כמה להניק

אנונימי

התינוקת בת שבוע
כמה פעמים ביממה אמורה לינוק ובמה זמן בכל פעם ?

באופן עקרוני כמה שהיא רוצה ומתי שהיא רוצה, אבל צריך להקפיד על כך שיהיו לפחות 8 הנקות ביממה. מלבד זאת יש מדדים נוספים כדי לדעת שהכל בסדר.
כמות החיתולים הרטובים (5-6 חיתולים ח"פ, 6-8 חיתולים ר"פ), כמות קקי (2-5 פעמים ביממה). האם אחרי כמה דקות של מציצה, כשרפלקס ירידת החלב (Let-down) החל, וכמות גדולה של חלב מתחילה להגיע, מסתנכרנים יחד הנשימה והבליעה. יש לזה קול מיוחד. וכמובן עליה במשקל.
אני מציעה לבדוק, בעיקר אצל תינוקת כל כך קטנה את התפיסה של השד.

בחודשים הראשונים דווקא חשוב מאוד שיהיו לפחות 2 חיתולים עם קקי ביממה. אח"כ - נכון, יש תינוקות שיעשו קקי רק פעם בכמה ימים. נדמה לי שהשיא בינתיים עומד על 38 ימים בלי קקי, אצל תינוק בריא ובמצב טוב (-:
סימוכין, אגב, למס' החיתולים, אפשר למצוא באתר של לה לצ'ה, בקישור
http://www.lalecheleague.org/FAQ/FAQenough.html
נכון שאין שום צורך בחוקן או משלשלים, כי אין בעיה של עצירות אצל תינוקות יונקים.

כמו שעדי ואני אמרנו: בגיל חודשיים אין בעיה אפילו 10 ימים בלי קקי. (חסכוני ומריח טוב). אבל בגיל שבוע, פעמיים לפחות.

וואלה נרגעתי...
תודה לכולם...

שלום, איתי בן 6 חודשים וניזון רק מהנקה מיום הוולדו הוא יונק בתדירות גבוהה כל שעה וחצי ,אין לי זמן לנוח אפילו בלילה הוא הרבה במנשא והוא רגוע, ישן איתנו במיטה אבל עדיין מתעורר ודורש לינוק,לאיתי יש אח בן 3 וחצי שגם צריך אמא, מה לעשות ? תודה אדית

ללמוד לעשות דברים אחרים תוך כדי הנקה.

הי לכולן! הצטרפתי היום למשוטטים/ות באינטרנט וגיליתי אתכן... כמה נחמד!
בני בן ה- 9 חודשים עדיין יונק ולאחרונה החל לטעום אוכל מוצק ( כול מה שאחיו הגדולים אוכלים - הוא רוצה גם). בקיצור, הבחור לא רעב!
הבעיה שלי/נו היא זו- מוצץ הוא אלטרנטיבה מאוד מעליבה מבחינתו ולכן מתעורר 5-6 פעמים בלילה (ולפעמים יותר), רק לשם הרדמות מחודשת בעזרתה האדיבה של הפטמה האנושית שלי... - לא אכפת לי במהלך היום , אבל בלילה... הצילו!!!

לא בטוח שרק לשם הרדמות מחודשת:
גם שלי ככה, ואין ספק שהוא באמת יונק, אפילו שאלה יניקות קצרות. שלי כבר בן שנה וחודשיים, וגם הבכורה היתה ככה.
האם זה יעודד אותך אם תדעי שהוא באמת רוצה קצת חלב בלילה?
אם הוא ישן רחוק ממך ואת צריכה לקום, אז זה באמת נורא קשה. הוא ישן קרוב אלייך? אם לא, אז זה בכלל מתאים לך? אותי זה מציל, כי אני מיניקה מתוך שינה ולא צריכה לזוז, אבל זה לא מתאים לכל אחת.
יש לך אפשרות לישון במשך היום?
יש מישהו שיכול לקחת את כל שלושת הילדים שלך לאיזו שעה של טיול בחוץ כל יום כדי שאת תוכלי לנוח או לישון?
אני הולכת לישון מוקדם (חוץ מאשר כשאני מתעכבת על המחשב לענות לשאלות הנקה, באמת לא בסדר) וזה עוזר לי בצורה משמעותית - כי אני מספיקה לישון עד שהוא מתחיל שוב עם ההנקות.
אני יודעת ששעת שינה מוקדמת עוזרת, כי בימים שאני מפשלת והולכת לישון אחרי 10, אני הרוסה למחרת. ואם זה קורה יומיים רצוף - אני הופכת לבלתי נסבלת מרוב תשישות.

הייתי שם. הצעה ראשונה: כמה זמן זה כבר? משברים מסוג זה חולפים בד"כ תוך שבועיים. לפני שעוברים חודשיים אני אפילו לא שוקלת את אופצית הפטיש בראש (שלי, לא שלו).
הצעה שניה: ייתכן והוא מגיב "לא טוב" לקופאין. הורידי מתפריטך ותפריטו קפה, שוקולד, תה עם קופאין, קולה וכו'. ייתכן שגם סתם סוכר עושה לו את זה. אל תתני בשעות הערב דבש, ריבה וכד'. אם הוא יונק בערב/לפני השינה אל תאכלי גם את.
הצעה שלישית: (האמת, זה היה רעיון של גילה, ולגבי תינוקת בת שנה אבל זה בהחלט ייתכן) אולי הוא עשה פיפי והחיתול רטוב ולא בא לו לישון כך. אולי הוא צריך פיפי ולא מתחשק לא לעשות בחיתול כי הוא יודע שיישן עם חיתול רטוב.
עוד הצעה (נמאס לי לספור) איפה הוא ישן? יש תינוקות שמעדיפים לישון עם ההורים. יש כאלו שלהיפך, ישנו יותר זמן בחדר לבד. אולי הוא מעדיף לישון בלול? אולי על הרצפה? אולי במיטת נוער? בדקי את האופציות עבורו.
עוד דבר: האם אתם ישנים עם אור? ייתכן וזה מפריע לו. וגם ההפך נכון, כמובן. כלומר, הוא מתעורר, רואה שחושך ונבהל. אולי חם לו? אולי קר לו?
באופן כללי, זה שהוא מוכן לחזור לישון רק עם הנקה נראה לי יותר מסביר. הבעיה בעיני שהוא מתעורר כ"כ הרבה. וזה כמובן בעיה שלך בלבד כי לו אין שום בעיה עם זה...

לגבי שינה עם ההורים, כדאי לעיין בדפים על מדור מיטה משפחתית.

הדף הזה קפץ ל-מה חדש, אז אני אנצל כבר את ההזדמנות ואספר מה מטריד אותי (כמובן רק כדי שתרגיעו אותי שזו לא בעיה

). בכלל זה שייך בעצם לדף בעיות בהנקה ולא לכאן, לא נורא...
התינוקת שלי בת שלושה וחצי שבועות. האמת שאני לא יודעת כמה פעמים היא יונקת בלילה כי אני לגמרי מטושטשת. רב הלילות היא לא נוגעת כמעט במזרון כי תוך כדי ההנקה אני נרדמת והיא נשארת עלי עד שאני מתעוררת עם הדרישה להנקה הבאה. דרך אגב, לפעמים אי הנוחות שלה היא כי היא רוצה לעשות פיפי/קקי ורוצה שאני אקח אותה לעשות בכיור (ואני לא מגדלת בלי חיתולים, אבל ככה גם היא אוהבת, מסתבר). לרב אני מתעלמת מאיתותים כאלה כי אין לי כוח לקום, אמא אכזרית שכמוני.
הבעיה שנראה לי שלא טוב לה לינוק בשכיבה ובכלל לא טוב לה לשכב על משטח שטוח (ייתור מיותר?). היא מצפצפת המון מתוך שינה ואין לי מסקנה נחרצת, אבל אולי יותר קשה לה לנשום ככה? יוצא שאני כל הלילה בחצי שכיבה חצי ישנה והיא עלי. אני לא מאוד עייפה ולא נזקקת לעוד שינה במהלך היום, אבל בכל זאת אני מעדיפה לשכב ממש. מה נראה לכם?

