האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
-
- הודעות: 36
- הצטרפות: 20 יולי 2003, 10:37
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
בשבועיים האחרונים האיש שלי היה בחו"ל והייתי הרבה עם הורי ( שעזרו המווון).
ושמתי לב שהפשוש שלנו בן שלושה וחצי חודשים התחיל להגיב לאימי בחיוך כל פעם שהיא פונה אליו, נראה לי שזה בגלל שהיא מאלה שעושים לתינוקות כל מיני קולות, בהתחלה היא ממש משכה את תשומת ליבו בכוח...
אל האחינית שלי שהיא הנכדה הראשונה התיחסו מהתחלה במין התנהוץ היפר-סופר שמחה כזו ונראה לי שזה מתבטא בזה שהיא ילדה די מרצה שמחפשת תשומת לב מהסביבה.
אנחנו משתדלים לדבר עם הקטנצ'יק שלנו כמה שפחות בקולות תינוקיים,
הבנזוג שר לו ומדבר איתו, גם אני מדברת איתו (לי יוצא קצת יותר "בייבי טוק")
מתוך מטרה לתת לו להיות איפה שהוא ולא לסחוט תגובות בכוח,
אבל כשאני רואה את החיוכים הנשלחים לעבר אימי, אני שואלת את עצמי אם הוא לא נהנה ושמח באמת כמתייחסים אליו ככה?
אשמח לשמוע מחשבות של עוד אמהות ואובות על הנושא!
(אני כותבת ככה כי אמא שלי מכירה את השם שלי בבאופן, ואני לא רוצה להעליב אותה)
ושמתי לב שהפשוש שלנו בן שלושה וחצי חודשים התחיל להגיב לאימי בחיוך כל פעם שהיא פונה אליו, נראה לי שזה בגלל שהיא מאלה שעושים לתינוקות כל מיני קולות, בהתחלה היא ממש משכה את תשומת ליבו בכוח...
אל האחינית שלי שהיא הנכדה הראשונה התיחסו מהתחלה במין התנהוץ היפר-סופר שמחה כזו ונראה לי שזה מתבטא בזה שהיא ילדה די מרצה שמחפשת תשומת לב מהסביבה.
אנחנו משתדלים לדבר עם הקטנצ'יק שלנו כמה שפחות בקולות תינוקיים,
הבנזוג שר לו ומדבר איתו, גם אני מדברת איתו (לי יוצא קצת יותר "בייבי טוק")
מתוך מטרה לתת לו להיות איפה שהוא ולא לסחוט תגובות בכוח,
אבל כשאני רואה את החיוכים הנשלחים לעבר אימי, אני שואלת את עצמי אם הוא לא נהנה ושמח באמת כמתייחסים אליו ככה?
אשמח לשמוע מחשבות של עוד אמהות ואובות על הנושא!
(אני כותבת ככה כי אמא שלי מכירה את השם שלי בבאופן, ואני לא רוצה להעליב אותה)
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
נניח שהיתה לך ילדה בת חמש שבכל פעם שהיא פוגשת את סבא וסבתא היא מקבלת מתנה או סוכריה שמשמחת אותה מאד.
היית מתחילה לתת לה סוכריות כל הזמן כדי שתשמח בך?
וזה מבלי לדון בתועלות ובנזקים של סוכריות ומתנות, ומבלי לדון בתועלות ובנזקים של הצחקות ומירכוזים.
נראה לי שאת יודעת מה נכון בשבילך, ואל תדאגי. הוא עוד יחייך אלייך המון
גם בלי מניפולציות
שיט, בסוף לא התאפקתי
היית מתחילה לתת לה סוכריות כל הזמן כדי שתשמח בך?
וזה מבלי לדון בתועלות ובנזקים של סוכריות ומתנות, ומבלי לדון בתועלות ובנזקים של הצחקות ומירכוזים.
נראה לי שאת יודעת מה נכון בשבילך, ואל תדאגי. הוא עוד יחייך אלייך המון
גם בלי מניפולציות
שיט, בסוף לא התאפקתי
-
- הודעות: 2444
- הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
- דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
לי זה תמיד נראה די הזוי כשאני רואה אנשים שמנסים להצחיק תינוקות.
כל כך לא טבעי.
הרי התינוק מבין הכל ובאמת הרבה פעמים הם די בשוק מכל הפרצופים והקולות המוזרים שאנשים סביבם
משמיעים.
בשביל מה? בשביל לתת למבוגר הרגשה טובה? שמתייחסים אליו?
ומה עם כל הפנינים של "אני אחטוף אותך"!!!
או המבוגרים שעושים פרצוף של בוכה או נעלב כי התינוק לא רוצה לבוא או לא רוצה לחייך?
כל כך לא טבעי.
הרי התינוק מבין הכל ובאמת הרבה פעמים הם די בשוק מכל הפרצופים והקולות המוזרים שאנשים סביבם
משמיעים.
בשביל מה? בשביל לתת למבוגר הרגשה טובה? שמתייחסים אליו?
ומה עם כל הפנינים של "אני אחטוף אותך"!!!
או המבוגרים שעושים פרצוף של בוכה או נעלב כי התינוק לא רוצה לבוא או לא רוצה לחייך?
-
- הודעות: 199
- הצטרפות: 15 דצמבר 2008, 11:49
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
בדיוק עכשיו חזרנו מהדודה הזקנה שלי (מין סוג של סבתא). זה נראה ככה:
אני נכנסת עם תינוקת ישנה בלופי. הדודה תופסת לה את כף הרגל שמבצבצת ובקול רווי סיגריות ושנים צוהלת: "מה שלום הבובל'ה?!"
אני: "היא ישנה"
הדודה: "טוב, טוב, אני לא אעיר אותה". משפשפת לה את כף הרגל בכוח
הבובל'ה מתלוננת
הדודה: "אוה, היא מתעוררת! מה שלומך בובל'ה?"
הבובל'ה מציצה החוצה בעיניים נעלבות, הדודה מתקרבת וצועקת: "איפה החיוך? איפה החיוך שלי?"
הבובל'ה פורצת בבכי
הדודה: "מפונדרקת"
S-:
אני נכנסת עם תינוקת ישנה בלופי. הדודה תופסת לה את כף הרגל שמבצבצת ובקול רווי סיגריות ושנים צוהלת: "מה שלום הבובל'ה?!"
אני: "היא ישנה"
הדודה: "טוב, טוב, אני לא אעיר אותה". משפשפת לה את כף הרגל בכוח
הבובל'ה מתלוננת
הדודה: "אוה, היא מתעוררת! מה שלומך בובל'ה?"
הבובל'ה מציצה החוצה בעיניים נעלבות, הדודה מתקרבת וצועקת: "איפה החיוך? איפה החיוך שלי?"
הבובל'ה פורצת בבכי
הדודה: "מפונדרקת"
S-:
-
- הודעות: 199
- הצטרפות: 15 דצמבר 2008, 11:49
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
ובכלל, גם הבובל'ה בת 3 וחצי חודשים, ומכולם האחרונה שזכתה לקבל ממנה חיוך הייתה הסבתא שהכי התאמצה
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
-
- הודעות: 541
- הצטרפות: 01 אפריל 2009, 22:30
- דף אישי: הדף האישי של ג'וניפר_והמשפחה*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
צריך להפריד כאן בין שני דברים: כל מיני קולות לא טבעיים בעליל, נסיונות עקרים להוציא ממנו חיוך כשהוא בוכה (בעיקר את הבכי הבלתי נגמר של עייפות, כשהוא ממש לא צריך עוד גירוי) ונקישות כאלו ואחרות מוציאים אותנו מדעתינו (זה כולל אותי, את הרך הנולד ואת אביו).
עם זאת, כשהוא מתעורר או כשהוא סתם מצוברח אני מחייכת אליו. לא כדי לסחוט חיוך בכוח, אלא כי אלו מצבים שאני מעדיפה להיות שמחה בהם ולנסת לשמח גם אותו. בשיתוף פעולה איתו, אגב. לרוב הוא די שמח לחייך אלי בחזרה.
אני חוזרת על המילים חסרות המשמעות שהוא אומר (אגחחחח רץ חזק אצלנו) והוא צוחק ואומר אותן שוב, ואז אני חוזרת עליהן ואנחנו יכולים לבלות ככה שעות.
אני גם מקריאה לו סיפורים ומדברת בקול מבוגר, אם אני מקבלת ממנו פידבק חיובי.
זאת בהדגשה שהילד בן שלושה חודשים. כרגע החיים שלנו מורכבים מדיאלוגים אחד עם השניה ומדי פעם איזה טיול, אמבטיה או שכיבה על הבטן.
בהמשך יתאימו דברים אחרים.
בכל אופן אני לא נותנת שיתייחסו אל הילד כאל דביל. הוא לא.
אבל הקו בין למצוא את מה שכיף לו ומצחיק אותו ובין כל מיני ג'סטות מלאכותיות הוא כנראה די דק, במיוחד לאנשים שאין להם הרבה בטחון עם תינוקות וחשים צורך להצחיק אותם כל הזמן כי אם הם יפסיקו לחייך לרגע הם כנראה יבכו.
עם זאת, כשהוא מתעורר או כשהוא סתם מצוברח אני מחייכת אליו. לא כדי לסחוט חיוך בכוח, אלא כי אלו מצבים שאני מעדיפה להיות שמחה בהם ולנסת לשמח גם אותו. בשיתוף פעולה איתו, אגב. לרוב הוא די שמח לחייך אלי בחזרה.
אני חוזרת על המילים חסרות המשמעות שהוא אומר (אגחחחח רץ חזק אצלנו) והוא צוחק ואומר אותן שוב, ואז אני חוזרת עליהן ואנחנו יכולים לבלות ככה שעות.
אני גם מקריאה לו סיפורים ומדברת בקול מבוגר, אם אני מקבלת ממנו פידבק חיובי.
זאת בהדגשה שהילד בן שלושה חודשים. כרגע החיים שלנו מורכבים מדיאלוגים אחד עם השניה ומדי פעם איזה טיול, אמבטיה או שכיבה על הבטן.
בהמשך יתאימו דברים אחרים.
בכל אופן אני לא נותנת שיתייחסו אל הילד כאל דביל. הוא לא.
אבל הקו בין למצוא את מה שכיף לו ומצחיק אותו ובין כל מיני ג'סטות מלאכותיות הוא כנראה די דק, במיוחד לאנשים שאין להם הרבה בטחון עם תינוקות וחשים צורך להצחיק אותם כל הזמן כי אם הם יפסיקו לחייך לרגע הם כנראה יבכו.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
עם זאת, כשהוא מתעורר או כשהוא סתם מצוברח אני מחייכת אליו.
