הנקה ביהדות

[בשמת_א*]

בעקבות הדיון בדף נידה וטבילה :
מהי לצורך ההגדרה "אשה מניקה"?
לפי ההלכה, אשה יהודיה אמורה להניק שנתיים.
אז כל התקופה הזאת אשה מניקה לא חייבת לצום בשום צום?
או שכל זמן שהיא מניקה, לא חשוב כמה זמן, היא לא חייבת לצום?
ממה עוד פטורה אשה מניקה?

וממה פטורה אשה בהריון? בדיוק קראתי, שמייד אחרי יום הכיפורים יש הרבה לידות (סכנה כשמדובר בלידות מוקדמות רבות), בגלל שנשים בהריון שצמו גרמו לזירוז הלידה. האם אשה בהריון אמורה לצום? הרי זה מסכן את העובר.
אמנם אני אתיאיסטית חילונית גמורה, אבל זה מאוד מעניין אותי.

[אנונימי]

הדף ההלכה והנקה אוחד הנה ומופיע בהמשך.


{דיון שהתחיל ב הנקה בציבור
{עדי יותם (2003-01-16T14:32:00):
בשעה שילדה שרה את יצחק היו אומות העולם אומרים: "בנה של שפחה הוא, ועושה היא עצמה כאילו היא מניקה אותו." באותה השעה אמר לה [אברהם]: "שרה, מה את עומדת? אין השעה הזו של צניעות, אלא עמדי והפריעי עצמך בשביל קדושת השם." עמדה שרה והפריעה עצמה. והיו שני דדיה מוריקים חלב כשני זינוקים של מים, והיו אומות העולם מביאים את בניהם אצל שרה שתניק אותם, לקיים מה שנאמר: "הניקה בנים שרה." ויש מהם שהיו מביאים את בניהם באמת שתניק אותם, ויש מהם שהיו מביאים את בניהם לבדוק. אילו ואילו לא הפסידו. (על פי פסיקתא רבתי, פמ"ג)
(העתקתי מספר שיצא החודש (יוני 2003), בשם "אמא מניקה" מאת ענת שפירא, הוצאת מודן.)
{אביב חדש(2003-01-16T14:36:00):
מקסים!!!
{ענת גביש (2003-01-16T21:50:00):
מקסים באמת . אבל אי אפשר שלא לתהות...אם מאמצות יכולות "להפריע עצמן" ולייצר חלב על ידי גירוי הפטמה , למרות שלא ילדו את התינוק , האם יתכן ש....לא . לא . מה פתאם .
{ורד לב (2003-01-16T21:52:00):
מה? נראה לך שהוא לא היה שלה? no possible זה היה נס אלוהי מובהק. לא יכול להיות אחרת! כווווווווווווולנו גדלנו על זה. חוצמזה בתקופה ההיא לא שמעו בכלל על הרעיונות המשוגעות האלה
{ענת שן לוי (2003-01-17T00:08:00):
אם היינו בבלגיה מישהו כבר היה עושה מזה מזרקה בככר מרכזית עם שני זינוקים של מים.
{ענת גביש (2003-03-31T22:28:00):
לא יודעת איך זה לא עלה כאן, אולי כי לרוב המשתתפים אין טלויזיה, אבל לפני מספר שבועות הראו בטלויזיה איך מסלקים חברה בפרלמנט האוסטרלי כי הניקה באולם תינוק בן שבועיים.
נזכרתי בזה כי שמעתי השבוע מחברה, שבבית כנסת כלשהו בארץ, בערב ראש השנה, הרב דרש מאמא מניקה לעזוב את המקום.
אשת הרב שרצתה לפייסה אחר כך הבטיחה שתממן לה ביביסיטר ליום כיפור
מה זה? בית כנסת לא אמור להיות בית כינוס לעם?
{אילנה קל (2003-04-01T01:02:00):
לא שמעתי על שטות מטופשת מזו.
הרי בבית הכנסת ישנה הפרדה בין נשים לגברים. ואיך הרב ידע שהאישה מניקה? אולי זה בית כנסת רפורמי???
אני עצמי יצא לי להניק בבית הכנסת פעמים רבות. נוח מאוד. כולן בנות בלבד. מה הבעיה. יותר צנוע מאשר ברחוב, לדעתי.
פעם, מזמן, קראתי באיזה מקום שכאשר האישה המוסלמית מתפללת, עליה לגלות את אחד משדיה, לא זוכרת אם ימין ושמאל, וזאת כדי שאללה ימלא את בקשתה. כלומר, השד בא לסמל את מתנת האל, או משהו כזה.
{עדי יותם (2003-04-01T10:17:00):
לפני כמה שנים היה סיפור עם ענת _ לא זוכרת את שם המשפחה, חברת מועצה מקסימה בעיריית ירושלים, שהיניקה בישיבות המועצה (בצורה צנועה - היא עצמה דתייה, אם כי מהזרמים החופשיים יותר) ועוררה סערה. ככל הזכור לי, היא עמדה בפרץ.
{בשמת א (2003-04-01T10:37:00):
אשת הרב שרצתה לפייסה אחר כך הבטיחה שתממן לה ביביסיטר ליום כיפור
אני תוהה אם הסיפור הזה נכון בכלל, או אגדה אורבנית. החברה יכולה לברר את שם בית הכנסת ומקומו? שם הרב? אם זה נכון, נכתוב לו.}
{בשמת א (2003-04-01T16:21:00):
אולי נשלח לו את הספר של מרילין טוקאייר, על ההנקה ביהדות, שבין היתר מציין את המקורות להלכה שמצווה להניק לפחות שנתיים, ומדגיש את החשיבות של הורות מקרבת ביהדות.
{ענת גביש (2003-04-01T18:20:00):
או לשלוח את הסיפור היפהפה על שרה אמנו שהביאה עדי יותם למעלה...

[ענת_גביש*]

טוב , אז הנה איך יצאתי מפודחת לגמרי, או לחילופין, הנה איך נוצרת אגדה אורבנית:
ביקשתי יותר פרטים, והרי הסיפור הנכון. (אזניי הלהוטות לפרובוקציות הנקה שינו אותו קצת):
מדובר ברב פדר(?, לא בטוח ) ,רב כבן שישים מבית הכנסת הקונסרבטיבי הגדול בירושליים,ליד ככר צרפת.
בערב ראש השנה הוא דרש מאמא עם תינוק לעזוב כי התינוק בכה .
החברה שסיפרה לי באה ביום כיפור לאותו בית כנסת גם היא עם תינוק שהשמיע קולות, ופשוט נדחפה, לאט אבל בטוח, לכיוון הדלת, ובסוף נדחפה החוצה לגמרי והדלת נסגרה. אשת הרב הציעה מסתבר לחברתי לממן בייבי סיטר (והחברה תוהה אם זה מותר היה לה כך לסחור ביום כיפור וכו'), באותו יום כיפור, ולא לאותה אשה ראשונה עם תינוק בוכה .

