חתולים בצמרת

[אנונימי]

• ראו גם: מדור בעלי חיים שהוא דף אינדקס לכל דפי החיות שבפורום...!

ראה גם חתולים מלאכים


דף זה מיועד לכל אוהבי החתולים.
אני חושבת שהם יצורים מקסימים. אם גם אתם חושבים כך, הצטרפו אלי.
מאדאם פומפאדור

[נעה_גל*]

לי יש שלושה: "חתולה" (בת 8) והתאומים "דולצין" ו "שמחה" בני 4 חודשים. ואני מודה ומתוודה אני מעדיפה חתולים על כלבים (יש לי גם שתיים מהסוג הזה....). כולם אסופים מהרחוב.

[גילה*]

אצלינו - אורטל, מורטל, ופורטל הומלטו על הספה בסלון ע"י תום שמצאה, אימצה ואילפה אותנו.
הבעיה היחידה שאני רואה בלהחזיק חתולים בבית - 3 מהחברים שלנו אלרגיים לחתולים, ולכן הביקורים שלהם קצרים ונדירים. הלואי שימציאו להם תרופה!

[נעה_גל*]

אימצה ואילפה אותנו מזכיר לי, שבימים שמתאים לה (כשלא חם מדי) חתולה באה לישון איתנו במיטה. תוך חצי שעה החתולה ישנה לרוחב המיטה ואני צריכה להתקפל באיזו פינה... איך היא עושה את זה? אפילו הילדים לא הצליחו.

[נטע_ש*]

לי יש חתול בון בון ושמו ג'ון ג'ון. תמיד הייתי מאוהבי הכלבים המושבעים ובמשפחתי תמיד נכח איזה כלב. איכשהוא בתל אביב שמתי לב פתאום שיש גם חתולים, ושהם מתוקים בטירוף. גם אני גיליתי הרבה מאד מלאכיות אנושיות (כמעט רק בנות) שמאכילות במסירות את חתולי השכונה.
למדתי לאהוב חתולים פשוט בשביל מי שהם ולא לחכות שיהיו כלבים, כי הם חתולים והם מאד חתוליים.
אז יום אחד כמעט דרסתי גור חתולים ליד הבית. יצאתי לבדוק מה שלומו והוא פשוט בא אליי ואמר לי תקחי אותי אני חמוד. אז לקחתי, כי מה יכולתי לענות לו? ...

תקופת הסתגלות קצרה בינו ובין הכלבה פפסי, והכיף גדול. הוא בא, מתחכך, זקוק למגע לא פחות ממני, והלהיט הכי גדול הוא שכל לילה, בלי יוצא מן הכלל, הוא בא אליי, ממש לפני שאני נרדמת, נשכב באלגנטיות על בטני ומקבל חיבוק גדול ונשיקה. כאילו אומר לי כל לילה תודה ואני אומרת לו בחזרה.

ו

[נטע_ש*]

אני מחפשת וטרינר/ית באיזור תל אביב שעורכ/ת ניתוחי עיקור בחינם לחתולי רחוב, בשביל לעקר חתולה מתוקה שאימצתי בעבודה (להלן סיסיליה, והיא בהחלט שוברת את ליבי), מישהו/י?

[מרב*]

אהלן נטע ,
ב"תנו לחיות לחיות" מסבסדים עיקורים לבע"ח "הומלסים" מספר הטלפון של הכלביה הוא 9208306-08 והמשרד בת"א 96-69- 6241776-03. אני לא בטוחה אם SOS גם עוזרים בכך (7441010-03) , "לב לחי" (אין לי את המספר) או "צער בע"ח". ויש ארגון חתולים ששמעתי עליו לא מזמן, אני לא בטוחה בשמו אבל אני אנסה להשיג.
חוץ מזה אולי תנסי את ד"ר דורון נרי מרמה"ש.
אשמח לשמוע על תוצאות החיפוש. בהצלחה.

[סיגל*]

אנחנו גרים בבית של יונה וביק - הן מרשות לנו...
כל אחת עם האופי הכל כך מיוחד שלה.
יונה החלה להביא לי "מתנות" (ציפרים, לטאות, יונים או חלקים מהם..) כשהייתי בהריון ועד היום היא ממשיכה במסורת.

[מרב*]

בקשר לעיקורים- קראתי באתר של עמותת "לב לחי" (03-6439010 ) שעיריית ת"א עושה עיקורים חינם לחתולי רחוב. אולי כדאי שתבררי שם.
בכל אופן אשמח אם תצרי אתי קשר [email protected]

[אביה_נו*]

לעירית ת"א תתקשרי למוקד העירוני (106) והם כבר יפנו אותך הלאה לוטרינרים שלהם.

[נעה_גל*]

כן! חתולה שלי שותה מהברז.

ומי מכיר חתול כמו שמחה שלנו ששוכב על הגב בתחינה שילטפו אותו בבטן? עד היום נתקלתי רק בכאלה שמתעצבנים אם נוגעים להם בבטן.

והנה עוד כמה שגעונות:
חתולה מעדיפה תירס יותר מכל מזון אחר על פני כדור הארץ. אפילו יותר מבשר.
חוץ מזה, כבר תפסתי אותה אוכלת ברוקולי, תפו"א ובטטות.
דולצין ושמחה מטורפים על במבה.

[גילה*]

בטח! פורטל ישן על הגב, ונשכב כדי שיגרדו לו בבטן.
ולשתות - מהאסלה. זה הקטע שלהם.

[יונת_שרון*]

גם דאלי ז"ל היה נשכב על הגב כדי שילטפו אותו, או סתם כדי לחטוף תנומה. הוא גם היה מתיישב על הגב (נשען על משענת הספה) וצופה בטלביזיה. והוא גם היה עושה את צרכיו באסלה!

[אביה_נו*]

החתולים שלי מטורפים על גרגירי חומוס מבושל, זיתים, ורסק עגבניות, וגם אפונים מתקבלים בשמחה. ופושקין בהחלט נשכב על גבו ועושה חינדאלאך כדי שימשמשו בו ביסודיות מקצה זנב ועד ראש. אה, והוא גם אוהב להאבק עד חורמה באטריות ספגטי מבושלות (אני "תולה" לו אחת אחת על הכסא והוא צד אותן בחרי אף. נוהג לא היגייני במיוחד אך מאד משעשע).

[נעה_גל*]

אנחנו מצאנו גם דרך להשתעשע בחתולים (אגב, פחות מלכלכת מזו של הספגטי), מתברר שחתולים משתגעים על הנקודה האדומה שיוצאת מהעטי לייזר. הם רודפים אחריה, מחפשים אותה בתוך נעליים וכו'. מצחיק מאוד.

