לעבור מילה מבחירה

שליחה על ידי רונית* » 15 מאי 2011, 12:05

שלום רב,
יש לי בקשה לעזרה לא שגרתית. לפני 3 חודשים נולד לנו בן. כאשר בן-זוגי נכנס לאינטרנט לחפש רופא/ מוהל הוא נתקל בהרבה מידע אודות המעשה עצמו שגרם לא לפקפק בכל שהוא רוצה לעשות
את זה לבן שלו. אני לעומת זאת כן רוצה לעשות לו ברית מסיבות חברתיות - כדי שיהיה כמו כולם (אם לא הייתי גרה בארץ לא הייתי עושה).
מה שאני מחפשת (והדבר היחיד שישכנע את בעלי) זה בחור שעשה ברית מילה בגיל יותר מבוגר מתוך בחירה כי היה קשה לו חברתית. אם אביא לו דוגמה אחת זה ייספק אותו והוא יהיה מוכן לעשות את הברית. נא לא להעלות נימוקים רפואים /דתיים, זה ממש לא יעזור לי!

האם יש מישהוא שמוכן אולי לחסוך מהבן שלי את עוגמת הנפש בעתיד. אני ממש אודה לכל קצה חוט וטלפון של מי שעשה ברית מילה מבחירה כתוצאה מבעיה חברתית ומוכן לשתף.
ברור לי אגב, שאם לא נעשה מילה, הילד אולי יצא מזה ללא פגע, אבל לא בא לי לקחת סיכון! חבל מאוד שזה עדיין בגדר "פרה קדושה" לא נפוץ יותר לא לעשות מילה!

תודה רה רבה,
רונית

אני מכירה מישהו שעשה לפני הצבא. אני לא יכולה למסור את הפרטים שלו אבל...

ואני חושבת... שעדיף ככה- שהבחור יחליט האם הוא רוצה לעשות אם וכאשר יגיע רגע הבחירה.

אני שמעתי פעם - ממש לא מהכרות אישית וסליחה אם זה לא נכון - שמי שעושה בגיל מבוגר נאלץ בעצם לנתח החוצה גם את קצות העצבים שגדלו כל השנים האלו על העורלה. מה שלא יכול לקרות אם מורידים אותה בתור תינוק.
אשמח לדעת אם מה ששמעתי נכון / הגיוני לדעתכן.

שלולית, זה נשמע לי הגיוני (בלי שום ידע רפואי) ואם כך זה עוד שיקול שיכול להשפיע על ההחלטה של האדם כשהוא בוגר.
(שוב, אם זה נכון זה אומר שכאשר עושים ברית מילה זה מונע גדילה של קצוות עצבים... לא חבל?? אולי עדיף שלבחור יהיה טוב מבחינה מינית ולא שפעם בכמה שנים מישהו יעקם את האף כשהוא יסתכל על האיבר שלו, אם בכלל זה יקרה - וגם אז - בעיה של המישהו הזה...)

אני מכירה אישית מישהו שלקראת כיתה א (בערך בגיל 5) ביקש לעשות ברית מילה כי רצה להיות כמו כל הילדים בגן.
הוריו עשו לו.

פלוני אלמונית יקר/ה, אני מכירה אישית מישהו שהתחתן עם החתולה שלו. כאן זה אינטרנט, לא? אפשר לספר כל סיפור בעילום שם ובלי גיבוי, תמיד יהיה מישהו שיקנה אותו בצד השני.
כאמא לבן חמש אמיתי ולא דמיוני כלל, הוא וחבריו בכלל לא מדברים או מתענינים בשום צורה שהיא במה שיש להם בקצה הפין. למען הסר ספק יש ביניהם נימולים ולא נימולים כאחד (ביחס של 1:1), ולא אלה ולא אלה יודעים שהם אמורים להרגיש שונים או חריגים.

חבר שלנו עבר ברית בגיל שלושים. הוא גדל בחו"ל, ההורים שלו לא מלו אותו, והוא החליט שהוא כן רוצה להיות נימול. שנתיים אח"כ הוא עלה לארץ. הוא לא אדם מאד דתי, אני מציינת, כדי שיהיה ברור שלא מדובר בפנאטיות של חוזר בתשובה.

