חוכמות של ילדים

[טליה_אלמתן*]

אני מקריאה ליואבי: "... כי הנערה שאני אוהב אותה, נערה יפת-תאר ויפת-מראה,אמרה לי שלא תנשא לי, אם לא אבנה בשבילה ארמון היפה מכל הארמונות בארץ!"
יואב (4): "מה זה "לא תנשא לי"?
אני: הנערה אמרה לו שהיא תתחתן איתו, רק אם הוא יבנה לה ארמון יפה.
יואב מחייך.
אני: "מצחיק, נכון?"
יואב (עדיין מחייך): "חצופה!"

[יעל*]

אוף אני לא מצליחה להיזכר מאיזה סיפור אני מכירה את הציטוט הזה!

[ללו*]

מעשה בשלושה אגוזים של לאה גולדברג. סיפור גדול מהחיים (וגם הילד).

[ניקי_ניים*]

או טה זויי...

הרגת אותי!

(נראה לי שזה אוט א זוי, אבל, במשפטים בפולנית קובעת בעיקר האינטונאציה)

[בשמת_א*]

במשפטים בפולנית
זה לא בפולנית.

[ניקי_ניים*]

זה לא בפולנית.

זה ביידיש, ברור,
אבל התכוונתי לפולניים-משהו במהות.

[מצחיקונת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נכנעת להפצרות להשתתף במשחק דמיון,
במהלכו אנחנו מגרשות ברדלס טורף.
אני נכנסת לתפקיד: "הסתלק לך, או שנקרע אותך לגזרים."
היא (3.8): "וגם נקרע אותך לפלפלים, מלפפונים ואננס!"

[אהבת_עולם*]

_"הסתלק לך, או שנקרע אותך לגזרים."
היא (3.8): "וגם נקרע אותך לפלפלים, מלפפונים ואננס!"_

גדול !

[טליה_אלמתן*]

גדול !

[טליה_אלמתן*]

מנגנת לילדים ביוטיוב את השיר "היא כמו הקשת" של האבנים המתגלגלות - קצת אנגלית, קצת תרבות...
אמא: "זה שיר על הילדה שלו, שהיא כמו הקשת, בכל הצבעים!"
יואב (4): "היא גם בצבע של קקי?"

[בשמת_א*]

אח, צחקתי בקול רם...

[אמא_נמרה*]

בן (שלוש ורבע) - בחדר האורחים יש שקט מצרים .

וגם, לאחיו הבכור שמעצבן אווי - זה לא בריא לעצבן וזה גם לא צנוע (מנסה את כוחו מכמה מכיוונים)

עומד באמצע הסלון ומברך "ברוך אתה...אשר ציוונו על בינה" - מקבל עליו את הדין שנולדה לו אחות (אחרי שביקש להרוג אותה , לסגור אותה, לארוז אותה, לעצור אותה ולשלוח למשפחה אחרת).

[בשמת_א*]

(-:

[שיר*]

בן שנתיים: תני לי שיקה (נשיקה)
מקבל נשיקה ואז אני אומרת: עכשיו אתה תתן לי לי נשיקה.
הוא מסתכל עלי צוחק ואומר: אבא יתן לך שיקה!

[מיני*]

אמא, תמרחי לי קרם הגנן (בת 2.9)

[אהבת_עולם*]

זה לא בריא לעצבן וזה גם לא צנוע
חמוד !

"ברוך אתה...אשר ציוונו על בינה"
לא הבנתי, למה הוא התכוון ב'בינה'?

[פלוני_אלמונית*]

בני התיאולוג בן ה 4: אני יכול לירות תותח על ה׳.
אני: לא, אי אפשר
בן: למה?
אני: כי לה׳ אין גוף.
בן: אבל ה׳ נמצא בכל מקום
אני: נכון
בן: אז אני יכול לירות תותח על ה׳.
אני: אה... כן...