[ורד_והמשפחה*]

גם אני מאד אוהבת חתולים והיו לי כבר כמה.
עכשיו אני רוצה לקחת חתול והמקום המתאים לארגז הצרכים שלו צריך להיות במרפסת המטבח, שהדלת שלה סגורה.
בררתי לגבי פתח חתולים שאפשר להתקין בדלת, (דלת עץ פנימית רגילה).
למישהו יש ניסיון עם זה?

[יונת_שרון*]

שמישהו ילמד את דאלי?!? הרעיון נשמע כל כך לא מציאותי שאני המומה מעצם המחשבה! דאלי נולד אצלנו בארון הבגדים, ולא אומן ע"י אף אחד מלבד אימו ואחותו. הקטע עם האסלה הוא המצאה פרטית שלו. וכן, היו לו עוד כמה תכונות פלאיות: למשל הוא היה נוהג "להשפך" על קצה הספה (מכאן השם דאלי).

[סיגל*]

ורד - בקשר לדלת
אנחנו גרים בישוב קטן וכדי שהחתולות יוכלו להכנס ולצאת באופן עצמאי התקנו להן דלת קטנה, יש להן מגנט קטן שתלוי על הקולר וכך רק הן יכולות להשתמש בדלת.
ההתקנה פשוטה, צריך להחליף מדי פעם בטריה בדלת וזה מאד נוח.
אפילו ראיתי שיונה מתגרה בכלב של השכנים, רצה ונכנסת מהר הביתה דרך הדלת שלהן מסתכלת עליו מבפנים - כי היא שקופה - ואני יכולה להשבע שהיא גם הוציאה לו לשון...
לא מקנאה בה מה יקרה אם בדיוק תגמר הבטריה.

[ורד_והמשפחה*]

זה נשמע מאוד מתאים לדלת חיצונית,
אצלינו זו דלת פנימית שאין חשש שיכנסו דרכה פולשים.
עשיתם לבד את הפתח בדלת?

[איתי_שרון*]

גם לנו יש את אותה דלת עם המגנט, וזה עובד נהדר (למעט העובדה שאינדירה שלנו חוזרת הביתה מדי פעם עם ברגים צמודים למגנט... פעם היא אפילו סחבה ככה את כף האוכל שלה מהחדר למטבח ולא ממש הבינה למה דברים החליטו לרדוף אחריה ). לא רצינו לעשות חור בדלת אז התקנו משהו מיוחד - במרפסת שלנו יש מין גדר טרלידור (נפתחת כמו אקורדיון) ותריס, אז אנחנו משאירים את התריס פתוח ל-20 ס"מ, והתקנו לה דלת קטנה מעץ שבתוכה שמנו את הדלת (קצת קשה לתאר את זה). בעקרון לוקחים את הדלת לנגר והוא עושה מה שצריך (אם אתם בעלי ידיים שמאליות, כמונו).
וחוץ מזה אינדירה שלנו היא חתולה נהדרת ומקסימה, בת לאמא פרסית ואבא זבל, שירשה תכונות טובות משני הצדדים (שיער ארוך, אופי נח ועצלני וחכמת רחוב שמתבטאת בזה שתמיד כשהיא נקלעת לריב עם חתול אחר היא לא שוכחת לרדוף אחריו אחרי שיצאנו וגרשנו אותו). נסענו לחודש וחצי לח"ול וחזרנו שלשום (לילה אחד בטיול חלמתי שהיא מתעלמת מאיתנו כשאנחנו חוזרים במחאה על שנטשנו אותה והתעוררתי בבוקר שטוף זעה קרה), ובזמן הזה השארנו אותה בידיהם האמונות של כמה חברים שבאו, האכילו וליטפו אותה, ומצאנו אותה גדולה פי 1.5 ממה שהשארנו אותה (אולי היא גם החליפה פרווה לחורף). היא קבלה אותנו בשמחה ובאהבה (כל מי שאומר שחתולים הם חיה אגואיסטית וחסרת רגשות פשוט לא מכיר חתולים), ובכל פעם שאנחנו יוצאים מהבית היא תופסת לנו את הרגליים ומנסה לשכנע אותנו להשאר. עד להתקנת הדלת היינו בטוחים שהיא חתולה עם אינטיליגנציה רגשית מפותחת אבל יכולת טכנית ממוצעת ומטה, אחרי שהתקנו את הדלת וראינו באיזו מהירות ומיומנות היא למדה להשתמש בה השתכנענו שהיא חתולה מחוננת שסובלת מתת השגיות, או שיש בה פשוט חכמה מזרחית נדירה שבזה לעולם הטכנולוגי בו אנו חיים.
חוץ מבטטות, תירס ואפונה, אינדירה משוגעת באופן בלתי נשלט על ערמונים. החברים הכי טובים שלה (חוץ מאתנו) הם המסרק שלה, והמטאטא בו היא נוהגת להתחכך במרץ כל אימת שאנו מנקים את הבית (ולמלא את עצמה בלכלוך ואבק תוך כדי כך).

[גילה*]

אנחנו לא בענין של עטי לייזר, אבל כתם האור ששעון עושה (השתקפות של השמש) - אורטל חיה על זה. כך גם ירח נוצץ שהיה לנו בחלון, אחה"צ כשהשמש שם.

לגבי דלת - לנו יש דלת בחלון. היא מבוססת על מגנטים, כך שהיא סגורה, ולא סתם מתנדנדת אבל בלי "זיהוי" של החתולים שלנו. קיימת אפשרות לחסום לגמרי (השתמשנו בה רק כשהאפור הרע איים להכנס). זגוגית הזכוכית הוחלפה בפלסטיק, כל העבודה בוצעה ע"י זגג, שבמקרה היתה אצלו דלת ישנה כזו.

[ורד_והמשפחה*]

תודה על הרעיונות.
עכשיו רק נשאר לשכנע את בן זוגי

[נטע_ש*]

מישהו ראה את הסרט על חתולים שהוקרן בערוץ 2 לפני כשבוע (נדמה לי יום רביעי) מאוחר בלילה, שנקרא "ג'ונגל"?
לפני כמה חודשים קראתי כתבה על הסרט, שהוקרן במקור בסינימטק בתל אביב, וראיינו שם את יוצר הסרט. אני לא זוכרת בפרוטרוט את דבריו, אבל כן זכרתי שהסרט קשה.

anyway ישבתי לצפות, והוא אכן קשה ביותר עד מזויע ועצוב וכואב. אמיתי? כן בסדר, יש במציאות היומיומית של חתולי הרחוב בתל אביב גם קטעים קשים, וללא ספק הסרט בא לזעזע. אבל בעיני זה קצת עבר את הגבול של מסמך טלויזיוני קשה שבא לעורר אמפתיה וענין, למסמך טלויזיוני מזעזע שמביא את הגועל.

למי שלא צפה - זהו סרט על חתולי רחוב בתל אביב. מצולם מדהים בעיני, ערוך בקפידה ובתשומת לב, ומבויים מצוין (יש לו דיבור צפוף עם חתולים ), אבל הוא בחר להראות בעיקר את זוועות הרחוב. קטועי רגליים, מעוקרי עיניים ועוד הפתעות.

