שלי, ואין לי שום סיבה לפקפק
בטוהר כוונותיהם של הפועלים. אפשר לראות חזון כמה שנים קדימה כשילדיי כבר
יהיו בוגרים, אפשר לראות את טובת האנשים שיצטרפו למחנכים מהבית בשנים
הבאות, אפשר לראות את טובת החברה הישראלית כולה שבה נהלים הם שקופים,
מיטיבים עם האזרח ומקלים עליו, חברה שבה חינוך ביתי הוא מקובל, מוכר, ולא
גורם להרמת גבה. כל אלה הם יעדים מבחינתי בכל הפעילות הזאת, גם אם כיום אני
נאלצת לנסח יותר עמודים מאשר בשנה שעברה.

בלה

בלה,

אם לא מתאים לך לענות לי במייל ,תאמרי לי,ואתקשר אליך,אבל אני מוכרחה לשאול,ולהבין משהו...

את כותבת:

"יהיה נוסח של בקשה לפטור שיוצע למשרד החינוך, ויעבור בדיקה משותפת עד לאישורו, בתקווה.

מי שירצה יוכל להשתמש בבקשה. אני חוזרת : היא לא תחייב אף אחד. מי שלא ירצה להשתמש בהצעה שתהיה מקובלת על ראשי משרד החינוך,

יוכל להתעלם ממנה. כליל.

לשכוח מהכל. לגמרי."

בשביל מה להציע נוסח של בקשה שיהיה מקובל על משרד החינוך??

אפשר לעשות בינינו הצעה או כמה הצעות וכל אחד ייקח את מה שמתאים לו או יכתוב בעצמו....

למה צריך להגיש את זה למשרד החינוך בצורה כללית כזו??

על פניו נראה שזה לא יחייב אף אחד,אבל זה מאד תמים להגיד דבר כזה,

כיוון שיהיה להם מאד נוח ,בעקבות הבקשה הזו,להיתפס על דברים מסויימים,שעלולים להקשות על רבים וטובים...

מה גם שזה עלול להחמיר אם יוגשו תוכניות לימודים קולקטיביות,זה בכלל יסבך את העניינים בעבורנו...

אני באמת לא מצליחה להבין מה מטרת המהלך פה!

את כותבת:

"אפשר לראות חזון כמה שנים קדימה כשילדיי כבר יהיו בוגרים, אפשר לראות את טובת האנשים שיצטרפו למחנכים מהבית בשנים הבאות,

אפשר לראות את טובת החברה הישראלית כולה שבה נהלים הם שקופים, מיטיבים עם האזרח ומקלים עליו,

חברה שבה חינוך ביתי הוא מקובל, מוכר, ולא גורם להרמת גבה. כל אלה הם יעדים מבחינתי בכל הפעילות הזאת, גם אם כיום אני נאלצת לנסח יותר עמודים מאשר בשנה שעברה."

ואני בהחלט מסכימה איתך,אבל מה לזה ,ולהגשת תוכניות לימודים,ובקשה לאישור לחינוך ביתי בצורה קולקטיבית?

אפשר שהחינוך הביתי יהיה מוכר מקובל,עם נהלים שקופים,מיטיבים ומקלים עם האזרח,

מבלי להכניס אותנו לשבלונות ותוכניות,

הרי בכך כל עניינינו,שנוכל לעשות זאת בדרכנו הייחודית,לא כך??

אנחנו תמכנו במהלך עד כה,כי חשבנו שזו המטרה,שהחינוך הביתי יהיה מוכר,מקובל,

על כל המשתמע מכך,

לא עלה בדעתנו,שיתהווה כל מה שקורה עכשיו,

ואני באמת לא מצליחה להבין,איך הגענו לזה,ומה רוצים...

וכמו אחרים שכתבו,אשמח גם אני להבהרה,

אולי מסשה,רועי,או אחרים שבראש המאבק,ויוכלו להסביר לנו את אשר קורה,

תודה,

ימים טובים,

לימור.

שליחה על ידי לילך* » 15 יולי 2009, 22:28

אפשר לראות את טובת החברה הישראלית כולה שבה נהלים הם שקופים, מיטיבים עם האזרח ומקלים עליו,

אני רוצה רק להוסיף בקשר לזה, שבתחומים אחרים שהנהלים נעשו מוסדרים ושקופים, זה בהחלט הרע את המצב על מי שרוצה להשתמש בהם, כמו בלידות בית למשל. לפעמים התחום האפור הוא קל יותר להתנהלות. בדרך כלל שדברים מוסדרים על ידי הממסד הם נוטים יותר לטובת הממסד והשקפותיו מאשר לטובת האנשים שנזקקים לו.

גם לדעתי נאיבי לחשוב שמשרד החינוך לא ישתמש בזה כדי להפוך את זה לבקשה הרשמית שכולם ייאלצו לעמוד בה. זה יהיה להם נוח מאוד לעבוד כך.

ואני מבינה שיש רצון להקל על מנסחי הבקשות, אבל, שוב, לא מבינה למה העזרה ההדדית שלנו צריכה לעבור דרך משרד החינוך.

לילך

שליחה על ידי אילה* » 15 יולי 2009, 22:30

אני אומנם בצפון,אבל קראתי את התגובות שלכן.

לקחתי חלק בלקרוא לאנשי הקהילה לפעול למען החינוך הביתי.
אני רואה כיום את החשיבות שיש להדברות שלנו מול /עם משרד החינוך.
לדעתי יש חשיבות רבה מאוד לכך שהקהילה תהיה מעורבת במה שנעשה ולא שזה יצא ע"י משפחות בודדות.
חשוב שגם מי שאין לו אפשרות להגיע לדיונים יהיה לו עם מי לדבר.למשל, אם יש בביקורי הבית בעיות ,או אם היו בעיות עם בית הספר כשרצו להשתתף בפעילות זו או אחרת.
חשוב להציג למפקחת הארצית את הדברים הללו כדי לשפר אותם.
אנחנו לא יכולים לדעת בודאות שאכן יהיה שיפור ,נכון.
אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו להלחם על זכויותנו ,על הזכויות של ילדים בחינוך ביתי ולהזכיר לעובדי המשרד הנכבדים שאנחנו בעצם לקוחות שלהם,משלמים מיסים בזמן ..ובטח לא שפוטים שלהם.

ובנוסף, שמשפחות חדשות יקבלו תמיכה ולא שיצא מצב שכל הזמן מתראינים בתקשורת אותם אנשים ועוד אחר כך עונים בטלפון לעשרות משפחות חדשות.זה יוצר עומס מיותר.

מה זה אומר ''בקשה סטנדרטית'?

בבקשה יש חלק שבו מתבקשים להסביר 'למה חינוך ביתי?'כלומר,מהי ההגדרה שלנו לח"ב,מה השיקולים שלנו.
לדעתי יש כמה דברים שמשותפים לכולם.
הדברים דרושים לצורך הדיון עם המפקחת ,לא לצורך זה שעכשיו כולם צריכים להסכים על משהו שממש מרגיש להם צורם.
ככל שנדע מה כל אחד בקהילה מאמין בו , נוכל לכתוב למפקחת :עיקרון 1, 2, 3,,,ואם אחר כך יוגשו בקשות שכתוב בהן עיקרון 1+3 , הרי שזה סביר בהחלט.

ובדומה לגבי העינין של הערכה:יש לנו דרכים מאוד פשוטות להעריך את ההתקדמות של ילדינו:בשיחה אקראית ובצפיה על הפעולות שלהם שנובעות מרצונם החופשי.אם נאסוף עשרות בקשות והדברים האלה יעלו בהן,או אולי עוד כמה דרכים ששכחתי,אזי משפחה שכותבת דבר כזה לא יחפשו אותה על כך שהיא לא עושה מבחנים לילדים.
גם לא אם היא המשפחה היחידה במחוז ,המפקחת במחזור,גם לא אם הם עולים חדשים וכ

דרך אגב, משיחות עם משפחות באזור שלנו יש בעיות מאוד לא נעימות לאנשים. גם באתר התחילו להעלות 'תקלים' עם המפקחות.ההתאגדות שלנו והפניה למפקחת ראשית היא הדרך שבה אנו יכולים לעזור לעצמנו.
אני יוצאת מנקודת הנחה שחשובה לילדים שלנו כל משפחה בחינוך ביתי , כי זה אומר עוד חבר למפגשים וחוץ מזה , זה אומר עוד משפחה שמחה ומשוחררת בעולם.
'.
לגבי התוכניות המפורטות בצורת אשכולות ,חשוב לי שכן יהיה בבקשות פירוט של תחומי התענינות של הילד או פעיליות שהוא עושה.מעבר לזה , להתחייב על תוצרי למידה-ממש לא.זו נקודה שאנחנו נוכל להבהיר למפקחת.

תודה שקראתן עד לכאן,אם דרוש עוד הסבר,אשמח לנסות להסביר.
כל שאלה ופניה מעלה אצלי את הצורך להיות יותר מדויקת ואני מאמינה שזה יעזור להמשך התהליך.

אז יום טוב ושמח,אילה

איילה יקירה,

ראשית,בטפסים שהתחלתי למלא השנה ,לגבי הבקשה לחינוך ביתי ישנו משפט כזה,ואני מצטטת:

"תהיה גישת ההורים אשר תהיה,הקריטריון לאישור לחינוך ביתי הוא אותו קריטריון:הבטחה שהילד נחשף לתחומי ידע שונים בהיקף של 55%

לפחות מתחומי הידע בתכנית היסוד (הליבה ) של משרד החינוך עלפי מבנה האשכולות "

הקריטריון הזה לא היה בשנים שעברו,ולדעתי הוא השתנה בעקבות ההידברות איתם....לא?

אני מילאתי כבר שנתיים- שלוש טפסים לבקשה לחינוך ביתי,ולא ביקשו ממני ללמד משהו מסוים מראש...,אלא להראות ולפרט מה הילד לומד ואיך,

שנית,אני עדיין לא מבינה,מה תעזור בקשה קולקטיבית.(או יותר נכון,איך לא תזיק בקשה קולקטיבית...?)

ניתן,במסגרת ההידברות,להראות להם,ולהסביר להם את הסיבות העיקריות שבגינן ,אנו מחנכים בבית,

כדי שיבינו עם איזה אוכלוסיה מדובר,

ואוכל לשלוח לך את הנוסח שלנו,(שאין לי ספק שרובם ככולם יתחברו לתכניו)

אך חשוב שזה לא יהיה מוגדר כנוסח בקשה שאמורים לעמוד בכלליו ובתכניו באופן גורף,

זה מצמצם,מגביל ומרחיק אותנו מהמטרה,בה אנו רוצים,שיכירו בחינוך ביתי כזרם חינוכי לגיטימי,

ללא הכנסתו לשבלונות,תוכניות מוגדרות ,ואי איפשורו ללא עמידה בתנאים מסוימים.

יש יתרון בהידברות המדוברת,אך ורק אם מטרתה היא,הבהרת תפיסותינו ,למען יאפשרו לנו לקיימן בשקט,

אין שום צורך להשאיר אצלם בקשות קולקטיביות ותוכניות לימודים קולקטיביות.

כן כדאי שיהיו למפקחות ולקבסיו"ת את עיקרי הדברים,וסיכומי הדברים לאחר אותה הידברות,

למען לא תהיינה בעיות בכל פגישה עם משפחה חדשה.

כתבת ש:

אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו להלחם על זכויותנו ,על הזכויות של ילדים בחינוך ביתי ולהזכיר

לעובדי המשרד הנכבדים שאנחנו בעצם לקוחות שלהם,משלמים מיסים בזמן ..ובטח לא שפוטים שלהם

ובכך כל ענייננו ,בעיניי,

ובגלל שאיננו שפוטים שלהם,ואנו לקחנו את האחריות על חינוך ילדינו,

אין אנו צריכים להתחנן על נפשנו,כי יתנו לנו לעשות את אשר טבעי ,נכון וראוי בגידולם וחינוכם של הילדים.

ימים טובים,

לימור.

שליחה על ידי לילך* » 15 יולי 2009, 22:32

שלום איילה וכולם,

יצאתי מוטרדת מאוד משיחה אתמול עם בלה, ומה שמטריד אותי הם שני דברים. האחד הוא ההתרשמות שלי שאין כוונה לעצור שוב ולפחות לשקול את המהלך הזה למרות ההתנגדויות שעולות. כפי שאמרת, אתם פועלים בשם ציבור מסוים ולמענו, ומשפיעים על חייו. חשוב מאוד בעיני שתקשיבו לציבור הזה ולמה הוא רוצה. אם יש התנגדות משמעותית למהלך מסוים, אולי כדאי לחשוב על שינוי ומהלך אחר.

