חינוך ביתי בתקשורת

[רסיסים_של_אור*]

יכול להיות שזה עניין של הגדרות ?

אני מגלה עוד ועוד שבאזור שלנו, יש נטיה מאד חזקה ללמידה מסודרת, אולי לא את כל מקצועות בית הספר ואולי לא באותם סדרי גודל של שעות לימוד, אבל יש המון למידה מוכוונת, אם בבית מול חוברות ואם בחוגים רבים.

[אבישג_א*]

לא זוכרת כבר איפה כתבתי , שלהבנתי השמות "חינוך חופשי" ו"חינוך מובנה" לא מדוייקים
ועדיף לכנותם : חינוך מכוון הורים וחינוך מכוון ילד - כלומר חינוך שההורה לוקח אחריות וחינוך שהאחריות על הילד

זו תובנה שהגעתי אליה בעקבות הניסיונות להבין איך אמהות אנסקולינג מובהקות שולחות את ילדיהן לחוגים
אז התשובה הינה שחוג (כשמגיע מרצונו של הילד) איננו עומד בסתירה לחינוך החופשי - גם בחינוך חופשי ילד יכול לבחור ללמוד באופן מובנה (אבל אם הלמידה נכפית עליו אז זה איננו חינוך חופשי כמובן)

[רסיסים_של_אור*]

נשמע לי נכון, אולי כדאי להעביר את הדיון שלנו לדפים הרלבנטיים ?? בכל מקרה נראה לי שאמהות אנסקולינג מובהקות לא "שולחות את ילדיהם לחוגים" אלא מאפשרות להם ללכת לחוגים שהם מבקשים ללכת אליהם.

[אבישג_א*]

בכל מקרה נראה לי שאמהות אנסקולינג מובהקות לא "שולחות את ילדיהם לחוגים" אלא מאפשרות להם ללכת לחוגים שהם מבקשים ללכת אליהם.
כן, את צודקת, נראה לי מדויק יותר באמת

[יונת_שרון*]

זו הבחנה נחמדה, אבל...
לפחות אצלנו, יש גם דברים שאנחנו עושים בגלל שאני רוצה. זה לא שאני מכריחה את הילדים לעשות אותם, אבל אם אני לא הייתי עושה (בשבילי) אז הם לא היו יוזמים מעצמם (בשבילם).
אני חושבת שמה שיותר מאפיין אנסקולינג זה ההימנעות מללמוד דברים כי ״צריך״, וההימנעות מלימודים בכפיה. מה שעושים בתכל׳ס יכול לבוא מהילד, מההורים, או סתם ממה שעולה בסביבה.

[רסיסים_של_אור*]

אולי פשוט הפיע אותי לגלות עוד ועוד משפחות שמדברות על זה שיש להם בתוך הלו"ז היומי, שעת לימוד מסודרת (חשבון, עברית, אנגלית וכו') בנסיון לשמור על רף אחיד עם תלמידי בית ספר באותו הגיל או אפילו להתקדם קצת מעבר להם. בכלל, המקום הזה, שנמצא בבית אבל מנסה להשאר מחובר/מעודכן/מיישר קו עם ההתנהלות הבית ספרית הפתיע אותי. לא יודעת אפילו להסביר, למרות שאשמח מאד לפתח את הדיון הזה ולשמוע עוד ועוד דעות ואנשים בנושא, איכשהו מרגיש לי שאם אתה מתעקש להשאר מתואם עם בית הספר יש הרבה דברים שאפשר היה להרוויח מהחינוך הביתי ושאתה בעצם מפסיד אותם. אבל אולי אני טועה ??

[עדי_א*]

לפחות אצלנו, יש גם דברים שאנחנו עושים בגלל שאני רוצה. זה לא שאני מכריחה את הילדים לעשות אותם, אבל אם אני לא הייתי עושה (בשבילי) אז הם לא היו יוזמים מעצמם (בשבילם).
יונת, את יכולה לתת דוגמא?

[יונת_שרון*]

דוגמאות:
בתקופות שאני לא יוזמת טיולים, הילדים לא מבקשים לצאת לטייל;
לפעמים הם עוזרים לי בגינה, אבל עד לזמן האחרון לא גידלו צמחים משל עצמם;
אם אני (או סבתא) לא מציירת איתם, הם כמעט אף פעם לא יציירו. (יש חריגות מזה לאחרונה, אבל בכללי זה ככה.)
אני בטוחה שבמשפחות אחרות יש דוגמאות אחרות. הנקודה היא שגם באנסקולינג יש דברים שעושים בגלל ההורים. (אבל לא בגלל שההורים חושבים ש״צריך״, אלא בגלל שהם רוצים לעשות את זה עבור עצמם.)