שום קשר להנקה כמו שאתן רואות .סליחה . לא שהרב הזה לא דורש מכות . הוא הסביר : בית כנסת זה לא מקום לילדים, והוסיף "לי לא זכור שנהניתי בבית כנסת כילד" .משהו כזה.
שוב סליחה על ההטעייה המיותרת.
{בשמת א (2003-04-02T16:46:00):
בית כנסת זה לא מקום לילדים
אין מלים בפי.
דורי דורות של יהודים מתהפכים בקברם.
ואני אומרת את זה גם בקריצה (בגלל הטיעון הדמגוגי) וגם ברצינות (וכרגיל על שתי רגליים בעמידה וביד שמאל).
{עדי יותם (2003-04-02T23:34:00):
מצד שני, נכנסתי היום לאתר מורשת לשו"ת, בעקבות דיון עם חברה היום אחה"צ: האם מותר ביהדות לתינוק יהודי לשתות חלב של אשה לא-יהודייה? חברתי, שבאה מבית דתי, אומרת שעפ"י ההלכה, חלב אם הוא כשר, נקודה - לא משנה מי האמא. אני נזכרתי בסיפור על משה רבנו, שסירב לינוק מכל המינקות המצריות שהביאו לו, וכך הגיע לינוק מאמו במסווה של מינקת. אבל חברתי אמרה שזה מפני שאי אפשר היה להעלות על הדעת שאבי האומה יינק חלב גויה; לגבי כל השאר, חלב גויה הוא כשר.
בפועל, הגמ"חים לחלב אם בבני ברק ובי-ם לא מקבלים חלב מנשים לא דתיות (אם כי מוכנים לתרום גם לנשים חילוניות).
אה, שכחתי ממה התחלתי. בקיצור, נכנסתי לשו"ת ועשיתי חיפוש ל"חלב אם" כי אפשר לשאול שאלה רק אחרי שנרשמים באתר, ולא היו לי חשק וזמן. ומצאתי תשובה של הרב דוד לאו, שאומר שאסור להניק בציבור בשדיים חשופים, וציבור נחשב גם בני משפחה קרובים.
יש לנו כבר דף על הנקה ביהדות??
בכל מקרה, הזמן היחיד שבו נהניתי בבית כנסת היה כילדה...

[עדי_רן‏*]

פעם, מזמן, קראתי באיזה מקום שכאשר האישה המוסלמית מתפללת, עליה לגלות את אחד משדיה, לא זוכרת אם ימין ושמאל, וזאת כדי שאללה ימלא את בקשתה. כלומר, השד בא לסמל את מתנת האל, או משהו כזה
לא מאמין. נראה לי יותר כהשתלחות בדתות אחרות (בסגנון "האיסלם מעודד התאבדות" או לחליפין "היהודים שותים דם ילדים בפסח" רחמנא ליצלן).
אם אין הפניה למקור, נראה לי שכדאי למחוק את ההערה המקורית וגם הערה זו.
{אילנה קל (2003-04-03T09:37:00):
אני קראתי. לא זוכרת את המקור. לא נראה לך? תמחק.
אבל אולי יותר כדאי, אם יש לך זמן, לחפש.
ואם יש מישהו שיודע משהו בעניין, אשמח ללמוד עוד.

[אילנה_קל‏*]

ועוד משהו:
עד כמה שידוע לי, באירופה היה נהוג שמינקת גויה תניק את התינוק.
בדיוק כמו שהן הועסקו בעבודות בית אחרות ושימשו גם אומנות ומטפלות לילדים.
בשמת, תקני אותי אם אני טועה.
ובקשר למשה, הוא לא ינק מאישה מצריה מכיון שעתיד היה לדבר עם השכינה.
{תבשיל קדרה (2003-04-03T19:32:00):
אם כן, אילנה - למה דורשים שתורמת חלב תאכל כשר?
{אמא של איסתרא ובלגינא (2003-04-03T22:52:00):
א.חלב אם אינו כשר למי שאינו תינוק (יחד עם זאת הוא אינו חלבי או בשרי).
ב.אני מהאנשים שמאוד בעד הנקה אבל תסבירו לי בבקשה למה כשאני יוצאת למסעדה 3 נשים צריכות לשבת חשופות (באמצע הקניון) , נכון זוהי זכותן המלאה אבל איפה זכותי וזכות אישי ?
{ענת גביש (2003-04-04T06:00:00):
אני קצת מקנאה . אני גם רוצה לראות שלוש נשים מניקות בקניון כשאני יוצאת לשם.
אמא של , נשים תובעות את זכותן להראות מניקות, אבל אני מבינה את תחושתך ותחושת בעלך. מה זה חשופות? הן ישבו בשני שדיים גלויים, או בלי חולצה?
אני פעם ישבתי בחומוסייה צפופה , משפחתי חלקה שולחן עם איש עייף שבא לאכול שם, ואני שלפתי לו ציץ מול העיניים ישר לתוך החומוס שלו והינקתי.
הרגשתי עם זה רע אחר כך, זה היה לא לעניין כי זה הביך אותו מאד , בעוד אני עומדת על זכותי להזין את התינוקת שלי ולאכול בו זמנית , בכל מקום בכל שעה. אני חושבת שהוא לא ראה את השד אבל היה מודע מאד לזה שהנקתי , וזה היה מיותר. אני מבינה את תחושתך למרות שאין בכוונתי להפסיק להניק בקניונים .כמו כל דבר,גם את זה צריך לדעת לעשות בדרך ארץ, ולוקח זמן ללמוד.
{ענת גביש (2003-04-04T06:28:00):
ומצד שני, אם הייתם חיים בכפר שבו כל הנשים מניקות בכל מקום בלי בושה?
אז נכון, אתם לא . אבל אתם חיים בחברה שנפתחת להנקה בציבור ,ודווקא ברגע המביך אפשר לנסות לחשוב על זה חיובי. נשים חצי מעורטלות וחשופות בצורה מביכה רואים במקומות ציבוריים כל הזמן, בלי קשר להנקה. זה עניין של אופנה.

[מישהי*]

שהוא לא ראה את השד אבל היה מודע מאד לזה שהנקתי , וזה היה מיותר
אז מה אם הוא היה מודע לזה שהינקת????
אולי לא נעים לך עם הגישה שלך דאז, או עם
שלפתי לו ציץ מול העיניים
אז בסדר. אפשר להניק באופן דיסקרטי, ובלי attitude
אנחנו לא צריכות להתריס. רק להאכיל את התינוקות שלנו.
נשים חצי מעורטלות וחשופות בצורה מביכה רואים במקומות ציבוריים כל הזמן
ועוד איך. בחיים לא תתפסו אותי בבגדים כאלה זנותיים. אז להנקה נטפלים?

{אילנה קל (2003-04-04T16:20:00):
אמא של איסתרא, צר לי להודיעך, אבל את טועה וחבל שתטעי אחרים:
חלב אם הוא כשר. וכשמשהו כשר, הוא כשר לכולם:
לתינוק, לאבא שלו, לאחים שלו, לסבתות שלו, לשכנים שלו ולשאר האנשים בעולם.
לעומת זאת, בקשר ליניקה. כאן ההלכה משתנה. אסור לילד גדול, מעל הגיל שהתירה התורה, לינוק משד של אישה. והעונש על זה הוא "מכת מרדות". אני מצטערת שאני לא יכולה להביא מקור מדוייק. הייתי נערה כשקראתי את זה ברמב"ם ואין לי כוח לחפש עכשיו. אני אבקש מהבן שלי אם יתחשק לו לעשות את זה.
<אילנה מודה שבנערותה נהגה לקרוא כל מיני ספרים >

[בשמת_א‏*]

יפה, אילנה.
מה שיעשע אותי:
חז"ל בוודאי לא העלו על דעתם אפשרות ביזארית כגון שהחלב של האשה יושם בכוס או בבקבוק ויהיה נגיש לכל אחד... מבחינתם, את החלב יונקים. זהו. בתרבותנו, סבתא לא יונקת. (בסין כן הניקו זקנים. או ביפן).
וכן, יהודים העסיקו מיניקות גויות. באירופה לפחות.
ויהודיות הניקו ילדים גויים. גם בצפון אפריקה.
{ענת שן לוי (2003-04-05T22:08:00):
בספר מרתק בשם "עת ללדת" שנכתב על ידי ד"ר מישל קליין, מובאים הלכות, מנהגים ומסורות של עדות ישראל השונות, הנוגעים להריון, לידה והטיפול בילוד. יש שם בפרוש רב אחד בן זמננו שאומר שמותר להניק בציבור, כי שד שיונקים ממנו הוא אינו איבר מיני אלא איבר שמשמש לתזונה. אחפש את שמו ואת הניסוח המדויק.
{אילנה קל (2003-04-06T02:32:00):
חיפשנו בשבת, אך לא מצאנו. לעומת זאת מצאתי ברמב"ם דברים אחרים על נשים מיניקות:
מתוך ספר משנה תורה, הוא היד החזקה לרמב"ם, ספר רביעי, הלכות אישות:
יא האשה כל זמן שהיא מניקה את בנה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה יין ודברים שיפין לחלב.
יב ילדה תאומים אין כופין אותה להניק שניהם אלא מניקה אחד ושוכר הבעל מניקה לשני. הרי שרצתה האשה להניק בן חברתה עם בנה הבעל מעכב ואינו מניחה אלא להניק בנו בלבד.
יג נדרה שלא להניק את בנה כופה אותה ומניקתו עד שיהיה בן כ"ד חודש. היא אומרת אני אניק את בני והוא אינו רוצה שתניק אשתו כדי שלא תתנוול אע"פ שיש לה כמה שְפַחות שומעין לה שצער הוא לה לפרוש מבנה.