עניין שני שמטריד אותי הוא שבלה אמרה שאין כוונה להראות לנו את התוכנית לפני שמגישים אותה למשרד החינוך. זה בעיני כבר ממש.. טוב, אני לא רוצה להשתמש במילים חריפות מדי, אבל ככה אני מרגישה. אם התוכנית הזאת תוגש למשרד החינוך למרות ההתנגדות שעולה ליוזמה הספציפית הזאת, המינימום ההכרחי בעיני הוא שנדע מה מוגש בשמנו ונוכל להסכים על התוכנית הזו או להעלות התנגדויות אם יהיו.

אני יודעת שכולכן פועלות מכוונות טובות, אבל חושבת שאתן לא כל כך מבינות איך המערכת עובדת. לדעתי, משרד החינוך רק מחכה לדבר כזה שיאפשר לו לחסוך הרבה זמן ועבודה ולקצר תהליכים. הוא יעוט על התוכנית הזו כמוצא שלל רב ויתלה בה כתוכנית של אנשי החינוך הביתי, והצעד הבא הוא שכולנו נצטרך לעמוד בה.

הקשיים שעולים עכשיו בשטח לאנשי החינוך הביתי, קשורים לדעתי למהלכים שנעשו עד כה. יכול להיות שבניסוח הנהלים יש פה ושם שיפורים, אבל בדיווחים מהשטח היחס לאנשים והדרישות מהם עלו והחמירו, ושיתוף הפעולה קטן.

בשני ביקורים ששמעתי עליהם לאחרונה ילדים נתבקשו להראות תוצרים ולהקריא באוזני המפקחות ולהפגין בפניהן את הידע שלהם, מה שלא היה עד כה.

זאת אומרת שאני לא יודעת מה הוסבר לאנשים מלמעלה ומה הם הבינו, אבל בשטח התנאים מחמירים ונוקשים יותר, ומעידים על חוסר הבנה מוחלט של המעשה שלנו , ועל ציפייה שלמעשה נקיים בית ספר קטן בבית.

כך ששוב, למרות כל הכוונות הטובות, התוצאות בשטח לא מעידות לטובת הפעילות הציבורית. כך לגבי רוב האנשים. אני יודעת שיש אנשים שהנוהל החדש עשוי להקל עליהם או לעזור להם בהתמודדותם עם הרשויות, אבל חושבת שכדאי לשקול היטב את המחיר של החמרת התנאים לכולם, ובייחוד להתחשב במה שעולה מן האוכלוסייה שאתם רוצים לייצג. להמשיך לפעול תוך התעלמות מן הקולות האלה, יהיה משגה לדעתי.

תודה וימים טובים, לילך

שלום לכולם

אני עוקבת כאן אחרי הדיון והאמת שאני מאוד מוטרדת מזה.

יש לי שתי שאלות

מה שכתוב בטופס שלימור קיבלה

"תהיה גישת ההורים אשר תהיה,הקריטריון לאישור לחינוך ביתי הוא אותו קריטריון:הבטחה שהילד נחשף לתחומי ידע שונים בהיקף של 55%

לפחות מתחומי הידע בתכנית היסוד (הליבה ) של משרד החינוך עלפי מבנה האשכולות "

ומה שלילך כתבה
הוא יעוט על התוכנית הזו כמוצא שלל רב ויתלה בה כתוכנית של אנשי החינוך הביתי, והצעד הבא הוא שכולנו נצטרך לעמוד בה

האם יש בהדברות עם משרד החינוך איזשהו התחייבות מצידנו להוכיח את הידע של הילדים כפי ש"התחייבנו" הטופס? או אפילו בבקשה הכוללת שאתן מנסות לנסח? כי איך הם בדיוק הולכים לאכוף את זה מצידם? כי אני לא מרגישה עכשיו בנוח לחשוב שאין מה לחשוש, שהם לא יבוא אליי הביתה או לא ינקטו בכל מני "הפתעות" כי התחלנו כקבוצה תהליך מולם, ואנחנו לא באזור האפור.

שקשור למה שכתבתי קודם. מה עם unscooling ?

הרי שום דבר שתכתבו לא תקף לגבי המשפחות הללו. אז זה סתם "לשקר" כדי להוריד אותם מהגב? אבל זה מחזיר אותי לשאלה הראשונה שלי. או שמתוכננת להיות תוכנית שתכלל את הזרם הזה?

כי נראה לי אם זה אפשרי אז לנסח רק מכתב כזה המשאיר מרחב למישפחות לעשות כרצונן.ולא משהו שיכולים לבוא אלינו ולומר לנו התחייבתם....

יום טוב

אסנת

יהודית ואורי*

אסנת,

עלית בדיוק על אחת הנקודות הכי בעיתיות – משרד החינוך לא מכיר באי-לימוד כשיטת לימוד.

לדעתי העבודה מול משרד החינוך שגויה בבסיסה משום שתפקיד המשרד לאכוף את חוק חינוך חובה. הם חבורה של פקידים שיאכפו את החוק על פי הבנתם, וגם אם נסביר ונלמד ונשכנע תהיה להם רשימה וכדי לקבל אישור נצטרך לעמוד בה. כל המשך עבודה מול משרד החינוך תקשיח את האכיפה והקריטריונים.

אני חושב שאם רוצים הכרה בחינוך הביתי ובאי-לימוד כדרכים לגיטימיות לגידול ילדים צריך לחוקק את חוק החינוך הביתי בכנסת.

זה לא פשוט לנסח חוק כזה שיהיה מקובל על כולם ומספיק דיונים כבר נידונו ללא שורה תחתונה, אבל חוק זה צריך לפטור מתוכניות וממבחנים את הבוחרים באידיאולוגיה זו.

מאחר ואני לא מאמין שהכנסת תתמוך בכזה חוק (אלא אם כן כולנו נחזור בתשובה ונחבור לש"ס), ולכן אני חוזר על מה שאנחנו אומרים זמן רב: עד היום הרוב המוחלט של קהילת החינוך הביתי לא נתקל בבעיות לקבל פטור מחוק חינוך חובה. יש להפסיק את החמרת הקריטריונים שנובעים מהעלאת הנושא לסדר היום הבוער במשרד החינוך – והנוהל החדש הוא תוצאה ישירה של הבג"ץ.

אני לא מקבל את הטענה שמדובר בתהליך ואין לדעת איך הוא יתפתח. לדעתי אם עושים תהליך צריך מטרה ברורה. יכול להיות שהיא לא תושג ויכולות להיות סטיות אבל צריך לפעול בהתאם למטרה מסוימת, לבחון עם ההתקדמות ולשפר במידת הצורך. במקרה הזה אני חושב שעדיף היה לו לא היתה מתחילה הפעילות מלכתחילה אך מאחר וכבר התחילה וההתפתחויות היו כפי שהיו נראה לי שהמשך עבודה בכיוון משרד החינוך פשוט תוביל אותנו אל זרועות הממסד המצפה לקבל אותנו אל חיקו.

והערה למובילי הבג"ץ ומתנדבי הקהילה שפועלים בנושא:

אם לעשות, אז להתחשב בקולות מהשטח ולא לפטור ולהגיד "שאין כוונה להראות לנו את התוכנית לפני שמגישים אותה למשרד החינוך"

סליחה: אם אתם מתיימרים לייצג קבוצה אזי אתם צריכים לבוא לתת תשובות על דיונים כאלו ולשמוע הערות גם אם זה לא תמיד נעים לכם ולהתחשב ממי שנמצא ועלול להפגע. כי אנחנו שואלים כבר 5 שנים את השאלות ואף אחד לא מוכן לתת לנו תשובות ברורות. קיבלנו בדיוק את אותה תשובה כמו זו של בלה שרק מעלה את חמתי וכעסי. אין לנו תלונה על בלה משום שהיא נכנסה לעין הסערה עם בקשה תמימה, אבל איפה מובילי המהלך הזה ואיפה קולם?

יהודית ואורי

שליחה על ידי בלה* » 15 יולי 2009, 22:35

לילך,
אני מרגישה שהלבשתם עליי את האחריות לכל מה שקורה, וזה לא הוגן.
לא אמרתי שאין כוונה להראות את הטיוטה או כל מסמך אחר. . אמרתי שלא ידוע לי על כוונה כזאת, אבל
זה לא אומר שאין. אני באמת רק אחת מני רבים שפועלים. אני בעסק שבוע.
תשמעו, אם חשוב לכם שהטיוטה תגיע לכל אחד שמעניין ושזה נוגע לו, אם יש עוד
דברים שלא מובנים לכם או שאינכם מסכימים להם, דברו עם רועי או עם יונת,
דברו עם אילה, דברו עם סשה, עם דני..... תארגנו מפגש, תרימו טלפונים ,
תפתחו דף בבאופן... לא יודעת.
אני עושה את מה שנראה לי חשוב, אני מקשיבה לכם, אבל אני לא לוקחת אחריות על
העברת הקולות פה אל אנשים אחרים.

לילך, גם קודם היו מפקחות שרצו לראות תוצרים. נו, באמת. מה, קודם הכל היה
ורוד?
וכמו שאמרתי גם אתמול - אני לא מוכנה לפעול או לא לפעול מתוך פחד. זה מקום
תבוסתני. לא להידבר עם משרד החינוך שמא ידרשו מאיתנו יותר, שמא נצטרך
להסביר את גישתנו הלא מקובלת, זה לפעול מתוך פחד. להשאיר את המצב כמו שהוא
כי יש חשש שמא מהלך של בג"צ יביא עלינו נהלים קצת יותר מחמירים בשלב הראשון

זה פחד.

אני מעדיפה לפעול מתוך אמונה בצדקת דרכי, ומעוד מניעים שכבר פירטתי. אני
כאן בזכות ולא בחסד של אף אחד ואין לי שום סיבה להסתתר.

ימים טובים,
בלה

שליחה על ידי לילך* » 15 יולי 2009, 22:36

בלה,
אני לא יודעת מי האנשים הפעילים. רועי שרון כתב לי במייל אישי שהוא לא עוסק בזה
יותר. אז כרגע אני יודעת עליך ועל איילה. אני אשמח לדעת מי מוביל את המהלך ועם
מי צריך לדבר כדי לעצור אותו.
לי מאוד מאוד חשוב להעביר אליהם את המסר שעולה מהדיון הזה. אני חושבת שלכל אחד
שמתיימר לפעול בשם קבוצה מסוימת צריך להיות חשוב לשמוע את קולה של הקבוצה.
הטענות לגבי משרד החינוך לא נובעות מפחד אלא מראיית המציאות וההשפעה של המהלכים
עד כה. לדעתי ולדעת נוספים מצבנו הורע ולא השתפר. אנחנו לא רוצים להמשיך לתמוך
באנשים שלא בחרנו ושמינו את עצמם לפעול בשמנו ובלי התחשבות בדעתנו, ונוקטים
פעולות שלא מקובלות עלינו.
אני לא תבוסתנית רק משום שמטרותיי שונות משלך ודרכי הפעולה שאני מאמינה בהן
שונות משלך.
ממה שקורה בשטח אנשים באנסקולינג צריכים להתאים את עצמם הרבה יותר לתוכנית
הלימודים של משרד החינוך מכפי שהיה קודם, האכיפה והדרישות החמירו.
המטרות שלי הן הפוכות ואני לא יכולה לתמוך בדרך שלא מקדמת אותן אלא מסיגה אותן
לאחור.
אף אחד לא מדבר על להסתתר, אבל הדרך שנוסתה עד כה פשוט לא עובדת ולא משיגה את
המטרות שחשובות לי וכנראה שלא רק לי.
אני מצטערת שהקצף יוצא עליך שלא באשמתך ויותר מאשמח לשמוע עם מי צריך לדבר.
לילך

שלום לכולם,

דיברתי עם יונת שרון,אנסה להעביר את עיקרי הדברים ,ונראה מה דעתכם ומה עושים....

למען הסר ספק,המהלך שקורה עכשיו ,מניעיו הם מתוך דאגה ואיכפתיות לקהילת החינוך הביתי,(בהווה ולעתיד)

ומתוך רצון להקל עלינו ולא להכביד. יונת מדברת על כך ,שאנחנו צריכים לתמוך בעצמנו בתוך הקהילה,

ולנסות לצמצם כמה שיותר את ההצקות למשפחות שעושות חינוך ביתי.

