ישוב אקולוגי בהקמה

אם כל אחד ינהג כמוכם

הביטוי הזה עובד לשני הכיוונים:
אם כל אחד יסע במכונית,
אם כל אחד ידליק חשמל,
אם כל אחד יקנה או ישכור דירה בהרחבה לא אקולוגית של ערים שמתרחבות, ומתרחבות...
אם כל אחד יעבוד בחברה שמנצלת ופוגעת בסביבה,
אם כל אחד יקנה מוצרים שהושקעו בהם המון משאבים (תכנון, יצור, אריזה, שיווק, שינוע, פסולת...)

יהיה פה אסון אקולוגי. כלומר, כבר עכשיו האסון בפתח.

למה לשני הכיוונים?
זה אותו כיוון.

_למה לשני הכיוונים?
זה אותו כיוון._

היא טוענת נגד עקרון ההרחבה האקולוגית, שהיא הורסת את הסביבה. אם כך מה נכון לסביבה? האורבניות? שגדלה ומתרחבת וזוללת הרבה יותר קרקעות מאשר הרחבות אקולוגיות שכן מנסות לקחת בחשבון שיקולי אקולוגיה? האם מגמת האורבניזציה והתיעוש הנלווה אליו אקולוגית יותר?

מומחית,
אני לא הולך להיכנס איתך להתנצחות הזו...
צר לי שאת לא רואה את הברכה בלצמצם נזק בפיתוח ישוב שקם לפני למעלה מ-20 שנה (אך לא פותח לבניה פרטית בפועל מסיבות שונות), נמצא על אגן היקוות הכנרת ובהגדרות רגישות סביבתית, נמצא ברף הגבוה ביותר.
אם היה סיכוי קל שבקלים, להחיל עליו את תמ"א 22 ולמנוע את פיתוחו, הייתי הראשון שקם ועוזב.
אך מכיוון שהקו הכחול של הישוב כבר מוגדר כמובלעת בתמ"א 22 , והמדינה נחושה להקים וליישב נקודה רגישה זו, אני חושב שטוב שאנחנו כאן ולא אחרים שאינם בעלי מודעות סביבתית מפותחת.
לראייה, עמותת אדם טבע ודין, כמו גם הפורום הירוק והחברה להגנת הטבע (כולם ארגונים ירוקים הנאבקים בראש ובראשונה בהשארת שטחים פתוחים) הצטרפו אלינו במאבק על שינוי התכנית וצמצום הנזקים הסביבתיים והנופיים.

אנונימי

אבל עדיין כיסיתם 110 דונם של חורש טבעי.
פשוט לא נכון
אני מכיר את האזור ואני מניח ש"מופר" פירושו שטח שכבר חולל לפני 20 שנה

"מופר" פירושו שטח שכבר חולל לפני 20 שנה.

למען הדיוק, התחשיב שעשתה "מומחית לאקולוגיה" אינו נכון. 220 יחידות של 500 מ"ר דורשים פיתוח שטח יותר גדול מ-110 דונם (כבישים, חניות, מגרשי משחקים, שבילים וכו'), מצד שני, לא כל השטח הופך להיות מבונה (שצ"פים, מסדרונות ירוקים המשאירים רצף טבעי החוצה את כל הישוב, חלק השטח בתוך החלקות עצמן שנשאר לא מפותח וכו').

כמו כן, לא כל השטח הופר לפני 20 שנים. חלקו פותח במרוצת השנים וחלקו עדיין לא מופר. כאשר מתכננים פיתוח ובינוי מתייחסים לתאי שטח ועל כן, עדיף ללכת על תא שטח שיש בו כבר תשתיות, כבישים ומבנים גם אם לא כולו פותח והוא עדיין כולל שטחים בתוליים.
אך כאמור התקנון והנספח הנופי הגדירו בשטח זה אחוזי בנייה נמוכים יחסית, על מנת לא ליצור סלמת ביטון שמונעת חדירת מי נגר עלי, מעבר בעלי חיים, זרעים וכו'.

תודה ליובל סלע על העזרה בפועל.
פה צריך המון אנרגיה כי מדובר להסיט את "ספינת התכנון והפיתוח המקובעת במסלולה הידוע והמוכר" מהנורמות שמוכרות לה.
זו כרגע המשימה שלי, והיא לא קלה בכלל. נדרשים הרבה אנשי מקצוע שיכולים לפרוט הלכה למעשה,ולעצב ישוב שיראה אחרת. אשמח לבקר בצבעון שמעתי על הפרויקט ואני חושבת שהוא מבורך.
כל קישור לגבי אנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים יתקבל בברכה, במיוחד כרגע רלוונטי נושא פיתוח תשתיות מתחשב סביבה .
איך שומרים באופן מעשי על המדרון עד כמה שאפשר ונמנעים מקירות תומכים גבוהים, למשל, כמה זה מייקר עלויות אם בכלל?