אני גם מכירה בנים נימולים וכאלו שלא עברו ברית, ולא נראה שהם בינתיים (גיל 5) מתעניינים במיוחד במה שאצל האחרים. חלק מהבנים של חברותי שאלו, וענו להם בענייניות.
הגיל לעשות בן של חברה רחוקה, שסיפר לה שלילד אחר בגן שלו "סידרו בולבול אחר".
אני חושבת שהתגובות של הילדים תךויות בתגובות של ההורים שלהם - אם ההורים יחשבו שזה נורא ואיום וסיבה ללעג, אז הילדים ילעגו. אם ההורים לא עושים מזה עניין, ואם הילדים שואלים אז הם עונים בענייניות, אז זה לא אישיו.
למעשה, בגילאים הגדולים יותר אין דרך אמיתית לדעת, כי רוב הילדים הגדולים מסתובבים עם המצאה מיוחדת שנקראת מכנסים, שמסתירה את האיברים המדוברים.

בגיל שמישהו יגיד לו על זה משהו וזה באמת יפריע לו הוא במילא יהיה גדול מספיק בשביל לדבר, ואם ירצה, לבקש ברית מילה.
למה לא לעשות לו ביום שזה יקרה?

אם זה נכון זה אומר שכאשר עושים ברית מילה זה מונע גדילה של קצוות עצבים...
מומינית, אני חושבת שמדובר על כך שקצות העצבים יגדלו, פשוט הם יגדלו על האיבר הנימול, שנשאר. בניגוד לקצות עצבים שגדלו לאורך שנים על חלק שבגיל 30 מורידים אותו, אצל תינוק נימול מה שגדל אחרי הברית - גדל על ממנת להשאר.
אני לא יודעת אם יש הבדל בהנאה המינית של גברים או נשים נימולים או ערלים, השאלה שהעלתי היא האם יש הבדל בין גברים נימולים שנימולו בגיל 8 ימים, לבין כאלה שנימולו מבחירה בגיל מבוגר.
אגב, דעתי האישית היא צשסביבה היא לא שיקול בשום דרך, כי אם אתם שלמים עם זה כך יהיו הילדים שלכם, ואם חברים לכתה ירצו לצחוק עליו - תסמכי עליהם שהם כבר ימצאו על מה

קשה לי להחליט אם זו פנייה רצינית או טרול 0-:

דווקא באתר הזה את רוצה שיעזרו לך לשכנע את האיש שלך למול את הבן?
אנחנו, שמפיצים את הרעיון שצריך להפסיק את המנהג הברברי הזה לאלתר?

אבל, הואיל וענו לך ברצינות, והואיל ואנשים רבים נוספים קוראים כאן, אז גם אני אכתוב את דעתי:

כאשר בן-זוגי נכנס לאינטרנט לחפש רופא/ מוהל הוא נתקל בהרבה מידע אודות המעשה עצמו שגרם לו לפקפק בכלל שהוא רוצה לעשות את זה לבן שלו
כל הכבוד לבן זוגך. נחמד לראות מסביב אנשים חושבים ומפותחים.

כדי שיהיה כמו כולם
לדעתי, זו סיבה מזעזעת לעשות משהו. בעצם את אומרת, אין לי שום סיבה אמיתית, רק מפני שיש אחרים שעושים את זה, אז "גם אני". ניתוח מיותר ומסוכן, במיוחד לתינוק.

האם יש מישהוא שמוכן אולי לחסוך מהבן שלי את עוגמת הנפש בעתיד
כמה עוגמת נפש יכולה להיות ממעשה הפיך?
מילה אפשר תמיד לעשות.
אבל כאשר המוהל חותך קצת יותר מדי, או חותך בצורה לא מספיק טובה ויוצר פין לא-סימטרי לכל החיים, או פגיעה בשופכה, או פין שנעשה עקום בעת הזיקפה בגלל צורת החיתוך וזה כואב כי אין שם מספיק עור במצב כזה, ועוד ועוד ועוד סיבוכים ותאונות במילה - את זה לעתים קרובות מדי אין שום אפשרות לתקן.
מה שכן, בישראל יש לרופאים בבתי החולים קודים מיוחדים לדבר בהם על פגיעות מוהלים בזמן המילה, כדי שההורים לא יבינו שהפגיעה נגרמה מהמוהל או מהמילה, אם רק אפשר למנוע את זה (לפעמים אין ברירה אלא לגלות להורים, כי הנזק גדול, ניכר ובלתי ניתן להסתרה, אבל משתדלים שלא).

