הפסקת הנקה וגוף האם

אני פותחת דף חדש כי לא מצאתי דף מתאים על גמילה בהקשר של האמא. אם קיים דף שמתאים לזה, אפשר להעביר בכיף.

אחרי ששאלתי בכמה דפים והעניינים אצלי עדיין לא הסתדרו אני אנסה לקבץ השאלות ולתאר את המצב.

הפסקתי להיניק לפני חודש תינוק בן שנה ושבעה חודשים. זה הלך חלק, ללא גודש וללא קושי. בחודשים האחרונים ההנקה היתה מועטה ולא ממש סדירה. לפעמים פעמיים ביום, לפעמים פעם ביומיים. אף פעם לא היו לי טפטופים, חוץ מבשבוע אחרי הלידה. הגדולה הפסיקה לינוק ביוזמתה בגיל 7 חודשים, וגם זה עבר ללא שום גודש וקושי.

הפעם, אחרי שבוע וחצי התחילה רגישות בציצים (בשניהם). לא תחושה של גודש אלא משהו שמזכיר קצת תחילת הריון. אני לא בהריון. זה ממשיך מאז כבר שבועיים וחצי. שתיתי די הרבה תה מרווה, ושמתי גם עלי כרוב. אומנם לא בהתמדה כל כך (בשמת, שתיתי יומיים 2 ליטר חליטת מרווה די מרוכזת, וזה הרגיש לי לא נכון להמשיך עם זה. היו לי כאבי ראש והרגשתי שזה מייבש את כולי). עלי כרוב שמתי כל פעם לחצי שעה-שעה (פעם ביום). התחושה היא של רגישות ואני לא בטוחה שהיא במקומות קבועים.

אתמול הייתי אצל רופא נשים שבדק אותי ואמר שאין לי גודש בכלל. זה היה אומנם אחרי ששתיתי די הרבה מרווה והייתי עם כרוב. אבל בכל מקרה, הוא חיזק את התחושה שלי שלא מדובר בגודש. אם אני לוחצת על השד יוצא מין אגל חלב וזהו. במקלחת חמה ניסיתי לסחוט ויצא קצת יותר.

במקביל, יש לי תחושה שהגוף שלי עובר משהו הורמונלי. קצת התמלאתי (אני רזה, אבל מרגישה מין התנפחות כזאת וגם מרגישה את זה קצת בבגדים). יש לי פתאום קצת בטן. התחושה שלי שהגוף קצת יצא מאיזון הורמונלי. הרופא נשים אמר שזה קורה ושזה אמור לעבור. חוצמזה, העפתי אתמול את ההתקן אחרי שנה וחצי כי זה הרגיש לי לא נכון.

השאלות שלי הן:

האם מוכרת תופעה של פריק-אאוט הורמונלי בעקבות הפקת הנקה? אם כן - מה המשך והאם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לאזן.

האם כדאי לי להמשיך עם המרווה והכרוב, ולנסות גם להתמיד יותר, כדי לייבש? אני מרגישה שזה לא בהכרח שקורה בגוף שלי, אני לא בטוחה שצריך לייבש..

האם יכול להיות שהמבנה שלי שמונע טפטוף, וגם - אף פעם כשלחצתי על הציצי, גם בשיא ההנקה, לא יצא שפריץ. מקסימום כמה טיפות מסכנות - האם יכול להיות שהמבנה שלי גורם לכם שגם מעט חלב מייצר תופעה שמרגישה קצת כמו גודש? אני זוכרת איך מרגיש גודש, מימים שבהם הייתי עובדת וחוזרת מלאה. התחושה של עכשיו היא שונה. זה אפילו משדר רגישות קצת כלפי מעלה, מעל החזה. וזה רגיש בעיקר בצד של הציצי שפונה לבית השחי. אבל גם למטה.

שאלה שלא קשורה, ואם לא תהיה עליה תשובה אשאל בדף אחר - מה קורה מהרגע שהביצית יוצאת לכיוון הרחם? אני יודעת שבמשך שלושה ימים או משהו כזה אפשר להיכנס להריון, איפה הביצית מסתובבת אחרי שלושת הימים האלה ועד למחזור? (סליחה על הבורות, זה משהו שאני לא מצליחה להפנים אף פעם)

תודה על העזרה עד כה ואשמח לקבל עוד קצת ממנה

הי במבי
אם את מרגישה תחושות בשד לכי לבדוק את השד! יש רופא שאת סומכת עליו?לכי לכירורג שד. אני לא רוצה להפחיד אותך, אבל מכרה שלי גילתה בעיה בשד עקב תחושות משונות בשד עם תום ההנקה. יכול להיות שתגשי לכירורג , תגידי לו:"בלוגית שלחה אותי" והוא ישלח אותך הביתה, אבל כדאי לבדוק.
ההתקן שלך הוא הורמונלי?

הי בלוגית,

הייתי אצל כירורג שד במרץ האחרון והוא אמר לי לחזור כעבור שנה. התחושה המשונה היא בשני הציצים, כך שזה כנראה קשור יותר להפסקת ההנקה. בנוסף, אתמול הרופא נשים בדק אותי ידנית (בציצים). ההתקן לא היה הורמונלי.

יכול להיות שאני צריכה ללכת שוב לכירורג, אבל אני חושבת שזה קשור דווקא להפסקת ההנקה. אני אשמח לשמוע מה יש ל אמא ל 5 לומר... וכמובן, אשמח לשמוע עוד דעות וחוויות.

תודה!

גם אני הפסקתי להניק לפני 4 ימים את בני בן השנתיים ושלשה חדשים. אני יכולה להזדהות עם תחושת חוסר האיזון ההורמונלי שאת מדברת עליה.גם לי היו בימים האחרונים כאבים בשד בכיוון בית השחי, וגם אני חשה שאני מתעגלת וגם זוללת יותר מבעבר..בנוסף חשה תחושות של עוררות גופנית , כמו מעין רעד פנימי שאינו נראה כלפי חוץ אלא רק אני חשה בו, וכן תחושות של יובש בפה, בעיקר בלילה. אז אני לא יודעת אם זה הכל קשור להפסקת ההנקה אבל בהחלט חשה שעובר עלי משהו.

האם מוכרת תופעה של פריק-אאוט הורמונלי בעקבות הפקת הנקה? אם כן - מה המשך והאם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לאזן.
לא ידוע כתופעה. אבל כבר שמעתי על דבר דומה לפחות מעוד אמא ואני סומכת על האינטואיציה שלך.

וזה הרגיש לי לא נכון להמשיך עם זה. היו לי כאבי ראש והרגשתי שזה מייבש את כולי)
רק פה אמרת את זה? אז א. לדלל, ב. לשתות מים, להתאים מינונים.

האם כדאי לי להמשיך עם המרווה והכרוב, ולנסות גם להתמיד יותר, כדי לייבש? אני מרגישה שזה לא בהכרח שקורה בגוף שלי, אני לא בטוחה שצריך לייבש..
אז אולי עדיף רק כרוב. ליתר ביטחון.

ההנקה לא באה מהורמונים בגיל הזה, אבל מהגוף שלך ירד עומס. לא פלא שחלק מהכוחות הולכים עכשיו לגוף במקום לתינוק P-:
מה אומר המדקר הסיני שפנית אליו אז לשאלה על ה"טרשת"? זה בדיוק משהו שהוא יכול לעזור איתו.

ההנקה לא באה מהורמונים בגיל הזה, אבל מהגוף שלך ירד עומס. לא פלא שחלק מהכוחות הולכים עכשיו לגוף במקום לתינוק

זה כנראה מאוד נכון אצלי. בשני ההריונות (כלומר אחרי הלידה) רזיתי יותר ממה שהתחלתי. הרגשתי תמיד שזה שואב ממני כוחות שצריכים ללכת לגוף שלי...

