למה ומתי אנחנו משקרים אם בכלל

[אנונימי]

_{הדף שקרים לבנים אוחד עם דף זה בתחילתו}

---

~ראו גם: שקרים ורכילות / שקרים שסיפרתי לילדיי / ילדים שקרים ועונשים
האם אני רוצה חברים שיגידו לי את האמת / כולם שקרנים כולם / העולם מלא שקר~

---

{הועבר מהדף שקרים לבנים:}

[לוונדר_סגול*]

יש דבר כזה שנקרא שקרים לבנים.
אני תמיד נשארת משתאה מולו.
אנשים ישרים וטובים פולטים ללא מחשבה שניה:
לעבודה - אני חולה, כשבא לנוח
לצימר שרוצים לבטל - אחותי ילדה
למקום עבודה חדש - יש לי נסיון של שנים
לאוניברסיטה - חבר שלי הפתיע אותי בצימר בגליל, אז לא אוכל להגיע
לחבר לשעבר טרי - עוד לא פגשתי אף אחד...
כל מיני כאלה קטנים וכביכול לא מזיקים לאף אחד, רק באים לרכך עניינים
ואולי להוזיל עלויות.
אבל אני מרגישה שזה לא נכון לעשות ככה. גם אם לא נוצר שום נזק, זה לא להתמודד עם האמת.
ובשורה התחתונה, אולי אפשר לומר ברמה קוסמית יותר
נראה לי שצמיחה מגיעה מאמת, בלי יפיופים
ושקרים, גם אם הם לבנים, מנמיכים אנרגטית.
אבל אני לא בטוחה בזה. מה דעתכם?

[עין_הסערה*]

ושקרים, גם אם הם לבנים, מנמיכים אנרגטית.
מסכימה.
הכי קשה, זה להשיג את כל מה שרוצים, אבל בלי לשקר אפילו שקר לבן - באסרטיביות.
לעבודה - אני צריכה יום חופש.
לצימר - צר לי, אבל השתנו לנו התוכניות.
וכו' וכו'

[פשוט_אלון*]

אני בדילמות קשות בקשר לשקרים "לבנים".

• הכוונות מאחוריהם הם טובות.
• הם יכולים להקל.
• הם לא מזיקים למי שלא יודע את האמת.

אך בכל זאת ההרגשה לא טובה.

לדעתכם כדאי לשקר לפעמים ?

[אמיתית*]

ערב יום הכיפורים,
אני צמה, רואה ביום הזה יום להפסקה, חשבון נפש,
וגם לא סותר (בעיני),
לפתוח דוקא ביום זה את הדף הזה.................
אני רוצה לפתוח כאן, בפני האנשים הנבונים, שאני קוראת אותם מדי פעם,
את השאלה הזו שמעסיקה אותי רבות-
למה ומתי אנחנו משקרים?
הכונה גם לשקרים ממש ברורים- אנחנו מציגים את המציאות באופן שונה מכפי שהיתה,
וגם שקרים לבנים- כפי שמכונים-
כאלה שנועדים להחליק מעט את הפינות.....
לא לחשוף את כל האמת, כולה...........
להגן על עצמנו ועל הסביבה מאי נאימות.......

אולי כבר בהגדרות הללו, נתתי גם קצת הסברים,
אבל מאד אשמח לשמוע דעות.
האם מי שמשקר אינו מוסרי?
האם צריך ורצוי לשקר לפעמים, ומתי?
מתי שקר הוא כבר אינו עומד בקריטריונים של התנהלות תקינה?
ועוד..........

[אמיתית*]

אני רוצה להבהיר שעבורי זו שאלה שאני מתעסקת אתה רבות,
היא לא שאלה אינטלקטולית עבורי, אלא בקיום היום יומי,
גם , למרות השם שבחרתי לעצמי,
איני מרגישה תמיד אמיתית,
עובדת על זה, ולאחרונה שואפת מאד לשם.....