נראה לנו שתשכבי איך שנוח לך D-:
ויותר בפירוט: ממה שאת מתארת, היא לא ממש סובלת מהשינה הזאת. אז מצפצפת, אז מה. טוב לה ונוח לה וטוב לך ונוח לך.
את שלושה וחצי שבועות אחרי לידה.
אין - אין - אין דבר יותר חשוב להישרדות של שתיכן מאשר לישון - לישון - לישון. אם את "לא מאוד עייפה" זה בזכות מה שאת עושה.
ואחזור על דברי:
לנוח. לישון.
זה הכי חשוב.
כל השאר יכול לחכות.

להתעלם מהצפצופים? נו, טוב, אז אני אשן

.

שליחה על ידי א.ב.* » 03 מרץ 2004, 22:56

אני מאד מזדהה עם הרבה בעיות והתלבטויות שהועלו כאן. גם אני אם לילד מקסים בן 15 חדשים וכמעט הולך ואני עדיין מניקה אותו. אני עובדת משרה מלאה וכמו שתואר לעיל
ברגע שאני בבית הוא יונק ואז גם מתעורר כמה פעמים בלילה לינוק וחוזר לישון. בגלל העייפות הוא למעשה עדיין ישן איתנו במיטה ונסיונותינו להניחו במיטה שלו לוו בצרחות לפעמים גם
מעל לשעה כך שהתייאשנו. חיכינו כל החורף כי הוא היה חולה כל כמה ימים ועכשיו אנחנו מאד רוצים לגמול אותו. הסיבה העיקרית מעבר לעייפות היא רצונינו
להיכנס להריון. ממה ששמעתי, ההנקה יכולה להזיק לעובר ומעבר לכך אין לי וסת בכלל כך שקשה לדעת מתי הביוץ. ניסיתי להשב את תשומת ליבו לדברים אחרים, לשיר, לספר סיפורים
אבל זה רק מעיר אותו יותר והוא עדיין מתחנן ובוכה , צורח ל....ציצי...מה עושים?.?? האם יש דרך לגמול שפחות כואבת וקשה...??
אם הייתייכולה הייתי מפסיקה את החיים לשבוע עד שהואיגמל אך מה לעשות החיים ממשיכים וחייבים לקום בבוקר לעבודה ולתפקד כמו שצריךץ אז איך עושים את זה בנסיבות הללו???

ההנקה לא מזיקה לעובר, ראי הנקה והריון שני ועוד דפים על הנקה
וגם גמילה מהנקה ועוד.
את יכולה לבוא למפגשי לה לצ'ה לשמוע ולקרוא המון על דרכי גמילה טובות.
בהצלחה!

שליחה על ידי לי_הי* » 04 מרץ 2004, 23:42

אני הנקתי את בני עד גיל 2.5 ותמיד מתי שהוא רצה בלי לעשות לו שום הגבלות, נכון שבשנה וחצי הראשונות הוא ישן איתנו במיטה ולא היתה לנו פרטיות אבל לפחות ישנו טוב בלילה, וגם הצלחנו לגנוב מדי פעם פרטיות, כשהוא גדל קצת יותר צירפנו למיטה שלנו עוד מיטה בשבילו ומתי שהוא היה מתעורר הייתי עוברת למיטה שלו ומניקה אותו תוך כדי שינה כך שפחות או יותר היתה לנו פרטיות.

גמלתי את בני מהנקות לילה ( 1.9 ) לפני כשלושה שבועות.
בלילה הראשון הוא בכה כשעה וחצי רצופה במהלכה הסברתי כי ציצי הלך לישון.
חיבקתי אותו חיבוק עוטף, ליטפתי - אך לא הרמתי על הידיים, לא הצעתי דבר מלבד מיים - חשוב לא להחליף הרגל אחד באחר.
לא כדאי לנסות להסיח דעתו, מנסיוני זה רק גורם לילד להתעצבן - אולי הוא חש שמנסים " לעבוד " עליו.
יש לתת לו לחוות את התיסכול ( המוצדק ), לחוות את הרגשות, ולהיות שם בשבילו, לתמוך, להבין ,לאהוב.

כיום הוא מוסיף להתעורר בלילות ( הרבה פחות ), מבקש ציצי ומיד נזכר, בוכה למס' שניות ונרדם מכורבל בזרועותי במיטה המשפחתית.

(זה הולך להיות טיפה ארוך...)
התינוק שלי בן 20 יום, יונק ה מ ו ן , בממוצע פעם בשעה. הוא העלה חצי ק"ג בשבוע האחרון (אלוהים, גידלתי מפלצת...(-; ) ואני מתחילה לתהות - האם יש כזה דבר להניק יותר מידי? האם יתכן שהילד חי בקפיצת גדילה תמידית? אני מאוד זקוקה לתגובות שיחזקו את ידי כי יחד עם ההנקה כמובן שהסביבה מלאה בהערות כמו "מה הוא כל הזמן על הידיים?" "הוא רק אכל, איך הוא רוצה שוב" "אולי הוא צמא, תתני לו תה עם סוכר ענבים" ועוד שלל עידודים מפרגנים ומלומדים כגון אלה.

בנוסף ביקרה אותנו בת דודתי, שילדה יום לפני. אנחנו שונות זו מזו לחלוטין. אמא שלה ואימא שלי (לאחר שסיימו את ההשוואות ההכרחיות - כמה עלה השבוע במשקל, כמה האורך, כמה וכמה וכמה) שוחחו על ההנקה של בנותיהן את נכדיהן הטריים. דודתי שאלה אם הוא יונק כל שלוש שעות או כל ארבע. אני צחקתי (לא ישנתי שלוש שעות רצוף מאז הלידה...). אבל היא אמרה בתוקף "תינוקות צריכים לאכול כל ארבע שעות". בהתחלה עוד טרחתי לענות ולומר שתינוק צריך לאכול מתי שהוא מבקש, ציצי זה לא רק אוכל וכו'. ואז היא סיפרה סיפור עצוב על "משהו שסיפרו לי שנקרא יום גדילה" כדבריה...- אתמול הנכד שלה צרח כל היום עד שבתדודתי קראה לה כי היא משתגעת ולא יודעת מה לעשות. הילד כל הזמן צורח ולה יש גודש נוראי. היא הגיעה, שילחה את בת דודתי שתצא להתאוורר (בלי להאכיל) , רחצה והשכיבה את התינוק (בלי להאכיל) ויצאה לקנות לה כרוב או משהו שיפסיק לה את הגודש. חוק כלים שלובים - למה לא לתת את החלב ה"מיותר" לתינוק הרעב? כי תינוקות לא צריכים לאכול כל הזמן, רק כל ארבע שעות... ואז היא אמרה לאימא שלי " את תמיד הלכת לקראת הילדים שלך (בטון שלילי...), צריך יד קשה איתם, אי אפשר להיות כל היום על הציצי" והוסיפה שהתינוק לפעמים נרדם תוך כדי הנקה (חצוף כזה) ואז היא אומרת לביתה שתעיר אותו כדי שיסיים לאכול ולא ירדם תוך כדי, המפונק. (אני מזכירה שהקטנים עוד לא בני 3 שבועות!!)
אלוהים אדירים, איך אפשר לעמוד מול זה בכלל? בשלב הזה בני התעורר וביקש לאכול ואני מצאתי את עצמי מנסה להרגיע אותו ללא ההנקה כדי שלא יראו שאני מניקה אותו פעם שניה בשעה שהן היו אצלנו... במקום לתת דוגמא גאה...אוף...זקוקה לעידוד

דקל, תחזיקי מעמד!!
איזה כיף תינוק שלך שאת אמא שלו. ברור שאת צודקת! (הזדעזעתי מהסיפורים).
את מרגישה שהן מערערות לך את הביטחון? (אם זה רק הדודה, פשוט הייתי נפגשת אתה פחות). מישהי פה נתנה פעם טיפ מצוין (לא זוכרת מי). תגידי שהאחות בטיפת חלב אמרה שלא צריך לתת מים (תה עם סוכר! אוי-וי) או שהרופא אמר שזה בסדר להניק כל שעה. ואולי כדאי לקנות לבת דודתך ספר על הנקה?
תזכרי ש את האמא, ואת קובעת (את זה דווקא אני זוכרת ש ענת גביש אמרה

)

תודה!
זה ממש לא עירער לי את הביטחון, רק עשה לי עצוב עצוב על הילדון הקטן הזה.
במקרה זה קרה היום, כשראינו שהתינוק מאוד גדל תוך זמן קצר וגם מבקש כל הזמן לאכול ו זה קצת מערער אותי ואת בטחוני ואני מחפשת חיזוקים (שלא כל כך קיימים בסביבה)

20 יום זה שלושה שבועות~ קפיצת גדילה, תחזיקי מעמד, זה הולך ומשתפר.
את אמא נהדרת לבנך.
את מעניקה לו את שדרוש לו ובדיוק במידה.

