המון שאלות לקראת לידה

ובבית החולים? ניתן ללדת באופן רגיל כשיש דימום בשל הפרדות חלקית?האם הפרדות מלאה מחייבת ניתוח? האם מתן אנטיביוטיקה בירידת מיים מגביל משהו בלידה?
תודה.

עד כמה שאני יודעת ומבינה, הפרדות מלאה (לפני יציאת התינוק) מחייבת ניתוח חירום, כיוון שהעובר מנותק ממקורות המחייה שלו.
מתן אנטיביוטיקה כולל גם מתן אנטיביוטיקה לתינוק בעת היוולדו. מבחינת האם, נדמה לי שבד"כ נותנים אנטיביוטיקה לוריד, וזה אומר אינפוזיה על מגבלותיה. אם כבר יש זיהום - נדמה לי שהפרוטוקול הוא ניתוח.
בפקיעת מים עצמונית (ולא בידי אדם), לאחר הריון מלא, הסיכון לצניחת חבל הטבור קטן מאד.
יש מה לעשות על מנת להקטין את הסיכון לזיהום, ויש מה לעשות על מנת לזהות זיהום בהקדם - כאמור, אם נוצר זיהום, חייבים בי"ח ואולי גם ניתוח, אלא אם כן הלידה ממש קרובה. נדמה לי שדובר על זה ב-ירידת מים.

שלום...
מתלבטת בין ללדת בהדסה הר הצופים או עין כרם.
(הר הצופים קרוב יותר....)

דעות?

תודה מראש.

שירה יש דף כיצד לבחור בית חולים - רק דעי שאנחנו פה, ממליצות ללדת בבית (-:

מצאתי - בתי יולדות בירושלים

תודה...

עין כרם עין כרם עין כרם
בלי להתבלבל.
המינוס העיקרי בעין כרם הוא שאחרי הלידה לפעמים את מוצאת את עצמך במסדרון מפאת עומס. הפתרון לזה הוא ללכת הביתה.......
כמובן שאני גם ממליצה על לידת בית אבל אם לבחור בין שני בתי החולים -
בעין כרם הגישה הטבעית יותר (לא מספיק כמובן אבל...) מתקבלת בחיוך.
הם מגיבים יפה אם מחליטים ללכת הביתה, מיד אחרי הלידה, יחסית לבי"ח שאין בו לידה טבעית מוצהרת, הם טבעיים וגמישים למדי.
הכי טוב לעשות סיור בשניהם לשאול כצה שיותר שאלות לגבי דברים שמשמעותיים עבורך בלידה ולהשוות.

דיברתי עם מישהי שעובדת כדולה בעין כרם (והיא גם מיילדת בית). היא אומרת שיש שם שינוי מואד משמעותי. כל המיילדות עברו הכשרה ללידה טבעית ומשתדלות ליישם. ברור שצריך ללכת לסיור לראות באמת מה קורה שם (וגם אז לקחת הכל בערבון מוגבל).

גם אני רגע לפני ועשיתי סיור בעין כרם. האינפורמציה בגיבוי 5 יולדות שאני מכירה שילדו שם בחודשים האחרונים ולהלן הממצאים: הם היו נחמדים ביותר. נראה שהתרחש שם שינוי גדול בשנים האחרונות,שמתאים עצמו לרוח הזמן ולדרישות של היולדות. עם כל התמיכה בלידה שמנהלת את עצמה ולא מבוימת ע"י מישהו מבחוץ.
באוריינטציה טבעית לגמרי (ככל שניתן בבי"ח, כמובן), בלי לעודד משככי כאבים, אך עם האפשרות, כמובן, למי שתבקש.
כל המיילדות קבלו הכשרה ליילד בכל תנוחה שתבחרי. אם מישהי לא מרגישה בטוחה ליילד אותך בתנוחה שאת מבקשת-היא תקרא למישהי אחרת. לא תתבקשי ללדת באופן אחר משבחרת.
יש כדורי פיזיו בכל החדרים (למיטב זכרוני).
הם עושים כל שביכולתם להמנע מחתך-חיץ, כמובן שאם יש סיכון כל שהוא- הם יעשו בו שימוש.
חיתוך חבל הטבור ייעשה מאוחר ככל שניתן.
מיד אחרי הלידה הילדון יונח עליך.
מתאפשרת נוכחות הורה בכל בדיקה שהיילוד עובר.
הם מאוד מעודדים הנקה וע"פ צרכי התינוק.
יש אפשרות והיא מומלצת מאוד ע"י הצוות, לביות מלא (ישנה רק מגבלה על מספר החדרים שערוכים לזה, צריך לקוות שלא יהיה מפוצץ)

_חיתוך חבל הטבור ייעשה מאוחר ככל שניתן.
מיד אחרי הלידה הילדון יונח עליך._
מסוג הדברים שאפשריים כשאין לחץ.....

תודה רבה על התשובות!

קראתי קצת אחורה וראיתי משהו שאני יכולה להתחבר אליו- הדיווחים שלקרן ושל שמחה על חוסר ההבנה של בן הזוג. אצלי הוא מקבל את זה שהחלטתי ללדת בבית "אני מכבד את ההחלטה שלך" אבל בכל מה שקשור לאסרטיביות או למלחמות מול צוות בית חולים במקרה שנגיע לשם, אני יכולה לחלום. כלומר- אם הוא ישתוק ואני אעשה את העבודה, זה יהיה בסדר, אבל אם נניח חלילה, אני אגיע לקיסרי, או מצב אחר שבשלו הלידה תעבור לבית חולים, הוא לא ידבר או יתעקש על הדברים שחשובים לי. הבחירה שלי ללדת בבית, היא בעיקר כיון שאני רוצה להיות עסוקה בללדת ולא בלהתעקש ולהילחם על מה שחשוב לי. עם זאת, ברור לי שאם יגיע הרגע והמצב, ואין לי מושג איך אני אהיה אחרי לידה, אבל אני יכולה להניח שאולי לא אהיה בשיא כוחותי, האפשרות של לעמוד על שלי מול צוות מוציאה לי את הרוח מהמפרשים. אני גם מתכננת (בגלל 1500 ש"ח) להירשם בבי"ח אחרי הלידה, גם כאן- חשבתי שאולי הכי טוב יהיה ללכת לשם בלעדיו בכלל, אבל אני חוששת שהוא יעלב לי למרות שברור לי שככה זה יעבור הכי טוב. בקשר לדעה שלו- זה לא שאני מייחסת לה פחות חשיבות, זה שהוא בעניין של ללכת עם העדר. אם הוא היה בא עם איזה טיעונים מעניינים וידע שבא מתוך חקירה ותובנות שהן שונות משלי, בהחלט הייתי מוכנה לשמוע.
למישהי יש רעיונות איך להתכונן למצב כזה?
בעניין לידת הבית- כבר ביקשתי ממישהי קרובה שתהיה, כדי לתת תמיכה אם הוא לא יספיק וגם כי שחה עם המיילדת הבהירה שכדאי , במקרה שלי, מכל מיני סיבות. מצד שני אני חושבת שאולי עדיף "לשריין" אותה דווקא לסוף, ולעניין הבית חולים והבדיקות,(אני לא יודעת אם אני יכולה להשאיר אותה בסביבה להמון זמן) כי מדובר במישהי שמצטיינת באסרטיביות ולמרות שדעותיה לא בהכרח חופפות לשלי היא תכבד כל מה שאבקש ממנה ותילחם עבורי.

להירשם בבי"ח אחרי הלידה, גם כאן- חשבתי שאולי הכי טוב יהיה ללכת לשם בלעדיו בכלל, אבל אני חוששת שהוא יעלב לי למרות שברור לי שככה זה יעבור הכי טוב
בלי להתייחס לסוגיה העקרונית - תוך כמה שעות אחרי לידה, לא כדאי שתנהגי, וגם לא שתהיי לבד.