[טליה_אלמתן*]

יואב (4): אוף למה נולדה לנו תינוקת שרוצה לינוק כל הזמן?!
אני : אוי אתה רוצה שאני אשב איתך קצת?!
יואב: לא - אני רוצה להחזיק את התינוקת!

[בשמת_א*]

מעולה!!!! הייתי מתעלפת על המקום

[פלוני_אלמונית*]

בן ארבע ורבע: אמא, כשאבא התחתן איתך, הוא בחר אותך ממחסן האישות?

הממ....
>סמדר נ לא מהיוזר שלה<

[טליה_אלמתן*]

מעולה!!!! הייתי מתעלפת על המקום
לכל הפחות נשמתי לרווחה...

כשאבא התחתן איתך, הוא בחר אותך ממחסן האישות?
יותר מקובל לארגן נשף, לא?

[תפילה_לאם]

_"ברוך אתה...אשר ציוונו על בינה"
לא הבנתי, למה הוא התכוון ב'בינה'?_

זה שמה של האחות הקטנה.
<ממלאת מקומה של הנמרה>

[אילה_א*]

בחר אותך ממחסן האישות זה שוביניזםוהחפצה במיטבה

[אילה_א*]

שתי הבנות משחקות ברופאות
אריאל: היא חולה במחלת סרטן
ליירה: מה הוא נשך אותה ?

ועוד אחד :
אמא: את יודעת יש אנשים שחושבים שאני נבונה ....
ליירה : אבל את לא כל כך

[פלוני_אלמונית*]

אילה!!
חזרת!

[צוויליך*]

הטכנאי הצעיר (כמעט 5):
הגיע הזמן להעביר את שמנת (גורת הכלבים) למקום אחר! (כי כרסמה לו צעצוע)
אני רוצה להתחתן! [עם מי?] איתךָ!
אני כל כך גאה בך! (תיקנתי לו את החרב אור)
(בפסח. במבי היא אחת מגורות החתולים החדשות) במבי מי יודע? במבי אני יודע. במבי אלוהינוX5 שבשמיים ובארץ.
תגיד (בזמן שהוא עומד מתחת לטוש עם כפות ידיים טופחות על החזה שלו, על המים הזורמים), איך אני יודע שזה לא חלום?!
אני רוצה שכולם ישארו אותו מספר (גיל). אני לא רוצה למות אף פעם! [אתה רוצה להישאר בן 4 וחצי?] בן 5.
(מחפשים את שן החלב של אחותו הגדולה שעפה עם החוט-ידית-דלת, ולא נראתה יותר) בואו נתפצל! כל אחד יתפצל ויחפש במקום אחר!

צוויל

[אילה_א*]

לאבא שלי נפל כתר מהשיניים והוא מתקשר לרופא השיניים לקבוע מתי יבוא להדביק אותו
האחיינית: אתה לא צריך רופא שיניים אתה צריך לשים מתחת לכרית

[טליה_אלמתן*]

כל אחד יתפצל ויחפש במקום אחר!
משום מה את זה הכי חיבבתי

[איילת_א*]

"איך אני יודע שזה לא חלום"-זה ענק!וו

[מנטרה*]

אנחנו משחקות שאני רופאה והיא באה עם בובה חולה,
בת 3: יש לליאת (הבובה) חום גבוה.
אני: כמה גבוה?
בת 3: מטרים!

[מנטרה*]

בעלי קיבל הזמנה לחתונה של מישהו מהעבודה, בת ה-3 "מקריאה" את ההזמנה:
"אנחנו מזמינים את אבא שלי לחתונה שלנו, אנחנו מאד אוהבים אחד את השני, אנחנו אוהבים להתחבק, אנחנו אוהבים להתנשק, אנחנו אוהבים כל מני דברים. רק דבר אחד אנחנו אף פעם לא אוהבים... להתקלח!"
מה להגיד, כל אחד מהרהורי ליבו...

