הריון ולידה בגיל מבוגר

בנוסף, לכל הדברים שנאמרו כאן, ישנם גם הילדים הבוגרים של אמא ל-5, שיוכלו למשל, להוות בית שני, כשה-6 (אם וכאשר...) יהיה מתבגר, ולארח אותו, למשך תקופות של שבוע...
מבחינתי שלי, אני כנראה אניק עד שהמחזור שלי ייפסק כליל, ליתר ביטחון, כמשנה זהירות...

אבא בן 41 זה מבוגר???

ומכילה מ״ס הנחות יסוד כל-כך נוקשות בעיני, שקשורות יותר לאידיאולוגיה ופחות למציאות, לדעתי. אין לי עניין להתווכח איתך ומניחה שגם אין בכך טעם.
ושלך לא?

סתם מקדם את דעותייך.
בדיוק כמו שאת מקדמת את שלך.

_אבל, יש כ״כ הרבה דוגמאות עצובות על אבות או אמהות צעירים/ות ״לא מוצלחים״.
ולהיפך !_
נכון, ובדיוק כמוך אני כותבת מדעתי ומנסיוני. מה לעשות שהם שונים משלך?

ישנם גם הילדים הבוגרים של אמא ל-5, שיוכלו למשל, להוות בית שני, כשה-6 (אם וכאשר...) יהיה מתבגר, ולארח אותו, למשך תקופות של שבוע...
מישהו שואל אותם? אולי הם לא מעוניינים להיות הורים חלופיים?
אני הפלונית אלמונית מלמעלה. הכינוי נשמט.

אבא בן 41 זה מבוגר???
כנראה שכן. לפחות בזמנו זה לא היה מקובל. (אני כבר לא כל כך צעירה בעצמי

פלוני אלמונית

מרגשת אותי הידיעה שהרית. מאחלת לך את מה שאת רוצה. אם תחליטי להמשיך לכתוב, אני כאן.

גם אני.
חושבת עלייך...

כשהילד או הילדה יהיו בני עשרים ממממ את תהיי כבר בת 66, לדעתי, לא כיף לאף אחד מהצדדים
איזה הצהרה לא הוגנת ואף מקוממת. הרי יש בלי סוף משפחות שהאמא בת 46 ולא כיף לאף אחד מהצדדים. או שאמא חרשת ולא כיף לאף אחד מהצדדים. או שהאמא שמנה ולא כיף לאף אחד מהצדדים וכו'. וכמובן בלי סוף משפחות שיש את כל אלו, כולל אמא בת 66 ודווקא כיף מאד לכל הצדדים.

לי היה אבא מבוגר. ולא הוא לא הביא אותי לעולם בגיל 46 אלא ב-41 וזה לא היה טוב לאף אחד מהצדדים ולי היה אבא מבוגר, שהביא אותי לעולם בגיל 43 ודווקא היה כיף מאד מאד. וגם לביתי הצעירה אבא שהביא אותה לעולם בגיל 43 וכיף להם מאד. היא עוד לא בת 20 אלא קצת פחות, אבל אני לא רואה למה שלא יהיה כיף גם בעוד כמה שנים בודדות. ואני מכירה לא מעט משפחות עם אבא מבוגר גם בעשור ויותר שמאד כיף לכולם.

אולי היא החליטה שלאחר שגדלה חמישה ילדים היא הגיעה למנוחה ולנחלה? אולי לא בא לה לעבור עוד הפעם את הציצי, חיתולים, וכ'ו. ואולי היא דווקא שמחה לעוד ילד? לי היו חמישה ילדים בגיל הזה ומאד שמחתי להיות שוב בהריון. לצערי היו לי שלוש הפלות, האחרונה בגיל 46, והייתי מאד מאד עצובה.

היא שאלה לגבי הריון בגיל מבוגר, מה עם הסיכונים? אז אפשר לכתוב שבאמת יש יותר סיכונים, יש יותר הפלות. צריך אולי יותר השגחה, אבל זה בודאי אפשרי, ועיקר ההחלטות הן האם זה מה שרוצים. אם אני הייתי מצליחה ללדת בגיל הזה הייתי מאושרת מאד, ולא הייתי רוצה לעשות הפלה.

מי שיש לה חמישה ילדים יכולה להיות אשה עייפה, שעבדה קשה, מותשת וכו', אך יכולה גם להיות אשה שאוהבת ילדים, שמחה להזדמנות לחוות עוד פעם אחת את הקסם והאושר של יצירת חיים חדשים. אצל נשים חרדיות יש בודאי לידות בגיל הזה ואני אישית מכירה כאלו שמאד מאושרות עם הילד הצעיר שלהן, וגם הילד נראה ש"כיף" לו. צר לי של _ההולכת באתרים לא היה כיף עם אביה. אך מדוע זה צריך להשליך על אחרים? אפשר היה לכתוב - לי היה אבא שהוליד אותי בגיל 41, ולי לא היה כיף. ולא הצהרה גורפת כמו שנכתבה. יש כאן מספיק דפים באתר בו מתארות נשים כמה לא היה להן כיף עם אמא או אמא שלהן מסיבות שונות. אז מה - אולי בכלל לא כיף להורים וילדים?

ולפותחת ההודעה - את כותבת שאת מרגישה צעירה, הצלחת לרדת במשקל, שזה מאד חשוב לבטיחות של הריון - אז למה לא לתת לזה הזדמנות? אם אני הייתי במקומך - לא הייתי עושה הפלה. את יכולה לתת לטבע לעשות את שלו. בגיל הזה יש יותר מ 60% סיכוי להפלה, ואז אם זה יקרה - תוכלי להתנחם בכך שלא את היא זאת שגרמת לזה. כך היה אצלי. הייתי מאד עצובה, אך אם אני עצמי הייתי עושה הפלה אני הייתי בודאי ממש מדוכאת.

בהצלחה!

אך מדוע זה צריך להשליך על אחרים?
למה את חושבת שאת חוויותייך כן צריך להשליך על אחרים?

הצהרה גורפת כמו שנכתבה.
כותבת מה שאני חושבת בדיוק כמוך. נא לא לחנך אותי בבקשה ולא לעשות לי "פוליטיקלי קורקט".

הצהוב: בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה

נראה לי שזה מה ש״כל-כך בוער״ לך, הולכת, נכון?
את חוזרת, תוך הבעת כעס מסוים, על זכותך לדעותייך ולהבעה שלהן.
אבל שימי לב, שמי שהגיבה לדברייך, לא התנגדה לכך והתייחסה בעצם לסגנון.

