הריון ראשון

היי ירוקה וכל השאר... איזה כייף שיש כאלה שנכנסו להריון אחרי, אני מרגישה וותיקה לאללה... אני סיפרתי בערך לכל מי שהיה מוכן להקשיב כשהייתי בשבוע 4, שזה גם היה הזמן שגיליתי... חשדתי שאני בהריון מהרגע הראשון וכאשר עשיתי בדיקה בייתית וראיתי את הפס הוורוד המושלם הזה - חוץ מלצעוק מהגג של הבית שת הבשורה באמת סיפרתי להמון אהובים שלי, כולל משפחה וחברים. אני כזאתי... אז אולי ההריון שלי יהיה הכי ארוך בעולם, אבל תהרגו אותי - איך אפשר לא לספר...?! מעריצה כאלו שמחזיקים בבטן... בחיים לא הייתי מסוגלת...
בעוד שבוע יש לי שקיפות עורפית ואני מחכה בכיליון לתוצאות מושלמות של בריאות, וכמובן - לבת !! יום טוב...

איזה כיף לקרא על כל החדשות ולשמוע חויות של כולכן,
חדשה בעסק מזלטוב גדול ותרגישי טוב,

מסיימת שבוע 31 @}........
יום שישי שמיני.... יואו זה מתחיל להתקרב..

הי ירוקה....
הבנתי את התמונה הכללית לגבי הורייך.....
את יודעת, זה מזכיר לי משהו דומה ושונה, בכל זאת: אחותי. היא עברה הפלה טבעית בשבוע 10 , ואין שיחה שהיא לא מזכירה את הפרט הזה, כולל השיחה שספרתי לה על ההריון "אז באיזה שבוע את? שישי? את יודעת שאני..." וזה חזר על עצמו שוב ושוב עד שאמרתי לה "תשמעי, יש לי מספיק חששות וחרדות גם ככה..... אם אפשר בלי ספורי זוועה.." אז היא עברה לספר לי על חברה טובה שלה שסובלת עכשיו בהריון מדימומים בלתי פוסקים.......
אז מה עושים? אני משתדלת לדבר איתה כמה שפחות, ואם היא מתחילה עם זה אני משתדלת להספיק להעביר נושא....(מודה שלא תמיד בהצלחה...) לכי תביני אנשים..

היי לכולם.
ירוקה, אני מבינה למה את לא רצה לספר להורים. אני רציתי לספר רק אחרי סוף שלישי, כשיהיה ברור שהכול בסדר. אבל אחותי, שגם היא בהריון ומקדימה אותי בחודשיים, סיפרה להורים מההתחלה, כך שהיא יכלה לקבל תמיכה על כל בחילה שהיתה לה. אז אמרתי לעצמי, למה היא כן ואני לא? ושיתפתי גם אני. במקרה שלי, זו לא היתה טעות. אבל במקומך, הייתי מחכה.
סתם חשבתי לשתף אתכן בחוויה קצת מפחידה שהיתה לי. לפני יומיים טיילתי עם המשפחה במסלול קל למשפחות, ופתאום החלקתי והתגלגלתי קצת. המחשבה הראשונה היתה להגן על הבטן. זה ממש אינסטינקטיבי. אבא שלי אמר אחר-כך שהוא ראה איך אני דואגת לבטן. ב"ה לא קרה שום דבר רציני, חוץ משטף דם בירך ושפשופים בברך, אבל זה היה מפחיד. חשבתי על זה אחר-כך שאני כבר מרגישה קצת כמו אמא קטנה לעובר שיש לי בפנים, ושיצא איתי לטיול בפעם הראשונה.
שאלה - מישהי מסתובבת כל הזמן עם תחושה של מר/חמוץ בפה? זה מתחיל כבר לשגע אותי. כל דבר שאני אוכלת משאיר לי טעם לוואי מזעזע. בהתחלה זה היה חמוץ, עכשיו זה יותר מר. חלק גדול מהזמן גם יש לי לשון לבנה. מישהי שמעה על התופעה? יודעת מה אפשר לעשות איתה?
טוב, בינתיים שיהיה לכולן חג שמח.
מחכה ליום ראשון ולסקירת המערכות שתיתן לי מין או.קי שהכול בסדר בינתיים ושאפשר כבר לפרסם שאני בהריון. אני מתה לקנות בגדי הריון ונמנעת רק בגלל הבדיקה. וחוץ מזה, אני רוצה כבר לדעת בוודאות את המין.

הודילי, ירוקה וכל המאותגרות משקלית... מה שלומכן...?
אני אומרת לספר למי שמרגישים שכ"כ ישמח לשמוע, שכל מה שיהיה לו להגיד זה "יו...הו...". וכמובן, לפי תחושות בטן והרגשה אישית. אני שסיפרתי לכל העולם, לחלק מהאנשים קצת הצטערתי שסיפרתי, אבל די מהר שכנעתי את עצמי שלהתחרט בתקופה כזו זה פשוט מיותר... העיקר שנרגיש טוב...
לי, לשמחתי הרבה, אין בחילות או תחושות לא טובות של טעם, אבל אולי אני קצת בהתחלה, לא? מה שכן, ריח של סיגריות מגעיל אותי נורא, ואני מעשנת לשעבר... אז בהחלט נשמע לי הגיוני שטעם וריח משתנים ורגישים יותר...
נורא כייף לי באמצע העבודה שיש לי חברות חדשות שמדברות רק על הריון... ממש עונג !! לא נעים לי לקשקש לכל החברות שלי על ההריון, אם הן לא בהריון... בעלי אומר לי שבסוף הן לא ירצו להיות חברות שלי... יחי הפורום !!

שלום בנות.... אני גם מאוד מבסוטית מענין הפורום, ומרגישה הזדהות עם לא להמאיס על חברות מבייצות דיבורים על הריון, אכן יחי הפורום, ועוד בעבודה! מצחיק לשבת בעבודה עם חיוך טפשי מרוח מהסיפורים שלכן....
הודילי, מדהים רגע הנפילה כשאת מבינה את משמעות החיבור לעובר. אי אפשר להגיד "רק לרגע עד שאני נופלת בוא תחכה בצד חמוד", ואז לקחת אותו בחזרה..
בענין הטעמים בפה זה קורה בגלל שינויים הורמונליים ושל רמת חומציות בגוף. אני יכולה להמליץ לך על מנהג יוגי משובח שאימצתי לפני 4 שנים. זה טקס מוזר, אבל משפר את הגיינת הפה, מה שהופך קריטי בהריון, וגם מזרז חילוף חומרים בבוקר. זה נקרא tung scraping יעני גירוד לשון. זה יוריד גם את החיפוי הלבן. בבוקר לפני שאת מצחצחת תכניסי לפה כפית כשהיא הפוכה, לקצה הפנימי של הלשון ותגרדי את כל הלשון עד לקצה, ותחזרי על הפעולה לרוחב הלשון עד שיורד רק רוק שקוף. בהתחלה אולי לא יהיה הרבה מה להוריד אבל עם הזמן הגוף קולט שנפתח לו ערוץ להוצאת פסולת מהגוף זה הופך להיות משמעותי להוריד את הג'יפה שנמצאת שם....זו דרך להפטר מרעלנים שנמצאים בגוף, וככה האוכל שאת אוכלת לא מתלכלך משכבת בקטריות שבלשון. אם יש לך בחילה, תכניסי את הכפית לא עד הסוף, ובעדינות. כיום יש כבר מנקי לשון מפלסטיק שמוכרים בחנויות אבל גם עם כפית אפשר.
שיהיה לך המון בהצלחה עם סקירת המערכות, ולחדשה בעסק? עם השקיפות עורפית....
לחיפושית, את בטח מחייכת לך ממרום שבוע 31 על הצרות של הטירוניות... אבל זה נחמד גם להיות בהתחלה, לא?...

שליחה על ידי א.* » 27 אפריל 2005, 15:52

היי בנות חג שמח.

אולי מישהי כאן יודעת אם מותר להשתמש במשחה שנקראת פטריון - זה קרם נגד פטריות.
פשוט יש לי גירוד מעצבן בכף הרגל אקסמה או משהו כזה רופא משפחה אמר כשבדק לפני כחודש חודשים שזה לא פטריה והרוקח המליץ על המשחה הזו
יש לכן מושג אם מותר להשתמש
ואני יודעת שיש מקום שבודק תרופות בהריון יש למישהי את הטלפון

תודה לירוקה, ואני מבטיחה לעדכן מה יהיה עם גוזלי...
לגבי תרופות (תשובה לא.)- לא להשתמש בכלום מבלי להתייעץ עם הרופא נשים שלך !!! אני חטאתי פעם אחת וקיבלתי משחה נגד דלקת, וכ"כ נבהלתי שרופאת הנשים שלי אמרה בקול רציני "אני לא הייתי משתמשת בזה..." (והרופאה שלי די אדישה...). תרופות בהתייעצות רופא שמבין בהריון וזה רק רופא נשים. זו דעתי הנחרצת... בכל מקרה בהצלחה, ושיעבור הגירוד...
ירוקה, תזכירי לי באיזה שבוע את...?

הי בנות...
אני בשבוע 7 +חמישה ימים,
בימים האחרונים אני מרגישה ממש תחושה של לפני מחזור בבטן התחתונה עם סוג של הקרנה לרגליים...זוהי תופעה שהייתה לי בשלושת השבועות הראשונים וחלפה, ועכשיו חזרה שוב....אני קצת לחוצה כי אנחנו נוסעים לשבת לצפון למשפחה...
האם מישהי חשה כך בשבוע שלי?.......
אשמח לתגובות והרגעות (-:
תודה...

