הכרה בהבדלים בתוך המין האנושי

[ציל_צול*]

המודעה בנוגע למטפלת נערכה. כיוון שהמגיבים, כמו גם המפרסמת, אינם בעלי דף בית, אז הנה נקודה אחת אחרונה.
אודליה - לך לא מפריע שידעו עם מי את עובדת אבל ייתכן והמטפלת המסורה היתה שמחה לתיאור קצת יותר ענייני שלה במקום לתיאור עדתי וגילאי. ואם אני טועה במטפלת ספציפית זו - אין דבר, אולי המטפלת הבאה ששירותיה יפורסמו כאן תשמח לתיאור כזה...
ולעניין מתנגדי תרבות הפוליטיקלי קורקט - אתם מוזמנים להתנגד לתרבות הזו כאשר האמירות הלא נוחות הן על חשבונכם.

[די_כבר_עם_הפוליטיקלי_קורקט*]

אכן, עבר ( או הגיע זמן שיעבור) הפחד מפני ההכרה בהבדלים עדתיים. הם קיימים, הם מעשירים, ועם קצת פחות פחד יכולים אך לתרום ולשמח את כולנו.
שירים את היד מי שמטפלת אמריקאית וצעירה ותימניה ומבוגרת אומר לו בדיוק אותו הדבר.

[די_כבר_עם_הפוליטיקלי_קורקט*]

אופס. אני רואה שהיגבתי באיחור והמודעה נערכה. אני מבקשת מאד, למען השפיות והנאורות של כולנו, כפרטים, כחברה, כדיירי העולם הזה, להחזיר אותה ולהימנע משלילת לגיטימיות של מידע על בסיס של פחד. מחיקה מלאכותית של הבדלים בין בני אדם, עדות, עמים, מינים, תעשה לכולנו (וכבר עשתה, ראה מדינת ישראל) רק נזק!

[די_כבר_עם_הפוליטיקלי_קורקט*]

אתם מוזמנים להתנגד לתרבות הזו כאשר האמירות הלא נוחות הן על חשבונכם.
אני מבינה לחלוטין (בחיי) את מה שאת אומרת ואת העובדה שכוונותיך טובות, אבל הנושא שווה מחשבה נוספת, מעמיקה יותר ופופולרית פחות.
למה את מניחה שהתימניה מעוניינת באי איזכור העדה שלה?
(אולי כי את חושבת שזה מוריד מכבודה? אני מקווה שלא זו הסיבה. שהרי מה מפחית כבוד בהיות תימני?
אולי את חושבת שזה מידע לא רלוונטי. האמנם?
אולי את חושבת שיש משהו פוגעני בשיוך עדתי כתוספת לתיאור של אדם?
ואם כן, מדוע?)
אני מזמינה אותך לדיון אמיתי בעניין, אם בא לך. מן הסתם לא כאן. אולי בדף אחר?

[הכרה_בהבדלים_בתוך_המין_האנושי*]

על הצורך למחוק את ההבדלים בין נשים לגברים דומה שאנחנו מתחילים להתגבר. השוויון הכה מהולל אליו שאפנו, מסתמן, אופס, טיפה בעוכרינו, גברים ונשים כאחד/אחת , לא?
אמת חביבה זוקפת את ראשה בעשור שניים האחרונים: גברים ונשים זה לא אותו הדבר (-:
כל הפתיחה הזו היא כדי לתת מקום לדיון שהתחיל בככר השוק, שם כתבה מישהי את המילים "מטפלת תימניה מבוגרת" , והמודעה נערכה מיד.

[ציל_צול*]