[אהבת_עולם*]

"אנחנו מזמינים את אבא שלי לחתונה שלנו, אנחנו מאד אוהבים אחד את השני, אנחנו אוהבים להתחבק, אנחנו אוהבים להתנשק, אנחנו אוהבים כל מני דברים. רק דבר אחד אנחנו אף פעם לא אוהבים... להתקלח!"

[אילה_א*]

ביקשתי שיאכלו ליד השולחן
ליירה:מה אני אדם או חיה?
אני : את אדם
לליירה : אז למה אסור לי לקום ?

[צפרדע_ית]

רביעית בת 6 ושמונה חודשים בתקווה כנה: ״אמא, גם בשנה הבאה נלך לתנובה״? ((הכוונה למרכז המבקרים של תנובה)) אני: ״אני מקווה שלא, פעם אחת הספיקה לי״, רביעית בתדהמה כנה: ״אבל למה? אני דווקא ממש התפעלתי״ אני: ״נו, ברור, זה מה שהם רצו לעשות, כדי שתרצי לקנות מוצרים של תנובה״ רביעית בהחלטיות תוך שכנוע עמוק: ״טוב, אז הם עשו עבודה ממש טובה! בא לי שוקו!!״ (אם זה לא היה כל כך מצחיק הייתי בוכה...) ץ

[אנוני*]

בן 4.5 מסתכל על הבלטות בריצפה - אבא איך הם הצליחו לצבוע את הכל בלבן ולא יצא להם מהקווים?

שיחה בינו לבין אחריו - 6.5 - אחרי ששאלתי איך היה האוכל -
הגדול - מזין
הקטן - מה זה מזין?
הגדול - שבעתי אבל זה לא היה טעים

הולכים למכולת והוא יכול לבחור לעצמו משהו בדמי כיס שלו -
הוא שואל את המוכר אם יש לו בחנות צבעי מאכל...

[אהבת_עולם*]

_אחרי ששאלתי איך היה האוכל -
הגדול - מזין
הקטן - מה זה מזין?
הגדול - שבעתי אבל זה לא היה טעים_
מעולה ! (מקווה בשבילך שלא נעלבת )

הוא שואל את המוכר אם יש לו בחנות צבעי מאכל...
אני מבינה שיש לו חסך רציני

[אנוני*]

מקווה בשבילך שלא נעלבת
למזלי זה לא היה אוכל שאני בישלתי!

בצבעי מאכל... בהחלט! אני כבר לא מנסה להסתיר/להתנצל, אסור צבעי מאכל כשאמא רואה, מחוץ לבית מותר להם.
אני כנראה מסבירה יותר מידי למה מותר ואסור כל דבר
הוא גם גר בסביבה שכולם אוכלים את זה כל הזמן, אז לנו יש קרניים

[אנוני*]

בן 4.5
על אחיו התינוק -
הוא - אמא אני יודע שאת אוהבת את ת. יותר.
ואני - למה אתה חושב את זה?
הוא - אני לא חושב - אני יודע!

הוא מתעצבן שלא רוצה להתקלח / לישון וכו'
אני חסרת סובלנות לטפל בזה נכון ומראה לו את זה
הוא - אמא, התפקיד שלך זה להרגיע אותי!

[אהבת_עולם*]

אמא, התפקיד שלך זה להרגיע אותי!

איזה חמוד.
נכון בעיקרון, אבל איך מיישמים? חחחחח.....