הי! אני מתחילה היום שבוע 10, מה שאומר שרבע הריון עבר.... לא בא לי לעשות שקיפות עורפית, ואחכ עוד סקירות מערכות. אני אשתדל לעבור את ההריון עם מינימום הבדיקות שיראה לנו חשוב. כל מפגש עם הרופאה עד עכשיו די הלחיץ אותי והתברר כמיותר, מלבד האולטרסאונד האחרון שראינו דופק. נראה לי שעדיף לשמור על שלוות הנפש שלי וההרגשה הטובה, כי זה בפני עצמו בעל ערך לבריאות העוברון הקטן.
לתה עם לימון....
היו לי כל מיני תחושות משונות, בעיקר מודעות יתר לכל האזור של הבטן התחתונה. יש כל מיני דברים שקורים שם, רצועות שמתחילות להימתח, רקמות ונוזלים שמתחילים קצת להצטבר אז מי שרגישה גם מרגישה את הפעילות. נראה לי שמה שאת מרגישה זה לא משהו רע. לי מאוד עוזר ברגעי מתח להיות כמה רגעים לבד, אם אפשר על הגב עם רגליים כפופות ופשוט לנשום לבטן. זה מרגיע ומחבר אל העובר, ולתחושה שהכל בסדר. וגם לישון ולנוח הרבה זה כיף ומחזק משפר מיחושים למינהם... תרגישי טוב ואל תדאגי... @}

תודה לך ירוקה....ואגב, אם אפשר לשאול לגילך? אני בשבוע הבא בת 35, וגם מתלבטת לגבי בדיקות, בעיקר מי שפיר. אני יודעת שבגילי מומלץ כבר, אבל בכל זאת זה סיכון שאני לא בטוחה שאני יכולה להרשות לעצמי (כמובן אלא אם חלבון עוברי לא תקין חס וחלילה). אני מבינה את ההתלבטות שלך לגבי הסקירות...הלוואי והייתי יכולה לשמור על שלווה נפשית כמו שלך.... הנטיה שלי למצבי רוח תופסת תאוצה עכשיו כשאני בהריון...ובכלל בוכה מכל שטות, מתרגזת וחסרת סבלנות...אני מנסה להרגיע את עצמי שזה הורמונלי ולא לעשות עניין....אך לא תמיד אפשרי.
המשך יום טוב לכולן

לחיפושית, את בטח מחייכת לך ממרום שבוע 31 על הצרות של הטירוניות... אבל זה נחמד גם להיות בהתחלה, לא?...
ירוקה

לא אני לגמרי מזדהה הייתי שם כ"כ לא מזמן פשוט נעים לי לחשבו שחלק מאוד גדול כבר די מאחורי - ולי יש צרות "חדשות" כמו הנה זה מתקרב.. ו- צירים מוקדמים... אז אני די סופרת עד הסופ שהוא מבחינתי בסוף שבוע 36...

תה עם לימון- קודם כל חיזקי ואימצי שנית לגבי הבכי בכל שטות יש אפילו דף כזה איפשהוא כאן לגבי בכי והריון יש אפילו משהיא שנעלבה ממעלית .. לא צוחקת זה ברצינות וזה דף מאוד כיפי לקרא..

ועוד דבר לגבי מי שפיר- אני חושבת שהכי חשוב הוא תחושת הבטן שלך - כלומר קודם כל אם את מרגישה שהכל בסדר נוסף על כך קודם שתחזור תשובה של חלבון עוברי ורק אח"כ לחשוב טוב טוב האם לוקחים את הסיכון של מי השפיר כי הרי ידוע שיש תמיד את הסיכוי להפלה.. (בלי להבהיל זו עובדה- אלא כמובן אם עושים אצל ד"ר שפירא מחיפה שמקטין את הסכוי למשהו מעין זה לכימעט 0 )- .
סתם הגיג שלי.. בהצלחה @}

שליחה על ידי ירוקה* » 02 מאי 2005, 16:59

בוכה מכל שטות, מתרגזת וחסרת סבלנות...אני מנסה להרגיע את עצמי שזה הורמונלי ולא לעשות עניין
את יודעת זה לא לגמרי רק הורמונים, זה ענין גדול להיות בהריון! לדעתי זאת זכותך לפחד ולכעוס וכל מה שאת רק מרגישה ויש סיכוי קל שאם תתני לעצמך לגיטמציה להרגיש ככה בלי להרגיש שאת לא בסדר אז אולי (רק אולי) זה יפחת מעצמו.... ואם לא אז גם בסדר...
אני מרגישה לא נעים מזה שבגלל שאני לא מרגישה טוב, בחילה תמידית ורק רוצה לישון, אין לי כוח אפילו להסתכל לכיוון של הכלים או לעשות משהו יעיל עם עצמי ברחבי הבית... אבל זהו, שאני עושה דברים חשובים אחרים כרגע כמו להיות בהריון למשל, וזה מספיק בשלב זה. אם אני מקבלת את עצמי, זמן קצר אחכ פתאום יש לי כוח ואני מרגישה יותר טוב. להיות כל הזמן בביקורת עצמית זה לוקח כוחות שיכולים להיות מופנים ללהיות נחמדה לבעלי לדוגמא...
לגבי שאלתך אני לא חושבת בינתיים על מי שפיר אבל אני איתך בהתלבטות אם לעשות או לא בגיל 35. אותי זה נורא מפחיד והייתי מנסה להימנע אלא אם כן כמו שחיפושית אומרת, הרגשה רעה, או תוצאות חלבון עוברי
מדאיגות. שלוות הנפש שלי שתיארת, תלויה בדיוק בהימנעות מבדיקות, קשה לי להישאר חסינה לנתונים סטטיסטיים ותיאורים מלחיצים של בעיות אפשריות! מה בעלך חושב?
חיפושית, מי זה ד"ר שפירא האגדי?

ד"ר ישראל שפירא, מומחה עולמי לאולטרסאונד. בין היתר, יצר חלקים מהתוכנות לסריקות אולטרסאונד, בהתבסס על הידע והמחקרים שלו.
עובד בדרך כלל בבית החולים "אלישע" בחיפה, באופן פרטי. דיקורי מי שפיר מבצע בד"כ בבני ציון (אני מקווה שאני לא טועה בשם בית החולים).

שלום לכולן... קוראת באתר כבר כמה זמן, ואת הדף הזה מלפני כ-7 שבועות.... רציתי לשתף במשהו.
בסך הכל אני מרגישה טוב, אבל מרגישה את השינויים בגוף - פחות תאבון, קצת סחרחורת, ציצי רגיש....
אתמול היה לי יום קצת יותר עמוס, אחרי החופש.
פתאום בערב נכנסתי ללחץ שאני "לא מרגישה את ההריון". כאילו ש"הכל כרגיל".
וישר התחלתי לחשוב... אולי קרה משהו... אני מניחה שפועלים כאן הרבה יותר גורמים פסיכולוגיים.
אני תוהה מה יהיה הלאה... האם ההריון חייב להיות מלווה בחרדות? מה עוזר/עזר לכן להירגע ברגעים של חששות?

לנסות רסקיו עודר בהפחתת חרדה ולחץ
ואת יכולה פשוט לתת לזה לעבור להיות שם לתת לזה מקום
הנה בדיוק עכשיו אני כבר כמה זמן מרגישה אני לא מרגישה אותו כמו שאני רגילה אז חוששים - משתפים חברה לעבודה בעיניין ועושים דברים כמו לאכול לשתות ואומרים טוב נגיע הביתה ונבדוק אם רק אם ב-א-מ-ת יהייה מקום ללחץ (ולא יהיה) א-ז אחשבו מה לעשות כמו ללכת לראות את הדופק ולראות בא"ס שהכל בסדר- הנה ברגעים אלא הוא זז..

שליחה על ידי נורית* » 03 מאי 2005, 22:08

הי בנות. מתחילת ההריון שלי אני קוראת את הדף המעניין הזה ולמרות שאני שותפה פאסיבית הפעם החלטתי לשתף אתכן במשהו שעובר עלי וכמובן אשמח לשמוע את דעתכן בעניין. אז ככה: אני בשבוע ה- 34 להריון ומבחינת ההריון אני מרגישה נפלא. הקושי הוא בהרגשה שלי כלפי עצמי: אני מרגישה שמנה, לא מושכת, שעירה להפליא, יצאו לי מן נימים אדומים ברגליים... פשוט הרגשה נוראית. ההרגשה התחזקה יותר כשבן הזוג שלי תוך כדי שיחה מסויית שאני עודדתי אמר לי שמשהוא מפריע לו בי אבל הוא לא רוצה שאני אעלב. כמובן שעודדתי אותו לדבר ואז הוא אמר שמפריע לו שיש לי שערות בבטן. הרגשתי כמו דקירה בלב ולא הראתי לו עד כמה נפגעתי כי אני יודעת שהוא לא אמר זאת על מנת לפגוע בי ואם לא הייתי מעודדת אותו לא היה אומר זאת בכלל. יש לצין כי עוד לפני ההריון הייתי שעירה יותר מהרגיל והייתי מורידה שערות בבטן, אך כשנכנסתי להריון לא רק שכמות השערות גדלה מעודף ההורמונים גם פחדתי להוריד מהבטן בגלל ההריון. בקיצור אני מרגישה חרא, מרגישה שהאיש הכי קרוב לי לא נמשך אלי, מרגישה שמנה עם ורידים ברגליים.... לא טוב לי. מצד אחד לא הייתי מחליפה את ההריון הזה תמורת שום הון שבעולם אך אני כל כך מקנא בנשים החלקות האלו שלא מפחדות שהבטן שלהן תבצבץ פתאום ולא תחשוף שעירות יתר מגעילה ודוחה. כואב לי לדעת שכל פעם שבן זוגי מלטף לי את הבטן ומנשק אותה הוא אולי חושב על השערות שעוטפות אותה ואולי אפילו נגעל ...

היי לכולן, ישנות וחדשות !!! מה שלום כולן? אתמול הייתי בשקיפות עורפית, וראיתי את היצור הכי מהמם בעולם (אומנם לא ראו אם זה בן או בת אבל ראו פשוש קטן, שממש זז...).
איזה יופי ואיזה אושר... פשוט עילוי של רגשות... מנטרל כל תחושת חשש, מנטרל כל ריח רע או בחילה, פשוט תחושה מושלמת של עילוי ואושר !! לוותיקות - אתן יודעות על מה אני מדברת, ולחדשות - איה כייף לכן בקרוב. נשיקות ותיהנו מכל שניה...

שליחה על ידי שמש* » 04 מאי 2005, 10:39

הי נורית! אני גם די פסיבית בדף הזה, אבל בזמן האחרון ממש בא לי לשתף ולהשתתף...אני מרגישה ממש "צעירה" יחסית אלייך, אני היום מתחילה שבוע 19. קודם כל אני מזדהה איתך מאוד בעניין השעירות (לא רק בהריון...)! רציתי להגיד לך שאני מאוד מבינה את התחושה שלך. אבל זה שהצלחתם לדבר על זה ושבן זוגך אמר לך משהו שמאוד קשה להגיד, זה מראה על הקשר העמוק ביניכם. ואולי בתקופה הזאת המשיכה הפיזית היא פחות חזקה, אבל זאת התקופה שבה הקרבה הרגשית- נפשית והתמיכה נראים לי חשובים בהרבה! עוד כמה שבועות ב"ה, יוולד לכם יצור קטן ומתוק, ויביא איתו כמויות של אושר ואהבה שימחקו כל הרגשה אחרת!!!
לחדשה בעסק, אני שמחה בשבילך מאוד!!!