[עדי_יותם‏*]

מעניין... ואגב, בשו"ת שהזכרתי כותבים שאסור לאשה להנשא מחדש אם התינוק שלה לא הגיע עדיין לגיל שנתיים.

[ענת_גיגר‏*]

איזה יופי!
מה זה תתנוול?

[עדי_יותם*]

ייפלו לה הציצים? B-:

[ענת_גביש*]

נדרה שלא להניק את בנה כופה אותה ומניקתו?
או שאולי בכאילו כופה עליה וכך מותר הנדר כי לא בחרה בעצמה?

[עדי_יותם*]

כופה, כופה. זכותו (ביהדות). זה גם הבן שלו, לא? (הפרשנות שלי. את הרבה יותר סלחנית ממני (-; )

[חבצלת*]

יש ספר "ישר מן הלב" שכתבה אותו מחברת חרדית בברכת רבנים, שמדבר על הנקה, כולל- בעד הנקה בציבור - בצניעות- ואפילו ממליץ מהו הבגד המתאים לכך:-) ומביא סיפורים נחמדים של אמהות מניקות באוטובוס, מטוס, טיול וכו'
כמו כן יש שם פרק על עבודת אמהות מהבית וכו'.
וכל מיני הלכות בענייני הנקה.
הספר מומלץ אם כי הוא קצת "חרדי" כזה...
סיפור טרי מהשבת:
אכלנו אצל שכנים ששתיים מבנותיהם לומדות ב"מכון טל" (מכללה טכנולוגית גבוהה דתית לבנות)
יש שם מעון, אבל לא בכל השעות הוא פעיל לכן מטבע הדברים יש תינוקות בשיעורים. הן סיפרו על יחס אוהד של המרצים לתופעה, ואז עברו לנושא של הנקה: מישהי שם פעם העזה להניק בכיתה, מאז תלו בכל המכללה שלטים "אין להניק בשטח המכללה- כיתות או מסדרונות". אני כמובן הבעתי את תמיהתי. אך הבנות תמכו בהנהלה כי לדעתן "גם אם לא רואים כלום- זה לא לעניין". עצוב. מחר הן בעזרת השם יביאו תינוקות משלהן ומה יהיה על ההנקה? הרי חלק גדול מהצלחת ההנקה הארוכה זו אפשרות להניק בציבור. אחרת צריך להפוך לרובינזון קרוזו...

[ענת_שן_לוי*]

לעניין ההנקה בציבור (ובקשר ליהדות - פתאום התפרק לי הנושא לשניים בעקבות תושייתה של ענת גיגר): האם יש משהו כל כך מפתה ומגרה בהנקה? שמעתי אמנם שיש מין סטייה כזאת - להציץ למניקות. אבל מעבר לזה לראות שלוש נשים מניקות זה לא כמו לראות שלוש נשים עושות סטרפטיז. ודוקא מראה הפטמה גופה הוא באיזה שהוא אופן החלק הכי פחות מעורר מינית. ולראייה: כשהייתי אמנית צעירה ועשיתי כל מיני נסיונות עם הגוף שלי, הכנתי חולצה בעלת שני חורים. תנחשו איפה?
בדיוק. ותנחשו מה? לא היה בזה שבריר סקסיות. זה היה די מגוחך וחסר הקשר מיני לחלוטין. ההיפך הוא הנכון. כמו שמישהי סיפרה ב הנקה בציבור
על פגישה עם פרוצה, שחשפה הכל חוץ מהפטמות, וצעקה בקול גדול על חשיפת הפטמות של המניקה.
התלמוד אמנם מטיף לצניעות בהנקה אך לפי היהדות שיער האשה הוא-הוא ערוותה ולא פטמותיה.

[ענת_גביש*]

עדי יותם, איך כופים על אשה להניק? (-:
סיפור הנדר מזכיר לי סיפור שסבתא שלי טורחת לספר לכל אשה אחרי (כל) לידה:
אשה שסיימה לידה קשה ביקשה מאמה בדחיפות גדולה להביא לה תפילין. למה ? שאלה האם.
אני רוצה לנדור נדר שלא אלד יותר אף פעם.
האם מילאה את מבוקשה של הבת והביאה לה את שקית התפילין , והבת נשבעה ונדרה שיותר לא תלד . כעבור שנה ראתה האם את בתה בוכה : "מה עשיתי? נדרתי נדר , ואני כל כך רוצה עוד ילד."
"זה בסדר" ,הרגיעה האם. "בתוך השקית היו בצלים. את יכולה ללדת שוב."

[אביב_חדש*]

[אילנה*]

ומסיבה זו על היולדת, להקריב קורבן.
וזאת מכיון שבעת צירי הלידה היא מתייסרת ובוכה ונשבעת שיותר לא תזדקק לבעלה (על מנת שלא להכנס להריון)
אבל אחרי הלידה היא רואה שאינה יכולה לעמוד בנדרה. לכן עליה להביא קורבן.

[שולמית_ש*]

תתנוול אע"פ שיש לה כמה שְפַחות

ענת גייגר - הפירוש שלי לתתנוול:תתעצל, תפסיק לתפקד בבית ולמלא את חובותיה מלבד הנקת הילד.
מממממ... בדקתי במילון אבן שושן, ו-עדי יותם צודקת גם צודקת:
התנול = התכער, הושחת יופיו.

[פלוני_אלמונית*]

ועוד בעניין הנקה ביהדות:
הידעתם את המדרש שמספר שלמרדכי היהודי צמחו שדיים על מנת שיוכל להניק את אסתר, אחייניתו?
כן, כן.
(אני לא זוכר את המקור המדויק - למתעניינים, בהמשך)

[פלוני_אלמונית*]

ולעניין ה"תתנוול" - יש מסורת רציפה במדרשים על כך שהבעל מפחד שאשתו תיכנס להריון, תלד וכו' - שמא "תתנוול" - תתכער.
ללמך מספר בראשית היו שתי נשים - צלה ועדה. רש"י מסביר שאחת מהן הייתה להולדה והשנייה - ליופי.

[אמא_של_איסתרא_ובלגינא*]

אילנה- תודה על התיקון.(האמתץ אפעם לא חשבתי להכין לי קפה מחלב אם, דרוש תיקון...)
לגבי הצניעות- כשאישה מניקה אין ענין של חוסר צניעות אבל זה הפריע לי אולי מתוך הרגל.

[אילנה*]

פלוני אלמוני, כן. ידעתי.
ונדמה לי שבפורום הזה מישהו הביא קישור לכך שגבר אחד בארה"ב הצליח אף הוא לייצר חלב.

[אילנה*]

ולהניק.

[בשמת_א*]

זה לא היה בסרי לנקה?

[אביב_חדש*]

בשמת - כן!

[ש_צברי*]

פעם ההנקה היתה חלק מהחיים וגם במקום מסורתי כמו בתימן לא היה בעיה עם מראה של אישה מניקה. חמי (שהוא דתי) נותן לתינוקות נשיקה תוך כדי הנקה. יש לו בעיה שאני באה ללא חזיה (הוא לא רגיל לזה) אך שאני מניקה עם שד חצי בחוץ אין לו שום בעיה...

