את אומרת שאת חושבת שילדים לא צריכים חברת ילדים אחרים?
תלוי באיזה גיל, ותלוי בילד עצמו, ובטח שחברת ילדים אחרים יכולה להיות גם אחר הצהרים עם ילדים שלא בחינוך ביתי.
אני אומרת שבעיקר ילדים צריכים את המשפחה שלהם, וכשהמשפחה שלהם קשובה אז אם מגיע שלב שבו הם זקוקים לחברה - אז זה הזמן לפתוח בפניהם מה שיותר אפשרויות ולא דווקא קבוצות חינוך ביתי.
זה מה שאני אומרת.
מה את אומרת?
הצד האפל של מפגשי חינוך ביתי
הצד האפל של מפגשי חינוך ביתי
אין הנחות בחינוך הביתי, וגם אם יהיו כל יום מפגשים פתוחים - זה לא יהיה יותר קל. זה יהיה יותר קשה, התסכולים לא יעלמו, הם רק יודחקו.
מדהים איך אנשים משליכים מעצמם על אנשים אחרים.
מדהים איך אנשים משליכים מעצמם על אנשים אחרים.
-
אמא_בבית*
- הודעות: 1078
- הצטרפות: 21 דצמבר 2003, 15:17
- דף אישי: הדף האישי של אמא_בבית*
הצד האפל של מפגשי חינוך ביתי
אני לא חושבת שיש להיפגש יותר מפעם בשבוע במסגרת של קבוצה, ואם אפשר גם פחות מזה, וזה נכון בעיקר לאלה שהן בתחילת הדרך
מה היומרה הזו לאמר מה משפחות אחרות צריכות או לא צריכות לעשות?
כשהייתי ילדה, היינו כל יום אחר הצהריים למטה עם ילדי השכונה. משחקים קלאס או גומי, רוכבים על אופניים וכו'.
עכשיו, כשרוב המגעים בין ילדי השכונה נסובים סביב משחקי מחשב או תוכניות טלויזיה, המפגשים מספקים לי ולילדים שלי את החברה והמשחק השכונתי. אנחנו אומנם לא כל יום במפגש אלא בממוצע פעמיים - שלוש בשבוע ונכון שלרוב נוסעים כעשרים דקות כדי להגיע למפגש ועדיין, הילדים משחקים, בונים מחנות, עושים צבא, הבנים "מציקים" לבנות והבנות לבנים, כל אחד לפי רצונו ויכולתו.
במקביל יש לילדים שלי גם חברים במושב.
עם החברים מהמושב, הקשר הופך להיות בעייתי יותר ויותר ככל שעולים בגיל ובית הספר תופש מקום רב יותר בחיי הילד.
בן הארבע שלי הולך לבת השכנים בלי בעיה רק שלא יבוא מאוחר מדי.
בן השש וחצי שלי הולך לחבר במושב רק אחרי שהחבר יגמור שיעורים ואז הם בדרך כלל משחקים ביחד במחשב.
בן התשע וחצי שלי הולך לחבר במושב רק אחרי שהחבר יגמור שיעורים ורק אם אין לו מבחן להתכונן אליו ורק אם הוא לא קבל עונש כי הוא לא הכין שיעורים אתמול או לא סדר את החדר שלו.
בקיצור, מסובך.
עם הקבוצה / הקהילה שלנו, אפשר להפגש לכמה שעות ופשוט לשחק ואז קורה משהו מאוד דומה לאחרי הצהריים הקסומים של ילדותי. אמא בסביבה (אז היינו בשביל מתחת לבית) ואפשר לבוא אליה בדיוק כשרוצים אבל אפשר גם להתרחק. ככל שגדלים, מעזים להתרחק יותר ולעשות דברים שנראים לנו נועזים יותר.
אני מכירה אמהות בחינוך ביתי שלא אוהבות לבוא למפגשים כי ההתארגנות קשה עליהן או כי הן מרגישות לחץ קבוצתי לכיון של אוכל בריא ואורח חיים אקולוגי שלא מתאים להן כרגע או כי הן חושבות שילדים בחינוך ביתי צריכים להיות בבית ושהמוקד יהיה הבית והמשפחה.
בסדר, אני לעולם לא ישכנע מישהו לעשות משהו שלא טוב לו או שהוא לא מאמין בו.
שמישהי תגיד לי שהיא לא חושבת שיש להפגש יותר מפעם בשבוע, זה פשוט הזוי בעיני.
בבקשה, את מוזמנת כן או לא להפגש כרצונך אבל מה כל האחרים קשורים להחלטות שלך?