תודה לך שמש, ושיהיה לך בהצלחה.
נורית יקרה - אני מסכימה עם שמש בכל מה שהיא אמרה לך... הקשר הנפשי והעמוק שנוצר בין בני הזוג באמת מעיד עליכם כזוג, שיצטרך להתמודד עם דברים לא פשוטים כמו שערות בבטן. לי עדיין אין שערות, אבל הן תגענה... בינתיים אני עייפה ורגישה מדי בשביל ליטופים, נישוקים ורחמנא ליצלן סקס. בעלי מתגעגע אליי מאוד, אבל סובל יחד איתי בשקט, וזו הקרבה אמיתית למען תינוקי. אין מה לעשות, יש לו 9 חודשים רק בשבילו, ואחר כך נרגיל אותו לחיים שלנו, או בעצם אנחנו נצטרך להתרגל אליו... בכל אופן - תרגישי טוב עם עצמך, תלטפי את הבטן ותזכרי - אישה בהריון זה אחד מפלאי עולם, פנימי וחיצוני. תחזיקי מעמד, החדשה.

שליחה על ידי ירוקה* » 04 מאי 2005, 12:49

חדשה איזה כיף לשמוע , נשמע נהדר... אולי בכ"ז אני אעשה שקיפות.... מה ראית? היה באמת שקוף? ומתי את הולכת פעם הבאה, לאיזה בדיקה?
נורית, אני מבינה את הרגשתך מאוד, התמודדויות לא קלות באות עם ההריון, אבל כבר עברת כמעט את כל הדרך!

בקרוב תקבלי לידייך את היצור המדהים הזה שבשבילו היה כדאי, ובזכותו הכל נהיה פחות חשוב. נסי לראות את עצמך בצורה חיובית מהצד, כאישה חזקה יפה ופוריה שמעניקה חיים בתוכה. בחופשת לידה ואחריה תהיה לך הזדמנות לבנות בהדרגה מחדש גם דימוי עצמי פיזי חיובי יותר...
אולי זאת הדרך של הגוף שלך להפנות כרגע את תשומת לבך למשאבים פנימיים להם תזדקקו את ובעלך בתקופה הקרובה כשאתם קולטים אליכם את התינוק החדש. כמו יכולת לשתף, כנות, קבלה עצמית והדדית, ואפילו יכולת להקריב... נשמע שאתם עושים עבודת הכנה טובה, גם אם זה קשה ולא תמיד נעים.
כיף לך שאת כבר שם, לי יש עוד דרך ארוככככה לעבור.... בעוד חמישה חודשים כשאת כבר תתחילי לחזור למשקל מוכר פחות או יותר ותורידי שערות מכל מקום שרק בא לך, תוכלי לנחם אותנו כשנראה כמו ממותות, ותצחקי לעצמך (-;

נהנית לקרא כ-ל מה שכולכן כותבות @}

נורית, קראתי את מה שכתבת ואני מאוד מבינה לליבך, אני לא בטוחה שאסור להוריד שערות בבטן בהריון, שווה לברר... תנסי בפורום של תפוז הריון ולידה יעוץ מקצועי, או אפילו בדוקטורס של נענע, יש שם רופא שעונה.. (אם את רוצה קישורים אשלח לך) אם זה יעשה לך טוב אולי ישנה דרך מותרת. אני החלטתי לא לצבוע שיער בשליש הראשון כי שמעתי שהחמצן וחומרים נוספים בצבע לא בריאים בעיקר בשלב זה...מה שאומר שיצאו לי ים של שערות לבנות ואני נראת לעצמי זקנה גריאטרית.... ואני רק בהתחלה..(שבוע 9).

חדשה, שמחתי מאוד לקרא שעשית את השקיפות, גם אני צריכה עוד מעט לעשותה...את מאזור המרכז? אצל מי עשית? אם תוכלי לתת לי קצת פרטים, איך הרגשת, כמה זמן זה היה, כמה עלה...
איזה כייף זה בטח להיות אחרי, ולדעת שעוד בדיקה תקינה.....

שליחה על ידי שמש* » 04 מאי 2005, 21:10

רציתי לשאול אם מישהי מכירה את התופעה : אני בתחילת שבוע 19, וקורה לי פתאום שאני מרגישה מין בועה לוחצת בבטן וכשאני מרגישה את המקום אז יש מין בליטה כזאת.... מישהי יודעת מה זה? מכירה אולי את ההרגשה?

הי לכולן,
ממש התגעגעתי אחרי שלא הייתי המון זמן... ולצערי, או לשמחתי, אני בקרוב עוזבת אתכן לדף אחר (אנחנו כבר בשבוע 37 +), ואני מרגישה שעוד לא מיציתי...
אני ממש נהנית לקרוא ה-כ-ל, זה מדהים כמה לכל אחת יש הריון שונה לחלוטין, אבל זה עדיין נורא כיף לשתף ולשמוע על 'צרות' של אחרות...
ניקי בועטת עכשיו בחוזקה מהתרגשות, וגם בגלל שהיא מאוד מרוצה מהחדר המקסים שאבא ואמא עושים לה,
ועכשיו אמא כבר עייפה, ותודה לאל שהצרבות נרגעו קצת - אז נראה לי שאני אלך לישון (שזו אגב סוגייה קצת בעייתית בחודש התשיעי.. כנראה שהגוף מרגיל את עצמו לחוסר-שינה של אחר-כך...).
מקווה שעוד אספיק לעדכן ולהתעדכן לפני היום הגדול, ובינתיים המון הצלחה וכיף לכל אחת ואחת מכן,
והכי חשוב - תעשו יומן! לא משנה כמה תכתבו בו (גם פעם בחודש זה בסדר) אבל אחר כך לא זוכרים את כל הדברים הקטנים שמתלהבים מהם.. ותשתמשו כמובן במה שכתבתן פה. אני מכינה יומן כזה לניקי, סה"כ יום יבוא והיא בעצמה תעבור את זה..
לילה טוב!

אנחנו בהריון......
ממש קטנצ'יק פיצפון שבוע 5.
מתרגשים מאדדדדד......
רציתי לשאול שאלה שמטרידה אותי ולא ברורה לי:
למה, לעזאזל, סופרים את ההריון מיום תחילת המחזור האחרון? הרי ברור שבזמן המחזור לא היה הריון!
לפי החישוב המדוייק שלי (במאה אחוז) ההריון נקלט לפני שלושה שבועות בדיוק.
לפי החישוב של הרופאה (הבעל קורא לה מנגלה, כי היא מאיימת וחסרת כל אמפתיה) אנחנו בשבוע 5.
הסבר על תוספת של שבועיים לא קיבלתי וגם שולחתי בבושת פנים ובחוסר סבלנות.
אז באיזה שבוע היצור ואנוכי?
3 או 5?
ובכלל, אני מרגישה לחלוטין הריונית וכמהה לצעוק לעולם, אבל מתאפקת עד לאחר הבדיקות המאיימות שיאשרו שהכל בסדר. מפחיד. הריון ראשון. מזל שאתן כאן...

שליחה על ידי נורית* » 05 מאי 2005, 07:02

בנות יקרות! תודה לכולכן על התגובות המקסימות עזרתן מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!! שיתוף: אתמול היינו בפגישה האחרונה של קורס הכנה ללידה ופתאום מרגישים כבר את הסוף וניהיה קצת מלחיץ (סוף שבוע 34). מומלץ לכל הזוגות שמתלבטים על הקורס, בס"הכ ידע זה כח. בכל מקרה תודה, מצב הרוח שלי השתפר- נמשיך להתעדכן....

בלה ופינוקיו...קודם כל הרסת אותי מצחוק עם הכינוי שלך...ולגבי ספירת השבועות..הם הולכים על בטוח, יש כאלה שיודעות בודאות מתי היה הביוץ ויש כאלה שלא ולפעמים הביוץ היה מאוחר יותר. אבל.... כבר בא.ס. הראשון לבדיקת שק הריון ודופק, שמתבצע בשבוע 7, ניתן כבר למדוד כמעט בודאות את הגודל של העובר ולראות אם הוא מתאים לביוץ או לא. וכך יודעים יותר במדויק, ואם לא, אז בהמשך מתקנים. אבל הרעיון הכללי הוא שתהיה לרופאים דרך אחידה לקבוע, כי תאריך תחילת מחזור בדר"כ זוכרים, אז זו תוספת של שבועיים פחות או יותר..תתיחסי לכך כאל שבוע 5..ובקשר לרופאה...יש בתפוז בפורום הריון ולידה תמיכה המלצות לרופאי נשים בכל הארץ: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... 10&[po]art id[/po]=67
אל תוותרי, אל לא צריכה לסבול יחס מזלזל וחסר סבלנות.
מקווה שעזרתי...

ובכלל, אני מרגישה לחלוטין הריונית וכמהה לצעוק לעולם
תצעקי בובהלה, חזק עד לשמיים
פשוט תסגרי חלונות ואז לא ידעו
אחלה ניק בחרת!

הסבר על תוספת של שבועיים לא קיבלתי וגם שולחתי בבושת פנים ובחוסר סבלנות.
נו, את רגישה עכשיו יותר מהרגיל אולי. אבל, זו בהחלט סיבה טובה להתחיל לתרגל אסרטיביות. בהצלחה.
ירוקה כתבה-
בבוקר לפני שאת מצחצחת תכניסי לפה כפית כשהיא הפוכה, לקצה הפנימי של הלשון ותגרדי
ואני חשבתי שאני כבר יודעת כל מה שיש לעשות עם הלשון...
> שאני אשפשף?? <
> ענת כבר אמא ל-2 אבל בגעגוע תמידי להריון. לכל ההריוניות

<

שליחה על ידי ירוקה* » 05 מאי 2005, 15:55

היי לכל האמהות לעתיד... מה קורה?
תה עם לימון יקרה- באמת כייף להיות אחרי עוד בדיקה תקינה. תשמעי, השקיפות זה מדהים. ממש רואים תינוקי, עם פנים ואוזניים, וידיים ורגליים וחוץ מזה שאי אפשר לבדוק את כל האיברים (את זה עושים בסקירת מערכות), פשוט רואים תינוק יפה ומושלם. אני התרגשתי מאוד !!! אחר כך הראתי את התמונות של החמוד לכל העולם. לצערי, הרופא לא ראה אם זה בן או בת, אז אני נשארת סקרנית לעוד שלושה שבועות, אבל החוויה הייתה מקסימה ולא הייתי מוותרת עליה. חוצמזה, שאני נורא מתלבטת על מי שפיר, וככל שהבדיקות שלפני יהיו טובות, יהיה לי אולי יותר קל להחליט... מקווה...
בקיצור, מומלץ, זוהי לא בדיקה ואגינלית אלא על הבטן, שזה בכלל הימם אותי...
בהצלחה.