בי עורר הסרט רחמים, וכן הגביר את המודעות על מצבם וגם אמפתיה רבה, חמלה.
חברתי, שגם ככה לא סובלת חתולים ונגעלת מהם ממש, רק הזדעזעה יותר, וכל התאוריות שלה (על דלקות עיניים שיכולות להדביק ילדים וכד') רק התחזקו והתייצבו.

ואני שואלת - אז מה עשינו בזה?
לזעזע את המזועזעים? להגעיל את הנגעלים?
אני זוכרת שבכתבה הייתה נימה של - "אז מי שיכול שיעזור למסכנים" וישים כלי פלסטיק מתחת ליציאה של מיי המזגן ויוריד שאריות אוכל וכו'. בעיני הסרט רק הרחיק את המרוחקים במילא, וקירב את בעלי הענין.

ואולי לא.
אולי זה מזעזע ברמת מודעות שאני לא תופסת, ונוגע, ומשפיע לטווח רחוק.
הלוואי

[ורד_והמשפחה*]

אז סוף סוף לקחנו חתולה (ביום שישי).
היא בת שנה ונאספה בגיל 3 חודשים ע"י מי שמסר אותה לנו.
כבר כשבאנו לראות אותה אפשר היה לראות בברור שהחתולה מאוד פחדנית, אבל הבעלים שלה אמר לנו שככה היא עם זרים ושהיא תתרגל.
בבית היא אמצה את חדר הכביסה ופחדה לצאת,אבל כשבאנו אליה היא שמחה להתלטף.
עכשיו היא מסתובבת בבית ומתידדת איתו.
הבעיה היא עם הילד הקטן שלנו, בן שנה ו 9 חודשים, הוא בודק עכשיו גבולות ומנסה אותנו.
אחד מהנסיונות שלו הוא שהוא אומר "להרביץ" ומממש את האיום.
אנחנו אומרים לא ובהחלט לא מעודדים אבל הוא בשלו.
החתולה סימנה אותו כאויב, ומאוד מפחדת ממנו, נושפת עליו ואם אין לה מוצא, שורטת.
אמנם עבר זמן מאוד קצר, אבל הילד לא ישנה את ההתנהגות שלו כל כך בקלות,
וחבל לנו שהוא יפחד מבעלי חיים בגלל הנסיון איתה.
בבית של המטפלת יש חתולה וכשהוא מתחיל עם התנהגות תוקפנית, פשוט מסתלקת.
אבל זו שלנו, פשוט מפחדת מדי.
החתולה ממש מתוקה, ואנחנו רוצים להשאיר אותה, אבל אולי הבית שלנו כרגע לא מתאים לה?
מה דעתכם אוהבי חתולים וילדים?

[אישתו של לואי הששה עשר*]

אוקי. נכנסתי רק לכמה שניות , אז אני אכתוב לך פה משפט (רק שלא יצלבו אותי על כך) ואחר כך ארחיב.
צפוי שילד יקנא. כן, יקנא בחתולה. כמו שהיה מקנא לו ילדת עכשיו תינוק חדש. החתולה היא חלק מהמשפחה וההתנהגות של הילד מביעה קנאה וזה טבעי. מובן שלא רצוי לתת לו להביע תוקפנות כלפי החתולה. אולי כדאי לתקופה מסויימת לא לעשות פוצי מוצי לחתולה. לתת לילד להגיש לה את האוכל. דבר שאצלינו רבים עליו בתקופות מסויימות ובתקופות אחרות מתעלמים מהצורך של החתול באוכל ובשתיה. אני כמובן לא מצפה מהם לקחת אחריות אבל מי שרוצה, בבקשה.
אם הוא תוקף והחתולה שורטת - לא להבהל. לא לגעור בילד ("אמרנו לך"). לא לגעור בחתולה, שזו טבעה. פשוט לתת לו ללמוד את החיים. אני מרגיז את מיצי, אז לי כואב.
לאט לאט הילד יתרגל לחיים במחיצת החתולה. זה לא אומר שהוא חייב להשתגע מאהבה אליה.
(יצא לי יותר ממשפט).
לסיכום: הרבה סבלנות ואהבה.
מזל טוב על האימוץ. ובהצלחה. ולא כתבת איך קוראים לה ואיך היא נראית.
כדאי לך להכנס לפורום החתולים בנענע.
http://forums.nana.co.il/forum.asp?id=2028
ולקרא את החומר באתר המצויין שונרא



l/

[גילה*]

תסבירו לילד שהחתולה מפחדת, ושזו הסיבה לשריטות.
ואולי דווקא כן ללטף את החתולה בזמני "המרחות", כשהילד על הידיים. לתת לשניהם, לפחות לפעמים, תחושה של רוגע.

[ורד_והמשפחה*]

אני מבינה מהתגובות שיש סיבה לאופטימיות זהירה

תודה על ההפניה,
לחתולה עדיין אין שם, כי הילדים עדיין לא מצאו משהו מוסכם.

[ורד_והמשפחה*]

והיא יפיפיה לבנה ארוכת שיער, עם עין אחת כחולה ואחת ירוקה.

[ורד_והמשפחה*]

השם שלה היה חואניטה ולפי הבעלים שלה לא הגיבה אליו.
אין אפשרות לחבק אותה עם הילד כי היא עדיין לא מרגישה בטוחה להיות על הידיים ובורחת, ואם הילד לידה זה נהפך להיסטריה.

[גילה*]

לא לוקחים חתול על הידיים. ניגשים אליו בשקט בשקט, או מפתים אותו, ושולחים יד מלטפת. את יכולה לשבת עם החתול, ורק אז להציע לילד להתקרב בזהירות, ולשבת לידך.

[אילי*]

ורד. גם אני, לו הייתי חתולה, לא הייתי נענית לשם ח ו א נ י ט ה. (-;
טיפ אוף זה דיי: לבחור שם עם האות שין או סמך. (כמו מישמיש, פרינסס, משי ודומיו).
ועוד דבר: לא כתבתי לחבק את החתולה, כי אם את הילד!
ובכלל היא אצלכם רק יומיים! ס ב ל נ ו ת. זה שם המשחק. ובמיוחד בחתולים.
נסי לחשוב איך היא מרגישה. בלי להבין למה, לקחו אותה מבית מוכר ואהוב, בו היא הכירה כל פינה. הייתה רגילה לבעלים הקודמים ולהרגלים קודמים. וחתול במיוחד רגיש לשינויים.
ופתאום היא נמצאת במקום זר ולא מוכר. ומתנפלים עליה (מכוונות טובות) עם ליטופים וחיבוקים...
אה, כן. כדאי שתתני לה לאכול את אותו אוכל לה הורגלה בביתה הקודם.
יהיה בסדר, ורד. רק סבלנות. ס-ת-ם! (בדיחה. זו הייתה בדיחה פרטית).