אוי ואבוי! חידלי מזה מיד!
פה מעודדים פנים זעופים ולסת קפוצה. במיוחד כשהם מתעוררים.
ככה:
אוי ואבוי! חידלי מזה מיד!
פה מעודדים פנים זעופים ולסת קפוצה. במיוחד כשהם מתעוררים.
ככה:
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
אני שואלת את עצמי אם הוא לא נהנה ושמח באמת כמתייחסים אליו ככה?
את נהנית להתייחס אליו ככה? נראה לי חשוב. בסך הכל, אלה יחסים זוגיים. אני חושבת שאם תתנהגי אל התינוק כמו שטבעי ונוח לך, יהיה בסדר.
את נהנית להתייחס אליו ככה? נראה לי חשוב. בסך הכל, אלה יחסים זוגיים. אני חושבת שאם תתנהגי אל התינוק כמו שטבעי ונוח לך, יהיה בסדר.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
<למען הסר ספק - ברוח טובה. מאד אפילו.>
<ככה: >
<ככה: >
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
חברות, לא צריך להגזים. ברור שניג'וס לא מכבד כמו שאפרת תיארה, או אני אחטוף אותך (וגם "אוכל אותך", אם כבר) זה ממש לא לעניין. וגם מירכוז זה ממש כבד על כתפיים קטנות.
אבל:
אבל:
- אין קשר בין התיחסו מהתחלה במין התנהגות היפר-סופר שמחה כזו_ ל _היא ילדה די מרצה שמחפשת תשומת לב מהסביבה. נו, באמת.
- למה לא להצחיק תינוקות? צחוק יפה לבריאות, מעלה את מצב הרוח, ובכלל מכניס סבביות לאווירה. לא בכוח, לא בפולניות. בסבבה. את התינוקת שלי (בת חמש פלוס... ) אני מאוד אוהבת להצחיק. בקרים שמתחילים בצחוקים במיטה תמיד ממשיכים בכיוון מוצלח. הכל נראה טוב יותר.
-
- הודעות: 36
- הצטרפות: 20 יולי 2003, 10:37
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
וואו איזה יופי...כל כך הרבה תגובות...תודה!
הקטן באמת עייף עכשיו אז אענה בקצרה...זה באמת מניפולטיבי כנראה, וכן, יש משפטים כמו "אנחנו חברים נכון?""אתה אוהב אותי!""הכי כיף אצל סבתא!"
שבאים מחוסר הבטחון שלה.
אבל לי לפעמים בא סתם לשתוק איתו ולהתבונן או לעסוק בשלי, ואני חוששת שהוא צריך שאתיחס ואני לא מספיק...
לממ: אני די בטוחה שהשמחה והצהלה המאד מאד מוגזמות מכל הסביבה הקרובה ולא רק מהסבתא בהחלט נתנו אותותיהן ביחדה הזו.
לגבי
למה לא להצחיק תינוקות?
זו בדיוק ההתלבטות שלי, כי האמת זה ממש כיף כשהוא צוחק ומחייך, אבל אני שואלת את עצמי מתי ואיך אדע אם זה מוגזם לו...
הקטן באמת עייף עכשיו אז אענה בקצרה...זה באמת מניפולטיבי כנראה, וכן, יש משפטים כמו "אנחנו חברים נכון?""אתה אוהב אותי!""הכי כיף אצל סבתא!"
שבאים מחוסר הבטחון שלה.
אבל לי לפעמים בא סתם לשתוק איתו ולהתבונן או לעסוק בשלי, ואני חוששת שהוא צריך שאתיחס ואני לא מספיק...
לממ: אני די בטוחה שהשמחה והצהלה המאד מאד מוגזמות מכל הסביבה הקרובה ולא רק מהסבתא בהחלט נתנו אותותיהן ביחדה הזו.
לגבי
למה לא להצחיק תינוקות?
זו בדיוק ההתלבטות שלי, כי האמת זה ממש כיף כשהוא צוחק ומחייך, אבל אני שואלת את עצמי מתי ואיך אדע אם זה מוגזם לו...
-
- הודעות: 464
- הצטרפות: 03 פברואר 2005, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של שני_צו*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
זה מזכיר לי שאני הייתי מגרגרת למיכאלי מן רררררררררר......... שכזה
ותהיתי האם זו התנהגות שפויה.
ואז חדווה כשר החזיקה אותו וגרגרה לו מן ררררררר.... שכזה.
אז חשבתי לעצמי- אולי לא שפוי אבל נפוץ
אני כן בעניין של לדבר עם תינוקות בקולות מתוקים.
לכו עם תחושת הבטן, אם אתן מוצאות עצמכן חונקות קולות מתקתקים כי "לא צריך לדבר עם תינוקות בקולות תינוקיים"
זה הזוי בעיני כמו לא להרים תינוק בוכה כי הוא יגדל להיות מפונק.
ותהיתי האם זו התנהגות שפויה.
ואז חדווה כשר החזיקה אותו וגרגרה לו מן ררררררר.... שכזה.
אז חשבתי לעצמי- אולי לא שפוי אבל נפוץ
אני כן בעניין של לדבר עם תינוקות בקולות מתוקים.
לכו עם תחושת הבטן, אם אתן מוצאות עצמכן חונקות קולות מתקתקים כי "לא צריך לדבר עם תינוקות בקולות תינוקיים"
זה הזוי בעיני כמו לא להרים תינוק בוכה כי הוא יגדל להיות מפונק.
-
- הודעות: 199
- הצטרפות: 15 דצמבר 2008, 11:49
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
אבל אני שואלת את עצמי מתי ואיך אדע אם זה מוגזם לו...
מניסיוני הקצר הוא כבר יגיד לך. נשמע שאת יודעת להקשיב
מניסיוני הקצר הוא כבר יגיד לך. נשמע שאת יודעת להקשיב
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
למה לא להצחיק תינוקות? צחוק יפה לבריאות, מעלה את מצב הרוח, ובכלל מכניס סבביות לאווירה.
את מנשקת את הילדים שלך עם הפה הזה???
אנחנו נגד צחוק.
ככה:
עניינית - הצחקות יכולות להיות המון דברים. אפילו אלימות. ובוודאי יכולות להיות גם הכי נעימות בעולם.
האמא נמצאת שם. היא חווה את ההצחקות כמירכוז. אני מאמינה לה.
את מנשקת את הילדים שלך עם הפה הזה???
אנחנו נגד צחוק.
ככה:
עניינית - הצחקות יכולות להיות המון דברים. אפילו אלימות. ובוודאי יכולות להיות גם הכי נעימות בעולם.
האמא נמצאת שם. היא חווה את ההצחקות כמירכוז. אני מאמינה לה.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
אני שואלת את עצמי מתי ואיך אדע אם זה מוגזם לו
כשתתחילי לעשות את זה כדי ולא בגלל...
כשתעשי את זה בשבילו ולא כי זה בא ממך.
_לכו עם תחושת הבטן, אם אתן מוצאות עצמכן חונקות קולות מתקתקים כי "לא צריך לדבר עם תינוקות בקולות תינוקיים"
זה הזוי בעיני כמו לא להרים תינוק בוכה כי הוא יגדל להיות מפונק._
כן.
כשתתחילי לעשות את זה כדי ולא בגלל...
כשתעשי את זה בשבילו ולא כי זה בא ממך.
_לכו עם תחושת הבטן, אם אתן מוצאות עצמכן חונקות קולות מתקתקים כי "לא צריך לדבר עם תינוקות בקולות תינוקיים"
זה הזוי בעיני כמו לא להרים תינוק בוכה כי הוא יגדל להיות מפונק._
כן.
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
כי האמת זה ממש כיף
אז למה לא?
אבל לי לפעמים בא סתם לשתוק איתו ולהתבונן או לעסוק בשלי
גם טוב. למה לא? פעם ככה ופעם ככה, לפי מה שמתאים באותו רגע.
אני דוגלת בספונטניות.
אז למה לא?
אבל לי לפעמים בא סתם לשתוק איתו ולהתבונן או לעסוק בשלי
גם טוב. למה לא? פעם ככה ופעם ככה, לפי מה שמתאים באותו רגע.
אני דוגלת בספונטניות.
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
את מנשקת את הילדים שלך עם הפה הזה??? oh
הגזמת. בחיים לא. נשיקות זה נורא ממרכז.
(וגם רק ילדה אחת... )
_הצחקות יכולות להיות המון דברים. אפילו אלימות. ובוודאי יכולות להיות גם הכי נעימות בעולם.
האמא נמצאת שם. היא חווה את ההצחקות כמירכוז. אני מאמינה לה_
מסכימה. אני למשל לא מרשה לדגדג את הקטנה באופן שמטריף אותה. היא צוחקת, אבל משהו בזה, נראה לי, עלול להכניס למצוקה.
_גם טוב. למה לא? פעם ככה ופעם ככה, לפי מה שמתאים באותו רגע.
אני דוגלת בספונטניות.happy_
אה... את מהזורמות...
אבל את צודקת
הגזמת. בחיים לא. נשיקות זה נורא ממרכז.
(וגם רק ילדה אחת... )
_הצחקות יכולות להיות המון דברים. אפילו אלימות. ובוודאי יכולות להיות גם הכי נעימות בעולם.
האמא נמצאת שם. היא חווה את ההצחקות כמירכוז. אני מאמינה לה_
מסכימה. אני למשל לא מרשה לדגדג את הקטנה באופן שמטריף אותה. היא צוחקת, אבל משהו בזה, נראה לי, עלול להכניס למצוקה.
_גם טוב. למה לא? פעם ככה ופעם ככה, לפי מה שמתאים באותו רגע.
אני דוגלת בספונטניות.happy_
אה... את מהזורמות...
אבל את צודקת
-
- הודעות: 199
- הצטרפות: 15 דצמבר 2008, 11:49
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
וגם "אוכל אותך", אם כבר
אופס.... מה עם "לשתות אותך בקש?"
<אפרת חוששת שהיא טומנת זרעים לטיפול פסיכולוגי עתידי שיכלול חרדה מקשיות ואסמי מספוא>
אופס.... מה עם "לשתות אותך בקש?"