אה, באמת?....
שקיפות עורפית לא וגינלית?...איזה כייף. בא.ס. הוגינלי ממש קשה לי להתרכז במה שרואים על המסך.....
באיזה שבוע עשית את השקיפות? אני התחלתי עכשיו שבוע 10, כלומר 9+1, ועדיין מתלבטת אצל מי לעשות שקיפות.
יש המלצות? באזור המרכז, חשיבות גם לעדין וסימפטי (מעבר למקצועי כמובן...)
תודה ושבת שלום

שליחה על ידי תאנה* » 07 מאי 2005, 07:37

אני עשיתי אצל ד"ר וולמן בת"א. הוא היה די סימפטי ויצאתי מהבדיקה בהרגשה מצויינת.

היכן מקבל דר' וולמן? אם תוכלי לפרט לי לגבי עלות (הבנתי שיש גם בדיקת דם..) ובאיזה שבוע עשית?
תודה...

היי תה עם לימון,
אני עשיתי את השקיפות אצל ד"ר בלהסן (רח' ברנר 21, ת"א). הוא גם עדין וסימפטי, ואני מאמינה ומקווה מקצועי. חברה שלי עשתה אצלו וגם שתי הגיסות שלה, כך שנראה לי מספיק מומלץ. נורא קשה לדעת למי ללכת כי יש הרבה טובים... בכל אופן, הרופא בודק אותך ואח"כ גם לוקח בדיקת דם. זוהי בדיקה ביוכימית שאמורה להגדיל את אחוזי הצלחת ואמינות הבדיקה. לפי מה שקראתי, אם עושים שקיפות + בדיקת דם זה מעלה את אחוזי אמינות הבדיקה ל- 80-90%. אצל ד"ר בלהסן עשיתי הכל בעלות של 650 ש"ח. לא נורא, נכון...? בכל אופן, אני חברה בקופ"ח מכבי. עשיתי את הבדיקה בדיוק בשבוע 12 (לפי הכתוב מומלץ בין שבוע 11 + 0 ימים ועד 13 + 6 ימים). בהצלחה... אה, והטלפון של המכון, אם תרצי - 03-5645971.

היי לוותיקות, וברוכות הבאות לחדשות - טוב שיש חדשות ממני.
אני חייבת לספר לכן על משהו מדהים שקרה לי. זוכרות את התחושות שלי אחרי השקיפות, כשהיה לי קשה להשלים עם הידיעה שיש לי בן?
בשבוע שעבר עשינו סקירת מערכות. ב"ה הכול היה בסדר. וזו חוויה מדהים. והנה מגיעים לקטע של המין, והרופאה שואלת אם אנחנו רוצים לדעת את מין העובר (זו אותה רופאה מהשקיפות) ואנחנו אומרים, בטח, אבל כבר יודעים בלב מה יש לנו. ואז היא מסתכלת ואומרת, יש לכם בת. בעלי כמעט התעלף.
זה היה ממש הלם. גם לי. אמנם רציתי בת מההתחלה. אבל עברתי כבר תהליך של השלמה עם הבן שהאמנתי שיש לי, והתחלתי לאהוב אותו. ופתאום הרגשתי שלקחו לי אותו. בעלי, שרצה בן מההתחלה, והיה מאושר אחרי השקיפות, הרגיש ממש מרומה. הוא כעס שהרופאה אמרה לנו בהתחלה את המין, למרות שהיא הזהירה שזה רק 80% דיוק. ופתאום הוא נאלץ לעבור את אותו תהליך של השלמה שאני עברתי, רק הפוך.
מאז כבר עבר שבוע, ואחרי כמה ימים קצת קשים (ואני מבינה אותו, כי אפילו התחלנו לחשוב כבר על שמות לבנים), הוא מסתגל לאט לאט לרעיון. גם לי נדרשו כמה ימי הסתגלות, אבל כמובן שאצלי ההשלמה באה יותר בקלות.
הסקירה עצמה היתה מדהימה. יש לי תמונות של התינוקת בפרופיל, ופשוט רואים פרצוף של תינוק, עם אף סולד ופה שהיא פתחה וסגרה כמו דג. והיא שפשפה עיניים, ולא הפסיקה לזוז ולהזיז ידיים. אין מה לומר, ראיתי אותה והתאהבתי!
קיבלנו סרט וידיאו של הסקירה, וכל יום או יומיים אני חייבת להסתכל כדי לקלוט שזה אמיתי, ושכל התנועות האלו מתרחשות בתוכי למרות שאני עדיין לא מרגישה כלום.
דרך אגב, לי גם השקיפות וגם הסקירה היו בדיקות ואגינליות, ובסקירה היא אחר-כך הוסיפה גם בדיקה חיצונית. אבל הבנתי שמעכשיו, כל הבדיקות שלי יהיו חיצוניות.
ועכשיו שאלה - מישהי יודעת אם שווה לעשות סקירת מערכות מאוחרת מורחבת? הבנתי שקופות החולים נותנות משהו בסיסי, ומי שרוצה סקירה רחבה יותר צריכה לשלם. שמעתי מכמה בנות שזה אותו הדבר כמו הסקירה הראשונה ואין חידושים, חוץ מהזדמנות נוספת להציץ על הפצפונת כמובן, ומצד שני, אולי זו סקירה חשובה שבה אפשר לגלות עוד דברים.

תודה לך חדשה בעסק כבר קבעתי, עוד לפני שראיתי את המלצך, לדר' רייכלר, שגם עליו שמעתי המלצות חמות.
קבעתי גם לשבוע 12 (אני עכשיו בשבוא 9+2) ויש לי שתי שאלות:

האם מומלץ כבר לקבוע תור לסקירה מוקדמת? כמה זמן מראש רצוי?
גיליתי שהגניקולוג שלי ואותו רייכלר עובדים ביחד במרפאה (שבה עושים את השקיפות), איך אומרים בעדינות לגניקולוג שקבעתי שקיפות אצל קולגה שלו...?

היי תה עם לימון,
אני שמחה שקבעת ואני מחזיקה לך מיליון אצבעות וכמובן שתיהני... אני קבעתי לאותו רופא לסקירה מוקדמת, עוד לפני שהייתי אצלו. פשוט אמרתי לעצמי שאם הוא לא יראה לי פשוט אבטל, אבל הוא עשה עליי רושם טוב, וזה שהוא לא אמר את המין זה פשוט חיזק לי שהוא זהיר ולא רוצה להתחייב, וזה עשה לי טוב (למרות שנשארתי סקרנית בטירוף...). אז בסך הכל יש לך זמן לקבוע, אין לך מה להיות בלחץ. תתרשמי מהרופא, ואם הוא נראה לך - תקבעי אצלו. לגבי הגניקולוג שלך - למה שיהיה לו איכפת אצל מי קבעת? הוא עושה שקיפות עורפית? וגם אם כן, את לא חייבת להגיד... נראה לי...
הודילי - אני בשוק מהסיפור שלך, ואני שמחה בשבילך (וקצת פחות בשביל בעלך), אבל האמא הכי חשובה... יו... איזה קטע... לנו הרופא פחד להגיד מה הוא רואה ועכשיו אני קצת שמחה, כי אם הייתי צריכה להתרגל לבן או בת ואח"כ להתרגל שוב בטח היה לי קצת מוזר וקשה... תמסרי לבעלך שאין כמו בנות (גם את בעלי אני לא מצליחה לשכנע בזה...). יום טוב לכולן !!!

הי חדשה בעסק,
כן, זה העניין, שגם הגניקולוג של עושה שקיפות , אבל שמעתי שזה לא ממש השטח החזק שלו...והוא אפילו עושהה באותה מרפאה של זה שקבעתי אצלו...... הוא בטוח יעלה את זה מחר ואני מנסה לחשוב על משפט דפלומטי להגיד לו...
שמעת שבשקיפות ממש רצוי לא להגיד את מין העובר כי זה מאוד מבלבל עדיין ורופאים פשוט טועים....
מקווה שאצליח להתאפק....

תה - את תצליחי, כי ברגע שתראי את הבובי החמוד, את כ"כ תתרגשי שזה בכלל לא יזיז לך אם הוא יראה או לא. אני כמובן שאלתי אם הוא רואה, אבל לא התבעסתי מאוד כשהוא לא ראה ולא ממש רמז בצורה ברורה... אם הוא יראה ויטעה זה באמת קצת מוזר, אז תחשבי אם עצמך אולי בכלל עדיף לך לא לשאול... בכל אופן, אם הרופא שלך יעלב פשוט תגידי לו שאת הולכת למומחה, ואת ממש לא צריכה להתנצל על זה. בהצלחה.

היי בנות
יום שישי היה מבהיל. כאבי בטן תחתונה בצד שמאל. מיד החלטתי שאני עם הריון חוץ רחמי. הלכנו למרפאת חירום של מכבי בבלפור ת'א. היה רופא נחמד מאד בשם
גומל אנדרי מישהי מכירה אולי?
עשה אולטראסאונד ראשון, ראינו עיגול שחור והובהר לנו שזה בסדר, תחילתו של הריון תקין בתוך הרחם.
כמובן שהשבוע כששמעתי על האישה שנפטרה בלידה בבלינסון, נוספה לי דאגה.....
מחר הולכים לעשות בדיקות גנטיות (אבוי לבושה אבל עדיין לא עשינו)...
ובעוד שבועיים (שבוע 8) צריך אולטראסאונד גניקולוגי מיילדותי.
מישהי השייכת למכבי, יודעת אולי היכן עושים את הבדיקות (איזור מרכז)?
זה צריך להיות אצל מומחה או שזו עדיין בדיקה הנחשבת פשוטה?
אוף, הרבה בלבול.......
תודות גדולות ובכלל רק בריאות (כמה המשפט הבנאלי הזה פתאום הופך לבעל משמעות)

הי בלה ופינוקיו,
בשבוע 8 עושים אולטראסאונד ואגינלי כדי לראות דופק, את אמורה ללכת לגניקולוג, על מנת לעשות אצלו את מעקב ההריון והוא זה שעושה לך את הא.ס. ישנם גניקולוגים שאין להם במרפאה א.ס. ולכן שולחים לעשות במכון הדמיה. לדעתי כדאי לך לבחור גניקולוג שיש לו ולא תצטרכי לטרטר את עצמך. זוהי בדיקה שנחשבת פשוטה, ולא צריך מומחה. פשוט רואים משהו קטן מהבהב, זה הדופק....
מצרפת לך קישור לדף מעקב הריון אינטראקטיבי, הקלידי את תאריך הווסת האחרונה והטבלה תתעדכן ותראה לך את כל תאריכי הבדיקות שלך...http://www.laniado.org.il/obgyn/excel.asp
בהצלחה..