[נעה_גל*]

קודם כל... מזל טוב ורד!
חתולים בעיקרון מעדיפים את האנשים שלא מתיחסים אליהם (כך זה אצלי). יושבת חבורת אנשים, כולם קוראים לחתולים חוץ מאחד (הוא שונא חתולים). תוך שניות החתולים מתגודדים מסביבו נמרחים עליו, מתישבים עליו וכו'. צריך לקחת את זה בחשבון כשחיים עם חתול.

לגבי ילדים וחתולים. לי יש שני ילדים ו-3 חתולים. החתולה הותיקה שלנו מאוד לא סובלנית. הילדים הציקו וחטפו שריטות ונשיפות כועסות. הילדים בכו, ולאט לאט למדו איך לנהוג בחתולים (יותר נכון הם למדו להציק לחתולים מבלי לחטוף. לא נדיר אצלנו לראות חתול או חתולה רצים בבית עדויים בתכשיטים) . והיום כבר אפשר לראות את איתמר (שנה וארבעה חודשים) מסתובב בבית וקורא "פסס..." כדי שמישהו יגש אליו... בדרך כלל, הוא זוכה לאיזו לקיקה מהכלבות דווקא.

[ורד_והמשפחה*]

לגבי השמות, אז אנחנו באמת מנסים כל מיני דברים עם ס. בנתיים סנואי הוא הפייבוריט.
ולגבי הסבלנות, זה כמובן ברור,
השאלה היתה לגבי נושא אופי החתול.
יש חתולים שמתאימים יותר באופיים לשמש כחתול ילדים , ויש כאלה שלא אוהבים את הגישה "הישירה".
כמו שאמרתי היא ממש מתוקה, וחבל לי אם השידוך לא מתאים.
בהתחלה חשבנו לקחת גור, כדי שיתרגל, אבל חשבנו שחתולה שגדלה בבית מגיל 3 חודשים תתאים.
הדבר שאני חוששת ממנו הוא שאם הם יהיו לבד היא תתקוף אותו, ואז כל הזמן אני צריכה להשגיח,
וזה ממש מלחיץ.
בסך הכל היא באה מבית שחשוב גם להם שיהיה לה בית (ממשיך) מתאים.

[נעה_גל*]

אני לא בטוחה שזה קשור ל"להתרגל" אלא לאישיות של החתול.

בתוך 3 החתולים שלנו יש לנו את התאומים דולצין ושמחה. שניהם הגיעו אלינו לפני 3 חודשים כשהיו בני 3-4 חודשים ואמנם האכילו אותם אבל לא נגעו בהם מעולם.
הם היו פחדנים בצורה מדהימה, לא נתנו לאדם להתקרב אליהם. כדי להביא אותם אלינו הביתה הייתי צריכה לספוג הרבה מאוד נשיכות ושריטות (עד כדי כך שיד אחת התנפחה לי באופן כזה שלא יכולתי להשתמש בה כמה ימים).
בקיצור, היה לי ברור שמדובר כאן בהשתלת אישיות חדשה לחתולים.
אז בהתחלה עשיתי כמה צעדים בוני אימון איתם, ואחרי השלב הזה (שעדין נמשך) הם התחילו להרשות לי לגעת בהם. היום, שלושה חדשים אחרי שניהם מאוד אוהבים אותנו ורק מחכים לליטופים.
עדין
דולצין חובב אדם ושמחה (או בשם החיבה שלו: שימחוש) לא. שמחה מסתדר מצוין עם הכלבות (הם משחקים בחתול רודף אחרי כלב וזה מצחיק ביותר) ודולצין לא.
כך שבסופו של דבר הרבה מאוד תלוי באישיות של החתול.

לגבי ללמוד לעבור דרך הדלת פנימה והחוצה - שימי לה נקניק בצד שהיא לא יודעת לעבור דרכו - היא תלמד במהירות!

[גילה*]

הכי קרוב ש"ראיתי" להמלטה:

היינו לקראת לצאת מהבית, כשהחתולה רצה מארגז החול למיטה (פוטון בסלון), ואחריה שובל של טיפות דם.
חזרנו הביתה כעבור יומיים, השגר היה על הפוטון (מתחת לשמיכה, כמובן! באיזשהו מקום ידעתי כל הזמן שטוב שיש שם שמיכה, כדי שהם יומלטו בבית ולא בחוץ. הגדולים הומלטו בחוץ והגיעו מפורעשים כעבור שבועיים.), נקי לחלוטין, עם כמה כתמי דם על הסדין וזהו.

מה שהיה מענין במיוחד הוא שהסתובבו אצלינו בבית עוד החתולות מההמלטה הקודמת (מוציניו ופוציניו). הן התיחסו לגורים בחשדנות רבה, אפילו פחד. (לכן אני טוענת שאין שום בעיה להביא גור אדם חדש לבית בו יש חתולים). דבר נוסף - הגדולות עדיין באו לינוק מדי פעם, בין ההנקות של ששת הקטנטנים. טענו לגבי ההנקה המשותפת שתום ממש חתולה של עקרון הרצף. ד"א - היו לה פצעים נוראיים בפטמות. אז לא היה לי קומפרי למרוח לה. מדי פעם היה נמאס לה, והיתה מגרשת את כולם.

[נעה_גל*]

אני ראיתי המלטה של חתולה. הייתי בת 6 והחתולה הסיאמית שלנו (צוצי) המליטה במיטה של אחותי על שמיכת הצמר הכתומה שלה. אני זוכרת רק שברי תמונות מתוך אותה המלטה, אבל, עובדה שהמאורע נחרת בזכרוני (עברתי תקופה קשה בגילאים האלה ורוב הזכרונות שלי מאותה תקופה פשוט נמחקו). אני זוכרת את החתולה לא נינוחה, זזה הרבה, מלקקת את עצמה.

[יונת_שרון*]

הייתי עדה לכמה המלטות בבית הורי (אחת במיטה שלי!). לפני ההמלטה, החתולה עסוקה בחיפוש והכנת מקום טוב להמליט: מקום מוגן ורך. שתי החתולות שלנו היו לחוצות בהמלטה הראשונה שלהן. לסקרלט זו הייתה המלטה מאוד לא מוצלחת - הגור נתקע באמצע הדרך והזעקנו וטרינר שיחלץ אותו. רק שניים מהגורים נשארו בחיים (בוני ודאלי). בהמלטות האחרות הלך יותר טוב, אבל ראו שהן התאמצו. הן היו שוכבות, רגועות, נחות. כשהגיע זמן להמליט גור, הן היו דוחפות אותו החוצה בשקט. אחרר כך מלקקות ממנו את השאריות מהרחם, ומניחות לו. הגורים היו מוצאים את הפטמה בעצמם. בינתיים האמהות נחו. הכל היה מאוד שלו, אבל עם הרבה השקעה גופנית ונפשית.