חבל שאנו לא פנים אל פנים, כי אז היית רואה שדבריי נאמרים (לפחות כעת), ממש לא מתוך התנצחות, אלא בחמלה. כי אני מרגישה שזה ״לוחץ״ לך על נקודה כואבת...

בכל מקרה, לכל הקוראות שסגנונה של ההולכת מקומם אותן, (ואני הייתי ביניהן) נראה לי שכדאי ל״שחרר״..
זה לא ממש קשור לנושא עצמו וסתם מעכיר את האווירה..
אולי גם את הולכת, מסכימה?
רגע, בעצם, היתרון המשמעותי שכן נוצר מהויכוח, הוא, שהדף ממשיך להתעדכן

(אך באווירה, כאמור, קצת עכורה).

מאז הודעתה של פלונית יש פה ארבע או חמש נשים שהתרגשו ותמכו בהריון,
אחת שבבירור התנגדה
ו... פלוני אלמונית אחת, בת 46, בהריון, ששומרת על שתיקה...
אני עם יד על הדופק (בעצם על העכבר), אם תרצי הקשבה.

<טוב, אני מודה, אני נורא-נורא סקרנית, אבל מכבדת את פרטיותך..>

אחת שבבירור התנגדה
לא התנגדתי, ההריון קיים. אני חושבת שזה לא רצוי להיכנס להריון בגיל כזה אבל אם כבר יש כתבתי כבר שאני נגד להפיל. זה כנראה היה ברור לך.
ספירת המלאי שערכת נראית פרובוקטיבית במתכוון.

אלא בחמלה. כי אני מרגישה שזה ״לוחץ״ לך על נקודה כואבת...
אוקיי, עכשיו את ממש מתנשאת. תחסכי ממני את "החמלה" שלך בבקשה

בכל מקרה, לכל הקוראות שסגנונה של ההולכת מקומם אותן,
עוד פעם פרובוקציה. את ממש המספר מהצד במקהלה היוונית.

אבל שימי לב, שמי שהגיבה לדברייך, לא התנגדה לכך והתייחסה בעצם לסגנון.
אני חוזרת על הבקשה לא לחנך אותי, אם לא הובנתי בפעם הראשונה (מה לא היה ברור?). דרך אגב, ההתיחסות היתה בהחלט לתוכן הדברים.

לכל אלה שאין להן שום בעיה להיכנס להריון. דעתי היא שהשנים הטובות ביותר להרות וללדת הן לאישה והן לילדים הן עד גיל 45 בערך. מעבר לכך האישה מאוד עייפה פיזית ונפשית והילדים רוצים באמת אמא בבית ולא סבתא שכבר בגיל יותר מבוגר מיזה האישה מתחילה "להמציא" כל מיני מחושים ובעות גיל שונות גם אבא הם רוצים ולא סבא. אני לדוגמא, יש לי כיום ארבעה ילדים ב"ה אני בת 33 הקטן שלי בן 3 (ילדתי בהפרש של כ- 1.9 שנים) ובעזרת ה' אני בהריון חמישי וזאת כי אני חושבת שאילו השנים הפוריות שלי ואני מאוד שמחה עם זה. כמובן הכל לפי כוחותי ואף אחד לא מלחיץ או מכריח. אחותי הקטנה נולדה כשהורי היו בתחילת שנות הארבעים שלהם וכשהיא גדלה והיתה בשנות העשרה היה גם להם וגם לה קשה להבין אחד את השני נכון שגיל 40 זה לא זקן אבל זה לא צעיר כמו 25 שיותר מבינים את הלך הרוח הצעיר. בכל אופן אני מאחלת לכולם אבות ואמהות להרות וללדת בקלות ובלי צער ותמיד להיות הורים צעירים ברוחם!

שוב אני. קצת שינויים. כמובן שמה שאמרתי מקודם זה לא מחייב להיות אצל כולם. מי שצעיר באמת ברוחו ילדיו הקטנים לא ירגישו כל כך שהם "מסכנים" שיש להם הורים כאלה "זקנים"... ולגבי מה שאמרו לפני כן שאישה עם חמישה ילדים תהיה יותר עייפה- אז גם אישה עם ילד אחד יכולה להיות עייפה מאוד ולא תסתדר איתו בכלל כל מקרה הוא אינדוידואלי. אבל כמובן שאני עדיין בדיעה שהשנים הפוריות יותר ללדת הן עד 45 .

רציתי לשאול - בת כמה את ההולכת באתרים?

מה זה משנה בת כמה אני?

לא שזה סוד, אבל אם יש מאחורי השאלה איזו אג'נדה אשמח לדעת מהי טרם אענה

להולכת באתרים
בגלל שיש בינינו קצר בתקשורת,
אני בוחרת להמנע מלהגיב על כל הנקודות שהעלית.

בכל זאת, דבר אחד, חשוב לי להבהיר:
חמלה זו לא התנשאות.
כשכתבתי חמלה, התכוונתי לחמלה.
חבל, שהדברים התקבלו אצלך אחרת.

למלכת שבא,
יופי לך שאת צעירה ויש לך כבר ארבעה ילדים בגיל הפוריות המצוין
אך יש כאלה שזה לא הולך להם כך.
זה די מעצבן לקרוא את נפלאותייך בדף הזה שמיועד לנשים מבוגרות שאינן יכולות להחזיר את הגלגל אחורה וללדת צעירות פתאום.
כך שדברייך אינם תורמים כאן... בלשון המעטה.
למען הגילוי הנאות, אני אמא מבוגרת ושמחה, בהריונות ספונטניים בגילאי 39 ו- 41.
גם אני הייתי שמחה ללדת קודם ושיהיו יותר ילדים, אך זה מה שיש ומברכת על כך מכל הלב.

שליחה על ידי אחת* » 20 יוני 2011, 14:43

לדעתי להכנס בגיל הזה להריון ספונטני זו ברכה, לא הייתי חושבת כך על טיפולי פוריות בגיל הזה.

הסיבה שאני שואלת את ההולכת באתרים מה הגיל שלה היא שלעיתים קרובות בגיל צעיר המבוגרים נראים זקנים, אך כאשר מתבגרים מרגישים ממש צעירים. כאשר את כותבת שגיל 41 או 46 נראה לך מבוגר מעניין אותי לדעת אם את בת 45, 55 או 30. האם אמהות בגיל מבוגר נראה לך רעיון לא טוב כי לך היו הורים מבוגרים יחסית, והם נראו לך זקנים, או שאת בגיל כזה, ומרגישה כבר עייפה וזקנה מידי לתינוק חדש.
כל ה=אחד מאיתנו הרי כותב בהתאם להרגשתו, אבל מעניין לדעת מאיזה נקודת מבט זה נעשה. בגיל 25 הורינו בני ה- 50 נראו לנו זקנים מופלגים, אבל בגיל 55 אנחנו מרגישים ממש צעירים. בעלי ואני מתכננים עתה טיול לנפאל, וזה נראה לנו בסדר גמור. אני בטוח שלתרמילאים צעירים אנחנו נראים הזוים (בשפה של הבת שלי...).