תודה על הקישור

שליחה על ידי א.* » 10 מאי 2005, 10:54

היי בנות מה שלומכן הרבה זמן לא ביקרתי כאן - אז ככה אני בשבוע 32+4 והתחיל להיות קצת כבד . נפיחויות ברגלים ורידים וכבדות - כל ההריון היתי פעילה מנקה בטירוף אופה ומבשלת עכשיו אני יותר כבדה ועייפה ולא יכולה להתקופף יותר . אז רוב הזמן אני שוכבת לי עם רגלים למטה כדי להוריד את הנפיחות וכדי לא לזרז את הלידה .
רציתי מתחילת ההריון לעשות הכנה ללידה - הזמן טס ולא עשיתי רציתי יוגה אותו הדבר לא עשיתי - עכשיו אני רוצה ומנסה להבין מה זה עיסוי הפרניאום - אני אשמח אם מישהי מנוסה תוכל להסביר לי - קראתי אבל אני לא ממש מבינה איך אפשר לעשות זאת מה צריך לעשות בדיוק אולי תסבירו לי אחת המנוסות ????
ואשמח גם לקבל ממישהי מנוסה הצעות לתנוחות ונשימות תודה ויום טובבבבבבבב

שליחה על ידי לוטוס* » 10 מאי 2005, 13:11

גם הריון ראשון-שבוע 27 שזה מרגש בפני עצמו, כל ההתעגלות הירחית הנפלאה הזו...לא סקרנים לדעת מה יש-בטוחים שזה בן או בת! וגם חתונה עוד שבועיים וחצי, הרגשתי צורך לחלוק

שליחה על ידי ירוקה* » 10 מאי 2005, 18:21

לוטוס, ואו! מזל טוב! שיהיה בהצלחה!

לא., ליתר ביטחון ורק כדי לוודא שאת יודעת איפה הפרינאום הזה נמצא... זה האיזור שבין פי הטבעת לפתח הנרתיק, ושם מבצעים את החתך אם יש צורך בלידה. העיסוי נועד להקטין את הצורך בחתך.תבדקי בספר שלך בדיוק באיזה שבוע מומלץ להתחיל, אבל בכל אופן צריך לשמור על הגיינה של הידיים והתוקף של השמן (ולוודא שהוא מותר לשימוש בהריון). משתמשים באצבע או שתיים בתנועה מצד לצד (לרוחב) איזור הפרינאום. השימון והמגע מרככים ומגמישים את האיזור בהדרגה. יש את החתכ'לס שזה ממש מרחיב מבפנים את האיזור ונחשב מאוד יעיל.
בנוגע ליוגה, ממש, אבל ממש לא כדאי לך לקבל המלצות לתנוחות ונשימות ספציפיות דרך האינטרנט כי מנסיון אפשר לגרום ככה לנזק ממשי, וכל זה ללא קשר להריון. בזמן הריון עוד פחות כדאי לעשות ניסויים... תלכי למורה מנוסה אפילו רק לכמה שיעורים. בתנוחות מאוד חשוב שיראו איך את עושה. באינטרנט או מול הטלוויזיה אין מי שיתקן אותך, וזה מסוכן. את יכולה לשכב כל יום חצי שעה עם הרגליים על הגבהה של כריות גדולות לעזור לדם לחזור מהרגליים לכיוון הלב. כיף לקרוא ככה, או להסתכל על התקרה ולהרהר מחשבות מתוקות על הקטנצ'יק שבדרך...תמיד טוב לנשום עמוק בלי מתח בכתפיים ובפנים, לאפשר לנשיפה (הוצאת אוויר) להיות יותר ארוכה מהשאיפה. תרגישי טוב

שלום שלום לכולכן,
סתם עידכון שלי - אני בשבוע 33+3.. כלומר ממלאת את שבוע 34 כלומר עוד שבוע וחצי מתחילה 36 כלומר חודש תשיעי ולכן עוד כשלושה שבועות -זהו -נגמר - אין לחץ יותר אפשר לנשום, שרק ייגמר מהר.
ממש ממש ממש מזמינה אותו לצאת לאויר העולם כשהוא ירצה ויראה לנכון ויהי מוכן מה דעתך על סוף שבוע 37?...
לי זה מתאים

אפילו מוכנה לקחת את ה- 10/6/05.... סופשבוע כזה..
פשוט רוצה להיות כבר שם בלידה שזה יקרה
<כמובן שום דבר לא מתוכנן....>

הי חיפושית @}
את מגיעה ליום עיון? אם כן תהיי מעוניינת שאני אביא לך לשם את הבגדים? (אם את עדיין צריכה).
שמחה לקרוא שהכל מתקדם בנחת, הרבה הצלחה בסוף הדרך ולידה קלה (נו טוב לפחות לא קשה...

)

היי רק טוב,
ואו , את צודקת איך שהזמן רצ.... אז ככה חשבתי רבות בעיניין וכרגע החלטתי 2 דברים :שאני אקנה דברים מאוד מאוד בסיסיים בחנות הזו מוצצים בראשון ביום שישי הבא.... זה יהיה ממש סוף שמיני.. ולאחר מכן (לאחר הלידה וההסתגלות) אני אראה מה נחוץ ומה לא , שומרת לי את הזכות ליצור עימך קשר ... (תודה המון מראש הכל מקרה)- אם את רוצה למסור או מחכה לי אז בבקשה אל תחכי לי עשי מה שמתאים לך-
אני לא יודעת אם יצא לי להגיע ליום עיון נראה לי שלא...- עבודה וכו'. אני כרגע עובדת יחד עם המחליף שלי ..
שוב המון המון תודה - אני מקווה להיות היולדת הראשונה שתלד עם חיוך מרוב שאני רוצה כבר להיות שם ואיתו ועם אישי האהוב

אני מקווה להיות היולדת הראשונה שתלד עם חיוך מרוב שאני רוצה כבר להיות שם ואיתו ועם אישי האהוב
@}@}@}

מרגישה פיחס.
תחילת שבוע 7. יש כאבים בבטן התחתונה, כמו שריר שנתפס ולא מרפה. בנוסף, נדמה לי שהחלו בחילות.
כשקראתי על בחילות של אחרות, חשבתי שהמדובר בבחילה כמו לאחר שתייה מרובה של אלכוהול, כשרוצים להקיא את הנשמה.
אצלי הדבר שונה, לכן אני לא משוכנעת שאלו הן "הבחילות הרלוונטיות"....
סתם תחושה מאד לא נעימה בבטן, חוסר יכולת להנות מאוכל, כל ריח תבשיל מעלה אצלי פרצוף חמוץ ובאופן כללי, אני נראית די קוטרית ולא מרוצה מהחיים.
לו רק הייתי לאחר אולטראסאונד שבו רואים שיש דופק, שאני אדע לפחות שכל הסבל הזה יוצא ממנו משהו ממשי, ניחא.
אבל כרגע, אני גם מבוהלת שאולי משהו לא בסדר, גם התור לרופא רק לעוד שבועיים!
(תחילת שבוע 9), גם רק השבוע עשינו בדיקות גנטיות, ובכלל, לא סיפרנו עוד לאף אחד ואני מרגישה בעיקר בודדה עם הפחדים וחוסר האונים.אני יודעת שזה נשמע רע, אבל אני משוכנעת שהכל לא בסדר, הבדיקות הגנטיות יגלו עלינו סודות אפלים, העובר ימצא ללא דופק וגם אם בסוף יעבור הכל בשלום, בגיל שנה נגלה שהוא אוטיסט.
סליחה, באמת סליחה. פויה.
גווועלט.....................

בלהל'ה...
כל כך מבינה אותך.. אל תרגישי לא נוח עם הפחדים שלך. זה בסדר, וזה עובר על כולנו.
התחושה המעצבנת הזו בבטן, היא כמו לפני מחזור? בטן תחתונה גב תחתון "סוחב" כזה? אם כן, אז מאוד מוכר..לי זה היה ממש עד שבוע 8, היום אני מתחילה שבוע 11 ויש לי את זה שוב...
ובכלל, ריחות שדוחים, בעיקר כל מיני חביתות למינהן או בשר על כל צורותיו וריחותיו...
והפחד....ממש התמודדות עם חוסר ודאות. הפחד שאיכשהוא משהו יכול להשתבש...אבל רוב הסיכויים שהכל יהיה בסדר, ושיראו את הדופק בשבוע 9, והכל יסתדר. אני מציעה לך לכתוב, אני מחזיקה מחברת בתיק וכל פעם שאני מרגישה שיש לי יותר מידי מחשבות אימה אני פשוט כותבת וכותבת ...את הדברים הכי מפחידים ונוראיים (הדף סופג הכל..) וכך מוציאה את זה החוצה ממני.
המשך סופ"ש נעים...

אני רואה עכשיו שכתבת שאת עכשיו בתחילת שבוע 9 והתור לרופא לעוד שבועיים, יש אפשרות להקדים? רק בשביל השקט שלך?

אני בתחילת שבוע 7 והתור לרופא בתחילת שבוע 9, עוד המוווווווןןןןן זמן....
אבל תודה רבה לך תה עם לימון על האמפתיה והסימפתיה

היי תה עם לימון אולי תפתחי לך דף בית אישי?
(זו כמובן הזמנה)

אפשר יהיה לכתוב לך דברים ממוענים לך אישית ובכלל, זה נעים לדעת שיש מעין "תיבת דואר פרטית" בקהילה הוירטואלית הזו (-:

בלה ופינוקיו,
אני רואה שעשיתי בלבול שלם....אם התור לבדיקת דופק הוא בשבוע אז זה בסדר גמור, אין באמת מה להקדים...
לגבי דף בית אישי, אין לי מושג איך עושים את זה, אשמח מאוד בכל מקרה..D-:

תה עם לימון
כל שעלייך לעשות הוא ללחוץ על הקישור הבא:
דף בית אישי
הלחיצה תוביל אותך לדף המסביר הכל אודות מהות דף הבית וכיצד עורכים אותו.