<אפרת חוששת שהיא טומנת זרעים לטיפול פסיכולוגי עתידי שיכלול חרדה מקשיות ואסמי מספוא>
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
_זה באמת מניפולטיבי כנראה, וכן, יש משפטים כמו "אנחנו חברים נכון?""אתה אוהב אותי!""הכי כיף אצל סבתא!"
שבאים מחוסר הבטחון שלה._
תני לה לשכנע את עצמה מה איכפת לך... זה לא שהתינוק שומע את המילים האלה תחת היפנוזה או משהו.
שבאים מחוסר הבטחון שלה._
תני לה לשכנע את עצמה מה איכפת לך... זה לא שהתינוק שומע את המילים האלה תחת היפנוזה או משהו.
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
_זה מזכיר לי שאני הייתי מגרגרת למיכאלי מן רררררררררר......... שכזה
ותהיתי האם זו התנהגות שפויה.
ואז חדווה כשר החזיקה אותו וגרגרה לו מן ררררררר.... שכזה_
נו, זה כמו שבשמת מרשה לילדים שלה ביצי קינדר
למה לא להצחיק תינוקות? צחוק יפה לבריאות, מעלה את מצב הרוח, ובכלל מכניס סבביות לאווירה. לא בכוח, לא בפולניות. בסבבה.
לגמרי.
קולות מתקתקים
נדמה לי שהבלשנים קוראים לזה Motherese.
ותהיתי האם זו התנהגות שפויה.
ואז חדווה כשר החזיקה אותו וגרגרה לו מן ררררררר.... שכזה_
נו, זה כמו שבשמת מרשה לילדים שלה ביצי קינדר
למה לא להצחיק תינוקות? צחוק יפה לבריאות, מעלה את מצב הרוח, ובכלל מכניס סבביות לאווירה. לא בכוח, לא בפולניות. בסבבה.
לגמרי.
קולות מתקתקים
נדמה לי שהבלשנים קוראים לזה Motherese.
-
- הודעות: 206
- הצטרפות: 24 פברואר 2008, 22:20
- דף אישי: הדף האישי של אומ_איליי*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
ומה עם ההפך? הקטנטונת שלי מנסה להוציא איזה תגובה מהדובי של אחש'לה ללא הצלחה... אבל היא לא מתיאשת!
היא בת חודשיים ועצרה אפילו את ההנקה יום אחד בשביל לחייך אליו ולצעוק לו אהה ... אני מקווה שהוא יום אחד יעריך את זה.
היא בת חודשיים ועצרה אפילו את ההנקה יום אחד בשביל לחייך אליו ולצעוק לו אהה ... אני מקווה שהוא יום אחד יעריך את זה.
-
- הודעות: 1707
- הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
- דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
פעם חשבתי שלא כדאי לדבר לתינוקות וילדים בקולות ילדותיים, כי זה נראה לי מלאכותי. ואני הרי בעד 'טבעי'.
אבל במשך הזמן, ראיתי כשאני עם ילדים, שזה הרבה פעמים יוצא ממני באופן טבעי ובכיף, ולא כיף לי לעצור את זה.
יחד עם זה, ברור שזה לא בא ממקום של התייחסות לילד כאל אידיוט, רק שאני רואה שהם נהנים מזה, וגם לי זה כיף.
לפעמים גם יש בדיבור הזה התיילדות מצדי, שגם אותה אני אוהבת.
במקביל, אני גם מדברת אליהם הרבה פעמים בצורה מאוד בוגרת.
אפילו כשהם ממש תינוקות אני מסבירה דברים עמוקים, מתוך מחשבה שגם אם הם לא מכירים את המילים הם יבינו את רוח הדברים.
ככה שיש גם דיבור ילדותי וגם דיבור מאוד בוגר, באמת לפי איך שאני מרגישה באותו רגע.
ונראה לי שזה הכי נכון. לעשות מה שמתאים לי ומה שכיף לי.
בדומה, אני גם רואה שהם מאוד נהנים מזה שאני מתחילה מילה והם משלימים (כן, בטון הכי דידקטי שיש... ): 'עכשיו הולכים להחליף חי----' והילד: 'תול'. 'אני הולכת לשטוף כֵּ---' והילד: 'לים'.
נראה שהם גם מתַרגלים ככה מילים, וגם כיף להם להשלים.
(אה, עכשיו אני קולטת שזה גם מאוד פרקטי. כי כשהילד משלים את המילה, אז יותר קל לו לקבל את מה שאני אומרת. למשל, אם היא רוצה בגד שנמצא בכביסה. אני אומרת: 'השמלה בַּכְּבִי---' והיא משלימה 'סָה'. ואז נראה שזה כאילו מתיישב לה בראש. אולי ההשלמה של המילה עוזרת לה להשלים עם המציאות . אולי כי כשהיא משלימה את המילה היא מרגישה שותפה למה שקורה, אז זה מרגיע אותה. אולי....).
אז שוב, למרות שחשבתי בעבר שאולי דברים כאלה הם מלאכותיים וטפשיים - אני רואה שהם נהנים מזה, ואני נהנית מזה - אז נראה לי שזה הסימן הכי טוב.
ובכלל, אני מגלה שיש דברים שבהם ויתרתי על ה'טבעי' עבור מה שטבעי לי.
בדומה לכך, למרות שלא קשור ישירות לנושא הדף, אני למשל גם אוהבת ללמד כל מיני דברים. ולמרות הדעה שספגתי כאן באתר שלא כדאי ללמד ילדים באופן מכוון, וגם האמנתי בזה - פשוט הבנתי שיש לי תשוקה גדולה ללמד, אז לא נראה לי נכון לעצור את זה.
דווקא לעצור את זה נראה לי לא טבעי. אז כל זמן שהם נהנים ושומעים אותי בשקיקה - אני עושה את זה.
(למשל, שמות של עצמים, קשרי משפחה, תרגילי יוגה, ו...כן, אפילו את האות א' בגיל שנתיים ורבע, שומו שמיים ).
(לימוד בכיף כמובן, כזה שהם מבקשים עוד, חלילה לא משהו ש'צריך')
_לכו עם תחושת הבטן, אם אתן מוצאות עצמכן חונקות קולות מתקתקים כי "לא צריך לדבר עם תינוקות בקולות תינוקיים"
זה הזוי בעיני כמו לא להרים תינוק בוכה כי הוא יגדל להיות מפונק._
אבל במשך הזמן, ראיתי כשאני עם ילדים, שזה הרבה פעמים יוצא ממני באופן טבעי ובכיף, ולא כיף לי לעצור את זה.
יחד עם זה, ברור שזה לא בא ממקום של התייחסות לילד כאל אידיוט, רק שאני רואה שהם נהנים מזה, וגם לי זה כיף.
לפעמים גם יש בדיבור הזה התיילדות מצדי, שגם אותה אני אוהבת.
במקביל, אני גם מדברת אליהם הרבה פעמים בצורה מאוד בוגרת.
אפילו כשהם ממש תינוקות אני מסבירה דברים עמוקים, מתוך מחשבה שגם אם הם לא מכירים את המילים הם יבינו את רוח הדברים.
ככה שיש גם דיבור ילדותי וגם דיבור מאוד בוגר, באמת לפי איך שאני מרגישה באותו רגע.
ונראה לי שזה הכי נכון. לעשות מה שמתאים לי ומה שכיף לי.
בדומה, אני גם רואה שהם מאוד נהנים מזה שאני מתחילה מילה והם משלימים (כן, בטון הכי דידקטי שיש... ): 'עכשיו הולכים להחליף חי----' והילד: 'תול'. 'אני הולכת לשטוף כֵּ---' והילד: 'לים'.
נראה שהם גם מתַרגלים ככה מילים, וגם כיף להם להשלים.
(אה, עכשיו אני קולטת שזה גם מאוד פרקטי. כי כשהילד משלים את המילה, אז יותר קל לו לקבל את מה שאני אומרת. למשל, אם היא רוצה בגד שנמצא בכביסה. אני אומרת: 'השמלה בַּכְּבִי---' והיא משלימה 'סָה'. ואז נראה שזה כאילו מתיישב לה בראש. אולי ההשלמה של המילה עוזרת לה להשלים עם המציאות . אולי כי כשהיא משלימה את המילה היא מרגישה שותפה למה שקורה, אז זה מרגיע אותה. אולי....).
אז שוב, למרות שחשבתי בעבר שאולי דברים כאלה הם מלאכותיים וטפשיים - אני רואה שהם נהנים מזה, ואני נהנית מזה - אז נראה לי שזה הסימן הכי טוב.
ובכלל, אני מגלה שיש דברים שבהם ויתרתי על ה'טבעי' עבור מה שטבעי לי.
בדומה לכך, למרות שלא קשור ישירות לנושא הדף, אני למשל גם אוהבת ללמד כל מיני דברים. ולמרות הדעה שספגתי כאן באתר שלא כדאי ללמד ילדים באופן מכוון, וגם האמנתי בזה - פשוט הבנתי שיש לי תשוקה גדולה ללמד, אז לא נראה לי נכון לעצור את זה.
דווקא לעצור את זה נראה לי לא טבעי. אז כל זמן שהם נהנים ושומעים אותי בשקיקה - אני עושה את זה.
(למשל, שמות של עצמים, קשרי משפחה, תרגילי יוגה, ו...כן, אפילו את האות א' בגיל שנתיים ורבע, שומו שמיים ).
(לימוד בכיף כמובן, כזה שהם מבקשים עוד, חלילה לא משהו ש'צריך')
_לכו עם תחושת הבטן, אם אתן מוצאות עצמכן חונקות קולות מתקתקים כי "לא צריך לדבר עם תינוקות בקולות תינוקיים"
זה הזוי בעיני כמו לא להרים תינוק בוכה כי הוא יגדל להיות מפונק._
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
וגם "אוכל אותך", אם כבר
מה רע בזה?!
תלוי כמובן מי אומר ואיך אומרים, ואם קשובים לילד.
בגדול זה נראה לי מאוד חמוד.
הם גם אומרים לי את זה בחזרה .
<יש לי קצת דה-ז'ה-וו לדף ילד איך קוראים לך >
מה רע בזה?!
תלוי כמובן מי אומר ואיך אומרים, ואם קשובים לילד.
בגדול זה נראה לי מאוד חמוד.
הם גם אומרים לי את זה בחזרה .
<יש לי קצת דה-ז'ה-וו לדף ילד איך קוראים לך >
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
אבל כשאני רואה את החיוכים הנשלחים לעבר אימי, אני שואלת את עצמי אם הוא לא נהנה ושמח באמת כמתייחסים אליו ככה?