[איתי_שרון*]

כשהייתי קטן היתה לנו חתולת זבל חכמה בשם גיורא. כשגילינו שהיא בהריון הכנו לה קופסא מרופדת מיוחדת ושמנו אותה מתחת לספה בסלון. גיורא התעלמה מהקופסה באלגנטיות כל זמן ההריון, עד שיום אחד, בעודנו רואים טלויזיה (נדמה לי שזה היה "בית קטן בערבה" ) גיורא באה ונכנסה בשקט לקופסא מתחת לספה... כעבור שעה גילינו ארבעה גורים חמודים! גיורא היתה מאוד שלווה ורגועה...
חשוב לא להטריד את החתולה בזמן לידה - שמעתי על חתולה שתוך כדי המלטה התגודדו כל בני הבית מסביבה בהתרגשות, והיא מרב בהלה תלשה לאחד הגורים את הזנב

[ורד_והמשפחה*]

מבזק חתולי
אני שמחה לספר, שחוץ מאותה פעם, ביום הראשון שהיא הגיעה אלינו ונורא פחדה (ונשפה ושרטה), סנוא משתפרת מיום ליום, למרות שעדיין כמעט כל דבר מפחיד אותה (שפן היה אחד השמות שהגיעו לחמישייה הפותחת).
עכשיו היא אפילו נמצאת בסביבה של הילד הקטן ומשחקת, גם אם הוא מתקרב ומפחיד אותה , היא מוצאת לעצמה פתח מילוט ולא תוקפת.
בהתחלה זה היה מדהים, כל פעם שהוא היה מתקרב אליה, זה היה כאילו מפלצת בצעדים רועמים, הולכת לטרוף אותה ואז היא היתה נמלטת כל עוד רוחה בה.
אם יש משהו שמקסים בחתולים, זה להסתכל עליהם מתנוענעים, מתמתחים, קופצים, משחקים.
אני נהנית להסתכל איך היא נעמדת על שתיים מתרוממת ומסתכלת מה יש על המדף.
חוץ מזה שכחתי עד כמה משעשע הוא משחק הוקי חתולים

[ורד_והמשפחה*]

יש לי שאלה:
לפי הידוע לי חתול אוכל מאכלי חלב, הבעלים הקודם שלה אמר לי, שכנתן לה חלב או גבינה , היא היתה משלשלת.
מוכר למישהו?

[נעה_גל*]

אני משערת שחתולים כמו בני אדם, יש כאלה הרגישים למאכלים מסוימים. הדרך הטובה ביותר היא לבדוק... ומכיוון שהיא עושה בארגז חול את גם יכולה לעקוב אחרי התוצרת.
מהנסיון הארוך שיש לי בחתולים, כדאי בעיקרון, לדבוק בהאכלה של מזון יבש איכותי (+ צ'ופרים מזדמנים). לא כדאי לתת להם הרבה דברים מסביב, גם כי הם משמינים, וגם בגלל שהקקי שלהם הרבה פחות מסריח ככה (וזה די עקרוני למי שהחתול שלו עושה בארגז)

[ורד_והמשפחה*]

לגבי צ'ופרים, זה כנראה נכון, נתתי לה פסטרמה (שנאמר לי שמאוד חביבה עליה) וזה היה כאילו מישהו אכל צ'ולנט :-p

[איתי_שרון*]

למיטב ידיעתי לא כ"כ טוב לתת לחתולים מוצרי חלב מהסיבות שורד ציינה (שלשול). באופן כללי - לטענת הוטרינר שלנו - עדיף לתת מזון יבש ולא רטוב בגלל שזה שומר יותר על השיניים של החתולים מפני עששת (הוא לא סוכן של IAMS או משהו כזה ).

[אילי*]

ורד. אם הבעלים אמר, אין צורך לבדוק שוב.
חתול זקוק לבשר.
אמנם בכל ספרי הילדים של פעם חתול מלקק חלב, ואצל לוין קיפניס (אליעזר והגזר) הכלב והחתול קיבלו קערה מלאה דייסה מתוקה, אבל זה ממש לא בריא להם.
אני נותנת רויאל קאנין וזה מצויין.

[ורד_והמשפחה*]

תודה על העצות, אני אמנע מלתת לה חלב וגבינה.
, (לא שמתי לב לזה קודם), למה שהילד יקנא? זה בכלל לא משהו שמתחרה על תשומת ליבו,
זה יותר כמו צעצוע היפראקטיבי, שלא מקבל בשמחה את מה שהצעצועים האחרים מקבלים
וזה בעצם מה שהוא צריך ללמוד, שזה לא צעצוע, וש"זה" מגיב אחרת.

[אילי*]

בעניין מזון חתולים:
אם יש לכם מישהו שטס לחו"ל (אתם?) , בקשו ממנו להביא מזון לחתולים שנקרא
Avo Cat
מזון על בסיס שמן אבוקדו. מלבד העובדה שהחתולים אוהבים, הפרווה שלהם מבריקה וארוכה בזכות האבו הזה. תקופה ארוכה קנינו את זה עד שהפסיקו ליבא.
דבר נוסף: ראיתי פרסום על.... מנשא לחתול! הם טוענים שלא כדאי לקחת את החתול לוטרינר וכד' בכלוב, אלא לשאת אותו במנשא. בתמונה מראים אישה עם המנשא, המזכיר מאוד את מנשא הצד.
עוד על הצדדים החיוביים במנשא חתולים נמצא בדף מנשא תינוקות

[נעה_גל*]

להברקת פרווה "תוצרת בית" אפשר לתת לחתולים ללקק על בסיס יומי מעט מרגרינה או חמאה. הם נהנים וגם הפרווה נראית הרבה יותר טוב.

[נטע_ש*]

חתולים לא יקפצו מתוך מנשא כזה (כאשר הם כבר לא גורים)?
בכל מקרה אני לא אוהבת את הקופסה הזו של חתולים. החתול שלי נורא מבוהל בה, ונהיה משותק.

[קרן*]

היי
קוראים לי קרן צוקר ואני גרה אם אבא שלי אמא שלי ואחותי באיידהו
אנחנו מאוד אוהבים חתולים בערד איפה שגרנו מקודם יש לנו כבר היסטורית חתולים כיום בערד נשארו 14 חתולים 4 מהם גרים בבית והשאר בחוץ ועכשיו גרות בבית שלנו 2 האחיות הנוספות שלי אחת בצבא ואחת עובדת היא כבא אחרי צבא
והם מטפלים בהם במקומנו
גם עשינו עץ חתולים של כל החתולים שהיו לנו וכבר היו לנו הרבה מאוד והכל התחיל מ3 חתולים בלבד כיון יש רק אחת שהיא הכי וותיקה והיחידה שנשארה בחיים מאז שנולדה ויש עוד חתול אח שלה שלפעמים בא לחצר אבל רב הזמן הוא אצל השכנים


אני מאוד רוצה לספר עוד אבל אני לא יודעת אם זה מעניין אותכם לשמוע כל כך הרבה על חתולים

אז אם לא איכפת לכם ואם יש לכם שאלות אני יותר מאשמח לענות ולהמשיך לספר


ביי ביי קרן .צ. D-:

[איתי_שרון*]

מעניין! מעניין!