[עירית_ל*]

הכנתי חולצה בעלת שני חורים - מזכיר את התפוז המכני. בררררר צמרמורת.

[עדי_יותם*]

עדי יותם , איך כופים על אשה להניק?
אה, תתפלאי, יש דרכים להציע הצעות שאת לא יכולה לסרב להן, גם בלי ראש של סוס במיטה (-:

[ענת_שן_לוי*]

עירית ל, ממש לא דומה. גם ההתכוונות וגם התוצאה. זה היה די משעשע.

[אילנה*]

איך כופים על אשה להניק?
נזכרתי בספר מופלא שקראתי לפני שנים. לא זוכרת את שמו או מי כתב אותו.
בחורה מתאהבת בבחור ואחרי שהיא נכנסת ממנו להריון היא מגלה לפלצותה, שהאיש לו היא הרה, הוא גרמני (נאצי?)
היא מעבירה את שנאתה לגרמנים לעובר שברחמה. הקטע המדהים בא אחרי שהיא יולדת את התינוק. היא לא מוכנה לטפל בו ולהניק אותה.
ואז..
הגרמני קושר אותה לכיסא ואוחז בתינוק וכך הוא יונק.
אז כן. יש דרכים לכפות גם דבר כזה (-;

[יאיר*]

מרנין.

[אילנה*]

בשמת מובן שחז"ל הביאו בחשבון גם דבר כזה (שאיבה של החלב ושתיתו. עובדה שהגמרא מספרת על נשים שנתנו מחלבן לחתול)
אמא של איסתרא הטעויות הללו הן לעיתים קריטיות. בשאלות כאלה יש צורך ב שאלת רב ולא להמציא מהראש.
פגשתי באישה שלא הניקה תינוק בן יומו מכיון שלא ינק שלושה ימים. היא חשבה שאסור לפי ההלכה להניקו.
אכן יש איסור כזה. אך המדובר בתינוק מעל גיל שנתיים!
כמו כן פגשתי באישה שלא הניקה את תינוקה בן מספר ימים מכיון שחשבה שאסור לשאוב חלב בשבת. והוא היה פג!!
זה עצוב. וחבל.
ממציאים שטויות מתוך בורות וחוסר ידע שבאמצעות טלפון אחד לרב מורה הוראה ניתן לקבל מידע נכון.

[אילנה*]

גילה חורש :
למה דורשים שתורמת חלב תאכל כשר?
הם רוצים משה רבינו. מגיע לנו סוף סוף מנהיג כזה, לא?

[אמא_של_איסתרא_ובלגינא*]

אילנה
את צודקת מאוד.
יש צורך לברר את הענינים האלו ספציפית לכל מקרה ע"י שאלת רב.
המקרים שהבאת הם באמת קשים ובאמת שטות שלא שאלו רב במרים אלו אבל להזכירך אני טעיתי בעינין שימוש בחלב למבוגר ולא לפג חס וחלילה.
אגב קיים קשר בין האיסור להניק מעל גיל שנתים להגדרה ההלכתית של אישה כיולדת במשך השנתיים שלאחר הלידה ללא קשר להנקה?
מענין לא?

[אילנה*]

אמא של איסתרא
אני כועסת!!
אני כועסת מאוד מאוד!!!
אין שום איסור להניק מעל גיל שנתיים!!!
ואני אחזור על זה שוב!!!
אין שום איסור להניק מעל גיל שנתיים!!!
מותר לפי ההלכה להניק ילד בריא עד גיל ארבע. ילד חולה עד גיל חמש.
מובא מספר פלא יועץ שמומלץ להניק לפחות עד גיל שנתיים.

בנוגע למה שכתבתי למעלה, הדבר הזה אסור רק אם הילד, שכבר מלאו לו שנתיים, לא ינק במשך שלושה ימים. וגם אז, אפשר לעשות טריק, לשאוב, ולתת לו את זה כשתיה רגילה ואם הוא משנה את דעתו ורוצה לינוק, מותר לו. מדובר כמובן בילד שמלאו לו שנתיים, שאז הוא מסוגל לרצות בגמילה (במקורות שלנו, יצחק אבינו,שמואל הנביא, ומשה רבינו ע"ה נגמלו בגיל שנתיים). אלא שייתכן שאחרי שלושה ימים ללא יניקה הוא ישנה את דעתו. ואז אסור לו לינוק. לכן, אם האמא לא יודעת בביטחה שאכן העניין נסגר, אפשר לתת לו חלב-אם. וזה לא נחשב להפסקה.
מותר להניק מעל גיל שנתיים

[אמבט_ים*]

אחותי אומרת שלפי הגמרא אסור לאשה הרה להניק (צריך לגמול בהדרגתיות), כי זה מתיש את האם, ושהחלב אינו מזין וטעמו מר. מישהו שמע על כך?

[אמא_ל_5*]

כל כך מעניין כל מה שאתן כותבות כאן!
כותבת הספר שהוזכר כאן "לראות את הנולד" העוסק במנהגים יהודיים הקשורים להריון, לידה והנקה, מישל קליין, היא גיסתי, אשת אחי, ויש לי את הספר בבית אני מודה בבושה שעוד לא קראתי אותו. עכשיו ממש עשיתן לי חשק לקרוא. תודה!

[מרב*]

לאילנה-
(אני כותבת כאן פעם ראושנה- מקוה שיצלח בידי..)
נדמה לי שהספר עליו דיברת הוא "אלה תולדות" המופלא, של אלזה מורנטה. ספר מדהים.

[מרב*]

הצליח (-:

[ענת*]

זה ממש מענין ולמדתי המון!
תודה.

[גחלת_לוחשת*]

בתגובה ל: חבצלת (06.04.2003 15:38)
(לא יודעת לשים במקום הנכון)
אני לומדת במכון טל.
מה היתה הסיבה לאותם שלטים אני לא יודעת, אבל אני יודעת דבר אחר.
לא מתייחסים אליהם.
בנות נכנסות עם תינוקות לשיעורים. (לפעמים, לדעתי, בצורה מוגזמת)
בנות מניקות בכל מקום.
לי, כאשה, כאם וכמניקה, לא נוח עם הנקה במסדרון.
המקום הוא מקום דתי. מסתובבים שם גם גברים.
בכיתות, אני לא רואה סיבה שלא להניק, בוודאי כאשר עושים זאת בדיסקרטיות.
במסדרון, הרבה פעמים, נוצר מצב של "להוציא את העיניים".
הבנות אמרו מה שאמרו, גם אני מבינה את ההנהלה, היא מורכבת מגברים...
כשאני מביאה את בני מהמעון, הוא יונק בכל מקום.

[חבצלת*]

גחלת, אני אישית מאלה שהתינוקות שלהן יונקים ללא שעות. לכן אם אמנע מלצאת מהבית כי "ועד מעט הוא צריך לינוק" אני אשאר בבית במשך שנה. לכן אני מניקה בציבור. לא שזה אידאלי מבחינתי. אבל למדתי להניק בצורה שלא רואים כלום. אבל כ-ל-ו-ם. במנשא "תינוח". אפילו אל מרגישים שהוא יונק. אפשר לנחש רק לפי זה שהיד שלי בסביבה.

[גחלת_לוחשת*]

אני מניקה באוטובוסים, בחתונות, ובכל מקום.
(אבל אם בעלי בסביבה קצת פחות... קשה לו עם זה, עדיין)
אף אחד לא רואה כלום! (כולל בטן-גב)
ואני גם לא מכסה עם חיתול, מבחינתי זה כמו לשים שלט: "שימו לב, אני מניקה!"
מי שלא מאד בראש של הנקה, לא מנחש, וגם מי שכן לא תמיד.
אבל אני כן חושבת שאפשר להתחשב בסובבים, ואם יודעים שבמקום מסויים, יש סיכוי גדול שאנשים יהיו מובכים,
ולעומת זאת, בלי טרחה, אפשר להמנע מכך...
המסדרונות אצלנו צרים. קשה לגברים לעבור שם גם כך, כי הם נתקלים בבנות. לדעתי, זו לא טרחה להניק באחד החדרים.
אבל לא כולם חושבות כמוני...