[צפרדע_ית]

רביעית (שש ושמונה חודשים: ״אמא, את מכירה את החיידק זה שמכאיב בגרון? בומבקוקוס? אז יש לי אותו... את יכולה בבקשה לקנות אנטימביוטיקה? אין לי מספיק חיידקים טובים בגרון...״ (וזה עוד לפני שהתקבלה לפקולטה לרפואה...). ואנחנו בכלל לא משתמשים בכאלה... ץ

[טליה_אלמתן*]

רחלי: אבא תדליק את המזגן - חם נורא באוטו!
יואב (4): נכון - גם אני מזעזע!
("מזיע")

[צפרדע_ית]

סיכום שנת לימודים, ראשלישית מנסה להסביר למה מ. היא מורה טובה, ולעומתה ו. לא מורה טובה: ״ו. צורחת חזק מאוד, היא בטוח צורחת, כי קודם כל זה לא הקול הרגיל שלה, וחוץ מזה היא פותחת את הפה נורא חזק, ורואים לה את השיניים ואת הבתוך של הגרון שלה!!, ומ. בכלל לא צועקת אפילו.״ אוי, מ. נתגעגע אלייך... ץ

[צפרדע_ית]

אה, כן... ראשלישית בת 8 וחצי, סוף כיתה ב׳... ץ.

[אהבת_עולם*]

אני בים, צפה על הגב ממש קרוב לחוף, מתענגת על הציפה הרבה זמן, בעיניים עצומות.
פתאום אני שומעת קולות של ילדים מאחורי הראש שלי, וקולטת חלק מהדיבורים: 'היא מתה', 'היא לא מתה', 'לא, אל תעשי לה את זה', 'היא מתה', 'אל תעשי לה את זה, אל תעשי את זה'.
כיוון שלא היה ברור מה הולכים לעשות לי כדי לבדוק אם אני מתה או לא מתה (למשוך בשיער? לצבוט אותי?) החלטתי שכדאי פשוט לקום ולהצהיר שאני חיה.
מיד כשאני קמה, 3 בנות בערך 4-6 קופצות עליי:'את לא מתה?', 'חשבנו שאת מתה', 'היא רצתה לעשות לך את זה... בפה'.

(אם לא הייתי קמה, הייתי עשויה למצוא את עצמי מקבלת הנשמה מפה לפה... )

[אהבת_עולם*]

אחיינית שלי בת 1.9, גדלה בלי חיתולים.
היא גם מאוד אוהבת לדפדף בספר עב כרס עם תמונות צבעוניות שנקרא 'הטיפול בתינוק ובילד' (או משהו כזה).
יום אחד אחותי רואה אותה מדפדפת בספר בכובד ראש, ופתאום נעמדת מעליו כשהוא פתוח, ומשתינה ישירות על הספר.
(מתברר שהיא בדיוק הגיעה לדף שנקרא 'הפרשות התינוק' )

[צפרדע_ית]

לכבוד הקיץ שהגיע, וסיום כיתה ב׳ כותבת ראשלישית לכל צוות בית הספר מכתבי תודה (20 מכתבים!!!) לבד, ללא שום עזרה... כולל השומר, המנקות, מורות שאין לה שום קשר אליהן - ולאב הבית... לאב הבית היא כותבת כך: ״רציתי לומר תודה על זה שעזרת, שהושטת יד, אפילו שתיים, לעזרת צוות בית הספר...״. למורה נחמדה שלא לימדה אותה בכלל :״ תודה על כל העזרה, היחס והכבוד לילדים ולמורים...״. למנהלת:״ הלוואי שלא היה את החופש, כי בא לי שלא נפרד לעולם, את מורה לחיים...״ למורה של רביעית:״ אני ורביעית אוהבות אותך מאוד מאוד מאוד, את מורה מקסימה ואת מלמדת כיף ואני יודעת את זה כי (שנה שעברה לימדת אותנו אשכולות חשיבה).... ואני מאחלת בריאת שלווה והכי חשוב חיוך...״ למנקות היא ציירה מטאטא ודלי... למחנכת המדהימה שלה, שעוזבת בשנה הבאה, היא כתבה בצבע זהב, עם המון שגיאות כתיב שלא הסכימה לתקן ״כדי שהיא תבין שיש עוד הרבה מה ללמד אותי״. היא כתבה:״ בשנתיים הכודמות למדתי ממך אמון, אכי אהבתי את הדרך הנינוחה שבה השתמשת... אני אתגעגע אלייך מאוד״. גם למזכירה היא הודתה :״ על כל העזרה שלך לילדים ולמורים ולכול צוות בית הספר״ ובשם רביעית היא הוסיפה : ״תודה על זה שאת עוזרת ומטפלת״ באותיות דפוס... ולמורה, הצרחנית, שכל השנתיים האחרונות שמחנו שהיא לא מלמדת אותנו היא כתבה:״ אני מאוד אוהבת אותך ואת שיטת הלימוד שלך, אני מאחלת לך בריאות, שלווה, והכי חשוב- חיוך!!״ (בחיי, ציניות? לבת השמונה וחצי שלי?!). והכי נחמד- המצהיבון מספר לי כרגע שמילים טובות מסלקות עננים שחורים... ץ.

