הצילו זקוקה לעזרה משבר בזוגיות

מעולה.

בטח שיש מה לעשות, גם אם הוא נראה נורמטיבי!!
לא מספיק "לא לחתום בלי להתייעץ עם עו"ד"
ההתייעצות מגיעה מאוחר מדי.
אם תרצי להתחרט, כי, בואי, ילדה יונקת בת שנה וחצי במשך 38 שעות בלי אמא זה טו מאצ' - למה היית מוכנה לדון בזה בכלל ולא שמת גבול בגישור?

את לא נכנסת לגישור בכלל עם אדם כזה, מה פתאום??

אם את נכנסת לגישור, זה רק אחרי שנפגשת עם עו"ד שלך (לא סתם אמרתי שווה בשביל זה לקחת הלוואה), דיברת איתה על מה היית רוצה שיהיה, היא נתנה לך את האפשרויות המשפטיות (מה מקובל ומה לא. ולא, לא מקובל בכלל לקחת ילדה בת שנה וחצי לסופ"שים שלמים) משמורת משותפת או במשמורת שלך - לכל דבר כזה יש השלכות משפטיות וכלכליות ארוכות טווח, ואת לחלוטין קלולס בזה.

צריכה ללכת רגע, אחזור בלי

שליחה על ידי געש* » 21 מאי 2020, 15:23

יושבת, אני כותבת לך בתור עורכת דין (שלא יכולה לייעץ קונקרטית, זה לא התחום שלי. אבל מכירה איך עובדים גישורים ואיך עובדת המערכת וכו').
כשיש לכם טיוטה של הסכם, קשה מאוד מאוד להתחיל פתאום מאפס.
אם יש שם משהו אחד או שניים שהם קטסטרופה קיצונית מאוד, אולי תוכלי להימנע מהם אחרי ייעוץ משפטי, אבל עדיין ההסכם בכללותו יכול להיות ממש לא טוב עבורך והרבה פחות ממה שאת יכולה לקבל.
הזמן להתייעץ הוא עכשיו. גישור לא קורה בתוך ואקום, הוא קורה על רקע של מציאות משפטית מסוימת של מה מקובל ומה פחות מקובל אבל אפשרי ומה מאוד לא סביר. מי שלא מכיר את המציאות הזו, יהיה לו קשה מאוד להתנהל בצורה סבירה בתוך גישור.
תלכי לעו"ד עכשיו. הגרוש-לעתיד לא חייב לדעת מזה אם לא תרצי ואתם יכולים להמשיך את הגישור. אבל את תוכלי להימנע מטעויות שאחר כך באמת קשה לתקן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תמרוש, כשאני קוראת הודעות שלך, אני מרגישה כאילו בשמת כתבה אותן! מעניין אם זה מחמיא לך, אבל זו ההרגשה שלי.

תודה לכן.
פניתי היום לסיוע משפטי, צריכים לחזור אלי כדי לתאם פגישה עם עורך דין מטעמם. מסתבר שאני זכאית לכך.
תודה שניערתם אותי אני לא ממשיכה בגישור עכשיו מבלי להתיעץ עם עורך דין. מקווה שלא הרסתי..

מנסיון עגום עם הסיוע המשפטי:
הן לא שם בשבילך.
הן שם בשביל לסגור כמה שיותר מהר את התיק, בכמה שפחות מאמץ, לא באמת שם כדי להכווין אותך, לא באמת

אומרת את זה כאחת שלקחה סיוע משפטי כמה פעמים בחייה בהקשר של הגירושים, ונכוותה. רק שנים אחר כך הבנתי את גודל העוול שעשיתי לעצמי ולגורה מתוך חוסר מודעות ומתוך שסמכתי על מה שהעו"ד אמרה לי.

לא שווה לפחות לנסות לשמוע את דעתו? אין לי גרוש על הנשמה ואני שקועה בחובות.. ממש לא אפשרי כרגע הלוואה נוספת..

שליחה על ידי געש* » 21 מאי 2020, 19:07

לדעתי זה בהחלט עדיף על כלום, ותנסי להיות אקטיבית ולדלות מידע בנחישות.

שווה לשמוע את דעתו/דעתה, בהחלט.
ולהפסיק להגיע למגשר.

לפגישה עם העו"ד - תגיעי מוכנה, מתומצתת.
זה לא פסיכולוג, לכן כל הרחבה מלאת פרטיםתיקח ממך את הזמן המאוד יקר של הפגישות הללו.

איזה איש הוא?
האם אפשר לסמוך עליו לבד עם הגורות/גורים?
אנחנו כבר יודעות שהוא מסית (קורא לך בכינויי גנאי מול הילדים) - איך אפשר להעלות את זה בבית משפט, איך אפשר למנוע מזה לקרות? ואם הוא ימשיך?
אנחנו יודעות שהוא אלים (הוא אלים. גם אם זאת אלימות כלפי חפצים, זאת עדיין אלימות) - איך אפשר את זה לעלות מול בית משפט?
(באופן אישי את האלימות הייתי מעלה במרכז לילד ולמשפחה של הרווחה, מבקשת טיפול רגשי לך ולילדים על הרקע הזה, זה ייעשה להם טוב בוודאות, ולא מדווח לבית משפט. טיפול זה חשוב, מאוד, וטיפול דרך הרווחה על הרקע הזה גם מסובסד)

תשאלי:
מה זה זמני שהות? מה זה אומר משמורת יחידה? מה זה אומר משמורת משותפת?
מה זה חציונות? האם הפרטנר שלך לגירושים הוא גבר שאפשר לסמוך עליו שישלם על חוג/נעליים? אם לא - איך אפשר להתנהל מול זה?
ממה מורכבים המזונות?
על מה אפשר/כדאי לוותר, על מה כדאי להתעקש?