למלכת שבא
זו לא רק דעתך, השנים הפוריות ביותר, הן אכן סטטיסיטית, עד גיל 45, אפילו פחות.
ויש גם כל מיני יוצאות מהכלל.
אני יודעת על מישהי שאחרי שנים רבות של טיפולים, היא הצליחה להרות בטיפול האחרון, בגיל 45. (מביצית שלה; ועכשיו היא כבר אמא).
מאחלת לכולנו, אמהות צעירות וותיקות כאחת, הרבה שמחה.
וגם- מאחלת הצלחה, לכל אחת, בכל גיל, שמנסה!
אמא ותיקה, אם תגלגלי קצת למעלה, תראי שההולכת ציינה שאביה היה בן 41 כשהיא נולדה ונסיונה היה לא מוצלח.
יש גם דוגמאות רבות של הורות ״מאוחרת״,
מוצלחת ביותר.
בואי נקווה, שאת ואני, אחת מאלה.

שאביה היה בן 41 כשהיא נולדה ונסיונה היה לא מוצלח.
כן, ראיתי את זה. אבל מעניין אותי בת כמה היא עצמה כיום, בני כמה הילדים שלה, אם יש לה. דברים שרואים מכאן לא רואים משם. לא סתם הורינו (של חלקנו לפחות) תמיד אמרו - חכו, חכו, שאתם תהיהו הורים, חכו, חכו שהילדים שלכם יגיעו לגיל ההתבגרות וכו'...
יתכן שכאשר ההולכת באתרים תגיע לשנות הארבעים שלה, אם היא עדיין לא שם, תראה את הדברים אחרת מאשר ראתה אותם בתור ילדה, נערה או אשה צעירה. אני יודעת שאני רואה היום לגמרי אחרת אנשים בשנות הארבעים והחמישים לחייהם מאשר ראיתי אותם כאשר אני עצמי הייתי בשנות הנעורים או שנות העשרים. כאשר נפטר בזמנו קרוב משפחה בגיל 51 לא הבנתי מה עשו מזה כזה "ביג דיל". הוא הרי כבר לא איש צעיר... ואני גם זוכרת את אימי מספרת על ידיד שנפטר בגיל 80 ואומרת - "זה ממש לא גיל היום". וידיד משפחה אחר שאשתו נפטרה בגיל 81 אומר בעצב רב שלא חשב שהיא תמות כל כך צעירה, הוא חשב שיהיו להם לפחות עוד 10 שנים נהדרות יחד. כך שהרבה דברים תלויים בגיל המתבונן. ולכן כאשר ההולכת באתרים פסלה בצורה כל כך נחרצת הריון בגיל 46 עיניין אותי לדעת בת כמה היא.

אני מבינה לגמרי למה את מתכוונת, ולא רק בנושא הריון וילדים.
אבל, אני מודה, בלי בושה,
שגם אני, כשהייתי בת 42,
הסתכלתי על חברתי בת ה45 כעל ״כבר באמת מבוגרת״, שבטוח כבר ״איחרה את הרכבת״ ולא תוכל ללדת ילדים.
פחחח
לא, היא לא ילדה,
אבל אני מכירה אחרות בגיל הזה,
שדוקא כן הצליח להן.
ואני גם מכירה עוד אחת (אני),
שמנסה ...
תתפללי איתי, טוב?

מתפללת איתך!

אמא ותיקה,
תודה!

לכל הנחמדות שהגיבו עלי ובמיוחד לעצבנית , (נו אל תהיי כזאת לא התכוונתי שתכעסי עלי) נדמה לי שכתבתי בתחילת דברי "לכל אלה שאין להן בעיה להיכנס להריון". מה אני לא יודעת שיש כאלה שלא מוצאות את בן זוגן או שעוברות שבעה מדורי גהינום עד שזוכות, אם בכלל, לילד? אני מכירה את זה מקרוב מאוד. התכוונתי לאלה שיכולות אבל צריכות לגמור ללמוד או להנות מהעולם וכל מיני סיבות. אני מאחלת לכולן להיות אמא שמחה לילדים שלה בקלות ובלי שום בעיות.

אז ככה, אני בת שלושים ושש וחצי. יש לי שתי בנות, אחת בת שלושה חודשים והשניה שנתיים וחצי (הריונות מלאכותיים). ארבעים לא נראה לי מבוגר באופן כללי אבל בהחלט מבוגר כשמדברים על מילדות.
ארבעים הוא הגבול מבחינתי. כך החלטתי.
החצי השני של חיינו מאופין בדרך כלל במחלות שונות שמתחילות לנחות (לא לעולם חוסן) ולא הייתי רוצה שילדי יתמודד עם הורים מבוגרים וחולים במקום להתעסק עם עצמו.
גם הסיכונים לאוטיזם וכו' עולים.
חוץ מזה, מבחינה תעסוקתית זה בעייתי. קשה לחזור לשוק העבודה בגיל מבוגר, לפעמים הנתק בלתי הפיך. ולא כולם בנויים להיות עצמאים.
אבי חלה לראשונה בגיל ארבעים וחמש. אף אחד מאיתנו לא יודע מה יקרה לו בעתיד אבל באופן כללי, בחצי השני של החיים יש פחות כוחות ויש יותר סיכוי למחלות כרוניות שונות.
אני לא מספיק אגואיסטית בשביל לאחל לילד שלי חיים כאלה רק כי בא לי תינוק. מסייגת למקרים של בעיות פוריות ממושכות (שאז שיקול הגיל פוחת בעיני) להבדיל מהריון מתוכנן כאשר כבר יש ילדים במשפחה.

רוצה להיות מסוגלת להיות לעזר לבנותי בבגרותן עם ילדיהן שלהן ולא להיות להן לעומס. לכל דבר יש את הגיל שלו.

