חוכמות של ילדים 2009

ילדים גורמה אתם מגדלים.

אבא במיטה המשפחתית מתעורר באמצע הלילה לגלות ששוב החיפושית דוחפת אותו ולא משאירה לו מקום לישון הוא מחבק אותה ומבקש ממנה לזוז
"לא בסדר אבא, אתה צריך לדעת לחלוק!" נוזפת בו הגדלדולת.

בת הרבע-לחמש מפנימה את האינסוף באינדוקציה:

"אבא, נכון שהימים לא נגמרים אף פעם? אין להם סוף, תמיד יש עוד יום שבא אחר-כך.
זה כמו מספרים, תמיד יש עוד אחד ועוד אחד..."

שליחה על ידי מי_מה* » 24 מרץ 2009, 18:46

שמעתי עכשיו ורצתי לכתוב:
הבנים משוחחים בינהם על סיפורים וסיפורי המשך.
הבכור (8.5) אומר "לכל סיפור יש המשך . תמיד"
"לא נכון", אומר המרכזי (כמעט 6).
"כן נכון," מסביר הבכור, "הנה למשל כיפה אדומה. הזאב טורף אותה ואת סבתא והצייד מוציא אותם, אבל אחר כך היא הולכת הביתה והסיפור ממשיך. לכל סיפור יש המשך רק לא כתבו אותו."

ראשן, 11: "אמא!!! יש לך יותר מידי ציפיות ממני!!! את האמא עם הכי הרבה ציפיות שאני מכיר ותאמיני לי אני מכיר ה מ ו ן אמהות!!!!"
ץ

שליחה על ידי אילת* » 24 מרץ 2009, 21:14

באמצע התקף קריזה של הבת שלי (בת 5), אני מנסה לשמור על קור רוח ונזכרת שבמצב כזה כדאי להתכופף אליה ולדבר בגובה העיניים.
אני: "אני רואה שאת עצבנית, אני רוצה שתרגיעי את עצמך"
היא: "אמא, יש לך ריח מסריח מהפה"

נשק ביולוגי זה בניגוד לאמנת ז'נווה!

_אני: "אני רואה שאת עצבנית, אני רוצה שתרגיעי את עצמך"
היא: "אמא, יש לך ריח מסריח מהפה"_

אוי זה גדול: )

שליחה על ידי אמאלה* » 24 מרץ 2009, 21:37

בן ה-4 חילק מסטיקים לילדים והתחיל לבכות שלא נשארו לו מספיק.
"נשאר לי ממש קצת - רק שניים"
אמא: שני מסטיקים זה לא קצת, עכשיו תלעס אחד ואחר כך, עוד כמה שעות עוד אחד".
בן: "שניים זה ממש קצת תשמעי - אחת שתיים!".

אוי! הצילו! הבטן! כולם כל כך מצחיקים ונבונים שזה משהו, משהו. הילדים לשלטון!

תלתן (2.8)בהשראת ימי החנוכה...

אם יש עופרת יצוקה אפשר להכין עוגה.

כולם כל כך מצחיקים ונבונים שזה משהו, משהו
ממש כך (-: מדהים!

הבן הבכור נזכר, כשאחותו האמצעית היתה תינוקת (לקח זמן עד שבחרנו לה שם), הוא שיחק, ואני ביקשתי ממנו שיהיה יותר בשקט "כי פשפושה ישנה" - הוא חשב שבחרנו לה את השם "פשפושה".

נויה מזמינה אותי למופעה (מופע+הופעה:-)) ומסבירה ש "יש רק מצגת אחת שמציגה את כל המציגות":-)
(ז"א שחקנית אחת שמשחקת את כל התפקידים)

קטינא שר במנגינה של "בבוקר יום אל"ף הזברה קמה..."

"בבוקר יום מאה
אכלתי מג'דרה
מג'דרה, מג'דרה..."

אנונימי

יבול מתצפית בבה"ס זומר בר"ג (חינוך וולדורף), כתה ה'. שעור על המיתולוגיה היוונית:

"איך זה שליוונים היו הרבה אלים ואנחנו מסתפקים רק באחד?"