מבחינה זו, תאונות מהסוג הזה כמעט לא קורות (קרו בארה"ב אצל רופאים לא מנוסים, דווקא בארץ יש רופאים-מוהלים רבים בעלי ניסיון ומומחיות) כאשר מבצעים את ברית המילה בבגרות. הפין גדול, העורלה כבר נפרדה מהעטרה, השליטה בחיתוך טובה יותר, ולמבוגרים עושים בהרדמה מקומית.

שאם לא נעשה מילה, הילד אולי יצא מזה ללא פגע, אבל לא בא לי לקחת סיכון
המשפט הזה הזוי בעיני, תסלחי לי.
אם תעשו מילה, הילד אולי ייצא מזה ללא פגע, אבל איך את יכולה לקחת סיכון? מילא בגלל אמונה, אבל סתם בשביל "להיות כמו כולם"?

אנחנו מוקפים בהמון משפחות שלא מלו את הבנים. זה הולך ונעשה יותר ויותר נפוץ בישראל.

שליחה על ידי אחת* » 15 מאי 2011, 18:31

אני יכולה בשמחה לספק לך מספרי טלפון של אלף גברים שמתחרטים על שעשו להם ברית מילה ואין שום ניתוח שיתקן את זה. בעצם, עם בעלך זה כבר אלף ואחד.

אני עם בשמת.
גם לגבי השאלה אם זה לא טרול וגם לגבי כל השאר.
ללכת עם העדר אינו תירוץ מספיק לגרום סכנת חיים לתינוק שלך.
אגב יצא לי להכיר ילד לא נימול (צריך להיות היום בערך בן 10-11) שאמא שלו סיפרה לי שאבא שלו עלה לארץ בילדות, לא נימול, ושהוא זה ששכנע אותה שזה ממש בסדר לא למול, גם חברתית.

אני מכירה ילד נימול שממש ממש רצה שיחזירו לו את העורלה אחרי שהכיר כזו אצל שניים מחבריו, אבל אי אפשר.

ממש רצה שיחזירו לו את העורלה
אני עצמי חושב לעיתים, היכן לעזאזל היא העורלה שלי? איפה היא מסתובבת? עם מי היא מבלה? האם אני אחראי איכשהו למעשים שלה?
האם אני יכול לתבוע שיקימו ועדת חקירה בעניני? מישהו יהיה מוכן להפגין איתי מול משרד הדתות? וכו'.
אבל אף פעם לא יוצא מזה כלום, התרגלתי כבר. פעם אולי יצא מזה סיפור קצר, מיני סידרה אולי. מתאים לערוץ עשר, לא החלטתי אם דרמה, דרמה-קומית או מוקומנטרי.

אבל למרות שאני עצמי הייתי שמח להשיב לעצמי את עורלתי ולמול במקום את הפין, את לבי, אני מוכן לשאול גבר שאני מכיר שביקש ונימול בגיל העשרה מסיבות חברתיות.
יש לציין שרבים עושים פירסינג, קעקועים ותוחבים סיליקון במקומות שונים בגופם מסיבות חברתיות גם הן.
אך מתוך כבוד לבחירה שלך אני מוכן לשאול אותו אם הוא מוכן לדבר עם בעלך.

צוויל

אני לא מכירה אף אחד שעשה ברית מילה מרצונו, מנגד אני מכירה כמה גברים לא נימולים ומאושרים שכך, כמו כן, אני מכירה לפחות חמישה בחורים שהצהירו בפני שהם מצטערים שנימולו, ומסרבים להעביר את ילדיהם הקיימים או העתידיים את אותו הניתוח.