יצא לי מחכימון- הפרטים לא חשובים , הפרט החשוב....
כל כך מתאים לפתיחת דף כזה.
כי אכן, לפעמים הפרטים, יכולים להיות השקרים הלבנים,
שאינם כה מהותים,
ואכן נועדו להגן על הפרט........

[אמיתי*]

יש כמובן שאלה מי קובע שזה שקר.
האם מה שאנחנו אומרים זו האמת שלנו (לפחות בזמן שאנחנו אומרים אותה) ואחרים חושבים שזה שקר?

או שאת מתכוונת למקרים שאנחנו ממש אומרים משהו שאנחנו יודעים שהוא לא נכון - כדי להשיג מטרה אחרת.

[אמיתית*]

אני חושבת שאתה מתכוון לאינטרפטציה אישית.
כמובן שלכל אחד יש אמת פנימית, שהיא סוג של פירוש, הבנה , וכו.
אני מתכוונת לשקר במלוא מובן המילה.
דברים שנאמרים באופן שונה מכפי שהתנהלו באמת.

כדוגמא:
לא כתבתי דוח שהייתי צריכה להגיש בעבודה, ואני אומרת שכתבתי, ושזה נעלם במזכירות וכו.........
שכחתי להגיע לפגישה שנקבעה, ואני אומרת שהגעתי למקום אחר, שהבנתי שהפגישה נקבעה לשם, וכו.

[פלוני_אלמונית*]

כמה קשה להימנע מיזה...אבל את התעמקת,מעבר לאותה מסירת אינפורמציה כוזבת , גם באותו הדימוי הציבורי שמנסים לשמר,אותו דוק של מראית-עין.לגביי- מה שיכול להבהיל אותי בפאסון הוא איפה אני עלולה לשקר את עצמי...נדמה לי שבימים אלה המאבק העיקש ביותר שלי עם עצמי הוא לדייק כמה שניתן,ואם אני מוצאת סביבה כלשהיא שבה אפשר להשמיע אחד או יותר מהקולות המדויקים,הקרובים האלו אלי-כמה טוב.

[כוח_האמונה*]

בדיוק קראתי משהו שכתב משה אלבאום על כך שילדים לא משקרים אלא פשוט יוצרים לעצמם מציאות בה הם יכולים להרגיש מוגנים, שייכים ובעלי ערך.
אני, שלא הרגשתי מוגנת, שייכת ובעלת ערך בילדותי, זוכרת ששיקרתי די הרבה...

[אמיתי*]

אני חושב שהסיבה העיקרית לשקרים מהסוג הזה היא אי ההבנה לגבי המשמעות המלאה של המעשה.
כלומר, בזמן השקר רואים את היתרון שהשקר מעניק - לכאורה פתרון של בעיה שצצה לה ולא רואים את הנזק.
הנזק הוא הנזק שהשקר גורם לשקרן עצמו. שקרן לא מסוגל להאמין לאף אחד ולכן הוא דן את עצמו לחיים של גיהנום של חוסר אמון בזולת

הדבר דומה למצב שבו ההוצאות גדולות ממהכנסות. אפשר לשקר ולקחת הלוואה לסגירת "האוברדרפט" אבל ברור שזה משהו זמני שבראייה מערכתית רק מוסיף עומס למערכת.

הכי נכון זה לדעת מה את יכול לעשות ומה לא ולא להתחייב למה שאת לא יכול ואם התחייבת וקרה משהו, שתף וספר מה הבעיה ונסה לפתור אותה ביחד.

מי שמשקר חוטא בעיקר לעצמו. האנשים שהוא שיקר אותם יכולים לגלות או לא אבל הוא תמיד יודע שהוא שיקר ולכן פגע קודם כל בעצמו.