בן שלוש וחצי בנפתולי הממד הרביעי: אמא, נכון שהיום זה מחר?

הבת האמצעית (בת 8) אומרת על עצמה: "איזה כיף להיות גם אחות גדולה וגם אחות קטנה".

שליחה על ידי מי_מה* » 26 מרץ 2009, 23:08

הי גם אצלנו הפיונת עושה מופעה, אבל לפני זה היא חייבת לבדוק במראי (מראה/ראי) איך היא נראית. והיום לפני צאתנו לגן השעשועים ביקשה להתקלח "כי אני רוצה שתהיה לי רעננות".
ואני בכלל נכנסתי רק כדי להתפעל פה מכל הילדים החכמים והמצחיקים , שניה לפני שהולכת לישון וככה התגלצו' לי פה שלוש במחיר אחד.

בוציק חולה.
אני שואלת: בוץ, מה אתה רוצה לעשות? שאקרא לך סיפור (הוא תולע ספרים רציני)
"לא!"
"שנשחק בתערוכת מכוניות?"
"לא!"
"רוצה לאכול?"
"לא! רוצה לשחק בציצי אמא!" (ונותן בי מבט ממזרי ביותר)
P-:

מראי
היי, גם אצלנו

הם מתאמים את זה? O-:

_מראי
היי, גם אצלנו happy_

במראי (מראה/ראי)
כן זו הסיבה!
ובגלל זה אחד הילדים גם נהג להגיד: "הזות" (הזו/הזאת)

שליחה על ידי i* » 27 מרץ 2009, 14:32

הבן שלי בן שנתיים, מסתכל על אחותי מתלבשת, אומר "גו גדול" (ככה קורא לשדיים), מסתכל עליי אומר "גו קטן"
בת השנתיים מסתכלת על אבא מתקלח ואומרת: פיפי קטאאאן, קטאאן, קטן, קטן (בניגון). אבא קצת נעלב

בהזדמנות אחרת, אבא הפליץ בציבור (אבל בשקט...), היא צועקת: אבא! יש לך קקי!? בוא לשירותים!!!

_בת השנתיים מסתכלת על אבא מתקלח ואומרת: פיפי קטאאאן, קטאאן, קטן, קטן (בניגון). אבא קצת נעלב
בהזדמנות אחרת, אבא הפליץ בציבור (אבל בשקט...), היא צועקת: אבא! יש לך קקי!? בוא לשירותים!!!_
הי זה ל בושות של ילדים !
ענק!!!

"אמא כשהייתי תינוקת הייתי חמודה כמו יואב? איכס הוא פלט!!!"

שליחה על ידי יעל_צ* » 29 מרץ 2009, 08:45

במסגרת שיעורי הבית נ' (בן 9) התבקש לתרגם משפטים באנגלית :

It was cool in the tent = היה קוּל באוהל...

חיפושית: "אני רעבה!" בעת התפנקות במיטה אחרי התעוררות בבוקר
אני: "באמת? מה את רוצה לאכול?"
חיפושית: "אותך!!!" מזנקת לי על הלחי ונותנת לי ביס רטוב מאוד
חיפושית ממשיכה: "אמא, את כבר בשלה?"
אני: "מאוד בשלה, עוד מעט שאתחיל להרקב!"
חיפושית עושה תנועות משונות סביב הצואר שלי עם הידיים וקולות משונים: "הנה, הורדתי לך את הראש... תראי! הוא מלא תולעים!!!"

כבר אמרתי משפחת אדמס?

איזה תענוג D-:

"ראית מה גידלתי בלילה?" מקשה החיפושית
"איכס בעין!"

נו. מתי האח שלה, זה, הבמבי הזה החכמולוג עם ההומור בעיניים יתחיל לדבר... עכשיו הוא מדבר עם העיניים ואני יודעת שהוא יהווה מעיין שופע לא פחות ממנה.

בת הארבע בחרדה: "אמא, גם את תמותי?" (בחיי לא קרה כלום, סתם כך מהאויר) אני: "מן הסתם, פעם, עוד המון שנים", היא: "אבל אני לא, נכון? אני לא טובה בלמות, אני לא יודעת איך!!!"
ושלא נדע!
ץ

שפן נלהב מאד מפסח המתקרב, ומספר לאבא את כל מה שהוא יודע על "מנורת מצריים".