עכשיו לכל המקטרגים : הבנו, הפנמנו, תשחררו ותמשיכו לדון בנושא בדפים אחרים, או שאני צריכה לפתוח דף חדש כפי שעשו אחרים לפני ?

החיים הבזבזניים של העיר הם כורח המציאות . כיוון שהאדם שם לא יכול לבהות בטבע, הוא חייב לבהות במסכי פלזמה, או בברמנית , או גרוע מזה...
באמת? איזו ראייה מעמיקה ולא סטריאוטיפית....
גינה קהילתית , קומפוסט במרפסת בעיר , גידול ירקות בעציץ , באופן תל אביבי - כל אלה ניסיונות של העירוניים להתחבר לטבע. אומנם ניסיונות קטנים ופאתטיים לעומת בור הקומפוסט שהמרחיבים למיניהם מסוגלים לחפור, אבל עושים את העבודה ומשאירים את המצפון נקי.

קרוטונית מהמרק הגדול צודקת, קבלי התנצלותי, כנראה גם אני נסחפתי בויכוח, אפשר לעשות טוב בכל מקום.

איך שומרים באופן מעשי על המדרון עד כמה שאפשר ונמנעים מקירות תומכים גבוהים, למשל, כמה זה מייקר עלויות אם בכלל?

זהו נושא שהשקענו בו לא מעט אנרגיה (צבעון נמצאת על גבעה באזור הררי לחלוטין), כי אכן מהווה את אחת ההשפעות הסביבתיות המשמעותיות ביותר בפיתוח ישוב. אציין כי עשינו זאת בבליווי של עליזה רפפורט (אדריכלית סביבתית, שליוותה אותנו בשלב התב"ע ומלווה אותנו גם היום בתכנון וישום התשתיות - מומלצת ביותר!!!)
אפרט מעט על הרציונל ודרך הפעולה, אך כאמור, ממליץ לקחת מלווה מקצועי -

ראשית יש לקחת מפת שיפועים (במידה ואין, אני ממליץ בחום להשיג אחת) של תא השטח לפיתוח. לאחר מכן כדאי ליצור ( ע"י תוכנה כמו אוטוקאד) מפה המשלבת את שכבת השיפועים מתחת לשכבת התב"ע. כדאי לבדוק (אפילו אם אין סיכוי לשנות, כדאי לדעת את המקומות הבעייתיים ולבחון נקודתית כיצד ניתן לצמצם את הקירות התומכים) על איזה שיפועים ממוקמים הכבישים והמגרשים ולסמן את האזורים בהם יש פיתוח או בינוי על שיפוע גדול מידי. אם ניתן לעשות תיקונים בתב"ע, אפשר לשכנע את היזם כי עלויות הפיתוח במיקומים אלה יהיו משמעותית יותר גבוהים במידה וניתן ע"י שינוי קל, להימנע מהם.
מכיוון שסביר להניח שלא לקחו את הפרמטר הזה מלכתחילה בתכנון התב"ע, אני לא מאמין שתוכלו להימנע לחלוטין מהצורך בקירות תומכים.

ישנם שני משתנים אליהם ניתן להתייחס :

הקירות התומכים עצמם - ניתן ללכת על קונספט של טרסות. זאת אומרת להגביל את גובה הקירות התומכים למטר לכל היותר, עם מרחק מינימלי של בין טרסה לטרסה של חצי מטר לכל הפחות (למרות שממליץ על יותר).

לדוגמה, אם יש בצורך בקיר תומך של 3 מטר. יוצרים שלושה קירות תומכים של מטר (דרך אגב, גובה זה ע"פ תקנות הבנייה, מונע גם את הצורך בגדרות בראש הקיר התומך, מפגע נופי מגעיל אותו ניתן לראות בהרחבות ובמצפים בארץ) בין הקירות התומכים שותלים צמחים (יתרון נוסף - הטרסות מהוות צורת גידול מאוד חיסכונית במים). חיסרון של השיטה - "ביזבוז" של מקום במגרש, במקרה המינימאלי - מספר הטרסות פחות 1 הרווח בין הטרסות רוחב הקיר.
להלן תחשיב לדוגמא - קיר תומך של 3 מטר, על רוחב מגרש של 20 מטר, בטרסות בגובה של 1 מטר ומרווח של 50 ס"מ

