כנס אקדמי ראשון בנושא חינוך ביתי

אני תוהה מה היתה מטרת הכנס.
אחרי שהאקדמאים האלה הפילו טונה כשלים אפשריים, אחרי שאמרנו להם שהם לא מכירים את השטח, ניתנה להם הזדמנות להכיר את השטח, והם לא ניצלו אותה. שיח חרשים.
כמעט כמו המערכון המעולה ששילבו בסרט בערוץ 2.

אה, וכמובן לא הזכרתי ש תבשיל קדירה (עם קטנה ישנה עליה) הבהירה למרצים שניסו להעביר ביקורת (תיאורטית) על החינוך הביתי, שאנו כמובן מקדמים בברכה כל ביקורת, אבל אולי כדאי שהם ילמדו קודם את הנושא, כי בין השאר לדברים כמו חברת השווים ועוד ועוד נושאים שהם העלו כבר נעשתה חשיבה ויש פתרונות והדברים נעשים. כך שאולי כדאי שהם יבדקו איך זה באמת נראה במציאות.

צפריר שפרון אמר כתגובה לכמה אמירות מופרכות, שהשאלה האמיתית היא האם בית הספר אינו אלא קוריוז חולף. וזו כמובן הערה אמיתית לחלוטין. החינוך הביתי, בצורה זו או אחרת, קיים מאז ימינו כקופים. בית הספר המודרני, לעומת זאת, קיים אולי 150 שנה וכבר עכשיו ברור שהוא לא יישאר בצורתו הנוכחית עוד זמן רב.

חלק מהמרצים ניסו לטעון נגד החינוך הביתי, שכל האנרגיות החכמות, החיוביות והפוריות שלו היו יכולות לתרום לשיפור מערכת החינוך במקום לברוח ממנה. בעיקרון יש להם טיעון שלמען הסולידריות החברתית כולם צריכים ללכת לבית הספר ולהידפק...
רוני אבירם היה מרשים וגלוי לגמרי כרגיל. כלומר: הראה את המציאות ללא כחל ושרק, והזמין את אנשי החינוך ללמוד מהחינוך הביתי במקום לנסות למחוק אותו. כלומר במקום הטיעון "למה אתם הולכים ועושים לעצמכם משהו כל כך טוב? זה לא פר למי שלא עושים את זה ונשארים בבתי הספר!" הוא אומר "תבדקו מה הם עושים שכל כך טוב, ותעשו גם".

עוד טעות נפוצה שצריך לשרש היא הדיבורים על "אמצעים כלכליים". הם פשוט לא מבינים מה זה חינוך ביתי ולא מי עושה אותו. עם כל הכבוד, לא מבינה איך יכולנו לעשות עליהם רושם שאנחנו עשירים גדולים.

וכמובן - יונת הזכירה לנו את השקילות (יש העתקות - איזה שצריך - בשני הכיוונים) בין חנ"ב ללידות בית, עם "דגים לא רואים את המים". אולי בגלל זה הם חרשים

לבנת כנף אמרה במקומי (שכחתי כשדיברתי) שהענין של "סולידריות חברתית" צריך להבחן לטווח רחוק יותר. אנחנו מגדלים היום (בסוציומטיות - לדברי המקטרגים) ילדים שיגדלו להיות בוגרים שמועילים לחברה.

הי תבשילה כתבנו ביחד.

והם לא ניצלו אותה. שיח חרשים
לילך אמרה שהם דווקא רצו להישאר אבל נאלצו לעזוב בגלל השעה המאוחרת.
אנחנו, עם הילדים וכל זה, נשארנו. והם, כולם, היו חייבים בדיוק לרוץ ללמד באותו יום? או מה?

בפעם הבאה אני מציעה - שוב, כי כזכור הצעתי את זה עוד קודם - לשלב את ההרצאות שלהם עם הרצאות של אנשי חינוך ביתי, ככה שבאותו מושב יהיו שניהם. אני רוצה שכבר במושב הראשון בכנס הבא תהיה הרצאה של יונת שרון שתסביר את הבדלי הפרדיגמה בין התפיסות הבית ספריות לבין תפיסות החינוך הביתי. מהם "המים" ואיזה שינוי (מהפך) בחשיבה צריך כדי להתחיל לראות חיים אחרים.

אגב, שי אבא של הילי אמר להם שהם מנסים לדבר על החינוך הביתי במונחים של תופעות שמוכרות להם, בעוד שהחינוך הביתי הוא תופעה אוטונומית וייחודית שאין להם ברירה אלא ללמוד אותה.