ההולכת באתרים תאמיני לי אני מקווה בשבילך
שאת יודעת לאן את הולכת

את כנראה לא מבינה מזה לנסות להרות ולעבור טיפולי הפריה קשים פיזית ונפשית טיפולים שלצערנו לרוב מסתכמים בשנים על גבי שנים

את כותבת בשחצנות יתרה וישנן כאן בנות ללא ילדים כולל אותי ואני בת 44 ועדיין מנסה גם אנחנו היינו רוצות להיות אמאות צעירות אז לא הלך אבל מה שבטוח לך לא הלך במקום אחר ולנו כן.שחצנית

ולכל הבנות יש אלוהים והוא מעל לכל לא הלך יש תרומת ביצית תאמיני לי אחרי שתרגישו אותו בבטן מי זוכר שזו היתה תרומת

לכל בת ישראל מאחלת להיות אמא צעירה וגם בת 45

טלטל, אנא ערכי את הודעתך והביעי את מחאתך על דברי ההולכת בצורה מכבדת יותר. תודה @}

שליחה על ידי ע_ע_ע* » 13 יולי 2011, 16:53

הלו, הלו.
צריך להזכיר ש{{}}דרך ארץ בצ'יק צ'ק זה אחד מ{{}}תנאי שימוש באתר הזה?
פלוני אלמונית / טלטל / ג'ולי, אנא ערכי את הודעתך והביעי את מחאתך על דברי ההולכת בצורה מכבדת יותר. תודה.

אני בת 45 ובן זוגי בן 52 ,בזוגיות מדהימה בפרק ב' , יש לו ילד בן 8 שמבלה איתנו המון והחיבור נפלא , לאחרונה אני רוצה מאוד ילד נוסף(עקב סיבות שאיני יכולה לפרט ילדיי הגדולים אינם בקשר עימי)
אני בטוחה שהוא יהיה אב נפלא לילדי ואני מוכנה לאמהות מאוד , רק פוחדת האם אנחנו לא מבוגרים מידי , אני חייבת לציין שאנו מנהלים אורח חיים של אנשים צעירים כבני שלושים לערך, חשבתי רק לנסות בדרך הטבעית , שאם זה יגיע כך ההריון , כנראה שזה צריך להיות , מה אתם אומרים , אני מודעת לסכנות ולקשיים , אך מאוד רוצה להביא את "פרי האהבה הזו".......אני אשמח לשמוע מאמהות בגיל הזה אודות נסיונן וחוויותיהן זה חשוב לי מאוד............

לפלונית אלמונית, אמא ל5 שבישרה על הריון בגיל 46- האם תסכימי לשתף לאן הענינים התגלגלו? חושבת עלייך לא אחת מאז...

אמא מאוחרת, אם עברת את ה45 אז הדרך הטבעית היא סטטיסטית עם אחוזי הצלחה הכי גבוהים. אם תשאלי רופא נשים הוא ימליץ לך על תרומת ביצית. אני חושבת שאת יודעת טוב מכולם אם יש לך או אין לך את הכוח. ילדים, ללא ספק מעדיפים אמהות צעירות. בתי קיבלה אמא מבוגרת. יש לי הרגשה שאני באופן אישי, הייתי אמא בהרבה פחות מוצלחת מאשר בבגרותי. אבל אין דרך לדעת...

בגדול רוצה כל מה שרוצה זה לנער אותך ולומר לך, את רוצה את זה, יש לך הזדמנות אז לכי על זה!! מה ההתלבטות בכלל?!?!
אבל, אני יודעת שהחיים מורכבים בהרבה, ומה שרואים מכאן, לא רואים משם וכו׳.

שתהיה לך הצלחה בכל אשר תפני! @}

שלומ בנות האמ משהי הצליחה ללדת בגיל 47 ספונטני.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולכן
אני בת 45 התחלתי ללדת בגיל 37 יש לי 3 ילדים ברוך ה' (לצערי הרב עברתי לידה שקטה פעמיים וחד משמעית לא בגלל גילי המתקדם)אם אני יהרה אני ישמח מאד לקבל זאת באהבה ואני מאמינה שכן
לסקרנית אני אחות במרכז לבריאות האישה ואחד המקרים שהפעים אותי מיני רבים בהם נתקלתי זה הריון ספונטני לאישה בת 49 שילדה בן בריא ושלם כך שבאמת אי אפשר לדעת ולכל מי שהרתה או רוצה להרות בגיל זה אנא נסו הכל בכדי להיות אימהות ובאמת חדלו מלחשוב בנות כמה ניהיה כשילדנו יהיו בני עשרים כי בימינו כל יום שעובר בשלום זה נס ותודה לה' על מתנות כאלה מישהו מבטיח לאם צעירה לחיות יותר מאם גדולה יותר נקווה שכולם וכולן יאריכו ימים
ונזדקן עם כמה שיוןתר ילדים רק תאמינו כל טוב

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מכירות עוד נשים שנכנסו להריון ספונטני?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הכוונה בגילאים מעל 45

אני בת 42.5 נשואה פעם 2 לבעל מקסים כבר 6.5 שנים יש לנו ילד אחד בן 4 מנסים כבר 3 שנים ,אם החודש לא הצליח .... נתחיל טיפולים קצת חוששת אבל מגיע לנו ,מה דעתכן?

שלום בנות ..אני כאן מחיפוש בגוגל אחר אתר שייתן מענה לכמה שאלות ופחדים שמקננים בי ...ונתקלתי בפורום הזה ..מעניין מאוד אך למען האמת גם הגביר את פחדיי ...בעוד מס' ימים אשוב אלכין ואז אוכל לשתף אתכן בפחדיי ..עד אז אהנה מדברכם אשר ללא ספק נענייינים מאודד ..

בגדול לעניות דעתי כדאי לעשות איזה 'חשבון נפש 'קטן לשאול את עצמך מי באמת מרוויח פה ? או כמה זה אגואיסטי מצידי ?

לא מתיימרת להיות יודעת ,אני באמת יודעת מאוד מאוד קטנה

אני בת 48 משתוקקת לעוד ילדים והחלטתי שאם אזכה בזוגיות טובה (לאו דווקא עם טבעת) אפעל לאמץ ילדים יותר גדולים שזקוקים למשפחה חמה

בחירות טובות וימים נפלאים !