אני אצא מהבית כשנוח לי, ואניק כשהוא יבקש.
אם אוכל, אעשה זאת במקום נסתר יותר.
אם לא - אעשה זאת במקום המצאי.
לי לא נוח להחשף. (למרות שכאמור - לא רואים כלום)

[יונת_א*]

לגבי הלכה והנקה, מישהו יודע על פסק הלכה שאוסר להמשיך להניק אם הפסקנו שלושה ימים? אם כן - מה המקור?

[צפי_ג*]

בן שנתיים. עד גיל שנתיים מותר.

[יונת_א*]

זה לא לגבי הילד שלי. ילד בן שנה וחצי בערך. אבל זה לא ענין עקרוני שלא תלוי בגיל?

[מ_ש*]

לא.
בדיוק כפי שצפי אמרה...

[אנהאטה*]

פסוקים המתייחסים להנקה ולגמילה, מתוך מאגר ספרות קודש:

שמות פרק ב
פסוק ז: וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד.

שמואל א פרק א
פסוק כג: וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ, שְׁבִי עַד-גָּמְלֵךְ אֹתוֹ–אַךְ יָקֵם יְהוָה, אֶת-דְּבָרוֹ; וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת-בְּנָהּ, עַד-גָמְלָהּ אֹתוֹ

בראשית פרק לה
פסוק ח: וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה, וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית-אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, אַלּוֹן בָּכוּת. {פ

שמות פרק ב
פסוק ז: וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד.
דברים פרק לב
פסוק כה: מִחוּץ, תְּשַׁכֶּל-חֶרֶב, וּמֵחֲדָרִים, אֵימָה; גַּם-בָּחוּר, {ר} גַּם-בְּתוּלָה–יוֹנֵק, עִם-אִישׁ שֵׂיבָה. {ס}





שמואל א פרק טו
פסוק ג: עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל, עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד-שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר. {ס}

שמואל א פרק כב
פסוק יט: וְאֵת נֹב עִיר-הַכֹּהֲנִים, הִכָּה לְפִי-חֶרֶב, מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק; וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה, לְפִי-חָרֶב.

ישעיהו פרק יא
פסוק ח: וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק, עַל-חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.

שיר השירים פרק ח
פסוק א: מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי; אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא-יָבֻזוּ לִי.

איכה פרק ד
פסוק ד: דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק אֶל-חִכּוֹ, בַּצָּמָא; עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם, פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם. {ס}

בראשית פרק כא
פסוק ז: וַתֹּאמֶר, מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה: כִּי-יָלַדְתִּי בֵן, לִזְקֻנָיו

בראשית פרק כא
פסוק ח: וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק.

[צוויליך*]

איזה יופי! פשוט תענוג כל השיח כאן.
במיוחד בולט לעיני ההבדל בין ההלכה שנראה לי שמגלה הבנה ואמפתיה להנקה לבין התגובות הרפלקסיביות -אפילו של נשים מיניקות - אשר מניחות באופן טבעי ( ) גישה הלכתית מחמירה יותר ממה שהיא במציאות (כשרות, צניעות).

מרתק ומאלף.

[ליאת_המאמינה*]

נמחק לי פעמיים אבל לא מתייאשת כי חשוב לכתוב זאת:
לאמא של אסתרא בלגינא
נכון התיקון של אילנה.
אוסיף:
אכן כתב הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות פרק ג' הלכה ד' שאסור לאדם גדול לינק מאישה כי כשהילד גדול יונק מאימו הרי זה כיונק שרץ, ומנגד, בהלכה שאחריה הוא מסביר ומוסיף דעת: "יונק תינוק והולך אפילו ארבע או חמש שנים". סתירה?! לא ולא!
מסביר הרמב"ם:
לכל אדם מעל גיל שנתיים שנגמל אסור לינוק.
נגמל=שלא ינק 3 ימים בעודו בריא. אם בשל מחלה זה לא נחשב!
לינוק=ישירות.
אבל:
לכל אדם מותר לשתות חלב שאוב. ז"א לשתות מכלי או אפילו ממה שנאגר בכף היד, רק לא ישירות.
מותר כי:
זה כשר ואף פרווה כיוון שאיסור "לא תבשר גדי בחלב אמו" לא נכתב על אשה, שהרי לא מבשלים בשר אשה ולא בשר בנה...
אבל לא ישירות כי:
יש חשש שיאמרו שאם חלב אם כשר למרות שבשר אשה לא כשר, אז גם חלב של בהמה לא טהורה כשר... זאת הכוונה "כיונק שרץ"... שיכול להטעות.
לכן שותים מכוס ולא רואים מהיכן החלב, וממילא יורד החשש לטעות ולחשוב ככה.
בעבר לא שתו חלב אם בארוחה בשרית כדי שלא יטעו לחשוב שגם חלב רגיל מותר עם בשר אך כיום כשמקובל לשתות קפה עם חלב סויה (ואולי בעבר עשו כן עם חלב שקדים?) וכשקפה בארוחה בשרית לא נראה צורם, חלב אם מתפקד בפועל כפרווה.
לסיכום:
אם נשאר חלב אם במקפיא, מותר ורצוי(!) לתת לבני הבית מהאוצר הזה...
כל טיפה-בריאות!
לרוויה.

[ליאת_המאמינה*]

מעתיקה מה שכתבתי ב הנקה ביהדות

אכן כתב הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות פרק ג' הלכה ד' שאסור לאדם גדול לינק מאישה כי כשהילד גדול יונק מאימו הרי זה כיונק שרץ, ומנגד, בהלכה שאחריה הוא מוסיף: "יונק תינוק והולך אפילו ארבע או חמש שנים". סתירה?! לא ולא!
מסביר הרמב"ם:
לכל אדם מעל גיל שנתיים שנגמל אסור לינוק.
נגמל=שלא ינק 3 ימים בעודו בריא. אם בשל מחלה זה לא נחשב!
לינוק=ישירות.
אבל:
לכל אדם מותר לשתות חלב שאוב. ז"א לשתות מכלי או אפילו ממה שנאגר בכף היד, רק לא ישירות.
מותר כי:
זה כשר ואף פרווה כיוון שאיסור "לא תבשר גדי בחלב אמו" לא נכתב על אשה, שהרי לא מבשלים בשר אשה ולא בשר בנה...
אבל לא ישירות כי:
יש חשש שיאמרו שאם חלב אם כשר למרות שבשר אשה לא כשר, אז גם חלב של בהמה לא טהורה כשר... זאת הכוונה "כיונק שרץ"... שיכול להטעות.
לכן שותים מכוס ולא רואים מהיכן החלב, וממילא יורד החשש לטעות ולחשוב ככה.
בעבר לא שתו חלב אם בארוחה בשרית כדי שלא יטעו לחשוב שגם חלב רגיל מותר עם בשר אך כיום כשמקובל לשתות קפה עם חלב סויה (ואולי בעבר עשו כן עם חלב שקדים?) וכשקפה בארוחה בשרית לא נראה צורם, חלב אם מתפקד בפועל כפרווה.
לסיכום:
אם נשאר חלב אם במקפיא, מותר ורצוי(!) לתת לבני הבית מהאוצר הזה...
כל טיפה-בריאות!
לרוויה.