שלום מתלבטת,
אני גם מתכוננת ללידה ראשונה בבית ובשלב מסויים חשבתי שאלך לבית חולים אחרי הלידה (1500 ש"ח זה לא כלום). אבל ככל שחשבתי על זה יותר הבנתי שזה רק מכניס לסיפור לחץ מיותר: תכנון נסיעה לבי"ח אחרי הלידה הכולל התמודדות עם כל הבירוקרטיה והשטויות (ובמקרה שלך גם סוג של עימות עם בן הזוג אם הבנתי נכון) קצת סותר את המטרה של לידת בית.
אני חושבת שהלידה אינה מתסיימת ביציאת התינוק והשעות הראשונות עם התינוק חשובות לא פחות מהלידה עצמה (זו הסיבה העיקרית שבגללה אני בוחרת ללדת בבית). וכסף, עד כמה שזה קלישאי, הוא רק כסף.
אולי תבררי על אפשרויות אחרות לבדיקת התינוק אחרי הלידה ופשוט תחליטי בזמן אמת מה הכי מתאים לך.

מתלבטת שלום,

לאיזה בית חולים חשבת ללכת אחרי הלידה?
כי אם זה מבתי החולים שמקבלים יולדות בית בצורה יפה, לא צריך אף אחד שיהיה אסרטיבי.
לא מנסים לעשות לך כלום, בודקים את התינוק לידך או עלייך, מתייחסים באדיבות. הם כבר מכירים את "הסחורה" ולא צריך להתמודד עם כלום. אולי רק קצת לחכות בתור - כי בחדר אחד ממלאים את הטופס לתעודת הלידה, מקבלים מספר זהות ליילוד ואת מענק הלידה, בחדר אחר (חדר לידה אולי) אחות ממלאת טופס לידה, כאילו ילדת בבית החולים, אבל רושמת במקום המתאים בטופס "לידת בית" (מציעים לך גם שרופא יבדוק אותך. אני לא רציתי, אז הרופא רק נגע לי בבטן קלות כדי להיות בטוח שזו באמת אני שילדתי, וזה לא הפריע לי), ובתינוקיה הרופא בודק בשבילך את היילוד - שוב, בלי לנסות אפילו להפריד ביניכם, הכל לידך.
אז לא צריך אף אחד שיהיה אסרטיבי. אבל כן צריך מלווה שיעזור לך, שיחזיק את התינוק כשאת הולכת רגע לשירותים להחליף תחבושת (את אחרי לידה, את מדממת), שילך לחנות אחרי שהוא מוריד אותך ממש ליד הפתח כדי שאת התינוק לא תלכו הרבה, שיחזיק לך את התיק (את לוקחת את תיק מעקב ההריון), ושסתם יהיה איתך כשמחכים בתור.
לא חייבים ללכת מייד אחרי הלידה, צריך תוך 24 שעות.
מה שכן, מנסיונם של אחרים, באמת כדאי להגיע לבית החולים בשעות הבוקר-צהריים, כי יש יותר רופאים ואחיות והטיפול מהיר יותר.
הכי כדאי אם יולדים בערב, ישנים כל הלילה, קמים בנחת בבוקר ואחרי שמתארגנים קופצים לבית החולים.
כל אחד והשיקולים שלו, אבל 1500 ש"ח לא הולכים ברגל לרוב הזוגות שמשלמים אלפי שקלים על הלידה, ובדיקת רופא פרטית (בבית) עולה גם היא כמה מאות שקלים שנחסכים בבדיקה בבית החולים.

מבתי החולים שמקבלים יולדות בית בצורה יפה
אסף הרופא, ואיזה עוד בי"ח עונה להגדרה?

תוך כמה שעות אחרי לידה, לא כדאי שתנהגי, וגם לא שתהיי לבד.
לא היתה לי שום כוונה לנהוג או להגיע לשם לבד, לא עלה על דעתי.

בשמת,
לאיזה בית חולים חשבת ללכת אחרי הלידה?
חשבתי, אם הכל תקין, ללכת לאנגלי בנצרת, הכי קרוב שנורמלי. אם יש בעיות עם התינוק או בלידה עצמה(למה שיהיו) אז יותר לכיוון "העמק" בעפולה. הבנתי שהם לא משהו בלשון המעטה אבל שהתינוקיה והפגיה שלהם טובות, אם מגיעים למצב שצריך. יש כאן באיזור טונות של נשים שילדו ויולדות בבית. השבוע דיברתי עם אחת שילדה בבית לפני כשנתיים ואמורה כל יום ללדת שוב ונזקקה בפעם הקודמת לתפרים אחרי הלידה, הלכה לאנגלי בנצרת ואמרה ששיחררו אותה די מהר, לא התעקשו על פרוטוקולים והיו מאד בסדר.
לי היה רעיון של סדר הפוך- שאם מכריחים אותי להיות 12 שעות איפושהו, אז להשתדל להגיע בערב, לישון שם לילה ולעוף בבוקר... אבל אני באמת לא יודעת איך יהיה, באיזו שעה אלד וכו', ואני בטח לא אסע שעה אחרי הלידה.

אבל בעצם, הדבר שהכי התלבטתי לגביו , שרציתי תגובות לגביו, הוא העניין של ההתמודדות עם בן הזוג במקרה הזה. איך מסכמים איתו שאחרי הלידה הוא נשאר בבית ואני הולכת להירשם בלעדיו? או שבמעבר לבית חולים את כל הבדיקות וכו' תעשה מישהי אחרת שקרובה אבל יותר אסרטיבית?

לא הצלחתי להבין מדוע אינך רוצה שיבוא איתך.
נדמה לי שדווקא כדאי ללכת עם הבנזוג לבי"ח. אצלנו ממילא חייבים כי איננו נשואים לכן הוא צריך להצהיר שהוא האבא.

מתלבטת,
אני גם לא בדיוק הבנתי, למה שלא יבואו איתך שני מלווים? בן זוגך שיעזור לך פיזית ועוד אישיות אסרטיבית להתמודדות עם המערכת?

טליה,
למה שלא יבואו איתך שני מלווים? בן זוגך שיעזור לך פיזית ועוד אישיות אסרטיבית להתמודדות עם המערכת?
זה בדיוק העניין:
יש מישהי אסרטיבית וכו', אבל התיכנון הוא שהיא תהיה בלידה עצמה. להשאיר אמא לילד קטן עוד יממה אצלי, או לחילופין לטרטר אותה שנית מרחק של שעה וחצי נסיעה, נראה לי קצת בעייתי. כלומר, מה שמטריד אותי בהקשר שלה זה כמה זמן היא תוכל להישאר , היא אמורה להיות איתי לידה בבית, אז גם אחר כך? אני בעיקר צריכה להתייעץ איתה בנושא. והוא, אין לי כוח לפרצופים שלו במצבים האלה. זה לא שהוא מציע משהו חלופי או מתנגד, וגם אני משוכנעת שבלידה עצמה הוא יהיה אחלה. רק שם, אני לא בטוחה שיתמוך ואין לי כוח להרגיש שהוא גיס חמישי או משהו בסיגנון הזה, די בטוחה שלא ילחם על מה שחשוב לי, כי אין לו כוחות וגם אין לו מספיק מה להגיד בנושא.

די בטוחה שלא ילחם על מה שחשוב לי
איך את מרגישה עם מה שאמרתי, שלא צריך שם להילחם?
באנגלי בנצרת יש תמיכה בלידות טבעיות ובלידות בית, ולדעתי אין שום סיבה לחשוש מהם (תתייעצי עם המיילדת).
אם יש אופציה לחיפה, אז גם שם בתי חולים אוהדים.
לגבי "העמק" - אין לי מושג איך הם עם קבלת לידות בית.