ואני אסביר:

לדבריה של יונת,עד שהיה הבג"צ משרד החינוך הוריד רגל מהגז וכאילו בא לקראתנו,

אך כעת משהסתיים לו עניין הבג"צ, נראה כי רק יתחילו להחמיר עימנו (זה התחיל עם אי האיפשור

לילדי חינוך ביתי להשתתף בפעילות בבי"ס למחוננים)

ומה שרוצים לעשות זה לנסות לסגור כמה שיותר פינות לפני ששוב ישתנו הנהלים ויחמירו,

למשל,אפשר באופן תאורטי לדרוש מאיתנו תוכנית לימודים מסודרת דומה לזו של בית ספר,

ואם נצליח להעביר תוכנית לימודים מאושרת של "אנסקולינג",לא יוכלו לעשות את זה.

(אני מנסה להסביר את מה שיונת אמרה לי)...

עוד דבר –ישנן משפחות שמאוד סובלות מהמפקחות (לפי דבריה בעיקר במחוז דרום ומחוז ירושלים),

ואם תהיה תוכנית או בקשה שכבר קיבלו עליה אישור,לא יוכלו לסרב לתת להם אישור.

אין מישהו שמפקח על המפקחות, ומכאן,שהן יכולות להחליט על פי דעתן האישית אם המשפחה מתאימה לחינוך ביתי או לא....

ואם תהיינה בקשות שמאושרות,ותוכניות מאושרות –לא יינתן הפתח לסרב למשפחה זו או אחרת.

אני יודעת שרוב הקוראים כאן,,(כולל אותנו) לא ניתקלו בקשיים בהשגת הבקשה (גם אלו שביקשו וגם אלו שלא ביקשו...)

אבל,כנראה שאנחנו לא מודעים למשפחות שמאוד מקשים עליהם,ומנצלים את חולשתם (חד הוריות,עולים חדשים,משפחות צעירות,או סתם קריזה של המפקחת...)

וכאשר יהיה נוהל/תוכנית/בקשה וכ'ד שמאושר מראש זה יקל על רבים.

אין שום כוונה במהלך הזה,לומר למישהו איך הוא אמור לעשות חינוך ביתי,

לדבריה של יונת,יהודית דנילוב המפורסמת,מעבירה למפקחות את המסר שישנם מודלים שונים של חינוך ביתי,

ולכן ,לטענתה,אף אחד לא יצפה שנעמוד בסטנדרטים של התוכנית המאושרת,אלא היא תשמש את אותם אנשים הזקוקים לה עקב מגוריהם

במקום עם מפקחת בעייתית ומציקה,אשר מפרשת את הנהלים כראות עינייה...

(היא נתנה לי דוגמא על מפקחת שלא אישרה לכל הילדים שהיו אמורים לעלות לכיתה א'...."כדי שיחוו מה זה בי"ס")

שני דברים נוספים שיונת מציעה להתארגן ולעשות הם:

דבר ראשון-

שיהיה בכל ביקור בית מישהו נוסף שלא מהמשפחה,ע"מ שיוכל להעיד על התנהגות לא הולמת מצד המפקחת או הקבסי"ת,

וכך גם הן לא יעזו לנהוג ללא רסן...

ודבר שני –

היא הציעה שיהיה בכל מחוז אדם שירכז את הניירת של האישורים כדי שהמידע לא ישאר רק במשרד החינוך,ושאנחנו נדע מה קורה בתוך המערכת

ויהיה מעין פיקוח פנימי שלנו (קהילת חינוך הביתי)

אם יש שאלות וכדומה,תשאלו,אנסה לענות מתוך מה שהבנתי ממנה או שאשאל אותה שוב,

בכל מקרה- הכוונות הן להקל ולא להכביד,לעזור ולא להרוס.

וכמובן שהיא אומרת שאם ישנן יוזמות אחרות ונוספות שיכולות ולעזור ולהקל עלינו הן תהיינה מבורכות,

אז, כנראה,שזה הזמן בעבורנו לעשות מעשה...או זה שמוצע כאן או מעשה אחר.

נהיה בקשר,

לימור.

שליחה על ידי '_'* » 15 יולי 2009, 23:12

יש לי הקלטה ישנה של רנדי ניומן בהופעה כפי ששודרה בגל"צ
לפני השיר "you can leave hat on " הוא אומר
when I wrote it i thought it was a joke, but as i get older i begin to take it more seriously

אותו דבר לגבי מה שאני כבר כתבתי פעם
אולי צריך להלחם את מלחמת הביורוקרטיה בביורוקרטיה ?
ז"א במקום ליפול למלכודת של למלא את הטפסים שלהם ולחתום על הטפסים שלהם , להגדיר טפסים עם מק"ט והכל ולתת להם למלא, כחלק מתהליך הדדי כמובן
הטפסים האלה יהיו מלאים בשאלות סבירות לחלוטין, אך עם זאת לא ימצא אדם אחד שיסכים לחתום עליו מטעמם.

טופס בסחלשב\2009\243\ 7-1

טופס להערכת הביטחון הפיזי במהלך השהות בביה"ס

מי הוא הגורם הממונה על ביטחונם הפיזי של התלמידם ?
שם _
תפקיד _
הכשרה _
כמה תלמידים נמצאים תחת אחריותו _
חתימה _

מהי מדיניות בית ספר לגבי המצאות נשק קר ?
מי אוכף אותה ? _
באילו אמצעים ? _

כמה תלמידים נמצאים בשטח חצר בית הספר במהלך ההפסקה ? _
כמה מבוגרים ? _

מה מדיניות בית הספר לגבי עישון?
כיצד היא נאכפת ?

כמה מקרי אלימות נרשמו במוסדכם בשנה שעברה ?
לכמה אתם מצפים השנה ?
כיצד מתמודד מוסדכם עם אירועי אלימות ?

מי אחראי על סילוקם של מפגעים בטיחותיים וגיהותיים ?
כמה פעמים ביום מנקים את השירותים הציבוריים ?

אבקשכם לתאם סיור של מפקחת מטעם ארגון משפחות החינוך המשולב במתקנכם כדי לוודא שהוא עומד ברף הדרישות והוא ראוי לארח ילדים במהלך שעות פעילותו.

טופס בסחלשב\2009\243\ 7-4

טופס להערכת הכשירות הפדגוגית בבית הספר
מה היו הישגי התלמידים בשנים עברו בתחום הקריאה והחשבון?
מה שיעור התלמידים בכיתה ג' הסובלים מלקות קריאה בינונית ומעלה ?
^{(מסקר שקראתי לפני כשנה, מדובר ברוב הבנים ושיעור לא קטן של הבנות)}
כמה ילדים יש בכתה?
כמה זמן מוקדש באופן אישי לכל אחד מהילדים על ידי מורה או חונך ? (נא לענות ביחידות של דקות לחודש)
מי הם המורים המבקשים להפגש עם ילדינו באופן קבוע ?
מורה 1
שם :
גיל:
הכשרה:
גיליון ציונים: נא לצרף
ניסיון עבר בתור מורה :
משוב על ההוראה בשנים עברו :
מורה 2
שם :
גיל:
הכשרה:
גיליון ציונים: נא לצרף
ניסיון עבר בתור מורה :
משוב על ההוראה בשנים עברו :
מורה 2
שם :
גיל:
הכשרה:
גיליון ציונים: נא לצרף
ניסיון עבר בתור מורה :
משוב על ההוראה בשנים עברו :

אבקשכם לתאם ביקור במוסדכם של מפקחת מטעם קבוצת משפחות החינוך המשולב כדי לוודא את הרמה הלימודית המתקיימת בו , אין לנו צורך "לערוך מבחן" לתלמידים אך יתכן שנשאל אותם כמה שאלות

טופס בסחלשבט 2009\343\7-8

טופס להערכת הכשירות של המוסד לשימור היצירתיות
נא לפרט מהי הכשרתם של המורים בתחות של שימור היצירתיות

וכו' וכו'

מסכימה עם כל המתנגדים
מרגישה "שהשיתוף" פעולה רק מקשה ומסבך ויותר מהכל לא מיצג אותנו כמשפחה.
בזמנו נאוה פרנס הציעה להקים עמותה כולם צעקו הצילו מה פתאום והנה אותה הגברת בשינוי אדרת.
חבריה תעצרו רגע את הדהרה ותחשבו בעצם
למה כל משפחה בחינוך ביתי - הרי לא נדע כי זה פרטי וזה שלה.
עד כה אני כמשפחה "אכלתי" אותה מהצעדים החדשים (למרות שהיום קיבלו אישור לילדים אגב קיבלנו רק לשנה)
נוח וטוב לנו יותר היה כמשפחה המגישה בקשה ולא כקולקטיב .
אנא רדו מהעץ אתם באמת מזיקים.
(ושוב סליחה על השבתת השמחה (-:)
יודעת שהכוונות טובות אך כאן נגרם נזק.

' ', מגניב !

אני מרגישה "כנאנסת" על ידי קבוצה מסוימת שמחליטה בשם עצמה דברים שישפיעו גם על חיי וחיי משפחתי.
היא מכתיבה איך יראה החינוך הביתי, מי שמכם ל לפה?
אם הייתי רוצה להיות במסגרת לא הייתי בחינוך הביתי אלא בתוך המערכת
מה שאתם עושים זה פשוט מחטף ולא בטוחה שהוא חוקי
הסתכלו סביב כמה מתנגדים זה לא מדליק לכם שום נורת התראה?

יו,
קשה לקרוא את כל ההתכתבות הזאת.

כמה דברים שראיתי -
חלק מהמתנגדים למהלך, כותבים דברים שאינם מבוססים על המופיע בנוהל.

המצב לגבי ביטוח לא השתנה.
כנ"ל, כמו ששגית כתבה, המצב לגבי שת"פ עם בי"ס.
מבחנים ותוצרים - היו גם בעבר. (ניתן לראות פה באתר בקשה שהגשתי בעבר, ובה אני מתארת איך אני יודעת שהילדים לומדים).
ההליך נשאר אותו הליך. הרישום - אותו רישום. הסעיפים במכתב הבקשה - אותם סעיפים. (ורד, עושה רושם שהאנשים במחוז שלכם - איך לומרבעדינות - מבצעים את עבודתם בפחות מסירות לעומת רכזת חנ"ב במחוז צפון).

_אני חושבת שאם מדובר ביצירת מאגר לשימוש משפחות בחינוך ביתי - הרי שזו יוזמה
ברוכה.
אולם אם מדובר בנוסח אחיד שיועבר על ידי נציגים בעיקר מטעם עצמם למשרד החינוך,
הרי שמדובר בעניין בעייתי מאוד._
המטרה היא שיהיה מאגר, ושהמאגר יהיה מאושר מראש.
ניתן יהיה להעזר במאגר.לא תהיה חובה כזו.

תבשיל קדרה המצב כן השתנה תקראי ששוב את מה שלימור ליברמן כותבת בתקציר השיחה עם יונת .
אני לא יודעת איך זה אצלך אצלנו המצב הפך להיות הרבה יותר קשה. הביקור הפך מביקור נעים למפגש בחינה של הילדים וחיפוש נקודות התורפה מה שלא היה קודם לכן. אני כבר כמה שנים מאושרת וכל הזמן הזמינו אותנו לפעילות הבית ספרית כולל קשר בין המנהלת והמורים דבר זה נחתך לחלוטין כאשר המפקחת הודיעה לנו שאנחנו לא רשאים להשתתף בשום דבר. אז הנה עוד הרעה. מה עם המחוננים? לגבי הבקשה את אומרת שזו אותה בקשה? סליחה על מה את מדברת הבקשה הרבה יותר מסורבלת הרבה יותר תובענית ומבקשת תוצרים אמפירים דבר שלא נדרשו אליו בעבר.
לגבי המאגר כל בקשה והדברות נוספת מול משרד החינוך לבקשה תעשה נזק כי איך אפשר להגדיר מהו חינוך ביתי מהו שכל בקשה היא שונה וכל משפחה פועלת לפי דרכה. אז בבקשה תעצרו תרדו מכל העצים כמו שכותבים לכם פה ואולי כך תמעזרו את הנזק .
יהודית

נראה לי שעדיף היה לפתוח דף חדש לדיון בנושא הזה, ולהזמין את המכותבים מרשימת התפוצה הסגורה (יחסית) להביע את דעתם. האם כולם מודעים לכך שדבריהם מופיעים כאן?
זה בדיוק הדף החדש שנפתח לדיון הזה במיוחד. וכן. כמו שכתבתי למעלה. כולם יודעים שדבריהם כתובים כאן. והאנשים שכתבו את הדברים שלעיל כבר כאן, (לא כתבתי אותם בניק שיש להם באתר, כי אני לא זוכרת/יודעת אותם, וגם אם הם ירצו הם יוסיפו).