שבי עם עצמך אחרי הפגישה, או אפילו במהלך הפגישה, דמייני לעצמך את האידיאל שלך (לא האידיאל המומצא שהיית רוצה לחיות בו. ברור שהיית רוצה לחיות בהורות משותפת עם פרטנר הורי נפלא, אבל הוא לא פרטנר הורי נפלא. הוא גבר שאומר לילדים שלו שאמא שלהם היא נחש)
נניח:
משמורת שלך
זמני שהות של שני חצאי ימים (אחרי המסגרות), ללא לינה, הגדולים סופ"ש פעם בחודש/פעם בשבועיים, הקטנה תצטרף אליהם בעתיד, לפי בשלותה הרגשית או כל ניסוח כזה.
מזונות קבועים ללא חציונות

ועם זה תגיעי לבית משפט/לגישור.

...רציתי לכתוב בעצמי. ודי סמכתי שתעשי את זה
יעלי, שלא תעזי!! אני זקוקה לך.

היה לנו מספיק מזה בתקופת בשמת, כשהיא היתה נכנסת לדף וחצי מהאנשים היו משתתקות וזזות הצידה (בכבוד, בנימוס) כדי לתת לה ספייס, ובסוף כותבות פחות בעצמן.
ממש לא בא לי על שידור חוזר של אותה דינמיקה :-\
זה לא טוב. לא לנתמכות, לא לתומכות, ובטח שזה לא טוב לי.

כל כותבת כאן חשובה. כל כותבת מאירה צד קצת אחר, במילים אחרות, משלימה את דברי חברתה, מחזקת, מחדדת נקודה, לפעמים מעלה מחלוקת שחשוב להעלות. וכל זה נחוץ וחיוני.

הייתי כותבת את זה בכל מקרה, אבל בדיוק עכשיו אני עסוקה כאן עם כמה קטסטרופות ומחויבויות אחרות, ולא אוכל להיכנס לדף הזה בקרוב.
תמשיכו להחזיק את הספינה על המים

(())(())

ליבי בר, געש - כל מילה

|Y|

שליחה על ידי יעלי* » 23 מאי 2020, 09:53

_היה לנו מספיק מזה בתקופת בשמת, כשהיא היתה נכנסת לדף וחצי מהאנשים היו משתתקות וזזות הצידה (בכבוד, בנימוס) כדי לתת לה ספייס, ובסוף כותבות פחות בעצמן.
ממש לא בא לי על שידור חוזר של אותה דינמיקה tilted
זה לא טוב. לא לנתמכות, לא לתומכות, ובטח שזה לא טוב לי._
אני ממש מסכימה אתך.

יעלי, שלא תעזי!! אני זקוקה לך.
מסיבות כאלה ואחרות, כבר כמה שנים ממש קשה לי להתבטא בכתב באינטרנט, ובפרט בנושא הזה. אני מתאמנת, אבל זה עוד לא בתחום הנראה.

בקיצור נמרץ (גם אני עסוקה)- תודה חברות יקרות שהדגשתי וחידדתן- אין ספק שמידע הוא הבסיס לפעולה, ואין להכנס לתהליכים בלי מידע כמה שיותר נרחב וליווי בסיסי לפחות. התוצאות ישפיעו עליך ועל ילדייך לשנים ארוכות.
ואני מסכמת את השבועות האחרונים:
אנא הזכירי לעצמך שוב ושוב שהעובדות כאן. את לא מדמיינת ולא מחרחרת מדנים. הדף הזה יכול לשמש כלי לתזכורת במקרה הצורך. רשימת השאלות יכולה להזכיר לך. כל ניסיון שלו להתקרב בלי טיפול עומק שלו עם עצמו (שדורש המון זמן מאמץ ורצון שלו להשתנות, וגם תוצאות!) נידון להחזיר אותך למצב הנדנדה המתעתע שבו חיית. הוא לא מפגין סימני הבנה ורצון לשינוי, אלא מניפולציות להחזיר אותך למקומך הרגיל (מעוכה).
בשביל להציל את ילדיך ואותך בחרת באומץ להיפרד. עכשיו צריך לנהל את התהליך בתבונה, ולזה את זקוקה למידע ולליווי.

האם תוכלי לקבל עזרה כספית/הלוואה מהורים/ אחים / משפחה/ חברים בשביל עזרה משפטית?

בהצלחה!

שהדגשתן וחידדתן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה לכן....
ההורים שלי בעצמם במצב כלכלי לא פשוט, גם האחים הן הגדולים והן הקטנים ... ממש לא רוצה ליהיות מעמסה על מישו וגם אני בלי אפשרות להחזיר חובות בזמן הקרוב. יש מספיק חובות משנות הנישואין.... הקשרים עם חברות נשארו רופפים מאוד...

יושבת, אכן מצב לא פשוט.
אבל חשוב לדעת שבצומת הזה, להחלטות מסוימות שאת מקבלת עשויות להיות השלכות כלכיות לשנים רבות.
חוזה גירושין תקף לעשורים, לא?
אין איזה גמ"ח שנותן הלוואות בריבית נמוכה לנשים במצוקה?