[h=4]

2(3 קירות - קיר) 50 ס"מ 20 מטר [/h] 20 מ"ר מהמגרש.
מבחינה גינונית פרקטית, אני ממליץ ללכת על מטר מרווח בין הטרסות, כי זה משאיר רווח של 70 ס"מ נטו למילוי אדמה לשתילה ולגישה לצמחים (הקיר עצמו שיוצר את הטרסה בעובי של 25-30 ס"מ). כמובן שאם כך, לפי הדוגמא שנתתי תקצה לנושא שטח של 40 מטר משטח המגרש.

התאמת בניית הבית לטופוגרפיה של המגרש - במידה ומעוניינים להקטין את הצורך בליישר את המגרש בכדי להעמיד עליו בית על משטח אחד, ניתן לתכנן את הבית בשני מפלסים, כך שלא נדרש חציבה לגובה אחיד של הקרקע. כמו כן, ניתן לבנות על עמודים, במקרה זה, במידה והולכים על שני מפלסים, הבית לא יצא גבוה מידי ומנותק ברובו מהאדמה.

תודה, אשמח ליצור איתה קשר.
מה לגבי יסודות? האם ניתן להיסתפק בכלונסאות וריצפה צפה? האם ניתן לבנות על ריילס ברזל בדומה לצימרים ולהימנע ממשטח בטון?

לכל המעונינים ניפגש להכיר אחד את השני ולרקום ביחד את החלום , ביום שישי ה31/10/08 בשעה 10.00 בבוקר במושב אומץ . לפרטים:0528618188

מה לגבי יסודות? האם ניתן להיסתפק בכלונסאות וריצפה צפה? האם ניתן לבנות על ריילס ברזל בדומה לצימרים ולהימנע ממשטח בטון?

עד כמה שידוע לי, לא צריכה להיות בעיה עם הימנעות מיסודות (למרות שזאת לא ידיעה בדוקה עד הסוף, אלא רק מה שהבנתי משיחות לא מחייבות עם אנשי מקצוע). כמובן שבעניין הממ"ד....אי אפשר להימנע מבטון......

הי יעל
אם את רוצה מוזמנת לבוא ולהתרשם מההרחבה האקולוגית שלנו בנווה איתן... החזון מאוד דומה. כנסי לבלוג שלנו: השבט החדש בנווה איתן
ובהצלחה!

למיטב ידיעתי אפשר לבנות רק את הממ"ד על בטון ואז כל השאר על האדמה, זה מצמצם משמעותית את הפגיעה בטוואי השטח, אני מכירה בית שקיבל אישורים כך , אך לא בהרחבה אלה במשק. לא אמור להיות הבדל עקרוני למיטב הבנתי.

הי תודה לך , סוף סוף מישהו עוזר בפועל. לא הצלחתי לפתוח את הקישורים ואני בטוחה שאני יכולה להעזר בהם. אנסה לברר למה. שמעתי על צבעון , והבנתי שאתם עושים דברים יפים. אשמח להיפגש ולדעת עוד. מה שאני בעיקר צריכה כרגע זה אנשי מקצוע שיעמדו מול ועד הישוב והמועצה ויציגו את האפשרויות לפיתוח מתחשב סביבה, איך עושים בפועל , כמה זה עולה וכו' כמו שאמרת צריך להציג את הדברים בצורה מקצועית. יש לך מושג מי יכול לעזור?

יעל היי,
רק עכשיו ראיתי שהגבת בעמוד הבית שלי ולא בעמוד שפתחת....(קצת מבלבל לנהל את הדיון בשני מקומות, לא?)
אשמח להיפגש ולחלוק איתך את המידע שצברתי, צרי איתי קשר אם את באזור שלנו (הפרטים שלי באתר של צבעון). כפי שכתבתי לך, אני ממליץ על אדריכל/ית סביבתי/ת לליווי השלב עליו את מדברת. אני חייב לומר שלא מצאתי הרבה אדריכלים שיש להם ניסיון ב"יירוק" פיתוח ותשתיות. רובם מכוונים לשלב הבנייה המפורטת (לשלב זה ישנם מספר אדריכלים שכבר צברו שם וניסיון). למרות שאם את רוצה אדריכל שילווה אתכם מ-א' ועד ת' (כולל תכנון ואדריכלות של הבתים עצמם), יכול להיות שמשרדו של רפי רייש "הג'ירף האורבני" יכול להיות מתאים. יש להם כבר פרוייקטים שביצעו ושמעתי שיש אדריכל שהצטרף לאחרונה בשם דורון (נדמה לי) שמביא איתו הרבה ניסיון מחו"ל. בזמנו פניתי אליהם, אך הצעת המחיר שלהם כללה את כל השלבים והחלטתי ללכת על ליווי נקודתי, למרות שיש סיכוי לא רע שאפנה אליהם שוב בנושא התכנון המפורט.