מרימה את הכפפה.
אני לא מניחה שאדם אינו מעוניין באזכור העדה שלו. האדם הפרטי קצת פחות מעניין כי הוא עשוי להיות בטוח בעצמו, גאה בעדתו, וכזה שלא נחשף מעולם לאמירות לא ענייניות על רקע עדתי. אותי יותר מעניינת התופעה.
אני רואה בתרבות הזו של פוליטיקלי קורקט לא משהו שמוחק הבדלים. ממש ממש לא. אני רואה בה משהו שמוציא מהדיון מידע לא רלבנטי שכל כוונתו לתייג. את המקום שיתפנה אז ניתן למלא בכל טוב הארץ.
אם "מטפלת תימניה" אומר בעינייך דברים טובים על המטפלת (ואני מניחה שזו כוונתו של מי שמפרסם עדה בהקשר כזה) אז ראוי הרבה יותר לפרסם את הדברים הטובים האלה כפשוטם. הרי ברור לכל שכפי שיש מטפלות תימניות נפלאות (חמות? אוהבות?) כך יש גם מטפלות תימניות איומות, פשוט כי כבנות אדם הן כאלה. או כאלה. או אחרות. העדה שממנה הן באות ממש לא חשובה לצורך היותן מטפלות.
היופי שברב תרבותיות אינו נעלם אם מעלימים אותו מהקשרים לא רלבנטיים. להיפך. הוא מקבל מקום של כבוד כי הוא לא מותיר לכל אחד להפעיל את עולם האסוציאציות הכי בנאלי והכי מיידי, זה שיש לו גם פוטנציאל להיות פוגעני. הוא מכריח אותנו להתאמץ טיפה, לשכלל את כישורי השפה שלנו לצורך מתן תיאור מדוייק ורלבנטי והוא מחזיר לאדם את כבודו באשר הוא אדם ועובד ולא רק על רקע שייכותו הקבוצתית הבלתי רלבנטית.
כאשר המידע הזה רלבנטי הוא מבורך ואין איתו בעיה. יש הרבה מקרים כאלה אבל זה של המטפלת אינו אחד מהם.
דמייני את המטפלת קוראת את שני התיאורים הבאים:
מטפלת תימניה מבוגרת
מטפלת בעלת ניסיון, חמה ואוהבת, יצירתית ושמחה, בעלת כישורי בישול מופלאים... לא יותר נעים? גם לה וגם לנו?

[ציל_צול*]

מתוך תרבות של פוליטיקלי קורקט שאוחד עם דף זה
הנה, הרמתי את הכפפה...

[קט_קטית*]

אני חושבת שלתימניות בהחלט מגיע דף נפרד.
אם יש פולניות כאן ועכשיו -
מתבקש שיהיה גם איזה שיר הלל לתימניה החמה

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

שלום לך,

עקבתי אחרי הדיון בככר ומעניין אותי לראות לאן זה יתפתח מכאן. השאלות שאת מעלה מעניינות ומטרידות.

אתחיל בתהייה שעלתה אצלי, ומקווה שאצליח להסביר את עצמי בצורה ברורה:
לא נראה לך שזה קצת בעייתי לציין את מוצאה של אישה כמאפיין, בישראל של היום? ואני אפרט: אני מניחה שמי שפרסמה את המודעה התכוונה שהמטפלת מתאימה לסטריאוטיפ התימנייה המבוגרת על כל המשתמע ממנו (חום, בישולים, חוכמת חיים וכו', עד כאן אלו מחמאות אבל מה אם יש מי שאצלם הסטריאוטיפ כולל גם אלמנטים שליליים ולא רצויים? והערת שוליים, מה זה משנה אם מדובר בתכונות "שליליות" או "חיוביות" כל עוד קיימת הנחה מגבילה מראש שמישהו נושא תכונות אלה בשל השתייכותו לקבוצה אתנית מסויימת?). אני חושבת שזה קצת בעייתי אבל אני יכולה להבין שזה באמת נותן מושג כללי במידה ואותה מטפלת אכן מתאימה לסטריאוטיפ (מן הסתם יש כאלה שמתאימות).

אבל,
מה קורה כשהמאפיין הזה "נדבק" למישהו שמעורה בחברה כלשהי במידה כזאת שהמאפיינים התרבותיים של חברת המוצא שלו כבר לא רלוונטיים לגביו? האם יהיה נכון לתאר מישהי שנולדה והתחנכה בארץ כתימנייה, והאם אין בכך משום הדבקת תווית מסויימת שקשה להיפטר ממנה ושמונעת ממי ששומע את התיאור הזה להתרשם בעצמו, במקום לבנות איזשהו דימוי אתני של אותה אישה?

לסיכום והבהרה: נראה לי בסדר לציין את מוצאו של אדם כמאפיין במידה והוא עולה חדש או ששמר מאפיינים מובהקים של תרבות המוצא שלו (כמו שפה, לבוש, מנהגים וכו'), במיוחד אם הוא מגדיר עצמו ככזה ואם הוא גאה במאפיינים אלה.
אני מסייגת גם את ה"כלל" הזה מאחר ומדובר בשאלות רגישות מאוד ומאחר ולי עצמי אין עמדה ממש ברורה בנושא, מנסה לחשוב כאן תוך כדי כתיבה ובהחלט מעניין אותי לראות מה חושבים אחרים.