אם משרד החינוך יאשר בקשה כזו כבסיס לבקשות לחינוך ביתי, ולמעשה יאפשר באופן עקרוני unschooling ללא התייחסות ספציפית ללימודי הליבה בבתי הספר ולמחוייבות ל"הישגים" אלו או אחרים, זו תהיה תרומה ראויה ומשמעותית לכל נושא הגשת הבקשות לאישור חינוך ביתי
אני מבינה עכשיו מדבריה של יונת שזו הכוונה. ומובן שזו כוונה טובה וראויה, אבל - קשה לי להאמין שמשרד החינוך יאשר בקשה כזו, ועוד יותר קשה לי להאמין שמשרד החינוך יאשר באופן אוטומטי כל משפחה שתגיש את הבקשה הזו. הרי זה מעקר את התוכן מכל העבודה שלהם ומהווה בעצם אישור אוטומטי. אם זה יעבור - מה טוב. אבל לאור תוצאות ההתנהלות הקודמת מול משרד החינוך, שאפילו יונת מודה עכשיו שהחמירה את התנאים בשטח (גם אם זה לא כתוב בנוהל), תסלחו לי אם אני קטנת אמונה.

קשה לי להאמין שמשרד החינוך יאשר בקשה כזו
לנו אישרו בקשה כזו, שמסבירה אנסקולינג.

מה שמפריע לי שזה כמו המפלגה של ליברמן הוא החליט ואין מי שיכול לשנות כהוא זה מדרכו.
סליחה גם אנחנו בחינוך ביתי והדרך הזו לא מוצאת חן בעינינו למה אתם מכניסים אותנו לפינות שלא מתאימות לנו.
אתם בחרתם, אתם...אתם, סליחה...כל עוד זה מקום מפגש שנתי אז סבבה מי שמתאים לו בא ומי שלא לא- זו בחירה.
כאן עשיתי את בחירתי אך אתם "אונסים" אותי לבחור בדרכככם.
3 ילדי כבר נפגעו מהדרך החדשה- לא יוכלו להשתתף בפעיליות מחוננים.
ממש לא מבינה את הלך הרוח. אתם מתנהגים כאטומים וזה לתחושתי אמור להיות מנוגד לאוירת באופן טבעי.

גם לנו אישרו בשנה שעברה בקשה של אנסקולינג.

כאשר התחיל הדיון הקהילתי על הגשת הבג"ץ, בכורתי עוד לא הייתה בגיל של חינוך חובה ואני הרגשתי שקטונתי.
שאין לי דעה ושאני ממשיכה את חיי כמקודם ומשאירה לגדולים, וותיקים ומנוסים ממני להתוות את הדרך.
למיטב זכרוני, מארגני המהלך עשו באותם ימים הצגה רחבה של הנושא.
במפגשים בבתים של אנשי הקהילה (והגיעו לכל מקום!!!), במיילים, באתר ובכל דרך שאיפשרה לכל מי שרצה לשמוע או להביע דעה - לקחת בזה חלק.

לימים, חשבתי שהמהלך הזה היה שגוי.
בכורתי גדלה והגיעה לגיל חינוך חובה, אני גיליתי יותר עניין והגעתי למסקנות משל עצמי.
אולם - שמרתי אותן לעצמי.
ברגע שהמהלך יצא לדרך וכולנו נישאלנו בטרם החל מה דעתנו והוא כבר היה בעיצומו - לא היה מקום להתנגד, להחליש או לטרפד.

הבג"ץ מאחורינו.
מה היו תוצאותיו - זה כבר לדיון במקום אחר.
עכשיו מתארגן מיזם חדש (שהוא, אני מניחה, מעיין המשך של הקודם).
מי עומד בראש ההתנהלות מול משרד החינוך?
למה לא פונים אל כולם ומציגים את המטרה והדרך ומבקשים את תמיכת הקהילה או לפחות לשמוע את הדעה של כל מי שרוצה להביע אותה?
למה לא פועלים באותו האופן בו פעלו לפני מספר שנים מי שארגנו את הפניה לבג"ץ?

אני מרגישה שהדיון המתקיים כאן הוא עָקַר כשאנחנו מנהלים אותו אחד מול השני, מבלי לדעת מי הם ההולכים בראש.
זה מתנגד וזה מסכים וזה יש לו תנאים וזה אדיש וזה מתקומם - אבל זה לא מביא אותנו לשום מקום.
אם מי שמוביל את המהלך, כמו קודמיו, ינסח מה המטרה ולאן רוצים להגיע ומהי הדרך כפי שהוא רואה אותה - יהיה יותר קל להביע דעה ולהגיב עניינית לנושא הזה.

בתכתובת המיילים הענפה (המובאת לעיל), שהנתהלה במשך כמה ימים בקבוצה שלנו, לא הצלחנו למצוא עם מי עלינו לדבר.
חשבתי שכאן, במהירות ובקלות יקומו מי שעומדים מאחורי המהלך ויוכלו לתת תשובות יותר ענייניות ומובנות מאשר מה שקורה כאן עכשיו.
אני חושבת שזה לא רלוונטי לדיון העקרוני, אם לכמה משפחות אישרו אנסקולינג ולכמה לא אישרו כלום וכמה חיות בלי אישור בכלל.

אני שבה ומזמינה את העומדים בראש המהלך הזה - לבוא ולתת מענה ולהאיר קצת יותר טוב את הדרך שאתם רואים לנגד עיניכם.
אני חושבת שזהו המעשה שראוי לעשותו, כאשר קמים ליצג קבוצה.
לא ממקום של ביקורת - אלא ממקום אמיתי של רצון להבין את המעשה - לפני שהמהלך יוצא שוב לדרך.

ימים טובים ורק בריאות.

מי כל, יפה כתבת.

העוגיה אישרו לך תוכנית אישית לאנסקולינג איך אפשר לכתוב תוכנית קולקטיבית ?????????. זה כמו מה שעשו עם התוכניות וקיבלנו ליבה ושטויות את מדברת פה על תוכנית אישית אז מה הבעיה להמשיך בדרך האישת ולא הקולקטיבית בשביל מה להמשיך ולעשות נזקים???? לא הזקתם מספיק?? כאשר משפחה מציגה והולכת בדרכה זה יותר פשוט מאשר תוכנית כוללנית אשר תצטרך לעמוד ביעדים והסברים מול המפקחים .
יהודית שפמן

_קשה לי להאמין שמשרד החינוך יאשר בקשה כזו
לנו אישרו בקשה כזו, שמסבירה אנסקולינג._
האם כתבתם במפורש אנסקולינג?

ממש לא מבינה את הלך הרוח. אתם מתנהגים כאטומים וזה לתחושתי אמור להיות מנוגד לאוירת באופן טבעי.
לדעתי זה עניין מקומי שנובע מאישיותה של המפקחת,
אין קריטריונים אחידים בין המפקחות.
יחד עם זאת נראה לי שיש שינוי גישה בעקבות -

הפניה לבג"צ.
החשש מהתפתחותן של קבוצות אידאולוגיות קטנות לזרם גדול.

לגבי עניין המחוננים, אצלנו יש אפשרות.

האם כתבתם במפורש אנסקולינג?
לא.
אבל תיארנו את זה בבירור, באופן שלא ניתן להסיק ממנו שיש לנו תכנית (קדימה).

בנוהל כתוב שגם אנסקולינג היא אופציה, רק שיש לתאר אותה.
(קראת אותו? מומלץ.)

כלומר - לתאר איך מתרחשת למידה.

יש בהמשך הנוהל דוגמאות.

ההצמדות לנוהל ולמה שכתוב בו נראית לי הרבה פחות רלבנטית ממה שקורה בשטח. בשטח, בפועל, בשלל אזורים בארץ, היחס החמיר.
אז אפשר להתפלפל כאן עד מחר על ניסוחי הנוהל, אבל אני בספק אם אפילו המפקחות קראו אותו לעומק, ובעיקר זה נראה שקיבלו הנחיה כללית להחמרת האכיפה והתנאים. כמו שכשהוגש הבג"צ פתאום נערך מבצע כללי לאיתור משפחות בחנ"ב, כך גם עכשיו. כל פעולה שלנו מולם מחמירה את הדרישות.

הגזמתם קצת עם ההוא-הא שעשיתם מתכנית הליבה ומכתיבת תכנית לימודים. גם באנסקולינג יש פעולות שעושים כשגרה קבועה במשך היום. לכל משפחה יש את הטקסים שלה והמנהגים שלה שנערכים כך או כך. עם מעט מחשבה אפשר לנסח כל אחד מהם כך שיתאים לתכנית הליבה. בטוחים שתטיילו לפחות פעם אחת השנה? כיסיתם לפחות שני נושאים מאשכול רוח וחברה. יש גינת ירק בבית? חופשי כיסיתם את אשכול מתמטיקה ומדעים. הילד/ה משתתף/ת באיזשהו חוג אומנותי או מצייר/מדביק לפעמים? כיסיתם גם את אשכול אמנויות וכבר יש לכם יותר מ 55%. מקריאים ספרים? מנהלים שיחה סביב שולחן האוכל? הילדה עסוקה שעות ארוכות במשחק סוציו-דרמתי? (אשכול אוריינות וכישורי שפה), מקפידים על תזונה? מערבים את הילדים בהכנת הארוחות? (אשכול כישוריי חיים), משתוללים בחצר? משחקים לפעמים בכדור? הולכים לבריכה? לים? (חינוך גופני) וכן הלאה וכן הלאה. הרי לא מבקשים מערכת שעות, ולא מבקשים שנלמד את הנושאים הספציפים שמשרד החינוך קובע לכל כיתה. מדובר בכותרות נרחבות כל-כך. מבקשים השערה כללית למה אנחנו כמחנכים מתכוונים לחשוף את הילד, ואת זה קל לשער מניתוח פשוט של היומיום האינדיבידואלי שלנו.

נכון שיש בעיה עם עניין הבחינה בזמן ביקור הבית (אכן חוצפה וחלם שלא היה כמוהו אבל לא אכנס לזה עכשיו). זה ניתן לפתרון די פשוט - לכתוב כייעדים את מה שהילדים כבר יודעים או אנחנו בטוחים שידעו בטווח של שנה. למשל, בשנה שעברה בעת כתיבת הבקשה ביתי כבר הייתה מאוד עסוקה בלהעתיק אותיות ושאלה איך כותבים כל מיני מילים, אז מהיכרותי איתה יכולתי לכתוב בוודאות שבטווח של שנה היא תדע קרוא וכתוב). מהתרשמות כללית שלי, ילדי חינוך בייתי יודעים יותר ממה שיודעים בני גילם בבית הספר, אז לא אמורה להיות עם זה בעייה. ובקשר לאמת- הילדים שמופקדים בידיי משרד החינוך נכשלים שנה אחר שנה באופן גורף בכל מיניי בחינות מייצב ושכאלה בלי שהמשרד מטפל בבעייה באמת, אבל לנו אין את הלוקסוס הזה אז קצת מעגלים פינות...

ובקשר לכעס הרב על עניין המחוננים ופעילויות בית הספר - כל זמן שהיה אפשר אז יופי. נהנינו משני העולמות. הלכנו עם והרגשנו בלי. עכשיו, כשאי אפשר יש לנו אחריות להעשיר את ילדיינו המחוננים עוד קצת (למשל הקורסים בהתכתבות של מכון וייצמן. שהילד ייבחר את הנושא שמעניין אותו ויאללה לצלול פנימה). לא הוגן לכעוס על מערכת כשהיא לא מעוניינת באלה שלא מעוניינים בה. אנחנו אלה שניתקו את הקשר באופן חד צדדי. אין להם שום מחוייבות כלפינו מלבד לכבד אותנו ולאפשר לנו לחיות את חיינו לצידם. במקביל.