יש גם את איתן רוזנברג ממעלה צביה (שוב צפוני....). אני יודע שמשרד בשם "תו אדריכלים" מחיפה שמלווים את ההרחבה של חוקוק והם מאוד מרוצים מהם.

בנושא העלות, אנחנו עובדים נקודתית על נושא התשתיות עם עליזה רפפורט (אדריכלית סביבתית) שלוקחת 250 ש"ח לשעה ועושה עבודה סופר מקצועית. כתבת שתנסי לפנות אליה. האם זה היה לה רחוק מידי (היא ממושב יעד במשגב)?

דרך אגב, אם לא הצלחת לפתוח את הקישורים זה אומר שכנראה אין לך תוכנה שפותחת קבצי PDF. אם אכן כך הדבר ממליץ לך להוריד ולהתקין את תוכנת ACROBAT READER . קבלי קישור http://www.adobe.com/products/acrobat/readstep2.html

_נדידה מהכפרים אל הערים, שהולכות וגדלות וקראת מגלופוליס זללניות בשטח אדמה, שהן מכסות בבטון ואספלט.
ירידה בילודה בקרב האוכלוסיות במערב, המבוססות יותר וגם פחות, עד לכדי סכנה לגרעון בתקציבי הפנסיה למבוגרים. מתחיל עכשיו עם ה-"בייבי-בומרס" בארה"ב. תיקון לכך, הגירה מארצות עולם השלישי עתירי הילודה על עבר המדינות המזדקנות. זו אחת הסיבות להתמלאות ארצות המערב במהגרים מהעולם השלישי.
כדי להזין את כל האוכלוסיה האורבנית הגדלה הזו, תיעוש הולך וגדול של יצור המזון, ובכלל, יצור של עוד ועוד מוצרים מתועשים.
מגמות אלו אינן חוזות את העתיד. ממש ברגע קריאת שורות אלו עלולה להתלקח מלחמה אטומית, ולמחוק הכל. אך אלו הן המגמות, אפשר לומר משחר האנושות. מתחילת האורבניות והיצור המאורגן והשיטתי._

הי יובל ,צודק בקשר לדף בית אני עוד לא מורגלת באיך לנהל כאן דיון...
תודה רבה על הקישור, אני באמת יכולה לפתוח את הקבצים.
ותודה עוד יותר על תוכנם, אני בטוחה שהם ישמשו אותנו בעתיד.
בינתיים אני עוד לא נפגשת עם כל אלה שדורשים תשלום כיוון שעוד אין לי את התמיכה המתאימה.
אני מקווה שאחרי המפגש בסוף החודש, (פרטים בככר השוק) תתגבש קבוצה מספיק רצינית של משפחות , ונוכל להיכנס לעובי הקורה , גם בנושאים שדרוש בהם מימון,.
האם צריך להקים עמותה או משהו בסגנון?

דיברתי עם חברה לאנרגיה סולרית שמציעה לממן את עלות ההקמה של הקולטים, בתמורה לרווחים שיופקו ממחירת האנרגיה העודפת לחברת החשמל. מוכר לכם?
כמה שנים מחזיקים הקולטים הללו ?
ולמומחים לאקולוגיה- האם מישהו בדק האם ייצור תאים פוטו וולטאים מזהם את הסביבה יותר או פחות מהחיסכון בחשמל? שמעתי טענה שהתשובה לא ברורה , מישהו מכיר מחקר רציני בנושא?

אפשר להקים עמותה או אגודה קהילתית, אך זו לא חובה (גופים שכאלה דורשים מימון, הן עבור ההקמה והן עבור ניהול דוחות כספיים וראיית חשבון). אם יש אמון בין האנשים, מסמיכים שניים או שלושה שיפתחו חשבון בנק משותף על שם ההתארגנות שלכם (יכול להיות שם זמני) עם הגדרה של שני מורשי חתימה על כל צ'ק. אם אתם לתת הרגשה של יותר שליטה על ההתנהלות, אפשר להקים מעין ועד ולהגדיר מעין תקנון (ואולי אף להחתים את כל השותפים בתשלומים) שמגדיר את צורת ההתנהלות, מינוי המורשים, המטרות וכו'.