שליחה על ידי ט* » 17 יולי 2004, 15:22

התינוק שלי בן 3 שבועות, יונק בן 10 דקות לרבע שעה כל שעתיים ... זה מספיק?

אם הוא נראה שבע, ורגוע - אז בהחלט!

הי התינוק שלי בן חודשיים יונק כל שעתיים במשך שש דקות בלבד. האם זה בסדר?

דקל, הבן שלך חייב לגדול. הוא תינוק עם חוש הישרדות מצויין! אוכל וגדל, אוכל וגדל!
נכון שזה מתיש לאמא. אז תנוחי. תשכבי איתו להנקה, תשני כשהוא נרדם, אל תעשי כלום בבית, תגייסי עזרה.
אבל התינוק צריך לאכול ולגדול.
לגבי בת דודתך ודודתך: האם מישהו יכול שם להשחיל הערה לשאול אם היא עושה דיאטה לתינוק בן יומו? הילד צריך לאכול! אולי תתני לה ספר על הנקה? (-:

הילד כל הזמן צורח ולה יש גודש נוראי

זוועה.

בשלב הזה התינוק התעורר וביקש לאכול ואני מצאתי את עצמי מנסה להרגיע אותו ללא ההנקה כדי שלא יראו שאני מניקה אותו פעם שניה בשעה שהן היו אצלנו... במקום לתת דוגמא גאה...אוף...זקוקה לעידוד
מכירה את ההרגשה. גם אני , מזמן, כשהקטנה היתה ממש פיצית, בביקור של קרובות משפחה קיבלתי הערות משתאות בכל פעם שהיא ביקשה לינוק "מה ,היא עוד פעם אוכלת?!" בחיוך מופתע מעצבן, בנימה לא נעימה, כאילו אומרות "מה לא בסדר איתה? מה היא עוד פעם אוכלת? ומה לא בסדר איתך? אולי היא לא שבעה מזה? אולי אין לך מספיק?" ואת יודעת איך זה, תינוק בגיל הזה או שהוא עם הציצי בפה כל הזמן או שהוא מבקש אותו פעם בעשר דקות. לשניה ורבע ועוזב.....ולא בהכרח כדי לינוק, לפעמים סתם, לישון, להירגע... וקלטתי את עצמי מקווה שהיא לא תרצה שוב , או קמה ומנענעת אותה, כי לא היה לי נעים להניק שוב ושוב לפניהן. אני ממש מתביישת לכתוב את זה אבל חשוב לי לחלוק איתך כדי שתדעי שאת לא היחידה שלוקה בטמטום זמני.
סלחי לעצמך ולהבא הניקי והניקי והניקי ליד שתי הנשים האלה, המון, הציעי לו גם כשהוא לא מבקש, הסבירי שאלה ההוראות שקיבלת ממומחיות מובילות בארץ בתחום (אנחנו (-:) ושילדים שקיבלו טיפול כזה הצליחו הרבה יותר אחר כך בבית הספר ובאוניברסיטה, במיוחד בהשוואה לתינוקות שינקו מעט מדי פעמים ביום. ושיש על זה מחקרים מדהימים.
(טוב אני מגזימה עם ההתבדחות כאן ולא רוצה להיות לא מובנת: במילים אחרות: הרשי לעצמך להיות בטוחה וגאה ושמחה בהנקה גם מול המסתייגים. אנשים מנומסים, לא נעים להם להתריס ככה ומעדיפים להצניע את צדקת דרכם לפעמים. אבל כאן, רק ככה תוכלי להועיל לאמא ולתינוק האלה. אל תהססי להביא חוברות, לצטט ציטוטים, לספר שאסור להגביל תינוקות בהנקה, הביאי ציטוטים של רופאים, יש כאלה. (מנדבת את בשמת א לעזור לך להגיע לציטוטים האלה). משפט פתיחה לא רע זה לשלוף שד ולהגיד: אל תשאלי מה קראתי היום. רופאים ממליצים ל....או: לא תאמיני מה אמרה לי אחות טיפת חלב. שכל מה שחשבו עד עכשיו על הנקה זה לא נכון. שרופאים חקרו וגילו ש...בלה בלה בלה בלה (סליחה על שהעיצות מזלזלות באינטיליגנציה של דודתך ובת דודתך. אולי זה לא מתאים והן לא כאלה, וזה הכל מבורות, למשל העניין עם הפינוק והכל ארבע שעות- אולי באמת אמרו לדודה הזאת את זה פעם רופאים ואחיות, אז פשוט להביא לידיעתן שהיום יודעים כבר שזה לא נכון! אם אני לא טועה אפילו בטיפת חלב כבר לא כתוב בחוברות שצריך להניק כל ארבע שעות אלא לפי דרישה.
נשמע שיותר מאי הנוחות שלך את רוצה לעזור לתינוק ולאימו- אז אולי הכיוון הוא לא בלהיראות מוזרה ופריקית, אלא לגבות את דרכך במה שאומרים אנשים שכן מרשימים אותן.

ועוד רעיון: להזמין את הבת דודה וללכת יחד למפגשים של אמהות מיניקות. זה הכי מפרה והכי מלמד, ונותן בטחון. (את יודעת על מפגשים כאלה? צריכה עזרה בחיפוש בסביבה שלך?)

הי התינוק שלי בן חודשיים יונק כל שעתיים במשך שש דקות בלבד. האם זה בסדר?
כשבתי הראשונה ינקה כך היא לא היתה מרוצה אחרי ההנקה והיתה בוכה ונרדמת מעייפות ולא משובע. בדיעבד הסתבר שלא החזקתי אותה טוב והפטמה לא היתה בתוך הפה שלה כמו שצריך.
האם התינוק שלך נראה מרוצה ורגוע אחרי יניקה בת שש דקות? האם הוא עולה היטב במשקל?
אחרי יניקה קצרה כזאת אולי עדיף להחזיר את התינוק לאותו השד בהנקה הבאה כדי שיקבל גם חלב אחורי, אבל אני לא מומחית ומבקשת לתקן אותי אם זה לא נכון.

יו, תודה על ההיחסות המחודשת. בינתיים הילדון שלי גדל ללא הפסק ("מה יש לך שם, שמרים?" "מה הוא לא יכול להיות קצת עם בטן ריקה?" "או! שוב המחלבה נפתחה" וכד'), ואני לומדת לא להתבייש בהנקה המרובה מאוד, אלא להשוויץ ולשים את המפקפקים במקום שגורם להם להרגיש, "למה אנחנו לא התייחסנו/מתייחסים כך לתינוקות שלנו", וזה נותן לי כוח. גם ה מפגשים באזור חיפה שהתחלתי ללכת נותנים לי כוח ו"גב" מנשים כמוני, מניקות ומניקות. (ואני צריכה הרבה כוח וגב חזק, כי הבייבי כבר 8 ק"ג AND GOING). זה עדיין מאוד קשה לי, וציצי אחד שלי לא בעד העניין כל כך, אבל אני מאמינה שזה שווה. (וחוצמזה, איך אוכל להגשים את עצמי כפולניה אם לא אומר לבני כשיגדל "אתה יודע כמה סבלתי בהריון ובהנקה איתך??")

הבן שלך מתוק ומקסים וגדל לתפארת. עזבי שטויות.