מה אומר המדקר הסיני שפנית אליו אז לשאלה על ה"טרשת"? זה בדיוק משהו שהוא יכול לעזור איתו

בדיוק לפני חודש הוא "שחרר" אותי ואמר שאני כבר לא צריכה אותו, לפחות לא לסיבה שבגללה הגעתי אליו. קבענו תור לעוד חודש כדי לראות מה קורה, ונאלצתי לבטל (בערך לפני שבוע). נראה לי שעכשיו זה זמן טוב לחזור לבדוק מה הוא רואה בי.

תודה על העזרה, זה מחמם לי את את הלב (שנמצא מתחת לאחד הציצים, ככה שזה בטוח עוזר

)

ענבר - עדכני מה קורה, זה מעניין מה שאת מספרת... אני לא זוללת יותר, אני אוכלת רגיל לגמרי. פשוט הגוף מרגיש נפוח או משהו כזה (כמו לפני מחזור).

פשוט הגוף מרגיש נפוח או משהו כזה (כמו לפני מחזור)
זה ממש נשמע הורמונלי...
(עוד לא קראתי את כל הדפזה.)

זה ממש נשמע הורמונלי...

גם אני מרגישה ככה. מה לעשות? מה אני צריכה לבדוק? אני באמת אלך לדיקור, אני אלך לכירורג שד רק כדי לשלול... לעשות בדיקת דם? זה קצת מציק לי (גם פיזית וגם הרעיון שהגוף התחרפן קצת)

לא בדיוק חזרת להתעמל לאחרונה? אולי זה גם קשור?

בעצם רק אתמול הלכתי ליוגה פעם ראשונה אחרי כמה חודשים, והתופעות האלה נמשכות כבר שלושה שבועות. זה מבלבל אותי כי אין לי מושג איך לבדוק מה קורה לי (הייתי אצל רופא נשים והוא אמר שזה קורה. לא בא לי להסתפק בזה). אם הייתי קוראת פה מחוויות של אחרות שזה קורה לפעמים, אז הייתי יותר רגועה.

במבי,
אני גם הפסקתי להניק את ילדתי לפני שבועים אחרי שנה ו-7
בהתחלה היה קצת גודש וכאבים,
הגודש עבר והכאבים נשארו (רק בשד אחד),
אתמול בלילה הרגשתי כל מיני שינויים בתוך השד עצמו
מין גבשושיות שלא היו שם קודם
(ובטח כשהשד היה מלא חלב לא יכלתי להרגיש)
אני הולכת אחה"צ לכירורג (קצת לחוצה) ואם מעניין אותך אעדכן.

במבי, אבל בשמת אמרה לך כבר מההתחלה שזה נשמע נורמלי.
הגוף זקוק להדרגתיות שלו.

אניהיא - שיהיה בהצלחה ובבריאות. עדכני.

בשמת אמרה לך כבר מההתחלה שזה נשמע נורמלי.

ואללה? טוב, נרגעתי

אני דווקא הבנתי מדבריה שבשלב הזה ההנקה היא לא משהו הורמונלי לכן על פניו אין קשר (משהו כזה). היא סיפרה על חברה אחת שגם סיפרה משהו דומה, ומזה הסקתי שזה לא משהו שכיח. אני חושבת שאני באמת אלך לכירורג ואם הכל בסדר בגיזרה הזאת, אני פשוט אמשיך לגונן על הציצים שלי בתקופה הקרובה עד שזה יתאזן.

הגוף זקוק להדרגתיות שלו.

אני פשוט חשה שזה לא קשור לייבוש החלב, אלא באמת תופעות הורמונליות. אם זה היה קשור לייבוש החלב, אז ברור לי עניין ההדרגתיות. לגבי תופעות הורמונליות - זה פחות מתיישב לי עם העניין של ההדרגתיות. מצד שני, תמיד לגוף שלי יש פרשנות אישית לכל מיני דברים, ככה שכנראה זו עוד אחת כזו..

תודה

הממם.
כן, רמת הפרולקטין בשלב מאוחר של ההנקה אמורה להיות נורמלית.
עם זאת, גודש הוא כן סביר בסיום הנקה (גם בגילאים מופלגים), גם אם הוא נראה קצת מוזר.

אולי נלך הפוך - מה גורם לכאב והתנפחות הציצים בתחילת ההריון (עליה באיזשהו הורמון?)... אולי זה מה שקורה לי, עם או בלי קשר להפסקת הנקה?

טוב, אצלי הסתבר שבאמת מדובר בכמה נקודות של גודש
(הוא הסביר לי שיש שני "פלחים" שמובילים לצינוריות חלב שחסומים)
נתן אנטיביוטיקה למניעת זיהומים
וזהו, עדיין כואב אבל לפחות כבר לא מפחיד
שיהיה בהצלחה אצלך עם האיזונים והכל...

היי במבי,
איזה יופי על ההנקה הממושכת הפעם. מקווה שזו הייתה חוויה חיובית ומתקנת (?).
אני בהחלט משוכנעת שהפסקת הנקה, ובמקרה שלי - אפילו שינויים משמעותיים בתדירות ובמשך ההנקות - מערערים את האיזון ההורמונלי. אצלי היו תופעות הורמונליות ברורות בעקבות גמילת לילה (שהובילו בסופו של דבר לקבלת וסת ראשונה כמעט שנה ועשרה חודשים אחרים הלידה (-:). תופעות של פצעונים בסנטר, תגובות רגשיות חריפות מהרגיל, ובהחלט גם השמנה - בעיקר באזור הבטן - למרות שדווקא כמויות המזון מעט ירדו. הגעתי בחזרה לאיזון מסוים רק בוסת השלישית, אבל אפילו עכשיו (5 חודשים אחר-כך) אני עם שני פצעונים בסנטר (חזרה לגיל ההתבגרות???).
אולי כדאי לעשות בדיקת דם שכוללת פרופיל של הורמונים נשיים-גבריים?
ואולי כדאי שרופאים יידעו קצת יותר על הגוף הנשי במהלך ובעקבות הנקה למרחקים ארוכים.

מקווה שזו הייתה חוויה חיובית ומתקנת

חוויה חיובית כן בסך הכל, מתקנת לא ממש - כי הקודמת גם היא היתה טובה

. התחלה קצת קשה (בשתיהן) והפסקה יזומה מצד הבת בגיל 7 חודשים. אז קצת התבאסתי בהתחלה, אבל אחר כך נהניתי מזה, ככה שחוויית ההנקה איתה היתה טובה .

אני קוראת שגם לך יש תופעות הורמונליות, כנראה שלפעמים זה פשוט ככה. אני עכשיו מנסה שוב עם הכרוב למשך שעות לראות אם זה בכל זאת יעזור.

ואולי כדאי שרופאים יידעו קצת יותר על הגוף הנשי במהלך ובעקבות הנקה למרחקים ארוכים.

טוב, אצלי הסתבר שבאמת מדובר בכמה נקודות של גודש

יופי, טוב לשמוע!

אניהיא, גם במקרה שלך: אם אין חום חבל לקחת אנטיביוטיקה את לא חולה. הטיפול בגודש - חליטת עלי מרווה ונענע, עלי כרוב, עיסוי. יש דף על זה , תחפשי "גודש" ותמצאי אותו.

אז מקצרת.