[אבישג_א*]

זה ההימנעות מללמוד דברים כי ״צריך״,
למה הכוונה ב"צריך"
יש דברים שאני חושבת שחשוב ללמוד - חיוני לחיים - הגיוני שארצה שילדיי ילמדו תחומים אלו לא ?
איכשהו "צריך" נשמע כמשהו שלילי אבל צריך מבחינתי זה לא איזה חוק חסר היגיון שנקבע ע"י החברה אלא דברים שבעיניי חשובים מתוך ניסיון חיי ולכן חשוב לי שילדיי ירכשו אותם.

[אבישג_א*]

וההימנעות מלימודים בכפיה
ולכן הן מאפשרות להן ללכת לחוג ולא שולחות אותן - מתחבר להגדרה של רסיסים

[לילה_טוב*]

שאם אתה מתעקש להשאר מתואם עם בית הספר יש הרבה דברים שאפשר היה להרוויח מהחינוך הביתי ושאתה בעצם מפסיד אותם. אבל אולי אני טועה??
לדעתי את צודקת. מה גם שאין שום צורך אמיתי בזה (להיות מתואם עם בית ספר).

[אבישג_א*]

איכשהו מרגיש לי שאם אתה מתעקש להשאר מתואם עם בית הספר יש הרבה דברים שאפשר היה להרוויח מהחינוך הביתי ושאתה בעצם מפסיד אותם.
אני גם מרגישה כך, לפעמים אני חושבת על חינוך ביתי חופשי כפי שעולה מסיפורים שאני קוראת כאן וזה נשמע לי די מגניב בלי גבולות - שהילד ילמד כשהוא רוצה מה שהוא רוצה במקום להכריח אותן ללמוד אתי תנ"ך כשממש לא בא להן : גם משחרר אותי לעשות מה שאני רוצה, גם חוסך לי אנרגיה שאני משקיעה בלימוד ובכפייה וגם יוצר אווירה נעימה וטובה יותר .
לא רק בלימוד, בכלל בהתנהלות של היום יום : לא להשכיב אותם בשעה מסוימת, לא לקבוע כמעט חוקים, זה נשמע לי תורם לזרימה ולשלווה.

אבל אם נחזור לנקודה הקודמת של הלימוד : אני לא בטוחה שהמנעות מלמידה מסודרת זה לטובתן, אני חושבת שלאדם יש נטייה להקל מעל עצמו, אולי אפילו נטייה לעצלות והימנעות ממשימות שבמבט לאחור הוא כן היה שמח לו ביצע אותן. אז הנקודה שהעלית רסיסים מטרידה אותי מאוד ועדיין אני חשה בצורך בלימוד בכפייה - לא כדי להיות "מתואמת עם בית הספר" כן כדי להקנות להם דברים שחשובים בעיניי ואני לא בטוחה שהן מכירות כרגע בחשיבותן.

<ועדיין הנקודה שהעלית נשארת פתוחה בעיניי>

[יונת_שרון*]

אני חושבת שלאדם יש נטייה להקל מעל עצמו, אולי אפילו נטייה לעצלות והימנעות ממשימות שבמבט לאחור הוא כן היה שמח לו ביצע אותן.

בגילים הצעירים, זה לא רלוונטי לדעתי. יש מספיק דברים בסיסיים ללמוד, ככה שבכל זמן נתון יהיו כמה דברים שהם גם עושים ברצון (לא בקלות, ברצון) וגם תורמים ללמידה של תחומי הידע הבסיסיים.

כשהם גדלים, הם לומדים בעצמם עד כמה יש להם את הנטיה לעצלות ומה הם יכולים לעשות אם רוצים להתגבר עליה. למעשה, זה נראה לי אחד הדברים הכי חשובים ללמוד, יותר חשוב מלגזור פונקציות ולהבין את ש״י עגנון.

(בדיוק גמרתי לקרוא את The Power of Habit והתחלתי את The Willpower Instinct -- שניהם מצוינים ומומלצים.)