[והילד_הזה_הוא_אני*]

רציתי להוסיף מדרש (שחשבתי שהוא מפורסם אך מסתבר שלא הובא כאן קודם בדיון על האם מותר לשתות חלב מגויה). אין לי הציטוט המדויק, אך כאשר רבי יהודה הנשיא נולד הרומאים שלטו בארץ והיה איסור על ברית מילה. ההורים שלו לא שמו על החוק, ומלו אותו. היתה איזושהי הלשנה ואמו נשלחה לקיסר כדי לבדוק את אמיתות הדבר. בדרך ישנה אצל משפחה גויה (ברומא) והאם הציעה שתיקח אתה את התינוק שלה (בדיוק אותו גיל) שאינו מהול ואז לא ידעו שמלה את בנה. בימים הללו עד שחזרו התינוק היהודי ינק חלב גויה וההיפך. המדרש מספר שהילד הגוי הזה נהיה לימים הקיסר (לא זוכרת איזה, זה בהיה בימי ר' יהודה הנשיא) ושהיה בינו לבין ר' יהודה הנשיא קשר טוב והוא היה טוב ליהודים בזכות החלב היהודי שהוא שתה באותם הימים שהיה אצל אמו של ר' יהודה הנשיא...
לא יודעת מה הקשר לדיונים שהיו כאן, אבל זה סיפור יפה!

[ליאת_המאמינה*]

מה שאני לוקחת מהמדרש הזה זה את הרעיון:
שבה(ע)נקה עובר הרבה יותר מנוזלים ומינרלים...
אלא מעניקה גם אהבה מידות ואת עצמה...

[ליאת_המאמינה*]

כמו ששרה העניקה לתינוקות כשלא האמינו שיצחק בנה ולכן נתנו לה להניק ילדים שלהם כדי "לבחון" האם יש לה באמת חלב...גם עליהם מסופר שהם קבלו יותר מחלב! ויצאו נשכרים ערכית מכך.

[והילד_הזה_הוא_אני*]

נכון, הבחנה יפה!

גם תודה על הסידור של ההלכות בקטע קודם. אני למשל שמעתי על הקטע שאסור להניק אחרי גיל שנתיים אם מפסיקים ליום (24 שעות, משהו כזה). לא ידעתי שמדובר ב3 ימים!

אם כבר, תהיתי לגבי הנושא הזה הרבה זמן, וניסיתי לחשוב, מה הסיבה לכך שאם מפסיקים אסור לחזור? נורא מפריע לי למשל הקטע של צניעות. יש לי עכשיו בן (בן 6 חוד') ונראה לי מוזר להניק אותו כשהו כבר גדול יותר. הרי אם יגמל בגיל 4 או 5 למשל, הוא יזכור... ולכן לא יודעת מתי אני אגמול אותו (למרות שאיך שהוא מסתכל על האוכל שאנחנו אוכלים, הוא הולך לגמול את עצמו לבד ברגע שניתן לו לטעום מהצלחת שלנו... )אבל לא נראה לי שאני אמשיך להניק אחרי גיל שנתיים.

[אם_הבנים_שמחה*]

הרי אם יגמל בגיל 4 או 5 למשל, הוא יזכור...
לא בטוח. רוב היונקים שאני מכירה יודעים שינקו, אבל לא זוכרים. אפילו ילד אחד שעשה לעצמו מסיבת גמילה בגיל 4. זה היה לפני חודשים ספורים. הוא לא זוכר שינק. לדעתי זה כ"כ יומיומי ורגיל וחלק מהחיים שלהם, שהם לא זוכרים. בדיוק כמו שאינם זוכרים שהלבישו אותם או שניגבו להם את הטוסיק.

[ליאת_המאמינה*]

גם אני חושבת...
המבוכה היא רק מצדנו.
איזה כיף שלי יש בת ראשונה....ככה ששאלה כזו עדיין לא מטרידה אותי
חחחחח

[שולה_חתולה*]

מעניין, כל כך מעניין כל מה שאתן כותבות פה! כולל אם יזכרו או לא יזכרו בני חמש את ההנקה...
תודה!

[והילד_הזה_הוא_אני*]

לדעתי זה כ"כ יומיומי ורגיל וחלק מהחיים שלהם
יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, לי נראה יותר שזה כן יותר משמעותי בחייהם מחיתולים - עובדה שהוא עשה מסיבת גמילה , אבל אולי אני פשוט מושפעת מידי מהתיאוריות של פרויד (שלמדתי עליהן לפני שנתיים בקורס מבוא לפסיכולוגיה...)

בכל מקרה מעניין ללמוד שההלכה מתייחסת להנקה עד גיל שכזה. תמיד הסתכלתי על גיל שנתיים כגיל המקסימום להנקה. או ש-האם זה נכון שפעם זה בעצם היה הגיל שעד אליו ינקו הנקה מלאה? נראה לי ששמעתי פעם משהו על זה...


איזה כיף שלי יש בת ראשונה....ככה ששאלה כזו עדיין לא מטרידה אותי

גם לי יש בת ראשונה, אבל מהר מאד הזמן טס ועכשיו גם יש לי כבר בן ראשון (ראשון לבנים, שני לילדים...)
נ"ב בת כמה היא?

[נילי_לי*]

ליאת המאמינה ,

לפי דברייך ,למעשה , לילד גמול אסור לחזור לינוק לאחר גמילה .
מה קורה ואם מניקה נכנסת להריון כאשר תינוקה בן מס' חודשים , ונאלצת לגמול אותו עקב צירים מוקדמים ? האם רשאית היא לחזור להניקו לאחר לידת התינוק ?

[אם_הבנים_שמחה*]

מה קורה ואם מניקה נכנסת להריון כאשר תינוקה בן מס' חודשים
מותר לו. הכוונה היא רק לבן שנתיים ומעלה.
אבלני בספק אם הוא ירצה/ידע לינוק.

[פשוט_אני*]

אני רוצה לתקן: הרבה כתבו כאן שבן שנתיים ומעלה שנגמל, לא חוזר לינוק. למעשה, מדובר בגיל 24 חודשים, שהרבה ילדים מגיעים אליו לפני גיל שנתיים, בגלל השנה המעוברת.

[שרה_ק*]

אם אנו נסע לאיזה מקום ונצטרך להשאיר את שלום בן ה3.5 אצל ההורים שלי ויעברו יותר מיומיים, אני בטוחה שברגע שאני חוזרת הוא ירצה לינוק ובגדול. הוא בכלל לא בקטע של להיגמל. אבל אם אבקש מאמא שלי לשמור מחלבי ולתת לו בכוס הוא יסרב.. הילד בררן ולא מוכן לשתות כלום רק מיץ תפוזים ומים וזהו.
ולא ארצה למנוע ממנו הנקה כי לא ראה אותי כמה ימים.
מה דעתכן?

[אנהאטה_א*]

שרה, אני לא אכתוב את דעתי, אבל אני מכירה כמה נשים מאוד מאוד חרדיות מבני ברק, שהייתה להן התלבטות דומה, והן חזרו להניק.
אחת מהן אמרה לי בפירוש: עדיף היה שאחזור להניק, מאשר שיאשפזו אותי בבית חולים לחולי נפש
העניין היה שהילדה בכתה, והאם כמעט יצאה מדעתה. היא לא עמדה בפני הבכי, ואת הילדה לא עניינה ההלכה (-;
אפשר לשים לו מעט חלב אם במיץ?

[פשוט_אני*]

יש כמה אפשרויות:
אפשר לא לנסוע.
אפשר לנסוע לפחות מ72 שעות.
אפשר לנסוע, להשאיר לו חלב שאוב למקרה שהוא כן יסכים לשתות אותו, ולחזור ולהניק אותו.
אפשר לנסוע, לחזור, לגלות שהוא לא שתה את החלב השאוב, ולא להניק אותו יותר.

ובכל מקרה - לשאול רב.