כבר כמה שנים ממש קשה לי להתבטא בכתב באינטרנט, ובפרט בנושא הזה. אני מתאמנת, אבל זה עוד לא בתחום הנראה.
יעלי, מבינה לגמרי

בלי לחץ. זו היתה פניה קיבוצית.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מפחדת שאיתו לא אגיע לידי הסכם.
חושב לשלם כ1500-1800 מזונות עבור שלושת הילדים עם המדור, כמו כן דורש שאחזיר איתו חוב של 30 אלף שח שלווה מחבר לצורך רכב שרכשנו. שכמו שאני זוכרת למטרה הזאת לקחנו הלוואה מהבנק והלוואה מההורים שלו. ממש מוזר לי העניין עם החבר שבן זוגי טוען שלא מעוניין להזדהות בבית הדין.
במשך שנות הנישואין הוא היה שולט בכסף וחוץ מהחשבון המשותף החזיק גם חשבון פרטי שאין לי מושג מה הולך שם. יתכן מאוד שיש לו חסכונות מהצד שלא ידעתי. לי נאמר כל הזמן שאין לנו כסף.

וואי וואי.

את חייבת עו"ד.
וכאמור - להפסיק כל דיחה איתו על הסכם עד שיש לך עו"ד.

משהו כאן מסריח בטירווווווווווף

יש לך גישה לבנק ולהלוואה משם?

החשבון המשותף הוא היחיד שמעניין אותך.
אם הוא לקח הלוואות בחשבון הפרטי שלו, ללא ידיעתך, זה לא עלייך.

לפחות למיטב זכרוני, אבל שוב, זאת שאלה לעו"ד

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טוען שאם לא אסכים איתו- ידרוש משמרת משותפת ויתבע אותי על כל מיני סכומים ונזקים שגרמתי לא... שאין לי מושג מה
ההלואה הפרטית היא לא לבנק אלא לחבר וניתנה לדבריו במזומן ואמורה ליהיות מוחזרת במזומן.
יכול ליהיות שלקח הלוואןת מהחשבון הפרטי.. אין לי איך לדעת..

פוס משחק.
הוא אלים ומניפולטיבי בטירוף, גם עכשיו (!!)

אין "להסכים" או "לא להסכים" איתו
את לא דנה איתו על זה בכלל עכשיו.
את לוקחת פסק זמן, מוצאת עו"ד דחוף דרך נעמ"ת או דרך ויצ"ו, או דרך כל עמותה אחרת שמתעסקת בזה.

כל פעם שהוא פותח את הפה לדבר על ההסכם את לא מוכנה לדבר על זה.
לא כן ולא לא.
את עוד לא יודעת, מעבירה נושא לילדים ולסידורים טכנים עכשווים לא עתידיים.

אני לא יודעת מה המצב כרגע - חיים ביחד באותו הבית?
איפה זה עומד מול הגישור?
מתי הוא מאיים עליך ככה - טוען שאם לא אסכים איתו- ידרוש משמרת משותפת ויתבע אותי על כל מיני סכומים ונזקים שגרמתי לא. ?
מה מצב התקשורת בינכם בלי קשר לזה?

המצב שלך ממש רגיש

שליחה על ידי למ* » 28 מאי 2020, 00:12

תקליטי את האיומים בסתר. שיהיה לך.
במיוחד את השימוש בטיעון המשמרת המשותפת כאיום אם לא תעני לדרישות כספיות.
תקליטי שיחות איתו כדי שתוכלי להוכיח קיומן.
שימי סיסמא לטלפון אם אין לך.

יושבת יקרה,
האיש שאת נפרדת ממנו הוא מניפולטיבי ואנוכי, משחק בך ומענה אותך, וכל זה על חשבון ילדיו. הוא לא עשה שום תהליך עומק להשתנות ולכן אין סיכוי שבתהליך הגירושים הוא יתנהל אחרת. לא דמיינת ולא התפנקת, ואת מתגרשת בגלל שחיים כאלה פוגעים בך ובילדיך.
זוהי בדיוק הסיבה שבגללה את זקוקה לליווי מקצועי. הוא ינסה בכל דרך לגזול ולעשוק אותך ואת ילדיו לטווח ארוך על ידי ההסכם הזה, לשלם כמה שפחות מזונות, ולהפיל עליך חובות והלוואות שלו, ולהיות כמה שיותר מסוגל להחליט החלטות שיפגעו לאורך שנים בחופש שלך ושלהם, על ידי הסטת ההסכם לטובתו ולנוחיותו.
לכן ממש אין ברירה. אין לך אפשרות לסמוך עליו ואת חייבת להשיג לעצמך ליווי מקצועי, שיעזור לך לשמור עליך ועל ילדיך, ויפה שעה אחת קודם.
חשוב לראות את המצב לאשורו, זה יחזק אותך ויאפשר לך לפעול לטובת ילדיך ולטובתך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה לכן שאתן מזכירות לי שוב ושוב למה החלטתי להפרד.....
מישהיא יודעת עד איזה גיל של הילד מתייחסים בבית הדין לעניין ההנקה? הקטנה בת שנה וחצי ויונקת אבל אני נוהגת להניק זמן ארןך, הגדולים ינקו עד שנתיים וחצי ושלוש וקצת. בכל מיני מקומות באינטרנט כתוב שמגיל שנתיים האבא יכול לקבל את הילד ללינה. אולי באמת ללילה אחד זה עוד איכשהו יהיה בסדר אבל חצי חגים וחופשים יכול ליהיות כמה ימים רצופים! האם בעצם מאלצים אותי לגמול אותה בגיל מסויים? יש לציין שהאבא היה בעד ההנקה אבל לא רואה שום סיבה הגיונית למה להניק ילד בן שנתיים או שלוש...

