דמותנו הוירטואלית מול זו הממשית

[עשב_בשדך*]

מ י כ ל,
_לא קורה לך לפעמים שאת רוצה שמה שהוא יאמר אבל לא רוצה להגיד אותו?
בסטנדרטים שאני מציבה לעצמי - מה שאיני מסוגלת לומר בשמי שלי, אני מעדיפה שלא לומר כלל._
כנראה שאלו סטנדרטים גבוהים מידי עבורי.
לפני כשבוע נסעתי ברכבת והיא נתקעה באמצע הדרך, החלפנו רכבות (היה ממש מרגיז). בכל מקרה הגענו לתחנה באיחור של כשעה.
לפי תקנון של רכבת ישראל (ואולי כדאי שאני אדגיש את זה למרות שזו לא הנקודה העקרונית של הסיפור) רכבת המאחרת בחצי שעה ומעלה, מזכה את הנוסעים בכרטיס חינם (צריך ללכת למנהל התחנה ולבקש שיחתום). אבל דבר זה לא ידוע כמעט לאף אחד (גם אני שמעתי את זה במקרה). רציתי מאוד שיודיעו על כך ברכבת. מאוד רציתי שזה יאמר, אבל לא היה אף אחד שיגיד את זה. לו הייתי יכול "להתחפש" לדמות אחרת, הייתי עובר בכל הרכבת ומודיע בקול לכולם. פחדתי וחששתי לעשות את זה, אפילו בקרון שלי חששתי. בסוף לפני שירדתי, הודעתי (לא כל כך חזק), שכולם זכאים בכרטיס חינם, ומייד חטפתי תגובות לא נעימות כמו "על מי על חשבונך?", או "איזה שטויות!". אז עניתי, ובסוף ראיתי שם כמה מהקרון שלי.

_את חושבת שמה שהוא נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...
בעיני זו גישה ספק ילדותית ספק פחדנית. חייבת להודות שאפילו המילה 'צביעות' עומדת על דל שפתי._
גישה ילדותית, אני לא יודע. נראה לי שדווקא ילדים אומרים כל מה שהם חושבים. נראה לי שהם הרבה יותר ישירים, לא?
גישה פחדנית - בהחלט נכון, במיוחד כשמדובר במקום חדש. ממש פחדתי.
צביעות - לפי ההגדרה שאני מכיר צביעות זה "אחד בפה ואחד בלב", במקרה שלנו זה נראה לי יותר דומה ל "אחד בפה זה ואחד בלב אחר", זה דומה קצת לצביעות, אבל זה גם דומה למקרה בו למרות שאני חושב דבר מסויים אני לא אומר אותו כלל. (ואילו היינו אומרים כל דבר שאנו חושבים...). כביכול מי שהוא אחר אומר זאת ואני שותק.

אם אני חושבת משהו לנכון, אזי אני מאמינה בו, והוא אינו מעורר בי כל פחד על 'מה יחשבו'. בכלל, סביר שמה שיחשבו הוא נכון, לא?
אורית:
_את חושבת שמשהו נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...
במקרה כזה אני מנסה לברר עם עצמי למה כל-כך משנה לי מה יחשבו עלי ומה באמת יקרה לי אם יחשבו...._
נכון, האמת היא שאני לא יודע מה באמת יחשבו עלי. הרבה פעמים אני אומר דברים לא מקובלים, לפעמים מעליבים אותי, ואז אני מצטער שבכלל התחלתי לדבר. כנראה שבאמת יש פה איזו שהיא גישה פחדנית. לא יודע.

ענת,
ובקשר להחלפת זהויות, עשית את זה בחן רב, ללא פגיעה, לדעתי, במשתתפים. כמו מין פתיחת סוגריים אישיותית. גדול
תודה @}

[יונת_שרון*]

ואלי זו גם דרך לומר את מה ש-אסור לומר.

[תבשיל_קדרה*]

אבל גם להתייחס לעצמך זה פשוט יצירתי.
גם זה כבר נעשה פה, נדמה לי שבשביל טשטוש זהות (במקרה של ניק בדוי בשביל נושא אישי מאוד).

[תבשיל_קדרה*]

_פתאום קלטתי שלפעמים כשאני קוראת את ורד לב אני חושבת שהיא יונת שרון וגם ההיפך.
בתפיסה הוירטואלית שלי הן מאוד דומות! גם באופי וגם ביופי...
יש דברים בגו או שזה רק בראש שלי?_
בראש שלי - זה לא.

[ש_מים_וארץ*]

[ש_מים_וארץ*]

לא קורה לך לפעמים שאת רוצה שמשהו יאמר אבל לא רוצה להגיד אותו?

הערב למשל, מתוכננת אסיפת-חברים נורא משמעותית בישוב שלנו. אני יודעת על כמה דברים שהייתי רוצה שיאמרו שם, ועוד אני יודעת שאם אף אחד מהחברים הקרובים לא יעלה אותם, אצטרך אני לעשות זאת. רק המחשבה על כך מעוררת בי חלחלה, כי מדובר בדברים נוקבים שהגיע הזמן לפתוח ולהציף אל פני השטח. הם עשויים לעורר שדים אפלים והאוירה עלולה להיות נוראית...
לכן, מוצאת את עצמי מצד אחד משתעשעת בפנטזיה פרועה שבה אני מקלידה את הנוסח המדוייק שלי ומשגרת אותו וירטואלית למחשב שיושב במקומי במעגל, ומצד שני וקצת יותר ברצינות- משתדלת לנבור פנימה כדי למצוא ולנער משם נגעי 'חשיבות עצמית' סוררים.