אני קצת מצוברחת. התחלתי היום שבוע 18. אתמול ביקרתי בטיפת חלב ונשקלתי. המשקל שלהם שם מוסיף כ-3 ק"ג למשקל שלי בבית. וגם ככה כבר עליתי מתחילת ההריון 3 קילו. כך שברגע שהיא אמרה לי כמה אני שוקלת, נכנסתי לדיכאון.
יש לי נטייה לעלות במשקל, ובשנים האחרונות אני שומרת, אבל עכשיו קשה לי לשמור כרגיל. התיאבון שונה, לפעמים מוגבר, ואני לא יכולה להרעיב את עצמי ואת הפיצפונת. את ההתעמלות שעשיתי הפסקתי בתחילת ההריון כי לא היה לי כוח לזוז. עכשיו הכוח התחיל לחזור, אבל אני כבר ממש לא בכושר, ואני צריכה להתחיל הכול מהתחלה. נראה לי שאני אתחיל עם הליכות, אבל הגוף שלי מתעייף ממש מהר.
בקיצור, אני מרגישה שאני מאבדת שליטה על הגוף שלי ולא יודעת מה לעשות. בטיפת חלב הראו לי מין גרף, ואני חורגת ממנו קצת. והיא התחילה להציב לי מין דד-ליין, שעד שבוע 26, שזה עוד המון זמן, אסור לי לעלות יותר מ-3 קילו נוספים. אבל כל יומיים שלושה אני רואה שהמשקל שלי מקבל עוד נטייה קטנה למעלה. מה עושים?
לכן לא התווספו כמה קילוגרמים?
מישהי יודעת כמה קילו, אם בכלל, מתאים לעלות בשלב כמו שלי?
וככה, כשנכנסתי לקטע של חרדות, החלטתי שהעוברית הפסיקה להתפתח ובטח כבר אין דופק. אני כל הזמן בודקת את הבטן, אם היא גדלה - סימן שיש התפתחות. אבל אחרי כמה ימים שהיתה לי בטן עגולה, פתאום היא נעשתה שטוחה יותר.
בעלי אומר שהוא לא מבין. רגע אחד אני בוכה כי אני שמנה, ורגע אחר-כך אני בוכה כי אין לי בטן.
הקיצר, נראה לי שההורמונים אצלי עושים לי בלגאן בראש.
הצילו!!!

מישהי רוצה להגיב כאן להודילי ?

היי הודילי, אני קצת קטנה עלייך, רק בשבוע 14... אבל גם שמנמונת ועם פוטנציאל להיות שמנמונת "מאוד"... קודם כל - אני מקנאה בך שיש לך בטן. אני מחכה בכיליון שתהיה לי בטן שמנה שכל היום אני רק אשוויץ איתה. דבר שני - כל החיים אנחנו בדיאטה ובשמירות על המשקל. אם יש פעםבחיים שסוף סוף יש לגיטימציה להיות שמנה, אף אחד לא יקח לי את זה !! תראי - אחר כך להוריד במשקל זה קשה, ועל זה כדאי שכן תתני את הדעת, אבל תאכלי בכייף ואל תמנעי מעצמך בהריון, זה ממש טיפשי. גם אני חוטפת קריזה לפעמים שאני לא מהכוסיות הרזות שרק תצא להן הבטן וזהו, אבל זהו מאבק שכבר מזמן אנו מנהלות אותו. למה הבובות בבטן צריכות לסבול כבר עכשיו מהציפיות של האופנה במאה ה-21...?! בקיצור - תשמרי על פחות או יותר תזונה בריאה כי זה הכי חשוב לפצפונת שלך, אבל אם בא לך גלידה - תאכלי גלידה ואל תתייסרי... (היסורים יבואו גם ככה יותר מאוחר... GIVE YOUR SELF A BRAKE). ולגבי ההורמונים בהריון - שוב, תיהני מכל רגע, יש לנו לגיטימציה לשגע את הבעלים שלנו... איזה כייף... בהצלחה ותיהני !!!

טוב, שבתי לקטר (לא שהפסקתי מתישהו)...
בחילה, הפוגה, בחילה.
ציצים=כואב.
רק אמצע שבוע 7, יש להתאפק עוד שבוע וחצי עד האולטראסאונד לבדיקת דופק.
אני פשוט לא מחזיקה מעמד.
מפתחת הפרעת חרדה עם סממנים של פאניקה. הצילו

היי בלה יקירתי. לצערי הרב כל שאוכל לומר לך הנו - החרדה לא מפסיקה. ממרומי שבוע 14 אני ממשיכה לדאוג... צריכה לחכות שבוע וחצי לסקירת מערכות, וכבר שבוע וחצי לא ראיתי את הבונבון, ואני דואגת ומחזיקה את עצמי לא ללכת למוקד חירום. אני גיליתי מאוד מוקדם את ההיריון, ולכן כבר בשבוע 6 + 5 ימים הלכתי לא.ס. לבדיקת דופק. אין לך אפשרות להקדים? (כי את נמצאית בשלב שאת כבר יכולה ללכת ולראות עובר + דופק). אם את יכולה להקדים, אני ממליצה בשביל השקט הנפשי שלך... למרות, וקחי את זה בחשבון... שגם אחרי קצת תהיי מוטרדת. זה כנראה חלק מלהתחיל להיות אמא. כולי תקווה בשביל שתינו וכמונו, שבהריון השני דואגים קצת פחות... בהצלחה !!

חוויה חדשה ומדהימה! הרגשתי אותה זזה!
אני יודעת שאומרים שבדרך כלל לא מרגישים בשלב הזה (שבוע 18), אבל שיגידו...
זה היה מין פלופ כזה מתחת לטבור, כמו גל קטן ונעים. פעם אחת בבוקר, פעם נוספת אחר-הצהריים.
מאז כבר חלפו יומיים, והיום חשבתי שאולי, אבל אני לא בטוחה שזה זה.
בכל מקרה, התחושה מופלאה. שכבתי במיטה, מתוך כוונה להירדם, ופתאום הרגשתי אותה, ופשוט צחקתי לי בקול. הייתי לבד בבית, וחשבתי לעצמי, שהנה, היא כבר גורמת לי אושר.
בקרוב אצל כולן...

איזה יופי! מדהים! תתחדשי...

ירוקה גילתה רק עכשיו את ענין דפי הבית האישיים! תודה לבלה ופינוקיו שהוציאה אותי מחשכת הבורות של החברים החדשים באתר.... כמה מביך! ועוד אפשר להשאיר הודעות אישיות, ממש נחמד.
לעומת זאת יש לי הרגשה רעה שהתמכרתי קשות לבאופן טבעי. מבט חטוף בשעון הבהיר לי שביליתי היום משהו כמו ארבע שעות בשיטוט בדפים באתר! אני פשוט איומה. לא למדתי ולא עבדתי בכלל. אני נאלצת להכריז על צום אינטרנט לפחות עד יום ראשון, זה פשוט לא מוסרי מה שאני עושה עם הזמן שלי...
בלה, קראתי את כל דף הבית שלך בגמיעה אחת, ריגשת אותי עד דמעות! יש לך כתיבה מהפנטת.
בעינין הציצי הכואב, אני איתך. הייתי אתמול בחתונה ונדהמתי מההשתתפות הפעילה שלהם בריקודים. זה עסק רציני להיות בעלת חזה עם נוכחות כזו, לא הבנתי את כובד המשקל שכרוך בכך, וכל ההתפעלות שלי היא בשלב שאני עדיין נדחסת לחזיות ה75B שלי, אך נראה שעוד היד נטויה.
אם אני נכנסת לצום אז אני כבר אכתוב את כל מה שאני שומרת בלב... אני בשבוע 13 כמעט, לא עשיתי שקיפות עורפית, והתכוונו לעשות רק סקירה אחת מאוחרת בשבוע 22 אצל שפירא (כדי להימנע מהקרנות מיותרות, ולשמור על שלוות נפש) ופתאום עכשיו זה נראה לי המון זמן לחכות בלי שום הצצה מוחשית לקסם שמתרחש לו ברחמי (מאז שבוע 8 שראינו דופק) וגם פתאום צצו להן חרדות שאולי אנחנו אופטימיים מידי, מה אם בכ"ז משהו לא בסדר, אז למה למשוך עד שבוע 22... וגם גיליתי שאפשר לעשות סקירה אחת דרך הקופה כך שזה לא להוציא עוד 2000 שקל, אפילו אין לי תרוץ כלכלי להימנע. בעלי בעד להתאפק מסיבות עקרוניות (לשמור על טבעיות התהליך, ולחסוך בקרינה) אבל מוכן בהחלט להיכנע אם אני ארגיש כך יותר בנוח. אוף. אאאאם הכל בסדר אז נראה לי שבדיעבד אני אשמח לדעת שעשיתי רק סקירה אחת ולא נשברתי ללחץ החברתי לעשות הרבה בדיקות (שאת מכבשיו אני מרגישה היטב, מצד הסביבה שלא "באופן טבעי" בכלל בכלל.) אבל מה אם לא??

חשבתי על זה, ובענין הצום שלי עד יום ראשון, אז זה חוקי לבדוק קודם אם יש תגובות, נכון? [-:

שליחה על ידי שמש* » 18 מאי 2005, 21:23

שלום לכולם! הודילי, אני כל כך מבינה אותך ושמחה איתך!!! אני בשבוע 20 וכבר כמה ימים אני מרגישה אותו \ אותה וזו הרגשה נפלאה ועילאית! כשאני מרגישה את הרעידות האלה, הכל נעצר מסביבי ואני מתרכזת רק בו \בה. כבר קרה לי שקראתי עדות טראגית על השואה בשביל הלימודים ופתאום חיוך ענק נמרח על פני כי הרגשתי.... אני מאושרת ומוקסמת מהפלא הזה שנוצר בתוכי.....

שלום לכולכן... לי לא היה אינטרנט כמה ימים, וממש התגעגעתי... אני מכורה !!! מקווה שכולכן מרגישות מצויין. אני זקוקה להמצלה - רופאת נשים טובה באיזור גבעתיים-רמת גן של קופ"ח מכבי. אני קצת מבועסת על שלי, אז אנא בידקו אם אתן יכולות לעזור לי... תודה רבה.

שלום לכולן,
אחרי כמה שבועות של קריאה(ואני מתה על האתר הזה!), החלטתי לפתוח את הפה. אז מסתבר שאני בהריון...
למרות שתי בדיקות הריון חיוביות, שם זמני- בבל'ה, ואטרף של סידורים (לא עשיתי עוד אף אחת מהבדיקות ה"טרום הריוניות" ) אני מתקשה להאמין. חוץ מרגישות ביזארית לריחות, מצב רוח שנע בין שלווה למטופלת בשלוותה... ורגישות קלה של הציצי- כלום! גורנישט! נאדה! אני יודעת שככה זה מתחיל, אבל כל הזמן מפחדת שאולי זה בעצם כבר לא. רגע אחד נראה לי שאני האישה הבריאה ביותר עלי אדמות וייוולד לי התינוק הכי יפה בעולם (בזכות בעלי... ) וברגע הבא אני מפנטזת מומים מחרידים, ואת התינוק המעוות שלי באיזה ספר אמבריולוגיה (אני רופאה, ויש לי כמה ספרים מזעזעים כאלה...)
הייתי בטוחה שאני אהיה מאושרת עד הגג-נון-סטופ, אבל לפעמים יש לי מצב רוח מוזר ואף מזופת. גם רבתי עם בעלי הרבה לאחרונה . בקיצור- אשפוז כפוי?
אני אשמח אם תוכלו לספר לי מתי זה עובר, ואיך התמודדתן עם הבעלים ומצבי הרוח המטורפים. היום אני נבדקת לראשונה אצל הרופאה, ואני מקווה שזה יעשה את הכול לרשמי וחגיגי יותר.בעלי בא אתי, ו אחרי זה נלך לחגוג שנינו (או בעצם שלושתינו ?