נדמה לי שבגמרא או במשנה או בתלמוד (אני מערבבת קצת...) מקובל שתינוק יונק עד גיל שנתיים באופן רגיל, ואם הוא חלש או חולני או קטן מומלץ להמשיך להניק עד גיל ארבע. אין לי מושג לגבי בתי משפט מודרניים.
למיטב זכרוני מדפים דומים לאישה עדיף לפתוח תיק גירושין בבית משפט אזרחי, שגישתו יותר הוגנת לנשים. לבעלך כדאי להקדים אותך ולבקש פתיחת תיק גירושין דוקא בבית דין רבני/ דתי, כי שם מעדיפים לשפוט לטובת הגבר. בית הדין בו נפתח התיק- בו מתנהל הדיון בשלמותו, ואי אפשר להעבירו לבית דין אחר. לכן ממש כדאי לך להיות הראשונה.
לכן חשוב שתתיעצי עם מי שמבין בחוקים הללו, ולא רק ב'נזכרתי במקרה' כמוני כי ההשלכות יהיו מאוד משמעותיות בשבילך ובשביל הילדים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה יוליקו, בוודאי אדאג להתיעץ עם עורך דין.
פשוט מכעיס אותי מאוד המחשבה שמישהו יכול להחליט בשבילי ובשביל התינוקת עד מתי להניק! מה שאמור ליהיות קשר ככ אינטימי בין האם והילד שלה.

מכעיס אותי מאוד המחשבה שמישהו יכול להחליט בשבילי ובשביל התינוקת עד מתי להניק!
מזדהה. זה מאוד של שתיכן, ומקומם ברמות על שמישהו יחליט לקטוע את זה.

יקרה,
על ההנקה כסעיף משפטי, אני מצטרפת להמלצה להתייעץ עם מי שיודע.
את המחשבות שלי על לתת לתינוקת בת שנתיים להיות בלי אמא שלה ועם אבא אגרסיבי לפרקי זמן כל כך ארוכים, אני אשמור לעצמי.

אבל על ההנקה כשלעצמה אני יכולה להגיד לך: אין שום סיבה ושום צורך לחשוב במונחים של גמילה!
תמשיכי להניק כמה שמתאים לכם, מתי שמתאים, באיזו תדירות שמתאימה לך, ואל תדאגי.
גם אם, במקרה הכי גרוע, הוא יקבל אותה ללילה או סופשבוע מדי פעם, עדיין תוכלי להניק בלי בעיה.
היא לא תשכח לינוק, והחלב שלך לא ייגמר, וגם השדיים יוכלו בקלות להתאים את עצמן להפסקה כזאת, בלי גודש.

פעם יצאתי עם עוד כמה מדריכות הנקה לכנס הנקה שנתי של יומיים וחצי.
הרבה מתנדבות באו עם התינוקות, אבל אנחנו בחרנו לקחת חופש

ארבע אמהות לפעוטות יונקים בגילאים 1.5 - 3 יצאו לחופשה של סופשבוע.
בדרך חזרה, פתאום חשבתי על היונק שלי ואמרתי להן: תגידו, איך הציצים שלכן?
כולן הסתכלו, בדקו, מיששו, ואמרו "אה, בסדר גמור".
אין גודש ואין בעיות.
וכמובן, כשכל אחת מאתנו הגיעה הביתה - ישר טיפס עליה היונק המאושר. כרגיל. כאילו לא היתה הפסקה בהנקה בכלל.

גם את תוכלי לעשות את זה.
אז אל תתני לו יותר כוח ממה שבאמת יש לו

מקומם ברמות על שמישהו יחליט לקטוע את זה.
לא נראה לי שמישהו בכלל יהיה מסוגל לקטוע את זה. ברמה המעשית? איך? הוא לא חי אתך, את מיניקה בבית ואיפה שמתחשק לך, וזהו זה.

רק צריך לוודא שהוא לא ישתמש בהנקה לטווח ארוך כטיעון מניפולטיבי מרושע נגדך.
בחברה שאין לה מושג על הנקה לטווח ארוך, אני חוששת שזה אפשרי

(ולכן, שוב, צריך עורך דין טוב)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה תמרוש, אכן אם רק לילה אחד פעם בשבועיים עוד אפשר להתתדר אבל אצי מחופשת קיץ זה הרי כמעט שבועיים!

מבחינה פיזיולוגית, אני כמעט בטוחה שזה אפשרי.
בגיל כזה, בלוטות החלב נשארות פעילות בפוטנציה והיכולת להפיק חלב חלב נשארת לכמה שבועות טובים אחרי גמילה.
אבל זה בהחלט יכול להיות טיעון למה הפרדה ממך לפרק זמן כזה ארוך הוא לא אפשרי ולא רצוי.
ושוב: להתייעץ עם מומחה משפטי.

את בקשר עם שירותי סיוע?
מה קורה עם המרכז לאלימות במשפחה שהפנו אותך אליו?

שליחה על ידי פלוני* » 31 מאי 2020, 14:08

בית דין לענייני משפחה!!! לפנות עכשיו!!!!!!! לפני שיהיה מאוחר מדי!!!!!!! עכשיו!!!