[הבת של אמא שלה*]

תשמעו מה קרה לי היום.
הכנסתי את הכביסה המכובסת למייבש. רציתי לסגור את המכונה ולהפעילה.
לפתע יד שחורה יצאה מהמכונה ונתנה לי מכה בידי.
צרחתי בבהלה ואז הבחנתי שזו פילי שהתחבאה לה שם בעודי מכניסה את הכביסה.
איזה נס!
(לפני שנה קראתי בפורום חתולים על אחת שהחתולה שלה נחנקה למוות במכונת הכביסה כשהיא לא הייתה בבית (המכונה לא פעלה אבל נסגרה על החתולה כשזו בפנים)
שמרו על החתולים שלכם!
באמת אמרו שהסקרנות הרגה את החתול.

[איתי_שרון*]

כשהייתי ילד היתה לנו חתולה בשם גיורא. באחת הלידות שלה היא המליטה ארבעה גורים חמודים ששכנו איתה במרפסת. יום אחד אמא שלי הפעילה את מכונת הכביסה, וכעבור כמה שניות שמענו את גיורא ושלושה מהגורים מייללים יללות רמות... רצנו לבדוק מה קרה וראינו את אחד הגורים (ג'ינג'י וגם שובב) יושב מבוהל על הכביסה בתוך המכונה עם קצף סבון מעטר את ראשו! לשמחת כולנו לא נגרם לו שום נזק (נהפוך הוא - חתול עם ניחוח אבקת כביסה זה שילוב מנצח )

[אילי*]

מזכיר לי את סטיוארט ליטל.

[נעה_גל*]

אגב, בהרבה סרטי ילדים החתול הוא דמות שלילית (חוץ מגארפילד, כמובן).

[קרן*]

יש לנו חתולה חדשה שאימצנו "מצער בעלי חיים" והיא רק מסתתרת ולא יוצאת ואנחנו לא יודעים מה לעשות

דרך אגב למישהוא יש שם של נסיכה?

ביי ביי קרן .צ.

[גילה*]

כמובן "על העדשה".

[איתי_שרון*]

אולי דיאנה? ראשי ממשלות לשעבר זה גם טוב? לחתולה שלנו קוראים אינדירה. אם רוצים להיות פטריוטים אפשר גולדה.

[שיר_החופש*]

לא נראה לי שכדאי דיאנה כי חוץ מנסיכה היא אלת הציד (לאוגרת שלי קראו דיאנה והיא אכלה/הרגה את כל האוגרים שהיו איתה... )
אולי פרינססה? ואולי פשוט נסיכה?...

[נעה_גל*]

גרייס - גם שם של נסיכה (גרייס קלי), גם שם עם הצליל "ס..." , וגם שם מלא חן.

[אילי*]

שלום קרן.
כל כך מהר התייאשת? כבר את רוצה להחזיר אותה? למה?
ואם היא תישאר במחבוא? מה יש? למה להחזיר אותה?
סך הכל הרי לקחת אותה כדי להציל אותה ולתת לה חיים טובים.
אצלך בטוח שיהיה לה טוב יותר מאשר בצער בע"ח או ברחוב.
אלא ש... אני בטוחה שכל מה שאמרו לך קודמי נכון.
את תראי שהיא תצא מן המחבוא. בתחילה רק בלילה כשתשנו או כשלא תהיו בבית. אחר כך כאשר תהיי עסוקה בשלך בחלק אחר של הבית. עצה לי אלייך. כאשר היא תצא אלייך, אל תתנפלי עליה בחיבוקים וליטופים. תני לה זמן להתרגל. עוד יגיע היום שהנסיכה שלך, כמו פילי שלי תבוא ותשב בחיקך כל פעם שתתיישבי.
המון סבלנות והרבה אהבה.תני המון אהבה לחתולה שלך. תרשי לה לישון במיטתך אם בא לך, ותלטפי אותה המון! המון!
מזל טוב קרן! אימוץ חתול זו חגיגה של ממש.
אגב, משהי בפורום טענה שעלי לכתוב מדי פעם ולהודיע שאני כותבת בפורום הזה על דעת עצמי ולא מייצגת את אירגון לה לצ'ה. אז אני כותבת.

[אריאלה*]

כבר יש שינויים.
אתמול בלילה היא באה לחדר שלנו וישנה על קצה המיטה.
אנחנו מקווים שתתרגל.
תודה על העידוד

[אילי*]

יופי. שמחה לשמוע!

[אלונה_רוטר*]

אילי, את בטח רוצה לדעת מה עם משמשית.
היא גדלה ונעשתה עוד יותר יפה. בלילה היא ישנה או במיטה שלנו או ליד התנור חימום.
במשך היום היא הולכת אחרינו כמו כלב. קרן קצת מציקה לה ואני משתדלת לעצור אותה. מצד שני קרן מאוד
קשורה עליה ומחפשת אותה עם היא לא נמצאת בסביבה.
עכשיו מצאו אצלה טפילים באוזניים ואני מטפטפת לה פעמיים ביום תרופה.היא לא אוהבת את זה ,אבל
בכל זאת נותנת לי לעשות את זה וזה נורא מרגש אותי. אני מרגישה שהיא סומכת עלי.

[אריאלה*]

טוב, אז מצד אחד התקדמות גדולה, הנסיכה שלנו מטיילת כבר בכל הבית ואפילו כבשה לה מקום על הכורסא בסלון. מותר כבר ללטף אותה.
מאתמול אבל היא התחילה להשתין בתוך המיטה שלנו, לא על יד, לא בצד, אלא ממש במרכז.
שלא לאמר השלולית הזו לא ממש מנעימה לנו.
אשמח להצעות ורעיונות.
זה לא החתול הראשון שאנחנו מגדלים אבל בתופעה הזו עוד לא נתקלתי.

[גילה*]

יש ארגז חול בבית?
אולי יעזור אם השמיכה תהיה פרושה, ולא בערמה (כי אז אי אפשר "לחפור").