[דפנה*]

ד---י 0-:
איזו ילדה זהב! זהב טהור!
וכאלה מילים חכמות... אח, נחת...

[סאלי_תדמור*]

צפרד ית - לא להאמין @}

[poliana*]

צפרדעית, הרסת אותי. צוחקת בכל רם, זה היסטרי D-:

[אהבת_עולם*]

צפרדעית, איזו מקסימה היא !!!
ממש התרגשתי...
אולי היא לא כתבה למורה בציניות, אלא מתוך לב אוהב? (כזה שרואה מתחת לפני השטח) (חושבת, אולי יש סיכוי שזה ישפיע על המורה לטובה...?)

הלוואי שכולנו היינו יודעים להודות ככה.
ואיזו מוטיבציה הייתה לכולנו אם היינו מקבלים מכתבים כאלה מדי פעם.

ודרך אגב, תזכירי בת כמה היא?

[פלוני_אלמונית*]

אהבת עולם
הסיפורים שלך ככ הצחיקו אותי(-:

[צפרדע_ית]

אוי, אילו נחמדות אתן ;~> ראשלעשית בת שמונה וחצי, ואכן הציניות היא כנראה (עדיין) רק שלי...היא כולה לב... בכל אופן, היום הגשנו את כל המכתבים (עם ורד ושוקולד) לכל המורות ואנשי הצוות שהתרגשו מאוד, ודווקא רביעית (בת השש וחצי) שלא ממש הסכימה לכתוב תודות, קפצה ראשונה לחלק את הברכות (שבהן השקיעה אחותה) ולקבל ראשונה את חיבוקי התודה... היתה המון התרגשות, ודמעות... כיף... ץ

[אהבת_עולם*]

_אהבת עולם
הסיפורים שלך ככ הצחיקו אותי_

אחד הדברים שהכי מספקים אותי לשמוע - אחרי 'את צודקת' - זה שמישהו צוחק ממשהו שאמרתי. .
קודם שלא היו תגובות אז לא הייתה לי דרך לדעת... עכשיו אני יודעת שהצחקתי לפחות אדם אחד בעולם... אחחחח.... נחת ! תודה לך !

[יער_ה*]

גם אותי הצחיק הסיפור על הים

[ניקי_ניים*]

נחל בן 4:

אמא תראי! אני מאושר!

[בילבי*]

פיץ, בן שבע: "אמא כשאני אגדל אני יכול להיות מרוקאי?"

[נימפה*]

בן 5, אחרי הסבר מפורט על כדוריות הדם הלבנות ועל מערכת הלימפה, שנלחמות בחיידקים ובלכלוך שנכנסים לגוף דרך פצעים: "אני יודע, הנימפות הלבנות רוכבות על החיידקים הטובים בתוך הגוף, נלחמות בחיידקים הרעים, עושות פו ומוציאות אותם בחזרה דרך הפצע!
רואים שהוא אוהב לשחק באבירים?