דף מוצנע

לא מסכימה עם זה שילדי חינוך ביתי תמיד "מתקדמים" יותר מבני גילם מבחינה אקדמית, ולכן אנחנו יכולים להיות רגועים מול מערכת פיקוח חיצונית. ילדים שגדלים בבית אנסקולי יכולים בקלות להראות כמפגרים אחרי בני גילם בתחומים שונים, פשוט כי הם עוד לא בשלים או לא מתענינים בתחומים שנכפים בבית הספר ועליהם אף אחד לא כופה. איך מפקחת עוינת תתיחס לילד בן 9 שעוד לא קורא, ואיזה לחץ יופעל על משפחתו שבאופן עקרוני לא רוצה לכפות עליו לקרוא לפני שהוא בשל לכך באמת (וזו אנמם דוגמא אך ממש לא מצב היפוטי, ויכול להתבטא בתחומים רבים)?

מאוד מעניין שיש אנשים שרוצים ועומדים להידבר עם משרד החינוך, אבל לא מוכנים להידבר עם או להקשיב לאנשים שהם מתיימרים לייצג בפני משרד החינוך.
עולים פה לא מעט דברים קשים, עולות הרבה תהיות, רצון של אנשי הקהילה להתעדכן-להשתתף-ולהשפיע, ונראה שפתאום נאלמו ונעלמו מובילי המהלך הזה.
מוזר מאוד.
מעורר מחשבה\תמיהה\משהו אחר

_אני שבה ומזמינה את העומדים בראש המהלך הזה - לבוא ולתת מענה ולהאיר קצת יותר טוב את הדרך שאתם רואים לנגד עיניכם.

אני חושבת שזהו המעשה שראוי לעשותו, כאשר קמים ליצג קבוצה.
לא ממקום של ביקורת - אלא ממקום אמיתי של רצון להבין את המעשה - לפני שהמהלך יוצא שוב לדרך._*

הרשו לי לצטט את עצמי...
אנחנו מנהלים דיון עקר וחסר תכלית.
מה עומדים להציג למשרד החינוך ומי עומד לעשות את זה?!

פלוני אלמונית

לא מסכימה עם זה שילדי חינוך ביתי תמיד "מתקדמים" יותר מבני גילם מבחינה אקדמית, ולכן אנחנו יכולים להיות רגועים מול מערכת פיקוח חיצונית

זה לא חייב להיות דווקא בקריאה או חשבון (משום מה תמיד נטפלים לשני התחומים האלו). היות וילד שמתחנך אנסקולינג לומד הכל דרך החוויה ומחקר אמיתי, ומתוך רצון ועניין שלו, הוא מפנים את הנלמד כך שהידע הופך לחלק ממנו ולכן בהכרח היידע משמעותי ואיכותי יותר מזה של ילד ביצפר שישכח תוך זמן קצר את כל ה"חומר" שדחסו לו בכח לראש. להבדיל מביתי, הבן שלי כנראה לא יגיע לעניין הכתיבה בקרוב אבל כבר זמן משמעותי הוא עסוק בלרדוף אחרי חרקים ושאר חסרי חוליות בחצר עם זכוכית מגדלת ואין לי ספק שכבר היום הידע שלו בזואולוגיה גדול משל ילד ביסודי (והוא עוד לא שם). כפי שכתבתי:

מניתוח פשוט של היומיום האינדיבידואלי שלנו.

לי אישית היה קשה לכתוב את הבקשה מבחינת ניסוח ומי שהאירה את עיניי היתה לוטם מרווני (תודה לוטם (-: ). בסופו של דבר כתבתי בקשה שמוצהר בה על אנסקולינג אבל מכסה הרבה יותר מ 55% מתוכנית הליבה ואין לי ספק שנעמוד בה כי היא תפורה למידותינו. השבוע קיבלנו את האישור. אני חושבת ששלד של ניסוח יעזור מאוד לאנשים כמוני שטובים בלדבר ולעשות הרבה יותר מאשר בלכתוב בצורה מאורגנת. כל זמן שלא דורשים שהילד ידע בע"פ את לוח הכפל בסוף כיתה ב' ויקרא בקצב של 50 מילים בדקה בסוף כיתה א' (וכן הלאה בשאר התחומים) אפשר לנסח כל גישה חינוכית כך שתתאים לדרישות, רק שיש אנשים (כמוני, כבר אמרתי) שמתקשים בסוג המניפולציה המילולית הזו ויישמחו לאיזשהי קריאת כיוון שהם יודעים שהיא נכונה.

נראה שפתאום נאלמו ונעלמו מובילי המהלך הזה.
תנו צ'אנס.
רובם לא גולשים באתר,
יונת, שכן גולשת, כתבה לאחרונה באתר יומיים לפני שהדף הזה נפתח.
מישהו מהכותבים בדף פנה למישהו מהעוסקים בבגץ, טלפונית, והזמין אותו לכאן? (אני יודעת שאני לא.)

ההצמדות לנוהל ולמה שכתוב בו נראית לי הרבה פחות רלבנטית ממה שקורה בשטח. בשטח, בפועל, בשלל אזורים בארץ, היחס החמיר.
זה ענין של פרשנות הנהלים ע"י האנשים בשטח.
וזו בדיוק המטרה של תכניות לימודים מאושרות מראש - שהנציגים הפחות נחמדים באיזורך לא יוכלו להתלות בתכנית הלימודים שכתבת ולהציק לך, אלא יצטרכו לאשר את תכנית הלימודים, וישאר להם לוודא שאת בנאדם מצוין, ושהילדים שלך מקבלים טיפול נאות.

איך מפקחת עוינת תתיחס לילד בן 9 שעוד לא קורא, ואיזה לחץ יופעל על משפחתו שבאופן עקרוני לא רוצה לכפות עליו לקרוא לפני שהוא בשל לכך באמת?
אני יודעת איך מתיחסת לזה מפקחת לא עוינת.
לדייק - מפקחת לא עוינת שמקבלת ממני הסבר (ודוגמאות) לכך שהילד כן לומד לקרוא, ושאני רואה התקדמות ולכן אני רגועה.
סביר בעיני שתכנית לימודים מאושרת, שאינה כוללת "הילד יקרא ויכתוב בסוף השנה", אבל כן כוללת אורינות: "נוסעים בדך ורואים שלטים", "משחקים באותיות-מגנט על המקרר", "רוקמים שם על תיק", משחקים באתר "לעמ" וכו' וכו', תהיה כלי באמצעותו ניתן לדבר עם מפקחת.

לי אישית היה קשה לכתוב את הבקשה מבחינת ניסוח ומי שהאירה את עיניי היתה לוטם מרווני (תודה לוטם ). בסופו של דבר כתבתי בקשה שמוצהר בה על אנסקולינג אבל מכסה הרבה יותר מ 55% מתוכנית הליבה ואין לי ספק שנעמוד בה כי היא תפורה למידותינו

את מבינה שהתוכנית הייתה מתאימה לך לכן אישרו לך את התוכנית אפילו שזה אנסקולינג. וזה מה שאנשים כאן אומרים כאן

מישהו מהכותבים בדף פנה למישהו מהעוסקים בבגץ, טלפונית, והזמין אותו לכאן? (אני יודעת שאני לא
את מוכנה להגיד לי מי מנהל את המהלך שנתקשר אליו ונזמין אותו לדיון או לחלפין לעשות זאת

יהודית, אני לא משלה את עצמי שהתכנית אושרה כי היא מתאימה לי. היא אושרה כי היא מתאימה להם אבל אין לי בעיה עם זה כי יושרתי לא נפגעה.

שליחה על ידי נועה* » 17 יולי 2009, 13:20

וישאר להם לוודא שאת בנאדם מצוין, ושהילדים שלך מקבלים טיפול נאות.
מאוד בעייתי. מי קובע אם אני מצויינת או לא???
או שזו לא היתה כוונתך?
וגם טיפול נאות יכול להיות מאוד יחסי.
לבן שלי יש ידע עצום לגילו בכל מיני תחומים (חשבון ומדע בעיקר), אבל הוא לא יודע את לוח הכפל בע"פ (אני גם לא שואפת שהוא ידע, וגם אותו כרגע זה לא מעניין).
כשאבא שלי בא, בדיוק לזה הוא נתפס. כן הוא יודע יותר מדי, אבל מה עם לוח הכפל.....מבחינתו הוא לא לומד את הדברים הנכונים.

טיפול נאות להבנתי משמעו שלא הגשת בקשה לחינוך בייתי והצהרת על אנסקולינג כשבפועל מתקיימת בבית עבודת ילדים (בין אם לצורך פרנסה ממש בעבודה בעסק המשפחתי ובין אם בשמירה וטיפול בבית ובאחים הקטנים בזמן שההורים עסוקים בפרנסה). היותך מצויינת או לא, בהתאם למפקחת שלנו שהיא סימפטית מאוד, זה שאת מבינה שיש לך פה אחריות ואת אכן דואגת לחשוף את ילדייך לתחומי עניין שונים ולגרות אותם לרכוש מיומנויות שונות בדרך כזו או אחרת המתאימה לך ולהם ולא "כל יום שבת", ושאת מודעת לא רק לייתרונות שבבחירתך אלא גם לחסרונות ומשקיעה זמן, מחשבה ומאמץ בלמזער אותם. כמאמר הקלישאה, חינוך הוא דמוקרטיה בגבולות ברורים וגם לזרום צריך לדעת איפה.

_וישאר להם לוודא שאת בנאדם מצוין, ושהילדים שלך מקבלים טיפול נאות.
מאוד בעייתי. מי קובע אם אני מצויינת או לא???_
טוב, ברור שלא חייבתלהיות מצוינת.
צריכה להיות - נגיד - לא פסיכוטית, לא מתעללת, לא מזניחה.

תבשיל,
חיכינו מספיק. את, יונת, אילה ובלה גולשות כאן. אנחנו לא שומעות מכן תשובות. אנחנו לא יודעות מי עוד עומד מאחורי המהלך הזה.
אנחנו חוששות שהדיון הזה בכוונה מושתק כדי שתוכלו להמשיך בשלכן ולפעול למרות שאין לכן תמיכה של הקהילה מאחוריכן.
אני מבקשת מכן לעצור את המהלך הזה עד שלא יינתנו כאן תשובות וייפתח דיאלוג ביניכן לבין אנשים החינוך הביתי ברחבי הארץ, ועד שלא תתבהר לכולם מהות המהלך ותינתן עליו הסכמה של האנשים.
לא ייתכן שתמשיכו לפעול על דעת עצמכן ובניגוד לקולות רבים שעולים מן השטח.
אם המהלך שלכן יימשך למרות הדברים הנאמרים כאן, אנחנו נפעל מול משרד החינוך כדי להודיע לו שאתן קבוצה פרטית שלא מייצגת את קהילת החינוך הביתי הארצית, וכל הפעולות שלכן לא לגיטימיות ואין להן משמעות מבחינת הקהילה.
אני כותבת ברבים משום שמאחורי הדברים האלה עומדות עוד משפחות מקהילת רחובות גזר.

אני לא מקהילת רחובות גזר, אני משום קהילה אני אמא בחינוך ביתי מזה 11 שנה(בעצם כמעט 25 שנה)
כול העת עמדתי על כך לא להיות חלק מקהילה, והמצב כרגע מעיד על כך שנכון עשיתי,
האינטרס המשותף - חינוך ביתי,נחמד, אך ההבדלים בין משפחה למשפחה עצומים .
אני כאמור לא חלק מקהילה אני גרה בגליל המערבי, ויש לי חברים בחינוך ביתי ואני נפגשת במפגשים של חינוך ביתי
בנוסף
משיחות עם משפחות מהגליל ומהדרום כולן נגד
אין סיבה שהן יביעו כאן את קולן כי כנראה זה חסר טעם.
אני חושבת שאתם צריכים להבין שיש כאן בעיה ושאתם ממש אבל ממש לא מיצגים וככאלה שלא מיצגים נכון לרגע נתון זה אתם פגעתם ופוגעים
אז אנא הבינו את המצב .
וכולי תקווה שהנזק שנעשה עד כה יחלוף.

תומכת בדברי לילה טוב

שאלת, תבשיל קדרה, אם פנינו למי מהעוסקים בדבר.
שלחתי מייל אישי למי שאני יודעת שקשור עם הבג"ץ וכן עם הנושא הנדון בדף זה.
הזמנתי אותם להצטרף לדיון.