שליחה על ידי עמית* » 16 מאי 2011, 01:25

את יכולה להתקשר לארגון ברית יוסף יצחק הם עשו כבר 46,000 בריתות לקטנים ומבוגרים ויכולים לתת לך את העצה המושלמת כולל למי להתקשר

נזכרתי שאני מכירה מישהו שעלה מברית המועצות ומל את העצמו בגילאי העשרה המוקדמים, מסיבות חברתיות. למותר לציין שזה לא שינה את מעמדו החברתי, וכאב לו די הרבה זמן.
אני מכירה שניים שעלו מברית המועצות ולא מלו את עצמם. הם חיים בשלום עם נשותיהם ועם הסביבה.

אני עצמי חושב לעיתים, היכן לעזאזל היא העורלה שלי? איפה היא מסתובבת?

והתשובה (מ"מצב האומה"):
http://www.youtube.com/watch?v=lzWfK7jGxi8

כדאי לצלוח את הפרסומת הקצרה בהתחלה ולהגיע לתשובה

רק עכשיו חשבתי שאולי זה פוגע בפותחת הדף
אז אם זה לא במקום
אפשר למחוק

(לא יכולתי שלא להגיב לצוויליך)

שליחה על ידי אלה* » 16 מאי 2011, 21:27

למה נמחקתי? שוב מוכיח עד כמה אין כאן פתיחות. הייתי, אף שילמתי, פרשתי, הצצתי שוב ונפגעתי. עצוב.

שמי שעושה בגיל מבוגר נאלץ בעצם לנתח החוצה גם את קצות העצבים שגדלו כל השנים האלו על העורלה
העצבים קיימים שם מגיל לידה, הם לא צומחים פתאום או במשך הזמן. אין לנו איבר בגוף שפתאום מופיעים בו עצבים באמצע החיים.
כשאני התחלתי להתלבט האם למול או לא, גיליתי עובדות מדהימות ומפתיעות על חתיכת העור הזו, שכורתים אותה לתינוק בלי לשאול לדעתו.
גיליתי שכל השקרים שהאכילו אותנו על העורלה הם פשוט.. שקרים. זה איבר חי, מרגיש, מעוצבב, תפקודי, חשוב, וכריתה שלו בעייתית גם כשברית המילה הצליחה בשלמות (אובדן של איבר בגוף, ירידה בהנאה מחיי המין אצל הגבר ובת זוגו) ועל אחת כמה וכמה כשלא- למשל: 25% מבין הגברים הנימולים סובלים מכאב בזקפה, שנגרם כתוצאה מכך שחתכו כמה מילימטרים יותר. זה מטורף!

יש תינוקות שחותכים להם פחות מדי, אחר כך מתקנים להם (אני מכירה שלושה כאלה), יש תינוקות שמדממים כמעט למוות.
יש תינוקות שאיבדו את איבר המין שלהם! אז זה קורה אחת למיליון. מעניין ת'סבתא שלי! איך מרגיש האחד ממיליון הזה?? הרי זה לא ניתוח חיוני, שנועד להצלת חייו של התינוק או לפתרון של בעיה רפואית.
ותודה לבשמת, שכתבה באיזשהו דף פעם על ברית מילה משפט מכונן מבחינתי: אם יש דילמה בין עשיה לבין אי עשיה, אנחנו בוחרים באי עשייה. כי היא הפיכה. (טוב, זה היה במילים אחרות, עם איזה דיון משפטי (-:)

אני לא מבינה למה למול מסיבות חברתיות. הסיטואציה הראשונה שבה יש כורח לגבר לחשוף ולהשוות את הבולבול שלו זה בצבא, ואני תקווה כי עד גיל 18 הצלחנו ליצוק בילד בטחון בעצמו ובמי שהוא. ואם לא- שיעשה ברית. בחירה שלו.
כשהם קטנים, הם לא רואים שום הבדל בין הבולבול שלהם לשל החברים (הגדול שלי נימול, יש לו חברים נימולים ולא נימולים)- זה פשוט לא ממש מעניין אותם.
היום כבר יש המון ילדים לא נימולים- אני מכירה אישית לפחות עשרה ילדים כאלה, ואת זה אני יודעת כי הם השתינו לידי. אני מניחה שבין הגדולים יותר, שכבר לא משתינים בכל פינה, יש עוד כמה וכמה שגם הם לא נימולים.