הרי אנחנו לא קונים חינוך ממישהו בכסף - להיפך. אנחנו עושים חינוך עצמי בידיים שלנו ממש, בזיל הזול ובמשאבים מקומיים. זה כמו לטעון שחקלאות בת קיימא היא בחירה של תרבות צרכנית, או שההנקה היא בחירה צרכנית).
חייבת לא להסכים איתך - גם הבחירה שלא לצרוך, היא "בחירה צרכנית" (או בחירה של צרכנים, להפסיק להיות כאלה, בלי קשר למניעים, שמן הסתם באמת אין להם קשר לצריכה ממש)

בחירה של צרכנים, להפסיק להיות כאלה
ואם מעולם לא צרכנו ומעולם לא הפסקנו?
אולי יהיה קל יותר לדון בזה כשמדובר בהנקה:
האם ההנקה היא בחירה צרכנית?
האם בבחירתי בהנקה, אני בחרתי כצרכנית להפסיק להשתמש בתמ"ל?
הרי מעולם לא השתמשתי בתמ"ל ולא התכוונתי או שקלתי מעולם להשתמש בו. הטבע נתן לי חלב, וכשהתינוקות שלי נולדו הם קיבלו את החלב הזה וגמרנו.

אנחנו, עם הילדים וכל זה, נשארנו. והם, כולם, היו חייבים בדיוק לרוץ ללמד באותו יום? או מה?
אתם הבאתם את הבית, הם השאירו אותו בבית...

אה, ובית הספר לא נולד בתרבות הצריכה.
הוא נולד במאה ה-18 עם המושג ה"מחנך" של הילד (התפיסה שהילד הוא יצור שזקוק לחינוך ולעיצוב כדי לגדול ולהיות "בן אדם"), והפך למוסד חובה במאה ה-19 בעקבות המהפכה התעשייתית.
המאבק לכפות או לשכנע את כל ההורים במדינה המודרנית לשלוח את כל ילדיהם לבית הספר (במודל הקונבנציונלי) פחות או יותר הוכרע בניצחון בית הספר בעשורים הראשונים של המאה ה-20 (תלוי איפה), החזיק מעמד כמה עשרות שנים, והקונצנזוס התחיל להתערער מחדש בערך בשנות השמונים של המאה ה-20, והולך ומתערער במהירות הולכת וגוברת מאז.

אתם הבאתם את הבית, הם השאירו אותו בבית...
גברים, גברים כולם.
לא ממש מאמינה שהם נאלצו ללכת כדי להוציא ילדים מהגן או משהו כזה.

רציתי להגיד תודה ענקית לכל המשתתפים
אני לא חושבת שמכון מנדל נראה חיי יותר אי פעם (לא ברור אם אני אחייה בעקבות זה, אבל אני מקווה שכן....)

למשתתפים שהראו איך יכול להתנהל כנס עם ילדים, לשואלים, לדוברים, לתמרול ה שתמללה, לכל מי שעזר בכל דבר.

הארות מחשבות וביקורות יתקבלו בברכה בכל דרך וגם במעגל שלי ביום העיון (פרומו- פרומו)

מחר אמורה להיות כתבה בהארץ

שוב תודה

ראשית ברצוני לומר תודה
למארגני הכנס ולאנשי בית מנדל אשר שרדו בגבורה נוכח "מתקפת" החינוך הביתי אשר כללה - האכלה בכל הצורות הידועות לגזע האנושי (הנקה, עם סכום/בלי סכום, סנדביצ'ים, סירים....) , החתלות בכל מקום אשר איננו תפוס על ידי מסך מחשב, ילדים משחקים בכל פינה, יצירות אומנות הזוכות לבדיקה קפדנית מטווח אפס וכו'.

ללילך אשר אני מקווה שתעבור בהצלחה את וועדת הבירורים אשר כפי הנראה תוקם לדון בארועי יום החינוך הביתי בבית מנדל

כמו כן בקשר לתהיות לגבי מטרת הכנס
לדעתי
עצם קיום דיון בנושא החינוך הביתי במוסד כל שהוא, בשילוב אנשי החינוך הביתי ובהשתתפות "אנשי ממסד" מהווה גיבוי, חיזוק, אסמכתא ואישור דה-פאקטו לפעילותו,
כך שלדעתי לא כל כך חשובה מהות הכנס או האם הועברו המסרים או לא
אלא עצם קיומו במוסד שאיננו פארק הירדן או יום עיון של באופן (כמובן מבלי לגרוע מחשיבותם של הנ"ל )

שליחה על ידי סלעית* » 08 מאי 2006, 05:51

והנה הכתבה
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... ntrassID=0

ישבה שם מישהי בקהל ממשרד החינוך, אחת מחברות הועדה שמאשרת או פוסלת בקשות לחינוך ביתי במחוז דרום. היא נשארה למושב השלישי (אחת משני האנשים ממשרד החינוך שעשו זאת). וכשיונת אמרה בפאנל שהשאלות מהקהל יוצאות מנקודת הנחה של school at home בעוד שרוב המשפחות בארץ עושות unschooling שזה ללא תוכנית לימודים בכלל, אז היא התחילה להגיד "לא היית צריכה להגיד את זה, לא נאשר כזה דבר, אין סיכוי שנאשר כזה דבר, מי שמע על כזו שטות".
וזה לדעתי לב העניין: אני חושב שאנשים בארץ, כולל אנשי משרד החינוך, כבר שמעו את המושג "חינוך ביתי" והפנימו שיש כזה דבר (מה שלא היה לפני חמש שנים). אבל מה שיש להם בראש זה school at home, והם לא מבינים שזה פשוט לא הצורה הרווחת של חינוך ביתי בארץ. הם בכלל לא מבינים איך unschooling יכולה להיות שיטה. קודם כל רובם לא שמע על זה בכלל, וגם אלה ששמעו פוטרים את זה כמשהו הזוי ולא רציני. בגלל זה הם מבקשים תוכניות לימודים בתקנות לחינוך ביתי, ובגלל זה הם מבקשים שהילדים ימדדו. הם לא מבינים.