אני מאוד מוטרדת מהכאבים והרגישות אצלי. גם אחרי שעות רצופות עם כרוב, זה עדיין כבד ורגיש. בשניהם. היום חלק מהזמן הכאב אפילו היה בבית שחי. קבעתי לכירורג ביום רביעי. מה שמציק לי זה שאני לא יודעת למי לפנות - רופא נשים אמר שזה נורמלי, אבל אני מרגישה שזה משהו קצת חריג (זה נמשך ונמשך וקצת מחמיר כל הזמן). הנפיחות בגוף אני חושבת שירדה, ועכשיו הציצים זה המוקד העיקרי...

במבי
יכול להיות שד"ר ליבוביץ' יכולה לעזור לך
היא פועלת במושב אודים , מס' הטלפון בקליניקה: 09-8858256
לי היא מאד עזרה בענייני ציצים והנקה

במבי ק
לא יודעת איפה את גרה אבל לי המליצו על דר איטין, הוא עובד עם מכבי ומקבל בחדרה ופ"ח,
שוב, לא מכירה אותו אישית אבל אמרו לי שהוא ניהל מחלקת שדיים (!) בבי"ח ברוסיה.

תרגישי טוב,
(אצלי גם עדיין כאוב וכבר יותר מ-3 שבועות מאז הגמילה)

יכול להיות שד"ר ליבוביץ' יכולה לעזור לך

אני יודעת שיכול להיות, אבל יכול להיות גם שלא. כלומר, ד"ר ליבוביץ' עזרה לי הרבה ונפלא ביעוץ הנקה, כשהיו לי בעיות בהנקה (הייתי אצלה פעמיים). אבל אני לא יודעת אם היא יכולה לאבחן את המצב הנוכחי (הרי אני אחרי הנקה. למשל: האם היא מבצעת בדיקות ידניות? האם היא יכולה לאבחן אצירת נוזלים ? עודף בהורמון מסויים? אני סתם זורקת ספקולציות, הרי אין לי מושג ממה אני סובלת...). השאלה שלי למעשה איזה סוג של רופא יכול לעזור לי. ד"ר ליבוביץ' עסוקה כרגע מלענות דרך האינטרנט, ולכן אני לא יכולה לשאול את עצתה למי לפנות (אליה/ בדיקות דם/ רופא נשים נוסף / כירורג וכו'). הייתי מאוד רוצה לקבל את עצתה למי לפנות, בין אם זה אליה או לרופא עם התמחות אחרת.

לא יודעת איפה את גרה אבל לי המליצו על דר איטין,

נראה לי ש"בזבזתי" את התור הרבעוני שלי אצל רופא אחר. אם אזדקק לחוות דעת נוספת בתחום הזה (רופא נשים) אחזור להמלצה הזאת. תודה!

כרגע אני די מיואשת. זה בפירוש מרגיש לי חריג. החזיה לוחצת, ובלי חזיה זה כבד ומציק ונוכח כל הזמן, בניגוד לקודם שבא והלך.

מחר אני במרפאה של דר' ליבוביץ' לאיזה עניין קטן
אנסה לשאול שם לאן כדאי לך לפנות.
אולי שווה לך לצלצל אליה לייעוץ טלפוני

אולי שווה לך לצלצל אליה לייעוץ טלפוני

לא נעים לי

אם אגיע למבוי סתום והתופעות ימשיכו, אשקול את זה מחדש. תודה

במבי,
הוא כירורג האיטין הזה
(לא ממש הבנתי את עניין התור הרבעוני...)

לא ממש הבנתי את עניין התור הרבעוני...

במכבי אפשר ללכת רק לרופא אחד מכל סוג ברבעון (למשל - אם הלכת לרופא משפחה מסויים ואת זקוקה לעוד ביקור, את צריכה ללכת אליו עד תום הרבעון, ואז את יכולה להחליף רופא).

כירורג? אני אנסה לבדוק טלפונית, אבל בטח יש לו תורים לעוד חודש ואני רוצה בימים הקרובים וכבר קבעתי לי תור. אז אם הוא לא יהיה פנוי בזמן הקרוב, אני לא אקבע אליו. אולי ברבעון הבא (בתקווה שעד אז הכ---ל יעבור

)

_אולי שווה לך לצלצל אליה לייעוץ טלפוני
לא נעים לי_
לא נעים לי מת מזמן, אה? אה? (-;
צלצלי לקליניקה. את כבר היית אצלה בטיפול. את קליינטית. מצבך לא נשמע טוב. מי מבינה יותר ממנה בדברים כאלה?

לא נעים לי מת מזמן

אההמממ.. לא סיפרו לי על זה

.

בכל מקרה יש לי תחושה שזה משתפר. היום רוב היום לא הרגשתי את זה כמעט. עכשיו שוב רגיש. מחר אני אצל כירורג ובשני אצל מדקר. אם לא ישתפר בימים הקרובים אני מבטיחה להתקשר.

תודה

יופי, ועד אז הרבה כרוב, ונענע או מרווה לפי כמה שמתאים לך (אגב, אולי מרווה לא טוב לך אבל נענע כן יהיה לך טוב?).

קראו למרווה אז הגעתי...

אולי בדיקת הריון?

מאחלת לך שכל התופעות יעלמו כלא היו ותרווי נחת מהרמונייך
מרווה

הייתי אצל הכירורג - הוא אומר שאין לי גודש בכלל. הוא אומר שזה הורמונלי. זה מה שהרגשתי מאז שזה התחיל - שזה לא קשור לגודש, אלא למשהו הורמונלי. הוא אומר שזה יעבור לבד והציע לי כדורים של ויטמין A שיכולים להקל עלי. אני צריכה לבדוק מה זה אומר (זה מינון די גבוה של הויטמין).

הוא אומר שההנקה היא משהו הורמונלי גם בשלב הזה. היו לו כמה דעות או ידיעות קדומות על הנקה (שכמעט אי אפשר להיכנס להריון, שאין ביוץ). ראיתי שהגיל שבו הפסקתי (שנה+7) להיניק נראה לו מאוד מבוגר. ככה שהקשבתי לו בהקשבה שאפשר לקרוא לה "ביקורתית". מצד שני, למרות שאתן אומרות שההנקה אינה הורמונלית בשלב הזה, אני יכולה להעיד מהניסיון שלי (תחושות שאני מכירה + אבחון של שני רופאים) שבהחלט ההפסקה עוררה איזשהו תהליך הורמונלי, ככה שאני (מתוך הניסיון האישי שלי) מרגישה שכן יש משהו הורמונלי גם בהנקה מאוחרת. בטח יש לכן מקורות באנגלית שאני אתעצל לקרוא, אז אני לא מבקשת (אבל אם יש חומר בעברית הייתי שמחה לקרוא).

מרווה - אני לא בהריון. זה הדבר הראשון שבדקתי. למרות שהתחושות הכי דומות למה שקורה בתחילת הריון...

כבר כמעט לא כואב לי. רק כשהילדים נשפכים עלי או כשאני ישנה בלי לחשוב על איך זה לא כואב. נראה לי שזה מתחיל לעבור.

שבהחלט ההפסקה עוררה איזשהו תהליך הורמונלי
נתקלתי בזה אצל עוד נשים.