לעתים קורה שיש חשד בטרול, חשד שהוא מוצדק או לא מוצדק, ומתפתח דיון שמסתבר, שהוא רלוונטי להרבה אנשים. האם קיומו או אי קיומו של הטרול מצדיק את קטיעת הדיון, מחיקת הדף והנושא? האם הדף לא יכול לעזור לאנשים שיגיעו אליו היום או בעתיד, ומתחבטים באותה בעיה?
בעיני הנושא חשוב ורלוונטי, ואותי לא מעניין אם התחיל אותו טרול, פיית שיניים או שדון יער (-:
אם יש דף דומה, אפשר לבדוק העברה לשם. אם לא- הדף לגיטימי בפני עצמו.

אני מכירה מישהו שבגיל 20 ומשהו החליט לעשות לעצמו ברית מילה, אחרי שבמשך שנים הרגיש חריג וחי כל הזמן בחשש שחבריו יגלו זאת וילעגו לו. בצבא הוא עבר מסכת שלמה של נסיונות להסתיר את עצמו במקלחות ועוד שלל מבוכות שכאלה, מכיוון שאמו - הלא יהודיה - התעקשה שיישאר לא נימול. אחרי הברית (שנערכה על ידי מנתח בבית חולים) הוא הרגיש הרבה יותר שלם עצמו....

פלפלת ההיבט החברתי נטחן עד דק בדפים אחרים רבים באתר P-:

אצלנו בוציק נימול וזה הקטן גדול יהיה שלם.
בת של חברים רואה את הבוציק משתין בקיר, צופה בי מחליפה חיתול לזה הקטן, וטוענת: יש לו בולבול כמו לבוציק!
אם לא מסבים את תשומת ליבם, השוני לא יהיה בעיניהם מוחשי. זה הקטן כנראה יתפוס הרבה מאד תשומת לב בחייו לא בשל איברו השלם, אלא בשל ג'ינג'יותו המהודרת. אי אפשר לעבור איתו בשום מקום בלי שיעצרו אותנו על כל צעד ושעל.

שליחה על ידי אמא* » 18 מאי 2011, 08:01

אני חיכיתי מתי ילדי יבחינו בהבדל. בגיל 5 אחרי שראו הרבה ילדים מכל הסוגים, הם עוד לא שמו לב שהילד שלנו שלם ואחרים חלקם נימולים.
מכירה רוסי שהגיע לארץ ובגיל 18 עשה מילה. אמר שהיה חשוב לו לא להיות שונה מגברים אחרים. אלא מה, הגבר האחרון שראה את הפין שלו היה הרופא שמל אותו. היום הוא כבר הרבה שנים אחרי, לא מבין למה עשה את זה.

בפורום "מוותרים על ברית מילה" בתפוז, השתתף עד לא מזמן גולש אחד שבגיל ההתבגרות ביקש (וקיבל) לעבור מילה. היום הוא איש בוגר, איפשהוא באמצע שנות העשרים שלו אם אני לא טועה. הוא מצר מאוד על טעותו. אם מתאים לך את יכולה לחפש שם את הודעותיו, הוא מפרט באופן מאוד מדוייק את התחושות באיבר המין לפני ואחרי המילה, ומדוע הוא כל כך מצטער על כך וחושב שעשה טעות חמורה

שליחה על ידי השקפה* » 22 מאי 2011, 02:47

כאמא לבן חמש אמיתי ולא דמיוני כלל, הוא וחבריו בכלל לא מדברים או מתענינים בשום צורה שהיא במה שיש להם בקצה הפין. למען הסר ספק יש ביניהם נימולים ולא נימולים כאחד (ביחס של 1:1), ולא אלה ולא אלה יודעים שהם אמורים להרגיש שונים או חריגים.