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

באופן כללי אני חושבת שיפה ורצוי לחגוג את ההבדלים שלדעתי מעשירים, כמו מנהגים מיוחדים, מסורות, מתכונים וכו'. נראה לי בעייתי יותר כשמדובר בתכונות אופי, שלא מאפיינות קהילה מסויימת אלא אינדיבידואלים בתוכה. כשמגדירים תימניות כחמות, מרוקאיות כעצבניות וכדומה יוצרים ציפיות ממי שמולנו להתנהג בהתאם לדימויים האלה או מפרשים את מעשיו לפיהם, וכאן יש בעייה וגם פתח לשיפוט שיכול להדרדר לגרוע מזה...

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

ציל צול, יפה כתבת. מסכימה עם כל דברייך, ולא הצלחתי לנסח את מה שכתבתי כמוך. תודה@}

[ניצן_אמ*]

חמי אומר (ואני מסכימה איתו) שלא להיות biggot (בעל דעות קדומות בהקשרים כמו גזענות, שוביניזם, העדפה על רקע מין, גיל, משקל... כלומר מאפיינים הקשורים לא לאדם אלא לקבוצת השיוך שלו)
זה לא "לא להכיר בהבדלים" כי בהחלט יש הבדלים (מספיק לראות ספורטאים מעמים שונים והעדיפות הברורה שלהם בענפים שונים) אלא לא להתייחס להבדלים האלה או לא להניח את קיומם כאשר מתייחסים לפרט בודד
(כלומר, כאשר מדובר באדם ולא במאפייני הקבוצה.)

דוגמה "סטרילית" פה היא למשל מחקרים על קיסריים שמראים קורלצייה סטטיסטית בין ילדים שנולדו בקיסרי ובין בעיות כלשהן. להיות biggot אומר שכאשר פוגשים בקיסרי, מיד מניחים שיש לו בעיות אלה. מה שבהחלט לא הכרחי.

[ניצן_אמ*]

לעניין המודעה, בהחלט עדיף לכתוב "אשה בעלת נסיון חיים, הכרות עם מאכלים מסורתיים תימניים, חמה ומפנקת." ולקבל את זה שיש רוסיות בנות 40 שעונות על הקריטריונים ויש סבתות תימניות שממש לא.

[עכשיו_במקום_הנכון*]

בהחלט עדיף לכתוב "אשה בעלת נסיון חיים, הכרות עם מאכלים מסורתיים תימניים, חמה ומפנקת."
נו באמת. כמה התפתלויות בשביל לצאת "בסדר". מדובר במטפלת תימניה מבוגרת. זה הכל.

[ניצן_אמ*]

נו באמת. כמה התפתלויות בשביל לצאת "בסדר". מדובר במטפלת תימניה מבוגרת. זה הכל.
את באמת לא רואה הבדל??? את באמת חושבת שזה כדי לצאת בסדר? את באמת חושבת שזו התפתלות??
וואו.

אני באופן אישי בעלת נסיון חיים, הכרות עם מאכלים מסורתיים תימניים, חמה ומפנקת. ואני חושבת שרצוי להיות מאד מדוייקים בבקשות שלנו, אחרת אפשר לקבל תימניה מבוגרת שמכה ילדים ולא יודעת לבשל במקום את מה שרוצים.

[עכשיו_במקום_הנכון*]

ואני חושבת שרצוי להיות מאד מדוייקים בבקשות שלנו, אחרת אפשר לקבל תימניה מבוגרת שמכה ילדים ולא יודעת לבשל במקום את מה שרוצים.
אף אחד לא ביקש. זו הייתה מודעה בככר השוק, שבה מישהי סיפרה על פעוטון שהיא פותחת, ויחד איתה עובדת מטפלת תימניה מבוגרת.
_את באמת חושבת שזה כדי לצאת בסדר? את באמת חושבת שזו התפתלות??
וואו._
כן, בעיני זו בהחלט התפתלות כדי לצאת בסדר. ובעיני זה ממש בסדר להגיד שבפעוטון עובדת מטפלת תימניה מבוגרת, בלי שום ניסיון לייפייף את זה.