("מה יש לך שם, שמרים?" "מה הוא לא יכול להיות קצת עם בטן ריקה?" "או! שוב המחלבה נפתחה"
מעבר לזה שנהניתי מאוד מחוש ההומור שלך, וכל הכבוד לבן שלך שיודע מה טוב לו ולאמא שלו שיודעת להקשיב לתינוק - מה זה ההערות האלה? את מוקפת פולנים? איזו כמות של רוע! עכשיו אני מבינה למה אבא שלי מתנגד בכל תוקף לביקורים אצל יולדת בשלושה חודשים ראשונים... (מעייפים אותה וגם אומרים שטויות).

ואני נשבעת שכל מילה (ויש עוד פנינים) נאמרה לי, לפחות ...17 פעם. כן, אני מוקפת פולנים, למרות שאבשלי פרענק גאה, הוא כבר מזמן קיבל "פולני של כבוד", ודובר יידיש יותר טוב מכולם.
שיהיו בריאים.

איזו כמות של רוע!
אני יודעת שזה לא קשור להנקה, אבל אמש אימשלי הגתה את הרעיון הבא: "הוא לא אוהב להיות בעגלה, כי כנראה גם לו (כמו לאחיי הגדולים) יש איזשהי הפרעת קשב".
אין לי מילים.

אין לי מילים.
אוי! )-:

הוא לא אוהב להיות בעגלה, כי כנראה גם לו (כמו לאחיי הגדולים) יש איזשהי הפרעת קשב

מצויין. פעם הבאה שאומרים לך "שימי אותו כבר בעגלה, למה כל היום את מחזיקה אותו על הידיים?!?" תעני "לא, הוא לא אוהב...אני חושבת שיש לו הפרעת קשב ....."

D-:
אם זה לא היה מזעזע אותי, הייתי משתמשת בזה, אבל זה גם נראה לי מסוג המשפטים שמגשימים את עצמם אח"כ ולא בא לי שיהיו לו ציפיות כאלה מעצמו. (למרות שאני באה ממשפחה שמאוד תומכת בהפרעות קשב שלנו...)

מצויין. פעם הבאה שאומרים לך "שימי אותו כבר בעגלה, למה כל היום את מחזיקה אותו על הידיים?!?" תעני "לא, הוא לא אוהב...אני חושבת שיש לו הפרעת קשב ....."
או להיפך:
"לא, הרופא אמר שאסור לו בעגלה, זה עלול לגרום לו הפרעת קשב". P-:

אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווף.
להתעלם. אני גיליתי שדוקא זה עוזר.
כשאנשים מעירים הערה, ואת לא עונה וממשיכה בשלך (להניק, לערסל), המלים פשוט ממשיכות לעוף לחלל ונמוגות. ואין להן טעם.
אצלנו זה התחיל ככה - בעצות, בהערות, בציניות. בהתחלה ביקשתי שלא יעירו לי, או עשיתי פרצוף מתפלא וכועס (על שהעיזו להעיר). חלק מהסובבים הבינו והפסיקו. מהחלק הנותר אני מתעלמת.

אה, וחיבוק.

משהו קטן ל-דקל נור - אם אני לא ממש טועה בחישוב , הבן שלך הוא בן מזל תאומים , מזל התקשורת והתנועה , כספית , המתכת של המזל משקפת את התנועתיות שלו יותר מכל. בד''כ תינוקות בני מזל תאומים צריכים תנועה , והרבה.
ואם לדון בהפרעות קשב , הדרך הכי בדוקה כדי למנוע אחת כזאת , היא לספק לו תנועה ופריקת אנרגיות בזמן שהוא צריך אותן באמת - שהוא קצת יגדל ,גם בנדנדות , ערסלים ומכוניות לילדים....אל תוותרי תמשיכי להניק ולשאת אותו כמה שיותר , אמא שמוכנה לעשות את המקסימום בשביל התינוק שלה מעוררת אנטגוניזם אצל כאלה שלא רוצים/יכולים או שניהם ביחד, כדי להתעלם ולא לתת להערות לחדור לנשמתך (ולהחליש אותך בזמנים קשים...) ולהמשיך לעשות בדיוק את מה שאת עושה . בהצלחה לך

לתמר: אנקדוטה, בהמשך להברקות של אמהות (אולי מתאים לדף אחר...). הבן השני שלי נולד עם טונוס מוגבר והוא באופן כללי מאד פעיל. ילד שהתקשה מאד להפנים את הגבולות שהוצבו לפניו וכו' וכו'. מתי שהוא אמא שלי העירה עליו שהוא נרא לה היפראקטיבי (הוא עוד לא היה בן שנה, למיטב זכרוני) והדברים נאמרו בטון נורא ביקורתי. בלי להתבלבל (או אולי מעודף בלבול וכעס....) עניתי לה: "אם הוא היה שלך, בטח היית מחזירה אותו מזמן..." היא נאלמה דום ומאז לא העיזה להגיד לי מילה וחצי מילה בגנותו. להיפך, היום היא מאוהבת בו ואפילו אמרה לי השבוע: "כמה שהוא שובב, יש בו משהו כל-כך שובה..." (אבל אני לא שוכחת...

)

hi, you girls sound so cool and supportive to me! i am sivan, a mommy to lia who's 8 months old now. lia eats 3 solid food meals a day and i nurse her 5 times a day. she weighs about 7-7.5kg and i was just wondering regarding the breastfeedings per day - are they too many?
i'm jsut a little lost here and would like to hear some opinions

שלום סיוון (אני מניחה שאת קוראת עברית, רק לא יכולה לכתוב)
אני לא מומחית הנקה, אבל נראה לי שאין לך מה לחשוש. 5 הנקות ביום זה ממש לא יותר מדי. בתי בת כמעט 11 חודשים, ואני חושבת שאני מניקה אותה יותר מחמש פעמים ביום (לא ממש ספרתי).
אולי תיכנס מישהי שיותר מבינה ממני

thanx טרה רוסה

. i was just wondering... since it seems there are no rules for breastfeeding but i'm sure there are for furmula feeding:S not that i've ever gave lia a furmula bottle, i'm just assuming...

it seems there are no rules for breastfeeding

כשנותנים תמ"ל זה על מנת לספק את הצרכים התזונתיים של התינוק, ולכן אפשר "לחשב" כמה תינוק צריך. אבל כשמניקים, זה מספק גם צרכים אחרים של התינוק, ואותם אי אפשר לכמת...

אכן, טרה רוסה צודקת.
לא צריך לספור הנקות בכלל, ועד גיל שנה ממילא עיקר המזון אמור להיות עדיין ההנקה, ככה שיחס של 3 ארוחות ל-5 הנקות גם כן נשמע טוב. צריך רק להקפיד על שני דברים:
א. שבזמן שאת איתה, ההנקות יהיו בלי הגבלה.
ב. שלא תמלא את הבטן ביותר מדי אוכל מוצק דל קלוריות במקום חלב (נגיד, פירות או ירקות הם מאוד דיאטתיים לעומת החלב) כי היא עלולה לרדת במשקל. גם את המזון המוצק צריך להציע רק כמה שהיא רוצה לאכול, אבל שוב - אם זה מזון דיאטתי (פחות מ-70 קלוריות למאה גרם/סמ"ק בערך), אז צריך להיזהר עם הכמויות. בגיל הזה, האכילה היא בעיקר טעימות.
בקרוב מתחילים עם הודו, עוף, קטניות, שיש בהם טיפה יותר קלוריות, ואם את מעשירה בשקדיה (חמאת שקדים) או בטחינה את מוסיפה קלוריות, ויטמינים ומינרלים מצויינים. דגנים אפשר להוסיף רק מגיל 9 חודשים, בגלל הסכנה בגלוטן, ואז שוב יש יותר קלוריות באוכל.

תודה בשמת א !
though i have another question, should i not limit the breastfeedings even though i'm 12 weeks pregnant?
i know about the 2 schools of thoughts regarding that issue and my husband and i have already chosen our one, which is YES to breastfeeding during pregnancy, but still... is there anything i should know about that?

על נושא זה יש את הדפים הנקה והריון שני ו-הנקת צמד.