14 יום לפני שהמחזור מגיע (אפשר לדעת בדיעבד או ע"פ בדיקות שתן/דם) חורגת ביצית מהשחלה לחלל הבטן ו"נאספת" ע"י זרועות החצוצרה (כמו מין שושנת ים יפה). בחצוצרה היא מתקדמת בעזרת גלי התכווצויות ושעריות עדינות לכיוון הרחם.
הזרע נכנס לואגינה --> דרך צוואר הרחם --> אל הרחם --> אל החצוצרה ושם - אם לא משתמשים באמצעי מניעה - מתרחשת ההפריה.
הביצית המופרית ממשיכה לכיוון הרחם ושם משתרשת בדופן ומתחיל להתפתח הריון.
הביצית "חיה" 24 שעות והזרע - 72, כך שהוא יכול לחכות לה יומ-יומים בחצוצרה או שהיא יכולה לחכות לו יום אחרי הביוץ, לכן חלון הפריון המדוייק הוא 4 ימים, אבל ברפואה אין דבר כזה שאין דבר כזה אז מעגלים לשבוע.
באהבה.

במבי, לא בדקתי ממש נתונים, אבל מהנסיון שלי (המועט אמנם בינתיים

)יש בהחלט מרכיב הורמונלי.
כאשר הורדתי את הנקות הלילה, באזור שנתיים וחצי + רק אז חזרה לי הווסת.
אחרי שריווחתי בכלל הצלחתי להיכנס להריון.
כך שקשה לומר שאין כאן משחקים של הורמונים.
כל גוף הוא אחר ויש לי איזו השערה לא מבוססת שדווקא אצל נשים רזות וקטנות יותר יש השפעה חזקה מאד.
שוב, מחשבות שלי ומנסיוני בלבד.

_לאן הביצית מטיילת, באיזה הקשר???

אז היום הייתי אצל המדקר. הוא הסביר שהגוף שלי המשיך לייצר פרולקטין וכשלא היה מה ש"יפרוק" אותו ממני (ההנקה) הוא הצטבר, וכנראה זאת הסיבה שרק אחרי שבוע וחצי התחילו התופעות שהלכו והחמירו. זה יצר סטגנציה בכבד והיום ובטיפול בעוד שבועיים הוא מנקה לי את הכבד. גם הוא (כמו רופא הנשים והכירורג) אמר שזה לא גודש, אלא ממש משהו הורמונלי. הייתי די גאה בעצמי שמההתחלה היתה לי תחושה חזקה שלא מדובר בגודש ושהתחושות שהרגשתי היו מובהקות בכיוון של תחילת הריון. הוא (מדקר) אמר שזה אותו הורמון של תחילת ההריון, ובאמת התחושות היו כאילו אני מתחילה הריון.

הוא מדהים! הוא לוחץ בכל מיני נקודות רגישות ויודע - כאן כואב נכון? "כן". כאן פחות, נכון? "נכון". וממש משרטט מפה של איזורים רגישים שמתאימים ומאשרים את האבחנה שלו. הוא שם את המחטים, לוחץ באותם מקומות, ותוך שניה זה לא כואב! הוא אמר שאם הייתי באה כשזה התחיל הוא היה עוזר לי מהר מאוד לעבור את זה ולא הייתי צריכה לסבול חודש.

ורד - אני זוכרת שבמפגש זרעים ההוא סיפרת על התחושות שהיו לך כשהפסקת הנקת לילה. זה כנראה קורה לחלק מאיתנו.

יש לי שאלה - מה בעצם גורם לייצור החלב בשלב הזה? בסדר, זה מבוסס על ביקוש וכל עוד יש ביקוש נוצר חלב, אבל מה מבחינה כימית מייצר את החלב? זה מין הסתם הורמון, וכנראה שההורמון הזה אצל חלק מאיתנו מצטבר כשלא פורקים אותו על ידי הנקה. משהו בסגנון. נשמע לכן?

גילה - אני שאלתי בהתחלה עוד שאלה - על הביצית, כי לא הבנתי בדיוק מתי הביצית יכולה להיות מופרית ולמה אחרי שלושה ימים זה בטוח, בעוד שהיא עדיין לא הגיעה לרחם.

בהקשר של כאבים בשד: אני נמצאת בשבוע ה-34 להריוני השני. את בני הראשון הנקתי 20 חודשים וכשנגמל באמת הופיעו אצלי תחושות כאב כמו שתוארו פה, אבל כאלה שהתמקדו בעיקר בפיטמה ורק בשד אחד. הכאבים נמשכו תקופה די ארוכה , אך לא היו אינטנסיביים מאד. רופא הנשים שלי אז לא התרשם מבעיה. כ-עשרה חודשים אחרי הגמילה נכנסתי להריון שני והכאבים בפיטמה נעלמו לגמרי - למעשה שכחתי מכל הענין. השבוע החלו להופיע שוב, באותו שד "בעייתי". כשאני לוחצת, יוצא נוזל, שאני מניחה שהוא אולי קולסטורם. הכאבים מציקים ולא נעימים. כרגע אני קצת מודאגת ומעוניינת לדעת אם המקור של הכאבים הוא בעייתי - במיוחד לקראת הלידה והציפיה להנקה.
אולי למישהי יש רעיון/תובנה?
תודה

שליחה על ידי אור* » 20 ינואר 2007, 14:46

טוב שמצאתי את הדף הזה
אני כבר כמה זמן מאוד לחוצה מכאבים וגושים בשד
ופוחדת לגשת לרופא (יש לי פחד מרופאים)
בני בן רבע לארבע עדיין יונק (רבים מרימים גבה על כך) אבל לעיתים ממש רחוקות. מכיוון שהוא מאוד עקשן וכל נסיונות הגמילה נגמרו בהתשה ובויתור מצידי
החלטתי שאני לא רוצה מאבקים בעניין והוא יגמל באופן טבעי כשיגיע הזמן ואכן מזה כחצי שנה היניקות הולכות ופוחתות (גם אני מצידי מנסה לדחות אותו ככל האפשר ) כבר מזמן הוא הולך לישון בלי ציצי, במשך היום הוא לא יונק- אלא רק במקרים נדירים או כשהוא חולה
בלילה או לפנות בקר הוא מגיע ואז אני נותנת לו לינוק זמן מאוד קצר
כבר שנתיים או שלוש שהוא יונק רק מצד שמאל- זו היתה העדפה שלו.

ועכשיו לעניין המלחיץ- הכאבים והגושים- דווקא בצד שהוא לא יונק ממנו.
זה התחיל בחודש שעבר, יכול להיות שזה התחיל אחרי ששלושה ימים הוא לא ינק ואז היה יום שהוא ינק יחסית הרבה
די דומה לתחושה של תחילת הריון, אבל רק בשד אחד
ואז לאחר כשבוע זה נרגע, ועכשיו שוב חזר. כשאני ממששת את השד אני מרגישה גושים קשים וכואבים

אני מחפשת המלצה לרופא טוב ואמין בצפון (מכבי)
או מישהו אלטרנטיבי שיכול לעזור
או, אם מישהי יכולה להסביר לי את התופעה

וזה הרגיש לי לא נכון להמשיך עם זה. היו לי כאבי ראש והרגשתי שזה מייבש את כולי)
לשאול רופא נשים.

שומר -טוב להגברת חלב
זיתים-לא

הדף קצת דעך, אני מקווה שמישהי תראה את זה בכל זאת:
מישהי שמה לב לקשר בין גמילה מהנקה וחשק מיני?
אנחנו בשלבי גמילה - ילדתי בת 20 חודשים
ומזה חודשיים שהיא יונקת פעם או פעמיים ביום
שמתי לב שרוב החודש ממש 'לא בא לי' (סקס) ורק בזמן הביוץ כן - שזה רק כמה ימים בחודש
חשבתי שזה אולי קשור לסיום ההנקה - הורמונים וכאלה
זה מצב די מייאש לי ולבעלי
מישהי חוותה דבר דומה?