[ניצן_אמ*]

טוב, מכיוון שלא הייתי בככר השוק, ואין לי מושג על מה המהומה, התייחסתי למה שכתוב פה. ופה דובר על הכרה בהבדלים בתוך המין האנושי.
הסקתי (בטעות, שנובעת מכך שבאתר לרוב מפרסמים דברים שמבקשים או דברים שמבקשים לתת... ) שמישהי מחפשת מטפלת תימניה מבוגרת. ומנקודת המוצא הזאת כתבתי את מה שכתבתי. נסי לראות את זה לרגע מנקודת המבט הזו ולהבין את הזעזוע שלי שמישהו חושבת שבקשה מדוייקת ומנוסחת היטב היא התפתלות...

כדי לתאר מצב נתון שבו יש אישה תימניה מבוגרת שמטפלת בילדים אין צורך להתפתל ולהשתמש בניסוח שהצעתי, אני מסכימה איתך.
מה שכן, זה בהחלט מעורר תהייה למה דווקא אלה הפרמטרים שמרגישים צורך לתאר בקשר אליה. יש כל כך הרבה דברים שאפשר להגיד בכמה מילים, שזה כמעט מעליב שמצמצמים אותך לאיפה נולדת ובן כמה אתה.

[עכשיו_במקום_הנכון*]

הנה המודעה, אם כי ערוכה כדי שתיראה "נכונה" יותר:
אמא "באופנית" ממושב הודיה שליד אשקלון, מחפשת תינוק/ות שזקוקים למטפלת... יחד איתי יש עוד מטפלת חמה ותינוק אחד בינתיים.רוצה לפתוח מעין משפחתון רב גילאי "במשרה חלקית"- ז"א שאפשר לשים את ילד חצי יום או מספר ימים בשבוע, אם תהיה היענות...


נסי לראות את זה לרגע מנקודת המבט הזו ולהבין את הזעזוע שלי
אני בהחלט מבינה. לבקש דבר כזה זה אכן אווילי ומיותר. והנה, אנחנו מסכימות!

[הכרה_בהבדלים_בתוך_המין_האנושי*]

והנה, אנחנו מסכימות!
היי...רק רגע! - |אייקון שלכן עוצרות את העשן הלבן בפה עם לחיים נפוחות| -
קודם כל אני הולכת לנסות להביא הנה את מה שכתבה ציל צול בדף המקביל (wish me luck)

[הכרה_בהבדלים_בתוך_המין_האנושי*]

עד כאן ההעברה מהדפים המקבילים. זה בסדר שאמחק את הכפילויות, נכון?

[הכרה_בהבדלים_בתוך_המין_האנושי*]

אותי יותר מעניינת התופעה
גם אותי. ואני עדה בערך מאז עמדתי על דעתי לתופעה משונה: הימנעות מאיזכור העדה. כל עדה. מי שחי בחברה תרבותית, מתקדמת, ובעיקר מנומסת, נמנע מאיזכור עדות. אני מרגישה שהתופעה הזו מקורה בכוונות טובות ואחריתה הרת אסון. (טוב, קצת דרמטי, אולי, אבל לא מוגזם.)
הרגשתי שהמניע לעריכה הזריזה במודעת המטפלת טמון בגישה החברתית הזו, החפצה לכבד אדם באשר הוא, ללא קשר לגילו או מוצאו, מה שבפני עצמו הוא רצוי ויפה, רק שיש לו השלכות.

_דמייני את המטפלת קוראת את שני התיאורים הבאים:
מטפלת תימניה מבוגרת
מטפלת בעלת ניסיון, חמה ואוהבת, יצירתית ושמחה, בעלת כישורי בישול מופלאים... לא יותר נעים? גם לה וגם לנו?_
לכולנו היה יכול להיות נעים, אם מראש (או אם מעכשיו, למשל, ) לא יהיה סיכוי לעלוב במישהו על ידי איזכור עדתו. ואז, אפשר היה בקלות לכתוב:
מטפלת תימניה מבוגרת, בעלת ניסיון, חמה ואוהבת, יצירתית ושמחה, בעלת כישורי בישול מופלאים... שזה גם הכי אמיתי ומדוייק. וחף מגינוני התחשבות ברגשי נחיתות פוטנציאליים של מישהו.
אגב, המילים תימניה מבוגרת נותנות המון אינפורמציה. הן לחלוטין לא בלתי רלוונטיות למי שמחפש מטפלת. (אולי היא גם מרשעת ואלכוהוליסטית, אבל זה יכול לקרות גם אצל אחת שכותבת על עצמה פרטים לא משייכים-קבוצתית)