לגבי "העמק" - אין לי מושג איך הם עם קבלת לידות בית.
נדמה לי שדר' שפטן עובד בהעמק לא?!

לא, ב"פוריה" (זה בעפולה וזה בטבריה)

באנגלי בנצרת יש תמיכה בלידות טבעיות ובלידות בית
זהו, שהאנגלי זה אם הכל בסדר וצריך רק להירשם. אבל מה קורה אם יש מעבר לבית חולים? אם יש מצוקה עוברית או משהו כזה המיילדת אמרה לי שאז רק "העמק" (הכי קרוב) אני מניחה שבכל מצב של מעבר לרק להירשם אחרי לידה, זה יהיה "העמק" , אני כן צריכה להכין את עצמי למלחמות. צפי לטוב, התכונני לגרוע. לא חושבת שזה נבון להיות שאננה, אני מכירה כמה מקרים של לידות שהתחילו כלידות בית ועברו לבית חולים, אני מתפללת שאצלי זה לא יקרה, אבל בהחלט צריכה להיות מוכנה גם לסיטואציה של קיסרי, או מצוקה עוברית או מה שלא יהיה, כדי שהמצב לא ינוצל כדי להפריד אותי מהתינוק, לתקוע לו חיסונים בלי רשות שלי ולדחוף לו תמ"ל באותה הזדמנות חגיגית.

רוח, עניתי לך בדף שאלות לשרון ג

שליחה על ידי תמר_ס* » 31 מאי 2005, 18:27

מה אפשר וכדאי לעשות כדי לגרום לצירים סדירים אם יש ירידת מים??
אצלי היתה ירידת מים בלי צירים. אחרי 15 שעות לקחתי תרופה הומאופטית. תוך שעה התחילו צירים סדירים ורציניים.
יש תרופה מיוחדת למצב כזה אבל לא אותה לקחתי כי אם את התרופה שבה טופלתי בהריון. (הכל בעצת הומאופטית כמובן).

כמה זמן אפשר באופן סביר ובטיחותי לחכות לפני שרצים לביה"ח?
לא יודעת לענות לך על זה. אצלי היה טפטוף. חשוב לשים לב לצבע המים, לתנועות ולחום הגוף שלך. אני מניחה שאם יש ירידת מים שטפון, זה אחרת.

שליחה על ידי דנה_ה* » 31 מאי 2005, 23:52

מה אפשר וכדאי לעשות כדי לגרום לצירים סדירים אם יש ירידת מים??
א. לחכות בסבלנות, להירגע. להסיר גורמי מתח ולחץ עד כמה שניתן.
ב. עיסוי פטמות, אבל ממש. אפשר גם עם משאבת חלב.
ג. יש נקודות לחיצה בכף הרגל ובכף היד.
ד. תרופות הומיאופתיות ספציפיות למצב הזה.

כמה זמן אפשר באופן סביר ובטיחותי לחכות לפני שרצים לביה"ח?
עקרונית, העמדה הרפואית היא שצריך ללכת מיד. הסיבות: חשש לצניחת חבל הטבור, חשש להתפתחות זיהום (מסוכן לאם ולתינוק). גם צבע המים חשוב. אם הם מיקוניאליים זה עשוי לרמז על מצב של מצוקה עוברית ואז חשוב לבדוק את מצב העובר או לזרז את הלידה. אישית, אני מאמינה שכדי לקבל החלטה נכונה אם להישאר בבית או לא, ועד כמה, כדאי לקרוא חומר בנושא (רפואי, טבעי וכו') ולקבל החלטה מושכלת.

עד כמה חשוב המוניטור? האם אפשר לוותר? האם צריך להיות איתו כל הזמן?
היום כבר נעשו די הרבה מחקרים שהגיעו למסקנה שכאשר הלידה היא בסיכון נמוך אז מספיק ניטור לסירוגין, כלומר - 5-10 דקות כל שעה /חצי שעה. ברגע שמצטרפים גורמי סיכון אז צריך ניטור רציף (לפי אותם מחקרים). כלומר, למשל, אם היולדת מקבלת תרופות כגון טשטוש /אפידורל /זירוז ע"י פיטוצין - אז חשוב לנטר (גם כדי לראות את השפעת התרופות על העובר וגם כדי לראות את השפעתן על הצירים - בפיטוצין למשל). גורמי סיכון נוספים שיצריכו ניטור רציף יהיו למשל - עובר שהניטור שלו לא היה תקין - אז ממשיכים בניטור רציף ועוד.
אפשר לדבר עוד המון על אמינות הניטור (כולם מסכימים שהיא נמוכה), ועל זה שעושים את זה בעיקר כי אין לנו משהו יותר טוב ובכל זאת זה לפעמים אומר משהו. גם כאן - כדאי לחפש ולקרוא חומר בנושא ולהחליט מתוך ידע. בבי"ח שבו אני מתנסה כרגע למשל, אישה יכולה להיות מנוטרת לעיתים רחוקות בלבד, כל עוד היא בחדרי צירים (והיא יכולה להיות בחדרי צירים כל עוד היא רוצה ואינה מעוניינת במשככי כאבים - לפעמים עד פתיחה מלאה ממש).

איזה חיסונים וזריקות
בד"כ - ויטמין k, חיסון הפטיטיס B וטיפות/משחת עיניים . כדאי לברר ספציפית בכל בי"ח ויש כמה דפים על זה באתר, למשל: טיפול שגרתי ביילוד בבי''ח.
לגבי טיפים ללידה טבעית - מדור לידה... צריך רק לקרוא, יש המון המון דברים.
שתהיה לידה קלה וטובה!

אני בשבוע ה24 ושני רופאים מומחים אמרו לי שהתינוק שלי יעבור את ה 4 קילו ויש סיכוי לכיוון 4.5 הם לוקחים כאופציה ניתוח קיסרי בגלל שזו לידה ראשונה שלי . אשמח לשמוע תגובות בעניין אני מאוד רוצה ללדת ברוטשילד (בני ציון) אשמח לקבל תגובות גם על ניתוח קיסרי וגם על בית החולים. אני קצת חוששת למרות שעוד יש לי זמן. זה הריון ראשון שלי וגם כך אני ובעלי נרגשים. מצד אחד אני חושבת על קיסרי כאופציה ומצד שני אני חוששת שאולי יקרה לי נזק או מהניתוח או מהאפידורל. אשמח לכמה שיותר תגובות מרגיעות אך אמיתיות. תודות רבות

אני בשבוע ה24
זה לא טיפה מוקדם לעשות הערכת משקל כ'כ מוחלטת,נחרצת וגורלית? למיטב זכרוני הערכת משקל נערכת בשבוע 33 בערך וגם אז היא מוטלת בספק. הייתי הולכת לאילנה שמש או מיילדת אחרת נחשבת באופן פרטי לקראת שבוע 35 להערכת משקל הגונה ומקצועית.וזה עדיין ישאיר זמן לקבוע תור לניתוח,אם תחליטי.חוץ מזה,אני מכירה ה---מון נשים שילדו תינוקות גדולים בפעם הראשונה.

pלונית,
_מבתי החולים שמקבלים יולדות בית בצורה יפה
אסף הרופא, ואיזה עוד בי"ח עונה להגדרה?_

איכילוב. ממש יוצאים מגדרם מנחמדות. באמת. הגעתי בלילה, שעתיים והביתה.