הי שלוותא ברוכה הבאה!
אכן קן קוקיות... לדעתי טווח הרגשות והמחשבות שאנחנו מגדירות כנורמלי, חייב להתרחב בזמן ההריון! אחרת בנוסף למצב השברירי הקיים אנחנו מוסיפות לעצמנו עוד רגשות אשם, שלא מועילים בכלום, לא לתפיסה העצמית שלנו ולא למערכת היחסים עם הבעל האומלל /-:. אצלי גם בזמן האחרון יש אווירת קרב בבית. כל אחד עובר התמודדות שונה, הרגישות מאוד עולה והסבלנות בוגדת בי ונעלמת נורא מהר... כשקראתי תיאורים של נשים אחרות על הבעלים המסכנים, הצרחות והדמעות הייתי די בטוחה שלי זה לא יקרה, (כי אם זה לא קרה עד עכשיו למה שדווקא בהריון זה יצוץ?) אז כנראה שכל זאת יש בסיטואציה הזאת משהו שמקפיץ לנו את הפיוזים בקלות. מביך להכיר בכך, אבל כנראה שככה זה. אני עדיין רוצה להאמין שיש לנו מעט שליטה על התדירות והעוצמה של החיכוכים, ואת היכולת לברר מה מפריע לנו ולמה, ולנסות לשנות את זה. אולי זו פשוט דרך הטבע לתת לנו הזדמנות להתמודד עם הבעיות הרדומות שלנו לפני ההצטרפות של הילדון לתמונה.
בענין היותך רופאה, זה ממש קשה, כי בעיני למען בריאות הנפש כדאי לנסות למחוק כל תמונה שיש בראש על מחלות, מומים וסיבוכים שיכולים לקרות אחרת באמת אפשר להתחרפן, ומהר מהצפוי. בקיצור, אם זה אפשרי, הייתי שוקלת לאחסן את ספרי האמבריולוגיה והגיניקולוגיה עמוק בבוידם עד לאחר הלידה!
איך עברה הבדיקה הראשונה שלך?

דרך אגב, אתמול קמתי בבוקר וגילית שצמחה לי בטן! ענקית!

רגשות מעורבים... שבוע שעבר אח של בעלי הודיע לנו שאישתו בהריון ראשון גם כן... לבעלי יש רק את האח הזה כך שכל הפוקוס מההריון שלי עכשיו מתחלק לשניים , וההורים של בעלי מתמודדים עם שני הריונות, שני נכדים ראשונים שיבואו בהפרש של חודשים בודדים בלבד...
אני שמחה בשבילם אבל אני קצת מעוצבנת מכל העניין , אני יודעת שזה רגש רע מאוד להרגיש ומרגישה רע שאני מרגישה רע - זאת אומרת כלפי חוץ אני אמורה להעמיד פנים שאני כל כך שמחה בשבילם ואיזה כייף שכולנו בהריון פתאום ,ובפנים זה אוכל אותי. אני לא יכולה להגיד לאף אחד מה אני מרגישה כי זה באמת לא יפה להרגיש ככה - אני אמורה להיות שמחה בשבילם . אבל תמיד דמיינתי את ההריון שלי כדבר כזה גדול שכולם מתלהבים ממנו ומתרגשים איתי ביחד , שאני והתינוק/ת במרכז העניינים - ופתאום כל ההתרגשות מתחלקת לשניים , נהנתי ממונופול ההריון עד חודש רביעי לפחות ..וזה היה באמת נפלא להיות היחידה והראשונה בהריון במשפחה ...עד עכשיו. גלגל

תודה על ההתעניינות, ירוקה! אז ככה- בבדיקה הסתבר שההריון ממש טרי- אולי 4-5 שבועות. קשה אפילו לראות שק הריון בשלב זה.אבל העיקר שזה ברחם. בעלי היה מעט נבוך במהלך העניין, אבל לבסוף הודה שהגניקלוגית שלי ממש נחמדה (היא באמת כזו) ונראה שהבדיקה - שהרחיבה את מעגל "היודעים" - סידרה לו קצת את הדברים בראש. אחת המחלוקות שלנו הייתה לגבי מתי לספר. הוא רצה כבר לספר לכל העולם (הוא הרי רצה ילד עוד מהרגע שהתחתנו) ואני התעקשתי לחכות עם הבשורה. אז בבדיקה הוא גילה שבאמת בהתחלה העניינים קצת יותר פגיעים, וכדאי להמתין- והבין שאני לא סתם משביתת שמחה... בכל מקרה- מאז האווירה השתפרה בינינו. אני בהחלט מרגישה אבל שעובר עליו משהו- מין רגרסייה ילדותית טרם הפיכתו לאבא? משהו מוכר?
בעניין הרפואה- אני דווקא מאוד אנטי "מדיקליזצייה" של כל התהליך. ביקשתי וקיבלתי את ההסברים שכל אישה מקבלת (אני גם ממש לא בתחום..) , קנייתי ספרים שמפרטים יותר על מסאג'ים לאישה ההרה ופחות על כל שינוי הכי קטן שחל בגוף וכו. בתור רופאה זה הרגע לשבת בשקט ולהתפעל מנפלאות הטבע.
מזל טוב על הבטן- אני מחכה כבר לאחת משלי... !

הי לכולכן...היו לי ימים עמוסים נורא, לא שאני ממש מצליחה להרדם/ להרגע, ממש לא....
חדשה בעסק? לגבי המלצה, אני מבינה שאת מתכוונת לרופאה בלבד, ולכן יש לי המלצה על דר' דגנית סמואל, היא מקבלת ברמת אביב , לא ממש ר"ג גבעתיים, אבל לא מאוד רחוק. אני אישית לא הייתי אצלה ,אך שמעתי מאחרות. אני מטופלת אצל דר' רוזנברג שעובד איתה במרפאה, ועליו כן אוכל להמליץ "יד ראשונה".
שלוותה , בעל ברגרסיה לילדות, נשמע לי מאוד מאוד מוכר, וגם מעצבן, ובכלל, פתאום הוא לא מבין "על מה המהומה" ומה כל ההתעסקות הזו בהריון כל הזמן (ולא בו, אולי...). אני עוברת מהתקפי צחוק לבכי בצורה מדאיגה....
אבל מפרגנת לעצמי ומנסה לא להבהל כשזה קורה, נעזרת בתמציות באך, לחרדות, עייפות ועוד
וכן, תחילת שבוע 12 ומבצבצת לה גבשושית קטנה בבטן העליונה.... רק יודעי דבר מבחינים.
אגב, יש אולי מישהי כאן שמזריקה קלקסן (דילול דם)?
שיהיה שבוע טוב והמשך קל (-:

היי לכולכן (איזה כיף, דף על טוהרת המין הנשי)..
זהו, התחלנו רשמית שבוע 8, נצפה דופק ואפילו סיפרנו לחברים טובים.
למשפחה עומדים לספר בימים אלו. מכיון שאצלנו הרוב המוחץ הוא פולניה בכל מיני וורסיות, אישית הייתי מעדיפה להימנע מלספר עדיין, עד שלא נדע שהכל תקין.
אבל איכשהו, קיבלתי רושם שלכל אורך ההריון אי אפשר לנשום עמוק ולהיות בטוחים שהכל תקין לחלוטין. כל הזמן יש בדיקות מסוגים שונים, מה שמעורר בי חרדה בעוצמות גבוהות.
משום מה הבעל, לא ממש מבין שזה סוג של נס, אם הכל מתרחש לפי סדרי הבריאה וללא תקנות. גברים = הכחשות. בחיי שקל להם יותר.
לגבי המחלוקות שסיפרו שלוותה וירוק ה
איזה כיף לי שאני לא לבד!!
צרת רבים חצי נחמה....
אני לא יודעת אם זה הורמונים או רגישות פסיכולוגית, אך בכל מקרה בתקופה הזו אני לחלוטין נטולת פאסון ואתמול אף בכיתי כשלא זכינו בארוויזיון (התביישתי מעצמי אפילו)...
אנחנו גם מתחילים לחפש בית בזמן הזה, מה שממש לא תורם לשלוות הנפש.
מנגד, יש לי תקווה שנצליח לקנות ולהיכנס לפני הלידה, ונקבל את פני הקטנצ'יק (משוכנעת שזה בן) במקום נקי וירוק המוכן לקראתו, אנרגטית ומעשית.
כמה משמח שיש פה אחיות למסע...

היי תה עם לימון, ותודה על ההמלצה לגבי הרופא. האמת היא שממש לא איכפת לי רופא או רופאה, ואם את מכירה מישהו באופן אישי, אני מעדיפה... אז נראה לי שאני מקבלת החלטה השבוע לגבי זה, ואם את אומרת שד"ר רוזנברג הוא טוב, אני עוברת... אני צריכה מישהו שלא יהיה חרדתי, אבל גם לא אדיש וזורק כמו שנדמה לי שהרופאה שלי... אז איך הוא, ד"ר רוזנברג...?!
מתחילה בעוד יומיים שבוע 15, וביום שישי הקרוב יש לנו סקירת מערכות. מתרגשת וסקרנית לראות את תינוקי ולדעת שהוא מושלם ושסוף סוף נדע את המין... איזה כייף !!!
בשעה טובה לכל המצטרפות ושיהיה לכן אחלא...

אני מטופלת אצל דר' רוזנברג שעובד איתה במרפאה, ועליו כן אוכל להמליץ "יד ראשונה".
שלום שלום תה עם לימון אולי אפילו נפגשנו אצלו- גם אני הולכת אליו..

