נכון, הנזיפות לא עוזרות ועליתי על זה ואני כבר לא נוזפת אלא מרחיקה אותו(אי אפשר להיתעלם כשהוא שוכב על התינוקת והיא צורחת כלואה מתחתיו)ואז הוא בוכה בחדר ואני מתה אבל חמצן זה צורך בימינו אז.. וגם זה לא משנה לו, כי דקה אחרי שהוא יוצא הוא מפיל אותה ונשכב עליה שוב ושוב צרחות ושוב מה לעשות עכשיו..
לרוץ! בואנה פה שיחקת אותה! אני הולכת להעביר אותו טירונות של מפכ"ל, יש לי תחושה שזה יעזור לפחות ברמת הזמן האישי שלי איתו כי לפחות הוא ירגיש שיש לנו משחק מיוחד, אני לא מאמינה שאפשר להתיש אותו, הילד שלי, ההתלהבות שפורצת ממנו רק ממריצה אותו עוד ועוד. כשהוא מותש לפעמים הוא בבת אחת פשוט קורס ונרדם, אין לו שלבים/הורדת הילוך.
תורות בסבתא בישלה דייסה זה פתרון לטוראים יש לנו עסק עם רב אלוף, אבל נראה לי שאם אני אצליח למצוא אפילו משהו קטן אחד שנעשה בתורות והוא יזרום עם זה, אולי הרעיון באמת יעבור. יאלה, אמן.
).
ברור שעדיין יש הצקות בבית (ועוד 2 אחיות גדולות שלא טומנות בעצמן את ידן בצלחת) אבל כל מאזן הכוחות השתנה, ככל שהקטן גדל. בקיצור - ההמלצה שלי היא, קחי נשימה עמוקה עמוקה, ארוכה ארוכה, פפפפפפפפפ........... זה עובר. (אה, ברור... גם בלי גן 