אבל, אנחנו חיים בעולם בו איפיון בני אדם על פי מוצא/צבע/מין שימש ומשמש בעיקר להקטנה ולניצול לרעה.
בהימנעות מאיזכור עדות בדיון על אנשים פרטיים, ובהבעת בהלה ברגע שאנחנו נתקלים באיזכור של עדות, או גיל, אנחנו משתפים פעולה עם מי ש"החליט" שניתן להשתמש בשיוך עדתי (או כל שיוך אחר לקבוצה) ככלי יעיל לניצול לרעה של אדם.

[הכרה_בהבדלים_בתוך_המין_האנושי*]

מתכוונת להגיד, כמה שיותר ישמעו בקול רם תכנים עם שיוכים עדתיים, כך תרד הבושה מהשונות ויעלה העניין, היחוד, הצבע. תרד הבושה, ירד הפחד, ירד הפחד, אי אפשר יהיה לפגוע דרך שם.
הימנעות מדיבור על זה, מקבעת ומנציחה את הבעיה שנוצרה, פה בארץ חמדת אבות, לפחות. (אבל גם מעבר לים, כבר "אסור" להגיד black , צריך להגיד אפרו- אמריקן, נדמה לי. )

[עכשיו_במקום_הנכון*]

בהימנעות מאיזכור עדות בדיון על אנשים פרטיים, ובהבעת בהלה ברגע שאנחנו נתקלים באיזכור של עדות, או גיל, אנחנו משתפים פעולה עם מי ש"החליט" שניתן להשתמש בשיוך עדתי (או כל שיוך אחר לקבוצה) ככלי יעיל לניצול לרעה של אדם.
בדיוק כך.

[ניצן_אמ*]

על איזו בושה מהשונות את מדברת?
הבעיה היא לא בכך שיש שונות (ברור שיש שונות, על זה אין כל ויכוח) הבעיה היא עם כל הכללה והפחתה של הפרט לכדי מאפייני הקבוצה אליה הוא שייך.
אותי ממש לא "מעליב" או "מביש" שאני אשה, עירקית-לובית, נמוכה, ססססססמולנית ושמנמנה. אני אוהבת את נשיותי, הינני מוצאי, נהנית מקומתי, איתנה בדעותיי ורכה מכל הצדדים.
אבל כן בהחלט יעליב אותי אם בבוא מישהו לתאר אותי הוא יבחר באלה כדי לעשות את זה. זו רדוקציה שלי לקבוצת ייחוס. איפה האדם מתחת לתגיות הריקות האלה?

החבר הכי טוב שלי חי עם גבר כבר עשר שנים. הוא האיש הכי טוב, הכי חכם והכי חברי שאני מכירה בעולם כולו... אין לי שום בעיה עם זה שהוא הומוסקסואל, ההיפך הוא הנכון. אבל להגדיר אותו בתור "חבר שלי ההומו" זו חתיכת רדוקציה מטופשת של אדם שלם ורב מימדי לתמונה הכי שטוחה ומפגרת שיש.

לקחת את ההתבוננות הזאת ולשטח גם אותה ל"אסור" להגיד כושי, זה רדוד באותה מידה. PC זו "מיצווה" תרבותית סוציאלית עבור מי שלא מנסה להתייחס למניעים האמיתיים לדברים. כי לא באמת אסור... מותר להגיד כושי, מותר להגיד תימניה מבוגרת. מותר הכל. אבל כשמדברים על אדם מסויים זה פשוט לא מכבד.

[עכשיו_במקום_הנכון*]

טוב.

[ציל_צול*]

בהימנעות מאיזכור עדות בדיון על אנשים פרטיים, ובהבעת בהלה ברגע שאנחנו נתקלים באיזכור של עדות, או גיל, אנחנו משתפים פעולה עם מי ש"החליט" שניתן להשתמש בשיוך עדתי (או כל שיוך אחר לקבוצה) ככלי יעיל לניצול לרעה של אדם.