וגם הכתבה בהארץ אומרת דבר דומה:
בין כל חסידי החינוך הביתי, קבוצה אחת המאמינה ב"חינוך ביתי חופשי" עוררה אתמול עניין מיוחד. ההורים בקבוצה זו מלמדים את הילד, או מפנים אותו לחומר לימוד, רק כשהוא שואל ומבקש לדעת. אם אינו שואל, לא כופים עליו ידע. זאת בניגוד לחינוך הביתי המקובל, שבו ההורים מנהלים תוכנית לימודים וסדר יום.
(ההדגשה שלי.)

אז לדעתי זה צריך להיות המסר העיקרי שלנו בכל אינטראקציה עם התקשורת, בכל כנס שנערוך: unschooling.

וכמובן, ברכות על הכנס. לילך, כל הכבוד שהצלחת להרים את זה, ואני מקווה שלא יסקלו אותך יותר מדי על כל הילדים שהתרוצצו שם. ותודה לכל המשתתפים האחרים. בחלקים ששמעתי, זה היה מעניין מאד.

ואם מעולם לא צרכנו ומעולם לא הפסקנו?
לא ניתן להתעלם מפירסומות ללא בחירה, ואת קיבלת החלטה כזו.

אז לדעתי זה צריך להיות המסר העיקרי שלנו בכל אינטראקציה עם התקשורת, בכל כנס שנערוך: unschooling
לדעתי (אם מותר להביע דעה ללא חינוך ביתי

), חשוב מאד להשתמש במינוח העברי - חינוך לאין שיעור - או מינוח אחר, חיובי (חינוך חופשי? חינוך עצמי/עצמאי?) ולא במינוח השולל unschooling, שמתפרש כאנרכיה, כ-"לא-חינוך", ולמרות שאני מבינה שחלק ממהות החינוך החופשי הוא אכן "לא-חינוך", הרי המובן שלו שונה, ממה שמתפרש אצל אנשי האקדמיה. לאנשי האקדמיה, וגם לקהל הרחב, מה שהוא לא חינוך, הוא בהכרח הזנחה. כמו ש"ללא-גבולות" זה בהכרח הפקרות.
ואילו חינוך ביתי חופשי הוא חינוך נוכח. פעיל בסבילותו.

שליחה על ידי יעל_צ* » 08 מאי 2006, 09:00

לילך - תודה רבה וכל הכבוד על ארגון הכנס.
העזתי ובאתי, למרות שאני מהמיעוט שעדיין שולח את ילדיו למוסדות.....
אבל לכנס כזה הרגשתי לא בנוח לא להביא ילדים

, אז הבאתי את רובם...
אני חושבת שבאתי בעיקר כדי להצביע ברגליים בעד רעיון החינוך הביתי, גם אם אני עצמי לא עושה ואולי לא אעשה את זה.

עצם קיום דיון בנושא החינוך הביתי במוסד כל שהוא, בשילוב אנשי החינוך הביתי ובהשתתפות "אנשי ממסד" מהווה גיבוי, חיזוק, אסמכתא ואישור דה-פאקטו לפעילותו,

<ובאמת היה תענוג לראות את הילדים משתלטים על המכון המכובד והמלומד... >

אחת מחברות הועדה שמאשרת או פוסלת בקשות לחינוך ביתי במחוז דרום ... אז היא התחילה להגיד "לא היית צריכה להגיד את זה , לא נאשר כזה דבר, אין סיכוי שנאשר כזה דבר, מי שמע על כזו שטות" .

אנחנו שייכים למחוז דרום

"טוב" לדעת לאן הרוחות פה נושבות ...

לילך - תודה רבה על אירגון הכנס. אני מקווה שהשארנו נקי יחסית ובלי יותר מדי נזקים.