אני מחזקת את דבריה הבהירים והרהוטים של לילה טוב ומצטרפת למה שכתבה מעלי שרית אמיר.
כל מי שאני משוחחת איתה, הן מהקבוצה הקרובה לי והן חברות ממרחקים - כולן מתנגדות.
אם אף אחד לא מתיחס למה שאנחנו כותבים ומבקשים, לא בחסד אלא בזכות - הרי שנוצרת התחושה שאין טעם לכתוב, כי מישהו עושה מה שהוא רוצה בלי לשאול אותנו.
מדובר במהלך שישפיע על כולנו.
המגישים אישור ואלו שאינם.
הדיון מתחיל להגיע למקומות קשים ואישיים - כאשר כל מה שאנחנו מבקשים הוא תשובות לגבי המהלך ומטרתו.

אני מציעה לעבור את השבת הקרובה.
כולי תקווה כי המייל האישי ששלחתי יגיע ליעדו וכי נוכל להתחיל לקבל תשובות.
שיהיה סופשבוע טוב ורגוע.

ימים טובים לכולכם.

לילה,
בבקשה אל תתנסחי באיומים.
זה לא משרת כלום.

אני לא מובילה כלום,
כולה נעניתי להצעה של יונת (שפורסמה באתר, בדף הבג"ץ, כבר לפני כמה חודשים!)
חבל, בדיעבד, שלא נוצר שיח כזה של - מה עושים ומה לא עושים כבר אז.
זה היה פתוח לכולם, זה היה פה באתר!

קראתי הרבה ממה שכתוב פה בדף, תיקנתי כמה טעויות שהיו, ואתן מתיחסות ומגיבות כאילו לא כתבתי.
זה לא נעים לי ככה.
אין טעם לדבר אם רק קולכן (הכועס) נשמע, וטענותי (גם אלה המבוססות לגמרי על עובדות) לא נשמעות.
אני מבינה את הרצון לחשיבה קהילתית על מה הלאה.
אני מוכנה להקשיב. האם אתן מוכנות לזה?

חוצמזה, לבקשתכן, דיברתי עם יונת.
היא אכן לא היתה ליד מחשב בימים האחרונים.
הבטיחה שכשתוכל - תכנס, תקרא, תחשוב, תגיב.
בשאיפה, זה יקרה כבר מחר.

גם אנחנו קיבלנו השבוע אישור, סעיף אחד היה מודגש -
"פיתוח תוכנית ייחודית להקניית מיומנויות חברתיות תוך הקפדה על מענה ראוי ורציף, לצרכים החברתיים של הילד."
ברור שהכוונה היא שנענה על הצרכים החברתיים, בעיקר, על פי דרכם.
המפקחת שהיתה אצלנו הסבירה שהדגש מבחינתה הוא על נושא החברתי,
לבן שלנו יש שני חברים, הוא לא יוזם קשר עם ילדים בחוגים או בשיעורי העשרה במחוננים - לדעתה של המפקחת זה מצב חמור (הילד לא מרגיש כך),
בתנו רצתה לנסות בית ספר (שינתה את דעתה), אנחנו לא מיהרנו ליישם את בקשתה - גם זה מצב חמור בעייני המפקחת.
ועוד, ועוד..

וישאר להם לוודא שאת בנאדם מצוין, ושהילדים שלך מקבלים טיפול נאות.
מסתבר שזאת לא משימה פשוטה,
ההתמודדות היא מול המפקחת (אישיותה) - בכל תחום, הפדגוגי והחברתי,
ההרגשה שלי היא שאם בתחום מסויים המצב טוב היא תחפש איפה לא טוב...זו היתה ההרגשה בביקור שלה אצלנו וגם בביקור אצל משפחה נוספת (ולפי מה שהבנתי מדף זה, הייתה החמרה גם אצל משפחות אחרות).
חשבתי על יצירת קבוצת תמיכה, בנושא ביקורי בית, באמצעות התכתבות, לא דרך האתר, על מנת לשמור על פרטיות - מה דעתכם?

תבשיל,
אני אבהיר. זה טוב ויפה שקיבלת אישור על תוכנית אנסקולינג למשפחתך. אני לא רואה מה הקשר לדיון כאן.
השאלות שלנו שלא נענו: מי עומד מאחורי היוזמה הזאת. מה המטרות שלה (שמענו תשובות חלקיות דרך לימור שדיברה עם יונת, לא ישירות), ובעיקר - האם אנחנו, קהילת החינוך הביתי, נהיה מעורבים ביוזמה הזאת או לא.
בשיחות פרטיות נאמר לנו שכלל שהמשפחות, מי שלא יהיה מעורב ישירות בניסוח היוזמה, לא יראו את התוכנית לפני שתישלח למשרד החינוך. האם זה נראה לך תקין והגיוני?
כמו כן, העובדה שאנחנו מתנגדים ליוזמה הזאת נענית בהתעלמות ושתיקה ובכך שאתן ממשיכות בדרככן. בעיני ההתנהלות הזאת היא מאוד בעייתית. אני לא רואה איך אפשר להמשיך ביוזמה כזו המתיימרת לייצג את כלל קהילת החינוך הביתי אם חלק ניכר מהציבור המיוצג מתנגד לה. גם על זה לא קיבלתי תשובה.
אני מצטערת שאני נאלצת להבהיר שלא נעמוד מנגד וניתן לכן להמשיך בכך. חשוב לי שזה יהיה ברור.

רגע, תיקון.
הבנתי את המטרות של התוכנית. בעצם אני לא מסכימה לגבי האפשרות הריאלית להשיג אותה, והדעות חלוקות גם ביחס להישגים שהושגו בהידברויות הקודמות עם משרד החינוך. אני מסכימה שיש כאן קצת דו-שיח של חרשים, אני מדברת במצב בשטח כפי שאני שומעת עליו מהמשפחות, ואת עונה בנהלים. לא בטוח שאנחנו צריכות להסכים, לא על הדרך ולא על המטרה, אבל אפשר להסכים על זה שלא ייתכן שתמשיכו להריץ את היוזמה הזאת בלי להביא אותה לידיעת אנשי החינוך הביתי (וכאן באתר זה לא מספיק. רובם לא כאן) ולאישורם, לפחות ברוב מכריע?

השאלות שלנו שלא נענו:
הן יענו.
כשיונת תהיה ליד מחשב.
(אני מרגישה שאין לי איך לשכנע אותך שאני לא יודעת הרבה יותר ממה שפורסם באתר באפריל).

האם אנחנו, קהילת החינוך הביתי, נהיה מעורבים ביוזמה הזאת או לא.
אני לא העלתי בדעתי להסתיר, לא להראות וכו'.

ובכך שאתן ממשיכות בדרככן.
ירגיע אותך אם אספר לך מה עשיתי בכל יום מהשבועיים האחרונים, באף אחד מהם לא מצאתי, לצערי, אפילו 5 דקות להיות יעילה/מעשית בענין הזה של חנ"ב-ארצי?

תשמעי, לל"ט.
אני חושבת שאת מדמינת אותי יושבת עם יונת ואיילה, לא זזות מהשולחן, מדברות, כותבות, מרימות טלפון לדנילוב להתיעץ, ומסננות שיחות של משפחות חנ"ב אחרוות.
המציאות שונה. מאוד.
רוב שיחות הטלפון שלי עם אילה הן על כמה קילו אורז היא רוצה מהקואופ, והאם הילדים שלי יכולים לבקר אצלה כי אני קרועה וחייבת לישון צהריים.
(זה בלי שאני מפרטת לך על הקשיים האישיים/משפחתיים של כל אחת משלושתינו. ויש, ברוך השם.)

אני שוב שואלת - את מוכנה להקשיב?
בואי חכי עד מחר, אני מקוה שיונת תצליח לכתוב.
אפשר, מבחינתי, להחליט שנפגשים ומדברים.

אהההה.

מדברות!

לדעתך חשובה הסכמה של רוב, גם אם היוזמה לא מסכנת אף אחד?

אגב, "היוזמה" - מילה ערטילאית.
יש כמה צעדים מעשיים אפשריים שעלו.

נחמד.
כמה נקודות:
כל אחד יכול לדבר עם משרד החינוך ולנסות להגיע איתם להסכמות כאלה או אחרות ואף אחד לא יכול למנוע את זה.
מאידך, אף אחד לא מייצג את החינוך הביתי - גם אם נדמה למישהו או למשרד החינוך שזה ככה.
כאן, למשל, יכולים לבוא רבים בטענה כלפי וכלפי משפחתי הגרעינית והמורחבת, על הצגה מאוד חד צדדית של החינוך הביתי בתקשורת, באופן ספציפי, אשר לכאורה גרמה וגורמת נזק - ולדרוש הפסקת הופעה בתקשורת וכו'. לכל אלה איני יכול להתייחס או להגיב מעבר למשיכת כתף.

לפיכך, כל העוסקים במלאכה להגדרות טופס או טפסים להגשה למשרד החינוך - כה לחי, אל תפלו ברוחכם.
שכן, כל פעילות מבורכת, גם אם יש מי שמתנגד וגם אם יש כאלה שצועקים ומתריעים על כך שהם נפגעים מכך - זה לא רלוונטי.
כאן, במידה ויהיה נוסח המקובל על משרד החינוך, אפילו עם נוסח זה יכלול מבחנים מחמירים וגזיזת צפורניים מידי יום חמישי, לעולם לא יחייב הנוסח הזה אלא את משרד החינוך.

הטענה שהמצב החמיר מאז הבג"ץ - אפשר שיש בה ממש, עם זאת בטווח הארוך אפשר גם לראות בתהליך ברכה רבה.

נגמר עידן התמימות על פיו אין על אנשי החינוך הבית להתעמת ולהתאמת מול המוסדות.

עם זאת, עדיין עומדת הזכות לכל אחד למצוא את הדרך להתחמק מהבירוקרטיה ולהיות סמוי בדרך חייו, וזה אפשרי.

התלהמות, כעס ותוכחה על מהלכים שנעשו עד היום או שייעשו בעתיד על ידי חלק - אינם יעילים כל מכיוון שאין כל אפשרות לעצור יוזמה או מהלך. וטוב שכך.

תודות ושבת שלום.

עד עכשיו לא כתבתי בדף כי כתבתי את כל מה שהיה לי בתכתובת הפנימית של הקבוצה שצוטטה לעיל.
עכשיו אני מואשמת בכך שאני לא נכנסת ואולי מנסה להשתיק את העניין ולהמשיך בשלי
כדי שתוכלו להמשיך בשלכן ולפעול למרות שאין לכן תמיכה של הקהילה מאחוריכן.

מרגע שהחלו לזרום התגובות הזועמות והמתנגדות במייל לפני שבוע משכתי ידי מכל העניין ואני מחכה לראות לאן הרוח נושבת.
אין לי מה להוסיף, אני אומרת שוב ומצטטת את תבשיל - _אני לא מובילה כלום,
כולה נעניתי להצעה של יונת (שפורסמה באתר, בדף הבג"ץ, כבר לפני כמה חודשים!)_

ומסכימה איתה ש
_חבל, בדיעבד, שלא נוצר שיח כזה של - מה עושים ומה לא עושים כבר אז.
זה היה פתוח לכולם, זה היה פה באתר!_
אז אל תטעו, אף אחד לא עושה כלום בחדרי חדרים, וכל מי שהראה נכונות לקחת חלק הוזמן לעשייה המשותפת. מי שלא הראה עניין בעשיה - לא הוזמן ולא הטרידו אותו ולא פנו אליו.

אני אזכיר לכם גם שנשלח מייל בתפוצה רחבה מאוד, שהגיע גם לרחובות גזר מיד אחרי הבגצ ובו רועי שרון פירט את כל מה שצריך ואפשר לעשות, והזמין את כל מי שזה מעניין אותו לפנות אל יונת ולהביע דעתו, להציע רעיונות, לקחת חלק, לקחת יוזמה, אחריות, מה שרוצים.......היתה שם רשימה מאוד מכובדת של רעיונות למשימות שעומדות בפנינו.
זאת היתה גם ההזדמנות להגיד מה לדעתכם לא צריך לעשות!!!! בסך הכל עברו מאז קצת יותר משלושה חודשים.
בזמן הזה, להזכירכם, גם היה יום העיון, לפני פחות מחודשיים!!!!.
מי מכל אלה שמרימים קול צעקה כאן עכשיו נכח באחד משלושת המעגלים שאירגנו סשה רועי דני ורני??? מי בא לאחד המעגלים כדי להגיד מה לדעתו לא כדאי לעשות, או להקשיב מה חושבים לעשות ולהגיב, להציע דרך אחרת????? זאת היתה ההזדמנות לשמוע ולהשמיע, ממש לפני שהתחלנו את התכתובת האחרונה והפעילות המחודשת אחרי פרסום הנהלים.
אתם צודקים, שלחתם הזמנה לקבל תשובות לשאלות ובינתיים אפחד לא ענה לה. אבל זה לא הוגן, פשוט לא הוגן - וגם מכעיס ומעליב מאוד - להאשים אותנו בניסיון להשתיק קולות של אנשים שלשמם אנחנו פועלים!!!!!
הכעסת אותי לילה טוב במה שכתבת עד כדי רעד בידיים ולב פועם בקצב משוגע. עד דמעות.