אותה בת ארבע בטיול עם חמודון קטון שלקחה על עצמה להשגיח עליו, והוא, מה לעשות, אימץ לו דעה עצמאית והתרחק ממנה: "אוי, עכשיו הסתבכנו בצרות!!!"
ץ

שליחה על ידי מי_מה* » 30 מרץ 2009, 22:29

תענוגות! ברכה על כל הראשים המתוקים והפּיות שופעי החכמות!

אצלנו הפיונת עושה מופעה, אבל לפני זה היא חייבת לבדוק במראי (מראה/ראי)
ואצלנו בן השנתיים וחצי "לא רוצה לנקח (לנקות+לקנח) את האף.."

בנסיעה במכונית --
עומר (בן 3): היא מטומטמת (על מישהי באוטו ליד. הוא לא יודע מה המילה )
אני: למה אתה אומר את זה? זו מילה לא נעימה
עומר: אבל אבא מגיד את זה
אני: נכון. והוא מצטער אח"כ
עומר: וגם אני מצטער אח"כ

קניתי ביצי שוקולד בפעם הראשונה בחיי ילדי והבאתי הביתה. כשישבו בחצר באתי ושמתי מתחת כל אחד ביצה. ואז -
אני: תראה גל, הטלת ביצה
גל מביט תחתיו ומתגלגל מצחוק
אני: עומר - גם אתה!
עומר מביט ועיניו יוצאות מחוריהן. הילד בשוק.
שניהם מקלפים את הביצים ואוכלים
עומר בפה מלא שוקולד: אמא, יש לי עוד ביצה בטוסיק?

ושני קטנים אחרונים של עומר:
עומר: רוצה לאכול פפיסלורים בחיד bechayad?
(תרגום: פסיפלורות ביחד)

ואח"כ: אמא, תראי מה ציירתי. את בהלם?

עומר: וגם אני מצטער אח"כ
קרע אותי !

לא רוצה לנקח
בחיד bechayad?
בדרך כלל, חלק מתהליך של התפתחות השפה, ילדים מחליפים במיקום של האותיות, מוסיפים אות במקום אחרת (במיוחד עם אותיות ש', ס', צ', ח', כ' לא דגושה).
למשל, אצלנו היה - שוכך (חושך), מחפדת (מפחדת), מצפחת (מפצחת), שחמל (חשמל), כובב (כוכב), מחופססת (מחוספסת)...ועוד, ועוד...
מילים שילדים ממציאים

חשבנו פעם, שהיא תהיה צמחונית ברגע שהיא תגלה שעוף, דג וסטייק זה חיה מתה, התבדנו.
עורבני מכין ברבוניות "אני רוצה לראות איך אתה מכין!" מסתכלת "זה דג מת?"
אני עונה עדיין בחשש מסויים כי אחרי הכל זה מה שיש לאכול "כן"
"יופי! אני רעבה!"
יושבים לאכול, היא לוקחת לה דג מסתכלת ומתחילה להתעסק דווקא בראש, אנחנו מנסים להסביר לה שלא אוכלים את החלק הזה והיא בשלה: "אני רוצה לאכול לו את העניים, זה החלק הכי טעים!"
יופי, שנים שאני לא אכלתי דגים כי הם הסתכלו עלי והנה זאת יש לה שיטה, קודם כל אוכלת להם את עיניים כדי שלא יסתכלו ואחר כך אוכלת את כל הדג.

על זה עורבני אמר: "לה לא תהיה בעיה אם המטוס שלה יתרסק לאכול את השכן שלה למושב..."

הקטנציק בלונדיני. ואומר שיש לו שיער לבן.
אני, שיער חום כהה. ויש כבר שיבה בלי עיין הרע.
תולשת שערה לבנה ומראה לקטנציק.
הוא אומר: זאת השערה שלי.
אני אומרת: לא, זאת שלי.
הוא מסתכל עלי ואומר: אמא, את נדבקת ממני!