שליחה על ידי פלוני* » 31 מאי 2020, 14:09

ברבנות יפגעו בך. לפנות עכשיו, לפני שהוא פותח תיק ברבנות. עכשיו!!!!!!

תשמעי,
את זקוקה ליותר עזרה ממה שאפשר להציע לך פה.
את במצב מאוד מוחלש בעקבות הנישואין האלה.
את לא מאמינה בכוחך - וזה מובן. תוצאה של האופן שבו הוא "גידל" וחנך אותך.
את התייחסת אל עצמך במילים "אני בחובות", אבל עכשיו מתברר שהוא זה ששלט בכסף והסתבך בחובות - ומנסה להפיל את זה עלייך.
את מבינה? האוטומט שלך זה לקחת את האחריות, האשמה וכל הברוך על עצמך.
עצור!!!
במצב כזה, הייתי רוצה לשמוע שאת פונה לתמיכה, יוצרת קשר עם ארגונים ואנשים טובים, מבקשת עזרה ממי שאפשר לסמוך עליו.
מה מקורות הכוח שלך? ואיך את יכולה ליצור עוד?
איך את יכולה לחזק ולהתחיל לרפא את עצמך מהנזק שהנישואין האלה גרמו לך, תוך כדי התמודדות עם המצב הנוכחי?
את לא יכולה לעשות את זה לבד.
אבל את כן תוכלי לעשות את זה ביחד

זה שהקשר עם חברות רופף, זו אחת התוצאות של המניפולציות של בעלך בנישואין, להרחיק אותך ממי שיכול לתמוך בך. ואז מה אם למשפחה שלך אין כסף - הם יעזרו לך.
המחשבות שאין לך למי לפנות, הן מחשבות שווא שהוא שתל אצלך לאורך שנים, כאילו הוא ורק הוא המושיע שלך. הוא ממש לא.

מניסיון שלי, אם תפני לחברה שהקשר איתה רופף ותשתפי אותה בצרה שלך - היא תעזור!

גם מקשיבה - נכון מאוד!!!
הפעולה הראשונה והיסודית ביותר של נצלנים, שתלטנים ושאר מרעילים היא - הפרד ומשול.

מניסיון שלי, אם תפני לחברה שהקשר איתה רופף ותשתפי אותה בצרה שלך - היא תעזור!
זה מסר אופטימי שהייתי קצת מהססת לכתוב באינטרנט למישהי שאני לא מכירה.
אבל, מהניסיון שלי, אם תעזי ותפני לשלושה אנשים שונים - 99% סיכויים שתקבלי תמיכה, לפחות מאחד מהם.
גם אם הקשר ביניכם רופף, או התחלתי, או שהיה פעם קשר טוב שגווע.

בשעת מצוקה או צורך גדול - תעשי שלושה טלפונים

(())(())

תמרוש, תודה שכתבת באופן מדויק יותר את מה שרציתי. עדיף, כמובן לפנות ל-3 אנשים.

שלום יושבת יקרה,
מה שלומך?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יולי קו, יותר טוב.
עוד פחות מחודש יש פגישת מהות ראשונה.
העורכת דין מבסיוע המשפטי שקבלתי הכינה אותי אליה.
אני עצמי לאט לאט מתחילה לנשום איוור. לעשות מה שאני אוהבת, ללבוש מה שאני רוצה. חידשתי כמה חברויות ישנות שהוזנחו בזמן הזוגיות. פניתי לרווחה בבקשה לקבל סיוע נפשי במרכז לנפגעות אלימות במשפחה. מרשה לעצמי להנות כשהילדים איתו במקום לבכות על מר גורלי שמפרידים אותם ממני וכו... לא שזה קורה הרבה, הוא אמנם מדבר על משמורת משותפת בפועל הם רוב רובו של הזמן נמצאים איתי.

חדשות טובות! כולן!
אני גם שמחה על הניק החדש שלך, רק שנראה לי שאת כבר לא כל כך יושבת

, אלא זזה קדימה!

שליחה על ידי למ* » 09 יוני 2020, 22:46

עדכון משמח. כל הכבוד!!!
בהצלחה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עדיין לא קרה כלום בעצם.... עוד לא היה פגישת מהות, עוד לא הגענו לשום הסכמים. פשוט אני כבר קצת פחות בדיכאון. ולא יודעת למה רוצה פיתאום לשיר ולרקוד. ולא יודעת מה פתאום אני ככ שמחה ובהיי עכשיו. אני הגיונית? התגובות שלי הגיוניות? דרך ארוכה וקשה עוד לפני... אני מפחדת שעוד מעט יגיע שוב הריסוק והיאוש..