[מניקה_בכיף*]

לבשמת או כל מי שיודעת
מעניין אותי לדעת היכן כתוב שלפי ההלכה צריך להניק עד גיל שנתיים? וגם למה דווקא עד גיל שנתיים? (לפי מה שידוע לי לכל הלכה ביהדות יש סיבה)

[בשמת_א*]

כתבת שלפי ההלכה יש להניק את התינוק עד גיל שנתיים.
מדריכת לה לצ'ה (בדימוס) בשם מרילין טוקאייר עשתה מחקר על העניין והוציא לאור ספר בשם "דור לדור ישבח מעשיך". עכשיו יצאה מהדורה חדשה באנגלית, ועוד מעט זה יתורגם. אפשר להשיג את הספר דרך ליגת לה לצ'ה, שם תמצאי את המקורות ועוד.
עד גיל שנתיים - חובה, אבל אפשר להמשיך גם מעבר. הם מציינים שרצוי להניק עד גיל 4 ואם הילד "חלוש" (אין הסבר מה זה) אז גם עד גיל 5.
‎}

[ילדת_קיץ*]

לגבי השאלה של מניקה בכיף למעלה -
אני לא יודעת איפה זה כתוב. אבל דברתי לפני כמה זמן עם רב שמתמחה בעניינים אלו (הנקה, פוריות וכו'..) והוא אמר שפעם זו הייתה הנורמה-להניק עד גיל שנתיים. את הבנות-הניקו אפילו יותר משנתיים ואת הבנים עד גיל שנתיים.
אישה אחרי לידה מבחינת היהדות (שמירת נידה וכל מיני...) נחשבת כך עד שנתיים לאחר לידה. לפי מה שהבנתי רופאים אומרים שלגוף אישה לוקח שנתיים להתאושש מהלידה מבחינת מאגר ויטמינים ועוד.. אז זה הגיוני להניק עד גיל זה (פעם זה היה אמצעי מניעה..וגם-בריא לפעוט! מבחינת מערכת חיסונית ובנייה של הגוף.) ואח"כ אפשר להיכנס שוב להריון כשהגוף התאושש והפעוט קיבל שנתיים של הנקה.

[מנסה_לעזור*]

לא דתית אבל לפי מה שאני שמעתי - ההלכה ממליצה להניק ילד בריא עד גיל 4 וילד חלוש עד גיל 5. אם יש הפסקה של 3 ימים אצל ילד שגדול משנתיים - אסור לחזור ולהניק אולם מותר לתת שאוב.

[אם_אוהבת*]

אז רגע, חלב אם בוודאות פרווה? במידה וארצה לתת לילדה לטעום עוף והיא עוד יונקת.

[אסתר_המלכה*]

אז רגע, חלב אם בוודאות פרווה? במידה וארצה לתת לילדה לטעום עוף והיא עוד יונקת
בוודאות,
בת כמה היא?
לפעוטות לא מקפידים בין בשר וחלב כמו לילדים גדולים יותר, וגם אז לזמנים ממש קצרים.

[אם_אוהבת*]

היא קטנטונת רק בת שנה. אבל חשבתי על הרגע שיצא לה לטעום בשרי, איך נוהגים לגבי הנקה. אך אם חלב אם לא חלבי אז אין שום בעיה.

[ורד_לב*]

מאמר מקסים שכתבה חנה כצמן, מדריכת ליגת לה לצ'ה
מומלץ בחום

[אפרת*]

מותר להניק תוך-כדי תפילה

[יפה*]

http://www.medethics.org.il/articles/tora/subject28.asp?

[גלילה*]

אשה שמאמצת או משתמשת בפונדקאית כן יכולה להניק היום. ממש נס

[כינור_לשירייך*]

יש לי דז'ה וו. כבר הייתי בדילמה הזאת. זה היה כל-כך מזמן.
הקטן (איזה קטן, שנתיים וחצי, שוקל כמו לוויתן וכמעט עקף אותי בגובה) זונח את ההנקה. יכול לעבור עליו יום שלם בלי הנקה והוא לא ישים לב.
בעיקרון אני סבבה עם זה, אבל בהתלבטות לגבי הצד ההלכתי של העניין.
בגילו המופלג, אם יקרה (וזה עשוי לקרות בקרוב) ששלוש יממות ברצף הוא לא יינק מרצונו - הוא ייחשב גמול, ואסור יהיה לו לינוק עוד לעולם.
אני מדמיינת אותו פונה אליי בבקשה ונענה בשלילה מוחלטת - לא עכשיו, לא מחר, בכלל לא. זה נראה לי בלתי נתפס, ככה בלי הכנה מוקדמת וכשכמעט תמיד הוא נענה מיד בחיוב - פתאום כזה "לא" סופי וקבוע. לא יכולה לדמיין שאני עושה לו את זה.
דרך אחת להימנע מזה היא ליזום הנקות בעצמי. נגיד אם אני רואה שעברו יומיים והוא לא ינק - להציע לו. הוא בוודאי ישמח לרעיון. ככה לא נגיע למצב של שלושה ימים בלי הנקה.
אבל זה משונה. למה לי ליזום הנקות כשהוא כבר בכיוון גמילה?
הייתי רוצה שההנקה איכשהו תתמוסס מעצמה, שהבקשות יגיעו לעתים רחוקות יותר ויותר, עד ששנינו כבר נשכח מזה. כל כך פסטורלי... אבל ההלכה אומרת אחרת.
בפעם הקודמת כשראיתי שאנחנו מתקדמים לכיוון הזה (באותו זמן ההנקה גם הציקה לי מכל מיני סיבות, היום היא לא מציקה לי בכלל) - יזמתי גמילה מוצהרת. וידאתי שברור לו מתי ההנקה האחרונה. כשהגיעה הפעם הבאה שהוא ביקש, היה לי קל פנימית לסרב ולהזכיר לו את הסיכום הקודם, את הטקס והמתנה שהוא קיבל לכבוד סיום ההנקה. וזה עבר די בקלות.
אז בעיקרון זה אפשרי גם הפעם, אבל אני תוהה אם יש דרך אחרת שלא חשבתי עליה. דרך שקרובה יותר לחזון הפסטורלי, ומתאימה לדרישה ההלכתית.
רעיונות, מישהי?

[אל_הלב*]

ששלוש יממות ברצף הוא לא יינק מרצונו - הוא ייחשב גמול, ואסור יהיה לו לינוק עוד לעולם.
זו ההלכה? איפה זה כתוב?
מה יותר חשוב לך, אמונתך הדתית או טובתו של בנך?

[אישה_במסע*]

מה יותר חשוב לך
מי שמאמינה במשהו, מאמינה שציות להלכה הוא טובתו של בנה. לפחות כך אני רואה את זה, והניסוח של השאלה נראה לי לא הוגן.

<לא מכירה את ההלכה, זוכרת שהיה פולמוס בנושא עם כל מיני פסיקות. לא עדיף ללכת לפי "עשה לך רב" ולשאול את הרב שלך? לא הייתה דרישה הלכתית אחידה אלא כלמיני פסיקות שונות, אז לפי איזו פסיקה את הולכת? נניח, רשום איפשהו שיש הקלות א הילד רגיש (או חולה)>

[כינור_לשירייך*]

זו ההלכה?{{}} כן. היא תקפה מגיל שנתיים ומעלה.
איפה זה כתוב?{{}} המקור הוא בבבלי, כתובות ס' ע"א. בהמשך מופיע גם ברמב"ם ואצל עוד פוסקים מכל הדורות.
מה יותר חשוב לך לא בא לי טוב כרגע התפלמסות. מצטערת.

אישה, תודה. מבחינת הפסיקה, היא ברורה לי. ההקלה בילד חולה קשורה לגבול הסופי של ההנקה (גיל ארבע-חמש) ולא לנושא של ילד שמרצונו גומל את עצמו לפני זה. (לא שהוא חולני, ממש ממש לא, טפו-טפו-טפו - אבל נראה לי שקיימת גישה שלפיה כל הילדים היום נחשבים חולניים. אם פעם יהיה רלוונטי לי אברר.)