[רסיסים_של_אור*]

_אני גם מרגישה כך, לפעמים אני חושבת על חינוך ביתי חופשי כפי שעולה מסיפורים שאני קוראת כאן וזה נשמע לי די מגניב בלי גבולות? - שהילד ילמד כשהוא רוצה מה שהוא רוצה במקום להכריח אותן ללמוד אתי תנ"ך כשממש לא בא להן : גם משחרר אותי לעשות מה שאני רוצה, גם חוסך לי אנרגיה שאני משקיעה בלימוד ובכפייה וגם יוצר אווירה נעימה וטובה יותר .
לא רק בלימוד, בכלל בהתנהלות של היום יום : לא להשכיב אותם בשעה מסוימת, לא לקבוע כמעט חוקים, זה נשמע לי תורם לזרימה ולשלווה._

אני חושבת שחברת כאן שני דברים שלא בהכרח קשורים ונוטים קצת להתבלבל לנו. הרבה פעמים כשאנשים שומעים שאנחנו בחינוך ביתי ואין למידה מסודרת, האסוציאציה שלהם היא ישר סוג של "אנרכיה" או ילדים חסרי גבולות. גם אני נוטה לפעמים להתפתות לאשליה שאם אשחרר הכל דברים יתנהלו בנעימות ומאליהם אבל כאמא אני נזכרת שוב ושוב בתפקיד שלי לשמור על הגבולות שלי ולכן אני עושה "כיבוי אורות" בשעה מסויימת כשאני מרגישה שמעבר לזה אני כבר לא אצליח לתפקד וזה עוזר לכולם להתנתב לאט לאט מיטות ולסגור את היום (לקח לי כמה שנים טובות לגלות את זה). אולי באותו אופן, כרשאיתי שאנחנו משאילים שוב ושוב את "סיפורי התנ"ך" מהספריה, עשינו רכישה מסודרת ועכשו, הילד שלי שאוהב ומתעניין, יכול לקחת לו למיטה כמה כרכים שהוא רוצה ולקרוא שוב ושוב את מה שמעניין אותו.

דוקא בהקשר של לימודי התנ"ך בלט, לי באופן אישי, העניין הזה שנאי לא מוכנה שהם יפגשו את התנ"ך מתוך כפייה כי אני לא רוצה להשניא אותו עליהם. אני נזכרת בדברים שכתבה אורנה במאמר ההוא על הבר מצווה, ובו היא מציינת שהחל מגי להמצוות או אולי קצת אחריו, היא התחיל הלראות אצל ילדיה נטייה ללמידה מסודרת. לאו דווקא זו הבית ספרית. כלומר: יש כאן עניין של הבשלה, של התפתחות, וכך ילדים שלמדו בעיקר דרך משחקים מרובים, גדלים ומגלים רצון ועניין להתמקד יותר, להתמקצע יותר (אפילו שה עצמם לא משתמשים במונחים האלה).

בולם שלנו שבו כל הזמן מדברים על "להשאיר את כל האפשרויות פתוחות" יש נורא עניין של ללמוד הכל ולהיות טוב בהכל. כבר דברנו בלא מעט דפים אחרים על הקושי והתסכול שהשיטה הזו מביאה, בעיקר על אנשים ברוכי כשרונות שמוצאים את עצמם אבודים בעולם, בלי לדעת מה הם באמת היו רוצים לעשות ובמה היו רוצים להתמקד. אני רוצה להאמין שילד שחי בחירות המחשבתית הזו, יוכל להתעסק כל פעם במה שנכון לו ומעניין אותו (אני חושבת שזה משהו ש לילה טוב ציינה שארתה אצל ילדי חינוך ביתי שהתשלבו במסגרת הדמוקרטית).

(((( יונת, אולי צריך להעביר את כל הדיון לדף יותר מתאים ???)))

[אביבה*]

חינוך ביתי בתקשורת:
דניאל עמית בתוכנית "אקס פקטור"

[אביבה*]

רסיסים של אור, אנחנו באנסקולינג. אין חוברות. אין כמעט חוגים. כל ילד בחר חוג אחד בלבד מתוך רצונו החופשי.

[רסיסים_של_אור*]

תודה אביבה, נחמד לשמוע

[חלוקית_נחל*]

ישראלית קטנה ומתוקה שמתעוררת מתי שבא לה
@}

[מיכל_ע*]

וואו, איזה מקסימות!!! וגדולות... זמן טס.

[חלוקית_נחל*]

[דניאלה*]

"להתבגר או להישאר ילדה לנצח? לא יודעת כי עוד לא הייתי מבוגרת" (-:
איזו חכמה!!
וכמה היא גדולה ויפה. נשיקות

[חלוקית_נחל*]

דניאלה אהובה

[טליה_אלמתן*]

זיניגרד ודנקנר בכתבת המשך q2]במאקו 2015[/po]/Article-228c86c0a341d41004.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1434139730

[רסיסים_של_אור*]

ממש מרגש לראות!!