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בת 45 + מנסים להיכנס להריון לא מעוניינים בהתערבות גדולה כלומר חודש זה הוא הראשון שניסינו קיבלתי זריקת אוביטרל ומעקב זקיקים. היה זקיק אחד טוב אך הרירית היתה רק 5 מלימטר ( והרופא בחול) .יכול להיות שזה קשור להתקן שהיה לי והוצא לפני חודש? בכל אופן זה לא הלך קיבלתי הבוקר. אני תוהה אם לנסות פשוט באופן טיבעי לפי הבדיקות ההורמונליות הכל תקין. מישהי מכירה מקרה דומה של הריון בגיל הזה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי לכולן,
אני בת 44.8. מאוד רוצה להכנס להריון טבעי. יש לכן רעיונות מה כדאי לעשות?
הילה

שלומ בנות אני בת 47 ועשרה חודש ונכנסתי להיריון ובשבוע 6 הזזתי שולחן והתחיל דימומ . לא יודעת אמ יש קשר . הרופא אומר שבגיי כזה 90% הפלות . משהו יודע על זה משהוד

למה אף אחד לא עונה י

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי בנות אני בת 43 ורוצה עכשיו הריון נוסף האם כדי בגילי ? אחרי 3 בנים גדולים , אחד נשוי בן 24 והקטן 17 , הבעל לוחץ כי אנחנו רוב הזמן לבד , יש את כל האמצעים לגדל בנחת מה אתם אומרות?

למה אין תגובות?

בכייף,
תרגישי בלב
את יודעת

אז מה את אומרת פולנית להיות שלמה עם זה?

מה השיקולים שלך בעד ונגד?

היי! אני בת42 כרגע אני אחרי ivf שני מחכה לתשובה חיובית בע״ה בעוד שמונה ימים הבעיה אצלי היא שונה אני רווקה והזרע מתרומה ובסך הכל אני עוברת את כל התהליך הזה לבד לגמרי אין בעל שתומך גם לא חברות (כולן נשואות עם ילדים ולא מבינות) גם משפחתי הקרובה לא ממש מתעניינת (הם עסוקים כל אחד בבעיותיו) זה לא קל אבל אני גם לא מכירה משהו אחר אני רואה זוגות בטיפולים זה נראה מנחם ומעודד אפילו בדברים הקטנים אז לסיכום בנות נאחל לכולנו הצלחה אמן ואמן!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בת 45, נשואה בשנית. הבן הקטן שלי בן 16. ניסיתי שנה ולא נכנסתי להריון. האם עישון מונע הריון? הבטחתי לעצמי שאם אכנס להריון אפסיק לעשן כמובן. רוצה ילד.
שמעתי שמישהי הזריקה לעצמה זריקה ובאותו יום נקלטה להריון עם אהוב נעוריה שבא לבקר יום אחד. זה נכון? מישהי יודעת מה הזריקה הזאת? או אולי לקחה כדור מסויים?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלונית אלמונית, מאחלת לך הצלחה ושיהיה בקלות. עשית את הדבר הנכון. אני בטוחה שהילד שייולד בעז"ה יגרום שכל העסוקים יתפנו מבעיותיהם, החברות יבינו והעיקר שלך יהיה טוב. ...

שליחה על ידי תותית* » 02 מאי 2013, 00:07

שלום לכן

אני בת 45 בהריון ספונטני ( שבוע חמישי ) את הבכור שלי ילדתי בת 41 בלידה טבעית תודה לאל!!! היום אם לא הייתי קוראת את כל הכתבות המפחידות על סיכון בהריון מבוגר , הייתי מרגישה מצויין וזורמת עם ההריון בכייף וברוגע , אך כל הכתבות והאמירות של אנשים שהם נגד הורות מבוגרת קצת מעיבות על השמחה ומכניסות ללחץ ולפחדים... אני ממש לא נראית בגילי וממש לא מרגישה מבוגרת ( להיפך) אך הסטטיסטיקה והעין הביקורתית של אנשים מזכירה לי את הגיל וההשלכות... האם יש כאן מישהי שילדה בגיל שלי או מאוחר יותר בלידה טבעית ויכולה לספר לנו פה גם סיפור טוב ומרגיע?

בטח,מלא!!!

בגרמניה הרבה נשים ,הרבה!!! שרצו להספיק משהו קודם בהריון בגיל שלך וגם יותר
חברה ילדה בבית בכייף עילאי בגיל 48 ורוצה עוד...

אנחנו משתנים לטובה !!!

את מכירה את הסיפור על הצפרדעים שנפלו לבור?
(שאף אחד לא האמין שיכולות לצאת ולקפוץ החוצה?
זאת שהצליחה היתה חירשת..!!!!!

אמצי אותו!!!
מצאי מילדת טובה שמאמינה בגוף ובך,
רופא או רופאה כנל...

משפחה תומכת ובעיקר את והברגים בראש שלך לכוונן לאמונה לשמחה
ולהניח לפחד
לקבל אותו כמו שהוא
ולהמשיך להאמין למה שרוצה .

בהצלחה!!!!

שליחה על ידי תותית* » 03 מאי 2013, 00:12

יופי כייף לקרוא

ומאד אהבתי את סיפור הצפרדע...
תודה לך ובהצלחה לך באופן כללי!!!!
בטח אמשיך לקרוא ולשתף פה בהמשך
וכל הכבוד לחברה האמיצה!!!

יופי ,
תודה!

אשמח לקרוא אותך
חיבוק

שליחה על ידי יעל_ש* » 03 מאי 2013, 07:26

תותית, בהצלחה רבה.
מזמינה אותך גם לדף המעודד בת 42 בהריון 4 .

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כאבא מבוגר (לפי המקובל) לילד מקסים שנולד לא מזמן אני רוצה להבהיר את נושא הסטטיסטיקה כדי להרגיע קצת, אם אפשר...

ראשית, לשם ההסבר, נניח שבישראל יולדות מדי שנה 2020 נשים. מתוכן, 2000 בגיל הנורמטיבי ועוד 20 מבוגרות יותר. אם מבין ה 20 הללו ל 5 יש בעיות כל שהן ובקרב ה 2000 ל 100 יש בעיות יוצא שהסיכוי לבעיות בגיל מבוגר הוא 25% בעוד שבצעירות הסיכוי 5% כלומר אצל המבוגרות הסיכון הוא פי 5.

אז למה להפחיד?

באופן טבעי, בכל שמחת הריון מתגנב תמיד הפחד מהלא נודע. חששות אלו מלובים באופן ציני היות ואנחנו חיים בחברה צרכנית שפחד הוא מוטיב מרכזי בהוויה שלה. פחד משמש מנוף להגברת הצרכנות. לשם דוגמה, כמות הבדיקות שעברנו, בהשוואה לבדיקות שהיו קיימות בזמן ההריון של הבת הבכורה שלנו (בת ה-20) גדלה לפחות פי חמש או שש (וגם העלות שלהן). האם היצף המידע הזה מרגיע יותר? אני ממש בספק...
אני גם יכול לומר שהלכנו לרופאים מומחים וידועים שמבצעים את הבדיקות הללו בקליניקות הפרטיות שלהם. לדעתי, גם הם מבינים שמכתמי הצבע על מסך המוניטור אי אפשר באמת לדעת משהו על העובר ובריאותו. הם מראים לך כתם על המסך ואומרים שאלו הכליות - אז מה? האם הן תקינות? האם הן מתפקדות? אי אפשר באמת לדעת... ולכן גם בכול הבדיקות שעשינו חתמנו קודם כל מסמך שמוריד מהרופא כל אחריות - ממש במקביל לחתימה על ספח כרטיס האשראי.