יש לך/את בסיכון לסוכרת הריונית? זה אחד הדברים שגורמים לתינוקות גדולים, ושמירה על התזונה, רצוי בליווי מקצועי (אם את צריכה המלצה על דיאטנית שמתמחה בנשים בהריון ואחרי לידה - טובה קראוזה, בהרצליה) יכולה לעזור בנושא זה.
את עצמך אשה גדולה? איך היו לידות של בנות משפחה אחרות (אמא, אחיות)?

למיטב זכרוני הערכת משקל נערכת בשבוע 33 בערך וגם אז היא מוטלת בספק
אכן (אצלי העריכו 4 קילו ויותר, גם אולטרא-סאונד וגם בדיקה ידנית של מיילדת אחרת נחשבת . הוא יצא 3.400).

הערכת המשקל היא לא תמיד מדויקת אני מכירה משהי שאמרו לה שהתינוקת גדולה מאוד ובסןף היא לא הגיעה ל 4 קילו אל תתחיבי לניתוח מראש בגלל משקל ניתןח לא משנה כמה פשוט הוא אמור להיות הוא עדיין ניתוח וצריך לדעתי להיות אופציה אחרונה כל עוד אין סיכנים רפאיים הדורשים אותו

אני ילדתי בן מקסים לפני שלושה חודשים במשקל 4.100 בלידה טבעית בכריעה אז אם מראש את יודעת שיש לך סיכוי לתינוקי גדול אולי שווה לך גם לקרא את לידה פעילה מאת ג'נט בלאסקאס יש שם המון טיפים נחמדים.

אם מראש את יודעת שיש לך סיכוי לתינוקי גדול אולי שווה לך גם לקרא את לידה פעילה מאת ג'נט בלאסקאס יש שם המון טיפים נחמדים.

שווה לקרוא את לידה פעילה גם אם יודעים שיש תינוקי של 2.800... ובכלל

הבנתי שבשלב השני יש צירי לחץ ויש את הרפלקס הטבעי (ברח לי שמו) לפלוט את התינוק החוצה ואם פועלים על פיו השלב השני יסתיים במהירות ועם מינימום נזקים לרצפת האגן וכו. לא כל כך הבנתי עם זאת מה ההבדל בינהם מבחינת התחושה ליולדת. האם בציר לחץ אני לא אמורה ללחוץ?רק לנשום? מתי המילדת תגיד לי? איך היא תדע אם זה ציר או אותו ציר רפלקסיבי? מקוה שאני לא מבלבלת דברים.

קודם כל - סביר שתדעי. הצירים מרגישים אחרת.
מעבר לכך - זה ממש לא משנה. הרעיון הוא להקשיב לגוף שלך, ולאו דווקא למה שהמיילדת אומרת (אולי חוץ מבשלב ההכתרה, כשהיא מבקשת לא ללחוץ, כדי שהראש לא יצא מהר מדי ותקרעי).
תעשי מה שהגוף אומר, ואל תנסי ללחוץ באופן פעיל. זה - בתנאי שאת לא תחת השפעת אפידורל, שממסך גם את בקשות הגוף.

בעיקרון, מגיע שלב ברור שבו המיילדת אומרת לך ללחוץ. התינוק או-טו-טו יוצא.
אחרי שהראש של התינוק יוצא, נדמה לי, צריך להימנע מללחוץ על מנת שלא להיקרע. ואז הוא יוצא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יש לי שאלה! עשיתי סיור בעין כרם. בקשר לאיסוף דם טבורי המילדת אמרה שאם רוצים לאסוף חייבים לחתוך את חבל הטבור מייד ואי אפשר לחכות עד שהוא מפסיק לפעום. האם זה נכון? מישהי עשתה את זה?

האם זה נכון?
לידת בית חולים דע את אשר תשיב ר' קטע על חיתוך חבל הטבור.
(על רגל אחת: כן, זה נכון. או שהתינוק מקבל את הדם הטבורי, או שהוא נאסף לבנק הדם הטבורי. אין אותו פעמיים.)
ניצן אמ

כן זה נכון!
צריך לבחור בין השניים.

גם לי יש שאלה - האם נכון שאם רוצים לסוע הביתה מיד לאחר לידה בבית-חולים, צריך להתאשפז לפחות 12 שעות על מנת לקבל את מענק הלידה?

פלונית החזירה את הדף למה חדש ובעקבות קריאה בו אני רוצה להגיב לדברים של שרון ג מה30.10.2004. אני יודעת שזה היה מזמן וששרון כבר לא כאן. אני גם יודעת מדברים שקראתי ששרון תמיד נטתה לסנגר על הממסד הרפואי. פעמים רבות גם אחרי ההסבר שלה נותרתי בלתי משוכנעת. שרון כתבה:
אני משוכנעת שאם זוג הורים ירצה לצאת החוצה 5 דקות אחרי הלידה - יתנו להם גם אם אין להם מכתב שחרור. אף אחד לא "יכלא" אותם. מן הסתם יידרש לכך איש צוות שיסביר לשומר את הענינים, או לחילופין, מכתב שחרור מהיר
וגם:
_מפריעה לי מאד הדמוניזציה של התינוקיות כאן. זה לא בית כלא, ולא מעצר. כשיש הורים שרוצים ללכת עם התינוק - מנסים לשכנע אותם להשאר מן הסתם, אבל אם הם לא רוצים - אף אחד לא יחזיק אותם בכוח.
אף אחד לא ישלוף מולם אקדח.
אף אחד לא יכלא אותם.
סתם פנטזיות._
זה לא נכון! זה בדיוק כלא! לפני קצת יותר משנה ילדתי באסף הרופא ואחרי הלידה בנזוגי הלך עם הקטנה לתינוקיה. אחרי שעתיים אמרו לו להתחפף (כמובן בלעדיה) כי יש ביקור רופאים. הוא סירב, אז מנהל המחלקה הזמין אותו לשיחה, היה נחמד ואדיב ואמר לו שהוא קורא לאבטחה עכשו ומיד כדי לסלק אותו, וכך גם עשה! אז נכון, לא שלפו מולו אקדח (בינתיים, כי בשלב הזה הוא הלך. אולי אם היה ממשיך "לעשות בעיות" היו שולפים מולו אקדח) אבל המאבטחים סילקו אותו מהבת שלו . הארוע הזה היה בלתי נשכח ובלתי נסלח ועדיין לא ניסחנו את המכתב הזועם שהייתי רוצה שנשלח. זה לא קרה רק לנו. שמעתי על עוד סיפורים זההים.
אני יודעת שזה לא הדף המתאים אבל הייתי חייבת להגיד כמה שרון טועה ומטעה.

צריך להתאשפז לפחות 12 שעות על מנת לקבל את מענק הלידה

לא צריך. ברגע שילדת בבית החולים (גם אם היית שם, למשל, חמש דקות בדיוק) את זכאית.

המון שאלות לקראת לידה שלישית

בקרוב....

שליחה על ידי gani* » 19 דצמבר 2007, 18:13

או אל קיצקיצ, זה פשוט מחריד מה שסיפרת! וגם לא חוקי בעליל.
האם הוא ביקש לקחת את הקטנה איתו ולצאת? או להיות נוכח בזמן שנערך ביקור הרופאים בעניין הקטנה ואז לצאת איתה (התרוץ הוא צנעת הפרט של התינוקות האחרים yah, right!)?
אני יודעת על עצמי שהיום הלב נשבר לי מלחשוב שאם הייתי יודעת לדבר בשפה שלהם ו/או לצטט את החוק (שזה בעצם, לאיים בשפה סופר מנומסת של עורכי דין) יש X פרוצדורות שהיינו יכולים לחסוך
בהחלט מצדיק מכתב זועם ואף תלונה למשרד הבריאות. זכותה של בתך, כמו שזכותו של כל מטופל, לנוכחות אדם מטעמו בבדיקה.
מרתיח ומבכיא.