[מיכל_שץ*]

אתה החלטת מה לדעתך הוא אורך הכתיבה הראוי כאן באתר (שהרי בשום מקום כאן לא נקבע קנה מידה מקובל לכך), אתה החלטתך שראוי לעמוד בו (אף אחד לא דרש ממך או טען שאתה כותב יתר על המידה), ואז אתה יצרת דמות שניה כדי לאפשר לך לעמוד בצפיות ש אתה בעצמך קבעת.
באמת אשמח לשמוע האם באמת אורך כתיבה ראוי, או שכל המרבה הרי זה משובח.
פעם היתה כותבת באתר הזה (אהובה מאוד) שהיתה כותבת מכתמים של מינימום 200 מילה, כינויה היה מיכל שכותבת באריכות. עד היום למרות שהיא לפעמים גם מקצרת אני נהנית לקרוא, גם אם זה מאוד ארוך, ואולי בגלל.
למרות שהיא קיצרה את הניק
אני בטוחה שאני לא היחידה.

<נורא רציתי לכתוב משהו בסוגריים המשולשים, אבל אין לי מה>

[יערת_דבש*]

כם אני רואה דמיון לא וירטואלי בין יונת שרון ו ורד לב

[יערת_דבש*]

בדמיוני.

[מייק_בר_רב_אשי*]

כם אני רואה דמיון לא וירטואלי בין יונת שרון ו ורד לב
בהופעה החיצונית - לא דומות.

[ב_דחילו*]

למה יונת שרון כתומה ו ורד לב ירוקה ? וירטואלית כמובן.

[טרה_רוסה*]

כי היית בדף של יונת, אבל לא בזה של ורד.

[עשב_בשדך*]

כי היית בדף של יונת, אבל לא בזה של ורד.
ברשותך אפרט קצת יותר,
כשאת נכנסת לדף מסויים הוא נשמר אצלך בcache, כך שבפעם הבאה הוא יטען יותר מהר. אם הcache מוגבל לגודל מסויים (אפשר לשלוט עליו באפשרויות), אז אחרי שעוברים אותו הוא מוחק את הדפים הישנים מהcache, (אפשר גם למחוק אותו לבד). צבע כתום, מציין שהדף נמצא בcache ודף ירוק מציין שהדף לא נמצא בcache.

[עשב_בשדך*]

לאחר בדיקה (מחקתי את כל הcache) מסתבר שטעיתי, הצבע לא מסמן היותו של דף מסויים בchache, אלא (כמו שאמרה טרה) היותו של דף מסויים בהיסטוריה של הדפים שבקרת בהם לאחרונה (לפי מספר הימים שמוגדר באפשריות אינטרנט), אם תמחקי את ההיסטוריה הזו, תקבלי את כולם שוב בירוק. (בדוק ומנוסה )

[שרון_ג*]

אני רואה דמיון לא וירטואלי בין יונת שרון ו ורד לב

יונת שרון כתומה ו ורד לב ירוקה

לא נראה לכם שיש סתירה בין שני המשפטים האלה???

[עשב_בשדך*]

_אני רואה דמיון לא וירטואלי בין יונת שרון ו ורד לב
יונת שרון כתומה ו ורד לב ירוקה
לא נראה לכם שיש סתירה בין שני המשפטים האלה???_
שרון, חסר לך: ?, כי לא כל כך הבנתי...

[ב_דחילו*]

וואי, נכון. תודה.

<ודווקא את ורד אני מכירה לא וירטואלית... אולי יום אחד גם לזה יהיה צבע>

[שרון_ג*]

כן, חסר לי

[יוחנן_בצק*]

וואו.
שפם.
<לוק סקייווקר לא היה מופתע יותר לגלות מיהו דארת'>

האינסטינקט שלי משך לכיוון זקן ומשקפיים.
עכשיו הדמות שאני רואה בעיני רוחי היא משהו בסגנון קפטן אינטרנט.

[יוגלי*]

ומי אני?

[מיכל_צמות*]

הדף הזה ממש ישן, אבל כל כך אקטואלי...
אני פגשתי את אמא אדמה, והיא הייתה כל כך שונה ממה שתיארתי לעצמי. חשבתי שהיא תהיה יותר מבוגרת (בגלל העצות ) ויותר מוקפת ילדים (כנ"ל). היא הייתה מיוחדת בדרך אחרת.
אני חושבת שאנחנו מכירים נדבך נוסף של האדם שאנחנו פוגשים אותו, נדבך שהוא שונה לגמרי מזה שאנחנו פוגשים כאן בשיח הוירטואלי. זה מצד אחד מאכזב ומצד שני מאתגר ומוסיף עניין.
יש כמה אנשים כאן שמעניין לי להכיר. וכמה אחרים שמרגישה שממש יהיה לי הכבוד להכיר יותר לעומק וברבדי חיים אחרים, לא וירטואלים.

[שיר_נ*]

file:///C:/Documents%20and%20Settings/Ofer%20Naor/Desktop/%F9%E9%F8%20%F0%E0%E5%F8/myportrait.gif

[טדליק_נהנאנע*]

זו לא חוכמה! אין לי מושג איך דרי נראים האתר הזה ואילו את עצמי הסגרתי לכל מען דכפין!

[ההולכת_בדרכים*]

אין לי מושג איך דרי נראים האתר הזה
אז תבואי לפארק הירדן ותגלי
<למרות שאין חפיפה מושלמת בין הכותבים באתר לבאי הפארק, ובכל זאת...>

[לוטם_מרווני*]

האמת שהיו כמה שמאוד הפתיעו אותי. לפעמים מפתיע אותי לדבר בטלפון עם חברה מהאתר שדומה שאני מכירה את קולה (מקריאה לעצמי דברים, כמובן שהקול שלה נשמע כמו שלי) ואז לפתע- יש לה קול אחר לגמרי! זה תמיד מפתיע!