שבת שלום

נשים יקרות.
אני קוראת את ההתכתבות לאן היא הדרדרה. ואני מאוד מתכווצת כשאני קוראת את המילים שנאמרו לעיל.
אני רוצה להזכיר לכם שאין כאן אף אחד שרוצה ברעתכם.
בבקשה תזכרו שמאחורי השמות יש אימהות בדיוק כמוכם עם כל העומס והקושי.
אני מבקשת שנמשיך דיון ולא ניידה אחד על השני אבנים.
אתן מסכימות?
אגב. זה די היה הרעיון של בלה להביא את הנושא לכאן. לדיון והתייחסות רחבה. אז זה ממש לא הכוונה שלה להשתיק את זה , כפי שיוחס לה כאן.

כל אחד יכול לדבר עם משרד החינוך ולנסות להגיע איתם להסכמות כאלה או אחרות ואף אחד לא יכול למנוע את זה. מצד שני, תמיד נוח לבוא בטענות אל מי שמנסה לעשות משהו. להיות אקטיביסט תמיד גורר תשלום מחיר. נראה שכאן המחיר הוא ההתרעמות של אלו שמפחדים מהמהלך ו/או ממשרד החינוך.
אולי לחלק היה נוח להסתתר מפני החוק ולחיות במחתרת. אולי נוח לא לעשות כלום ולתת לחיים הממלכתיים לחלוף מעל לראש. הבעיה היא ש"שב ואל תעשה" היא גישה של קבעון וכמו כל תהליך טבעי היא צפויה להביא לרגרסיה במצב הקיים. כמו mutation load בגנטיקה.
כדי למנוע את זה, נעשה מהלך של נסיון לקבע את החינוך הביתי במסגרת חוקית בעזרת הבג"ץ. על פניו נראה שלא צלח הנסיון, אבל במסלול עוקף בג"ץ משרד החינוך שיפר ללא היכר את מעמדנו בכך שגובשו נוהלים מסודרים לאישורי חינוך בבית. בעיני זה צעד ענקי להכרה של רשויות המדינה בחינוך הביתי, בדרך להיות זרם לגיטימי בחינוך בישראל. נגמר עידן התמימות על פיו אין על אנשי החינוך הבית להתעמת ולהתאמת מול המוסדות. עכשיו כשיש מי שמנסה למנף את ההישג למנגנון שיקל על הגשת הבקשה, נתקלים בחומה של התנגדויות. האם הרעיון הוא לחזור למרתפים ולמחתרת? האם זה בגלל חוסר רצון להכיר בסמכות החוק, או ברצון להיות מעל לחוק? אנשים כאלו יכולים מצידי להצטרף לעדה החרדית בהפגנותיהם. גם הם לא מכירים בחוק ובמדינה. אני, כאזרח מדינת ישראל, שמח שהחוק הישראלי מאפשר לי לחנך את ילדי כרצוני, ומודה למי שמסייע לי להתמודד במסגרת החוק עם האפשרות הזאת.

בבקשה תזכרו שמאחורי השמות יש אימהות בדיוק כמוכם עם כל העומס והקושי.
גם אבות!

כמביטה על הדיון מהצד, נראה לי שיש כאן ציפיה להתנהלות דמוקרטית, כשבפועל מדובר בהתנהלות אנרכיסטית, גם אם דיאלוגית.
ציפיה לדמקורטיה: לדעתך חשובה הסכמה של רוב
הצהרה על התנהלות אנרכיסטית: כל אחד יכול לדבר עם משרד החינוך ולנסות להגיע איתם להסכמות כאלה או אחרות ואף אחד לא יכול למנוע את זה.

כשיש קבוצה שמעוניינת להתארגן לצורך מטרה כלשהי, היא יכולה להתחשב בדעות המתנגדות ליוזמה, ויכולה להקשיב ולא להסכים, ויכולה גם לא להקשיב כלל.
כרגע התנהלות קהילת חנ"ב היא אנרכיסטית, אינדיבידואליסטית, עם התארגנויות וולונטריות מקומיות, כמו לצורך מפגשים. עד כה לא היתה התנהלות דמוקרטית בקרב קהילת חנ"ב.
רוצים שזה יהיה דמוקרטי?
אפשר לנהל דיאלוג.
לא בטוח שכולם יסכימו.

נראה לי כעת שבעיקר כדאי להתמקד בשאלה איך מייצרים דיאלוג, איך מגיעים להסכמות, ומה עושים כשלא מסכימים.

גם אבות!
כמובן (-:

יובל,
טוב להזכר, לפעמים, בשביל מה כל זה.
תודה.

כדאי להתמקד בשאלה איך מייצרים דיאלוג, איך מגיעים להסכמות, ומה עושים כשלא מסכימים
תודה גם על זה.
קשה לי לתאר כמה חשוב לי הדיאלוג, וכמה קשה לי להיות מואשמת בחברות ב"חונטה של גנרלים".

אף אחד לא מייצג את החינוך הביתי - גם אם נדמה למישהו או למשרד החינוך שזה ככה.
צפריר ברגע שהולכים לבקש בקשה של אישור מסודר הרי זה ייצוג של החינוך הביתי ולא אישור אישי כפי שהיה עד עכשיו וישנו הבדל עצום בין הופעה במדיה או בתקשורת בה אתה מציג את הדרך שלך לחינוך ביתי לבין הליכה למשרד שמאשר ונותן את האישור החוקי מטעם המדינה.
מכיוון שאין כל אפשרות לעצור יוזמה או מהלך.
לפעמים דווקא עצירה היא מאוד חשובה
בלה שפנית לבקשה בגזר נשאלת לא פעם מי עומד מאחורי המהלך לאורך כל הדיון לא היו אחראים אם שלחת בקשה שלכאורה תמימה הרי יש מי שעשוה אתך עוד במלאכה ויש לכן מטרה את כל המידע הזה היה מאוד קשה להוציא ועד היום שלילה טוב כתבה אף אחד לא הגיע וכתב אני לוקח אחריות אני מדבר אני עושה יש לי כוונות ל.. וכו.. כל אחד זרק את הכדור לשני לא יודעים אין עם מי לדבר אז זה מביא למקום של הרבה אי אמון ספקות כעס והרבה שאלות.

זאת היתה גם ההזדמנות להגיד מה לדעתכם לא צריך לעשות!!אז הנה אנחנו אומרים מה לא צריך לעשות מה הבעייה
ולגבי העשייה אנחנו באנו שאלנו וקיבלנו תשובות מאוד סתומות ולא ברורות מסשה ורועי לאורך כל הדרך מה שהביא אותנו למקום של חוסר עשייה בתהליך הזה בגלל הראיה של הנזק
יובל אין לי כל כוונה להשתיק אני מקבלת את האישור בצורה חוקית כבר הרבה שנים רק אני לא מבינה למה להכנס לדו שיח עם משרד החינוך על נהלים שכל משפחה מתנהלת בצורה ודרך שונה איך אפשר לבוא וללמד את זה? התוצאה היא לא טובה ראה את התוכניות שעד עכשיו היו מאוד פשוטות עכשיו התחילו להיות מסורבלות עם עמידה ב.. וכו.. ואל תשכח ת.ז אז למה להמשיך? הרי האישורים ניתנים ותקראו כאן למעלה שברגע שבאים ומציגים את האני מאמין למפקחים הם נותנים את האישור. את מי אתם רוצים לחנך ולשנות את משרד החינוך. חה!
אני כן חושבת שיש פה מקום להדברות ויצירה אלא שצריך לחשוב איך היא נעשית.
יהודית שפמן
_

שאלתם בשביל מה כל זה?

יכולות להיות המטרות של מי שהתחילו ביוזמה שונות משלי, אני מודעת גם לכך שנסיבות של כל אחד שונות.
אני מבינה את הכעס של מי שקיבל אישור ועבר את הביקור בלי בעיות חריגות בשנה שעברה ועכשיו יש לו חששות כבדים וחויה קשה.
אני מאוד מזדהה עם המטרות של עזרה למשפחות בקהילה שנתקלו בקשיים ויש משפחות שאנחנו אפילו לא ממש מכירים,או לא מכירים בכלל שהחליטו להגיש בקשה,אבל חטפו כל כך הרבה איומים מהמפקחים ,שחזרו בהם.

אני חושבת שההתארגנות שלנו בתוך עצמנו:לאסוף מידע על מה שקורה עם כל משפחה שמחליטה לפנות לדרך הזו ,לסייע למי שצריך עזרה ,חשובה מאוד.
כמה אנשים כבר לקחו על עצמם להתנדב,אשמח אם יהיו עוד אנשים שירצו להיות פעילים בתחום, אפשר לצור איתי קשר דרך הדף בית שלי.

עכשיו בדיוק שוחחתי עם חברה בח"ב שעברה לקנדה.
מה ששמעתי ממנה הוא בדיוק המטרה שלי:
במדינה הזו החליטו כבר בשנות ה60- לתמוך בקיום החינוך הביתי.
הוקמו 'מרכזי למידה' ששם ילדים לומדים 3 ימים בשבוע :כל מני דברים חוויתיים ,העשרה וכ',אפשר להגיע לשם או לרכוש עבור הילד עזרי למידה (ספרים,ציוד ספורט)ומורים פרטיים,לאסוף חשבוניות ולקבל החזר עד 1000 דולר לשנה.
הם מגישים תוכנית לימודים ומדוחים על התקדמות בתחומים השונים.

גם אני רוצה.

לנו יש ברוך השם פרנסה .ובכל זאת,כבר שנים שאנחנו משפחה עם מפרנס אחד ואני חושבת שזה לא הוגן שהילדים שלי לא זוכים לתקציב המגיע להם,אלא שהוא אובד ,כי הם רשומים לבית ספר .

החינוך הביתי לא יגיע למצב שמתקיים בקנדה אף פעם אם ,לא תהיה הכרה בו כאלטרנטיבה לגיטימית.
אנחנו יכולים לחשוש מכל עשיה ציבורית ולא לפעול בכלל בכיוון הזה.
אם תפסיק להיות לי תקווה למשהו טוב מהמדינה הזו,אני לא חושבת שאמשיך לשבת כאן.(כי אני כבר שמעתי מהבן זוג שלי:' אבל פה זה ישראל,יגידו לך שתשכחי מהכסף ורק יגדילו את הפיקוח והסחבת' ואני רואה איך יושבי האתר מכווצים אגרופים ..עלי ועל האופטימיות הבלתי נסבלת שלי).

לפי מה שהבנתי ,המפקחים במשרד החינוך הם בנפרד מהמחלקה הפדגוגית.
עם המחלקה הפדגוגית אפשר להגיע להבנות לגבי מהן הפעיליות הלימודיות שעושים בחינוך ביתי :למשל:גינת ירק /בישול ארוחה בתנאי שטח כמילוי הקריטריונים ל'כישורי חיים',וכ',אפשר לדון על עינינים כמו קריאה ,שבמקום הילד יקרא שוטף בגיל 7 , הוא יקרא שוטף בגיל 12,או לוח הכפל בגיל 15.
הכל עינין של הגדרות ששם מחליטים עליהן.

דרך המחלקה הפדגוגית אירגנו ימי עיון למפקחים בנושא ,עם הסברים שניתנו גם מחברה בקהילה.שזו נראית לי פעילות חשובה הכרחית.בין היתר כדי להדגיש את ההתנגדות שלנו לכך שיבחנו את הילדים,שידונו לפניהם בחוסר ההתקדמות בתחומים שונים ובכך להשפיל אותם ולערער את הביטחון העצמי שאנו עובדים וטורחים לטיפוחו .

תודה רבה על הדיון הזה,אני חושבת שחשוב שהוא מתקיים .