גם אנחנו בבדיקה לגבי אנרגיה סולארית, אך כרגע כקיבוץ (עסק) שיכול להקים חווה שמיצרת 50 קילוואט (התיקרה שניתן להקים תחת מונה עסקי יחיד של חברת חשמל). מהבדיקות שלנו עולה כי החזר ההשקעה (מיליון וחצי ש"ח) הוא תוך 12 שנים. החברות מציעות אחריות על הקולטים ל-20 שנה. ברמה הכלכלית העסק לא רווחי בעליל. אך מכיוון שיש פה גם אידיאולוגיה, יכול להיות שנלך על זה למרות הכל.

ההצעה שקיבלת לגבי מימון עלות ההקמה וחלוקת רווחים ממכירת החשמל העודף(??? לא יהיה חשמל עודף אם מדובר במשק בית) נשמעת לי תמוהה, אך אשמח לקבל את שם החברה ולהתעניין בשבילנו.

כמוך, אין לי תשובה לשאלה בדבר טביעת הרגל האקולוגית של תהליך יצור התאים הפוטו- וולטאים, אך לטעמי, גם אם כרגע טכנולוגיית הייצור לא אופטימאלית ברמה האקולוגית, חשוב לחזק את המגמה ע"י רכישה של הטוב ביותר הקיים כרגע. מכיוון שמדובר במוצר שקהל היעד שלו יצרוך אותו לרוב ממניעים סביבתיים, באופן טבעי היצרנים שלו יתחרו, בין השאר, על הוכחת הקטנת טביעת הרגל האקולוגית בתהליך היצור.

לא כדי להצית שוב את הויכוח המיגע.....אך להלן מסקנותיו מומחה אמיתי לאקולוגיה -

_מומחה: צפיפות הבנייה תפגע במשק המים

המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה מתריע: הגדלת השטח הבנוי במישור החוף תוביל לדלדול משק המים. בנייה צפופה מקטינה את היכולת של מי גשמים לחלחל ולחדור אל מאגרי מי התהום המדולדלים, ותחת זאת הם מתנקזים וזורמים לים

המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר ישעיהו בר-אור, מזהיר מפני הגידול בשטח הבנוי במישור החוף ואומר כי הדבר עלול לדלדל את מי התהום ולהסב פגיעה נוספת למשק המים שממילא מצבו אינו טוב. בר-אור הסביר כי בנייה צפופה מקטינה את היכולת של מי גשמים לחלחל ולחדור אל מאגרי מי התהום .

מחקרים שנערכו על-ידי חוקרים שונים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית מגלים, כי השטח האטום לחלחול מי הגשמים יעלה מכ-250 ק"מ מרובע כיום לכ-500 ק"מ מרובע ב-2020. המחקרים מגלים עוד, כי הגשמים היורדים על השטחים האטומים הופכים לנגר עילי, שזורם היישר למערכות הניקוז ולים במקום להעשיר את מי התהום. ההערכה היא, כי בשנת 2020 יאבד משק המים בין 70 ל-150 מיליון מ"ק מים וכי ההפסד הכספי כתוצאה מהנגר העירוני יגיע ב-2020 לכדי 35-75 מיליון דולר בשנה.

"על מנת לצמצם הפסדים בכמויות המים הזורמות למאגרי מי התהום, יש לפתח תרבות בנייה ופיתוח המאפשרת חלחול מי גשמים, והעשרת מי התהום בסמיכות לבתים ובצמוד לשטחי כבישים ומדרכות", אמר בר-אור._

הנה עוד סיבה למה בניה על הקרקע יותר אקולוגית ולו בגלל שבניה לגבהים מחייבת כבר יסודות אחרים וקונסטורוקציות מורכבות, בעוד שבנייה על הקרקע מאפשרת מניעת אטימת האדמה-כמובן שדרוש עבור זה חקיקת חוקים ברורים, אבל בממלכת המחוקק עסוקים ב......במה הם עסוקים??