אבא מתחיל לשיר לבוציק:
שמש במרום זורחת...
בוציק ממשיך: אמא את יוסי בכינור, פסי בתוף, משה בחצרצרה

אבא מלמד את בוציק קצת אנגלית.
אבא: איך אומרים ילד?
בוציק: בוי
אבא: ואיך אומרים ילדה?
בוציק: מילה קשה. גירל!

בוציק רוצה עוגת. "איפה עוגת?" (עוגת יום הולדת... מחר בן שנתיים)

שליחה על ידי אני* » 07 אפריל 2009, 09:06

עוגת יום הולדת... מחר בן שנתיים
מזל טוב

גם אצלינו מחר בן שנתיים.
והיום - קם בבוקר וביקש שאני אקח אותו מהמזרון שלנו על הידיים.
אני- קום לבד חמוד, אני מצחצחת שיניים.
פיצי - נאנח איזה חצי דקה, ואז: אבל אמא, אני כבד מידי.
אני לוקחת אותו על הידיים, והוא מושך לי בחולצה במאמץ אדיר ופוסק: גם אמא כבד מידי. מאוד כבד מידי. :-\

אין כמו הדף הזה לשיפור המצב רוח

@}

אבא נתן לעילאי עוגיית פסח מקוקוס. עילאי (שנתיים) שואל מה זה.
אבא: it's a coconut cookie
עילאי חושב קצת ואז במבט מלא ביטחון: it's cookie-nut!

וגם אצלנו מהגיגי החג:

ג' בן השלוש מקשיב לסיפור על משה התינוק בתיבה, ואומר: גם י' שלנו הוא תינוק, כמו משה! ...וש' (אחותו) היא כמו מרים, ואני כמו אהרון.
... ולמחרת: "אמא, זוכרת מה שסיפרתי לך פעם-פעם על י' שהוא תינוק כמו משה ושאנחנו כמו מרים ואהרון? אז את כמו יוכבד, ואבא כמו... נו, איך קוראים לו... אה, עמרם. נכון אמא שזה בדיוק-בדיוק ככה?"

לא יאומן, אבל הנה של הקטנטנה שלי (11 חודש):

בזמן פישפוש מסתכלת עלי בעיניים בוחנות ופוסקת: פסססס...

היא על הספה, לידה גיגית כביסה, ואני מורידהכביסה מהמתקן לתוך הגיגית.

היא נעמדת, מסתכלת בעיון רב ופתאום נותנת צהלת שמחה ומתחילה לחפור בכביסה הנקיה.
היא זורקת בגדים החוצה ואני מכניסה בגדים חדשים פנימה.
היא מתחילה להתעצבן אז אני מפסיקה להכניס לגיגית ובמקום זה מניחה לידה על הספה.
היא ממשיכה לחפור, מוציאה בגד אחר בגד,
ואז שולפת גרב שלה מהתחתית, מתיישבת ומנסה לגרוב אותו
גאון!

אבא מחלק דייסה לילדים.
"ורחל אחרונה חבי..."
רחל: "תה!"

_"ורחל אחרונה חבי..."
רחל: "תה!"_ D-:

_ורחל אחרונה חבי..."
רחל: "תה!"_
בוציק שר כבר חודש: "גינה לי, גינה לי, גינה לי חביתה!"
ושואג מצחוק על שנינותו הרבה.

בוץ ואבאבוץ הולכים לגינה הציבורית בשעה מאוחרת. הגינה ריקה מאדם.
בוץ שואל:" איפה אף אחד?"

אני יושבת ומשוחחת עם חמותי ומניקה תוך כדי את בני (שנה ושמונה).
פתאום הוא מפסיק לינוק מצביע על הציצי ,מסתכל על סבתא ואומר לה : "זה מיץ אבא".
הסמיק אותנו.

(הוא קורא לציצי לפעמים מיץ אימא,התלבלב

לו...).

מצא לו זמן להתלבלב D-:

בוציציק מביט בציצי תוך כדי יניקה:
לא בסדר, ציצי!

????!!!!!!

"זה מיץ אבא".
הוא קורא לציצי לפעמים מיץ אימא
יתכן ששיתף בבדיחה שהמציא "ציצי אמא וציצי אבא" או שהוא ראה את אבא טועם או זכר משהו שאבא אמר?