עם האשה ממשרד החינוך, הייתה לי אחר כך שיחה בנושא "חינוך ביתי חופשי".
היא באמת באה ממקום של "אין סיכוי שנאשר דבר כזה" ורצתה לדעת אם הבן שלי (בן שש וחצי), יודע לקרוא.
אמרתי לה שעוד לא ממש. ואז מכאן היא טענה שיכול להיות שהילד לא ירצה ללמוד אלא רק לשחק כל היום ואיזה מין הפקרות זו.
ניסיתי להסביר לה שאנחנו חיים בחברה קוראת וכותבת. הסיכוי שילד לא ילמד לקרוא בחברה שלנו, הוא כמו הסיכוי שלא ילמד ללכת או לדבר (כלומר, אם יש לו איזו בעיה פיזית).
כמובן שהיה לה קשה לקבל את הרעיון אבל, עברנו לדוגמאות כמו ילדים שגדלים בחברות דוברות שפות שונות או מתקשרות באמצעים שונים, הרי מובן מאליו שהם ילמדו את דרכי התקשורת בחברה בה הם חיים.
בחברה שלנו, אנו מדברים, קוראים, כותבים, מחשבים, שרים ועוד ועוד.
לדעתי, היא קצת (אולי מאוד קצת) הבינה את הרעיון.

אז תודה על החוויה בשבילנו, ויותר תודה על ההזדמנות לחשוף אנשי אקדמיה ומשרד החינוך לרעיון החינוך הביתי החופשי.

יש כתבה על זה בהארץ מהיום

לדעתי, היא קצת (אולי מאוד קצת) הבינה את הרעיון.
תנו לה הזדמנות.
הרעיון הזה נראה כל כך מופרך כשנפגשים בו לראשונה.
ככה זה אצל רוב האנשים כשנתקלים ברעיון שונה ואפילו מנוגד לכל מה שגדלו עליו, וקשה להתרגל לשינוי.

במפה גיאוגרפית הצפון נמצא למעלה ומערב משמאל.
האמנם? במפת מדבא הדרום מימין, הצפון משמאל, המזרח למעלה (לפאתי מזרח קדימה)

הים במערב.
לא בסיני. שם הוא בצפון. לא בניו יורק - שם הוא במזרח.

השמש עולה במזרח ושוקעת במערב, ובצהריים היא מעל לראש.
לא בארץ האש. שם היא זורחת בצפון/צפון מזרח ושוקעת בצפון/צפון מערב.

האדם הרגיל הוא לבן. השחור הוא המיוחד, האחר.
כן? בקרו כמה ימים בארץ אפריקאית.

ילדים לומדים בבית ספר בחברת בני-גילם. הם אינם לומדים אם לא מלמדים /מכריחים אותם...

אם לא ילכו לבית הספר הם ישארו בורים ופראים.*
.......

_חשוב מאד להשתמש במינוח העברי - חינוך לאין שיעור
המושג שאנו משתמשים (מבית לשונו של צפריר שפרון) הוא לימוד לאין שיעור, וחשובה ההבחנה משום שאנו לא מתייחסים לחינוך (שנעשה "על הדרך") אלא ללימוד (שלדעת הממסד צריך להיות מסודר, ולדעתנו אסור לו שיהיה מסודר).
לגבי התייחסות משרד החינוך - יש להם הרבה צפרדעים לבלוע בכל הנושא של החינוך הביתי. זה יקח זמן אבל זה קורה וזה ימשיך לקרות.
צריך פשוט להיות בטוחים בדרכנו, ולהמשיך ללכת. הרי אין אף אחד שיכול למנוע מאתנו לעשות זאת...

ולגבי הכנס - היה מדהים - האירגון, התוכן, כמות האנשים (והילדים), האירוח - הכל!
תודה ללילך ולכל העוזרים על-ידה.

לדעתי המונח "חינוך ביתי חופשי" הוא הרבה יותר מוצלח.

אני אוהב את המושגים "לימוד לאין שיעור" ו"חינוך לאין שיעור", אבל מעבר להברקה המילולית הנחמדה, אלה מושגים שלא מבהירים במה מדובר, בעוד ש"חינוך ביתי חופשי" הרבה יותר ברור באופן אינטואיטיבי. לדעתי זה לעולם יישאר גימיק נחמד בכתבות להגיד שהמחנכים בבית קוראים לזה "לימוד לאין שיעור". אבל אם אנחנו רוצים להעביר את המסר של unschooling לתפוצה רחבה, להכניס את זה לשיח הציבורי, צריך להצמד למונח שהוא נראה ברור מאליו ללא צורך בהסבר.

גמני אוהבת את המונח חינוך ביתי חופשי.
ברור, חיובי, מעביר את התחושה בצורה ברורה (לימוד לאין שיעור, גם כולל שוב את ה"אין", וגם יוצר אצלי לפחות, תחושת פרדוקס אינטואיטיבית, שדורשת את החשיבה בשביל להבין את הכוונה (ולא בגלל שלימוד ושיעור הולכים ביחד, אלא דווקא בגלל הדו משמעיות של אין-שיעור לעומת לאין-שיעור). בכל מקרה, זה עדיף בעיני על UNSCHOOLING.