[אתי_ואריאל_אורן*]

איזה כייף לדעת שיש כל כך הרבה אהבה לחתולים.
אנחנו מאד אוהבים חתולים. יש לנו שניים בתוך הבית: ברוך וריקי. ובגינה היתה לנו משפחה שלמה אבא אמא גיסים, ילדים. אבל עכשיו נשארו לנו בחוץ רק את יוקו האבא ואת יפית הילדה.
עם ברוך עברנו עכשיו ימים מאד קשים. מצאנו אצלו גידול, שהתברר בסופו של דבר כגידול בחזה. זה גידול מאד מאד נדיר אצל חתולים זכרים (כמו ברמת הנדירות שגבר יקבל סרטן השד).
כרגע הוא שבועיים אחרי הניתוח. הוציאו לו את הגידול , ועכשיו הוא בריא וחזר לעצמו, מתוק ויפה כתמיד.
סוף טוב, הכל טוב

[בשמת_א*]

גם אני עוד לא נתקלתי בחתול שעושה את צרכיו במיטה! משונה מאוד. אולי כדאי לשאול וטרינר מה קורה פה?

[אריאלה*]

שאלתי! הוטרינר אמר שאולי היא כועסת עלינו.
או שיש בעיה עם ארגז החול.
לגבי הכועסת היה לי קצת קשה להבין מה עלי לעשות.
לגבי ארגז החול היא באמת נסיכה מפונקת ואם הוא לא נקי כל הזמן היא מתרגזת.
חוץ מזה שמנו לב שמעשים אלו נעשים רק בימים שאנחנו עוזבים את הבית לשעות רבות אז אולי היא באמת כועסת!
מישהו בפורום אחר הציע לשים חומץ בנקודות הרגישות וזה קצת עזר.
בזמן האחרון היא הפסיקה (אני גם סוגרת את הדלת בימים שאנחנו לא בבית) היא נעשתה ידידותית יותר ואני מקפידה על ארגז החול שלה וחוץ מזה היא התחילה לישון במיטה שלנו אז כנראה שהיא השתחררה מעניין הכעס ...
אנחנו מתקדמים לאט לאט עם החתולה הנוירוטית שלנו.

[אלה_נוננה*]

איזה יופי לגלות שיש מקום לחתולים
אז לנו יש חתולה מקסימה לבנה, עם עיין ירוקה ועיין כחולה- ששמה הוא סיסי (נעה נתנה לה את השם בעיקבות הנסיכה סיסי).
יש רק דבר אחד- היא חרשת- אבל אוהבים אותה- היא המליטה פעם אחת גורים מקסימים ואז עיקרנו אותה.
נעה היתה עדה לחויה זו.
אספר אותה בהזדמנות אחרת שלא אהיה עייפה מידיי.

[בשמת_א*]

אריאלה,
בעניין ארגז החול היא לא "מפונקת". היא חתולה. חתולים חייבים ניקיון. בטבע היא פשוט תעבור ממקום למקום עד שתמצא חול מספיק נקי לטעמה, ורק שם תחפור ותעשה את צרכיה. אם לא נקי - היא לא מסוגלת לעשות. זה טבוע בה, זו לא גחמה מתפנקת של "נסיכה". הבעיה, שבבית היא תלויה בך, כי אין לה בחירה של חול! אז אם הוא לא נקי, כנראה היא חושבת שהחול הכי נקי נמצא במיטה שלכם...
אנא, הקשיבי לצרכיה של חתולתך (תרתי משמע ) והאמיני לה.

[גילה*]

אולי ארגז חול גדול יותר יתן תחושה נקייה יותר, ויאפשר לטפל בו בתדירות מעט נמוכה יותר.

[אריאלה*]

היי! אני מנקה אותו כל יום. והוא מספיק גדול.
אני יודעת שכולנו פה אוהבי חתולים אבל יש חתולים עם כל מיני סוגי אישיות.
הגברת הזו יש כל פעם שהיא כועסת היא מגיבה כך.
אחרי חודש של שקט. אתמול בא אלינו כלב של חברים לביקור ומיד אחר כך היא שוב חזרה "לטפל" במיטה שלנו.
אני מתחילה לחשוב שהוטרינר ההוא צדק, זו הדרך שלה להביע כעס.
גידלתי כבר עשרות חתולים חלקם בעלי אישיות נעימה... ואחרים מה לעשות לא הייתי מוסיפה אותם לרשימת החברים שלי או אפילו משוחחת איתם ברחוב:-)

[אריאלה*]

אפשר לקבל שוב הסבר מפורט על הדלת לחתולים עם המגנט ואיך זה עובד.

[נעה_גל*]

הרעיון של הדלת עם המגנט הוא כזה - מדובר על דלת חתולים רגילה שסגורה ע"י מגנט. לחתול או החתולים של הבית עונדים קולר עם מגנט וכשהם מתקרבים לדלת המגנט של החתול "דוחה" את המגנט שעל הדלת והדלת נפתחת עבורו.
חתול ללא מגנט לא יוכל להכנס לבית.
מסקר לא מקיף שערכתי בעבר על דלתות כאלה, המחיר שלהן הוא בערך 500 ש"ח (מצאתי במעט פחות וגם ביותר).

[שיר_החופש*]

אני שמחה לבשר שהיצתרפתי למגדלי החתולים!!!
אז ככה אני מגדלת מספר לא ידוע של חתולים כל חתול שבא מתקבל בברכה.
הם חיים בחוץ ובאים והולכים מתי שבא להם.
הם עדין קצת מפוחדים ורק אחד יצר איתנו קשר של ליטופים והיתקרבות אלינו.
לא לכולם יש שמות כי אנחנו לא מספיקים לראות את כולם.
יש להם בחוץ כלי אם אוכל וכלי אם מים במקום שקט ליד השיחים שהם אוהבים, והם בדרך כלל באים לאכול כשאנחנו לא רואים.
לאחד קוראים אדם (כי הוא היחיד שמתקרב לליטופים) לאחד לולי (כותבים את זה לולי אבל אומרים את זה לא-לי) לאחת קוראים מיני, לאחד קוראים מאוס, לאחד קוראים יגואר (הוא הכי פחות מתקרב) ולאחת קוראים ג'ינה.
את ג'ינה ואת מיני בקושי רואים, מיני לפעמים מגיעה בלילה/ערב לשכב על הדשא וג'ינה בקושי באה כשאנחנו רואים.
את יגואר הכי קשה לראות כי גם אם הוא עובר על הדשא במקרה, כשאנחנו בחוץ, אז הוא רץ כל כך מהר שלא מספיקים לראות אותו.
מאוס לולי ואדם נמצאים הכי הרבה לידנו אדם הכי הרבה לולי אחריו ומאוס אחריו.
אדם הוא כנראה המנהיג או השליט ואחריו לולי, ככה זה נראה הם כל הזמן אם הזנב למעלה ורק כשהם מסיימים את האוכל אוכלים כל האחרים...
נראה לי שכתבתי סיפור חתולי די ארוך...
אשמח לענות על שאלות
זהו בנתיים שיר החופש
עולם קטן של טבע

[איתי_שרון*]

אנחנו התקנו דלת עם מגנט לפני כשנה, למיטב זכרוני היא עלתה פחות מ-500 שקל (נדמה לי שמשמעותית פחות - באזור ה-300 ש"ח). אם את גרה באזור חיפה אני יכול לתת לך פרטים איפה. הדלת עובדת נהדר (לא נכנס אף חתול מאז שהתקנו והחתולה שלנו הרבה יותר רגועה מזה שאין פולשים) ובנוסף היא ספקה אתגר אינטלקטואלי לאינדירה למשך כשבוע...