ואו, ב30.3 כתבתי "שלא נדע", ובדיוק שבוע אח"כ ידענו... (הסבתא מתה...), ראשלישית מובאת אלינו ל'שבעה' לאחר שכל הדרך הרגה את הבובה עם אחותה הקטנה, מתיישבת על רצפת השיש ומודיעה בקול גדול: "כאן זה בית קברות!!!"
(דומה, אבל לא בדיוק...)
ובאמת שלא נדע.
ץ

"שעון אשאל
שעון אשאל ארבע קושיות"...

החגים האלו מוציאים מהם רק טוב שם למעלה... פנינים!

עשינו טיול סידורים ולקראת סופו כבר ממש היה לנו חם אז קנינו קרטיבים והתישבנו לנו על ספסל בצל. אחרי זמן מה התישב לידינו איש עם סיגריה.
חיפושית שלי, בלי להתבלבל בכלל, מסתובבת אליו ושואלת אותו באופן הכי ישיר בעולם: "למה אתה מעשן לידינו?" האיש מיד כיבה את הסיגריה.
זוכרים את הפרסומת ההיא עם אלו שמתו מביישנות? אז היא מזה לא תמות, זה בטוח.

<אחר כך, חרף אי חיבתו של האיש לילדים הצליחה ליצור איתו שיחה מעניינת, בהתחלה ענה לה בחוסר רצון אבל אחר כך כבר לא יכל לעמוד בקסם האישי של הפוליטיקאית הקטנה שלנו "איך קוראים לך? איפה אתה גר? למה אין לך ילדים? מה השעה? אתה יודע שקיבלתי שעון עם תותים? אתה יודע שאני כבר לא מתעלפת?">

כבר לא יכל לעמוד בקסם האישי של הפוליטיקאית הקטנה שלנו "איך קוראים לך? איפה אתה גר? למה אין לך ילדים? מה השעה? אתה יודע שקיבלתי שעון עם תותים? אתה יודע שאני כבר לא מתעלפת?"

איך אפשר לעמוד בזה באמת?

האחיין המתוק שלי מונה 4 בנים:
אחד חכם,
אחד מרביץ,
אחד חמוד
ואחד שאינו יודע לישון.

איזו מתיקות @}

הבת (5) צמודה אליי, בעבר הסכימה גם להיות עם אבא.
אבא והבת הגדולה מתכוננים לצאת לקנות כמה דברים, בעיקר חטיף שהבת הקטנה רצתה,
אבא שואל את הקטנה: "אולי בכל זאת תבואי איתנו?"
הבת :"אה...מממ...לא, אני סומכת עלייך"
אבא: "אולי אני אצטרך את העזרה שלך"
הבת: "זה בסדר, זה לא משנה אם את החלק או עם הפסים".

שליחה על ידי i* » 15 אפריל 2009, 11:09

בת השנתיים ממחיזה את "אחד מי יודע", מנפנפת במרץ באצבע המורה (אסור, אסור)- עד שקלטתי- א לא היינו (שבשמיים ובאאאאארץ)

מסיבת בת מצוה משפחתית לילדה בשם רתם, שקרויה על שם סבתה תמר.
סבתא של איתי (בן 7 כמעט) מקריאה משהו שכתבה על השמות תמר ורתם, ואומרת שהרתם והתמר גדלים במדבר.
איתי, בידענות בוטנית, מעיר לה - "סבתא, הרתם גדל גם בים תיכון!" 0-:
התפוח לא נופל רחוק... (-:

בטיול, הבכור (שש) קורא שלט ואומר "מה זה קידוח נפש?"

צ"ל "קידוח נפט"

הגמד של בת דודה שלי בן כמעט 3, דו לשוני. יושב ושואל את עצמו שאלות באנגלית, וגם עונה:
"איך אבא אומר צהוב? - יילו.
איך אבא אומר משאית? - טראק.
איך אבא אומר מילקי? - (עובר למבטא ניו-יורקי כבד) מילקי".