האם הוא ביקש לקחת את הקטנה איתו ולצאת? או להיות נוכח בזמן שנערך ביקור הרופאים בעניין הקטנה ואז לצאת איתה (התרוץ הוא צנעת הפרט של התינוקות האחרים yah, right!)?
כן, כן וכן. היום ברור לי שאם הייתי קמה מהמיטה, דופקת סצינות של צרחות ובכי היו משחררים לי את הילדה. אבל אנחנו ילדים טובים. לא רוצים לריב. לא רוצים להיראות מטורפים הזויים ולכן הילדה שילמה את המחיר. למען האמת, כשהוא חזר בבושת פנים מהתינוקיה וסיפר לי את הסיפור, אמרתי לו לא נורא זה "רק" שעתיים, כי ידעתי שבאסה"ר לא משחררים לביות עד בוקר אם יולדים בלילה, אז עוד שמחתי על מזלנו ששפר עלינו שנידונו "רק" לשעתיים בלעדיה. היום כמובן כל זה לא יעלה על הדעת.

היום כמובן כל זה לא יעלה על הדעת.

ידע הוא כח.

לאיים בשפה סופר מנומסת של עורכי דין

ושוב- ידע הוא כח.

האיום הסופר מנומס מתחיל מהידיעה האחת והברורה- הילד הוא שלך. אשפוז בכפיה בארץ קיים אך ורק לחולי נפש על ידי פסיכיאטר מחוזי. מותר לך לצאת באמצע ניתוח לב. מותר לך לצאת באמצע לידה. מותר לך ללכת מבית החולים בכל שלב שאת רוצה. כך גם לגבי הילד שלך שאת האפוטרופוס החוקי שלו- אם בית החולים סבור שאת מסכנת את חייו הוא יכול אך ורק לפעול כמו כל אחד אחר- לידע את גורמי הרווחה, הם אלה שמוסמכים להוציא ילד מחזקת הוריו ולא שום בית חולים שבעולם (ואני קצת מתקשה לדמיין את הסיטואציה בה מוציאים ילד מחזקת הוריו כי הם לא הסכימו שיעבור בדיקה רפואית בלי נוכחותם....).

האסרטיביות מתחילה מהידיעה שהם צריכים רשות שלך לגעת בילד שלך ולא את צריכה רשות מהם.

אנונימי

גם לי היו סיפורים דומים בתינוקיה המזעזעת של אסה"ר.
חבל כי דווקא בעניין הלידות, הם מקדמים ביותר. אבל התינוקיה מזעזעת. שומר נפשו ירחק (או ישתמש בכל האסרטיביות שיוכל לגייס).

אז מה עושה את זה יותר קל בגלל שזה שלישית ומה יותר קשה?

יותר קל, כי אני קוראת את כל מה שכתבתי כאן בעבר על המקום של בעלי בהליך, והיום המקום שלו שונה לגמרי. הלידה השניה היתה, גם בשבילו, חויה מדהימה. חלקים ממנה "שקעו" רק בדיעבד, ואפילו שמעתי אותו מספר לחברות שלו שלא צריך להשאר בבית חולים ולמה פעם זה הפחיד אותו והיום לא. מהמקום הזה, של ה"ידע" שלו, קל יותר היום לנהל דיון אינטיליגנטי להחליט על הלידה השלישית. אנחנו גרים היום מחוץ לעיר, ובית החולים בו ילדתי פעמיים מרוחק מאיתנו. מצד שני- הוא נמצא במרחק 5 דקות מההורים שלי, והוא מקום מוכר כבר. הבעל מעדיף ללדת שם, וללכת לבלות יום/יומיים אצל ההורים שלי. אני חשה רצון להיות "בבית שלי", אבל מודעת לזה שחלק מהחרדה שלו היא מהצורך האפשרי לנהוג חצי שעה כדי להגיע לבית חולים קרוב במקרה שנצטרך, אז נראה לי שאוותר על העניין הזה ואתיר לאמא שלי "לפנק אותי" במיטה לא לי בימים הראשונים.

קשה כי היתה חויה טובה ויש חשש של אי יכולת לשחזר אותה. לא בטוחה שאני זוכרת את כל מה שידעתי אז, לא מצליחה להתחבר לקריאה התיאורטית, ויש איזו שלווה של "אני יודעת מה צריך לעשות" שמאחוריה יש חרדה של "מה פתאום אני יודעת?".

מה השתנה בארבע השנים האחרונות? מה השתפר? מה הורע? איזה בדיקות חדשות אני "אפספס" אם לא אשאר להנות מהאירוח של בית החולים?

קשה כי היתה חויה טובה ויש חשש של אי יכולת לשחזר אותה
אחרי הלידה הראשונה שלי, אמר בעלי "היה מצוין, יותר טוב לא יכול להיות". אז הלידה השניה היתה באמת קצת יותר קשה (רק קצת: יותר ארוכה, ויותר כואבת).
עד הלידה השלישית שחררתי את האמירה הזאת שלו, ואז היהת לי לידה קצרה יותר מהראשונה (כלומר - אם סופרים זמן מאז שאני יודעת - וגם מודעת לכך - שאני בלידה).

בבקשה אל תחזרי על "היתה חויה טובה ויש חשש של אי יכולת לשחזר אותה".
תחליפי (למשל) ל "היתה חוויה טובה, מענין איזו חוויה טובה אחרת תזמן לי הלידה הבאה".

קרן יער - יוהו!
<שנים לא קראתי אותך. חסר לי>

בבקשה אל תחזרי על

זו לא "חווית הלידה" שמטרידה אותי, זו חווית השליטה במצב. אני ורק אני. לא הילוד, לא הלידה, אלא אני והסטייט אוף מיינד שלי.

ובכל זאת- החשש הוא של אי יכולת לשחזר אותה, אם אני אגיד עכשיו יש לי איזה ששה חודשים לבנות מחדש את הבטחון העצמי הידוע שלי, לא?

תזכורת לעצמי למה שום ילד שלי לא ישהה יותר לבד בשום תינוקיה:

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... =110792665

איזה מזעזע! מה הפלא שחצי עולם דפוק אם הוא עובר התעללויות מיניות ממוסדות מגיל אפס? )-:

איזה תענוג ללדת בבית: כשנגמר החיבוק בבריכה במים, וחבל הטבור מפסיק לפעום מעצמו ! עושים ארוחה עם המילדת והדולה, מתקלחים וישנים מחובקים. המלצות אצלי.

יהיה לי קשה "לחזור" לבית החולים הפעם. אנחנו גרים הרבה יותר מדי רחוק בשביל זה. על רופא המשפחה שלי (שמישהו רמז לי שאין לו אפילו מומחיות במשפחה) אני לא סומכת לבדוק ילוד. רופאת ילדים יש רק יום בשבוע. תוהה אם להזמין רופאה פרטית, ושמעתי על מישהי מבית שמש שהיא גם רופאת ילדים וגם יועצת הנקה שעושה ביקורי בית. זה מצלצל מוכר למישהי?

עוד שאלה- יש מצב ללדת בבית חולים אחד ולצרוך אחר כך שירותים בבית חולים אחר?

ד"ר צימרמן? אני לא יודעת איפה היא גרה, זה ליד ירושלים.

ושמעתי על מישהי מבית שמש שהיא גם רופאת ילדים וגם יועצת הנקה שעושה ביקורי בית. זה מצלצל מוכר למישהי?
ד"ר דינה צימרמן.

תודה. שלחתי לה מייל.