שמתי לב שרוב החודש ממש 'לא בא לי' (סקס) ורק בזמן הביוץ כן - שזה רק כמה ימים בחודש

זה ככה אצלי מאז שהעמקתי את הקשר עם הגוף שלי ועם הנשיות שלי (סביב הנסיונות להיכנס להריון ראשון). אכן קצת מייאש לפעמים. אבל מה שקרה אצלינו הוא שהאיכות מפצה על הכמות - כשאני כבר חרמנית אני ממש חרמנית והסקס משובח. ומדי פעם אני גם מפנקת אותו סתם בלי שמתחשק לי... ואז זה אמנם בינוני, אבל מוריד ממנו מתח ועצבים אז מה אכפת לי

תודה על השיתוף

אני אשתדל ללכת על הקטע של האיכות....
לא ממש בא לי לזייף כשלא בא לי

אני למדתי לעשות שיבוא לי - ברמה יחסית כזו או אחרת. ולפעמים, וואללה, לא. אם לא אז לא - לא דורשת מעצמי

אני לא הפסקתי להניק אבל בשבועות האחרונים בתי (שנה ו-5) יונקת הרבה הרבה פחות ביום ובלילה וגם כשיונקת-הרבה פחות זמן ולא"ארוחה מלאה" וכל זה ביוזמתה הבלעדית. (איזה כיף! לראות שהיא אוכלת אוכל של גדולים והרבה! ושאני לא צריכה להתערב..הכל מסתדר לבד... )
בכל אופן- גם אני מרגישה שהתמלאתי קצת בגוף ובבטן.. לא נראה לי שזה כ"כ הורמונלי אלא בגלל- שכשהנקתי הרבה הרגשתי צורך לאכול יותר מהרגיל ממש הרגשתי שההנקה לוקחת המון כוח מהגוף והרשתי לעצמי לאכול יותר ולא השמנתי, לא העליתי במשקל. ועכשיו... כשהיא יונקת הרבה פחות המשכתי לאכול כמו מקודם.. כי אני רגילה ואין את ההנקה הרבה שתשרוף את הקלוריות האלה ולכן אני חושבת שהתמלאתי קצת. האמת, אני ממש בטוחה שזה מזה.
אז יאללה-אני מקווה להתרגל למצב החדש ולנהוג בהתאם...
יש עוד מישהי שמספר ההנקות פחתו בצורה משמעותית/הפסיקה להניק והרגישה ככה??

אנונימי

אני העלתי 30 ק"ג בהריון. תוך 3 חודשים הורדתי הכל פרט ל2 ק"ג, ללא דיאטה בכלל. בהנקה מלאה.
מגיל חצי שנה, ועד גיל 5 (שהחלטתי לקחת את עצמי בידיים) התרחש תהליך מקביל של ירידה ביניקה של העולל, מול עלייה במשקל (של שנינו

). כך עליתי מעל 10 ק"ג

שלום אמהות...
הפסקתי להניק את ילדי לפני שלושה ימים (וווואאאאוווו) כשהוא בן שנה וחודש- בעיקר כי אני בהריון ושלמה עם ההחלטה
הוא נגמל מאוד בקלות למרת שהיה להוט מאוד- ובטוחה שאם הייתי ממשיכה 'להציע' הוא היה יונק עוד ועוד בשמחה. והנה, הוא גמול....ללא בכי...
לא האמנתי שכך זה יקרה, ואני שמחה מאוד.
אין לי גודש אך קצת 'מלאות' וכמה גושים. שקצת מכאיבים כשלוחצים אותם- אני לא עושה מזה סיפור בנתיים- זה מרגיש לי טבעי, ושזה ייספג ויעלם בקרוב
.....נכון?

את חייבת לשאוב מעט או לרוקן חלב...
ולהוריד כמויות בהדרגה. עיסוי לשד ושחרור חלב
אסור שהחלב שרגיל היה לצאת יישאר ולא יזוז כי אז המצב עלול להחמיר לגודש ודלקת!!
לכן הגמילה כדאי שתהיה בהדרגה.

הגמילה היתה די בהדרגה- לא היה לי, ועדיין אין לי גודש כלל
רק קצת 'גולות' אני מעסה אותן מעט
זה אמור להיספג בסוף, לא?

בעקרון כן.
אם תרגישי כאב, לחץ, אי נוחות מהמלאות בשד, תוכלי להוציא מעט חלב באופן ידני או במשאבה (עדיף ידני).
המטרה היא לשחרר מעט את הלחץ ולא להוציא כמויות.
כשעושים זאת הגוף מבין שלא לייצר עוד חלב כרגע, אלא להוריד את הייצור.
אין מה לחשוש מפעולות אלה.
הריון קל ומהנה

מניקה עדיין, שנה ושלושה חודשים. אשמח להניק פחות בלילות.
לפני ההריון שד אחד היה מעט גדול מהשני. איש לא שם לב לכך.
בעת ההנקה זה נהיה עם הזמן בולט יותר ויותר. אין העדפת צד, אבל נראה שצד אחד מאחסן חלב ומתנפח, בעוד הצד השני מייצר על פי צורך.
לא היו תלונות על אף אחד מהצדדים.
עקב מיקום השינה במיטה, בד"כ בלילות מניקה יותר מצד אחד - הגדול יותר, ותהיתי אם זה השפיע, אבל כשניסיתי לשנות, ולהניק משמעותית מצד שני יותר, לא נראה היה שיש שינוי (גם אחרי שבוע או שבועיים).
כרגע ממש יש הבדל בולט בין הצדדים. אני מפחדת שגם אחרי ההנקה, בצד אחד העור התרחב/התגמש הרבה יותר והשדיים יהיו ממש לא שווים.
זה לא נעים, לפעמיםמלחיץ, לפעמים ממש עושה לי חשק להפסיק להניק.
בחיים לא חשבתי שאני אעשה ניתוח כלשהו מרצוני החופשי, וזה ממש עושה חשק. אני כל כך אוהבת את הגוף שלי, וממש קשה לי עם זה.

יש מצב שזה יתאזן עם הפסקת ההנקה לחלוטין?
(מתי זה יקרה?? הצד השני כל כך אוהב לינוק)
רעיונות? עצות?

אין לי הרבה מה לענות לך חוץ מזה שהיתה לי שכנה שגם טענה שיש הבדל משמעותי בין הגדלים של השדיים שלה בגלל העדפת צד בהנקה ואני בחיים לא שמתי לב להבדל ביניהם. אז, יש מצב טוב שרק את שמה לב לשוני ביניהם. (אם כי, כמובן, אולי זה בכל זאת מפריע לך, גם אם אף אחד לא שם לב).

אני עונה לך בעיקר על סמך תחושת בטן שלי, לא חושבת שנעשו מחקרים של ממש.
אם זה מנחם אותך, למשהו כמו 20% מהנשים יש הבדל בגודל השדיים, בלי קשר להנקה.

בהחלט ייתכן שיהיה איזון או משהו קרוב לזה עם הפסקת ההנקה.
אם 15 חודש את מניקה בלילות בעיקר מצד אחד, זו לא ציפייה ריאלית לחשוב ששבוע-שבועיים ישנו את התמונה... ואני מניחה שאיפשהו ההבדלים מתקבעים בחודשים הראשונים. אז אם נוח לך, נסי להניק יותר מהצד השני בלילות.
(מצד שני, את בכלל רוצה להניק פחות בלילות... בואי נגיד שכמה שתניקי בלילה, ובכלל, נסי לתת עדיפות לצד הקטן יותר.)

בינתיים - מציעה לך לגשת לחנות חזיות טובה ולקנות ריפוד נשלף לחזייה, כך תוכלי להמשיך ללבוש מה שאת אוהבת ורגילה בלי שההבדלים יבלטו לעין.
אם בהמשך יהיה עוד ילד - כדאי מההתחלה לנסות ליצור "העדפה מתקנת" לצד השני.
בהצלחה!