בת שלוש מסתובבת בבית עם מטאטא קטן.
"אמא אני מטֶטֶטֶת!"
ואז מבקשת ממני לשיר לה רוץ בן סוסי כשהיא רוכבת על המטאטא, אני שרה לה ואחרי זמן מה אני שומעת:
"רוץ בן סוסים
רוץ ובהר
רוץ במקלחת טוס בהר"

_"רוץ בן סוסים
רוץ ובהר
רוץ במקלחת טוס בהר"_

אצלנו זה "טוס במטבח"...

היינו בחג אצל חברים, הבן הגדול שלהם ושלנו (בני 3 וחצי) נורא אוהבים זה את זה אבל כל הזמן רבים.
הבן שלהם מרביץ לשלנו, מבקש סליחה (ממש בא אליו בדמעות: בבקשה תסלח לי!) וממשיך להרביץ, והבן שלי כל הזמן סולח.
בשלב מסוים אמרתי לבן של החברים משהו שאני אומרת לפעמים לבן שלי - שזה לא לעניין להתנצל ולהמשיך, צריך גם להפסיק לעשות את המעשה שעליו מתנצלים.

אחרי עוד כמה סיבובים כאלה, כשהחבר שוב ניגש אליו בדמעות ובבקשת סליחה, הבן שלי אמר לו:
אני לא סולח למי שמרביץ לי הרבה פעמים, אבל אני סולח אם מרביצים לי רק פעם אחת.
החבר:
אז אני ארביץ לך רק פעם אחת!

הולכים עם בוציק למכון וייצמן:
"הנה מכון צפייתחם!"

(כעבור כמה ימים הוא כבר הפך ל"מכון צייתחפ")

באמצע ארוחה טעימה אצל סבתא (שלי) רחלי צריכה קקי.
אני איתה,מחכה, ומקשיבה לשטף המחשבות שכל כך אופייני לארוע.
אבל השניצל מעניין אותי יותר (הילד לא במרכז השניצל כן), ואני מנסה למקד אותה: "אפשר לנגב לך?"
רחלי מתעוררת משרעפיה "כן!"
אני מנגבת ומודיעה: "עכשיו תור אמא!". רחל שואלת: "אפשר להיות איתך?" אני מסכימה.
"אמא מה את עושה - פיפי?" רחלי שואלת. אני מודה באשמה.
רחלי חושבת לרגע, ואז מאירות עיניה והיא שואלת בהתלהבות ובתקווה: "אפשר לנגב לך?"

בן 4 וחצי: אמא, אני כל כך אוהב אותך!
וגם את האזניים הגדולות שלך! S-:

<אין לי, בחיי!>

וגם את האזניים הגדולות שלך
הוא מתכוון שהוא מרגיש שאת קשובה אליו ומבינה אותו

אני: את רוצה שאקשור לך את החוט של השמלה בקשר פרפר?
הקטנה: לא בקשר פרפר. אני רוצה ,בקשר חתול

Yטליה, שימחת אותי עם התרגום.
תודה@}

גם אצלנו זה "לא קשר פרפר, קשר גיבור-על!"

בת שנה וחצי מסתתרת מאחורי וילון.
אמא נכנסת לסלון ושואלת: קטנה, איפה את?
בת שנה וחצי: שם.

בת חמש: בואי קטנה אנחנו טסות. נטוס לאמריקה, בסדר?
בת שנה וחצי: סה-דה (בסדר)
בת חמש: אמריקה!
בת שנה וחצי: א-מ-אי-קה
בת חמש: לא נטוס לאמריקה. נטוס לבוסטון. בסדר?
בת שנה וחצי: סה-דה (בסדר).
קטנה מתחילה לקום ולצאת מהמטוס המאולתר שנבנה בסלון....
בת חמש: רגע, רגע, לא לקום, מה את לא רוצה לטוס לבוסטון? נכון שאת רוצה לטוס לבוסטון? אז תשבי!

בת 2.3 יושבת במיטה ומנסה להגות את המילה 'שמיכה'.
היא קצת נלחמת במילה, וההברות מתבלבלות לה בפה: שִֹימְכָה, שִֹימְכָה
אני: נכון, שמיכה !
היא מנסה שוב: שִֹימְכָה, שִֹימְכָה
ופתאום פוצחת: שִֹימְכָה רבה שִֹימְכָה רבה, אביב הגיע פסח בא...