חבל רק שמידה של התגוננות שלטה בדברי אחדים, ואני ביניהם.
אחרי שגוללתי את מעללי הגבורה שלי בשדות מדעי הרוח, שאלה אותי מישהי אם איני מרגיש לעתים ש'גמרתי ללמוד'.
השאלה נשמעה לי חסרת טעם ועניתי, כמוצא שלל, שאיני מעלה על הדעת דבר כזה.
זה אינו יפה ואינו יאה, ושורשו של עניין הוא תחושת ההתקפה: חשתי שאני מותקף, ולכן עניתי במהירות ובגסות, ו"הוכחתי" שהשאלה מבוססת על השקפה מוטעית ואבסורדית.
אפילו הייתה זו התקפה, אין להוכיח אלא להראות את הבדלי ההשקפה חזור והראה, כפי שכתב רועי, ובלי לגלוג וסרקזם.

לסיכום, למדתי שני דברים הכנס הזה: השני הוא שלכתוב כתבה מדויקת זה מעשה בלתי אפשרי.

רונן.

עוד עדכונים- צלצלה כתבת מהערוץ הראשון בעקבות הכנס והיום אני ונגה (שביקשתי שתצטרף אלי) נהיה איפה שהוא בין שבע לשמונה עם קרן נויבך. אני לוקחת את האבחנות שנעשות פה על מנת להדגיש אותן בשיחה. יש עוד משהו מרכזי לדעתכם?

זה הם מבקשים תוכניות לימודים בתקנות לחינוך ביתי, ובגלל זה הם מבקשים שהילדים ימדדו. ..
חוסר עמידה בתקנוני משרד החינוך ובתוכניות הלימודים כבר קיים בבתי הספר הדמוקרטיים וכו'
גם שם לא מודדים את הילדים
ניתן להדגיש זאת בכל שיחה מול אנשי משרד החינוך
אין הם יכולים לדרוש עמידה בתוכניות לימודים מקבוצת אזרחים אחת ומאחרת לא לדרוש

וגם יש לי הרבה דברים מהותיים להגיד, גם ביחס אליך רונן, ובאמת על ההרגשה שאני שותפה לה שבגלל השיח הכל כך ראשוני הוא עלול ללקות בשטחיות, בהתקפה ומתוך כך בצורך להצדיק. אני מייחלת לשיח עם פחות הגנות ויותר ביקורת עצמית. עם מוכנות של אנשי האקדמיה באמת להקשיר ולא להגיד וללכת (מחלה אקדמית ידועה) ועם דיבור שמעבר לקוריוז המכוון להבנה עמוקה יותר של החינוך הביתי.

לדעתי המונח "חינוך ביתי חופשי" הוא הרבה יותר מוצלח.

גם בגלל שאין בו נימת שלילה וגם בשל התאור היותר קולע

גם לדעתי המונח "חינוך ביתי חופשי" הוא הרבה יותר מוצלח.
הביטוי האחר הוא התחכמות.

שאלה אותי מישהי אם איני מרגיש לעתים ש'גמרתי ללמוד'.
טיפוסי לגישה שלימודים וידע שווים לשנות לימוד / מוסד הלימודים / תואר.
כביכול, מי שלומד בבי"ס גומר ללמוד בסיום ביה"ס.
במציאות כל אחד ממשיך ללמוד גם אחר כך, אפילו אם אינו מודע לזה, אבל מה ש"נחשב", מה שכותבים בקורות חיים, הם הלימודים הפורמליים.

רציתי לשוב ולהודות על הארוח הנדיב - הרגשתי שאנחנו ממש אורחים רצויים (ואני עוד הגעתי בלי הילדים....).
הכיבוד כיד המלך, הילדים שהרגישו חופשי להתרוצץ בכל מקום ולהרעיש, והעובדה שלא ניתן היה לזהות מי מהמסתובבים הם האורחים ומי הם "בעלי הבית" (טוב, חוץ מהילדים).
המון תודה.

(ואני משתמשת ב"חינוך חופשי", אבל גם "לימוד לאין שיעור" מצא חן בעיני. הוא פשוט קצת פחות מתגלגל על הלשון, לא?)

לילך, כל הכבוד ותודה רבה על הכנס!
היה כיף ומעניין.

בשמת, כתבת:
הוא ניסה למשל לטעון שהחינוך הביתי הוא בחירה צרכנית. טיעון מופרך ואבסורדי. הרי אנחנו לא קונים חינוך ממישהו בכסף - להיפך. אנחנו עושים חינוך עצמי בידיים שלנו ממש, בזיל הזול ובמשאבים מקומיים
זה לא מה שהוא טען. הוא טען שהתרבות הצרכנית מעודדת אנשים לעשות בחירות אישיות ולהחליט בעצמם מה מתאים להם מבין אפשרויות שונות, ואולי אף להחליט אחרת מהמקובל. זה לא קשור בהכרח לקניה בכסף.
אבל אני לא אומר שאני מסכים איתו. בחירה אישית מבין אפשרויות שונות זה לא משהו שהתרבות הצרכנית הביאה. זה משהו טבעי לגמרי. ובחירה במשהו שונה מהמקובל זה בהחלט לא משהו רגיל בתרבות הצרכנית, שהולכת לפי אופנות.