מעניין. אני קראתי את השאלה שחל אחרת לגמרי. כאילו התינוק לא מראה הרבה עניין, וכשמפעילים עליו מניפולציה (שנראית לך מוזגמת) אז הוא מתייחס. זה קפץ לי בגלל הרגישות האישית שלי. לבן שלי היו בעיות בתקשורת ולא שמנו לב לזה בתור הורים לילד ראשון, כי הרגשנו שאנחנו מכירים אותו. הסבים לעומתזאת, התלוננו שקשר העין שלו לא יציב ושהוא לא "מחייך" אליהם וכדו'. בדיעבד, אם היינו מאבחנים נכונה בגיל כמה חודשים, כנראה היינו חוסכים טיפולים של שנים.
<היום הכל בסדר, ברוך ה'. תודה>
מעניין. אני קראתי את השאלה שחל אחרת לגמרי. כאילו התינוק לא מראה הרבה עניין, וכשמפעילים עליו מניפולציה (שנראית לך מוזגמת) אז הוא מתייחס. זה קפץ לי בגלל הרגישות האישית שלי. לבן שלי היו בעיות בתקשורת ולא שמנו לב לזה בתור הורים לילד ראשון, כי הרגשנו שאנחנו מכירים אותו. הסבים לעומתזאת, התלוננו שקשר העין שלו לא יציב ושהוא לא "מחייך" אליהם וכדו'. בדיעבד, אם היינו מאבחנים נכונה בגיל כמה חודשים, כנראה היינו חוסכים טיפולים של שנים.
<היום הכל בסדר, ברוך ה'. תודה>
-
- הודעות: 2444
- הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
- דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
וגם "אוכל אותך", אם כבר
ילדים לא מבינים צחוק ולא ציניות
ומשפט כזה נראה להם מוזר ואפילו מפחיד לפעמים.
כשאמא שלי אמרה לבת שלי פעם "אני אהרוג אותך" - בצחוק כמובן
הבת שלי הזדעזעה. מבחינתה זה מה שעושה האמא החורגת של שלגיה.
ילדים לא מבינים צחוק ולא ציניות
ומשפט כזה נראה להם מוזר ואפילו מפחיד לפעמים.
כשאמא שלי אמרה לבת שלי פעם "אני אהרוג אותך" - בצחוק כמובן
הבת שלי הזדעזעה. מבחינתה זה מה שעושה האמא החורגת של שלגיה.
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
ילדים לא מבינים צחוק ולא ציניות
סליחה?!
קודם כל אני חולקת על הקביעה הזו.
נראה לי קצת מיותר להביא דוגמאות לכך שילדים מבינים צחוק (לציניות נניח כרגע)
אבל אם יש צורך אביא אינספור כאלה.
דבר שני כשהסבתות אומרות לילדה שלי שהן יאכלו אותה,
היא מתה על זה, מתגלגלת מצחוק ואפילו מבקשת לפעמים "סבתא, תאכלי אותי"
(מלווה בכירסומים בבטן, היא מתה על זה).
הבעיה מתחילה כשאין תקשורת, כשהילד לא מבין, נבהל, לא רוצה לשתף פעולה והמבוגר לא שם לב או שלא אכפת לו.
סליחה?!
קודם כל אני חולקת על הקביעה הזו.
נראה לי קצת מיותר להביא דוגמאות לכך שילדים מבינים צחוק (לציניות נניח כרגע)
אבל אם יש צורך אביא אינספור כאלה.
דבר שני כשהסבתות אומרות לילדה שלי שהן יאכלו אותה,
היא מתה על זה, מתגלגלת מצחוק ואפילו מבקשת לפעמים "סבתא, תאכלי אותי"
(מלווה בכירסומים בבטן, היא מתה על זה).
הבעיה מתחילה כשאין תקשורת, כשהילד לא מבין, נבהל, לא רוצה לשתף פעולה והמבוגר לא שם לב או שלא אכפת לו.
-
- הודעות: 3987
- הצטרפות: 27 דצמבר 2003, 21:55
- דף אישי: הדף האישי של לוטם_מרווני*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
_כשאמא שלי אמרה לבת שלי פעם "אני אהרוג אותך" - בצחוק כמובן
הבת שלי הזדעזעה. מבחינתה זה מה שעושה האמא החורגת של שלגיה._
מה פתאום להגיד דבר כזה לילדה!אני אשמור את שאר הדברים שיש לי להגיד בעניין בבטן.
כל המילים האלו- לאכול אותו, למות ממנו וכו', אלו ביטויים מאוד מתנשאים בעיני ואף מסוכנים. למזלנו הילדים לא מתרגשים מהם כמונו.
הבת שלי הזדעזעה. מבחינתה זה מה שעושה האמא החורגת של שלגיה._
מה פתאום להגיד דבר כזה לילדה!אני אשמור את שאר הדברים שיש לי להגיד בעניין בבטן.
כל המילים האלו- לאכול אותו, למות ממנו וכו', אלו ביטויים מאוד מתנשאים בעיני ואף מסוכנים. למזלנו הילדים לא מתרגשים מהם כמונו.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
נו, זה כמו שבשמת מרשה לילדים שלה ביצי קינדר
אח, כבר לא (-:
(הוצאנו מהתפריט של הבן את כל הסוכרים והקמחים ומוצרי החלב, אז סבא וסבתא מתבקשים להתאפק ולא לשלוף את הדברים האלה כשהוא בסביבה, וגם בני הדודים נענים ברצון).(הפסיק לשלשל!)
אני חושבת שאני יותר בגישה של ג'וניפר והמשפחה: שצריך להפריד.
יש חיוכים והצחקות ודיבורים מניפולטיביים, ויש יחסי אהבה טבעיים בין אמא לתינוק, כשבאופן טבעי לגמרי אנחנו מאוהבים בתינוק שלנו, ויוצרים איתו קשר עין ומחייכים אליו.
וזה גם תלוי בתינוק. הילדה שלי היתה יונקת בעיניים עצומות מתענוג, הילד היה יונק תוך כדי הסתכלות ישר בעיניים שלי. היא רצתה יותר לחוש ולהרגיש, הוא רצה לראות. אז לא פחות חשוב להתאים את עצמנו לסיגנון של הילד.
אני קצת נרתעת כשהמלה "מירכוז" נשלפת כדי להזהיר מפני התנהגות טבעית של אהבה. חיוכים וקשקושים הדדיים טבעיים לאהבה. מי אמר דזמונד מוריס ולא קיבל?
אח, כבר לא (-:
(הוצאנו מהתפריט של הבן את כל הסוכרים והקמחים ומוצרי החלב, אז סבא וסבתא מתבקשים להתאפק ולא לשלוף את הדברים האלה כשהוא בסביבה, וגם בני הדודים נענים ברצון).(הפסיק לשלשל!)
אני חושבת שאני יותר בגישה של ג'וניפר והמשפחה: שצריך להפריד.
יש חיוכים והצחקות ודיבורים מניפולטיביים, ויש יחסי אהבה טבעיים בין אמא לתינוק, כשבאופן טבעי לגמרי אנחנו מאוהבים בתינוק שלנו, ויוצרים איתו קשר עין ומחייכים אליו.
וזה גם תלוי בתינוק. הילדה שלי היתה יונקת בעיניים עצומות מתענוג, הילד היה יונק תוך כדי הסתכלות ישר בעיניים שלי. היא רצתה יותר לחוש ולהרגיש, הוא רצה לראות. אז לא פחות חשוב להתאים את עצמנו לסיגנון של הילד.
אני קצת נרתעת כשהמלה "מירכוז" נשלפת כדי להזהיר מפני התנהגות טבעית של אהבה. חיוכים וקשקושים הדדיים טבעיים לאהבה. מי אמר דזמונד מוריס ולא קיבל?
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
כל המילים האלו- לאכול אותו, למות ממנו וכו', אלו ביטויים מאוד מתנשאים בעיני
אני לא מצליחה לראות בזה שום דבר מתנשא.
ואני ממש לא מבינה את האמירות הגורפות האלה. הן אפילו מקוממות אותי.
ברור שילדים הם חמידות אינסופית.
וככזאת, מתחשק 'לבלוע' אותה.
אני מפרשת את זה כך ש'לבלוע' משהו, 'לאכול' משהו - זה כמו להפוך את זה לחלק ממני.
המשיכה שלנו למתיקות הקסם הזאת גורמת לנו לרצות להתאחד עם זה באיזו צורה.
אני מזהה שזה הרגש הכי מיידי וטבעי שעולה בי, ברובנו.
כמובן שאני מבטאת את הרגש הזה רק בצורה שאני רואה שמתאימה ונעימה לילד הספציפי ולסיטואציה הספציפית.
אני לא מצליחה לראות בזה שום דבר מתנשא.
ואני ממש לא מבינה את האמירות הגורפות האלה. הן אפילו מקוממות אותי.
ברור שילדים הם חמידות אינסופית.
וככזאת, מתחשק 'לבלוע' אותה.
אני מפרשת את זה כך ש'לבלוע' משהו, 'לאכול' משהו - זה כמו להפוך את זה לחלק ממני.
המשיכה שלנו למתיקות הקסם הזאת גורמת לנו לרצות להתאחד עם זה באיזו צורה.
אני מזהה שזה הרגש הכי מיידי וטבעי שעולה בי, ברובנו.
כמובן שאני מבטאת את הרגש הזה רק בצורה שאני רואה שמתאימה ונעימה לילד הספציפי ולסיטואציה הספציפית.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
גם אני אומרת ליואבי שאני יאכל אותו. בינתיים הוא מחייך.
לרחלי הייתי אומרת: "מכות בטוסיק" (איזה כיף זה שגם הם אוהבים את החבטות האלה?!). כשהיא גדלה הרגשתי צורך לבקש את רשותה: "את רוצה מכות?!" והיא רוב הזמן אומרת: "כן!" בחיוך ובאה לקבל מכות.
לרחלי הייתי אומרת: "מכות בטוסיק" (איזה כיף זה שגם הם אוהבים את החבטות האלה?!). כשהיא גדלה הרגשתי צורך לבקש את רשותה: "את רוצה מכות?!" והיא רוב הזמן אומרת: "כן!" בחיוך ובאה לקבל מכות.
-
- הודעות: 464
- הצטרפות: 03 פברואר 2005, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של שני_צו*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
חיוכים וקשקושים הדדיים טבעיים לאהבה
וכמו לכל דבר טבעי עם תינוקות יש להם גם תפקיד.