אני לא מכירה 2 אסכולות לגבי הנקה בהריון.
יש רק מידע מוסמך אחד, אבל ה-מ-ו-ן אנשי רפואה שפשוט לא יודעים את המידע הזה ומדקלמים דיעות קדומות.

thank you guys so much@}
i have already started giving likush more tzitzi, since i don't work we're always together, so why not, right?
the thing with likush is - if she could be connected to my nipple she would 24x7
and thanx again:-D

she would 24x7
גם הבכורה שלי היתה כזאת!
עדיין. אף על פי שהיא גמולה D-: (בת 7)

thank you guys so much
guys? איפה??

כאמא טרייה, יש לי כמה שאלות טריות:

אלואה

| שלנו בת חודש וחצי והיא יונקת מתי שהיא רוצה.
במשך היום, במשך כמה דקות (10-15 דקות) כל שעה וחצי-שעתיים ובלילה למשך זמן ארוך יותר ,כל פעם שהיא מתעוררת - בתחילת הלילה כל 3 שעות ולפנות בוקר עם הגזים - כל שעה, שעה וחצי. האם משך היניקה במשך היום קצר מדי?
אנחנו מחזיקים אותה על היידים או במנשא 99% מהזמן (חוץ מ-5 דקות שהיא מעסיקה את עצמה באוניברסיטה), אז בעקרון היא ישנה ואוכלת רב היום.
לא הייתי חושבת שזה מוזר, אבל כשהיא הייתה קטנה (עכשיו היא גדולה....) היא הייתה עירנית יותר זמן במשך היום. האם תינוקות בגיל כזה עושים עוד משהו חוץ מלישון ולאכול.?

יש לי עוד שבעת אלפים שאלות אבל נסתפק בזה בינתיים.
תודה מראש (-:

נשמע לי בסדר, אבל אני לא אשת מקצוע.
האם היא עולה במשקל היטב? אם כן, אז לא הייתי דואגת כלל.
אולי כדאי שתשאלי גם בפורום הנקה בתפוז, נראה לי שתקבלי יותר תשובות.

בת ששה שבועות בדיוק?
כמה פעמים היא עשתה קקי ביממה, עד עכשיו? וכמה עכשיו?
כמה חיתולים/טיטולים ספוגי פיפי?
ואיך העליה במשקל?
איך שאת מתארת - נשמע לגמרי נורמלי (יש מליון וחצי דפוסי יניקה נורמליים, וזה אחד מהם (-; ).

רוני שלי בת חמישה שבועות, היה ברור לי שאניק אותה כמה שתרצה. כולם מספרים שהתינוק יונק כל שעה, שעתיים, שלוש, אינדודואלי, בסדר, אבל רוני יונקת כמה שלוקים, נרדמת, ומתעוררת אחרי כמה דקות (מקסימום 20) שוב לינוק. ככה כל היום רק ציצי. לי זה כבר קשה. הלילה ברוך ה' מסודר. אני גם לא שלמה עם זה שכל הזמן היא בעצם אוכלת, אולי היא אוכלת יותר מידי, אולי אין מספיק זמן לעיכול. ברור שהיא יונקת גם בשביל צרכים אחרים, אבל מה עם מנוחה למערכת העיכול.

שרונה,

אתחיל מהסוף - שכחי את המושג "מנוחה למערכת העיכול".
את אומרת שהלילה מסודר - יכולה לתאר? (כמה שעות? האם מתעוררת לינוק?)
את כותבת "כל היום רק ציצי". האם זה ממש כל היום, או עם כמה הפסקות? (את יכולה יום אחד לרשום את כל היניקות שלה - מתי התחילה, מתי סיימה? לפעמים יש הרגשה של "כל היום היא לא ירדה לי מהציצי", אבל כשכותבים רואים שהיו גם זמנים רגועים).
האם את ישנה אתה במשך היום?

מה עם משקל? כמה פיפי וקקי יש ביממה? האם היא רגועה?

אז ככה, בלילה הולכם לישון בערך ב11:00 אחרי אמבטיה ויניקה, והיא מתעוררת פעם ב2:30 ופעם ב5:00. לפעמים גם מדלגת על 2:30. כן, יש הפסקות במשך היום, לפעמים אני פשוט אורזת אותה ויוצאת לשעה טיול במנשא ואז היא נרדמת ונוצר רווח גדול יחסית. ויש גם רגעים רגועים. אני לא מרגישה עייפות, יותר אני דואגת שהיניקות שלה לא מסודרות באזשהוא סדר, והאם אני לא דוחפת לה ציצי על כל ציוץ שלה, אולי היא בכלל מתלוננת על כאבי גזים ורק הציצי שלי מרגיע אותה אז אני נותנת לה ציצי. אני בעצם לא יודעת להבחין בין סוגי מצוקות שלה (עייפות, גזים, רעב) ובכל מקרה נותנת לה ציצי וזה מרגיע. היא עושה קקי פעם בעשרה ימים מאז שנולדה. הרופא אמר שזה בסדר ליניקה אז אני מסתמכת על זה, והיא גם עולה יפה במשקל וכל השאר.

אני דואגת שהיניקות שלה לא מסודרות באזשהוא סדר
הם לא אמורות להיות מסודרות. (חוץ מזה שבלילה הן די מסודרת, לפי מה שכתבת).

אולי היא בכלל מתלוננת על כאבי גזים ורק הציצי שלי מרגיע אותה
אז יופי! נניח שזה נכון והיא לא רעבה, אלא כואבת לה הבטן, אבל הציצי מרגיע אותה. אז יופי! הציצי מרגיע ונעים לה. מה טוב.

אני בעצם לא יודעת להבחין בין סוגי מצוקות שלה (עייפות, גזים, רעב)
זה לוקח זמן. לאט לאט מכירים יותר את התינוק. זה לא קורה מיד

מה לגבי פיפי? כמה פעמים ביום היא עושה? (כלומר, כמה חיתולים רטובים יש לה ביום ?

גם עולה יפה במשקל

איזה מתנה האתר הזה, איזה אנשים מדהימים יש פה . תודה, אז פשוט לזרום איתה לא לנסות לסדר. כן גם הפיפי בסדר והיום היא עשתה קקי אחרי ארבעה! ימים. טוב אני ארגע.

@} נהדר!

היא עושה קקי פעם בעשרה ימים מאז שנולדה
זה קצת מוזר. בששת השבועות הראשונים אנו מצפים לפעמיים שלוש ביממה לפחות. רק אחרי ששה שבועות עשרה ימים הם בסדר גמור.
תוכלי לפרט את העלייה במשקל? כמה נולדה, כמה השתחררה, כמה בממוצע לשבוע עד עכשיו?

הי בשמת. קודם כל אציין שחודשים אני כבר גולשת (פסיבית לרוב) באתר וקוראת המון דברים שאת כותבת אז אני מרגישה שאני כבר ממש מכירה אותך ואוהבת אותך. לגבי הקקי, הרבה אומרים שזה לא טוב, אבל זה עובדה וכל השאר נראה תקין. היא נולדה 3.200 השתחררה קצת פחות מ3.00 ועולה בין 250 ל300 גר' לשבוע. כל יום שעובר אני נרגעת איתה יותר, עד היום כל דבר הלחיץ אותי, היא ישנה יותר מידי או פחות מידי אוכלת יותר מידי או פחות מידי בוכה או רגועה מידי, בעלי משתגע מהפולניות, אבל אני לומדת לראות שכל יום יכול להיות שונה, ושדברים מסתדרים.

גם אלואה, כמו רוני של שרונה, לא עושה הרבה קקי. בטוח שלא פעמיים ביום. יש לה מרווחים בין יציאות. פעם אחת לא עשתה 9 ימים.
אני התחרפנתי קצת וכל פעם שפתחתי לה את הטיטול לבדוק וראיתי שעדיין אין קקי, התבאסתי. אבל התייעצתי עם רופא הומאופטי
והוא אמר שיש ילדים שעושים קקי אחרי כל הנקה ויש כאלה שפעם בעשרה ימים.
חברה שלנו שלמדה רפואה סינית והיא דוקרת אמרה שהשנתון הזה של הילדים, (כולל הילדה שלה) נולדו עם מערכת עיכול רגישה.

