לא הולכת להיכנס להגדרות של אוטיזם אין לי בזה שום ידע. אבל אני כן חוששת. מאז שהמסכים נכנסו לחיי אין ספק שהרבה מאוד מהחולשות שלי מנוצלות היטב כדי להעביר את תשומת הלב שלי למכשירים הללו, שהפו להיות כה שנואים עליי ואם זאת כל כך קשה להיפטר מהם.
אני לא נמצאת בארץ וחייבת לציין שהאנשים כאן הרבה פחות מכורים, למעשה מעולם לא ראיתי כאן תינוק עם מסך כמו שאני רואה המון בארץ. וגם האנשים כאן לא נמצאים במסך. זוכרת שחברה באה לבקר, ואת הביקור שתכננו זמן רב, ואז להפתעתי את כמות הזמן שבילתה בהתכתבויות... כאן לא היה קורה, לא בחיים הפרטיים. (בעבודה אנשים יותר מחוברים, עובדת בחברה טכנולוגית אז ברור). בארץ לעומת זאת כבר ראיתי הורים נורמטיביים וטובים בכל קנה מידה (שלי) דוחפים מסכים לתינוקות בניגוד להמלצות מכון הבריאות העולמי לפני גיל שנתיים או שלוש. וילדים יושבים באירועים משפחתיים עם מסך ביד ולא מתייחסים לסביבתם בלי תגובה מיוחדת של אף אחד. אהבתי את הטבעיות שבה זה נעשה, כלומר שלפחות לא הציקו לילד עם הערות. מצד שני, לא יודעת, לא יודעת זוכרת שבאירועים משפחתיים רציתי קשר עם המשפחה. ולא היה שום טלפון כולם נאלצו ממש לדבר אחד עם השני.
כמו כן בן הזוג שלי מאוד מכור. יש לי ממש תגובה אוטומטית שלילית כשהוא נוגע במכשיר, מין חרדת נטישה מגעילה במיוחד. הוא מאוד שונא הערות (באופן כללי ובנושא זה במיוחד
) בימים האחרונים הורדתי משחק טפשי והתחלתי לשחק בו, ידעתי שמאוד אתמכר וגם ידעתי שאני אוריד אותו מהטלפון, ואכן אחרי שלושה ימים מחקתי אותו. אבל בזמן ששיחקתי יכולתי לראות את הכאב שזה גורם לבן זוגי (לא גרם לי להפסיק) ואני לא מפסיקה לחשוב על ההשפעה של הטלפון על תינוק מסכן (לא מהצד הצופה, מהצד הננטש). אבל אני מכורה כבדה, ומה אני אעשה בהנקות? מה אני אעשה כשישעמם לי? מצד שני החיים שלי נוחים בלי המודעות, נראה לי. כנראה שיש שם רווח, איזו מנוחה, לא יודעת מה זה. ואני לא רוצה להכביד. זוכרת חופשה משפחתית לפני עידן הטלפונים שההורים לקחו אותנו יום אחד לאינטרנט קפה כדי טיפה להוריד מהמתח של להיות פתאום המון שעות ביחד. כמה היה נחמד להתנתק מהמשפחה על כל התחושות הקשות שהיא מביאה איתה....פתחתי דף חדש כדי לעורר שיחה בנושא הספציפי הזה - מסכים וילדים. אותי זה מעניין מהצד של שימוש הורי במסך, אבל כמובן שיש גם את העניין של ילדים שמשתמשים במכשירים האלה. מה עושים? זורמים? נמצאים בקונפליקט פנימי? מה הילד קולט מזה? האם גמילה אפשרית? יש משהו שפספסתי, ואני סתם עושה הר מעכבר?