[פלונית*]

אני (בגערה)- יכול להיות שאמרת לאבא מטומטם?!
בת החמש (בהתנצלות)- רציתי להגיד חוצפן ויצא לי מטומטם...

טוב, ברור שלא יכולתי להשאר רצינית אחרי זה

[חילזון_מנוקד*]

בן הכמעט 6 שלי מחכה לי שאבוא למקלחת לחמם לו את המים.
כשאני מתקרבת הוא רץ לאמבטיה וצועק:
אמא..השארתי לך שם נֹד!
אני ממשיכה ללכת...מחייכחת ובדמיון רואה עננה קטנה מתפוגגת בדיוק במקום שבו היה הטוסיק הקטן שלו 2 שניות קודם...

[טליה_אלמתן*]

יואב: "נכון שעכשיו היום?"
אני: "כן"
יואב (צוהל): "איך ידעתי!"

[אמא_נמרה*]

המורה למדעים של הבכור (10) ביקשה פידבק מהכיתה.
כיוון שהיא ממש פיגוע פדגוגי (לא הרשינו לו ללכת לשיעורים שלה השנה, רק לעיתים רחוקות, כדי לא לקלקל את האינטליגנציה שלו),
לא יכולתי למחות כשהוא אמר לה : נאלצתי לחשב שלושים ספרות אחרי הנקודות של פָּי כדי לא להשתעמם בשיעור.

[אילה_א*]

אבל עם מי הם מדברים ? אולי עםחברים דמיוניים כמו שאני מדברת עם עכברון ועכברונית שגרים על הכתף שלי
בת ארבע

[אלה_לי_לה*]

איזה מותק! היא נשמעת ענקית

[תמי*]

אוי איזה דף מתוק.
דרך אגב למי שמתעניין ,בשנת 2001 כשגם ילדי היו הרבה הרבה יותר קטנים, פתחתי אותו.
מסתבר שמאז הוא רק משגשג ופורח ומשקף כנראה לא מעט את חיי היום יום.

[אילה_א*]

אני מוכשרת בציירות

• נכון , את מוכשרת בעוד המון דברים.
• סבתא מוכשרת בלהכין אוכל טעים
• וגם בלהרויח כסף
• אמא את לא מוכשרת בכלום , רואה את הפרצוף הנעלב מופתע שלי מוסיפה : רק באהבה

[צפרדע_ית]

רביעית - עוד חושש בת שבע, מסבירה לי על מערכת היחסים שלה עם שאר הראשנים במשפחה: ״אמא, אני תמיד נגד כולם, כי כולם אף פעם לא מקשיבים לי. כי אני תמיד עושה דברים לא מעצבנים שמעצבנים אותם. אני נוגדת על החוקים שלהם אז אני פשוט מתעלמת! את לא תסכימי שהם יענישו אותי, נכון?!״... וזה קצת אחרי שהיא הלשינה: ״אמא, דעי לך שראשלישית סחבה ממך כוכבים, נכון תהית למה נעלמו לך כאלה?״. אח... נית... ץ

[אהבת_עולם*]

כי אני תמיד עושה דברים לא מעצבנים שמעצבנים אותם.

[פלוני_אלמונית*]

סבתא מאכילה את אלמוג בן השנתיים

פתאום הוא אומר לה: איזה סבתא חביבי! (ב' דגושה כמובן)

[אילה_א*]

ליירה אומרת ליואב: אתה רוצה לאכול סטייק -זה מין עוף כזה.
ולי זה דג גרביון

• לא שמעתי על דג כזה
• כן את אמרת שזה דג גרביון \
• אה קרפיון

[מילה*]

בת שנתיים בעגלה מוחה בתוקף על זה שקשרו אותה:
"אמא אני לא רציתי להיות מחוברת!"