יש בכך משהו, ללא ספק, וברור שמוטב היה לנו בעולם שבו השיוכים הללו בכלל לא היו מופיעים. העניין הוא שברגע שמבינים שסטריאוטיפים הם כלי לסינון מידע, ולכן הם תמיד יהיו איתנו, יש לנו ממש חובה מוסרית לצמצמם את ההשפעה והנזק שלהם.
עבורי שימוש בתיאור שאינו סטריאוטיפי (=עדתי במקרה הזה) אינו כרוך כלל בהתפתלות. אני רואה בכך מהלך מכוון שאני עושה לא לטובת בני הקבוצה שאת שמה אני נמנעת מלהזכיר אלא מהלך מכוון שאני עושה לטובת עצמי. זה מהלך שמאלץ אותי להרכיב משקפיים חדשים ולהילחם באמונות ודעות שהוטמעו בי עם השנים. זו אני שנלחמת בסטריאוטיפים של עצמי לטובת יצירת "עצמי" משופרת שאוחזת בפחות אמונות כאלה.
התעסקתי בהודעה המדוברת כדי שגם אחרים יערכו מהלך דומה עם עצמם. זה יכול להביא רק תועלת ואפילו בסגנון "שלא לשמה בא לשמה" שעליו נסמכת תרבות הפוליטיקלי קורקט.

[קט_קטית*]

טוב אז רק לי לא מפריעה התימניה המבוגרת במודעה?
אני בכלל בכשל לוגי מדבר אחר לגמרי...
אמא "באופנית" שמטפלת בתינוק עם עוד תימניה מבוגרת,
והילד שלה בן שנה במסגרת?
פיספסתי משהו?
תינוק בן שנה במסגרת והיא מטפלת (עם עזרה) ב{{}}תינוק אחר?
מה יוצא מזה? רווח כלכלי? /-: אפילו לא זה...או שהמודעה לא מדוייקת,
או שהראש שלי עומד להוציא עשן לבן....

[נורה_קטנה*]

ולאפיין את האמא כבאופנית זה לא אותו דבר כמו לאפיין את המטפלת כתימניה?

[ציל_צול*]

קט קטית, למה הנחת מהמודעה שלה שהתינוק שלה לא איתה?
אני הבנתי שהתינוק שלה איתה ושהיא בקשר עם אשה נוספת שיחד איתה רוצה לפתוח מסגרת שיהיו בה עוד ילדים. היא מדברת על מעין פעוטון..

טוב אז רק לי לא מפריעה התימניה המבוגרת במודעה?

קט קטית, יש משהו שבכלל כן מפריע לך? סמיילי מחייך (לא סגורה על איך עושים את זה)
אני חוששת שאם יום אחד אפתח דף ולא אמצא בו אחרי כמה דקות הודעה ממך בנוסח "מה בעצם השאלה הפה?" או "למה זה בכלל משנה?" אני אחשוב בטעות שכתבתי באתר אחר... עוד סמיילי אחד כזה...

[עכשיו_במקום_הנכון*]

טוב אז רק לי לא מפריעה התימניה המבוגרת במודעה?
לא רק לך, גם לי, ובגלל זה התחיל כל הדיון...

[קט_קטית*]

ציל צול, אני משתדלת לכתוב את ה"מה הבעיה בעצם?" בכל דף בהחלט,
זה הג'וב שלי פה (של השוטה )
השוטה כידוע קלף חשוב שפותח את כל הארקנה...
אם אי פעם אכתוב משהו אחר - תזכירי לי

נורה, דייקת מאוד
להגיד "תימניה" זה בדיוק כמו להגיד "באופנית".
לפי כל הדעות הקדומות ששוכנות בראשי הקדוח,
התדמית של "תימניה מבוגרת עיוורת בעין אחת אבל מה זה לבבית" -
זו בדיוק הדמות שמתאימה להיות סייעת.
לעומת זאת אותו הראש שלי, המפוצץ בדעות קדומות,
מתקשה לעכל את המשפט בו
"באופנית מניקה מסביב לשעון עד גיל 5 ולא מורידה מהידיים אם לא מבקשים במפורש"
אך ילדיה של הבאופנית (1 ו-3) חוזרים הביתה ברבע לאחת.
אולי הסטריאוטיפ שלי מיושן ויש לעדכנו

[קט_קטית*]

והנה ציטוט מהמודעה שמקודם לא הובא לכאן:
מן מסגרת חופשיה, משחק וחברה לתינוקות או ילדים (יש גם שניים שלי- בן שנה ובן 3 שמגיעים ברבע לאחת).