בלילות האחרונים,אלואה ישנה שינה לא שקטה ובנוהל הקבוע - לפנות בוקר התפתלויות גזים. אז אחרי שהיא מסיימת לינוק, אני משכיבה אותה עליי, על הבטן וככה אנחנו ישנות כל הלילה. (זה מדהים אותי כל פעם מחדש, כי לפני הלידה וכל חיי, הייתי מתהפכת כל הלילה מצד לצד ועכשיו אני יכולה לשכב על הגב שלוש שעות בלי לזוז.
היום בבוקר, אחרי עוד לילה של חוסר שקט, התעוררנו ואמרתי לניב שנראה לי שמשהו לא בסדר עם הקיבה שלה, ואולי כואבת לה הבטן ואולי ואולי ואולי
וניבי, בטוח לגמרי בעצמו, אומר לי שהכל בסדר והוא לא דואג ואם אני רוצה אפשר ללכת לרופא ההומאופטי. וגם אני יודעת בתוכי שהכל בסדר והיא עולה במשקל יפה וגדלה ובמשך היום היא רגועה ומחייכת. ואני מבקשת מאלואה שתיתן לנו סימן שהכל בסדר, ואחרי 2 דקות היא עשתה קקי. פשוט מדהים!!!!!!!!!
היא כזאת אור טהור!
השבח לאל!

אני הייתי בודקת השפעה של מזון של האמהות (שתיכן - שרונה וליאת).
ראו - גזים אצל תינוקות קוליק.

ועולה בין 250 ל300 גר' לשבוע
מצויין, אז באמת אין צורך לדאוג לגבי העובדה שלא עשתה קקי בתדירות המצופה בשבועות הראשונים. זה הרי בסך הכל מדד שנועד לוודא שההנקה מתנהלת היטב.

ליאת - אם אלואה בת יותר מששה שבועות, אין שום בעיה עם תדירות הקקי. זה לגמרי נורמלי לתינוקות יונקים לעשות קקי אפילו אחת לשבועיים (וגם יותר כבר נמדד אצל תינוק יונק בריא) בגיל שאחרי ששה שבועות. להיפך: חלב האם מנוצל במלואו, ולכן אין צורך בכמות גדולה של פסולת (שמופרשת בקקי).

עד גיל ששה שבועות מסתכלים על הקקי כי זו עדות לכך שהתינוק מקבל את החלב השמן יותר (מה שקראו פעם "האחורי", זה שמתחיל לרדת תוך כדי הנקה. ככל שההנקה מתמשכת יותר, כך גדל אחוז החלב השמן בתוך החלב. ככל שההנקות צפופות יותר, כך התינוק מקבל יותר חלב שמן), וזה חשוב להערכת ההנקה, יחד עם המעקב אחרי העליה במשקל.
עם זאת, יש לפעמים תינוקות שיונקים היטב וגדלים היטב, וההנקה מתנהלת היטב, ובכל זאת הם לא עושים כמעט קקי גם בששת השבועות הראשונים. זה בסדר - זה רק אומר שאם התופעה קיימת, חשוב לבדוק את התינוק ולוודא שבאמת הכל בסדר ושזה לא מעיד על בעיה.

גילה, לדעתי השפעת המזון רלבנטית כשהם עושים יותר מדי קקי, לא כשהם עושים מעט. זו גם לא עצירות, כי לא יוצא קקי יבש וקשה שיוצא בקושי ובכאבים, אלא רק קקי נורמלי בתדירות נמוכה. כך שגם אין שום סיבה להתעסק בזה. להיפך.

אני מאד מקפידה על התזונה שלי. לא אוכלת מוצרי חלב בקר, כרוב/ית, קטניות.
כנראה שהחא פשוט צריכה לעבור את התקופה הזו.

גילה, לדעתי השפעת המזון רלבנטית כשהם עושים יותר מדי קקי, לא כשהם עושים מעט
מותר לחלוק על דעתך?
ראשית - מדובר פה על תינוק שמקבל די חלב (עולה די במשקל), כך שזה לא מיעוט קקי בגלל מיעוט חלב.
שנית - עם הקטנה שלי (ונתקלתי בזה אצל לפחות עוד תינוק אחד), הגעתי להסתכל על התזונה שלי בגלל קושי בקקי (כלומר - כאב לה לפני שעשתה), אבל כתוצאה משינוי התזונה, היא התחילה גם לעשות יותר קקים ביום.
חוצמזה, ליאת כן מספרת על כאבי בטן והתפתלויות שקשורות בגזים/קקי.

[עכשיו אני נזכרת שגם היו ימים שהיא כן עשתה המון המון פעמים קקי מוקצף - זה היה בשבוע של העדשים, כשהורדתי מוצרי חלב

]

ליאת, לכל תינוק יש רגישויות לדברים אחרים. את לא צריכה להמנע ממה שנמנעו החברות, אלא ממה שמפריע לתינוק הפרטי שלך.

איך יודעים מה לנסות להוריד. גם אני חושבת שאני אוכלת בריא. קיבלתי רשימה של מאכלים חשודים. היא אינסופית וכוללת לחם (גם מלא, מה שאני אוכלת די הרבה) אורז מלא ומה לא.

האם מעט חלב בקפה (קפה דגנים) פעם ביום יכול להשפיע?

האם מעט חלב בקפה (קפה דגנים) פעם ביום יכול להשפיע?
לא נראה לי.

ממליצה לקרוא את השני הדפים בנושא גזים. ייתכן שאתן סתם מונעות מעצמכן כל מני מזונות ללא צורך.
בכל מקרה, זה אמור לעבור בסביבות חודש 3-4

האם מעט חלב בקפה (קפה דגנים) פעם ביום יכול להשפיע
אם הילד רגיש לחלב - כן.
אם לא - לא.

איך יודעים מה לנסות להוריד
גם זה משתנה בין אמהות ובין תינוקות שונים.
אני נעזרתי באילת שלו ("אילת מטוטלת"), אבל מכירה אמהות שראו קשר בין מה שהן אכלו לתגובה של התינוק (למשל - אמא שפתאום אכלה תבשיל חדש, או התחילה העונה של איזה פרי, או כשהיא נמנעה ממשהו מסיבה טכנית פתאום הוקל לילד, או אמהות שניסו להוריד משהו והצליח להן - קראי למשל כאן במקרים שילד רגיש למאוד הרבה מאכלים, בעיתי לנסות להוריד מאכל-מאכל, כי מורידים אחד, מוסיפים אחר (כדי לא לרעוב), ולא תמיד רואים שינוי.

אני שוב מדגישה - אין שום סיבה לחשוב ששני התינוקות שמתוארים כאן (של ליאת ושל שרונה) רגישים למשהו, מכל מה שליאת ושרונה כתבו. אין שום סיבה.
זה לא רק חסר תועלת אלא גם מזיק לאמהות מיניקות להוריד מהתפריט שלהן מזונות ללא כל צורך.

וכן - אם התינוק לא רגיש לחלב, בשביל מה לצמצם את צריכת מוצרי החלב? אין שום משמעות אם אוכלים קצת או הרבה, רק שהאמא צריכה גם להיות טרודה בענייני התזונה שלה סתם.

גילה, למה את חושבת שקקי בתדירות נמוכה קשור לרגישות לאוכל?

"חוסר שקט" לא חייב להיות קשור לגזים.
האם יש באמת גזים בשעות של ההתפתלויות?
זה יכול להיות כל מיני דברים, שאנחנו לא יודעים.
למשל, בשעות ש"לפנות בוקר" הרבה פעמים יש ירידה בטמפרטורה בבית, ואולי בדיוק קר לה מדי או יבש לה מדי או משהו כזה, ואז היא חסרת שקט.
או, שבשעות האלה יש שינוי בזרימת החלב שלך (זה בדיוק אחרי שהצלחת לישון קצת ופתאום יש זרימה יותר חזקה ושפע של חלב מציף אותה? או להיפך, את מותשת אחרי הלילה עם המון הנקות והחלב לא שופע מספיק לטעמה?)
או, לא שתית מספיק מים לפני השינה או בלילה ואת מיובשת קצת בשעות האלה?
או - פיפי! היא מתחילה להיות יבשה בלילה (תהליך טבעי שקורה אצל התינוקות בחודשיים הראשונים) ובדיוק לפנות בוקר היא מתעוררת וצריכה פיפי גדול אבל אתם לא מגדלים בלי חיתולים אז אתם לא יודעים שהיא מתפתלת כדי שתיקחו אותה לשירותים? אז היא מתפתלת וחסרת שקט עד שבסוף היא עושה פיפי בטיטול ונרגעת?
ויש עוד אפשרויות.
הכי פחות שכיחה קשור באוכל.