[אחת*]

_אוי איזה דף מתוק.
דרך אגב למי שמתעניין ,בשנת 2001 כשגם ילדי היו הרבה הרבה יותר קטנים, פתחתי אותו.
מסתבר שמאז הוא רק משגשג ופורח ומשקף כנראה לא מעט את חיי היום יום._

מקסים, אחד הדפים האהובים פה

[צוויליך*]

הילד נדד לשירותים.
אחרי כמה שניות, כרגיל, צעק "אני עושה קקי!" (כדי שנדווח לרויטרס כמובן) ואני צעקתי חזרה "בסדר, תקרא לי כשתסיים!"
עוברות דקות והוא צועק, כרגיל "סיימתי!!".
אמא, שלא הייתה מרוכזת, קוראת חזרה "סיימת מה??" ואני קם לנגב לו ומפטיר "קקי, נו מה", ובשירותים מציע לו לומר לאמא שהוא סיים את התשבץ.
הוא צוחק וניגש לדלת וצועק "סיימתי את התשמרץ!!" ונקרע מצחוק.

צוויל

[בשמת_א*]

(-:

[טליה_אלמתן*]

"אני עושה קקי!" (כדי שנדווח לרויטרס כמובן)
אצלנו נהוג לדווח לפני מעשה: "יש לי קקי!"
כדי שנוכל להציע את הרעיון המהפכני: "אז לך/י לעשות!"

[איי_מי_שם*]

אצלנו ישר אחרי ה"יש לי קקי" מכריזים "פרטיות בשירותים!"

[מיכל*]

בת השנתיים ו9 חודשים נמצאת בשלב בו מחקה את המבוגרים המשמעותיים בסביבתה ללא הרף
אחה"צ בבית:

" אמא ואבא מי שרוצה לבוא לסלון מוזמן!"

[צפרדע_ית]

רביעית, ממש עוד מעט בת שבע, מתלוננת שהיא צריכה עזרה בכתיבת שיעורי הבית. אני מצביעה על העובדה שראשן עומד מעליה ומנסה לעזור לה. רביעית פותחת שתי עיניים גדולות ומתפלאות: ״אבל אני צריכה עזרה מהלב!!״.... ץ.

[אהבת_עולם*]

הרביעית שלך כזאת מצחיקה תמיד .

[אהבת_עולם*]

אחיינית שלי רונה בת שנתיים הלכה עם אמא ביום כיפור לבית הכנסת.
באיזה שלב התעייפה וביקשה לנוח בעגלה.
מתוך העגלה היא פתאום מצייצת 'אמא, נשיקה !'
אמא מתכופפת אליה לתת לה נשיקה,
ואז היא קוראת בתרעומת: 'את מפריעה לי, אני ישנה!'

[אמא_נמרה*]

בן השלוש פלוס מבולבל מרצף החגים ומשבת שהיא גם יום כיםור.
אמא מדליקה נרות, אבא בת]פילה, בגדים חגיגיים, אבל אין ארוחה, ולמחרת אין גן, ויש תפילה, אבל אין סעודה.
אז אחרי הצום, כשהוא ראה שאני מסדרת את השולחן, הוא שאל "זו סעודה עם אוכל או סעודה בלי אוכל?"

[סאלי_תדמור*]

"זו סעודה עם אוכל או סעודה בלי אוכל?"
מתוק קטן

[צפרדע_ית]

אהבת עולם, אני מסכימה איתך לחלוטין
ועוד אחת:
ביום הולדתה ה7 אני מספרת לרביעית בגאווה שאת העוגה אפה ראשן במיוחד בשבילה, באמצע הלילה...
והיא - מעקמת את האף ומפטירה בשקט, כאילו לעצמה: "ציפיתי לעוגה המסורתית... כבר שנים שאני לא אוהבת את העוגות שלו..."
ץ
>צפרדע ית נקרעת מצחוק...<

[צפרדע_ית]