מה פתאום אני ככ שמחה ובהיי עכשיו. אני הגיונית?
בטח שזה הגיוני!
הסרעפת שלך משתחררת כי את בסביבה בטוחה, ולא צריכה להיות במצב של 'הך או ברח' (או של קפיאה על המקום). לכן את נושמת טוב יותר, את מטפלת בעצמך טוב כשאת עושה דברים שאת אוהבת. את מתחזקת. את מקיפה את עצמך באהבה עצמית וגם בסביבה אוהבת חיצונית. את מחזקת את עצמך על ידי איסוף ידע לקראת העימותים שיבואו (ידע זה כח!). את משלימה עם מה שיש ושאי אפשר לשנות כרגע, ומפיקה מזה טוב, וגם לא מבזבזת כוחות בלדפוק את הראש בקיר.
ברור שיהיו גם זמנים קשים, כי לא פשוט להפרד בקלות מאדם כזה. אבל איך שאני רואה את זה מפה- את תעשי כל מה שצריך בשביל להוציא את הילדים ואת עצמך מהבוץ, וזה יסתדר. ובלי הכתישה שלו את מרגישה בעצמך שזה כבר הרבה יותר טוב מאשר לפני כמה שבועות.
מה שאת חייבת לעצמך זה להמשיך לאפשר לעצמך נשימה, תנועה, חברות, ואהבה לעצמך ולילדים, קשר עם חברות, ולתכנן טוב טוב את הצעדים המשפטיים שישחררו אותך ממנו ומההתעללות שלו. ובעיקר- להשמר ולא ליפול לבור התעתוע. לא להאמין להבטחות ללא בסיס וללא קבלות. אז להיות מלווה במקצוענים בשביל לאפשר לכם חיים טובים אחרי הפרידה החוקית.

_בטח שזה הגיוני!
הסרעפת שלך משתחררת כי את בסביבה בטוחה, ולא צריכה להיות במצב של 'הך או ברח' (או של קפיאה על המקום). לכן את נושמת טוב יותר, את מטפלת בעצמך טוב כשאת עושה דברים שאת אוהבת. את מתחזקת. את מקיפה את עצמך באהבה עצמית וגם בסביבה אוהבת חיצונית. את מחזקת את עצמך על ידי איסוף ידע לקראת העימותים שיבואו (ידע זה כח!). את משלימה עם מה שיש ושאי אפשר לשנות כרגע, ומפיקה מזה טוב, וגם לא מבזבזת כוחות בלדפוק את הראש בקיר._

ולא יודעת למה רוצה פיתאום לשיר ולרקוד.
תעשי מה שהגוף שלך אומר לך. זה יחזק אותך

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כן.... ידעתי שהנפילה בסוף גם תגיע.....
בשבוע האחרון התחיל להרעיף עלי מילים יפות של אהבה ופרחים, מדבר יפה כשמתקשר אלי. מבקש שאחשוב אם אני באמת רוצה ככה לעשות את הטעות הזו להפרד ממנן ובכך לפגוע בילדים. אחרי שכבר השלמתי עם הפרידה והתחלתי פיזית להרגיש יותר טוב בלחיות את חיי בלעדיו שולח לי ממתקים ומתנות, העיקר שאחזור אליו. הוא כל כך רומנטי עכשיו.
וזה כל כך מערער אותי! ומשבש את הביטחון שלי בדרך הזאת. אומר שרוצה שנלך לטיפול זוגי. שממש ממש אין לי כוח לזה.

הוא עשה משהו בשביל לצאת מהמתכונת המתעתעת?
הוא הולך לטיפולים?
הוא מסכים לכבד אותך ואת הבחירות שלך, כולל זו של להיפרד כי רע לך איתו?
לא נראה לי, כי הוא לא הביא שום הוכחה לזה. הוא הוציא כסף על פרחים ודיבורים ריקים מתוכן, כי את יודעת שזו תבנית כזו אצלו, ושזה לא מחזיק.
את תעשי מה שאת רוצה, כמובן, אבל את נכנסת בדיוק לתבנית שתמרוש הזהירה ממנה. אפשר לקרוא לזה תבנית היו-יו. כל פעם שאת מתרחקת מהבור האפל הוא מושך אותך בחזרה במתנות ופרחים. זאת הבחירה שלך אם את מעדיפה לחיות בדרמות כאלה של שיא האושר יום אחד ושיא האומללות בימים שאחר-כך, וחוזר חלילה (חלילה וחס:-/).
את יכולה לחזור ולקרוא מה שכתבת בתחילת הדף בשביל להזכר ממה רצית לברוח.

כתבתי ברצף, ופתאום אני נזכרת לשאול אותך:

מה את מבקשת מאיתנו פה? חיזוקים בדרך שהתחלת בה? לפרוק את הלב? רשות לחזור אליו? משהו אחר?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא יולי קו , הוא לא הלך לטיפולים או משו. כשניסיתי להסביר על דברים בעיתיים שעשה הכחיש. ורוצה טיפןל זוגי.
אני כניראה מבינה מה נכון עבורי. ולא מבקשת רשות לחזור. כי ככ טוב לי בלעדיו לידי. פשוט הביטחון שלי הולך ונחלש מול הנחמדות שלו. וכאן אתן מצליחות תמיד לנער אותי ולהזכיר שהכל אותו הדבר עדיין ואני חוזרת אל אותם החיים שהיו לי איתו.
וכן, אני זקוקה לחיזוקים בדרכי, לפרוק את הלב. ולא רוצה לחזור אליו. רק שהוא דואג להזכיר לי איך הילדים יסבלו כל החיים ויהיו מסכנים ולא מוצלחים כי ההורים שלהם גרושים. וגם איך אני אהיה מסכנה בגלל זה.