עדכון נהדר- רופאת הילדים בקופת החולים אצלנו- פגשתי אותה במקרה. שאלתי אם מטפלת בילודים- מטפלת. שאלתי אם מוכנה לעשות ביקור בית, כי היא עובדת רק שלושה ימים בשבוע ומה אם אלד ביום לפני כזה שהיא לא עובדת. אמרה שכשאלד אתקשר והיא תבוא במיוחד למרפאה בשעות שהיא סגורה כדי לא לחשוף את הילוד לחולים ותבדוק אותו. נשמה טובה!

נראה לי שביומיים האחרונים מתחיל לצאת הפקק הרירי.היום יש יותר התקשויות וכאבי גב, לא בהכרח מזכיר לי צירים, אבל תחושה מוזרה והמון תנועות עובר יחסית. אני בשבוע 40+5. כמה זמן מירידת הפקק מתחילה לידה בד"כ?

שליחה על ידי אמא* » 30 אפריל 2008, 19:18

יכול להיות עד שבועיים...

אפשר "לסחוב" אפילו שבועיים מרגע ירידת הפקק הרירי.
למרות שבלידה חוזרת ועוד בשבוע שלך יש לי הרגשה , שאוטוטו יתחילו לך צירים.
לידה שנייה היא מהירה יותר ואינטנסיבית יותר ברוב המקרים כך שהפקק מסמן לך לנשום עמוק, ואולי להספיק לסיים
את מה שרצית לפני הלידה.
לידה מעצימה ופשוטה שתהיה לך.

שליחה על ידי אחת* » 14 יולי 2008, 11:03

רציתי לומר לכול-כן המון המון תודה על הדף, ועל שאר דפי הלידה - ההכנה, הפחדים, האבא בלידה וכו'. אני קוראת את הפורומים האלה בעיון שוב ושוב במשך החודשים האחרונים, והם היו ההכנה ללידה שלי.
לפני ארבעה ימים, 11.7.08 ב-5:00 בבוקר ילדתי את היפהפיה שגרה איתנו עכשיו. הרבה בעזרתכן ידעתי: איפה ללדת, איך לקדם את הצירים, מתי להגיע לביה"ח ובאיזו רמת אסרטיביות, כשלצדי גבר שעבר על פרטי הפרטים של התהליך (כתבנו חמישה עמודים על "איך זה אמור להיות")) וחש מספיק מוכן ונחוש כדי לעזור גם בהתפתחות הלידה וגם בהתמודדות מול הצוות הרפואי, ואכן נוכחותו היתה הצלה.
הלידה היתה טבעית, ללא סטריפינג, פיטוצין (גם לא בשלב השליה), אפידורל, חיסונים, וכו' וכו'. כמובן שהציעו לי הכל.
עזבנו את ביה"ח 12 שעות אחרי הלידה. הייתי עוזבת הרבה קודם, אבל הגיעו המון מבקרים בהפתעה.
עברנו מסע הפחדות מאת רופא התינוקיה על חוסר האחריות שלנו, בליווי נבואות זעם שחורות, ואת האב המאושר אך הממוטט מעייפות זה די שבר, אבל התעקשתי.
באשר ללידה: חשתי מלאה באינפורמציה ו"מוכנה", למרות שלא עשיתי שום קורס או התייעצות אחרת. הראש עבד והכרחתי את עצמי, בתוך ערפילי הכאב לקדם את הלידה הלאה, לצאת מהג'קוזי ולשמור על תנועתיות... וזה עובד! פחות משעתיים וחצי מרגע שנכנסתי לחדר לידה (ראשונה) עם ירידת מים ופתיחה של שלוש וחצי. המיילדת שכמעט ולא נכחה, היתה כישלון, אך מכיוון שהיה לי כל כך הרבה ידע מוקדם, זה לא פגם יותר מדי וניהלתי בעצמי את העניינים.
אני חייבת לספר שהיא טענה שאני "בפתיחה של שבע" והורתה לי לא ללחוץ, אלא רק לנשום, בשעה שהייתי נתונה כבר עמוק בתוך צירי הלחץ והילדה חישבה להתפרץ החוצה. זה היה רגע מבלבל כי מכל המידע שאספתי הבנתי שמה שאני מרגישה אלה הם צירי הלחץ, אך הלא שיננתי קודם שזה אמור לקחת יותר זמן, ושיש רווח בין הצירים הקודמים לאלה של הלחץ, אז ניסיתי להקשיב למיילדת (למשך חצי דקה-דקה) אבל הגוף ניצח ופשוט הגיב לצירים. למזלי היא קראה למיילדת הראשית שהבינה ברגע את המצב. תוך כ-5 דקות הילדה היתה בחוץ.
אז זאת תרומתי הצנועה לדף, למרות שאני בטח לא הראשונה כאן שאומרת דברים ברוח הזאת , חשוב לי להוסיף את שלי ולהדגיש - אין כללים, והגוף שלך או של התינוק/ת שלך יכול שלא לציית לסטטיסטיקות, אז שוב: קודם כל להקשיב לו ואח"כ גם ...להאמין לו!
דבר נוסף: הלידה היא החוויה ה"מתוכננת" והמכוונת (פנימית ואדמיניסטרטיבית) הראשונה בחיי. לאחר שנים של לחיות את הרגע, וגם זה הרבה בהשראתכן. מעולם קודם לא התעניינתי בלידות (או בתכנון

) עשיתי את עצמי קשובה במשך שנים לסיפורי הלידה של החברות שלי, ופיהקתי דומם. ופתאם מצאתי את עצמי נערכת, מסמנת מטרות ומעלה רף ציפיות, ואף מדברת על כך בחופשיות עם כל המתעניין (רובם פשוט התפוצצו לי מצחוק בפנים, כשאמרתי שאלד בלי אפידורל, ולא מעט גם ניסו להסביר לי שאני מטורפת כי הרופאים מבינים יותר כי "הם למדו 7 שנים"... חחח)
התוצאה הסופית היתה תחושת עוצמה וסיפוק מהניהול עצמי שלי, שאולי עוד אקח עמי לשאר תחומי החיים.
שוב תודה, אני מרגישה שנתתן לי מתנה עצומה עם השיחות שלכן.

מזל טוב!

נהניתי מאוד לקרוא את מה שכתבת. זה פשוט נהדר לראות איך התכוננת בכל המישורים וקטפת את הפירות. גדולה מהחיים!

מזל טוב!!

ותודה למדיום הוירטואלי שמאפשר את הקהילתיות העוצמתית הזאת.

שליחה על ידי אחת* » 18 יולי 2008, 23:42

תודה, שוב

לא לידה ראשונה ובכל זאת:
מחפשת לקרוא על צירים. איך יודעים?

אני לא בטוחה אם אלו תנועות, עייפות שלי, צמאון, רצון להתרוקן בשירותים או צירים.
לא בטוחה שזה חשוב. מצד שני מוצאת את עצמי מתעסקת עם התחושה ורוצה להתכוונן אם כן...

יש הגדרות?

מצד אחד: אני מרגישה מעין זרם, התקשויות, סוג של כאב עולה ויורד, משהו שבא וחולף...
מצד שני: זה לא כואב - אני יודעת שיש גם צירים אמיתיים ולא כואבים, זה לא מפריע - חוץ מאשר למחשבות, ומה שאני הכי לא בטוחה לגביו זה שהבטן מתקשה רק בחלקה (אולי תנועות שפשוט לוחצות?). זאת אומרת שנראה לי שרוב הסיכויים שגם אם היה כזה במהלך מוניטור (שאין לי שום כוונה ועניין לעשות - רק לשם השוואה) זה לא היה נראה כציר. מה דעתכן? (מנסה להעריך ולהיערך...)