זה נפלא שאת אוהבת את הגוף שלך.... אבל הוא משתנה עם ההריונות/לידות/הנקות - וצריך ללמוד לאהוב גם את השינויים ואת המשמעות שלהם. להתייחס אליהם כמו אל צלקות גבורה

הפסקתי להניק את אור לפני שבוע. קדמה לזה הדרגתיות טבעית (כבר לא ינק בלילה, ובבקרים היה הרבה בלעדיי אז גם לא ינק), ואז חתכתי. יומיים וחצי בערך סבלתי מגודש, סתימות, כאבים. טיפלתי בכל הדרכים הידועות לי והכתובות באתר (עיסוי וסחיטת חלב, מקלחת חמה, כרוב, הרבה נענע ומרווה) וביום השני אפילו שאבתי כמות קטנה כי הרגשתי שצריך לשחרר באופן יותר מאסיבי מהסחיטה הידנית... אחרי שלושה ימים בערך זה התאזן והמשכתי לסחוט קצת חלב במקלחת בכל פעם שנוצר גודש, אבל לא היו גושים רציניים. בקיצור, חזרתי לתפקד כרגיל, המשכתי לשתות הרבה נענע ואת הכרוב זנחתי (לא נוח כלכך). עכשיו, אחרי שבוע, חזרו התופעות. היום בבוקר ממש כאב.
אשמח לשמוע עצות נוספות איך לקדם את תהליך הפסקת החלב (נראה שהוא פשוט ממשיך וממשיך לייצר את עצמו למרות שאין הנקה וגם לא שאיבות, רק סחיטה ידנית מדי פעם עד שמשתחרר הגוש). וגם מנסיונכן - כמה זמן בערך לוקח עד שייצור החלב מפסיק?
קצת מוטרדת... תודה

היתנוונות הבלוטות שמייצרות חלב מתחילה 40 יום אחרי הוצאת החלב האחרונה
את הגוש את יכולה לעסות עד שהחלב יזרום החוצה
אל תתני לו לעמוד כדי שלא תיהיה לך דלקת

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנות יקרות,
הפסקתי להניק אחרי שנה וחצי בדיוק. לתינוק שלי מאוד קשה... הוא ממשיך לבקש ואני אומרת לו שהציצי נגמר. כבר לא נהנית ממהנקה.
בכל מקרה בחדשים האחרונים הוא יונק רק בבוקר כשהוא מתעורר.
כואב לי, קראתי פה על גודש ועל כאבים לכיוון בית השחי. תוך כמה זמן זה אמור לעבור לפני שיש חשש מדלקת?
ולגבי הסוגיה ההורמונלית, אני מרגישה בסערת הורמונים...
אשמח לשמוע עוד מניסיון של אחרות

הפסקתי להניק לפני כ-8 חודשים אחרי הנקה רצופה של 5 שנים. עדיין יוצא חלב בלחיצה (טיפות קטנות, כמו שהיה בערך בשנה האחרונה של ההנקה, כשהילדה התלוננה שאין חלב

). חשבתי שזה אמור להתייבש כבר. וגם: הגודש שמתואר לעיל החל אצלי, אבל דווקא חודשים אחרי הפסקת ההנקה. לא בהריון. מישהי נתקלה בזה? שכיח? סביר? הייתי אצל כירורגית שד 3 חודשים אחרי שהפסקתי להניק (כל/ לפני כ-5 ח') ולא היה ממצא חשוד בכלל.

כן, מישהי נתקלה בזה. גם 9 חודשים אחרי סיום ההנקה עוד יצאו לי בלחיצה כמה טיפות צהובות והרגשתי סתימה (בימים שסביב המחזור) ואפילו גוש קטן. לחצתי "החוצה", כמו שלוחצים לפתוח סתימה. עבר.
<קומ"ה>

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם,
כל אותן נשים שאמרו שיש להן עדיין הפרשות מהציצים, המלצתי מניסיון אישי הוא לבקש מרופא נשים שלכן או מרופא משפחה לעשות בדיקת דם לבדיקת הורמון שנקרא פרולקטין
אם רמות הפרולקין גבוהות אז ניתן לאזן אותם אם כדורים
זה לא דבר מסובך אבל כל אלה שרוצות עוד ילדים אז תידעו שפרולקטין גבוה גורם לבעיות בביוץ

שליחה על ידי הילה* » 19 מאי 2012, 22:33

שלום לכולן!
הפסקתי להניק את בני (בן שנתיים ושלוש) לפני חמישה ימים, עד אתמול היה קצת גודש שמתי כרוב כל הזמן עד היום, ועדיין נשאר לי גוש גדול של חלב שכואב לי רק בלחיצה , איך אני ממיסה אותו? ניסיתי באמבטיה תחת מיים חמחם לא ממש עזר.. אם אני ימשיך לשים כרוב זה יעזור? אגב אני כרגע בהריון בשבוע 12 זה לא פוגע ביצור החלב להריון הנוכחי(הכרוב ששמתי..)
אשמח לעצות.

היי הילה,
כשהבן שלי גמל את עצמו (בגיל שנתיים, מיוזמתו, בין לילה) נהיה לי כמובן גודש מזעזע, וגם אחרי שהוא עבר נשארו לי גושים.
ניסיתי מסאז' ועיסויים תחת המקלחת, לא עזר.
מה עזר? הבן שלי... באותו לילה אחרי המקלחת, הוא פשוט התעורר ואינסטינקטיבית ביקש לינוק, והתמסר במיוחד לצד היותר כואב. ינק ינק ינק עד שלא יכולתי יותר והעברתי אותו לצד השני, ואז הוא ינק משם וחזר שוב לצד הראשון - עד כמה שיכולתי לתת לו.
ובבוקר כל הגושים נעלמו לחלוטין....

אולי תנסי לבקש מהבן שלך לינוק ממך, אבל תבהירי לו מראש שזה חדפעמי, מטעמים אלטרואיסטיים בלבד, כדי לפתור את הבעיה של אמא

הי, הפסקתי לפני כחודשיים לאחר שנה וחצי הנקה.
יש לי תופעות של תחילת הריון. זה נורמלי???

היי בנות משתתפת בכאב..ברצינות.שד אחד ממש כואב לי לאחר שסיימתי להניק ילדה בת שנתיים לפני חודש.נשמע בסדר?

שלום.
כתבתי כאן לפני כ3 חודשים כאשר 8 חודשים לאחר הפסקת הנקה רצופה של 5 שנים עדיין היה חלב.. החלב יבש בינתיים. והנה, בשבועיים האחרונים- לפתע חזר. הוא חום יותר לכן טעמתי- דווקא מלוח... ויותר מזה- צד אחד נוטף על החולצה לעיתים ללא סיבה ניכרת לעין. אשמח לשמוע התייחסות לתופעה מוזרה זו.
כמו כן כתבה כאן מישהי למעלה על הורמון הפרולקטין. יש לכך סימוכין/ידע נוספים?

מחדדת: אני נמצאת עכשיו קרוב לשנה מאז הפסקת ההנקה.
בחודשים האחרונים לקחתי קפסולות של צמחי מרפא (שיח אברהם בעיקר) לאיזון הגוף מבחינה הורמונלית. בתקופה שלקחתי חשתי שהחזה מלא יותר, כבד וגדוש, בעיקר לפני מחזור (החזיות ממש לחצו לי). הפסקתי לקחת לפני כחודש את צמחי המרפא.