סביבה שמגיבה לתינוק ב"דיבור ראשוני" שכזה- היא חלק מסיטואציה של חיקוי הדדי (אמא מחקה תינוק מחקה אמא).
ובכך היא תומכת בהתפתחות תקשורת ודיבור.
אצל תינוקות עם קשיים מבניים (למשל לשון קשורה בצורה משמעותית),
יכולה להיות לאינטראקציה מסוג זה גם משמעות "טיפולית" (ראו תמיכה בהתפתחות דרך תנועה), שיכולה אולי לחסוך קלינאיות תקשורת בעתיד.
אם אמא שמה לב שילד ממעט בהשמעת קולות והבעות, ונמשך לקולות ולהבעות מוגזמות, היא יכולה להגיב למשיכה הזו ובכך לעזור לו לייצר את ההבעות והקולות בעצמו.
כמובן כשזה נעשה מתוך התבוננות,הקשבה לילד וכן הלאה.
כל דבר אפשר לעשות באובססיביות הגובלת לעיתים באלימות כלפי התינוק. גם את זה.
וכמו לכל דבר טבעי עם תינוקות יש להם גם תפקיד.
סביבה שמגיבה לתינוק ב"דיבור ראשוני" שכזה- היא חלק מסיטואציה של חיקוי הדדי (אמא מחקה תינוק מחקה אמא).
ובכך היא תומכת בהתפתחות תקשורת ודיבור.
אצל תינוקות עם קשיים מבניים (למשל לשון קשורה בצורה משמעותית),
יכולה להיות לאינטראקציה מסוג זה גם משמעות "טיפולית" (ראו תמיכה בהתפתחות דרך תנועה), שיכולה אולי לחסוך קלינאיות תקשורת בעתיד.
אם אמא שמה לב שילד ממעט בהשמעת קולות והבעות, ונמשך לקולות ולהבעות מוגזמות, היא יכולה להגיב למשיכה הזו ובכך לעזור לו לייצר את ההבעות והקולות בעצמו.
כמובן כשזה נעשה מתוך התבוננות,הקשבה לילד וכן הלאה.
כל דבר אפשר לעשות באובססיביות הגובלת לעיתים באלימות כלפי התינוק. גם את זה.
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
לרחלי הייתי אומרת: "מכות בטוסיק" (איזה כיף זה שגם הם אוהבים את החבטות האלה?!). כשהיא גדלה הרגשתי צורך לבקש את רשותה: "את רוצה מכות?!" והיא רוב הזמן אומרת: "כן!" בחיוך ובאה לקבל מכות
גם אני בעד, אם הילד בעד.
בהחלט יכול להיות משהו כייפי ב'מכות'.
בגלל זה גם לא מפריע לי שהם 'מרביצים' לי, אם זה לא חזק מדי.
זה סוג של מגע. אולי אפילו חשוב, לא פחות מליטוף.
כמו שכלבלבים מתכתשים.
גם אני בעד, אם הילד בעד.
בהחלט יכול להיות משהו כייפי ב'מכות'.
בגלל זה גם לא מפריע לי שהם 'מרביצים' לי, אם זה לא חזק מדי.
זה סוג של מגע. אולי אפילו חשוב, לא פחות מליטוף.
כמו שכלבלבים מתכתשים.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
_אצל תינוקות עם קשיים מבניים (למשל לשון קשורה בצורה משמעותית),
יכולה להיות לאינטראקציה מסוג זה גם משמעות "טיפולית" (ראו תמיכה בהתפתחות דרך תנועה), שיכולה אולי לחסוך קלינאיות תקשורת בעתיד._
אני דווקא רואה את זה הפוך. המון התנהגויות שתכליתן (הלא מוכחת לא פעם) היא לטפל בקשיים או בעיכובים, "אומצו" על ידי הורים לילדים נורמטיביים כנורמה, ועכשיו לכי שרשי את זה. כולם חושבים שזה "אינטואיטיבי" בעוד שזה לא אינטואיטיבי ולא בטיח. בקושי בן דור אחד ורבע בתרבות אחת ורבע.
יכולה להיות לאינטראקציה מסוג זה גם משמעות "טיפולית" (ראו תמיכה בהתפתחות דרך תנועה), שיכולה אולי לחסוך קלינאיות תקשורת בעתיד._
אני דווקא רואה את זה הפוך. המון התנהגויות שתכליתן (הלא מוכחת לא פעם) היא לטפל בקשיים או בעיכובים, "אומצו" על ידי הורים לילדים נורמטיביים כנורמה, ועכשיו לכי שרשי את זה. כולם חושבים שזה "אינטואיטיבי" בעוד שזה לא אינטואיטיבי ולא בטיח. בקושי בן דור אחד ורבע בתרבות אחת ורבע.
-
- הודעות: 464
- הצטרפות: 03 פברואר 2005, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של שני_צו*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
ועכשיו לכי שרשי את זה. כולם חושבים שזה "אינטואיטיבי" בעוד שזה לא אינטואיטיבי ולא בטיח. בקושי בן דור אחד ורבע בתרבות אחת ורבע
וואלה..
ואני חושבת שהקושי שיש לחלק מהאנשים עם פטפוט עם תינוקות דווקא נובע מניתוק הרצף בתרבות ורבע הזו.
לפעמים הנתק הזה יכול לגרום למצב בו לאנשים בוגרים יש יותר רעיונות על "איך צריך לנהוג עם תינוקות" מאשר קילומטרז' עם תינוקות.
למשל שמישהו יחשוב שזה "לא מכבד" לפטפט עם תינוקות. בעוד שבפועל זה מה שיוצא למרבית האנשים מהפה כשהם נמצאים עם תינוק.
אני חושבת שחלק מהעניין יכול להיות שזה נראה מטופש מבחוץ וזה אכן.
אבל מבפנים, זה די זורם.
ושוב, אני חושבת שהפטפוט הזה הוא פשוט דיבור ראשוני- ולעשות את זה ביחד זה פשוט משחק.
וכמו במשחקים אחרים, יש בו- כיף, צחוק, תקשורת ואלמנטים התפתחותיים.
וואלה..
ואני חושבת שהקושי שיש לחלק מהאנשים עם פטפוט עם תינוקות דווקא נובע מניתוק הרצף בתרבות ורבע הזו.
לפעמים הנתק הזה יכול לגרום למצב בו לאנשים בוגרים יש יותר רעיונות על "איך צריך לנהוג עם תינוקות" מאשר קילומטרז' עם תינוקות.
למשל שמישהו יחשוב שזה "לא מכבד" לפטפט עם תינוקות. בעוד שבפועל זה מה שיוצא למרבית האנשים מהפה כשהם נמצאים עם תינוק.
אני חושבת שחלק מהעניין יכול להיות שזה נראה מטופש מבחוץ וזה אכן.
אבל מבפנים, זה די זורם.
ושוב, אני חושבת שהפטפוט הזה הוא פשוט דיבור ראשוני- ולעשות את זה ביחד זה פשוט משחק.
וכמו במשחקים אחרים, יש בו- כיף, צחוק, תקשורת ואלמנטים התפתחותיים.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
הכל תלוי בלמה זה יוצא למרבית האנשים מהפה. והאם זה יוצא למרבית האנושות מהפה. אחרת זה פשוט פרפטום מובילה...
לי, אגב, זה ממש לא בא בטבעיות. אני מאד ורבאלית, ועושה אינטונציות מתוקות בטבעיות לילדים שלי, אבל אני מרגישה לא טבעי לעשות "אגוצ'י גוצ'י גו"
אני חושבת שאין טעם לעסוק בהאם משהו הוא טבעי על סמך התנהגות הסביבה שלנו, או אפילו על סמך האינטואיציה שלנו האישית או אפילו על סמך מה שטבעי לנו. <רגע, לפני הויכוח, עוד לא סיימתי!>
אני רואה שלושה אלמנטים.
מה שמרגיש לאחת (בינה לבין עצמה, כן?) כמו מניפולציה, יכול להרגיש הכי נוח בעולם לאחרת. המעשה האובייקטיבי לא בר שיפוט חיצוני.
אבל אם מישהי עושה משהו <ואני לא מתכוונת כאן בהכרח לכן לעשות קולות, וגם לא ללא לעשות קולות. לא להכניס לי מילים לפה.>, אם היא עושה משהו שבא לה ב"טבעיות" אוטומטית, והיא מזהה איזו בת קול חלושה שאומרת לה שאולי זה נוגד איזו אינטואיציה קמאית שיש לה, אני נגד להשתיק את זה.
ואם מישהי מרגישה הכי נעים ומשוחרר וטוב וללא כל סייג, אני נגד להשתיק את זה.
בהנתן כל זה, אם אמא שואלת שאלה באופן שבו היא נוסחה פה, אני שומעת שהאוטומטים פועלים יופי, ושיש פה איזו אינטואיציה שרואה משהו מעבר, ואני בעד להקשיב לה. ספציפית במקרה הזה - מאמינה לה שיש מניפולציה. עקרונית למקרים אחרים - מה שחשוב זה להקשיב לאינטואיציה שמעבר לאוטומט.
לי, אגב, זה ממש לא בא בטבעיות. אני מאד ורבאלית, ועושה אינטונציות מתוקות בטבעיות לילדים שלי, אבל אני מרגישה לא טבעי לעשות "אגוצ'י גוצ'י גו"
אני חושבת שאין טעם לעסוק בהאם משהו הוא טבעי על סמך התנהגות הסביבה שלנו, או אפילו על סמך האינטואיציה שלנו האישית או אפילו על סמך מה שטבעי לנו. <רגע, לפני הויכוח, עוד לא סיימתי!>
אני רואה שלושה אלמנטים.
- אוטומטי - מה שלמדתי בילדותי, בא לי הכי "נוח", הכי "טבעי", ברמה האישית. זה לא אומר שזה טוב.
- שכלתני - מה שאני חושבת שהוא הכי טוב על סמך תיאוריות, הבנות, תפישות עולם וכו'.ברציו. שזה ממש לא אומר שזה רע.
- אינטואיטיבי - קול ענות חלושה שבאה עמוק מתוך הגוף האנושי הזה, מתוך הגנטיקה והאבולוציה של המין הזה, ואיתה צריך לעבוד בתוך הרעש הקולוסאלי של האוטומטים שמעליהם יש את הדיבור הבלתי פוסק של השכל.
מה שמרגיש לאחת (בינה לבין עצמה, כן?) כמו מניפולציה, יכול להרגיש הכי נוח בעולם לאחרת. המעשה האובייקטיבי לא בר שיפוט חיצוני.