אין הנחות בחינוך הביתי, וגם אם יהיו כל יום מפגשים פתוחים - זה לא יהיה יותר קל. זה יהיה יותר קשה, התסכולים לא יעלמו, הם רק יודחקו.
להיות פעמיים - שלוש בשבוע ארבע שעות כל פעם עם חברים, לא מדחיק תסכולים ולא קרוב אפילו למסגרת בית ספרית אלא נותן לנו קבוצת התייחסות של אמהות וילדים שמשהו מהותי בחיים משותף לנו.
מה היומרה הזו לאמר מה משפחות אחרות צריכות או לא צריכות לעשות?
כשהייתי ילדה, היינו כל יום אחר הצהריים למטה עם ילדי השכונה. משחקים קלאס או גומי, רוכבים על אופניים וכו'.
עכשיו, כשרוב המגעים בין ילדי השכונה נסובים סביב משחקי מחשב או תוכניות טלויזיה, המפגשים מספקים לי ולילדים שלי את החברה והמשחק השכונתי. אנחנו אומנם לא כל יום במפגש אלא בממוצע פעמיים - שלוש בשבוע ונכון שלרוב נוסעים כעשרים דקות כדי להגיע למפגש ועדיין, הילדים משחקים, בונים מחנות, עושים צבא, הבנים "מציקים" לבנות והבנות לבנים, כל אחד לפי רצונו ויכולתו.
במקביל יש לילדים שלי גם חברים במושב.
עם החברים מהמושב, הקשר הופך להיות בעייתי יותר ויותר ככל שעולים בגיל ובית הספר תופש מקום רב יותר בחיי הילד.
בן הארבע שלי הולך לבת השכנים בלי בעיה רק שלא יבוא מאוחר מדי.
בן השש וחצי שלי הולך לחבר במושב רק אחרי שהחבר יגמור שיעורים ואז הם בדרך כלל משחקים ביחד במחשב.
בן התשע וחצי שלי הולך לחבר במושב רק אחרי שהחבר יגמור שיעורים ורק אם אין לו מבחן להתכונן אליו ורק אם הוא לא קבל עונש כי הוא לא הכין שיעורים אתמול או לא סדר את החדר שלו.
בקיצור, מסובך.
עם הקבוצה / הקהילה שלנו, אפשר להפגש לכמה שעות ופשוט לשחק ואז קורה משהו מאוד דומה לאחרי הצהריים הקסומים של ילדותי. אמא בסביבה (אז היינו בשביל מתחת לבית) ואפשר לבוא אליה בדיוק כשרוצים אבל אפשר גם להתרחק. ככל שגדלים, מעזים להתרחק יותר ולעשות דברים שנראים לנו נועזים יותר.
אני מכירה אמהות בחינוך ביתי שלא אוהבות לבוא למפגשים כי ההתארגנות קשה עליהן או כי הן מרגישות לחץ קבוצתי לכיון של אוכל בריא ואורח חיים אקולוגי שלא מתאים להן כרגע או כי הן חושבות שילדים בחינוך ביתי צריכים להיות בבית ושהמוקד יהיה הבית והמשפחה.
בסדר, אני לעולם לא ישכנע מישהו לעשות משהו שלא טוב לו או שהוא לא מאמין בו.
שמישהי תגיד לי שהיא לא חושבת שיש להפגש יותר מפעם בשבוע, זה פשוט הזוי בעיני.
בבקשה, את מוזמנת כן או לא להפגש כרצונך אבל מה כל האחרים קשורים להחלטות שלך?
אין הנחות בחינוך הביתי, וגם אם יהיו כל יום מפגשים פתוחים - זה לא יהיה יותר קל. זה יהיה יותר קשה, התסכולים לא יעלמו, הם רק יודחקו.
להיות פעמיים - שלוש בשבוע ארבע שעות כל פעם עם חברים, לא מדחיק תסכולים ולא קרוב אפילו למסגרת בית ספרית אלא נותן לנו קבוצת התייחסות של אמהות וילדים שמשהו מהותי בחיים משותף לנו.
הצד האפל של מפגשי חינוך ביתי
מדהים איך אנשים משליכים מעצמם על אנשים אחרים.
אכן מדהים, כל הדף הזה הוא השלכה של בוץ על מי שמקיימות קבוצה סגורה, השלכה של צרכים דמיוניים של ילדים מסוימים על כלל הילדים וכו'..
מה היומרה הזו לאמר מה משפחות אחרות צריכות או לא צריכות לעשות?