בלי קשר לסוג ואופן הבניה אפשר לצור תשתיות איסוף נגר עילי. זה עולה כסף.

blocked::https://mail.htr1.com/exchweb/bin/redir ... srael.com/
זו החברה שהציעה מימון לאנרגיה סולרית ,דיברתי עם יאיר פופלווסקי.
דרך אגב ישנה היום גם טכנולוגיה של תאים שרגישים לאור, במקום לשמש ישירה וזה מאפשר התקנת דוד שמש ביתי בעלות שאינה עולה הרבה יותר מדוד רגיל, אך גם בחורף מספקת מספיק מים חמים.
הטכנולוגיה הגיע מגרמניה, ובנתיים משווקת לבתי מלון בעיקר, שם ההוצאה מוחזרת בשנה בלבד!
אפשר לפנות בשאלות לנועם גורן ט"ל:0547609052 והוא ימסור עוד פרטים, זה מתאים לכל אחד שבונה ורוצה לחסוך בחשמל, מאד כלכלי, אך אין לי מושג אם המערכת מיושמת לצריכת חשמל או רק לנושא של חימום המים.

בקשר לחילחול מי גשמים, אני מקווה שיאפשרו לנו להימנע מאספלט ובטון , להשאיר דרכי כורכר במקום דרכים סלולות , זה תלוי הרבה בנכונות המשפחות לגור בתנאים קצת פחות סטריליים.
מבחינתי זה עדיף בהרבה, אני מוכנה לסבול קצת בוץ בבית בחורף ולהישאר במגע ישיר עם האדמה בדרך כורכר. גם היום אני חיה על דרך כורכר ואין עם כך כל בעיה.

איזה תשתיות ניגור עילי יש ליצור? כמה זה עולה?מי מתקין?

יעל היי,
תודה על הפרטים.

בקשר לחלחול מי הגשמים, לא חייבים ללכת על דרך כורכר (אם כי אפשרי, אך כפי שאמרת כולל מספר חסרונות, בין השאר בעיית שקיעה וסחף הדורשות תחזוקה ושיקום מידי מספר חורפים). במידה ותהיה התנגדות של המשפחות האחרות, אפשר ללכת על דרך סלולה המשלבת בתוכה חורים מובנים, המאפשרים למים לחלחל. ראיתי דוגמאות לפתרונות מאוד אסטטיים. כמו כן, כל צורה של אבנים משתלבות (וכמובן אני לא מדבר רק על "אקרשטיין") נותן את הפיתרון המיוחל.

מבחינת תשתיות לאיסוף נגר עלי. ברמה הפרטית, כמובן מדובר באיסוף מי הגשם מגג הבית. ברמת התשתית הישובית, שימי לב שקיימת כיום תקנה המחייבת להתייחס בכל תכנית תשתיות לפתרונות לאיסוף והחדרת נגר עלי (כמובן שהיזמים לא תמיד מיישמים, אך זה עוזר כשהחוק לצידך).
מדובר בתכנון תעלות ניקוז (כדאי לתכנן אותן כך שהם הולכות עם הטופוגרפיה ולא נגדה, לנצל שיפועים טבעיים) אשר אוספות את הנגר העלי בעיקר מהכבישים והדרכים, אך ניתן גם ליישם באזורים ציבוריים (מגרשים, מבני ציבור וכו'), הנגר צריך להיות מנותב לשצ"פים או אזורי גינון שיכולים לספוג אותם (ניתן לתכנן אזורים יועודיים כך שהאדמה אוגרת את כל הנגר ומהווה כר מאוד פורה לגינון). במידה ואין אפשרות לקלוט את כל המים יש לנתב אותם לנקודות חילחול (ממש עדיף שנקודות אלה יחלחלו טבעי, אך שמעתי כי במידה ולא קיים קודחים חורים להחדרת המים.....מרגיש לא כל כך אקולוגי אך עדיף מכלום...).

כמו כן, כל צורה של אבנים משתלבות (וכמובן אני לא מדבר רק על "אקרשטיין") נותן את הפיתרון המיוחל.
מה זאת אומרת, כל ריצוף כולל חומר איטום בין האבנים, הלבנים או מה שזה לא יהיה. כיצד מתאפשר החילחול?

לא אמרתי איטום בין האבנים. יש חומר מילוי אך הוא לא אוטם.

ראי תמונה לצורך המחשה

נראה טוב, נחמד.
ואיזה ריצוף מומלץ בעינך?

אני עדיין לא מגובש.....