[נעה_גל*]

יכול להיות שהמחיר של כל המנגנון תלוי גם בכמה קולרים צריך (אצלנו לדוגמא, צריך 4) ולכן, היה מדובר על בערך 500 ש"ח

[איילת_השחר*]

יש לי סיפור עצוב לספר.
היום כשחזרנו הביתה עצרנו את הרכב כהרגלנו ,החתול שלנו שכנראה ראה אותנו מצידו
השני של הכביש,רץ חצה את הכביש ונדרס לנו מול העיניים.
רועי לא ראה את זה ממש למזלי אבל אני כן.
הוא ראה את החתול מתפתל מרחוק,מיד לקחתי את רועי הביתה לא רציתי שהוא יביט זה היה מאוד מאוד לא נעים.
חזרתי לראות מה איתו אבל לא היה מה לעשות .
החתול היה בן בית שלנו,ישן עם רועי ממש כמו אח,זו פעם ראשונה שזה קורה לנו
עם חיה שאנחנו קשורים אליה ומאוד עצוב לנו.
יש לנו גורי חתולים בחצר ורועי אמר שהוא רוצה גור במקום חתולי.
זהו שנינו די המומים מהעניין,אבל אולי גור חדש יעזור קצת.

[נטע_ש*]

אוי איילת כמה עצוב
ליבי איתכם. זה מראה נורא.
מצטערת נורא לשמוע.

[גילה*]

אוי! במיוחד שזה חתול שאתם הצלתם.

[הילה*]

היתה לנו חתולה שבשבתות בהם לא הינו היתה הולכת למשפחה שפעם היו שכנים שלנו. להם היה ילד חולה סרטן. באחת השבתות היא לא חזרה, אז הלכתי לחפש אותה. הם סיפרו לי (דוברי רוסית בקושי הבנתי) שהילדים ראו אותה נדרסת בדרך חזרה מהם אלינו. הם חפרו לה קבר ועשו טקס.

[איילת_השחר*]

תודה נטע ,גילה,הילה.
אני זוכרת שכתבתי תשובה ומשום מה היא נמחקה.
גילה,החתול שניסינו להציל לא שרד את השבוע ההוא.
החתול הזה היה בן בית,הוא נולד אצלנו ראינו את ההמלטה,והוא אצלנו שנתיים.
רועי לקח את זה די קשה ,הוא כל פעם אומר חתולי היה פה ,ולמה נסענו בכלל כי אם לא היינו חוזרים מאותו המקום שהיינו בו חתולי לא היה רץ אלינו.
כל פעם שיוצאים לרחוב הוא הולך לכביש למקום שהוא נדרס בוא ושואל אותי שאלות קשות,
ובעיקר למה לא עצרת את המכונית שדרסה אותו לפני ,ואם אפשר היה לעזור לו.
אני ניסיתי להפוך את המקרה המצער למשהו שניתן גם ללמוד ממנו,למשל על הזהירות הגדולה שנחוצה בכביש.
עשינו טקס זכרון לחתולי,רועי מצא תמונה שלו עם החתול והדביק אותה ליד הראש שלו ליד המיטה.
עכשו הוא רוצה חתול חדש ואני די מתלבטת .

[גילה*]

אם רועי רוצה - אני לא רואה למה לא. הוא יודע הכי טוב מה יקל עליו עכשיו, לא?

[בשמת_א*]

איילת השחר, נורא עצוב לשמוע.
בבית הורי גידלנו גם חתול בבית, וגם היו לנו המון חתולים למטה, לכולם שמות, עם יחסי משפחה מסובכים (גורים מכמה המלטות, סבתא ואמא ובת ועוד).
היו המון אסונות וזה היה מאוד עצוב.
גם הם היו נדרסים ברחוב (היו כמה שבועות רצופים בשנת 1983 או משהו שכמה חתולים נדרסו ברצף), וגם גורים קטנים היו נכנסים להתחמם מתחת למכסי המנוע של מכוניות בחניית הבית, או על הצמיג...
המוות הראשון שנאלצתי לחוות בחיי היה המוות של החתול האהוב שלנו בלעם. הייתי יותר גדולה מרועי. היה לי מאוד קשה. החלטתי שאני לא מסוגלת לסבול את אי ההפיכות שבזה, את הסופיות שבמוות (חשבתי על העניין באופן מודע), ולכן החלטתי שאני אעמיד פנים שהוא רק נסע לזמן בלתי מוגבל לאיזשהו מקום.

[פלוני_אלמונית*]

אולי לתת חתול חדש אם הוא רוצה אותו, ולהדגיש ש"זה לא במקום חתולי"...ושאפשר להתגעגע לחתולי ועדיין לרצות חתול חדש?

[איילת_השחר*]

האמת שהוא בעצמו אומר שזה לא במקום חתולי כי הוא היה מיוחד.
אבל ההתעסקות בגורים עוזרת מאוד.
ותודה על התמיכה.

[אריאלה*]

אני לא רוצה להשמע נורא כבדה ופילוסופית אבל...מי שמגדל חיות מחמד יודע שזה דורש התמודדות עם מוות ואובדן. אולי זה חלק חשוב מהלמידה שמוות וחיים תמיד כרוכים זה בזה.
אני זוכרת את עצמי כילדה מזילה ים (כמה אפילו...) של דמעות על חתולים, כלבים, ציפורים וכו'
וכאם מנחמת את בנותי על אובדן או מוות של חיה אהובה. אולי (אני יודעת זה נשמע די רע) זו ההזדמנות להעלות את הנושא באופן שילד יוכל להבין ולהציע דרכי התמודדות.

[פלוני_אלמונית*]

למסירה (בתל אביב) גורי חתולים מדהימים כבני חודש. אחד בגווני חום-אפור, אחת בגווני אפור ואחת לבנה עם כתמים שחורים (יפיפיה!).
אנא הפיצו את המידע

[אלונה_רוטר*]

אנו אימצנו חתולה מדהימה ביופיה. קוראים לה שושה והיא חצי אנגורה וחצי הימלאית. בעלים שלה רצו למסור אותה ל"צער בעלי חיים" ואנו לקחנו אותה.
תופעה מענינת. חתולות שלנו מאבדות רצון לשון בלילות בביתנו. מישהו נתקל בתופעה כזו?

[גילה*]

קיץ, הם ישנים ביום (שטיח), פעילים בלילה. לא?