{תמרוש רוש:
בקצרה:
ראשית כל, תוכיח שאתה בלתי מזיק
כלל א', ב' וג' של טיפול רפואי או כל טיפול שהוא.
ולא אכפת לי לחזור על עצמי עם זה שבעים פעם ברצף.
ומה אני רואה שקורה אצלך?
יש את המילה "רוצה"... ונראה לי שזה קצת מקפיץ אותו (כלומר, לא באת פשוט לעשות מה שצריך?...)
כל מה שהוא רוצה שאני אגיד לו זה - איזה יום של המחזור אני... והוא יגיד את כל השאר
ואין שום הבעה של פקפוק בשיקול הדעת שלו...
אני חושבת שממש התאמצתי להדחיק אותו... מדי פעם חשבתי עליו לרגע, אבל כל כך חששתי שהעדפתי לא להתעסק יותר מדי במה שיקרה שם
כאב בטן בהמתנה, והחשש מכל מילה שיוצאת לי מהפה ומה הוא יחשוב ואיך הוא יגיב
הלחץ שלי זה מהשיחה, מהתגובות של הרופא, מהפרצופים שלו, מכל הזמן הזה שהוא מתקתקת במחשב בלי להסתכל עליי....
בתכלס - הרופא שלך עמל קשה כדי לייצר אצלך תחושה של מחסור בבטחון וערעור עצמי.
בתכלס - את מפחדת מהרופא שלך.
והוא מתחזק את הפחד הזה בפועל, בהתנהגות שלו. בכך שהוא לא נותן לך מרחב קיום רגשי. בזה שאין אצלו דיון, אין אצלו הכרה ברצונות, אין ייסוד של יחסי אנוש. אין הקשבה. אין קשר עין.
(ולפני שאישה במסע קופצת - "קשר עין" במובן של "דוגמה לאיזשהי מתודה התנהגותית בסיסית שמאפשרת לצד א' לזהות שצד ב' קשוב אליו". קרי: כן להסתכל לכיוונך, גם אם זה אל האוזן. לא להיתקע עם הראש בתוך המחשב. כן להגיב בתגובות גוף קטנות אלייך. דווקא הרופא האלילי שלי, בייחוד בשנים הראשונות, יצר אתי קשר עין הרבה פחות מהממוצע. אחרי שהסברת לו את הסיבה לבואך הוא היה נואם בתגובה ומסתכל למקום אחר. רק בשנה האחרונה התחלתי לראות יותר את העיניים שלו. [וכן - השמועות אומרות שהוא לא רחוק מהספקטרום. למרות שלדעתי זה די קשקוש. אבל אני לא מזהה אוטיסטים ממרחק של שני סנטימטר. בעיני כולם נראים נורמליים...] אז הוא לא יצר הרבה קשר עין, אבל הוא כן הקשיב. ואת הרגשת שהוא קשוב. אולי צריך להתחיל לדבר פחות על קשר עין ויותר על קשר אוזן? לכי תדעי...)
וזו רשלנות פושעת. כל היחס הזה.
זה גם לתקוע מקלות בגלגלים של עצמו:
אם כל אחת הייתה כמוני ועושה "מה שהיא רוצה", זה היה מוריד את אחוזי ההצלחה לכניסה להריון ומבזבז להם כסף על בדיקות ומעקבים. ככה שיותר הגיוני מבחינתם שהרופא יצפה שאני אעשה מה שהוא אומר...
הבל ורעות רוח.
המשפט הזה כל כך מכעיס אותי, שאין לי מילים לזה בכלל. הרי ידוע שפוריות מושפעת ממצב נפשי. תחושת סכנה, מוד של הישרדות, מורידות את הפוריות. אז א-ב של טיפולי פוריות, עוד יותר מאשר כל טיפול רפואי אחר, זה לתת למטופלות תחושת בסיס של מוגנות ובטחון!!!!
נו, אתם לא רואים את זה??? אפילו שזה מתחת לאף שלכם?
טמבלים.
"Creation of a safe and caring environment may influence a reduction in recovery time and improve posthospital outcomes," write the authors in the Journal of Nursing Administration
(מתוך Nurse behaviour makes patients feel safe. קישור תיכף).
וד"ר פורג'ס עם התיאוריה שלו מסביר מצוין למה: תחושת בטחון מוציאה אותך מתוך הך-וברח, שזה מצב שמנקז את כל האנרגיות שלך להישרדות. תחושת בטחון מביאה אותך למצב פיזיולוגי שמאפשר התנהגות חברתית, למידה, התפתחות והחלמה.
תשמעי, עשיתי למענך חיפוש זריז (מדי) על feeling safe medical situation. צריך לנבור בזה קצת יותר לעומק, אולי עם מילים טיפה שונות, אבל הנה שני דברים:
Nurse behaviour makes patients feel safe
Patients must be helped to feel safe in a healthcare setting
מתוך זה, משהו שאהבתי במיוחד:
Levenson (2007) acknowledged that a traumatic hospital experience could precipitate incidences of PTSD or psychological distress, but healthcare acquired trauma often goes unacknowledged or is minimised by healthcare staff. The idea that patients might be traumatised, not only by illness, but by the manner that care is delivered or managed is an uncomfortable one for patients themselves and for healthcare staff
ויש גם את הספר הזה
:Relational Medicine
Personalizing Modern Healthcare - The Practice Of High-tech Medicine As A Relational Act
אולי תתני אותו במתנה לרופא שלך
