יעלה ב

אמנם לא לידה בבית אבל קראתי איפשהו שד"ר יובל , רופא מיילד בצפת מסייע לממש לידה בדרך הטבעית לאחר קיסרי...ובכלל ממליצה בחום ללדת בצפת - אפשר לאמר שעשיתי כל מה שרציתי בלידה ולאף אחד לא היתה התנגדות - להפך נתנו לי הרבה שקט וחופש בחירה ללדת באופן טבעי.

מינדי לוי "עגולה" - מרכז לידה מצוין בבית לחם הגלילית

היא לא לוקחת ויב"ק בבית או אצלה.
(אבל כן לידה פרטית באנגלי בנצרת)

תודה על המענה לכולן
סליחה על הברות אבל מה זה ויב"ק...?
אני כרגע לא בהריון אבל אחרי הקיסרי ההריון הבא שלי אני מאוד רוצה להתרחק מבית החולים ורוצה להיות באווירה שתהיה לי נכונה ואם יתאפשר גם ללדת טבעי... אם לא תמיד יש אופציה להתפנות לבית החולים אבל אני מאמינה שככל שתנאים יהיו יותר מתאימים זה יתן לי יותר סיכוי ללידה טבעית להתממש...
חלק מהתהליך שלי הנפשי זה גם לדעת כיצד אוכל לעשות זאת אחרת... אני מכווה שזה באמת יתאפשר...

סליחה על הברות אבל מה זה ויב"ק...?

ויב"ק זו הדרך הכאילו-עברית לכתוב VBAC
= Vaginal Birth After Cesarean
ובעברית שהיא לא כאילו:
לנל"ק = לידה נרתיקית לאחר קיסרי

_הימים הראשונים בגן....(ככל הנרא ה לא למי שבחינוך ביתי blink ) איך עברתם את הימים הראשונים פרקטית ובעיקר רגשית הפעוט \התינוק וגם ההורה...?
אשמח לטיפים \לשמוע את החוויות שלכם... אני הכנסתי את הקטנה למשפחתון השבוע וקשה לי מאוד... איך מתמודדים...? אני בדף בית תודה... _

אמנם אצלנו זה היה לפני 5 שנים בערך, אבל אני זוכרת את הקושי
זוכרת אותי יושבת מחוץ לדלת על סף דמעות

זוכרת חצי שנה של לקחת אוהת לגן וכמעט כל יום לצאת משם עם קושי
הגן היה סביר, הקושי היה בעיקר אצלי
והתפטרתי כשהיא הייתה בת שנה כי הבנתי שככה אני לא רוצה
זו החוויה שלי

ספרי קצת, בת כמה הבת שלך ?
כמה ילדים ואנשי צוות יש במשפחתון ?
האם זה אפשרי שתהיי שם איתה ?

אולי יעזור לך הדף פרידה מילד בגן @}

הי,לפני שבוע הכנסתי את בתי בת השנתיים לגן ואני מאוד מבינה את הרגשתך,גם לי קשה,אבל מתחיל להשתפר
טיפים שיכולים לעזור:

להשאר עם הילד כמה ימים שהוא צריך(ואת צריכה),גם אם זה קצת מעיק לך או לגננות,זה חשוב,זה תהליך הדרגתי,לא צריך להלחץ להפרד,כל יום הוא מכיר עוד וצובר ביטחון ואז קל לו יותר לשחרר
אם זה מתאפשר לחבר אותו לגננת אחת,שירגיש שיש לו למי לפנות אם צריך,היא אוספת אותו אליה כשאתם נפרדים,מחבקת,מדברת ולוקחת אותו תחת חסותה
להפרד ממנו כל יום לזמן מסויים,כל יום קצת יותר (חצי שעה,אח"כ שלושת רבעי שעה,אח"כ שעה וכו') ,לעשות לו הכנה לפני שידע שתלכי למעט זמן ותחזרי לאוספו, וחשוב להודיע לו

כשאת הולכת (לא להעלם פתאום) כדי לא להפר את האמון ביניכם וכדי שידע מה עומד בפניו ויוכל להיות עסוק בלי לבדוק אם נעלמת

כשאת נפרדת תהיי בטוחה והחלטית,עם חיוך (לא לתת תחושה קודרת) הוא מרגיש אותך,את מחזקת אותו בדרך זו ומקלה עליו

אחרי שהלכת תנשמי עמוק ושלחי לו כוחות (פחות להכנס לקושי שלך) תרגישי טוב עם זה.

יש ימים שנראה כאילו התהליך לא מתקדם אך תופתעי לגלות איך הקטן שלך מסתגל וזקוק לך פחות ופחות כל יום
בהצלחה (-:

תודה לכן על המענה הקטנה שלי ממש קטנה... בת 9 וחצי חודשים ביומים הראשונים היתי איתה כל היום בגן ביום השלישי היתי איתה קצת ואז השארתי אותה לשלוש שעות וגם היום אותו הדבר... ככה עד סוף השבוע ושבוע הבא אני אנסה להאיר אותה ליום כולו עד 3 בצהריים (אני סוטדנטית ואני חוזרת ללימודים והעבודה ולכן אני בחרתי לסים אותה בגן כבר מעכשיו מה שניקרה כורך המציאות...)

כמה ילדים ואנשי צוות יש במשפחתון ?
אביטל, כרגע הם חמישה קטנטנים ושתי מטפלות מתוקות ויש גם גננת (שהיא עם הגדולים בחדר ליד ) שנמהלת א הגן והיא בחורה מקסימה שלא היתי היא התקרה וסיפרה לי איך היא וגם שלחה לי תמונות שלה... היתה מאוד קשובה לצרכים האימהיים והחרדתיים שלי ....
אבל עדין זה כל כך!!!! קשה לחשוב שגם לה קשה ,שהיא לא איתי ,שהיא בוכה היא לא רגילה להיות שעות עם אנשים זרים שלא לדבר על עינין ההנקה ... אבל אם זה עוד הסתדרנו.... בקיצור קשה אבל אני גם רואה את הילדים ששם מספטמבר והם נראים הרבה יותר מאושרים ... גם היא בטוח תתרגל לסדר היום החדש...(אני מקווה)

כן,גם כשאנחנו הגענו לגן ראיתי את הילדים מספטמבר וזה נותן אופטימיות...
עבר יותר משבוע והיום נפרדנו בבוקר והיא היתה שם כמעט כל הבוקר,היה מצויין, הדאגות נרגעו ומצב הרוח עלה....
היא תעבור את זה וגם את (-: בהצלחה

ערכתי אצלך בדף איזכור של דף תיוג (סיפור לידה) כדי שהדף הזה לא יתוייג כסיפור לידה בעצמו. אני מקווה שזה בסדר מצידך