ולסיום, סטטיסטיקה היא משהו שיכול לעזור למקבלי החלטות כמו רופאים וכדומה. לנו כהורים בעצם אין סטטיסטיקה. יש שתי אפשרויות ילד בריא וילד לא בריא. אין משמעות לאחוזים כאלו או כאלו. כך למשל אם יגידו לכם שהסיכוי לבעיה מסוימת בעובר שלכם היא 35% (שזה לכל הדעות סיכון גבוה) האם תעשו הפסקת הריון? = כנראה שלא... לכן בעצם בדיקה כזו ותוצאה כזו היא חסרת ערך כי אתם ממשיכים בהריון כאילו שהיא לא בוצעה. התועלת היחידה מהבדיקה הזו היא למערכת כי זה יכול לגרום לכם לעשות בדיקה נוספת שתעלה את הסיכון ל 40% או תוריד אותו ל 30% ובוודאות תוריד את מפלס הכסף בחשבון שלכם ועדיין לא תהווה סיבה להפסקת ההריון.

לכו להריון החדש באהבה.
ממילא הכל ידוע והרשות ללמוד מזה על עצמך נתונה...
בהצלחה!!!

סטטיסטיקה,
תודה!!

סטטיסטיקה - לאו דווקא.
קודם כל, יש אנשים שיבחרו בהפלה באם יש 35 אחוז סיכוי לתסמונת דאון, למשל.
ודבר שני - יש בהחלט בדיקות שבודקות באופן מדויק יותר, אבל הן מסוכנות ולכן מבצעים בדיקת סקר.
יש לי חברה, שהייתה בהריון שני, בת 32, ובדיקות הסקר והשקיפות העורפית לא היו טובות.
היא הופנתה למי שפיר ואכן התברר - עובר עם תסמונת דאון. היא בחרה להפיל, ואני לא שופטת. לדעתי טוב שיש את האפשרות לבדוק, למי שרוצה בכך.

או רורה
ברור שהשיפוט מיותר.

בדיקות השקיפות והסקר אינן מבטיחות זיהוי ודאי של בעייה בעובר אלא סטטיסטי בלבד.
גם משהו שהסבירות שלו היא 1:4 יכול לקרות וגם משהו שהסבירות שלו מאד נמוכה 1:1,000,000 בסוף קורה למישהו.

ואגב, גם הסכנות בבדיקת מי השפיר הן גם סטטיסטיות ושוב במקרה של אישה מסוימת הם רק כן או לא.

ועוד הטייה סטטיסטית מפורסמת. הסיכוי ל 35% תסמונת דאון הוא סיכוי גם של 65% לאי תסמונת זו. תחשבי על זה איך שאופן היצוג משנה את ההחלטה.

_ראשית, לשם ההסבר, נניח שבישראל יולדות מדי שנה 2020 נשים. מתוכן, 2000 בגיל הנורמטיבי ועוד 20 מבוגרות יותר. אם מבין ה 20 הללו ל 5 יש בעיות כל שהן ובקרב ה 2000 ל 100 יש בעיות יוצא שהסיכוי לבעיות בגיל מבוגר הוא 25% בעוד שבצעירות הסיכוי 5% כלומר אצל המבוגרות הסיכון הוא פי 5.

אז למה להפחיד?_

כדי שנשים צעירות בשלב של תכנון משפחה יהיו מודעות להשלכות האפשריות של דחיית ההריון לגיל מאוחר. סיפורים רבים מדי רצים על חברה ילדה בבית בכייף עילאי בגיל 48 ורוצה עוד... ברור שמקרים כאלה אכן קורים, אולם סטטיסטית (כן, סטטיסטית) מדובר במיעוט. טיפולי פוריות יקרים, פולשניים ומסוכנים היו נחסכים ממספר לא מבוטל של נשים לו היו מתחילות להביא ילדים לעולם בגיל צעיר יותר.
עם זאת, ברור שאין כל טעם להפחיד אשה מבוגרת שכבר הרתה. אף על פי שיש צדק מסויים בטענה על תעשיית הפחדים והרווחים הכלכליים שהיא מביאה (אבל זה נכון להריונות בכל גיל שהוא), אני מאמינה שבמקרה הזה לא ההרה המבוגרת היא מטרתו העיקרית של הלחץ, אלא האשה בת ה 28 שמתנהלת מתוך התחושה שלפניה עוד שנות פוריות רבות, והיא תוכל להביא ילדים לעולם כל אימת שתרצה בכך, אפילו בגיל 42.
אז כן, יש הבדל בין גיל 42 לגיל 30, כפי שנראה אפילו מהמספרים ההיפותטיים שהצגת. חשוב שנשים -- וזוגות -- יהיו מודעים להבדל הזה כשהם מתכננים את המשפחה.

אה, ותותית -- אני מחזיקה לך אצבעות! שיעבור בכיף ובקלות.

גם משהו שהסבירות שלו היא 1:4 יכול לקרות וגם משהו שהסבירות שלו מאד נמוכה 1:1,000,000 בסוף קורה למישהו.
נו, באמת.
ברור שאין כל חשיבות להסתברות הסטטיסטית של מאורע אחרי שהוא כבר קרה, או לא קרה (אז זה 100% או 0%).
אבל אם יש לי סיכוי של אחד למיליון להיפגע בתאונה אם אצא לרחוב, כנראה אצא לרחוב.
אם הסיכוי הוא 35%, נראה לי שאעדיף להישאר בבית (בהנחה שבבית הסיכוי נמוך משמעותית).
הסיכוי ל 35% תסמונת דאון הוא סיכוי גם של 65% לאי תסמונת זו. תחשבי על זה איך שאופן היצוג משנה את ההחלטה.
כמובן, אבל המספרים האלה הם דוגמה די גרועה (הייתי בוחרת אולי סיכוי של 1:200 לתסמונת דאון שאומר בעצם 99.5% סיכוי להיעדרה). סיכוי של 65% להיעדר תסמונת דאון הוא כמו הסיכוי של 65% לחזור בריאה ושלמה מהרחוב בדוגמה שלי. זה נשמע מספיק גרוע גם בצורת הייצוג הזאת.