שמחה שענית, קיוויתי לא לפגוע בך בנחרצות יתר.
רק שהוא דואג להזכיר לי איך הילדים יסבלו כל החיים ויהיו מסכנים ולא מוצלחים כי ההורים שלהם גרושים. וגם איך אני אהיה מסכנה בגלל זה.
איך הוא יכול להזכיר לך משהו שלא קרה, בהתחשב בזה שכרגע במציאות קורה דבר הפוך? עובדה שאת מרגישה יותר טוב כשאת בלעדיו.
הרבה ילדים של הורים גרושים נהנים מזה שהאווירה בבית של כל הורה יותר רגועה ונעימה מאשר בבית המריבה המקורי. לו הוא היה טורח לעשות תהליך צמיחה אישית היה אולי על מה לחשוב, אבל כרגע הוא מפזר בנדיבות צ׳קים בלי כיסוי. אל תתני לקנות את חייך,את חיי ילדייך ואת אושרכם ככה בזול.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למען האמת יוליקו אכן דבריך היו די נחרצים. אבל משהו בי כניראה השתנה ואני משתדלת להוציא את הרגש והתסביכים מכל עניין ולדבר בצורה ענינית.
ותודה לך שאת כאן. כי כל ניעור כזה מוביל אותי קדימה.

היי נשמע קשה. העצות שלי:

סיוע משפטי ודחוף. עניין של מזל מה שמקבלים ותמיד אפשר במקביל להתייעץ שיחה אחת עם עורך דין פרטי שתוכלי לכוון את הטיפול בסיוע המשפטי. בכל מקרה הם עושים מה שהם יכולים ובענייני מזונות כיום הפסיקה מאוד ברורה וטווחי הסכומים מאוד ברורים.
קשה לומר - אבל נסי לא להתרגש מהאיומים שלו.
לא לנהל איתו שום שיחה. כלום. הכי מינימלי. ייתכן והוא מקליט אותך ומספר סיפורים ואת אפילו לא מבינה כרגע ששיחה מסויימת מסוכנת עבורך.
תתמקדי במה שחשוב לך.
שימי לב מה הוא מסתיר - שם הכי צריך לחפש.
תבואי חיובית לפגישות המהות תראי שאת רוצה להגיע להסכם שזה יהיה לטובת הילדים. אם ייצא ואם לא - זה יהיה לטובתך שאת ניסית. אגב דברים טובים יוצאים מפגישות מהות.
לגבי לחזור יחד לא חושבת שמישהו חיצוני יכול להגיד לך מה לעשות כל זוג הוא עולם ומלואו - אבל אם כן נסו לנהל את זה תחת טיפול כלשהו מסובסד. מה שכן לפעמים זו מלכודת נסיון לחזור כדי להרדים אותך שלא תתבעי ובינתיים למשוך זמן אז תמשיך רגיל בהליכים ובמקביל כל השאר.

_בשבוע האחרון התחיל להרעיף עלי מילים יפות של אהבה ופרחים, מדבר יפה כשמתקשר אלי. מבקש שאחשוב אם אני באמת רוצה ככה לעשות את הטעות הזו להפרד ממנן ובכך לפגוע בילדים המשפט הזה הוא כל התורה על רגל אחת . בחלק הראשון של המשפט הכל כביכול נפלא. בחלק השני כבר ברור שזה על תנאי , שיש איום ונחשפת המניפולציה:הטעות שאת עומדת לעשות בלהיפרד ממנו (הוא לפני הילדים) ולפגוע בילדים. הוא מציג עצמו כאילו בא להציל אותך, הקטנה והטיפשה שלא מבינה כלום מהטעות הנוראה . בסוף עוד תצטרכי לומר לו תודה על הפרחים ועל כך שמדבר אליך יפה ! אל תשלי את עצמך, לרגע הוא לא רואה אותך ומדוע בחרת להיפרד. מה שהוא מציע לך פה זה הכי טוב שיש לו , ביום הכי טוב שלך תקבלי מילים יפות וריקות ופרחים(שימי לב איזו סיטואציית קיצון צריך כדי שהמעט הזה בכלל יקרה) ובשאר הזמן תקבלי את כל מה שבגללו הלכת.
עשית צעד כל כך אמיץ כדי להיטיב איתך ועם הילדים, יש לך בעל מתעלל שמעז להרים עליך יד. לא חוזרים למקום כזה. לא שוקלים לגדל ילדים בבית כזה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מציע נקודת מבט נוספת. כללית יותר שקשורה לתהליכי קבלת החלטות באשר הן.
כאשר מקבלים החלטה, כמו ללמוד, להתחתן, להחליף מקום עבודה, ומה לא, ויש בדרך כלל לבטים לכאן ולכאן. הלבטים נובעים מכך שיש רווח מסוים במהלך הנדון או טיעונים בעדו, אבל יש גם הפסד וטיעונים נגד. הרי אם הכל רווח, והכל היה בעד, אז לא היו לבטים. דוגמה טובה לכך היא כאשר אנחנו מחליטים לצאת מאזור הנוחות שלנו. זה אומר שעלינו לוותר על הנוחות שאותו אזור הציע לנו וזה לפעמים קשה מאד, הרי היה שם מאד נוח... לכן, לפעמים נצא מאזור הנוחות ולפעמים נישאר בו.
העתיד לא ידוע. לכן, אי אפשר לקבל החלטות על העתיד לפי משאלות לב. אפשר לקבל החלטות על סמך ההווה, וכמובן שאינני מכיר אותך או את בעלך. אבל ההתרשמות שלי היא שלו היית הבת שלי, הייתי מציע לך, על סמך המידע שאת מספקת לגבי מה שקורה בהווה, בלב כבד, להיפרד ממנו.
אינני מצפה ממנו להיות מושלם. גם את בוודאי אינך מושלמת. לו היינו שואלים את פיו, היה מוציא רשימה ארוכה של דברים שאת לא בסדר בהם ומן הסתם בחלק מהמקרים הוא גם צודק. אבל, זו רשימה שיש לכל זוג אנשים שחולקים עבר משותף. זו לא הנקודה. הנקודה היא שברגע שעוברים גבול מסוים, ברגע שמתחילים לתפוס את בן הזוג כמישהו שאי אפשר לסמוך עליו, קשה מאד לחזור לאחור. ברגע שעוברים גבול מסוים, זו רק שאלה של זמן ש"בגללך" הוא יעבור את הגבול הזה שוב.
פרידה זו אינה קלה. יש ילדים, יש חיים משותפים, יש רכוש, יש עבר שהיו בו רגעים טובים רבים. יש בהחלט טיעונים נגד פרידה ונגד גירושים למכביר. יכול להיות גם שמצבך הכלכלי והרגשי יורע בעקבות המהלך. לא ניתן לדעת עכשיו מה ילד יום ולכן תסריטים דימיוניים אינם חלק מתהליך קבלת ההחלטה.