הי אלמונית,
רוצה לעזור ולתמוך אבל קשה כשלא מכירים (באיזה שבוע את? ).
יכול להיות שאלה צירים ויכול להיות שלא
יכול להיות שזה יתפתח במהירות ללידה (גם אם אלה לא צירים)
ויכול להיות שגם אם אלה צירים הם יימשכו בצורה כזו או אחרת עוד המוווון זמן.
ויכול להיות כל אפשרות אחרת באמצע....
כל אישה היא אחרת וכל הריון הוא משהו חדש, ייחודי ומפתיע.
אם את צריכה לדבר ולשאול ולשמוע ולהזכר במה שאת כבר יודעת, את יכולה לצלצל אלי: 04-6523602 או 050-7946006
או במייל: [email protected]
שיהיה בבריאות ושמחה בכל מקרה

ומה שאני הכי לא בטוחה לגביו זה שהבטן מתקשה רק בחלקה (אולי תנועות שפשוט לוחצות?).
התקשויות של הבטן - קוראים לזה צירי ברקסטון, זה לא ממש מוביל ללידה ויכול להופיע גם חודשיים לפני הלידה, לא מרגש אף אחד חוץ מאשר את היולדת חסרת הסבלנות.
צירים "אמיתיים" מתחילים בתחושה בד"כ מהגב התחתון או מבסיס הרגל. אבל זה לא כלל ברזל.

בד"כ בודקים כך - אם את שוכבת לנוח והצירים נרגעים, אלה לא צירים

שיהיה בשעה טובה.

תודה על התגובות והתמיכה
אני לא חווה את זה כמשהו קשה או בעייתי
בעיקר סקרנות. למרות שאני מסכימה ויודעת שלילך צודקת:

_יכול להיות שזה יתפתח במהירות ללידה (גם אם אלה לא צירים)
ויכול להיות שגם אם אלה צירים הם יימשכו בצורה כזו או אחרת עוד המוווון זמן.
ויכול להיות כל אפשרות אחרת באמצע....
כל אישה היא אחרת וכל הריון הוא משהו חדש, ייחודי ומפתיע._

אני מכירה את ההגדרה לברקסטונים לגבי הגב והמנוחה -
ולכן מופתעת - כי הגלים בד"כ מתחילים מהגב,
וגם בעיקר במנוחה.

אני בתחילת תשיעי רוצה להספיק עוד כמה דברים ולהתארגן לפני
לידות קודמות היו בתאריך מהירות וקלות אבל אחרי כמה שבועות של צרצורים
מרגיש לי שהפעם מתחיל יותר חזק
בכל מקרה אם תבוא נקבל אותה בברכה

פשוט תהיתי אם יש עוד תובנות בעניין איך יודעים אם אלו צירים
בקיצור - חוסר סבלנות של תשיעי...

שליחה על ידי נועה* » 30 יוני 2009, 14:06

מחר מתקיים אירוח בפורום הומיאופתיה קלאסית בתפוז, של הומיאופתים בכירים בנושא תמיכה בהומיאופתיה בזמן הריון ב ולידה עצמה.
כתובת התוכן: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewM ... =130987900

מוזמנות לשאול

נועה שגיא

שליחה על ידי נטע* » 28 יולי 2009, 06:27

שלום,

לא הייתי בטוחה איפה לרשום את השאלה אז בחרתי בדף הזה כי נראה לי שהוא מספיק כללי. אם יש למישהי רעיון יותר טוב אפשר להעביר.

אני בהריון ראשון ולוקחת תרופה נגד דיכאון (פרוזאק). היה לי דיכאון קשה לפני כמה שנים ומאז אני ממשיכה לקחת תרופה- בלעדיה אני עצבנית יותר, רגזנית, חסרת בטחון, קצת עצובה. התייעצתי עם פסיכיאטר לפני ההיריון, וגם עם המרכז הטרטולוגי ומרכז הנקה, והבנתי שאין בעיה לקחת את התרופה בזמן הריון והנקה (אם למישהי יש מידע אחר אשמח לדעת). מכיוון שהחלטתי שהכי חשוב שלתינוק שלי תהיה אמא רגועה שיש לה יכולת להכיל אותו החלטתי להמשיך לקחת את התרופה.
הפסיכיאטר הסביר שצריך לדווח בחדר לידה על זה שאני לוקחת תרופה כי יכולה להיות תסמונת גמילה לתינוק הנולד במשך כמה ימים (מתבטא בעצבנות שלו בעיקר, כך אמר). אמר גם שלרוב התינוק נלקח להשגחה בתינוקיה למשך כמה שעות.

אני מתלבטת עדיין לגבי איפה ללדת. ובכן, אלו השאלות שלי:
אם אני מעוניינת בלידת בית או בלידה בצימר לידה דווקא, האם זה הריון שמתקבל על ידי מיילדות? יש למישהי ניסיון? מה זה אומר לגבי התינוק הנולד ותסמונת הגמילה?
אם אני רוצה ללדת במרכז לידה, האם זה הריון שמתקבל לשם? ברוב המקומות כתוב שמתקבלים הריונות תקינים, האם זה נחשב הריון תקין או לא (בהנחה שכל השאר בסדר)
אם אני יולדת בבית חולים- מה זה אומר? שאני לא יכולה לבחור ביות מלא? שיתייחסו אלי כאילו אני פסיכית? ואם לקחים את התינוק להשגחה בתינוקיה האם אני או בעלי יכולים להיות איתו בזמן הזה? איך זה עובד?
ובכלל, האם זה נכון כל העניין של תסמונת גמילה לתינוק? מישהי יודעת על זה יותר?

אודה לכל פיסת מידע שיש לכן, כולל שמות של בתי חולים, מרכזי לידה ומיילדות ידידותיים או לא ידידותיים למצב הזה.
תודה

אם אני מעוניינת בלידת בית או בלידה בצימר לידה דווקא, האם זה הריון שמתקבל על ידי מיילדות?
כן

יש למישהי ניסיון?
כן

מה זה אומר לגבי התינוק הנולד ותסמונת הגמילה?
אין כזאת אבל רק ליתר ביטחון מה את לוקחת?ציפרמיל ? ציפרלקס? לוזסטרל ? רסיטל?

אם אני רוצה ללדת במרכז לידה, האם זה הריון שמתקבל לשם?
כן
האם זה נחשב הריון תקין.
כן

מה זה אומר?
שאת בבית חולים
שאני לא יכולה לבחור ביות מלא?בטח שיכולה וגם כדאי לך

שיתייחסו אלי כאילו אני פסיכית? לא

ואם לקחים את התינוק להשגחה בתינוקיה האם אני או בעלי יכולים להיות איתו בזמן הזה? לא יקחו ובמהלך הבדיקות בוודאי שאחד מכם יכול להיות איתו

איך זה עובד? בדיוק כמו אצל כל אחת אחרת

האם זה נכון כל העניין של תסמונת גמילה לתינוק? לא נשמע לפני כן כדבר הזה אם תכתבי את סוג התרופה אני אוכל לענות בוודאות מוחלטת

מישהי יודעת על זה יותר? אני מאמינה שנאי יודעת על זה יותר

כולל שמות של בתי חולים, מרכזי לידה ומיילדות ידידותיים או לא ידידותיים למצב הזה.
אין מצב בכלל,עשרות נשים שיותר מעשרה אחוז מהן לוקחות תרופות ממשפחת SSRI יולדות עשרות תינוקות בריאים בכל יום ואת עומדת להיות אחת מהן !
מקווה שעניתי על הכל בצורה משביעת רצון ומרגיעה (רוגע מאוד עוזר בהריון)
ואם לא מספיק אז את מוזמנת להתקשר אלי 0525209609
בהצלחה

לא מבינה בעניין הרפואי, אבל אם הגמילה מתבטאת בתינוק עצבני, הדרך הטובה ביותר להרגיע תינוק היא לאפשר לו להיות לצד אמו.
"השגחה בתינוקיה" משמעה ההפך הגמור מהשגחה.