זה עיקר הדף הזה, מה צריך, מה נכון, מה לא בסדר ומה כן בסדר והיומרה התחילה הרבה לפני.
_שמישהי תגיד לי שהיא לא חושבת שיש להפגש יותר מפעם בשבוע, זה פשוט הזוי בעיני.
בבקשה, את מוזמנת כן או לא להפגש כרצונך אבל מה כל האחרים קשורים להחלטות שלך?_
נו, אני כבר הזויה ממזמן הרבה לפני עינייך.
להיות פעמיים - שלוש בשבוע ארבע שעות כל פעם עם חברים, לא מדחיק תסכולים ולא קרוב אפילו למסגרת בית ספרית אלא נותן לנו קבוצת התייחסות של אמהות וילדים שמשהו מהותי בחיים משותף לנו.
אהה.. כלומר כל זה על מנת לקבל אישור שמשהו מהותי משותף?
זה העניין? ומכאן אתן נעלבות כשיש קבוצה סגורה, מרגישות דחויות, למה, כי אין משהו מהותי משותף?
הכל תלוי וכל דבר לגופו של עניין, כשאני כותבת משהו גורף זה מול הקביעות הגורפות בדבר הצרכים של הילד, הצרכים של האמא, הקביעות המוחלטות של מה נכון ומה לא נכון.
אבל כדי לא להפריע לדיון המשמים שלכן, אלך לי לדרכי.
קבוצה סגורה של דעתניות כבר אמרתי?
אכן מדהים, כל הדף הזה הוא השלכה של בוץ על מי שמקיימות קבוצה סגורה, השלכה של צרכים דמיוניים של ילדים מסוימים על כלל הילדים וכו'..
מה היומרה הזו לאמר מה משפחות אחרות צריכות או לא צריכות לעשות?
זה עיקר הדף הזה, מה צריך, מה נכון, מה לא בסדר ומה כן בסדר והיומרה התחילה הרבה לפני.
_שמישהי תגיד לי שהיא לא חושבת שיש להפגש יותר מפעם בשבוע, זה פשוט הזוי בעיני.
בבקשה, את מוזמנת כן או לא להפגש כרצונך אבל מה כל האחרים קשורים להחלטות שלך?_
נו, אני כבר הזויה ממזמן הרבה לפני עינייך.
להיות פעמיים - שלוש בשבוע ארבע שעות כל פעם עם חברים, לא מדחיק תסכולים ולא קרוב אפילו למסגרת בית ספרית אלא נותן לנו קבוצת התייחסות של אמהות וילדים שמשהו מהותי בחיים משותף לנו.
אהה.. כלומר כל זה על מנת לקבל אישור שמשהו מהותי משותף?
זה העניין? ומכאן אתן נעלבות כשיש קבוצה סגורה, מרגישות דחויות, למה, כי אין משהו מהותי משותף?
הכל תלוי וכל דבר לגופו של עניין, כשאני כותבת משהו גורף זה מול הקביעות הגורפות בדבר הצרכים של הילד, הצרכים של האמא, הקביעות המוחלטות של מה נכון ומה לא נכון.
אבל כדי לא להפריע לדיון המשמים שלכן, אלך לי לדרכי.
קבוצה סגורה של דעתניות כבר אמרתי?
הצד האפל של מפגשי חינוך ביתי
אלך לי לדרכי. דרך צלחה.
-
יונת_שרון*
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
הצד האפל של מפגשי חינוך ביתי
שמישהי תגיד לי שהיא לא חושבת שיש להפגש יותר מפעם בשבוע, זה פשוט הזוי בעיני.
אני אומרת. אין שום תדירות מפגשים ש"יש" להפגש.
אני אומרת. אין שום תדירות מפגשים ש"יש" להפגש.
הצד האפל של מפגשי חינוך ביתי
יונת, נו. זה כמו חנן ענן עם השלטים בלי הסימני פיסוק! ופה דווקא יש סימני פיסוק (-: אבל אני מסכימה איתך שהדף הזה עושה חשק להתווכח. ובכן, אני חולקת עלייך! לדעתי מי שאינו אומר שאין לומר לאחרים שיש להיפגש אחת לשבוע או פחות, לפחות, הוא אדם הזוי וראוי שיעבור את וועדת הקבלה ויתקבל למועדון של אנשים כמותו, בחיי!
הצד האפל של מפגשי חינוך ביתי
_שמישהי תגיד לי שהיא לא חושבת שיש להפגש יותר מפעם בשבוע, זה פשוט הזוי בעיני.