גילה, למה את חושבת שקקי בתדירות נמוכה קשור לרגישות לאוכל?
כי ראיתי ששינוי התפריט שלי העלה את תדירות הקקי.

אני (שוב) אתאר את מה שהיה עם הקטנה שלי:
ראיתי שהיא סבלה. מעט: נגיד - 10 דקות בכי בערב או בלילה.
ראינו גם שהיא רוצה קקי במשך כמה שעות, וגם סובלת, ואז עושה קקי, ונרגעת.
שיניתי את התזונה שלי - ושתי התופעות (וגם תופעות אחרות) הפסיקו. באופן כללי - נעשה לה קל יותר לעשות קקי.

אני לא מציעה להוריד מזונות ללא צורך (מסכימה אתך - זה מיותר).
אני מציעה להוריד רק את אותם מזונות שמשפיעים לא טוב על התינוק המסוים.

אני שמחה להודיע שאלואה הפכה להיות בית-חרושת לקקי.

היא עושה קקי כל יום, לפעמים פעמיים או שלוש, אבל ההתפתלויות עדיין מטרידות אותה ואותנו.
בשמת, בקשר לסיבות האפשריות לחוסר השקט.
אני מרגישה את הבטן שלה גועשת והיא רוצה לינוק . היא מתאמצת מאד ובד"כ יוצאים פלוצים

ולאחרונה גם קקי.
לפעמים יש לי הרגשה שאם היא תכניס עוד חלב לקיבה, הוא רק יגרום לה לעוד סבל.
אני יודעת שהציצי הוא מעבר לחלב, והיא צריכה את הקרבה אליי, אבל כל הלילה אני מחבקת אותה קרוב או שהיא עליי, אז לא נראה לי שחסר לה מגע.
תודה רבה לכולן על התשובות והעזרה.

הי ליאת,
התחלתי להתבלבל מרוב "פנים חדשות", ונדמה לי שאין פה תשובה לכל השאלות:
בת כמה אלואה? באיזו תדירות היא יונקת, בערך? האם היא מעוניינת בשני הצדדים בכל הנקה? האם בכל הנקה את מתחילה מהצד ה"שני" או שיוצא שכל הנקה את מתחילה בצד חדש, כי היא לא היתה מעוניינת לינוק "צד שני" בהנקה הקודמת? (כלומר, נרדמה על השד תוך כדי הנקה, או סרבה לצד השני אחרי שגמרה לינוק את הצד הראשון ביוזמתה) האם את מרגישה שאת שופעת חלב? האם קורה שהחלב שלך "משפריץ" בהתחלת הנקה?
אני שואלת את כל השאלות האלה, כי מה שאת מתארת גם מתאים למצב של ייצור חלב שופע, שבו התינוקת אולי מקבלת שפע של חלב של התחלת ההנקה, עשיר בסוכרים ופחות שמן, לעומת פחות חלב של המשך וסוף ההנקה, עשיר בשומן ודל בסוכרים, כאשר החלב הפחות-שמן ממלא את הבטן אבל הסוכרים שבו "עושים בלאגן".
זה מצב של חוסר איזון בין חלב "נוזלי" יותר לחלב "שומני" יותר, שאפשר לפתור די בקלות. אבל זו רק השערה, ואפשר לברר אותה רק בעזרת הרבה תישאול, וקצת מפחיד דרך האינטרנט (כי הפיתרון למצב הזה עלול להוביל לייבוש החלב אצל מישהי שאין לה את המצב הזה... עדין, עדין).

בכל אופן, אשמח אם תוכלי לענות ככל יכולתך על השאלות, ונראה אם זה יקדם אותנו בדרך להבנת העניין.

הי בשמת,
הבוקר קמנו אחרי לילה קשה ואלואה סבלה מאד. אני כמעט בטוחה שזה בגלל החמין חיטה שאכלנו. זו פעם ראשונה מאז הלידה וכנראה שזה היה לה כבד מדי.למרות שלא אכלתי הרבה.
אלואה מחר בת חודשיים בדיוק.
אני מתחבטת כבר הרבה זמן עם הסוגייה האם להציע לה תמיד את השד השני. בגלל שאני יודעת שהחלב הראשוני עשיר יותר בסוכרים, ולפעמים היא עוזבת שד אחד אחרי רק כמה דקות, אני מציעה לה אותו שוב כדי שתגיע לחלב השומני יותר. וכך בעצם רב הפעמים היא יונקת רק משד אחד במשך יותר זמן.
(האם ישנה הערכה אחרי כמה זמן ביניקה "מגיע" החלב השומני?)
אני לא מרגישה שיש לי בעיה של ייצור חלב. שני השדיים שופעים חלב מתי שהיא רוצה. בתחילת ההנקה החלב בהחלט משפריץ וכשהיא עייפה זה "מעצבן" אותה, אז אני משתדלת שתמיד יהיה שד אחד ריק יותר שישמש "מוציצי" (אנחנו לא נותנים לה מוצץ).
במשך היום היא יונקת בערך כל שעתיים,לפעמים היא ישנה יותר זמן וההפסקה ארוכה יותר ואז כשהיא קמה היא אוכלת בשקיקה גדולה. בכל מקרה אני
נותנת לה לינוק מתי שהיא רוצה ולא בהפסקות קבועות. משך היניקה במשך היום קצר יותר (בערך 10-15 דקות כל פעם)
בלילות היא מתעוררת בתחילת הלילה כל 3 שעות ויונקת 30 דקות או יותר ולפנות הבוקר כל שעה-שעתיים בגלל הגזים. בלילה אני מניקה אותהבשכיבה על
הצד, יכול להיות שזה קשור לגזים? אני מרימה אותה לגרפס בלילה וביום, אבל בלילות יוצא לה פחות בקלות ולפעמים בכלל לא.

תודה רבה על ההתייחסות האישית,
מקווה שנצליח למצוא פתרון לעניין, כי הלב שלנו נקרע כשהיא סובלת ככה.
שיהיה שבוע טוב.

אני כמעט בטוחה שזה בגלל החמין חיטה שאכלנו
אם זה חוזר כל פעם שאת אוכלת את זה - יכול להיות.

היה לה כבד מדי
לא, אין דבר כזה "כבד מדי". אם החמין גרם לבעיה, זה בגלל רגישות למרכיב שעבר בחלב שלך. למשל, חיטה היא אלרגן נפוץ. זה יכול להיות זה. מולקולות של חלבון זר הן מולקולות גדולות, שחלקן עוברות בחלב אם. אם יש רגישות - היא למולקולות האלה.

האם להציע לה תמיד את השד השני
בעיקרון, כן, אבל קשה להגיד דרך האינטרנט. כשהיא יונקת כמה דקות ועוזבת - את מרגישה שהיא ממש ינקה את הכמה דקות האלה? אם כן, אז להציע צד שני, כי היא מבחינתה גמרה. מצד שני, להציע שוב את אותו הצד היא דווקא העצה שנותנים במקרה שחושדים באספקת חלב שופעת "מדי" שגורמת לחוסר איזון בסוכרים. אבל מהתיאור שלך אני לא בטוחה בכלל. הכל נשמע מצויין.

אחרי כמה זמן ביניקה "מגיע" החלב השומני?)
שניות עד דקות מעטות, תלוי בך ותלוי ביניקה שלה. אם את מרגישה את העיקצוץ של "רפלקס שיחרור החלב" - אז זה מתחיל. בכל מקרה, אין מדובר בשני סוגים של חלב, קודם א ואז ב, אלא פשוט תוך כדי ההנקה כמות השומן הולכת וגדלה על חשבון כמות הסוכרים. זה הדרגתי, ושונה מאמא לאמא ומיונק ליונק (אצל שני תינוקות של אותה אמא, הגרף ייראה קצת אחרת).