חרה לי מאוד שאנשי האקדמיה לא נשארו. אנחנו הקשבנו להם בפאנלים שלהם, ואני חייב לציין ששמחתי לשמוע את מה שהיה להם להגיד בפאנל השני. אפשר לקרוא לזה "ביקורת" אבל אני לא רואה את זה כך. אני מתייחס לזה יותר כאל הסבת תשומת הלב לנקודות שחשוב שנשים לב אליהן. זה שאנחנו כבר שמים לב אל רובן (או כולן) לא אומר שהטענות אינן תקפות, ולכן אני שמח על כך שנאמרו. חלקן גם חידדו לי, אישית, כמה נקודות, ואני שמח על כך.
אבל זה שכמעט אף אחד מהם לא נשאר להמשך היה ממש מרגיז. זה לא כך-כך משנה לי אם ככה תמיד מתנהגים בכנסים אקדמיים. חלקם הצהירו בראשית דבריהם שהם לא מומחים לנושא החינוך הביתי, אבל זה לא הפריע להם להגיד את הדברים שלהם, ולא לנצל את ההזדמנות להכיר מקרוב את החינוך הביתי בפאנל השלישי. זה ממש מוריד בעיניי את הערך שאני יכול לתת לדבריהם.

ושוב - @}

טיפוסי לגישה שלימודים וידע שווים לשנות לימוד / מוסד הלימודים / תואר.
נכון, וזה מה שכל כך מיהרתי ללגלג עליו.
אחר כך היא הבהירה, ואמרה שברצונה לשאול אם איני מרגיש שגמרתי ללמוד מן ההורים.
אני מבין מזה שהיא שיערה שהורי לימדו אותי, ושכשיום אחד הגעתי לקצה יכולתם ללמדני, נבוכתי.
אני חוזר, יש להסביר שאין זה המצב בטון יאה.

והיום ב-19:30 הופיעו לילך מ ו-נגה שפרון ב"היום בחדשות" של הערוץ הראשון, ורואיינו לגבי הכנס שהיה אתמול.

לילך הסבירה מיד על ההתחלה על ה-unschooling, ועל ההבדל בינו לבין school at home, ונראתה מקצועית, ומלומדת, ונהדרת. תוך כדי דבריה הקרינו קטעים מהסרט "אנשים חופשיים" על משפחת שפרון.
כשנגה דיברה הראו מתחתיה כתובית "לומדת ב-un-schooling". כשהמראיינת שאלה אותה מה היא תעשה אם תרצה ללכת לאוניברסיטה, אז היא אמרה "אז אני אלמד שנה או שנתיים לבגרות, ואז אלך לאוניברסיטה. אם ארצה ללמוד רפואה אז מה זה שנתיים לעומת לימודי הרפואה?" אח, ממש תענוג. גדולה מהחיים.

יופי של ראיון, ויופי של חשיפה! כן ירבו.

_לדעתי המונח "חינוך ביתי חופשי" הוא הרבה יותר מוצלח.
אני אוהב את המושגים "לימוד לאין שיעור" ו"חינוך לאין שיעור", אבל מעבר להברקה המילולית הנחמדה, אלה מושגים שלא מבהירים במה מדובר, בעוד ש"חינוך ביתי חופשי" הרבה יותר ברור באופן אינטואיטיבי. לדעתי זה לעולם יישאר גימיק נחמד בכתבות להגיד שהמחנכים בבית קוראים לזה "לימוד לאין שיעור". אבל אם אנחנו רוצים להעביר את המסר של unschooling לתפוצה רחבה, להכניס את זה לשיח הציבורי, צריך להצמד למונח שהוא נראה ברור מאליו ללא צורך בהסבר._

התרגום למונח unschooling כפי שעלה אצלי הוא "לימוד לאין שעור". במילים האלה טמונה העובדה שהלימוד מתבצע ללא שעורים, ללא שיטת לימוד. בנוסף כמובן שעולה נתינת הערך של "אין ערך" ללימוד מסוג זה, שאין לו שעור, כלומר, הוא כל כך טוב עד שאי אפשר להעריך עד כמה הוא טוב.

חינוך ביתי חופשי אינו יכול לייצג את תפישת ה"לימוד לאין שעור" או להוות פרשנות משתי סיבות.
האחת, school לא מתייחס לחינוך אלא ללמידה. הסבה השניה והיא תופשת גם אם ישתנה המושג ל "לימוד ביתי חופשי", שכאשר נמצא המושג חופש - עולה השאלה חופש ממה. האם החינוך הביתי מאופיין בכך שהוא חופשי ממשהו?
ההבדל בין חופש לבין חירות הוא שהחירות איננה יכולה להכבל, איננה מתנערת או משתחררת מדבר. בעוד החופש הוא חופש ממשהו.
אם החינוך הביתי חופשי - ממה הוא חופשי?
ואם מדובר על לימוד החופשי ממסגרות או תפישות מקובלות - עדיין מה שאנו למדים מילדינו, שדרך הלימוד העצמאית איננה משתחררת מדבר, היא נובעת מתוך חירות - ללא הגבלים או מגבלות כלשהם.