עכשיו במקום הנכון- הכונה שלי, האם רק העיניים שלי בכלל לא קלטו את את התימניה כלל,
כי מיד נתפסו במקום אחר?
כמובן בגלל השריטות האישיות שלי...

[ניצן_אמ*]

להגיד "תימניה" זה בדיוק כמו להגיד "באופנית".
לא מסכימה.
להגיד "באופנית" מדבר (הגם אם בצורה שטחית (1)) על אוסף בחירות מעשיות של האשה, לא על תכונה שאין לה שום שליטה עליה.
זה כמו ההבדל בין להגיד "כושי" ובין להגיד "רץ מרתונים".

(1) אני חושבת שרק במובן הזה יש דמיון, אבל זה לא מספיק. יש מגוון אמירות שטחיות על אנשים, זה לא עושה אותן דומות.

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

_מתכוונת להגיד, כמה שיותר ישמעו בקול רם תכנים עם שיוכים עדתיים, כך תרד הבושה מהשונות ויעלה העניין, היחוד, הצבע. תרד הבושה, ירד הפחד, ירד הפחד, אי אפשר יהיה לפגוע דרך שם.
הימנעות מדיבור על זה, מקבעת ומנציחה את הבעיה שנוצרה, פה בארץ חמדת אבות, לפחות._

לא מסכימה. ההתייחסות לשיוך עדתי כשלא מדובר בעולה (או מהגר) שזה מקרוב בא בהחלט בעייתי בעיני. לא נראה לי שהתייחסות רבה יותר לזה יפחיתו את הגישה השלילית לשוני, להיפך. יש כפרים נידחים באירופה שבהם לא רגילים לראות זרים. ברגע שמגיע לשם מישהו זר, כולם מדברים עליו כעל "הזר". איזה מסר זה שולח? הוא אחר, הוא לא כמונו, הוא קודם כל X ("אנגלי", "אפריקאי" וכו') ורק אחר כך בן אדם כמונו עם אופי וסיפור חיים משלו. את מבינה? גם אם להיות אחר ושונה זה בעצם טוב, בציון הזהות האתנית שמזהה בן אדם כ"אחר" יש אוטומטית משהו מרחיק. במיוחד כשחושבים על ילדים ששומעים את זה ומיד מתייגים את אותו אדם כאחר גם מבלי להבין את משמעות השיוך האתני. כי ככה זה בני אדם, יש לנו נטייה לחשוב בקבוצות ובשייך-לא שייך, כמוני-אחר. לכן עדיף לשים כמה שפחות תוויות כדי לא לחשוב דרכן, ולראות את מי שמולנו ואת הייחודי שבו כאינדיבידואל. זה בעיקר חשוב בעיני כשמדברים עם וליד ילדים.
ובכלל, אם תסתכלי אחורה לתקופות בהיסטוריה (אולי כל תקופה שהיא לפני זמננו...) שבהן היה מקובל להתייחס לזהות אתנית, תראי שהפחד, הבושה וגילויי השנאה היו רבים הרבה יותר מבתרבותנו הפוליטיקלי-קורקט... כמובן שגם היום זה קיים, אבל בחדרי-חדרים. ושם גם כדאי שזה יישאר, ואולי לאט לאט גם זה ייעלם.

[ציל_צול*]

אודליה יקרה, שיהיה לך בהצלחה. מכירה מקרוב את הניסיונות לתמרן את הכל ככה שאפשר יהיה להתפרנס וגם לגדל ילדים כמה שיותר בבית. באמת באמת בהצלחה. הייתי כותבת לך את זה בדף קצת יותר קשור אבל מטעמים מובנים ניתקת את הניק מהשם אז אני כותבת כאן. יכולה למחוק אחרי שקוראת.

[קט_קטית*]

עם כל הפרטים שכתבתי
היקום אוהב שמדייקים D-:
המון בהצלחה!
<אני בהחלט בעד קודם להחליט מה רוצים ואז לבקש מהיקום, אבל גם הפוך זה סבבה >