אבל אם מישהי עושה משהו <ואני לא מתכוונת כאן בהכרח לכן לעשות קולות, וגם לא ללא לעשות קולות. לא להכניס לי מילים לפה.>, אם היא עושה משהו שבא לה ב"טבעיות" אוטומטית, והיא מזהה איזו בת קול חלושה שאומרת לה שאולי זה נוגד איזו אינטואיציה קמאית שיש לה, אני נגד להשתיק את זה.
ואם מישהי מרגישה הכי נעים ומשוחרר וטוב וללא כל סייג, אני נגד להשתיק את זה.
בהנתן כל זה, אם אמא שואלת שאלה באופן שבו היא נוסחה פה, אני שומעת שהאוטומטים פועלים יופי, ושיש פה איזו אינטואיציה שרואה משהו מעבר, ואני בעד להקשיב לה. ספציפית במקרה הזה - מאמינה לה שיש מניפולציה. עקרונית למקרים אחרים - מה שחשוב זה להקשיב לאינטואיציה שמעבר לאוטומט.
-
- הודעות: 464
- הצטרפות: 03 פברואר 2005, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של שני_צו*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
אבל אני מרגישה לא טבעי לעשות "אגוצ'י גוצ'י גו"
עכשיו הכל ברור.
אני גם לא מאנשי האוצ'י גוצ'י. אבל דווקא צ'ופי צ'וקי הולך אצלנו חזק
עכשיו הכל ברור.
אני גם לא מאנשי האוצ'י גוצ'י. אבל דווקא צ'ופי צ'וקי הולך אצלנו חזק
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
מרגישה לא טבעי לעשות "אגוצ'י גוצ'י גו"
טוב, אולי כי זה אמריקאי ודבילי? D-:
טוב, אולי כי זה אמריקאי ודבילי? D-:
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
כל המילים האלו- לאכול אותו, למות ממנו וכו', אלו ביטויים מאוד מתנשאים בעיני ואף מסוכנים. למזלנו הילדים לא מתרגשים מהם כמונו.
אולי לא מתנשא אבל באמת מזל שהילדים סלחניים אל המבוגרים......
הם מקבלים אותנו המבוגרים גם עם ביטויים כאלה.כי זה מי שאנחנו.
אולי לא מתנשא אבל באמת מזל שהילדים סלחניים אל המבוגרים......
הם מקבלים אותנו המבוגרים גם עם ביטויים כאלה.כי זה מי שאנחנו.
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
אה... את מהזורמות...
זורמת משו-משו. הילדים שלי עכשיו ברחו מהבית לשחק טאקי בחצר מרוב שזרמתי עליהם.
זורמת משו-משו. הילדים שלי עכשיו ברחו מהבית לשחק טאקי בחצר מרוב שזרמתי עליהם.
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
לא יכולה להתייחס לכל הנאמר אז מגיבה לפוסט של פתיחת הדף:
אמא יקרה,
מניסיוני כאמא וגם כמטפלת בגנים הרבה מאוד שנים, תינוק בן 3 חודשים כבר אמור לחייך לכל דבר שמוצא חן בעייניו. אם הוא מחייך ואף צוחק מהקולות שסבתו עושה לו, כנראה שזה באמת מצחיק ומשמח אותו. מותר לך לעשות לו פרצופים גם. בעייני זה ממש טבעי שאנשים מנסים להוציא חיוך מתינוק, זה ידוע כמשכך כאב נפשי. גם בהלכה מדובר על זה ועל זה נאמר: יין ישמח לבב אנוש וחיוך תינוק פי שלוש.... מה קרה לכם? יש להבדיל בין גירוי יתר של צעצועים וקולות אלקטרוניים, וכו לבין ליצור קשר עין עם התינוק ולחייך אליו, להוציא קול כלשהו או שיר ולראות מה מוצא חן לו יותר. מה רע בלבדוק האם הצליל "גוצ'י גוצי'י" מצחיק יותר מהצליל "גו גו גו" מה רע בזה? שום ילד בריא לא מדבר ככה כאשר מתחיל דיבור ממש. כאשר לילד נמאס מזה הוא עושה פעולות ברורות של הסתת הפנים, כיווץ פרצוף והבעת "נמאס לי" מרוחה על פניו. ואז מפסיקים. במצב זה אין שום גירוי יתר, יש לימוד טבעי ואישי לכל אמא ותינוק. ואגב דגדוגים: הצחוק ידוע כמחזק מערכת החיסון וכאשר ילד מדודגד במידה הוא יצחק צחוק בריא שממש אין צורך לחשוש ממנו. ושוב, כשלילד נמאס מזה הוא מסמן בברור. אז חברה בחייכם, תנו לילדים לצחוק ומותר להצחיק אותם. שבת שלום
אמא יקרה,
מניסיוני כאמא וגם כמטפלת בגנים הרבה מאוד שנים, תינוק בן 3 חודשים כבר אמור לחייך לכל דבר שמוצא חן בעייניו. אם הוא מחייך ואף צוחק מהקולות שסבתו עושה לו, כנראה שזה באמת מצחיק ומשמח אותו. מותר לך לעשות לו פרצופים גם. בעייני זה ממש טבעי שאנשים מנסים להוציא חיוך מתינוק, זה ידוע כמשכך כאב נפשי. גם בהלכה מדובר על זה ועל זה נאמר: יין ישמח לבב אנוש וחיוך תינוק פי שלוש.... מה קרה לכם? יש להבדיל בין גירוי יתר של צעצועים וקולות אלקטרוניים, וכו לבין ליצור קשר עין עם התינוק ולחייך אליו, להוציא קול כלשהו או שיר ולראות מה מוצא חן לו יותר. מה רע בלבדוק האם הצליל "גוצ'י גוצי'י" מצחיק יותר מהצליל "גו גו גו" מה רע בזה? שום ילד בריא לא מדבר ככה כאשר מתחיל דיבור ממש. כאשר לילד נמאס מזה הוא עושה פעולות ברורות של הסתת הפנים, כיווץ פרצוף והבעת "נמאס לי" מרוחה על פניו. ואז מפסיקים. במצב זה אין שום גירוי יתר, יש לימוד טבעי ואישי לכל אמא ותינוק. ואגב דגדוגים: הצחוק ידוע כמחזק מערכת החיסון וכאשר ילד מדודגד במידה הוא יצחק צחוק בריא שממש אין צורך לחשוש ממנו. ושוב, כשלילד נמאס מזה הוא מסמן בברור. אז חברה בחייכם, תנו לילדים לצחוק ומותר להצחיק אותם. שבת שלום
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
_אה... את מהזורמות...
זורמת משו-משו. הילדים שלי עכשיו ברחו מהבית לשחק טאקי בחצר מרוב שזרמתי עליהם._
זורמת משו-משו. הילדים שלי עכשיו ברחו מהבית לשחק טאקי בחצר מרוב שזרמתי עליהם._
-
- הודעות: 2900
- הצטרפות: 22 אוגוסט 2003, 11:13
- דף אישי: הדף האישי של תזמורת_הים*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
הילד שלי בגיל 3 חודשים היה מתגלגל מצחוק כשחברה שלי היתה מדברת אליו באיטלקית (איטלקייה, מה לעשות). עברית לא היתה משפיעה עליו ככה
-
- הודעות: 422
- הצטרפות: 15 אפריל 2004, 13:14
- דף אישי: הדף האישי של אדמה_טובה*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
נשמע לי כמו עסק לגמרי טבעי של הכרה הדדית.
התינוק, זקוק להכרה מצד אימו בו ובצרכיו כדי להתפתח, והאמא, צריכה גם היא הכרה מהתינוק כדי להתפתח כאמא. ולכן חיוך וצחוק של תינוק כל כך חשובים לנו. אם הסבתא מתאמצת להפיק חיוכים ממנו, זה כי היא זקוקה להכרה ממנו כסבתא שלו. הבעיה מתחילה כשזה נהיה תובעני כלפי התינוק ובלתי מתחשב בצרכיו.
אבל אני שואלת את עצמי מתי ואיך אדע אם זה מוגזם לו...
תינוקות מסמנים מתי אינטראקציה מעיקה עליהם. הם מסובבים את הראש. אחר כך יש להם עוד התנהגויות של התחמקות והמנעות ממה שלא נעים להם. מפסיקים לחייך, המבט בורח. הגוף מתקשח. הרבה דרכים עוד לפני בכי, שזו הדרך הכי חזקה וקיצונית מבחינת תינוק להודיע שהוא לא מרוצה.
תינוק מביע הסתיגות מאינטראקציה שלא מתאימה לו באופן טבעי. אלא אם כן כבר הספיק לעבור דיכוי וכפיה אינטנסיביים. וגם אז תינוקות מנסים להמלט מגרוי לא נעים. ככה אנחנו, מנסים להמלט מאי נעימות ונדרשת למידה חזקה של חוסר אונים נרכש כדי להפסיק להמנע מאי-נעימות. בגיל 3 חודשים צריך הרבה מאוד דיכוי אקטיבי כדי שזה יקרה.
הוא צוחק? אז הוא מרוצה. הצחוק היסטרי? אז זה כבר פחד. הוא מסובב את הראש? תניחו לו. הוא מחפש את המבט? הוא נהנה.
התינוק, זקוק להכרה מצד אימו בו ובצרכיו כדי להתפתח, והאמא, צריכה גם היא הכרה מהתינוק כדי להתפתח כאמא. ולכן חיוך וצחוק של תינוק כל כך חשובים לנו. אם הסבתא מתאמצת להפיק חיוכים ממנו, זה כי היא זקוקה להכרה ממנו כסבתא שלו. הבעיה מתחילה כשזה נהיה תובעני כלפי התינוק ובלתי מתחשב בצרכיו.
אבל אני שואלת את עצמי מתי ואיך אדע אם זה מוגזם לו...
תינוקות מסמנים מתי אינטראקציה מעיקה עליהם. הם מסובבים את הראש. אחר כך יש להם עוד התנהגויות של התחמקות והמנעות ממה שלא נעים להם. מפסיקים לחייך, המבט בורח. הגוף מתקשח. הרבה דרכים עוד לפני בכי, שזו הדרך הכי חזקה וקיצונית מבחינת תינוק להודיע שהוא לא מרוצה.