לכן טעות תהיה, והיא כבר הושמה בתקשורת, להגדיר את ה- unschooling בדרך אחרת מ"לימוד לאין שעור",
ועל אחת כמה וכמה לחבר את הלימוד, או את דרך הלימוד לחינוך, שאלה אמנם שזורים בבסיסם, ועולה הלימוד מתוך מערך החינוך המשפחתי, אבל, בהגדרת הלימוד לא נכללת תפישת החינוך בהכרח.

<צפריר>

כן, אני מסכים עם כל מה שאמרת. אבל אני לא מחפש נכונות לשונית, או אפילו נכונות מושגית. אני מחפש מושג קליט. ו"חינוך ביתי חופשי" יותר קליט מ"לימוד לאין שיעור".
מושג אחר שסשה העלה: חינוך ביתי פתוח. הוא אומר שמשרד החינוך כבר הסכים לקבל את הרעיון של בית ספר פתוח, ושבבסיס בית הספר הפתוח רעיונות פדגוגיים דומים ל-unschooling. לכן הוא מציע להתחבר למושג שיהיה להם קל לקבל: כמו בית ספר פתוח, רק בבית.

ובסוף, עד שנספיק להתווכח ולהגיע להסכמה, אם בכלל, ישתרש המושג unschooling, פשוט כי זה מה שיופיע בתקשורת...

עדיין, שני המושגים לא דנים במהות העניין, שכן מדובר בלימוד ולא בחינוך.
לטעמי, "לימוד לאין שעור" קליט לעילא ולעילא. מתוך ההברקה שבו. שמעלה חיוך אצל השומע ונטמע שם. קליטותו של המושג באה לידי ביטוי בכך שהכתב/ת של ערוץ 2 השתמש/ה בו כמובן מאליו.
הבעיה היא שהמובן מאליו כל כך מובן מאליו עד שהוא לא "קליט".

כל מונח שכולל בתוכו את המלה חינוך חוטא למושג unschooling.

קביעתך - יותר ברור באופן אינטואטיבי מצביעה על הבדלי טעמים,
ואיני מתווכח עם טעמיך, רק מדייק, או כפי שנהוג לומר,
מחדד את הנקודה.

ובסוף, עד שנספיק להתווכח ולהגיע להסכמה, אם בכלל, ישתרש המושג unschooling, פשוט כי זה מה שיופיע בתקשורת...

ראה, המושג "לימוד לאין שעור" היה מקובל וראוי, עלתה הצעה אחרת. בפועל, מושג חדש זה זכה לחשיפה היום בתקשורת. לכן, מתוך ריבוי המושגים, בהחלט יתכן שאתה צודק והמקור באנגלית הוא זה שיתפש. להערכתי מכל אלה שראו היום את התכנית פחות אנשים יזכרו את "חינוך ביתי חופשי" כשיטת unschooling, מאשר אם היה נאמר "לימוד לאין שעור".

ואין כל צורך להגיע להסכמה. עצם הויכוח הזה חיוני, חיובי ומביא לידי דיוק יתר גם בלי הסכמה - לפחות אצל כל אחד מהצדדים.
<צפריר>

קליטותו של המושג באה לידי ביטוי בכך שהכתב/ת של ערוץ 2 השתמש/ה בו כמובן מאליו
הוא גם השתמש ב-unschooling. ובכתבה בהארץ גם השתמשו בשניהם. ובכתבה בערוץ הראשון השתמשו רק ב-unschooling. ובסרט אנשים חופשיים לא השתמשו באף אחד מהם. זה לא מוכיח לא לכאן ולא לכאן.
תראה, אני לא מתווכח לגבי נכונות המושג, או לגבי ההברקה שבו, שאני באופן אישי אוהב אותה. אני פשוט טוען שבראש של הצופה המצוי, המושג "חינוך ביתי" נתפס כ-school at home, ולכן המושגים "חינוך ביתי חופשי" או "חינוך ביתי פתוח" ישמעו לו באופן אינטואיטיבי כ-unschooling. המושג "לימוד לאין שיעור", עם ההברקה שבו, לא יהיה ברור מאליו ויידרוש הסבר. בגלל ההברקה שבו, יש סיכוי טוב שמי שיקשיב להסבר גם יזכור אותו. אבל רוב הציבור בכלל לא יקשיב להסבר, אלא רק יישמע את המונח, ויעצור שם.

קביעתך - יותר ברור באופן אינטואטיבי מצביעה על הבדלי טעמים
לא הבנתי אם אתה לא מסכים עם קביעתי, או שכן מסכים אבל טוען שבהירות אינטואיטיבית לא משרתת את המטרה של קידום ה-unschooling בתפיסה הציבורית.