אני אומרת. אין שום תדירות מפגשים ש"יש" להפגש._
ההבדל, איך שאני מבינה, הוא ששני המשפטים נובעים משתי השקפות עולם שונות.
אני אומרת. אין שום תדירות מפגשים ש"יש" להפגש._
ההבדל, איך שאני מבינה, הוא ששני המשפטים נובעים משתי השקפות עולם שונות.
-
אמא_בבית*
- הודעות: 1078
- הצטרפות: 21 דצמבר 2003, 15:17
- דף אישי: הדף האישי של אמא_בבית*
הצד האפל של מפגשי חינוך ביתי
שני המשפטים נובעים מאותה השקפת עולם רק שיונת מנסחת הרבה יותר טוב.
התכוונתי לכך שאף אחת לא יכולה להגיד מה משפחות אחרות צריכות לעשות.
אם דעתה היא שיש להפגש אחת לשבוע או כל יום, זה לא משנה לצורך העניין.
מה שחשוב הוא ש:אין שום תדירות מפגשים ש"יש" להפגש
התכוונתי לכך שאף אחת לא יכולה להגיד מה משפחות אחרות צריכות לעשות.
אם דעתה היא שיש להפגש אחת לשבוע או כל יום, זה לא משנה לצורך העניין.
מה שחשוב הוא ש:אין שום תדירות מפגשים ש"יש" להפגש
הצד האפל של מפגשי חינוך ביתי
אמא בבית,
סליחה, סליחה על אי ההבנה, התכוונתי למשפט שאליו את התייחסת -
אני לא חושבת שיש להיפגש יותר מפעם בשבוע במסגרת של קבוצה, ואם אפשר גם פחות מזה, וזה נכון בעיקר לאלה שהן בתחילת הדרך
לא שמתי לב שציטטתי את המשפט שלך,
אותך הבנתי, אני באותה דיעה.
סליחה, סליחה על אי ההבנה, התכוונתי למשפט שאליו את התייחסת -
אני לא חושבת שיש להיפגש יותר מפעם בשבוע במסגרת של קבוצה, ואם אפשר גם פחות מזה, וזה נכון בעיקר לאלה שהן בתחילת הדרך
לא שמתי לב שציטטתי את המשפט שלך,
אותך הבנתי, אני באותה דיעה.
-
ריש_גלית*
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
הצד האפל של מפגשי חינוך ביתי
קצת סדר:
באמת כתבה:
אני לא חושבת שיש להיפגש יותר מפעם בשבוע במסגרת של קבוצה
ו אמא בבית ענתה:
שמישהי תגיד לי שהיא לא חושבת שיש להפגש יותר מפעם בשבוע, זה פשוט הזוי בעיני. [כלומר: זה פשוט הזוי בעיניה שמישהי תגיד לה שהיא לא חושבת שיש להיפגש יותר מפעם בשבוע. ולראיה המשפט הבא שלה:]
בבקשה, את מוזמנת כן או לא להפגש כרצונך אבל מה כל האחרים קשורים להחלטות שלך?
ו יונת שרון כתבה:
אני אומרת. אין שום תדירות מפגשים ש"יש" להפגש.
יוצא מזה ש יונת שרון ו אמא בבית אמרו אותו הדבר.
שתיהן אומרות שכל אחד יכול ללכת למפגשים כמה שהוא רוצה. או לא ללכת.
באמת כתבה:
אני לא חושבת שיש להיפגש יותר מפעם בשבוע במסגרת של קבוצה
ו אמא בבית ענתה:
שמישהי תגיד לי שהיא לא חושבת שיש להפגש יותר מפעם בשבוע, זה פשוט הזוי בעיני. [כלומר: זה פשוט הזוי בעיניה שמישהי תגיד לה שהיא לא חושבת שיש להיפגש יותר מפעם בשבוע. ולראיה המשפט הבא שלה:]
בבקשה, את מוזמנת כן או לא להפגש כרצונך אבל מה כל האחרים קשורים להחלטות שלך?
ו יונת שרון כתבה:
אני אומרת. אין שום תדירות מפגשים ש"יש" להפגש.
יוצא מזה ש יונת שרון ו אמא בבית אמרו אותו הדבר.
שתיהן אומרות שכל אחד יכול ללכת למפגשים כמה שהוא רוצה. או לא ללכת.
-
ריש_גלית*
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
הצד האפל של מפגשי חינוך ביתי
טוב, אני רואה שעד שניסחתי את דברי אחרות כבר עשו סדר בעצמן...