חדשה בעסק,
מאחר וגם אני הולכת אליו, אז אוכל לומר לך, שהגעתי אליו אחרי 4 רופאים שעברתי אצלם עד אשר נחתתי אצלו כולל ד"ר בר.....
הוא שפוי, לא הסטרי ולי היה מאוד חשוב לעבור הריום כמה שיותר טיבעי וללא התערבויות מיותרות, כולל לא לעשות אולטרא סאונד עש סוף שלישי שלישי בלי שזה יראה מטורף לרופא ושיתמוך בי בהחלטותי או לחות ידע לקבל אותן ותמיד להציע דעה שנייה אבל לא לדחוף אותה.- ותאמיני לי שההריון שלי נטה להסטריה מבחינת לידה מוקדמת ותנועות עובר ומה לא..
אז הוא היחיד שכל הזמן חזר ואמר, שהכל בסדר ולותר על ההסטירה של המיון ושהם בדר"כ לא נורמלים!- וגם לא אורמים אם הם לא יודעים- ותאמיני לי הם לא תמיד יודעים.
ואכן אני היום "ממרומי" שבוע ה- 36......
המליץ לי על ספרים לקריאה ולהרגעה- ויש לו מייל משלו שאפשר לישאול אותו שאלות בלי לחכות לתור והוא עונה מאוד מהר.
בהמצלחה לך ולכולן @}

שליחה על ידי שמש* » 22 מאי 2005, 23:57

הי! רציתי להעלות את סוגיית הבן זוג וההתמודדות שלו. עד לפני כמה זמן הרגשתי שההריון היא חוויה שבני הזוג חולקים באופן שווה. היה לנו חשוב להחליט הכל ביחד, לקרוא ולשמוע וללמוד ביחד. ניסינו לשתף ולקרב כמה שאפשר, דיברנו המון על מה שעובר עלינו: פחדים, חששות, תקוות, התרגשות. אבל כשהתחלתי להרגיש תנועות שלו \שלה, הודיתי שאכן- זה עניין כל כך נשי והחוויה היא שונה אצל הגבר ואצל האישה. אישי היקר אומר כבר כמה זמן שקשה להיות בצד השני. שאצלי קורים כל השינויים (פיזית ונפשית) ואצלו תכל'ס לא קורה כלום (שאני לא ממש מסכימה...) ומה שהכי קשה לו זה שאתן מבינות אותי יותר ממנו.... ב"ה, זה לא משפיע על היחסים בינינו, ואוירת קרב- אין לנו בבית, אני שמחה שאנחנו מצליחים לדבר על כל הדברים האלו ואני ממש שמחה שאישי אומר לי אותם ולא נדבק באדישות הגברית שלדעתי היא נובעת מתוך הגנה. אני ממש מבינה את הטענות שלו. כי אני יודעת שלא הייתי מוותרת על החוויה המדהימה הזאת של ההריון, לא הייתי רוצה שיעבור את זה במקומי.... הייתי כן רוצה לדעת איך למלא את הפער הזה ואת הצורך להיות זוג ולחוות הכל ב-י-ח-ד!!!

שלום, סתם צופה מהצד... שבוע 13 וקצת מתביישת, אבל נהנית לקרוא.

היי בנות,
חיפושית - תודה על האינפורמציה, הוא באמת נשמע אחלא. אני עוד אתלבט השבוע ואז אקבל החלטה מה לעשות.
ברוכה הבאה לכיתה א', וכמובן שאינך צריכה להתבייש אלא להיות גאה ומאושרת. המון בהצלחה ותיהני מכל שניה.
שמש, יש ממש פורום מיוחד להתמודדות של בני הזוג אם את רוצה להיכנס לזה לעומק יותר...

אם כבר כולם מדברים על בני זוג, אני יכולה לשתף במשהו שבהתחלה הסתרתי, והיום למזלי כבר עבר. אבל יחד עם הסלידה מריחות, לא יכולתי לסבול את הריח של בעלי. אסור היה לו לנשום עלי, ריח הגוף שלו עצבן אותי וכו'. הוא יחסית לקח את זה ברוח טובה, ובתור צחוק היה עוטף את הראש בשמיכה לפני שהיה מתקרב אלי כדי שלא אצטרך להריח אותו. מכיוון שזה היה זמן קצר אחרי החתונה, נורא נבהלתי שהלכה המשיכה וכו', אבל יחד עם היעלמות הבחילות, נעלמה גם הבחילה ממנו.
בעלי בסך הכול אכפתי ומבין, אבל יש דברים שהוא באמת לא מתחבר אליהם. אני כל הזמן מנסה לשכנע אותו לקרוא על ההריון, אבל מספיק לו שאני מדווחת לו על מה שקראתי. לפעמים אני מכריחה אותו לראות את הסרט של הסקירה הראשונה כדי שיתחבר לתינוקת. את התנועות הוא עוד לא מרגיש, וכששמתי לו את היד על הבטן ואמרתי שיחכה בסבלנות, אחרי חצי דקה הוא אמר שהוא לא מרגיש כלום והתייאש.

לגבי הרגישויות המטורללות, אתמול השקעתי והכנתי מרק. בעלי חזר בערב ואמר שהוא לא רעב, אז נעלבתי ועשיתי קצת ברוגז.
בשבוע שעבר בכיתי בעבודה כי אולי התוצאות של החלבון העוברי לא טובות - אבל בכלל עוד לא קיבלתי אותן!

אנחנו מתכננים ב"ה לטוס לחו"ל בשבועות הקרובים, לפני שנאחר את המועד, ואני לחוצה לקבל את התוצאות של החלבון העוברי. אם התוצאות לא יהיו טובות, אני אצטרך לעשות מי שפיר, ואז כנראה הטיסה תבוטל, כי לא נראה לי שאפשר לטוס שבוע אחרי הבדיקה. בקיצור, תחזיקו לי אצבעות, אני מתה לנפוש קצת. זה אמור להיות ירח הדבש הדחוי שלנו.

מישהי מכירה את התופעה שעייפים נורא אבל למרות זאת מתעוררים בשעה לא שעה כמו 5.30 בבוקר? אני נרדמת בקלות, אבל כשאני מתעוררת לפיפי של הבוקר (אחד מיני רבים) אני לא מצליחה לחזור לישון. ואז כל היום עקום כמובן.

הודילי היקרה, אני לא יכולה להריח את בעלי אם הוא אוכל שוקולד (ואני מתה על שוקולד...). אבל מתחילת ההריון זה ככה... קטע !!! אני עייפה (עדיין בשלב הזה מאוד) ומתעוררת כל הזמן לפיפי, ובערך 50% מהפעמים אני לא מצליחה לחזור לישון. זו כנראה תופעת תחילת האמהות... הגוף מתחיל להתרגל להיות ער 80 פעם בלילה בשביל התינוק...
אני מקווה (ומאמינה) שתוצאות הבדיקות שלך יהיו מושלמות, ואתם תסעו ותעשו חיים. תגידי - עד איזה שבוע מותר לטוס?

למיטב הבנתי, עד שבוע 25-26, אבל מחר אני אברר את זה סופית.
אצלי הפיפי דווקא השתפר. בהתחלה היה לילה אחד שספרתי כמה קימות יש לי - היו לי 8!!!
עכשיו אני מתעוררת רק פעמיים, שלוש, ארבע.
אני זוכרת שבהתחלה קינאתי בבעלי על הזרם הקולח, בעוד שאצלי לוחץ-לוחץ-לוחץ, ובסוף יוצאות רק שלוש טיפות...

וואו - את משתינה כמו... חבל על הזמן... אני קמה גג פעמיים בלילה... אני קראתי בספר של עמוס בר שמותר עד שבוע 27, ואח"כ בדקתי בסוכנות ביטוח ושם אמרו לי עד שבוע 32... תעשי טובה, כשתהיה לך האינפורמציה, תעדכני אותי... בעלי ואני כנראה עוברים לגור בחו"ל ואנחנו צריכים לדעת עד מתי נוכל להיות פה...

הי חדשה בעסק, אני ממליצה על דר' רוזנברג, למרות שלי הוא לא נתן את האי מייל שלו )-: אבל הוא מאוד רגוע ומרגיע
אני די לחוצה, וזה חשוב לי. עברתי מספר רופאים, שחלקם היו מלחיצנים, בודקים באגרסיביות, חסרי סבלנות. והוא ממש ההפך מכל זה. גם עם חוש הומור, ולא צנון, ואכן בגישה כמה שיותר טבעית. כמובן שאת לא חייבת להיות בגישה שלו, אבל זו אופציה. יש לו גם מקום פרטי בבן שמן , שנשים יכולות להגיע מפגשי תמיכה ובדיקות, אצרף לך נילק אם תרצי...
חיפושית, יכול להיות שנפגשנו....ויכול להיות שלא......את נשמעת לי מקסימה בכל מקרה.
יום טוב

למרות שלי הוא לא נתן את האי מייל שלו
גם לי הוא לא נתן, א-ב-ל הוא בפירוש ציין שיש לו אימייל בדף הבית שלו "הרחם של קרלוס" ושם ניתן למצוא את האיימייל..
וכך הגיעתי אליו וגם חברה שלי שלא מטופלת שלו שאלה אותו שאלה..
תודה תה עם לימון,....@} ברור שיכול להיות שכן ויכול להיות שלא, סתם השתעשתי במחשבה שהנה כאן אנחנו מתקשרות , ואולי בלי ידיעתינו נפגשנו (או שלא) במציאות.... לחלוטין סתם מחשבה..

זהו מבחינתי יש לי עוד 11 יום לסיום ההריון- ....... מבחינתי סוף שבוע 37...... מוציאי שבת כזה ~~~~~

חיפושית יקרה... כולי קנאה שאת בסוף ההריון... גם אני רוצה... מצד שני - זה כ"כ כייף להיות בהריון, שחבל על הזמן ! מחרתיים יש לי סקירה מוקדמת, ואני מתרגשת / לחוצה / סקרנית ומתה כבר שיעבור הזמן...
אם לא יצא לנו להתקשקש, שיהיה לך המון בהצלחה ובכייף...

היי בנות, 07:00 בבוקר, ואני מאוד מתרגשת ולחוצה, אחרת אי אפשר יהיה להסביר את השעה ואת מה שאני עושה בה... בעוד 3 שעות סקירת מערכות... אני בהיסטריית לחץ ! איזה פחד וכייף... אני הולכת לראות את בובי או בובה... כמובן שבעלי ישן כמו תינוק (העיקר הוא אומר לי כל הזמן..."גם אני בהריון...") וחאני כבר שותה קפה אחרי שעה של עירנות מוחלטת במיטה וניסיונות כושלים להרדם... טוב, עוד קצת וזה מגיע...
שיהיה לכולכן בוקר אחלא, תחזיקו לי אצבעות, וכמובן שנתקשקש בהקדם עם דיווחים חמים מהשטח.
הודילי - אני אשמח להתעדכן לגבי עד איזה שבוע מותר לטוס. ביי...

היי, זו אני שוב... השתמשתי במחשב הנייד של בעלי ולפתע ראיתי שאני רשומה תחת "פלוני אלמוני". קבלו תיקון - זו אני חדשה בעסק !!!
להת'...