קראתי עכשיו את כל הדף, לא יכולתי להפסיק
(אני אשלם על זה מחר ביוקר-מלמדת שיעור ב-8 בבוקר...)
מעורר מחשבות ומדכא מאד
נכתבו פה הרבה דברים חשובים ואני חייבת לציין שהסיכוי שאי פעם אקנה מגרש ב"הרחבה", ירד מאד בעקבות הדיון פה. עם זאת, עד שהערים לא יעברו שינוי אמיתי (שספק אם יקרה)- אנשים ימשיכו לחפש את ה"טבע" בכל ההרחבות הללו. אני זוכרת שהייתי בלונדון והעברתי ימים שלמים בנסיעה בתחתית לפארקים- ושעות על גבי שעות בפארקים, תחת עצים עתיקים ושמחים, ותחושה של טבע אמיתי- בלב העיר. כולל חיות, שלווה, והאנרגיה האמיתית הזו שמקיפה אותך במפגש עם הטבע. וכל זה- בלב העיר. זה מבחינתי האידיאל. ומנגד,במעבר חד, חוזרת אליי תמונה מאחד הימים האחרונים שלי בעיר- אני יושבת בפארק הירקון, מניקה על הדשא, ו20 ס"מ ממני עובר איש מהעירייה ומרסס בטירוף. אני מנתקת את הגמד המשתעל מהציץ ונחרדת - מה ולמה לרסס?? ומה התשובה?- " ריסוס נגד עשבים שוטים". לגמד היתה פריחה עד הערב מהריסוס הזה, שנעשה באמצע הריאה "הירוקה" בתל אביב, ביציאה שלנו ל"טבע". ועוד צריך להגיד תודה, כי עוד רגע גם יצליחו לאשר בנייה של מסעדות וכו' בפארק- ר' נמל תל אביב המחריד, מישהו זוכר שיש שם ים??!. ואני כבר בכלל לא מדברת על זה שבאמצע כל פארק גדול בת"א- הירקון, פארק דרום, פארק ר"ג, ממוקמת לתפארת אנטנה סלולארית עצומה- לרווחת הרובצים בפארק, שיוכלו להשתזף ולחטוף קרינה סלולארית בו-זמנית (ואם נוסיף סיגריה בפה, זה כבר ממש פרסומת לסרטן, לא??)
הנקודה היא שכל הדיבורים על לגור בערים ולהפסיק הרחבות קהילתיות הם יפים, וכנראה גם נכונים. אבל מה עם זה שלגור בתל אביב זה פשוט לשכוח לגמרי מטבע? אין לאן לברוח בעיר, אין ריאות ירוקות אמיתיות הים מטונף, הפארקים - כבר כתבתי. מי שלא רוצה לקבל טבע בקופסת שימורים, ולא רוצה להשתרך בפקקים של סופ"הש על כביש החוף - בנסיון נואש לצאת לנשום קצת, בורח לגור מחוץ לעיר. גם אני עשיתי את זה, אמנם בשכירות במושב כרגע, אבל כשאני חושבת על "איפה לגור כשאהיה גדולה"- אין לי תשובה.
אף מושבניק לא יסכים שאבנה לו על הגג בית. מה נשאר??!! איזה פתרונות ריאליים יש?

ועוד משהו
הדיון אם "הרחבות" כמו זו של יעל הן מוסריות, הוא קצת כמו הדיון על רכב פרטי מול ציבורי
הרי ברור שבמצבנו, לנסוע ברכב פרטי זו סוג של חזירות- שכולנו משלמים עליה: בפקקים, זיהום, כבישים שמתרחבים מ-2 ל-4 ל-8 נתיבים ועוד היד נטויה.
אבל מה הפיתרון??? בכפר כמו זה שאני גרה בו אין שום תחבורה ציבורית החוצה או פנימה- לא אוטובוס, לא מיניבוס, לא מונית שירות. נאדה. אנחנו נאבקים בציפורניים להחזיק רק באוטו 1 ולא ב-2 (או 3 לפעמים) שמשפחות פה מחזיקות. אבל המורכבות מטורפת- כך למשל בן זוגי היקר שיוצא לעבוד לפעמים מחוץ למושב, נוסע חצי שעה באופניים דרך השדות לתחנת הרכבת הקרובה, משם לוקח רכבת, ומשם באוטובוס. השקעה של כמעט שעתיים. שברכב היה לוקח 45 דקות. מזל שהוא עוד יותר שונא לנהוג. אני לא הייתי מסוגלת לזה (ובגלל זה האוטו תמיד אצלי...

).
אז כולנו יודעים מה הבעיות שחונקות את ארצנו-עודף מכוניות, עודף בניה של בתים פרטיים....
אבל אם שום גוף במדינה הזו לא אכפת לו ליצור פתרונות ריאליים- למה שזה ישתנה?
למישהו יש רעיון?

למישהו יש רעיון?
לגור בעיר, קרוב למקום העבודה, עדיף בטווח הליכה או אופניים.
ויש עוד ערים חוץ מתל אביב.