מה שכן ודאי הוא שזה בן זוגך, שאלו דרכיו, ולכן אני מציע שתשאלי את עצמך..
האם תרצי לבלות איתו את שארית חייך?
האם תרצי לחלוק איתו את מיטתך?
האם תרצי שיהיה מודל הורי של הילדים שלכם?
האם תרגישי טוב כאשר תידרשי לסעוד אותו בחוליו?
האם תוכלי לשמוח בשמחותיו?
האם תוכלי לתת לו כתף חמה בעת משבר?
להבנתי, התשובה לחלק ניכר מהשאלות הללו היא לא.

ועוד שאלות:
האם הוא מראה סימנים שיסעד אותך בחולייך?
האם מרגיש לך שהוא יכול לפרגן לך ולשמוח בשמחתך?
האם נראה סביר שהוא יוכל לתת לך כתף חמה בשעת משבר?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה לכם על התגובות המושקעות! זה כל כך לא מובן מאיליו.
אכן עניתי לא על רוב השאלות. כך שלא נראה שהפרחים יכולים לשנות משו. מה גם שכמו שכתבת8 היה חייב לקרות משו מאוד קיצוני כדי שזה יקרה.
בפעם הקודמת שהוא לקח את הילדים גם הקטנה הצטרפה אליהם לבקשתו. חשבתי שעדיף כך. היא מאוד משתעממת בלעדיהם ועוד סוד קטן - התחלתי להנות מהחופשים הקטנים האלה.... בשנים האחרונות האימהות שאבה את כל כולי ושכחתי כבר מי אני מה טוב לי ומה אני אוהבת. או שזה היה סוג של בריחה..
בכל מקרה השבת היה צריך לקחת אותם לפי מה שסיכמנו, מעט לפני כניסת השבת התקשר והודיע שיכול לקחת רק את הילד הגדול ולא את שני הקטנים. הבעתי את מורת רוחי על כך שמודיע ברגע האחרון והוא אמר מה זה כבר משנה לך את ממילא בבית בשבת.
כניראה הוא החליט שלא מתאים לו לטפל בקטנים בשבת והוא מעדיף רק את הגדול שסך הכל כבר ילד די עצמאי. האם זה היה נכון ש"ויתרתי" לו ככה? הרי זה הילדים שלי? או שאולי אהיתי צריכה לומר שאם לא מתאים לו לקחת את הקטנים אז גם את הגדול הוא לא יקבל זה לא פיקניק? אני חושבת להתיעץ עם העורכת דין אבל מה לדעתכן היה נכון לעשות? כי ההרגשה היא שהוא מתנהל כמו שהוא רוצה ומתאים לו. מה כדאי לי לעשות פעם הבאה במקרים כאלה?

אני שכתב לך בבוקר
הבנו כבר עם מי יש לך עסק ולכן אל תתפלאי. הרי בדיוק בגלל זה, בין היתר, את נפרדת ממנו. הפינה הזאת כבר סגורה והפרשנות למציאת הגורמים אולי מיותרת.
שאלי את עצמך במקרה שכזה מה היא טובת הילדים. רק זאת. מה לדעתך טוב יותר להם?

בכל מקרה השבת היה צריך לקחת אותם לפי מה שסיכמנו, מעט לפני כניסת השבת התקשר והודיע שיכול לקחת רק את הילד הגדול ולא את שני הקטנים
זה עשוי להעיד על כושר האבהות שלו.הוא לא אחראי, ואין לו בעיה לאכזב את הקטנים ברגע האחרון. שווה להקליט את השיחות איתו.
הבעתי את מורת רוחי על כך שמודיע ברגע האחרון והוא אמר מה זה כבר משנה לך את ממילא בבית בשבת.הוא שתלטן ולא מכבד אותך
אני מדגישה את הדברים האלה לא מתוך קטנוניות, אלא כדי לשקף שבכל התנהלות שלו, אפילו לא קיצונית מתעללת משתקפת הבעיתיות. חשוב לראות את זה כי זה האיש וזה מאוד יומיומי.
אני מסכימה שטובת הילדים היא החשובה ביותר. טובת הילדים לדעתי היא להרגיש אהובים ורצויים. כמובן חשוב להתייעץ ולשתף את העו"ד

שליחה על ידי יעלי* » 21 יוני 2020, 09:50

רק שהוא דואג להזכיר לי איך הילדים יסבלו כל החיים ויהיו מסכנים ולא מוצלחים כי ההורים שלהם גרושים. וגם איך אני אהיה מסכנה בגלל זה.
איףףףף.... המניפולציה....