נרות
מחממים מים בתוך סיר, ובתוכו עוד כלי שבו יותכו הנרות.
אפשר לקחת נרות ישנים או חבילות גדולות של נרות לבנים פושטים.
אפשר גם לקנות שעווה בגרגירים בחנויות פנאי אך זה לא כדאי.
צריך למצוא תבנית שבה ניצור את הנר-
זה יכול להיות כל דבר, קופסאות לבן ומעדנים, קופסאות פלסטיק שונות שלא צריך, פעם אפילו עשיתי בתוך דלי (נר ענק).
יש את שיטת היציקה לתוך פילפלים ודברים טבעיים אחרים, אח"כ מתקבלת הצורה שלו.
באופן בסיסי
התכנו את הנר בתוך הכלי בתוך הסיר- עד שיהיה נוזלי, לא לשרוף אותו ושלא ירתח יותר מדי.
בתוך הכלי שאליו ניצוק את השעווה, שמים תערובת של שמן עם סבון כלים, שהם יהיו החומר המפריד בין הנר המוכן לכלי המשמש כתבנית.(וככה נוכל להפריד אותו מהתבנית)
הפתיל יכול להיות חוט שמתאים במיוחד למטרה ונקנה בסלילים, אם אתם מתיכים נרות אפשר להשתמש בפתיל שלהם...
מחברים את הפתיל לחתיכת עץ, או מקל ארטיק, וכך המקל מונך על שפת הכלי, והפתיל נופל ממנו לתחתית הכלי באמצעו. אם לא נשים את המקל הזה, החוט פשוט ישען על שפת הכלי וייטה באלכסון בתוך הנר.
יוצקים את השעווה המותכת לכלי. מחכים שיתקרר ויהיה מוצק ממש.
מפרידים את הכלי מהשעווה, הנר. במקרים מסויימים אפשר לגזור את הכלי ולהרוס אותו כדי לגלות את הנר.
תחכומים ויצירתיות
- לתוך השעווה להכניס שברי צבעי פנדה על בסיס שמן, ולעשות שכבות, כל פעם בצבע אחר- בין שכבה לשכבה לחכות שהשעווה תתקרר.
- לפני שלב היציקה, להניח בכלי עלים, או ניירות מיוחדים או כל מה שתחשבו עליו, בצמוד לכלי.
- לקחת מפיות איכותיות עם עיצובים יפים ולהדביק על הנר המוכן עם דבק מפיות או לכה.
- בנרות גדולים אני אוהבת לעשות יותר ממוקד אש אחד. בשלב הנחת הפתיל, להניח שניים.