תינוק מביע הסתיגות מאינטראקציה שלא מתאימה לו באופן טבעי. אלא אם כן כבר הספיק לעבור דיכוי וכפיה אינטנסיביים. וגם אז תינוקות מנסים להמלט מגרוי לא נעים. ככה אנחנו, מנסים להמלט מאי נעימות ונדרשת למידה חזקה של חוסר אונים נרכש כדי להפסיק להמנע מאי-נעימות. בגיל 3 חודשים צריך הרבה מאוד דיכוי אקטיבי כדי שזה יקרה.
הוא צוחק? אז הוא מרוצה. הצחוק היסטרי? אז זה כבר פחד. הוא מסובב את הראש? תניחו לו. הוא מחפש את המבט? הוא נהנה.
-
- הודעות: 1176
- הצטרפות: 05 נובמבר 2008, 00:10
- דף אישי: הדף האישי של טדליק_נהנאנע*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
בעבר חשבתי שדיבור תינוקי הוא מטופש.
ואז ראיתי סרט של הBBC שמדבר על כך שהדיבור הזה אינסטיקטיבי אצלנו ומעורר אצל התינוק התקשרויות מהירות ורבות יותר אל הקורטקס של המוח.
חלפו שנים מספר ובוציק בא אל העולם.
עלי לציין שבלי לשים לב, בלי הרף עשיתי לו פרצופים משונים עד אין קץ וכן השמעתי קולות בלתי מזוהים מכאן ועד להודעה חדשה. יכולתי להעביר 5 דק' תמימות בפרצופים וקולות שכאלה עד שבכלל שמתי לב שאני מתפרצפת ומשמיעה קולות.
אז מצד אחד ניתן להגיד שאני אמא עם בעיות קשב וריכוז - או יותר נכון, עם מודעות סלקטיבית לעצמי...
אבל למעשה, הדבר נעשה בכזו טבעיות, מבלי לשים לב למעשי לרגע. לא היה דבר טבעי מכך עבורי ונראה לי שגם עבור בוציק, שהגיב נפלא. לרגע לא הרגשתי ממנו ומעצמי שאני כופה עליו דבר בלתי נעים. כמובן שכשהגיב בחוסר רצון, לזאת כן נעשיתי מודעת ומיד הפסקתי. אבל לא היו מקרים כאלה כמעט כלל.
כמו כן, אוסיף שאני נוטה להשמיע קולות ולפרצף פרצופים שונים ומשונים לא רק לתינוקות זעירים, אלא גם למשפחתי הרחבה/ חברים/ זרים גמורים מעת לעת. אבל זו פסיכוזה בפני עצמה...
ואז ראיתי סרט של הBBC שמדבר על כך שהדיבור הזה אינסטיקטיבי אצלנו ומעורר אצל התינוק התקשרויות מהירות ורבות יותר אל הקורטקס של המוח.
חלפו שנים מספר ובוציק בא אל העולם.
עלי לציין שבלי לשים לב, בלי הרף עשיתי לו פרצופים משונים עד אין קץ וכן השמעתי קולות בלתי מזוהים מכאן ועד להודעה חדשה. יכולתי להעביר 5 דק' תמימות בפרצופים וקולות שכאלה עד שבכלל שמתי לב שאני מתפרצפת ומשמיעה קולות.
אז מצד אחד ניתן להגיד שאני אמא עם בעיות קשב וריכוז - או יותר נכון, עם מודעות סלקטיבית לעצמי...
אבל למעשה, הדבר נעשה בכזו טבעיות, מבלי לשים לב למעשי לרגע. לא היה דבר טבעי מכך עבורי ונראה לי שגם עבור בוציק, שהגיב נפלא. לרגע לא הרגשתי ממנו ומעצמי שאני כופה עליו דבר בלתי נעים. כמובן שכשהגיב בחוסר רצון, לזאת כן נעשיתי מודעת ומיד הפסקתי. אבל לא היו מקרים כאלה כמעט כלל.
כמו כן, אוסיף שאני נוטה להשמיע קולות ולפרצף פרצופים שונים ומשונים לא רק לתינוקות זעירים, אלא גם למשפחתי הרחבה/ חברים/ זרים גמורים מעת לעת. אבל זו פסיכוזה בפני עצמה...
-
- הודעות: 36
- הצטרפות: 20 יולי 2003, 10:37
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
אני אישית חושבת שאמירות כמו "לאכול אותך"או"מכות" מבטאות אלימות מודחקת
ואמירות כמו "אתה חבר שלי" או "רוצה רק את סבתא, נכון?""אתה אוהב את סבתא" מבטאות את הצורך של הסבתא באישור ואת חוסר הבטחון שלה בעצמה וכמו כן גם את חוסר היכולת שלה להבחין בצרכים הרגשיים הלא מסופקים האלה.
וכשמתוך זה פונים לתינוק ומתעקשים ללכוד את עינו ולגרום לו לחייך, לא רואים באמת את התינוק, איפה הוא, ומה הוא מרגיש
כי עסוקים במילוי (מדומה כמובן) של צרכים רגשיים ישנים, דרך האינטראקציה איתו.
השאלה היא אם "בדרך" לא מתמלאים כאן גם צרכים של התינוק-שיפנו אליו בדרך הזו?
או אולי זה ההפך, הוא מגיב כבר בשלב המוקדם הזה בהתנהגות מרצה מתוך כך שהוא חש אינטואיטיבית את הצורך של הסבתא באישור.
אני אל בטוחה ספציפית לגבי המקרה הזה, אבל כללית זה די ברור ש"ניצול רגשי" כזה עלול בהחלט לפגוע, בעיקר אם הוא חלק מהיום-יום של התינוק.
ואמירות כמו "אתה חבר שלי" או "רוצה רק את סבתא, נכון?""אתה אוהב את סבתא" מבטאות את הצורך של הסבתא באישור ואת חוסר הבטחון שלה בעצמה וכמו כן גם את חוסר היכולת שלה להבחין בצרכים הרגשיים הלא מסופקים האלה.
וכשמתוך זה פונים לתינוק ומתעקשים ללכוד את עינו ולגרום לו לחייך, לא רואים באמת את התינוק, איפה הוא, ומה הוא מרגיש
כי עסוקים במילוי (מדומה כמובן) של צרכים רגשיים ישנים, דרך האינטראקציה איתו.
השאלה היא אם "בדרך" לא מתמלאים כאן גם צרכים של התינוק-שיפנו אליו בדרך הזו?
או אולי זה ההפך, הוא מגיב כבר בשלב המוקדם הזה בהתנהגות מרצה מתוך כך שהוא חש אינטואיטיבית את הצורך של הסבתא באישור.
אני אל בטוחה ספציפית לגבי המקרה הזה, אבל כללית זה די ברור ש"ניצול רגשי" כזה עלול בהחלט לפגוע, בעיקר אם הוא חלק מהיום-יום של התינוק.
-
- הודעות: 541
- הצטרפות: 01 אפריל 2009, 22:30
- דף אישי: הדף האישי של ג'וניפר_והמשפחה*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
_וכשמתוך זה פונים לתינוק ומתעקשים ללכוד את עינו ולגרום לו לחייך, לא רואים באמת את התינוק, איפה הוא, ומה הוא מרגיש
כי עסוקים במילוי (מדומה כמובן) של צרכים רגשיים ישנים, דרך האינטראקציה איתו.
השאלה היא אם "בדרך" לא מתמלאים כאן גם צרכים של התינוק-שיפנו אליו בדרך הזו?
או אולי זה ההפך, הוא מגיב כבר בשלב המוקדם הזה בהתנהגות מרצה מתוך כך שהוא חש אינטואיטיבית את הצורך של הסבתא באישור._
זה בדיוק מה שמפריע לי. האווירה שהמילים האלו יוצרות.
אצלנו (להבדיל), סבאסבתא היו מתייחסים אל רֵעַ בתור 'הנסיך הקטן'. אני לא יכולה לשים את האצבע בדיוק למה זה כל כך הפריע לי, אבל בעלי (אלו ההורים שלו) הבהיר להם די מהר שהוא לא נסיך. הוא ילד. וטפו טפו, כבר חמישה וחצי קילו, לא כך כך קטן. -אוי הגב-
כי עסוקים במילוי (מדומה כמובן) של צרכים רגשיים ישנים, דרך האינטראקציה איתו.
השאלה היא אם "בדרך" לא מתמלאים כאן גם צרכים של התינוק-שיפנו אליו בדרך הזו?
או אולי זה ההפך, הוא מגיב כבר בשלב המוקדם הזה בהתנהגות מרצה מתוך כך שהוא חש אינטואיטיבית את הצורך של הסבתא באישור._
זה בדיוק מה שמפריע לי. האווירה שהמילים האלו יוצרות.
אצלנו (להבדיל), סבאסבתא היו מתייחסים אל רֵעַ בתור 'הנסיך הקטן'. אני לא יכולה לשים את האצבע בדיוק למה זה כל כך הפריע לי, אבל בעלי (אלו ההורים שלו) הבהיר להם די מהר שהוא לא נסיך. הוא ילד. וטפו טפו, כבר חמישה וחצי קילו, לא כך כך קטן. -אוי הגב-
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
או. אני גם מרגישה ככה. אבל זה לא אומר שזה מה שכולם צריכים לעשות עם כולם.
כשמדובר בסיטואציות שאני נוכחת בהן עם ילדיי הקטנים/עולליי, מה שחשוב זה שזה מפריע לי, אז אני מבקשת להתייחס באופן שנוח לי. אם למישהי אחרת זה לא מפריע, אז היא לא צריכה להחיל את הערכים שלי על בני ביתה.
אם למישהי אחרת יותר חשוב לא להעיר לסבים, תפדל.
אם למישהי אחרת זה ממש נראה הכי כיף וסבבה לאכול ילדים, תפדל.
מה שחשוב זה לא לחוש שמתבטלים מול ערכים של מישהו אחר.
הלך רוח כנוע.
כשמדובר בסיטואציות שאני נוכחת בהן עם ילדיי הקטנים/עולליי, מה שחשוב זה שזה מפריע לי, אז אני מבקשת להתייחס באופן שנוח לי. אם למישהי אחרת זה לא מפריע, אז היא לא צריכה להחיל את הערכים שלי על בני ביתה.
אם למישהי אחרת יותר חשוב לא להעיר לסבים, תפדל.
אם למישהי אחרת זה ממש נראה הכי כיף וסבבה לאכול ילדים, תפדל.
מה שחשוב זה לא לחוש שמתבטלים מול ערכים של מישהו אחר.