הפסקתי - מה השאלה שלך בעצם?

גם לי זה קרה. הגוף כנראה ממשיך לייצר מתוך איזה הרגל. יש לי אפילו לפעמים בלוטות קטנות של גודש, כאילו סתימות כאלה, מדי פעם בימים מסוימים בחודש. ואני ממש מעסה אותן החוצה כאילו מדובר בסתימה. אני עכשיו יותר משנה אחרי הפסקת הנקה ונדמה לי שזה כבר הולך ודועך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני עם דלקת קלה בשד השמאלי. החלה בפתאומיות,קצת אדום,חום,צמרמורות,סמפטומים דמויי שפעת. לקחתי רמדי הומאופתית ועיסיתי מתחת לזרם מיים חמים,קצת כרוב,הרבה מנוחה,שאיפות ועוד עיסוי לכיוון הפטמה. משתפר בהדרגה. והנה תובנה-
באידיאליה-הייתי רוצה להניק שנה וחצי אולי או יותר, אבל שנה ממש מספיקה לי וזו הדלקת הזו-היא צומת בחירה.
ואני בוחרת להפסיק. אני חלשה ועייפה ורעבה כבר שנה,לא ישנה טוב בלילות בכלל,הקטנה רואה אותי ותמיד מתחילה ליילל לאיזה שלוק והאמת שדי נמאס לי והנה אני אומרת את זה למרות שיש כאן סופר מאמס שמניקות עד גיל חמש...אני אמא שמניקה כמה שנכון לה. הנה אמרתי את זה. איזה פחד...
זו ביתי השניה והנה אני חווה את אותן תחושות בדיוק סביב אותות גיל.
עכשיו מה עושים??? שכחתי איך מפסיקים מבלי העולם לא יזדעדע. זקוקה לתמיכה ועצות אמהות יקרות. תודה מקרב לב

איזה עולם? העולם שלי דוקא הזדעזע שהמשכתי להניק אחרי שנה.
תלוי באיזה עולם חיים. ואולי זה תלוי איזה כוונות את מייחסת לעולם. אולי לא אכפת לו במיוחד...
לא הבנתי מה את מבקשת כל כך? האם את מבקשת חיזוקים מהעולם הספיציפי פה באתר (אולי כי הוא מייצג משהו מהעולם שסביבך?) או בכלל את מבקשת עצות להפסקת הנקה ואיך לא יהיה גודש,או איך לגמול את הילדה בלי קושי שלה?
קחי בחשבון שאם לקטנה קשה יכול להיות שיקח קצת יותר זמן וצריך יותר הדרגה
ונראה לי שאולי גם בשביל שהקטנה תרגע ותקבל את זה, את באמת צריכה להגיע לשלווה פנימית עם עצמך ועם ההחלטה שלך, כי היא מרגישה אותך. תנסי לחשוב על כל הצדדים של ההחלטה שלך-החיוביים והשלילייים. ממה את חוששת בלהפסיק להניק (החברה, הבריאות, הילדה, הרגש,עוד..) ומה המחיר של להשאיר את ההנקה (הרגשות שלך, העצבים שלך מול הילדה,עוד..). תסתכלי באמת על כל הצדדים-על מה את מוותרת כשאת בוחרת כך או כך.
תנסי לתת לעצמך את החיזוקים הפנימיים שאת זקוקה להם,הם החזקים ביותר בסופו של דבר,יותר ממה שיאמרו אחרים מבחוץ.

אישית,אני יצרתי זמנים קבועים שבהם הילד ינק החל מגיל שנה בערך (עם התחשבות בשאר התזונה שלו, ועם התחשבות בצורך שלו במגע או קרבה בדרך אחרת), כי הייתי זקוקה לזה והוא הבין, ובשאר הזמן העסקתי אותו-וגם אחותו,במשחקים,בחוץ,כדי שלא ישר יזכר בהנקה וככה הוא התרגל שיש זמנים שכן ויש זמנים שלא מתאים לי. זה היה ללא קשר לגמילה עדיין, רק קשור לקושי שלי.
ומשלב מסויים הורדתי לגמרי גמילת לילה כי היא הציקה לי מאוד בשינה (ובעיקר מאוד חששתי בגלל השיניים) ,וכך לאט לאט הורדתי הנקות,עד שנשארה הנקה אחת בבוקר, ובסוף גם היא ירדה. זה היה מאוד מאוד הדרגתי ולקח זמן (הכי קשה היתה גמילת הלילה) אבל הגמילה היתה חלקה, וגם ללא גודש או בעיות כלשהן.

(דוקא כל התאור הזה מעורר בי געגוע להנקה, טוב שאני בהריון:-))

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מזל טוב על ההריון

האמת,שלא התכוונתי שהעולם סביבי יזדעדזע,ממש לא התכוונתי לחברה שסביבי....ואני בטוחה שזה לא באמת משנה לאף אחד כמה ואיך אניק את התינוקת שלי...זה ממש לא היתה הכוונה בדבריי. אלא יותר להפסיק להניק בלי כאבים,גודש,קשיים...פשוט עברו כמה שנים טובות מאז הגדולה ושכחתי איך להפסיק נכון.
אני פשוט עם חום ממש גבוה וכאבים בגלל הדלקת בשד אז אולי אני לא ברורה במיוחד משום כך...
מאוד נהניתי מההנקה,אני מאוד אוהבת להניק את הקטנה אבל השיניים שיצאו מכאיבות לי בנשיכות ואני חלשה ורעבה כבר המון זמן ואני מניחה שרק רציתי לשתף בהחלטה שלי להפסיק כי כשיש צומת דרכים כזו מזעזעת כמו דלקת חריפה בשד זה גורם לחשוב...שאולי אני רוצה כבר להפסיק אבל מפחדת והגוף מנסה לעשות את זה במקומי.
וחוץ מהשיתוף,קיוויתי גם לעצות אז תודה על ההמלצה בהדרגתיות. זה כנראה פשוט ממה שזה נראה לי. אני אצא קודם מהדלקת הזו,בתקווה ללא אנטיביוטיקה. ואתחיל בתהליך.
למזלי,לקטנה לא נראה שיהיה קשה כל כך כי ממש מגיל צעיר הרגלנו אותה לבקבוק שאוב ולאט לאט שילבנו חלב שקדים,אורז ושיבולת שועל ואת כולם היא מקבלת ממש טוב וגם בלילה אז מהבחינה הזו,זה לא לא יהיה לה קשה מידי. לי קצת קשה להפרד. יכול מאוד להיות שזו תהיה הפעם האחרונה שאניק...

כמה זמן אחרי הפסקת הנקה מסתדר המחזור?

תפילה_לאם

קרוב לוודאי שזה אינדיבידואלי. אצל נשים רבות חוזר המחזור לסדרו עוד במהלך תקופת ההנקה.