מזכירה לכולם על הפגישה ביום שישי ה31/10/08 בשעה 10.00 במושב אומץ, או אם ירד גשם אצלי בבית במושב מאור.מי שרוצה לבוא , אנא צרו קשר במייל.

לטל טליה הטלפון שנתת לי לא נכון, את יכולה לכתוב לי למייל האישי ואשמח לעניין את החברה שלכם.
אנחנו זקוקים למוזיקאים ואנשי רוח..

אנחנו זקוקים למוזיקאים ואנשי רוח..
על סמך מה את יודעת מי יש ומה יש כבר? את יודעת מי יבוא ובמה הוא עוסק והאם הוא "איש רוח" ?
מניסיוני,כל מה שאת יודעת היום לגבי האנשים שמתענינים בישוב, אינו אומר לגבי מי יהיה איתך בהמשך. אולי נותן כיוון, אבל ממש לא בהכרח.
תשאלי את סיגל מנווה איתן, אני מניחה שהיא תסכים איתי.

@} ובכל זאת רעיון נחמד לקרוא למוזיקאים ואנשי רוח...
אני מקווה לחזור למוסיקה במהרה בימינו, אמן! זה עוזר? (-:

אני פשוט מכירה כמה מהחברים שיושבים בבר גיורא מקרוב, והם מוזיקאים מדהימים ואנשי רוח, אשמח עם החמולה שם שמחפשת אדמה יחברו אלינו.
כבר יש לנו זמרת, והרוח נושבת חזק.
אני קוראת גם לאנשי פלמקלצ'ר להם ניזדקק, לאומנים, ולמטפלים, כיוון שאנו רוצים להקים בישוב מתחם לרפואה הוליסטית , ומרכז חינוך לפלמקלצ'ר וחקלאות אורגנית.
אני בטוחה שלא בכולם פועמת אותה פעימה, אך אני נותנת ביטחון מלא ביקום שישלח את האנשים הנכונים להגשמה.

המפגש היה אומנם מעט אינטימי מהמצופה, אך לא הכמות אלה האכות היא שחשובה! הגיעו אנשים יפים ואכותיים , עם כוונות לעשיה משותפת.
דיברנו על הצורך להגדיר את רוח הדברים, ולתת מרכז רוחני רעיוני שסביבו נחבור מעבר לרעיון האקולוגי נטו, דיברנו על הרצון לחיי שיתוף קהילתיים, וכן על החשש מפגיעה בחופש שלנו כפרטים .
הבהרנו שאנחנו רוצים גם וגם.
החלטנו להיפגש בשטח ולהרגיש אותו ביחד.
מועד יקבע בקרוב.
תודה לכולם.
לכל מי שפיספס, לא נורא, אנחנו בתחילת הדרך..

ממש בקרוב ניפגש.
מחכה לפגישה שתערך ביום שלישי בין פרוייקטור, שמקורב לרעיונותינו לבין ועד הישוב, בתקווה שיגיעו להסכמות.
אם כן, הדרך לפנינו סלולה.

האם הישוב שלכם נמצא בישראל ?

פגישה נוספת באופק: ניפגש בריחן ביום שישי הבא עלינו לטובה בעוד שבוע בדיוק בשעה 10.00 בבוקר להכיר לראות ולהרגיש.

ניפגש בריחן
האם שם יוקם ה"ישוב האקולוגי"?

יש חדש אצלכם

יש חדש ?

אני מאמין שלא.
עדיין הקמת ישוב חדש בארצנו היא הדבר הכי לא אקולוגי שאפשר לחשוב עליו.
לכנות אותו אקולוגי זה בן דוד של שיחדש.

צוויל

שליחה על ידי ממ* » 04 נובמבר 2012, 16:00

_אין דבר כזה יישוב אקולוגי בהקמה בישראל.
כמו כל ישראלי, את ודאי יודעת שבעיית העל האקולוגית החמורה בישראל היא היעדר עתודות קרקע ומצב של מחסור חמור בלתי הפיך בשטחים פתוחים.
כל הקמה של יישוב חדש, ולו הירוק ביותר, כל תכסית חדשה של שטח היא לא אקולוגית._

שלום לכולם, האם יש ישובים אקולוגים שקולטים אנשים בארץ? אשמח למידע?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לא מצליח להתחבר לקישור האימייל למעלה,והייתי מעונין להצטרף להקמה של הישוב האקולגי, האם אפשר לחזור אלי טלפונית למספר 050-4144663 ,תודה.