אני מחפשת תמונה לסיקור של הכנס באתר וואינט, וחשבתי על משהו כמו חדר הקבלה מוצף בילדים, אם יש למישהו.
ממש אשמח אם אפשר עוד הלילה, שמחר כבר יהיה אוןליין.
המון תודה מראש:
talisapirster ב-gmail נקודה קום.
(אני צריכה גם שם מלא של הצלם ואישור שלו בתוך המייל לפרסם את התמונה בגלל זכויות יוצרים וכל זה)

רועי,
חינוך ביתי הוא חינוך מן הבית. ההבדלה היא בתפישת הלימוד. שוב, יש להפריד בין השניים. הכתב של ערוץ 2 הסביר שהפרשנות הנפוצה בקרב המחנכים בבית למושג האנגלי הוא חינוך לאין שעור, מה שמצביע על הנטייה הטבעית לחבר בין השניים. עדיין - הלימוד לאין שעור מפרש את ה-unschooling.
אם המטרה היא להבהיר את מהות החינוך הביתי, הרי שאז, חינוך ביתי עצמאי יהיה ראוי או אולי אפילו חינוך ביתי חופשי למרות שזה אינו מדויק.
כל צורה שבה החינוך הביתי מתערבב עם שיטת הלימוד חוטאת לאיך מתרחש הלימוד בתוך החינוך הביתי.

לא הבנתי אם אתה לא מסכים עם קביעתי, או שכן מסכים אבל טוען שבהירות אינטואיטיבית לא משרתת את המטרה של קידום ה-unschooling בתפיסה הציבורית.
מהי האינטואיציה של הציבור? מי קובע מה יותר ברור באופן אינטואטיבי? מה זה בהירות אינטואטיבית?
אני בהחלט מסכים שיש כאן טעמים. ומה שנמצא שיש בו טעם לאחד (אינטואטיבית) עשוי להיות תפל לאחר (אינטואטיבית).

קחי מהצלם של הארץ

מה שנאי מבינה מדבריך, צפריר, זה קודם כל - בואו נתתחיל לומר "לימוד ביתי" במקום "חינוך ביתי".
כשנתרגל לזה, גם "לימוד לאין שעור" יהיה קליט יותר, כי נוח להעביר את המילה "לימוד" מפה לשם (שכמו שעושים עם המילה "חינוך"), וגם "לימוד ביתי חופשי" או "לימוד ביתי פתוח" יהיו מושגים סבירים (בתור פשרה בין העמדות המובעות פה), למרות שמאבדים את היופי שב"לימוד לאין שעור".

שליחה על ידי גדיה* » 08 מאי 2006, 22:04

והיום ב-19:30 הופיעו לילך מ ו-נגה שפרון ב"היום בחדשות" של הערוץ הראשון, ורואיינו לגבי הכנס שהיה אתמול.

האם במקרה זה מופיע באינטרנט ומי שיודע יוכל לתת קישור?
(מאוד רוצה לראות)

שליחה על ידי גדיה* » 08 מאי 2006, 22:06

מושג אחר שסשה העלה: חינוך ביתי פתוח.

יופי !

קחי מהצלם של הארץ

הוא גם ישמח לעשות לי הגהות...

הדיון בנושא המקבילה המתאימה בעברית למושג unschooling
הועבר לדף משל עצמו:

דיון על מושג הולם בעברית המקביל ל unschooling

לטובת הנושא, ולנוחות כל הנוגעים בדבר - אנא המשיכו את הדיון שם.

האם במקרה זה מופיע באינטרנט ומי שיודע יוכל לתת קישור?
יכול להיות שהקישור הבא יעבוד:
http://switch3.castup.net/cunet/gm.asp?ai=31&ar=tvhayom
אחרי שזה מופעל, צריך לעבור לדקה ה-36.

אצלי הקישור עבד מצויין !!

כל הכבוד ללילך ונגה !!!

אצלי זה לא עובד

אפשר הסבר איך מגיעים לשם לא ישירות דרך הקישור?

הולכים [url=http://www.iba.org.il,]לאתר רשות השידור[/url] ולוחצים בטור הימני על צלמית המצלמה ליד "חדשות הערוץ הראשון" (מתחת לכותרת "טלויזיה" באדום). עתה אמור להפתח חלון נוסף, ובו לוחצים על "היום בחדשות" מה-08.05.06 19:00.

http://mabat.iba.org.il/index.asp?classto=1
משמאל - "מהדורות מוקלטות" תבחרי את "היום בחדשות" (זו מהדורה של 7 בערב, מסתבר).
לכי לסוף דקה 21.

נהדר! תודה לשניכם!

אז עכשיו אף אחד מהקישורים לא עובד

. יש אפשרות עדיין למצוא את זה איפשהו? או שזה אבד לנצח?

מוטב מאוחר מאשר לעולם לא...

(וכל מה שלא נכנס ב-4,000 מילים הראשונות אתם מוזמנים להוסיף בטוקבק)

בפיסקה האחרונה היו כמה טעויות, אבל נדמה לי שבפיסקאות הקודמות לא היו.

בשנה האקדמית החולפת לא היה כנס המשך.
יש כוונה לעשות כנס נוסף מתישהו?

כן, יש?