זה שיש הרבה שימוש שגוי בסטטיסטיקה ופירוש לקוי שלה לא אומר שצריך לוותר עליה כאמצעי לקבלת החלטות.

אכן. מהרגע שההריון התחיל המאורע אכן כבר קרה.
מרגע זה ואילך אין משמעות לסטטיסטיקה כי עובר מסוים עם תכונות מסוימות מתפתח.
יש הבדל בין החלטות שמקבלים לפני ההריון (כמו תכנון המשפחה) לבין אלו שמקבלים במהלכו לגבי הפסקת הריון או המשכו.

בת 39, אחרי IVF, מחכה לתשובה (חיובית) בעוד כעשרה ימים.
וואו, כמה אני רוצה שזה יצליח!
וכמה אני מפחדת שזה לא.
הלוואי הלוואי הלוואי.
הלוואי.
הלוואי.

יש אמירה באנגלית: " יש שקרים קטנים, יש שקרים גדולים ויש סטיסטיקה"

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי אני בת 38 מעל שנה מנסה להיכנס להריון בשני ההריונות הקודמים נקלטתי בציק מה השלב הבא ?מה רופא נשים יציע לי ואיך להתקדם ? אשמח לתשובה

היי גם אני בת 38++, נשואים כחצי שנה, אין לי עדיין ילדים, מאוד מאוד רוצה, מייחלת ומתפללת
וכולם מאוד מלחיצים, שאסור לחכות וצריך ישר לרוץ לרופאים וטיפולים...ואני מנסה שכל זה לא ישפיע עליי,
מאמינה שיהיה טוב בעזרת השם, כי בסך הכל מנסים מס' חודשים (בחודשיים הראשונים אחרי החתונה,
אני כמעט בטוחה שפיספסנו את הביוץ).

זה מאוד מעודד לקרוא את כל הסיפורים היפים שלכן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היה מאוד מרענן ומעודד בשבילי לקרוא את מה שכתבתן. אני יכולה להרגיש בן אדם נורמלי! אני בת 42, מנסה להיכנס להריון, אבל מה לעשות, זה לא באמת משהו שאפשר לעשות באופן פעיל ומבוקר כמו לימודים או הצלחה בבחינות. נולדתי עם פריקת מפרק הירך ועברתי מספר ניתוחים בתור ילדה על מנת לטפל בבעיה. כאשר התהליך הסתיים, הרופא אמר לי ולהורי, שאסור לי יהיה להיכנס להריון, על מנת שהקיבוע שנעשה לא יתפרק. זה כנראה חדר לי עמוק לתת מודע ומונע ממני הריון. אני מנסה להירגע, אני מודעת לעובדה שלחץ לא תורם. מאידך, במקום העבודה שלי יש מספר נשים בגילים ה-30-35 שלהן, כולן עם תינוקות, ומספר נשים בגילים ה-60 שלהן, כולן עם נכדים. 95% מהשיח היומי שלהן הוא על ילדיהם. אני מרגישה שונה, לא שייכת, דחויה, ולעיתים אף פושעת, וכל זה שוב מגביר לי את הלחץ ואת התסכול. תודה ענקית על זה שאתן כאן ועל שהחזרתן אותי לעולם השפוי!

הי קול גלגל
על תתיאשי אני הריתי הריון ספונטני וילדתי את ביתי הבכורה בגיל ארבעים ואחת וחצי
לקראת גיל 46 נאמר לי שבגילי אין סיכוי כבר להרות לכן לא נקטנו באמצעי מניעה , שקלתי אז 93 ק"ג , הריתי וילדתי את בני בגיל 46.7 אז.....
יש הפתעות, בעלי לא רצה עוד ילד ואני ממש התפללתי ותפילותי נשמעו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם אני ילדתי את הבת שלי בגיל 43 לא להתייאש היה הריון ספונטני והכי בריא בעולם.

כל הכבוד לכם בנות שמנסות להיכנס בגיל מאוחר וגם לאלה, שילדו, אני בת 48 ונכנסתי להריון וממש התבישתי, ובסוף נפללי בשבוע 6, וגם הרופאים מאוד הפחידו אותי

יש לי שלושה ילדים. בגיל 45 גיליתי שאני בהיריון, לא הייתה מאושרת ממני. היריון רצוי. בשבוע 12 להיריון התגלה כי העובר אינו תקין ועלי לעבור הפלה. לא קל לי. הרופא הסביר לי שבגילי הסבירות למומים הינה גבוהה מאוד. אני מאוד רוצה עוד ילד אבל חוששת בגלל הגיל.

בת 47 בהריון ומאוד מאוד מפחדת

חברתי הרתה ללא בן זוג בגיל 41. ממש באותו זמן התברר שאחותה הנשואה בת 47 נכנסה להריון ספונטני. היא אמרה שזה קרה לה כדי שאחותה לא תגדל את הילד לבד, ויהיה לו בן דוד.
ואכן הן מגדלות את שני הילדים בקרבה רבה זה לזה ובשמחה.
שיהיה בהצלחה ובבריאות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בת 44עם ילד מקסייייים בן חמש וחצי. משתוקקת לילד נוסף . רוצה גם כמו אלה שנקלטות טבעי בגיל כזה. אמן אמן אמן.

בת 43 וחצי, עם 2 ילדים גדולים ... גיליתי שאני בהריון! המומה מבולבלת שמחה ומבוהלת,,, הכל מעורבב. אשמח אם מישהי חשה ככה ותוכל לשתף

כיף לכם. תהנו מכל שניה.
זה מכניס המון אור שמחה ואהבה לבית
בהצלחה

שליחה על ידי פרח* » 14 דצמבר 2014, 23:34

בת 43 וחצי, עם 2 ילדים גדולים
אשמח אם מישהי חשה ככה ותוכל לשתף
ככה אצלנו, אני בכורה, כשהייתי בת 15 ואחותי בת 12 אמא שלי גילתה שהיא בהריון, היתה בת 43.
הריון טבעי, ספונטני, אחרי שנים שחשבה שהיא לא יכולה ללדת.
היה לה הריון טוב, לטענתה קל יותר מההריונות שלנו הגדולות.
אחי הקטן שנולד, הכניס ממש כמו בקלישאה, אור ושמחה אין קץ לבית.
ושינה לטובה את כל המרקם המשפחתי שלנו. לכל אחד מאיתנו (אבא, אמא ושתי אחיות גדולות) היה ועדיין יש קשר מיוחד, חזק וטוב איתו.
אמנם הוא לא זוכר אותי גרה בבית כי כשהיה בן 5 אני כבר התעופפתי לי לדרכי, אבל זה לא גורע כהוא זה מאהבתנו ההדדית ומהקשר הטוב.
בקיצור - מבחינתי מומלץ ביותר:-)