העניין הוא שקיבלתי מחזור אחרי 3 שבועות מאז הפסקת ההנקה לגמרי.
ועכשיו עבר 40 יום מאז..ואנחנו כן רוצים להיכנס שוב להיריון..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום!
אני מבינה שיש פה שאלות דומות לשלי, אבל אני מרגישה שיש לי עדיין שאלות. אני שבוע וחצי אחרי הפסקת הנקה ביוזמתי, הבן שלי בן שנה ושלושה חודשים. בשלושת החודשים האחרונים הוא היה יונק כמעט רק בלילה וקצת אחרי הצהריים. החלטתי לגמול כיוון שאני כבר עובדת, וישנה רע מאוד בלילות- הוא ישן איתנו במיטה משפחתית ומעיר אותי מלא פעמים בלילה להניק- הגעתי למצב של תשישות גמורה. הגמילה עברה די חלק, הכנתי אותו מספר ימים לפני והסברתי לו שבמקום ציצי יהיו חיבוקים ונישוקים וכו' והיה נראה שהוא מסתגל ומסתדר. הוא באמת נעשה עוד יותר מתרפק ומחבק ומבקש- ומקבל המון אהבה ומגע של אמא. יומיים אחרי הגמילה הוא חלה- חום גבוה ושיעול וכו'- וירוס. היה ככה בערך חמישה ימין ואז החלים די פתאום. עכשיו הוא במצב מעולה, שמח, רגוע, ישן טוב בלילה. הבעיה שלי היא אצלי: יש לי כאבים וגודש בציצי ימין (גם קצת בשמאל אבל הרבה פחות), שלא עוברים. במקלחת אני מעסה קצת ומנסה לסחוט- יוצא טיפה או שתיים וזהו. אתמול ממש סבלתי וניסיתי לשאוב- לא יצא כמעט כלום. האם זה פרק זמן סביר שעדיין יהיה גודש? כשגמלתי את הבן הגדול זכור לי שזה לקח רק כמה ימין עד שנספג... האם יכול להיות שזה שהתינוק שלי היה חולה עיכב את הספיגה ואת הפסקת הייצור? ומה עוד אפשר לעשות? אני מאוד מודה מראש על תשומת הלב...

תפילה_לאם

ומה עוד אפשר לעשות?
להמשיך לנסות לחלוב מעט, להניח עלי כרוב על השד, לקרר את המקום, לפנות לרופא.

תרגישי טוב.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה.

לפני יומיים הפסקתי להניק את בתי בת השנה וחצי.
יש לי גודש מטורף בשד אחד, אני בקושי יכולה להזיז את הזרוע מרוב כאבים.
מהרגע שהפסקתי התחלתי לשים כרוב קר בחזיה, אתמול הצלחתי לסחוט איזה חמש טיפות, אבל היום כלום.
אני נמצאת בסוף השליש הראשון להריון, ורציתי לדעת אם מותר לי לשתות תה מרווה ונענע.
האם ההמלצה לא לשתות את זה בהריון זה רק בגלל יבוש החלב, או שישנן עוד סיבות?
האם למישהי יש עוד המלצות איך להיפטר מהגודש בדרכים ידידותיות להריון?

קודם כל תטפלי בגודש - עיסוי, קומפרסים קרים.
תשאבי.
בכל פעם פחות.

מה שהכי יעזור לך כרגע זה להניק עוד פעם אחת, ואז לשאוב במקום ההנקה ובאופן הדרגתי בכל פעם לשאוב פחות עד לסיום החלב.

אגב - לא חייבים להפסיק להניק בגלל הריון, יש כאלה שמניקות כל ההריון ואחרי הלידה מניקות שניים. לפעמים זה אפילו מתגלה כתורם להנקה במידה והתינוק לא מצליח לעשות את העבודה כמו שצריך בהתחלה.
אז את עוד יכולה להתחרט בכלל על כל העניין.

הי דנד י ,

תודה לך. בזמן שכתבתי את הפוסט האחרון, גילגלתי בקבוק עם מים קפואים על השד, מהבחוץ לכיוון הפטמה (גיליתי את הפטנט ברחבי הרשת), וזה עזר והיה נעים. אח״כ עיסיתי קצת ונראה לי שיש שיפור.

אני לא יכולה להמשיך להניק כרגע, כי כואב לי. מאוד מאוד. גם המחשבה על שאיבה גורמת לי לרעוד (בגלל ההריון, לא הגודש).
אני לא רוצה להציע לה לינוק, כי זה יבלבל אותה מאוד וזה רק ישבור את לבבות שתינו, השבורים ממילא מהפסקת ההנקה.
אם זה לא היה כואב לי כל כך, כמובן שהייתי ממשיכה.
חוצמזה, אחרי הלידה גם ככה אניק שניים

אולי אם הרגישות תעבור בהמשך, או שאם בעוד חצי שנה היא עוד תזכור איך לינוק, נוכל לחזור לזה.

בכל מקרה, לאחר הטיפול האחרון נרשמה הקלה.
לילה טוב!

היי פלונית,
מקווה שהסתדר לך הגודש.
רק טיפ קטן בנוגע לעיסוי: לעבוד בעדינות כך שיהיה נעים ולא יכאב.
המטרה של עיסוי בגודש היא לא לדחוף את החלב החוצה בכוח, אלא לעודד אותו לנוע ולזרום בתוך השד.
תנועות עדינות, עגולות וחוזרות על עצמן, בשולי האזור הקשה ועליו, עוזרות מאוד.
אפשר וכדאי להשתמש בשמן לעיסוי, למשל שמן זית.

תודה תמרוש רוש,

הסתדר. יש רגישות עדיין, אבל הגודש המטורף חלף לו.
אזכור את עניין השמן.
רציתי להזכיר, למען הדורות הבאים, שהבקבוק עם המים הקפואים מאוד עזר.
לא ראיתי את העיצה הזו במעלה הדף, אז הנה רושמת שוב.

טיפ מעניין! עוד לא שמעתי על דבר כזה.
טוב שעזר לך @}

(יש דף, כמדומני קוראים לו סתימת צינוריות חלב או סתימת צינורית חלב, את יכולה להוסיף את זה שם עם כל הטיפים האחרים למען המיניקות הבאות)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי בנות.
אני במצוקה, אני חודשיים וחצי אחרי לידה שניה, וההנקה גורמת לי רעב מטורף שלא נגמר לעד, כאילו יש לי הפרעת אכילה, ואני מתחילה ממש להשמין.
מצד אחד אני מרחמת על הקטנה ולא רוצה להפסיק לה את ההנקה כל כך מוקדם, ומצד שני אני לא יכולה לעמוד ברעב הזה ומבועתת מהמחשבה לאיזה ממדים אני אגיע אם אמשיך ככה.
מה לעשות? איך אפשר לעצור את הבולמוס רעב הזה, במיוחד לדברים משמינים???

מה לעשות? איך אפשר לעצור את הבולמוס רעב הזה, במיוחד לדברים משמינים???
א) זה נורמלי. הנקה שורפת המון קלוריות , ולכן הגוף רעב.
ב) לדבר עם דיאטנית טובה ליצירת דיאטה (=תפריט) מאוזן בשבילך. יש מעט מאוד דיאטניות טובות, אז צריך להיזהר פה.
בהצלחה!

היי שמי בת מלך בתי בת השנה נכנסה לגן ולכן רק כשהיא באה מהגן היא יונקת ובערב ובלילה. האם ניתן להיקלט להריון במצב כזה?

כן. גם בהנקה מלאה ניתן להיכנס להריון.

איך מיבשים את החלב בלי כאבים?

בהדרגה

בייחוד בחודשים הראשונים, זה צריך להיות הדרגתי. להוריד הנקה אחת כל פעם, לחכות יומיים-שלושה, ואז להוריד עוד אחת.
אחרי גיל שנה התהליך עשוי להיות זריZ יותר, אבל זה תלוי באשה. יש גופים שמסתגלים יותר בקלות ויש אלה שזקוקים ליותר זמן.
אם מתפתח גודש, להאט את הקצב, או לשאוב עד לתחושת הקלה.
אם יש הכרח להפסיק באופן חד יותר, אז לשאוב חלב כל פעם שהשד מתמלא ומרגיש כבד ולא נוח, עד לתחושת הקלה.
כמה בדיוק? אצל כל אשה זה אחרת, אין כל כך טעם להסתכל על המספרים (או השעון)