[אמיתית*]

אמיתי, אני כל כך מסכימה אתך.
הענין שכלנו מדי פעם מעדיפים לשקר כדי למנוע אי נעימיות - גם לסביבה.
למשל , חבר מציע לך לנסוע אתו לחול לשבוע,
הכל אפשרי מבחינה טכנית, אבל ממש ממש לא בא לך להיות עם החבר הזה שבוע בחול,
ועוד להוציא על כך המון כסף.
מה תגיד לו? לא בא לי לנסוע אתך, אני חושש שלא נסתדר, לא ממש כיף לי מספיק כדי לבלות אתך שבוע?
אז אתה ממציא תרוצים שהם בעצם סוג של שקרים........
אשתי בדיוק צריכה לנסוע ליומים, הבוס אמר לי שיש ישיבה השבוע שאני חייב להיות נוכח וכו......
כיד הדמיון והיכולת שלך.
אז מה עושים במקרה כזה? זה שקר שצריך לשקר, כדי להגן על האדם ממול?
איך מבחינים בין שקר כזה לאחרים,
ואיך לא ' מתרגלים ' לשקר, ואז זה כמעט קורה אוטומטית בכל סיטואציה שלא ממש נוח לצאת עם כל האמת........

[יונת_שרון*]

מה תגיד לו? לא בא לי לנסוע אתך, אני חושש שלא נסתדר, לא ממש כיף לי מספיק כדי לבלות אתך שבוע?

אם תמציא תירוצים, הוא עלול לדחות בשבילך את הנסיעה או לחפש הזדמנות אחרת שבה תוכלו להיות יחד, ואז שוב הסתבכת...

האם צריך ורצוי לשקר לפעמים, ומתי?

למשל כשבאים אליך נאצים ושואלים אם מתחבאים יהודים בבית...

ממליצה לקרוא גם: ילדים שקרים ועונשים

[אמיתי*]

להיגד לחבר ההוא שלא מתאים לך, בלי לנמק למה, זה לא נקרא לשקר. זו האמת לאמיתה.
שווה באותה הזדמנות לבדוק בכלל את מערכת היחסים שיש עם אותו אדם ומדוע קוראים לו חבר.

לדעתי אפשר למצוא תמיד את המרווח שמאפשר לא לפגוע באדם שמולך וגם לא לפגוע בעצמך על ידי שקר.
צביעת שקר בצבע לבן היא רק אמצעי למירוק המצפון.

[פה_אני_כנה*]

כוח האמונה הציטוט שלך על שקרים בילדות ותחושת שייכות מדהים ופותח עיני בשבילי, אני הייתי מאוד כזאת בילדותי.
אני חושבת, אם להיות כנה, שלשקר בשבילי, בהמשך למה שזה היה בילדות, במהלך גיל ההתבגרות זה היה סוג של צורך קיומי אפילו; הרגשתי נורא לא ראויה ולא מספיק טובה או לפעמים טובה מדי, ולכן הייתי משקרת הרבה פעמים- כששאלו אותי כמה קיבלתי במבחן הייתי אומרת ציום נמוך יותר כדי לא להתבלט, כשהייתי מדברת עם אנשים שהרגשתי צורך לעניין אותם הייתי מעגלת את המציאות, מגזימה או ממציאה כדי לא לשעמם אותם. ידעתי שלשקר זה רע, אבל הרגשתי שאני צריכה את זה כדי לשרוד.
מה שנחשב שקרים לבנים אני מודה שאני עושה די הרבה, בעיקר כי לא נעים לי, מה שנכון זה שזה הופך אותי למאוד חשדנית ומאוד "פולנית" ורגישה נורא ל"לא נעים לי" של אחרים (שנגיד כשמזמינים אותי אני חייבת לוודא שאכן אני מוזמנת בכיף ולא כי לא נעים להגיד לא), אני מודה שכמה פעמים בחיי הרגשתי צורך נוראי ללכת ולנער אנשים שהתנחמדו אליי וראיתי איך הם מתפתלים מולי בסבך של שקרים לבנים כי לא נעים/ לא ראוי/ לא יפה/ לא מקובל להגיד אמת (לרוב קשה) לאנשים בפנים. אני חייבת להודות שאת כל האנשים האלו הייתי מעריכה פי כמה וכמה אם היו אומרים לי את האמת, אבל הבנתי אותם כי אני עושה בדיוק את אותו הדבר בסיטואציות דומות.
מהצד השני של המטבע- יצא לי לראות לא מעט אנשים שהחשיבו עצמם כנים/ לא מוכנים לשקר או לייפות את המציאות, כשזה בעצם היה כסות לבוטות שגבלה אפילו ברשעות, במיוחד בדרך שבה בחרו להגיד את "כל האמת בפנים".
אני מודה שאני משקרת, מעגלת ונמנעת מדברים קשים כאלו לפעמים כדי לא להתמודד עם הקושי, או כדי לשמור על השקט, אבל לפעמים אני מעדיפה לשקר ולהיות נעימה לאחרים, גם אם מזוייפת, מאשר להגיד את האמת ולהיות פוגענית.