הי אילה,
אני שמחה לקרוא את הדברים שאת כותבת, לדעת מה המקום שאליו את מעוניינת להגיע. לצערי אני מסכימה עם בן זוגך, שכל מהלך יגדיל את הסחבת ואת תראי מזה משהו רק כשיהיה למישהו בכנסת משהו להפסיד אם לא תקבלי אותו..
.
בנוסף, רציתי לציין שאני בכלל שואפת לדברים אחרים! - המודל הקנדי שהצגת באמת נראה יפה מאד אם זו הדרך הספציפית שלך, אבל אלי באופן אישי הוא בכלל לא מדבר. אלי מדבר שיתנו לי לחיות. לא בטוחה שמרכז למידה יהיה מקום שילדי ירצו להגיע אליו, ובעיקר לא רוצה תכנית לימודים עם דיווחים וענינים, או לפחות כמה שפחות, בדיוק כמו שאני לא מדווחת לאף אחד על ההתקדמות שאני עושה או תכנית הלימודים שלי בשלב זה של חיי.
וזו הכוונה שכל משפחה היא שונה, וחינוך ביתי - כמו חינוך בכלל - היא עניין אישי. לכל אחת שתשאלי כאן יש מודל אידאלי אחר.

יש לי הרגשה שאני לא היחידה בתחושה זו, ושתכנית למיודים כלשהי או הצעה שתוגש למשרד החינוך כסוג של אבטיפוס (על זה מדובר, נכון?) רק תקשה עלי ועל משפחתי להמשיך בדרך שמתאימה לנו.

סוף סוף אכן מתקיים דיון. תודה למגיבים.

לגבי אן סקולינג:
יש בנהל דוגמא לתוכנית לימודים בתחום 'תחבורה' .
בדוגמאות להערכת הלמידה ותוצריה :"צפיה בילד ותיעוד השגיו העת התרחשותם".
מה שאני מבינה מזה שניתן לדווח על התקדמות בתחום מסויים בדיעבד.

כתבתי את התחומים שאנו עוסקים בהם וסביר שנעסוק במהלך השנה .עם הבקשה אני מציינת אצפה בילד ואדווח על העשיה שלו.
בדוח של השנה הבאה או לקראת סוף השנה אכתוב כמה דברים.

נכון שזה יותר ממה שהתבקשנו עד כה .
מצידם זה כולל 55% מתוכנית הליבה.
והכי מודגש זה :שפת אם,מתמטיקה ומיומניות חברתיות.
כך שמספיק להם מעט מאוד.

אני זוכרת מהיום עיון ,ששרה רבקה סיפרה שהיא הכינה מחברת עם תצפיות /תיעוד עבור איזה פיקוח (שבסופו של דבר לא היה לאף אחד זמן לקרוא אותה,כמה חבל),אבל הילד שלה מאוד נהנה לקרוא בה.

יש שתי נקודות נוספות שראוי להעלות
הפעם לא מנקודת ההשקפה של הורי הילדים המתחנכים בבית (מי מאיתנו יתנגד לתוספת כסף?)
אלא מהצד השני

הנקודה ראשונה:
ברגע שמשרד החינוך יתקצב ילדים שבחינוך ביתי יהיו משפחות רבות שיהפכו את אי שליחת הילד שלהם לבית הספר למקור הכנסה.
הרי כאשר הקצבאות הביטוח הלאומי היו גבוהות היו אנשים שהרו ילדים כמקור הכנסה.
כאשר קצבאות החד הוריות היו נדיבות היו נשים שנכנסו להריון כפתרון לבעיית תעסוקה.
האם אנחנו רוצים להוביל מהלך שיגרום להורים להוציא את ילדיהם מבית הספר תמורת כסף.

הנקודה השניה:
25% מהשנתון שהם 30 אלף ילדים מקרב 120 אלף, נושרים במהלך הלימודים.
קיים החשש שהם יציגו עצמם כחינוך ביתי ואז במידה ויהיו זכאים לתשלום ייוצר חור תקציבי ענק.

_אף אחד לא מייצג את החינוך הביתי - גם אם נדמה למישהו או למשרד החינוך שזה ככה.
צפריר ברגע שהולכים לבקש בקשה של אישור מסודר הרי זה ייצוג של החינוך הביתי ולא אישור אישי כפי שהיה עד עכשיו וישנו הבדל עצום בין הופעה במדיה או בתקשורת בה אתה מציג את הדרך שלך לחינוך ביתי לבין הליכה למשרד שמאשר ונותן את האישור החוקי מטעם המדינה._
יהודית,
אם תרצי או לאו, אם צודק אם לאו, חינוך ביתי הוא מעשה אישי ופרטני, ויש מי שיגדירו אנרכיסטי, ולכן אם ניגש אחד או קבוצה ומנסה להגיע להסדר עם משרד החינוך הדבר אינו מחייב אף אחד אחר ואינו מייצג אף אחד אחר שלא מסכים למהלך.
טענתך כאילו בקשה לאישור כזה או אחר מייצגת את החינוך בהביתי אינה מצביעה אלא על חוסר הבנה מהותי שהחינוך הביתי הוא אישי, משפחתי ותו לא.
משרד החינוך מבין את זה היטב, וגם אם לא, כך הם פני הדברים.
כאן, כאשר אני יוצא לתקשורת בדוק כנ"ל.
וכל ניסיון להפריד בין אלה לא רלוונטי.

לכון, גם אם נדמה לך שאת יכולה לעצור מהלך של מישהו - אינך.
גם אם חושבת שזה טעות, עוול או אוולת, גם אם תצעקי וגם אם תתחנני, גם אם תלאימי כל מהלך למחייב את כולם ובכל מקרה, חינוך ביתי אינו8יכול להיות מאוגד, גם אם יש מי שמנסה לאגדו.
אף התחייבות של אף אחד לא מחייבת אותך.

ככל שתתנגדי למהלך X כך תחזקי אותו.
וכאשר יש מי שמעוניין להתייעץ על אלה, בינם לבין עצמם, ואת נכנסת בצעקות ובסגנון לא נעים, את מעבירה את הדיון לדלתיים סגורות ובכך מחזקת את ידי העושים במלאכה, אשר לא ישתפו אותך ולא יפרסמו את מעשיהם ואפשר שיגיעו לנוסח אחיד שלא מחייב אף אחד ואפשר שלא.

חשבי היטב וראי כיצד פעילותך רק מקדמת את מה שאת מתנגדת לו כל כך.
כך היה בבג"ץ וכך קורה כאן.
על פני להימנע או לשלול פעילות טוב אם היית מצביעה על מה כן, ולא על מגמה של להתחבא להסתתר ולקוות שהממסד ירחם עלינו.
זה כבר לא רלוונטי.

תודות.

מציאות:
היוזמה רצה בפועל, וכנראה בלתי ניתן לעצור אותה.
מי שמיצג אותה אם נרצה או לא נרצה משרד החינוך מתיחס, ויתיחס איליו כמיצג החינוך הביתי -- וכאן הבעיה.
היוזמה מיצגת את מי שהיא מיצגת וככזו היא צריכה להיות
הצעה:
אולי הרוצים בכך יחתמו על היוזמה
וכך לכל מי שלא רוצה להיות חלק מהיוזמה תהיה היכולת הלכה למעשה לעמוד מול משרד החינוך ולומר אני לא חלק מזה
אני איש פרטי וככזה מבקש את האישור.
מציאות פרטית:
עד כה משרד החינוך ואני עבדנו נפלא יחד (10 שנים בסבב הזה) לא רואה סיבה שבגלל יוזמה מסוימת הקשר שלי ישתבש
אשמח לקבל תגובה לגבי הרעיון שהעלתי.

שבת קסומה שרית.

ראו,
הפחד מפני משרד החינוןך ברור ואפילו יכול להיות מובן.
שהרי הפקידים בממסד עוורים למתרחש ומאויימים מרעיון החינוך הביתי.

עם זאת, זכותה של כל משפחה לנהוג כפי ראות עיניה.
זכותם של כל מי שרוצה בכך להתאגד ולנסות להגיע להסכמות או להתנצחות עם משרד החינוך, ואין זה מזכותו של אף אחד לבוא בדרישות וטענות כלפי היוזמים לכאן או לכאן.

כאשר משפחה אחת מגיעה להסדר עם משרד החינוך אין הדבר מחייב אף אחד כולל לא את משרד החינוך.

שאם משרד החינוך יסתמך על הסדר כזה או אחר שהגיע אליו עם משפחה אחת, וינסה להחיל הסדר פרטני או אפילו קבוצתי על הכל, הוא עצמו עשוי להיות בבעיה, שכן אין אחידות בין המשפחות ואם יהיה על משרד החינוך להסביר בבית המשפט לא רק את נהליו אלא גם את האיפה ואיפה המתרחשת כרגע, כשלמשפחה אחת ניתן אישור רק על סמך הצהרותיה; וממשפחה אחרת מתבקשים דברים אחרים; ויש משפחות שמקיימות חינוך ביתי בריש גלי ואין להם אישור כלל, הרי שכל אלה הם עילות לעתירות בבג"ץ אשר לא יידחו אלא יתקבלו - כך על פי בייניש, ומי שטרח להיות בבג"ץ היה נוכח באלה.

היה ומשרד החינוך יחליט על טופס אחיד, החלטתו לא תהיה מתוך יוזמת יחיד או קבוצה, אלא תבוא בכל מקרה.
והיה ומבין משרד החינוך שבכל מקרה הוא עומד מול משפחה, מה שהובן היטב גם בעתירה שנדחתה, תנוח דעת אלה שמפחדים ממהלכים כאלה או אחרים של יחידים או קבוצות.

לכן, גם אם על כל יוזמה חתומים יוזמיה וגם אם לאו, בכל מקרה יכולה כל משפחה להצהיר שהסכמות אלה אינן מייצגות אותה, ובכל מקרה להצהרה זו יהיה אותו משקל.

העניין העקרוני כאן הוא, שלא חשוב כמה מילים יכתבו כאן, או כמה משקל יינתן כאן, אין לאף אחד היכולת לחסום או לבטל כל פעילות של מישהו מול משרד החינוך או כל גורם אחר.

וטוב שכך.
וטוב מאוד שכך.

כאן, מדובר בזכות הבסיסית של כל ילד - ללכת בדרכו. כל משפחה בדרכה. וכל דרך להיות כמורת כוון לכמה משפחות וילדים שבוחרים בכך.

תודות.

מקובל עלי הרעיון של שרית.
מי שרוצה להיות פעיל או רק לתמוך בשקט וברצון טוב, יכול לפנות אליי בדף בית,להשאיר פרטים.

החשש של 'תקצוב ח"ב',מוצדק.
זה נכון לגבי מצב שבו ניתן להורים סכום כסף בלי שום פיקוח ושום תנאים,חוץ מתעודת לידה.

לפי דעתי יש לחוקק /להנהיג נוהל שלפיו ההורים לא מקבלים כסף סתם ככה, אלא מקבלים החזרים עבור חשבוניות להוצאות שקשורות לח"ב של ילדיהם.
שימו לב לחוק סיעוד עבור הזקנים והנכים,זהו מודל שאפשר להצמד אליו.
ולמי שלא מכיר:לפי חוק זה זכאי אדם מעל גיל מסויים לקבל הערכה תפקודית ע"י אחות ,להגיש טפסים רפואיים וע"פ בחירתו/בחירת האפוטרופוס לקבל שעות של טיפול אישי,אוכל מבושל או מוצרי ספיגה.
אומר: מקבלים שירותים, לא כסף.כל אחד לפי צרכו ולפי תהליך של פיקוח והתיחסות למצב התפקודי.

הרעיון הוא לסייע לאוכלוסיה המוגדרת חלשה ,החשיבה שעומדת מאחורי זה היא ,שהרבה מהזקנים מאויימים ע"י בני משפחה שרוצים את כספם לעצמם , שהזקנים עצמם מתקמצנים על עצמם ונוטים להשאיר לנכדים,או שאין להם אפשרות לארגן את כל הסידורים והמוצרים שיאפשרו להם לחיות בנוחות ובכבוד.

לנו לא חסרים מוצרי ספיגה ,אנחנו כן צריכים מקום שאפשר להיות בו בחורף ,שאפשר לארגן מסיבת פורים או סתם מפגש .
כרגע אנחנו משלמים על שכירות ב'מועדון' של הישוב עבור החוג של הילדים בשעות הבוקר.זה מבחינתי יכול להקרא 'מרכז למידה',אם רוצים.זה עונה בהחלט על הדרישה של משרד החינוך (והצורך הברור)בקיום חיי חברה,התנסות במפגש חברתי וכ'
נוסיף לזה את העלות של החוגים,הכניסה +ההדרכה למוזיאונים ואתרים,והמורים הפרטיים.