מה שאני שוברת עליו את הראש כרגע הוא לא מה החיוב ההלכתי אלא איך ליישם אותו בצורה הכי נעימה עבור הדרדק. לכן אני לא פונה לרב אלא לחכמות האתר (-:

[אל_הלב*]

כינור, צר לי אם נעלבת.
הכוונה שלי היתה מה יותר חשוב לך, ללכת לפי ההלכה או לפי רצונו של הילד והאמונה שהנקה חיובית לו.
אם ציות להלכה הוא לדעתך טובת בנך בתמונה הגדולה, אז אין פה דילמה בעצם. אלא רק איך לעשות את הגמילה בצורה הקלה ביותר.
נראה לי שהדרך היא כמו לגמול מדברים אחרים (מוצץ, בקבוק) - איך שזה עבד לך פעם שעברה בהחלט יכול לעבוד גם הפעם אם תהיי בטוחה בדרך שבחרת ובלי רגשות אשמה.
שיהיה בהצלחה

[שמנדובה*]

כינור - את בטוחה שמדובר בגיל שנתיים? אני לא מתיימרת להבין יותר מידי בהלכה, אבל יש לי לא מעט חברות מיניקות דתיות ומהן שמעתי דווקא על גיל 3.

[בשמת_א*]

אבל אני תוהה אם יש דרך אחרת שלא חשבתי עליה
כן. והיא מוזכרת פה במעלה הדף: את יכולה להוציא חלב שלך, לא חשוב באיזו כמות, ואם את רואה שעברו יומיים והוא לא ינק - לתת לו לשתות בכוס. ככה תעשי כל פעם כדי שלא יעברו שלושה ימים שבהם לא קיבל חלב אם (הדרך הזאת היא לפי הרמב"ם, לתת בכלי). עצם זה שהוא קיבל את החלב שלך מתחיל את הספירה מחדש ואת לא צריכה להילחץ.

[תפילה_לאם]

את בטוחה שמדובר בגיל שנתיים?
כך ידוע גם לי.

לתת לו לשתות בכוס.
חידשת לי, בשמת. תודה. אולי יהיה רלוונטי גם עבורנו ביום מן הימים.
רק תוהה אם זה לא מזכיר לפעוט את הדבר האמתי, שזה בערך כמו ליזום הנקות כשהוא כבר בכיוון גמילה , אלא אם כן החלב החלוב (:-)) יוגש לו מעורב במשהו (נניח, בשייק ירוק...).

[כינור_לשירייך*]

וואו, בשמת, תודה! לא חשבתי על זה. את מכירה אולי מקור לעניין? חיפשתי %D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA[/u]%D7%92]בפרק הרלוונטי במשנה תורה ומצאתי שני דברים שהיו ידועים לי: את ההיתר לאדם בכל גיל לשתות חלב שאוב, ואת האיסור לחזור לינוק מעל גיל שנתיים אחרי שלושה ימי הפסקה. אבל לא מצאתי שם התייחסות לחלב שאוב כמבטל את תהליך הגמילה. את מכירה פסיקה כזאת? (הסתכלתי גם במעלה הדף, מצאתי התייחסות לאפשרות הזאת, אבל לא מצאתי מקור הלכתי). אולי אעשה כעצת אישה במסע ואפנה שאלה לרב.
זה יכול להיות מצוין בשבילנו.

שמנדובה - אני לא מכירה אף מקור הלכתי שמדבר על שלוש כגיל שיש לו משמעות לעניין הגמילה (בניגוד לשנתיים, ארבע וחמש). זה מסקרן אותי. תוכלי לחלץ מחברותייך עוד מידע?

אל הלב{{}}, לא נעלבתי בכלל, רק קראתי את שאלתך כמזמינה פולמוס, וכרגע אני לא בראש (לפעמים כן (-:{{}}). תודה על הרצון לעזור.

[בשמת_א*]

לא מכירה את המקור לעניין (-:

רק תוהה אם זה לא מזכיר לפעוט את הדבר האמתי
לא.
זה רק אנחנו שמקשרים בין ההנקה לבין החלב. עבור התינוקות, ההנקה היא "אמא", היא לא "מזון". החלב הוא פשוט חלב.
מה שכן, לפי עדויות של הרבה אמהות, יש אפשרות שכאשר הוא באמת ייגמל - הוא גם לא ירצה את החלב בכוס (ההיפך לא נכון - לפעמים הם לא רוצים לשתות את החלב מסיבות אחרות, אבל כן רוצים להמשיך לינוק. במקרה כזה, אפשר לערבב אותו עם משהו אחר (-: כדי למנוע צער בהמשך).

[תפילה_לאם]

זה רק אנחנו שמקשרים בין ההנקה לבין החלב. עבור התינוקות, ההנקה היא "אמא", היא לא "מזון". החלב הוא פשוט חלב.
כנראה שאת מדברת על הגשת החלב ללא שיומו, ואני דמיינתי הגשה בצרוף אמירה כמו "הנה חלבי", שמשתמשת באותו השם שאני מקשרת להנקה.
אם וכאשר נגיע למצב כזה - מעניין איך תתייחס הקטנה למשקה לבן בלתי מזוהה, אבל אולי עד אז היא תכיר כבר משקאות לבנים (ולא רק שקופים או ירוקים או את מיצי סלט הירקות ).

[בשמת_א*]

הגשת החלב ללא שיומו
לגמרי!
הרעיון הוא לתת לילד מעט חלב אם למקרה שהוא מרווח בין ההנקות, בתהליך גמילה טבעי, אבל עלולים לעבור יותר משלושה ימים בין הנקה להנקה ואמו שומרת מצוות וחשוב לה לנהוג לפי ההלכה המוזרה הזאת (מאוד מוזרה, למה דווקא שלושה ימים? ולמה קשיות הלב הזאת כלפי ילדים בתהליך גמילה טבעי? ומדוע צריכה האם לעמוד ולספור כמה זמן עבר? למי יש בכלל כוח וזמן לזה?).

הרעיון הוא לא לגרום לפעוט לשים לב שהוא בתהליך גמילה, אלא לא להפריע לו בתהליך הטבעי שלו - לשני הכיוונים. הוא לא אמור לדעת שאת שומרת על האינטרסים שלו על אש קטנה.
אם את אומרת לו שזה החלב שלך, את מתערבת לא בענייני ההלכה אלא בענייני ההנקה והגמילה (שבהם הוא לא מבין ונראה לי ממש חמור להגיד לתינוק כזה קטן "אתה חייב לינוק עוד היום כי אם לא תינק עד מחר בבוקר כבר אסור יהיה לך לינוק יותר לעולם!").

וזה לא חייב להיות משקה לבן אם את מערבבת פנימה קצת אבקת חרובים...

[שמנדובה*]

הי כינור - הסתכלתי בלינק שנתת ומעניין שבהתחלה הם מדברים על גיל 4-5 ובהמשך מזכירים גם כ״ד חודשים, אז מה ההבדל בעצם? כמו כן אני רואה שחשובה סיבת הגמילה (מחמת בוריו ולא מחמת חוליו) - אולי פספסתי וכבר נכתב אבל ייתכן שאפשר להתייחס לילד כאל ״חולה״ וכך לפתור העניין?

לתת בכוס נשמע לי אחלה פתרון אם זה באמת תופס.

ואם זה בסדר הייתי רוצה לשאול משהו לגבי הלכות: אני רואה שאת ההלכה הזו פסק הרמב״ם. האם יש מצבים בהם פוסקים שונים מגיעים למסקנות שונות? הרי הדבר לא נכתב בתורה, לפי מה שאני מבינה. אולי יש פוסק אחר שמדבר על כללים אחרים בהנקה, שאפשר להסתמך גם על דבריו? אם לא מתאים לך להכנס לזה אז אל @}

ולגבי גיל שלש אני אשאל את החברות, ייתכן שאמרו לי 4 והתבלבלתי (עכשיו שאני רואה את ציון הגיל 4-5 בפסיקה הזו שקישרת) אבל זה בטוח לא היה שנתיים.

[שמנדובה*]

רעיון להחרשת חלב אם: הפעוט שלי מאוד אוהב שייק ירוק או גלידת פירות שאני מכינה. הרבה פעמים אני שמה בפנים חלב שקדים או קוקוס ביתי, במיוחד הקוקוס נותן לו קרמיות וטעם אגדי. אפשר אותן הדבר לעשות עם חלב האם.