[אמיתית*]

בעיני הבעיה עם השקרים הלבנים הללו, שאם מתחילים אתם הם לא נגמרים.
זה הופך להיות כל כך הרבה יותר קל לשקר בשקרים קטנים כאלה , מעגלי פינות מאשר להתמודד עם האמת הפחות נעימה.
אני מצאתי את עצמי עד לא מזמן חיה במערך של שקרים לבנים כאלה, שכבר ממש הפכו להרגל, ונעשו כמעט באופן אוטומטי.... לפעמים ממש ללא צורך.
לדוגמא, אם הגעתי לעבודה לפני הזמן והייתי שותה קפה בבית קפה בדקות שנותרו לי, הרגשתי לא נוח עם זה,
זה לא הרגיש לי נכון להתחיל את היום בבית קפה.
אם משהו היה מתקשר, הייתי אומרת (נניח), בדיוק נכנסתי לעבודה וכו.....
מתוך מחשבה, שמה זה מפריע? זה לא מזיק לאף אחד, ואני מצטיירת באופן שאני רוצה, בלי להחשף.
מצאתי את עצמי במין מערך אין סופי של המון שקרים כאלה שלא מזיקים לאף אחד.
אבל לא נאמנים לאמת.
עד שיום אחד החלטתי שזהו- אני צמודה לאמת.
לקח לי זמן להגמל, אבל מרגישה הרבה יותר טוב.

[ממשלת_ישראל*]

אף פעם!!!

[אמיתי*]

מצאתי את עצמי במין מערך אין סופי של המון שקרים כאלה שלא מזיקים לאף אחד. אבל לא נאמנים לאמת.
יש מישהי אחת שניזוקה. את....
ניתקת את עצמך מעצמך ולזה יש מחיר כבד שלא תמיד מרגישים אותו
טוב עשית כשחזרת לדרך האמת והרגש שלך מיד הודה לך על כך

[אמתיה*]

אף פעם!!!
אין כמו לחיות באמת , ולהתגבר על היצר הזה "להעזר" בדברים שהם לא האמת,
זה משחרר ומחזק הרבה יותר ממה שנדמה
(שקרנית לשעבר)

[אמיתי*]

בדומה להרבה פיתויים, הפיתוי לשקר הוא עצום.
במחי מילה אפשר לשנות את המציאות כחומר ביד היוצר
העניין הוא שהמילה לא משנה את המציאות.... זו רק אשליה

[אמיתית*]

אמיתי, מילים כדורבנות!!
אהבתי, אמצתי.
תודה.

[דברתיה_קוממי*]

_האם צריך ורצוי לשקר לפעמים, ומתי?

למשל כשבאים אליך נאצים ושואלים אם מתחבאים יהודים בבית..._