(לא יודעת אם זה כלכך מצחיק, כמו ש...המתיקות, המתיקות.... אחחחחחח)

שפן הנרגן לאבא "אבא, אתה מגזים אותי!"
(הסבר: שפן מכיר את המילה מגזים כביטוי של נזיפה "אתה מגזים לגמרי")

בת ארבע מזמרת: "ומשה נתקע בסלע..."
ושיר נוסף שלה מהזמן האחרון: "בדיוק בדיוק כמו שאני, ככה זה טוב, שאני שמנה לא חסר בי דבר ומותר לי אותי לאהוב..."

שאני שמנה לא חסר בי דבר ומותר לי אותי לאהוב..."
מה המקור?

המקור:
OzyvrLZaX]בדיוק בדיוק כמו שאני, ככה זה טוב, שאני שלמה לא חסר בי דבר ומותר לי אותי לאהוב... 8[/po]
של ילדי האדמה - תקשיבי לזה כי זה שיר מעולה!!!
מה שהיה נפלא בעיני שמבחינתה "שאני שמנה" זה מתאים לשיר בדיוק כמו "שאני שלמה". בדיוק, בדיוק כמו שצריך להיות!
בשמיעה ראשונה זה מצחיק - אחר כך זה פשוט נפלא!

אנונימי

סבא וסבתא נסעו לשבוע לאילת, עם שלו (6.5) לדירת נופש, בה שני חדרי שינה זוגיים וסלון נפתח.
ביום רביעי, אבא ואני אמורים להצטרף לחבורה העליזה.
מדברים בטלפון
שלו: את יודעת, כשאתם תגיעו, אבא יוכל לישון בסלון, ואז את תוכלי לישון איתי בחדר!

שלו: את יודעת, כשאתם תגיעו, אבא יוכל לישון בסלון, ואז את תוכלי לישון איתי בחדר!
אדיפוס שמדיפוס העיקר שהוא אוהב את אמא...

אדיפוס שמדיפוס העיקר שהוא אוהב את אמא...

הקטנטנטת מנחשות איזה ציור אני מציירת - רביעית (שנתיים ושבעה) ניחשה ראשונה תשובה נכונה, ראשלישית (ארבע ושלושה) מסבירה לה את סדרי העולם-" לא!! את אומרת ציפור!!! אני אומרת פרפר!!!!!" קטנטנה מסכימה, ואחרי דקה חוזרת ל"פרפר" רשלישית מתקנת: "אבל אני הצודקת, את המתוקה!!!!"
סדר שיהיה כאן!
ץ

אוף... זה היה אמור להיות קטנטנות...
רביעית (שנתיים ושבעה) אוכלת ברוקולי, ואפילו עושה קולות של 'טעים לי' עד שאני שמה לב שאת הפריחה היא מורידה ואוכלת רק את הגבעולים, כששאלתי הסבירה "אני לא אוהבת בוקולי עם שיער"...
צודקת...
ץ

מוצקו משקה שיח בחוץ (עושה פיפי).

מוצקו: "יצמח פה עץ גדול-גדול בגלל כל הפיפי".
אמא: עץ הפיפי.
מוצקו: "נכון! עץ הפיפי. ויצמחו עליו בולבולים".

כמה מתיקות.. @}

היום, יום השואה, בן החמש וחצי שאל את אבא:
" אבא, גם אתה עמדת היום בצפירת העומר??"

לא יכולנו שלא לצחוק!!!!!!!!!!!!!

" אבא, גם אתה עמדת היום בצפירת העומר??"

"נכון! עץ הפיפי. ויצמחו עליו בולבולים".
ענק!

אז השווצתי בדף של האומנות שהחיפושית שלי לא מבקשת שאצייר לה כלום והנה זה מגיע,
"אמא ציירי לי..." שמש? לא! בית? לא! פרח? לא! עץ? לא ולא!!
"אמא ציירי לי ביצית וזרעונים בבקשה! אני רוצה גם שתציירי אשה קטנה קטנה סביב..."
עוד לא בת ארבע...
מה מחכה לי...