אני לא מרגישה שיש לי בעיה של ייצור חלב
להיפך. אני חשבתי שאולי הבעיה היא ייצור שופע "מדי" של חלב. אבל לפי תיאורך אני לא בטוחה.
5-10 דקות כל שעתיים נשמע מאוד יפה. רווחים יותר גדולים לפעמים - כנ"ל. הדפוס בלילה - כנ"ל. לא נשמע קשור לגזים, ומוזר שהגזים (אם זו הבעיה בכלל) הם דווקא לפנות בוקר. אם היתה רגישות למזון, אז היא בדרך כלל מופיעה אחרי ארוחות, למה שתופיע דווקא במרחק הכי גדול מכל דבר שאכלת? דווקא לפנות בוקר?

בגיל הזה גם לא צריך להתרגש ל"מתאמצת מאוד". רק לנו זה נראה כאילו היא צריכה קקי אבל לא הולך לה. אבל זה רושם מוטעה.

בקיצור, אני לא יודעת למה היא מתפתלת, אבל הכי פחות הגיוני נשמע לי "גזים" או "רגישות למזון". לפחות לפי התיאור שלך.

אה, הנקה בשכיבה לא עושה שום בעיות. ולא צריך להרים לגרעפס תמיד, כשמדובר בתינוק יונק.

רעיון אחד עלה לי פתאום, שאולי כן קשור להנקה בשכיבה: אולי בלילה ההקפדה שלה על התפיסה וההיצמדות לשד פחות טובה, והיא פשוט בולעת אוויר, וזו הבעיה שלה?

בכל אופן, אני מרגישה שקשה מאוד לדעת דרך האינטרנט אם יש בעיה, ואם כן - מהי.
איך נראה לך לפנות ליועצת הנקה מוסמכת להתייעצות?

ליאת, האם את נותנת לה תוספת ברזל בטיפות? קראתי בפורום אחר שלפעמים זה מה שעושה לתינוקות כאבי בטן, וחשבתי שאולי גם כאן זו הבעיה?

איזה לילה!!!!!!!!!
אלואה קפצה והתעוותה מתוך שינה כל 5 דקות. גם כשהייתה עלי, גם כשחיבקתי אותה לידי, גם בזמן יניקה (שהיתה כל שעה בערך).
אחרי שקמנו מהמיטה, והיא ישנה על ניבי במנשא שעה וחצי, ניסינו להיכנס כולנו שוב למיטה לישון והיא שוב ינקה ובכתה.
עכשיו היא עליי במנשא ישנה אחרי טיול במושב. ניבי ישן ואולי אח"כ נתחלף.
הייתי בשתי פגישות של לה לצ'ה, ונפגשתי עם יועצת הנקה לשתי פגישות קצרות (בהתנדבות). היא תיקנה את היניקה שלי, אבל לגזים זה לא עוזק.
ד"א. היא אמרה שאין בעיה לאכול מוצרי חלב, חריף וקטניות, אבל אני נמנעת מהן בכל מקרה.
אני לא יודעת מה קורה לה. אני מרגישה אינטואיטיבית שכשהיא קופצת ככה, כאילו סכין נכנסת לה לבטן. לפעמים היא מפליצה מתוך שינה ומתעוררת בבכי.
אני כ"כ מקווה שהכל יעבור עוד חודש בערך.
הלוואי!

זה יכול לעבור עוד קודם...
לא רוצה לעורר ציפיות גבוהות אבל כשאצלנו היה ליל הגזים הכי הכי גרוע - זה גם היה הלילה האחרון של הגזים. מן גראנד פינלה. והגזים נמשכו מגיל חודש עד גיל חודשיים. ככה שאם אכן בגזים עסקינן - זה יכול לעבור לפני גיל 3 חודשים.
ועוד משהו, אני מכירה כמה אמהות שנעזרו באיילת מטוטלת - ולטענתן הגזים פסקו לחלוטין! מכירה? את יכולה לקרוא עליה ב- גזים אצל תינוקות קוליק.
לצערי שמעתי עליה רק אחרי שבתי עברה את התקופה הזו. בפעם הבאה אני אנסה אותה בעצמי.
בכל אופן, להקלה על הכאב אנחנו השתמשנו בגליכל (תכשיר הומיאופתי, יש בכל סופרפארם) ולנו הוא עזר בכ-75% מהמקרים...
חזקו ואמצו!

_אבל אני נמנעת מהן בכל מקרה.
אני לא יודעת מה קורה לה. אני מרגישה אינטואיטיבית שכשהיא קופצת ככה, כאילו סכין נכנסת לה לבטן_
קודם כל, ממש קשה לך. ולה. אני ממש מקווה שמה שזה לא יהיה, זה יעבור בקרוב!
ושנית: את נמנעת מהמאכלים וזה בעצם לא עוזר... אז או שאם יש בעיה אז היא במאכלים אחרים, תמימים, שאת לא חושדת בהם, או בכלל לא במאכלים...
בכל אופן, שיעבור כבר

שלום לכולכן היום גיליתי את האתר המדהים הזה ורציתי לברך את כולכן על המאמץ להנקה החשיבות שאתן רואות בדבר זה והשאיפה שעוד אימהות יניקו את ילדיהן אולם רציתי לשתף אתכן בסיפורי שלי וללמד אתכן מטעויות שעשיתי יש לי תינוק בן 14 חודשים שאני עדין מניקה אולם מאז שנולד הוא רק יונק ולו פעם אחת לא ניסיתי לתת לו גם מבקבוק דבר שמתנקם בי עד היום וזה אומר לא לצאת מהבית כי הוא תלותי בך וזה אומר לא למצוא עבודה כי אינך יכולה להשאירו עם אף אחד(אלא אם כן היתה האפשרות להשאיר אותו עם"ציץ" אחד)ולא לצאת לאירועים אלא אם הוא איתך וכל הזמן לחפש איפה להניק אותו ואיך להרים את החולצה ואיך להסתיר.שלא תחשבו לרגע שאני נגד ההנקה ההיפך הוא הנכון אני ממליצה בחום להניק אין יותר בריא וטוב מזה אולם לא לשכוח את אפשרות הדבר המדהים שהמציאו-הבקבוק פשוט פעם ביום לשאוב לו חלב ולהרגילו גם לפטמות מלאכותיות.

גם בתי הקטנה בת 14 חודשים.
היא לא קיבלה תמ"ל מעולם.
אם יש משהו ממש חשוב - אני יוצאת מהבית והיא עם בעלי. אם הדבר החשוב רחוק - נוסעים יחד והיא עם בעלי.
באירועים - אני מיניקה באופן צנוע - עם חולצה רפויה או בגדי הנקה.
אני לא חשה כי עשיתי טעות.

גילה שלום תודה לך על תגובתך ורציתי לשאול אותך מספר שאלות:

האם בתך רק יונקת או שאת מוסיפה לה גם מזונות שונים ואם כן.ניסית לה מדי פעם פורמולות שונות איך היא הגיבה או שדחתה אותם.ועוד שאלה לי אלייך האם ידוע לך אם תינוק בגיל זה כמו ילדנו חייב סוג של חלב(מטרנה סימילאק חלב פרה)או שאפשר לוותר על הכל כי אני פשוט מרגישה שאני כבר לא יכולה יותר להניק ממספר סיבות.

אודה לך מאוד על תשובותייך

גם הבן שלי לא נגע מעולם בתחליפים, מצד שני בגיל 14 חודשים הוא אכל חופשי סטייקים וסלטים (במילעיל

) בחתונות, ככה שלא הייתה לי שום סיבה דווקא שם להוציא ת'ציץ.

דפנה שלום ראיתי את תגובתך אמנם לא ענית לי על השאלה האם בגיל זה כמו של ילדינו אפשר כבר לוותר על כל סוגי החלב השונים (הרשומים מעלה)?