תודה על העידוד... אני נעה בין שמחה גדולה לפחדים
מאוד משתדלת להיות חיובית ( כלומר לא לחפש יותר מידי פעמים בגוגל כי זה מבעית)
החיים מלאים הפתעות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הפחדים הם פחדים של ממסד שרוצה להתפרנס מפחד.
לא שאין לפעמים דברים מפחידים בהריון כמו בכל תהליך לא ידוע אחר שנכנסים אליו
מבחינה סטטיסטית, מרגע שאת בהריון אין משמעות בעצם לסטטיסטיקה. הכל בעצם את, בעלך ומחשבותיכם.
הממסד הרפואי יכול לתת לכם תשובות לגבי חלק כל כך קטן מפוטנציאל הסכנה.
בסופו של דבר את התשובות לשאלות תצטרכו תמיד למצוא בעצמכם

קרה לכם דבר שבלי קשר למה שיקרה במישור העובדתי יכול רק לחזק לחבר ולהועיל.

אני הריתי וילדתי בגיל 39 ו-42 והכל היה עשר וטבעי
גם כמה חברות טובות שלי הרו וילדו אז בגילאי 42-45 והכל היה טוב מאד
אולי ההריון קצת יותר כבד....
תהנו זה נורא כיף הורות בגיל כזה!

עברתי 12 מחזורי IVF.
כריתת רחם.
לפני חודש נולדה בתי, רוני, בהריון פונדקאי.
אני בת 45 ומאושרת מאד.
שיהיה בהצלחה.

תודה לכולן... ומזל טוב ליולדות. זו אני בת ה 43 ההריונית המופתעת. מצד אחד מתחילה לחשוב על זה כמשהו שעומד לקרות לנו ובעצם - איזו מתנה והרי איך שנתייחס אליה, כך תהיה. ומצד שני... היינו אתמול באירוע משפחתי וניו של שלושה תינוקות פיצקים וחמודים והייתי כמו על רכבת הרים, מצד אחד כולי נושמת ומרחרחת אותם ומצד שני,,, אמא׳לה אני כבר לא שם!!! בקיצור אני מרגישה מטורללת
אני אדם חזק בתפקיד בכיר ואחראי ובדרך כלל החלטית כל כך וההריון הזה מערבב אותי לחלוטין

גם אני כאן. שוב בהריון, בגיל 42. (קצת פחות, אבל- בתקווה שההריון ימשיך בשלום, עד הלידה אהיה בת 42..) הריון ספונטני ורצוי מזוגיות שנייה, אחרי שגם אני וגם בן זוגי לא האמנו שנגיע לזה. ילד שלישי שלי וראשון שלו. הלואי שיצליח!

בהצלחה!!!

תודה

לא יודעת כל כך איפה לשאול... אני מנסה להיכנס להיריון, רק התחלתי. מלאו לי 33 לפני כמה ימים. פתאום אני נלחצת - מה אם ארצה שלושה ילדים? אולי אני כבר מתחילה מאוחר? ואפילו אם אסתפק בשניים, אולי בגילי כבר יש סיכונים? אולי יהיה מבאס לילדים שלי שיהיו להם הורים מבוגרים בגיל יחסית צעיר...?

מוזר שלפני כן בכלל לא הייתי בטוחה שאני רוצה ילדים ומאוד חששתי מכל מיני דברים, עכשיו כשקיבלתי את ההחלטה ואנחנו הולכים על זה, פתאום החששות שלי אחרים לגמרי ואני מתחילה להילחץ מהגיל שלי נורא.

אשמח לעידוד ודברים מרגיעים אם אפשר...
תודה!

שקטה,
אי אפשר לדעת מראש כלום, כלום, כלום.
על הנייר, לא אמורה להיות בעיה. יש לך זמן לשלושה ילדים בסבבה. וסיכונים, סיכונים יש תמיד. נכון, יש כמה דברים שעליהם הגיל משפיע, מצד שני רוב רובן של הנשים שיולדות בגילאים האלה יולדות תינוקות בריאים ואין סיבה שאת לא.
ובפועל, אין לדעת. יש כל כך הרבה משתנים, כל כך הרבה אי ודאות. יכול להיות שתכנסי להריון תוך דקה, ויכול להיות שייקח לך זמן. יכול להיות שאחרי ילד אחד בכלל תחליטי שמספיק לך ולא תרצי יותר, יכול להיות שיהיו תאומים (או שלישיה!:-)) וזה הופך את כל החישובים. יכול להיות שמחרתיים תקבלי הצעת עבודה מפתה ביותר שתטרוף את כל הקלפים, וכו' וכו' וכו' את מבינה את הרעיון.
ההצעה הכי טובה שאני קיבלתי ובהתחלה היה לי מאד קשה ליישם, אבל וואלה, זה באמת מה שצריך לעשות ובזמן האחרון אני מצליחה בזה יותר - לשחרר. לשחרר את המחשבות האלה. פשוט לא להתעסק איתן..
ברגע שמשהו מאלה נכנס למחשבות ישר להעיף אותו, ישר להעסיק את עצמך במשהו אחר כדי לא לחשוב. כי באמת, אין בזה טעם, זה סתם מלחיץ ומכניס לסרטים.

ולגבי ההורים המבוגרים, בימינו? 33? נורמטיבי לגמרי. גם 40 זה נורמטיבי בעיקר אם זה ילד שני או שלישי.

תודה גוונים על התגובה המהירה!

אני באמת קצת נכנסת לסרטים וקשה לי להרפות... החודש היה לי איחור במחזור וישר נעשיתי אובסיסיבית לגבי האם זה הריון או לא ועשיתי חמש בדיקות... עכשיו שאני יודעת שאני לא, אני נעשית אובססיבית לגבי הגיל. או לגבי חישובים של תאריך הביוץ. קשה לי להרפות מהנושא ופשוט לא לחשוב על זה וברור לי שזה לא ממש עוזר. כאילו מהרגע שהחלטתי שזהו, מנסים - אני חושבת רק על זה כל היום.

וכן, אני באמת מקווה לתאומים שיפתרו לי את הבעיה:)

שלום אני בת 45 מנסה להרות נכנסתי פעמיים להריון לפני חודש ולפני תשעה חודשים זה נפל בהתחלה. עכשיו הבדיקות שלי מראות תוצאות הורמונים גבוהות ממש מיואשת ומדוכאת מה עושים??זה קורה בגיל הזה??