וגם וגם וגם - יומיים אח"כ...
ראשלישית מתגאה בחוש הריח ובחוש הראייה המעולים שלה.
רביעית מודיעה: "ולי יש גם את החוש השישי!"
אני שואלת מה זה אומר, והיא מסבירה: "אני למשל יודעת שגם בעתיד, ואפילו בעוד שנה, תאמרי לי שאת אוהבת אותי"...
אכן, אני מסכימה איתה... יש לה בדיוק את החוש השישי הזה...
ץ

[אחת*]

בת שבע, מלמדת אותנו שיר-משחק ידיים חדש שלמדה (כמו חנה׳לה אופה קטנה).
כנהוג בז׳אנר הוא מכיל מלא שטויות ואחת מהם היא ״ועראפת שלא נולד״
אני שואלת בחיוך אם יודעת מי הוא עראפת?
בת שבע- ברור הרפת HARAFAT זה זה שעובד עם הפרות ברפת

[אהבת_עולם*]

_רביעית מודיעה: "ולי יש גם את החוש השישי!"
אני שואלת מה זה אומר, והיא מסבירה: "אני למשל יודעת שגם בעתיד, ואפילו בעוד שנה, תאמרי לי שאת אוהבת אותי"..._
גדול !

[ליבי*]

גורה (בת שנתיים) מנסה לישון.
לא מצליחה להירדם בהנקה, אז מסתובבת במיטה לכל כיוון תוך שטף דיבור אינסופי...
אחרי שעה וחצי מתישה שכזאת, היא מתחילה לגלגל עיניים.

אני בשקט-בשקט, כמעט ולא נושמת, שמא אוציא אותה מהמצב העדין הזה...
פתאום היא מתיישבת, ושואלת:

"אמא-ליבי, רוצה לינוק ממני?"

[צוויליך*]

harafat ! מגניב.
הטכנאי הצעיר (5) קם בבוקר, מדעדע לסלון ומתיישב באנחה על קצה הספה, בוהה עדיין אל אופק החלומות הנעלם.
אחרי דקה, אני שואל "איך ישנת?"
הוא מרים לאט את הגבות ומשרבב שפה תחתונה כלוקח את הזמן לחשוב ולהעריך באמת איך היתה השינה:
"כיף היה לי." [גבות עדיין למעלה]. "כיף היה." [מסתכל אלי לוודא אל מי הוא מדבר] "כיף לישון. אתה יודע למה כיף לישון?"
"למה?"
"כי ככה אפשר להתעורר מוקדם יותר" [מכווץ את הגבות במחשבה מאומצת] "אנחנו מתעוררים מאוחר." [ >כלומר, בד"כ, בחופש, הולכים לישון מאוחר ומתעוררים מאוחר. מאוחר - כל מה שאחרי 05:40 P-: ]

צוויל

[עדי&יער*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

(שנתיים)...בוחנת בעיון מה יצא בסיר...

״עשיתי כוס פיפי!״

(אכן כמות יפה)

[טליה_אלמתן*]

התפוח לא נופל רחוק מהעץ צוויל!

[צוויליך*]

הטכנאי הצעיר בנחישות:
"אבא - יש לי שני דברים להגיד לך. בי"ת, אני לא רוצה בולונז!"
"אוקיי."
"וחי"ת, אני רוצה להזמין חבר."

בסוף הוא כן אכל בולונז, אגב, מת על זה.
אכל ובהה באוויר, כדרכו בזמן האוכל, אי שם בעולמות גבוהים. אחותו הבוציקית כבר נעלמה עם החברה שלה לטפס על כלוב מחזור הבקבוקים אז נותרנו שנינו ליד השולחן, הצטרפתי אליו לבהיה ומפעם לפעם עשיתי כאילו אני מתעסק עם האוכל ולא פוזל אליו, שלא לשבור את הטראנס.
דקות ארוכות, רק הנשימות שלנו נשמעות, לבסוף:
"אפשר כוס מים?"

אפשר, אפשר, את הירח והכוכבים גם. איזו נחת.

צוויל