בעניין הדיכאון - אין עם זה בעיה
וקשה מאוד להיגמל בזמן הזה גם ככה

שליחה על ידי נטע* » 28 יולי 2009, 10:38

תודה רבה רבה על התשובות, זה מאוד חשוב ועוזר ומחזק.
אילה, אני לוקחת פריזמה (גנרי לפרוזאק). אז למה אמר הפסיכיאטר את הדבר הזה על תסמונת הגמילה של התינוק? את אומרת שזה לא קיים? תוכלי אולי לספר קצת על בתי חולים, מרכזי לידה ומיילדות ידידותיים או לא ידידותיים כשיהיה לך מעט פנאי? תודה רבה על ההצעה לשוחח בטלפון, נראה לי שבינתיים אסתפק בשיחה כאן, אבל אולי בשלב מאוחר יותר אחרי שבעצמי אאסוף יותר מידע? את מרגיעה מאוד, תודה.
קרוטונית,
אני מבינה שהדרך הטובה ביותר להרגיע תינוק היא לאפשר לו להיות לצד אמו, אבל אני לא בטוחה שזה מובן מאליו בכל בית חולים (אם אחליט ללדת בבית חולים). קצת חוששת מ"נהלים רפואיים" לפיהם "זה מה שיש לעשות כשהאם נוטלת תרופה כזאת וכזאת". מהיתקלותי במערכת הרפואית לא תמיד רצון החולה (לצורך העניין נגיד חולה, למרות שיולדת היא לא חולה) נמצא בדיוק בראש מעייני הצוות הרפואי, והרבה פעמים לא מפעילים שיקול דעת או הגיון בסיסי. אני יודעת שתפקידי להיות אסרטיבית בעניין, אבל אני לא יודעת איך זה ללדת, מה יהיה אחרי הלידה ובכלל לממסד רפואי יש השפעה משתקת עלי. בגלל זה אני מנסה לברר מראש.

שליחה על ידי נטע* » 28 יולי 2009, 10:41

גלי,
לא הבנתי כל כך מה את אומרת. עם מה אין בעיה? אין לי תכניות להפסיק לקחת את התרופה- גם בגלל מה שכתבת- זו נראית לי תקופה עמוסה רגשית גם ככה וחשוב שאני אהיה במצב נפשי טוב. אני מנסה לברר לגבי הלידה, תסמונת הגמילה של התינוק ובעיות שעלולים לעשות לי בגלל התרופה.

אז למה אמר הפסיכיאטר את הדבר הזה על תסמונת הגמילה של התינוק?
למה לא ? כי הוא רופא אין בספ רות המקצועית שאני קראתי תזכורת לעניין
תוכלי אולי לספר קצת על בתי חולים, מרכזי לידה ומיילדות ידידותיים או לא ידידותיים כשיהיה לך מעט פנאי?
לי יש ניסיון נחמד מאוד עם לניאדו ומשמועות אני יודעת שליס הוא מקום אכזרי
אבל כל מה שנכון ללידות רגילות בלי פרוזק נכון עם
למעשה אני לא חושבת שזה מופיע בשום מקום שאת לוקחת פרוזק ואת יכולה בכלל לא לספר על כך לאף אחד בבית החולים (כי זה לא עניינם )
חזרתי לדף רק כדי לציין שחשוב מאוד שאחרי הלידה מישהו ישים לב (לא חייב להיות רופא יכולה להיות חברה) שמצבך תקין כי השנה הראשונה אחרי הולדת תינוק היא קשה נפשית ונשים שסבלו מדיכאון לפני הלידה מועדות לפורענות אחרי הלידה ללקות בדיכאון של אחרי לידה

כשיהיה לך מעט פנאי?
עוד כמה שנים שהילדה שלי תוכל לשחק לבד או עם חברה אבל אני לא בטוחה שזה יהיה רלוונטי

דרך אגב לפי אותו רופא למה שהתינוק יעבור גמילה אם הוא ממשיך לקבל את התרופה דרך חלב האם ?
(אשמח אם תשאלי אותו)התשובה היא הוא לא מקבל אותו דרך חלב האם אבל מעניין אותי מה הוא ישיב
וסתם כדי להוכיח את בורותו הרי גם אדם מבוגר שמקבל SSRI לא עובר תהליך גמילה ויכול להפסיק בכל רגע נתון (לא כדאי לו אבל יכול)

חוץ מזה יש לי כאן שני מחקרים שכתוב בהם שתינוקות שקיבלו תרופה מסוג FLUOXETINE(שזה מה שאת מקבלת )דרך הנקה לא נצפו בהם שום תופעות ועוד מחקר אחד שכתוב בו שהתינוק עלול לסבול מאי שקט
או מיציאה מימית (לכל התינוקות יש קקי נוזלי אבל זה סיפור אחר ולא קשור) אז אם יש תופעות גמילה הן אי שקט ויציאה מיימית
במילים אחרות תמסרי לרופא ההוא בולשיט ממני (אילנית ארז)
ותמצאי דבר אחר לדאוג עליו
למשל הכאבים של הצירים

שליחה על ידי נטע* » 28 יולי 2009, 11:07

זה די מדהים מה שאת אומרת. אין על זה אזכורים בספרות מקצועית??? הולכת לחפש קצת בגוגל.
ארשום לי לגבי לניאדו וליס. אני מקבלת מרשם לתרופה דרך הקופה אז בעידן המידע בטח כל פעם שמעבירים את הכרטיס שלי כל ההיסטוריה שלי פרושה לפניהם. אין לי בעיה לא להגיד, אבל אם ישאלו אם אני לוקחת תרופות קבועות אז אני לא יודעת אם אצליח להביא את עצמי לומר לא.
אני אכן מקווה שבעוד כמה שנים כל השאלות שלי כבר יהיו ממש ממש לא רלוונטיות... שוב תודה על התשובות ועל הדאגה.

ואת יכולה בכלל לא לספר על כך לאף אחד בבית החולים (כי זה לא עניינם )

לא מדויק - זה אמור להיות כתוב בגיליון של מעקב ההריון (כמו כל תרופה אחרת שנלקחת כשגרה) וגם אם לא, בקבלה שואלים על נטילת תרופות.
זה חשוב כי יש תרופות שמגיבות אחת לשנייה ואסור לקחת אותן יחד, אם חלילה משהו יסתבך בלידה ויצטרכו לתת לה איזושהי תרופה (אפילו סתם אנטיביוטיקה), הם צריכים לדעת מה לא לתת לה בהתאם למה שהיא נוטלת.

אין על זה אזכורים בספרות מקצועית???
אני חיפשתי ולא מצאתי (ולא בגוגל אלא במנוע חיפוש של רפואה)

בעידן המידע בטח כל פעם שמעבירים את הכרטיס שלי כל ההיסטוריה שלי פרושה לפניהם
לא כי זאת הפרת חסינות רפואית (גם הרופאת עיניים שלך לא רואה אתזה כשהיא מעבירה את הכרטיס )

זה אמור להיות כתוב בגיליון של מעקב ההריון
אפשר לשכוח אותו בבית אם זה כל כך מלחיץ אותה
אפילו סתם אנטיביוטיקה היא לא לבד שם יש לה בן זוג שיכול לשים לב ואם יש צורך לציין אתזה אחר כך
אבל כאמור זה בכלל לא משנה כי זאת תרופה כל כך סליחה כן בנאלית שלא אכפת לאף אחד ממנה
זה לא כמו אינסולין שעושים ממנו ביג דיל

את יכולה גם לשאול את הגניקולוג שלך
באיזה קופח את ? באיזה אזור בארץ?