הלך רוח כנוע.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
אמירות כמו "אתה חבר שלי" או "רוצה רק את סבתא, נכון?""אתה אוהב את סבתא" מבטאות את הצורך של הסבתא באישור ואת חוסר הבטחון שלה בעצמה וכמו כן גם את חוסר היכולת שלה להבחין בצרכים הרגשיים הלא מסופקים האלה.
ונניח שהכל נכון, אז מה? בהחלט מתקבל על הדעת שלסבתא חסר ביטחון ויש לה צרכים לא מסופקים.
dont we all?
איזה נזק יכול להיגרם מכך לתינוק? (מנושא ההצחקות אני מתכוונת).
בתור מי שהיו לה הרבה התנצחויות עם אביה בתחילת דרכה כאם סביב נושא התקשורת שלו עם התינוקת ושילמה על כך את מחיר יחסיה עם אביה, אני ממליצה להתמקד בדברים החשובים ולעזוב שטויות. בכל מקרה מה שחשוב זה יותר מכל זה מה שההורה משקף. סבתא היא רק עוד בנאדם שמייצג גישה אחרת מההורים וטוב שכך, כי תמיד קיים הסיכוי (המאוד לא סביר כמובן (-;) שדוקא הסבתא היא הצודקת. במקרה של אלמונית, אולי דוקא הסבתא היא זאת שמבטאת גישה משוחררת מעכבות ואילו האם הולכת על ביצים מחשש "למרכז" את בנה חלילה? בגלל שקראה איזה ספר או חושבת שזה לא טבעי? אגב ספרים, ג'ין לידלוף בפירוש מספרת על משחקים שמשחקים ביקוואנה עם התינוק כמו "קוקו" או הנפה באויר בהם קריאות התענוג של התינוק מדרבנות את המבוגר להמשיך עוד ועוד, כך שלא ייתכן שההשראה לפחד מ"מירכוז" הוא הספר עקרון הרצף.
המרגיעון שקיבלתי - זה גם אישי וגם אנושי. או. בדיוק. כל מילה נוספת מיותרת.
ובכל זאת: לשמוע תינוק צוחק זאת אחת מהנאות החיים, בהחלט מזור לנפש כפי שמישהי מעלי כתבה. ביתי בת השלוש מנסה כל הזמן להצחיק את אחותה בת החצי שנה. זה עבורה צוהר לתחילה של תקשורת חיובית ביניהן.
ונניח שהכל נכון, אז מה? בהחלט מתקבל על הדעת שלסבתא חסר ביטחון ויש לה צרכים לא מסופקים.
dont we all?
איזה נזק יכול להיגרם מכך לתינוק? (מנושא ההצחקות אני מתכוונת).
בתור מי שהיו לה הרבה התנצחויות עם אביה בתחילת דרכה כאם סביב נושא התקשורת שלו עם התינוקת ושילמה על כך את מחיר יחסיה עם אביה, אני ממליצה להתמקד בדברים החשובים ולעזוב שטויות. בכל מקרה מה שחשוב זה יותר מכל זה מה שההורה משקף. סבתא היא רק עוד בנאדם שמייצג גישה אחרת מההורים וטוב שכך, כי תמיד קיים הסיכוי (המאוד לא סביר כמובן (-;) שדוקא הסבתא היא הצודקת. במקרה של אלמונית, אולי דוקא הסבתא היא זאת שמבטאת גישה משוחררת מעכבות ואילו האם הולכת על ביצים מחשש "למרכז" את בנה חלילה? בגלל שקראה איזה ספר או חושבת שזה לא טבעי? אגב ספרים, ג'ין לידלוף בפירוש מספרת על משחקים שמשחקים ביקוואנה עם התינוק כמו "קוקו" או הנפה באויר בהם קריאות התענוג של התינוק מדרבנות את המבוגר להמשיך עוד ועוד, כך שלא ייתכן שההשראה לפחד מ"מירכוז" הוא הספר עקרון הרצף.
המרגיעון שקיבלתי - זה גם אישי וגם אנושי. או. בדיוק. כל מילה נוספת מיותרת.
ובכל זאת: לשמוע תינוק צוחק זאת אחת מהנאות החיים, בהחלט מזור לנפש כפי שמישהי מעלי כתבה. ביתי בת השלוש מנסה כל הזמן להצחיק את אחותה בת החצי שנה. זה עבורה צוהר לתחילה של תקשורת חיובית ביניהן.
-
- הודעות: 1231
- הצטרפות: 21 ינואר 2007, 22:53
- דף אישי: הדף האישי של אום_אל_קיצקיצ*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
זאת הייתי אני
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
אין לי בעיה לחזור על זה.
הבעיה היא לא עם ה"קוקו" והסרפן... כל דבר שנעשה בתום ובהנאה הוא בריא.
אבל אם משהו מרגיש לא נכון, מגמתי, מציק, או "ממרכז" כשהתחושה בכך היא שלילית, אז הוא לא טוב.
שוב לעשות לזה רדוקציה ל"אני לא מבינה איך X בתום ובהנאה הוא שלילי?" <או בשאלה, או בהאשמה, או בבוז> זה מחטיא את מה שאומרים.
כי לא מדובר בX בתום ובהנאה, מדובר בX שבאינטואיציה האימהית מרגיש בעייתי.
הבעיה היא לא עם ה"קוקו" והסרפן... כל דבר שנעשה בתום ובהנאה הוא בריא.
אבל אם משהו מרגיש לא נכון, מגמתי, מציק, או "ממרכז" כשהתחושה בכך היא שלילית, אז הוא לא טוב.
שוב לעשות לזה רדוקציה ל"אני לא מבינה איך X בתום ובהנאה הוא שלילי?" <או בשאלה, או בהאשמה, או בבוז> זה מחטיא את מה שאומרים.
כי לא מדובר בX בתום ובהנאה, מדובר בX שבאינטואיציה האימהית מרגיש בעייתי.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
אני אישית חושבת שאמירות כמו "לאכול אותך"או"מכות" מבטאות אלימות מודחקת
זה מבטא רצון להתמזג, להתאחד. ממש כמו חיבוק חזק וטוב (ועם תינוק - העירום מגדיל את המיזוג, ולהבדיל בסגנון, גם עם בן הזוג), וכמו נשיקה.
זה מבטא רצון להתמזג, להתאחד. ממש כמו חיבוק חזק וטוב (ועם תינוק - העירום מגדיל את המיזוג, ולהבדיל בסגנון, גם עם בן הזוג), וכמו נשיקה.
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
איזה נזק יכול להיגרם מכך לתינוק? (מנושא ההצחקות אני מתכוונת).
זה שהתינוק צוחק וכולם נהנים זה לא אותו הדבר כמו להצחיק אותו וכולם נהנים. נושא הצחקה הוא בעייתי בעיני. כבר קרה לי בחיי כילדה (כתינוקת אני לא זוכרת) שהצליחו להצחיק אותי וצחקתי למרות רצוני....
זה שהתינוק צוחק וכולם נהנים זה לא אותו הדבר כמו להצחיק אותו וכולם נהנים. נושא הצחקה הוא בעייתי בעיני. כבר קרה לי בחיי כילדה (כתינוקת אני לא זוכרת) שהצליחו להצחיק אותי וצחקתי למרות רצוני....
-
- הודעות: 578
- הצטרפות: 18 נובמבר 2005, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של דלית_ב*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
תינוקות הם משאבת תקשורת מעולה. כל מי שרואה את לוליק (בן שלושה חודשים) פשוט חייב להתייחס אליו (וזוכה לחיוכים וציוצים מתוקים ומשמחים להפליא), זה מדהים לראות. אני חושבת שמאוד פשוט להבחין אם זה מתאים לתינוק או לא, ושזה מה שחשוב.
-
- הודעות: 36
- הצטרפות: 20 יולי 2003, 10:37
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
אני חושבת שמאוד פשוט להבחין אם זה מתאים לתינוק או לא
לי זה לא פשוט...
כי אני לא מבינה איך משהו שהיא עושה שנראה לי כל כך מלאכותי וכלכך מתוך הצרכים שלה, גורם לו לחייך ככה...
זה מה שמבלבל אותי,
האם החיוך שלו יכול להיות ממקום לא אמיתי?
אני יודעת שהוא לא מחייך המון, הוא לא מחייך אוטומטית כשהוא רואה אותי
אז מה המשמעות של החיוך הזה?
לי זה לא פשוט...
כי אני לא מבינה איך משהו שהיא עושה שנראה לי כל כך מלאכותי וכלכך מתוך הצרכים שלה, גורם לו לחייך ככה...
זה מה שמבלבל אותי,
האם החיוך שלו יכול להיות ממקום לא אמיתי?
אני יודעת שהוא לא מחייך המון, הוא לא מחייך אוטומטית כשהוא רואה אותי
אז מה המשמעות של החיוך הזה?
-
- הודעות: 578
- הצטרפות: 18 נובמבר 2005, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של דלית_ב*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
הממ. מעניין.
נראה לי שהמשמעות היא שמשהו בסיטואציה מוצא חן בעיניו. ושכרגע המשהו הכי דומיננטי בחוויה שלו.
חושבת שלא סביר שזה חיוך של ריצוי או משהו לא אמיתי.
אולי מספיק זה שנוצר קשר ידידותי בשביל לשמח אותו? נראה לי גם שזה משתנה כשהם גדלים, ונהיה יותר בררני.
אני (ועוד שמאל!)
נראה לי שהמשמעות היא שמשהו בסיטואציה מוצא חן בעיניו. ושכרגע המשהו הכי דומיננטי בחוויה שלו.
חושבת שלא סביר שזה חיוך של ריצוי או משהו לא אמיתי.
אולי מספיק זה שנוצר קשר ידידותי בשביל לשמח אותו? נראה לי גם שזה משתנה כשהם גדלים, ונהיה יותר בררני.
אני (ועוד שמאל!)
-
- הודעות: 2900
- הצטרפות: 22 אוגוסט 2003, 11:13
- דף אישי: הדף האישי של תזמורת_הים*
האם לנסות לעורר בתינוק חיוכים ותגובות
כי אני לא מבינה איך משהו שהיא עושה שנראה לי כל כך מלאכותי וכלכך מתוך הצרכים שלה, גורם לו לחייך ככה...
כי אולי את מצרפת לפרצופים וההצחקות שלה פרשנות אישית ומשקעים אישיים, והוא לעומת זאת רואה רק פרצוף מצחיק
כי אולי את מצרפת לפרצופים וההצחקות שלה פרשנות אישית ומשקעים אישיים, והוא לעומת זאת רואה רק פרצוף מצחיק