כגננת לגיל הרך, בעלת נסיון רב בטיפול בילדים רכים ורבים ולא דמיוניים כלל, ישנם לא מעט ילדים שכבר מגיל שנתיים מאוד מתעניינים במה שיש להם בקצה הפין, בגודל באורך וכדומה. יש עוד דברים בעולם חוץ מבן החמש שלך ו חבריו ולכן הסיפור של פלונית רחוק מלהשמע דמיוני

שלום אני הריונית עתידה ללדת בן בספטמבר. אינני מעוניינת לקיים ברית מילה ויותר מזה, מחפשת קהילה בה ילדים שלמים זה דבר נפוץ , שאפשר לגור בסביבתה. האם פרדס חנה זה הכיוון?

ישנם לא מעט ילדים שכבר מגיל שנתיים מאוד מתעניינים במה שיש להם בקצה הפין
מתענינים ברמה שהם מעונינים לעבור פרוצדורה רפואית כדי לכרות את קצה הפין שלהם? או מתענינים ברמה שהם מספרים למשל לאמא שלהם "לחבר X יש בולבול מבולגן ולי יש בולבול מסודר" (סיפור אמיתי, ציטוט של ילד נימול בן חמש שראה את חברו הלא נימול מבין חוג מכרי).
סורי, אבל עד שלא אתקל בסיפור מיד ראשונה ממקור מוכר ומזדהה לא אאמין שילד בן חמש יבקש לעבור ניתוח (!) בהרדמה מלאה מרצונו החופשי, או שהוריו יאפשרו לו.

באתר הזה תמצאי מתנגדים פנאטיים לברית מילה.
כמו ללכת לצמחוני ולבקש ממנו מתכון להכנת סטייק!

כשהבן השלישי שלי היה בגן, היה איתו ילד שהחסיר בערך חודש מהשתתפות בגן, כי הוא נאלץ לעבור ברית, כשהיה בן 5 מטעמים רפואיים.
א. באתר של חינוך ביתי החסרת ימי "לימודים" לא עושה הרבה רושם

ב.ומה על אלו שמתו בברית ולא הגיעו לגן?
ג.שכן שלי, בן עשר (נוצרי) עבר ברית מילה בגיל עשר , והחסיר שני ימי לימודים.

בעיני, השאלה הרלוונטית שצריכה להישאל ע"י פותחת הדף היא, מה הסיכוי שבנה הלא נימול ירצה לעבור מילה בהמשך חייו? מהי הסטטיסטיקה לגבי שביעות הרצון של הלא נימולים לגבי אי מילתם.
אני בתחילתו של הריון נוסף <יוצאת מהארון פה> ולא בטוח שמזלי ישחק לי שוב ותצא בת. בעלי מעוניין במילה (אם ורק אם זה בן) כי אחרת לעבור מילה בגיל מבוגר זה כבר לא פשוט. ואני תוהה כל פעם מאיפה לו הביטחון הגדול שבנו יהיה מעוניין במילה.

שליחה על ידי אמא* » 22 מאי 2011, 19:54

כי אחרת לעבור מילה בגיל מבוגר זה כבר לא פשוט

זה מיתוס. סיפרתי כבר שמכירה אחד שעבר מילה. זה דווקא ניתוח קטן שמחלימים ממנו תוך שבוע. העורלה הרי כבר נפרדת מן העטרה, החיבור הוא קו דק. זה לא כמו שבגיל רך צריך לתלוש את העורלה מן העטרה (מה שמכונה "פריעה"). בגיל צעיר זה לא פשוט.

אני תוהה כל פעם מאיפה לו הביטחון הגדול שבנו יהיה מעוניין במילה
צודקת. בדקתי כשהתלבטתי, נראה שהמקרים של חוסר שביעות רצון מהעורלה הם מעטים ובעיקר שייכים למהגרים שהגיעו לארץ, והרגישו הרבה אי שייכות וקישרו אותה בעיקר לעורלה. בקיצור אלו הרוסים החביבים. מקרים אחרים אני לא שמעתי.

ה מיתוס. סיפרתי כבר שמכירה אחד שעבר מילה. זה דווקא ניתוח קטן שמחלימים ממנו תוך שבוע. העורלה הרי כבר נפרדת מן העטרה, החיבור הוא קו דק. זה לא כמו שבגיל רך צריך לתלוש את העורלה מן העטרה (מה שמכונה "פריעה"). בגיל צעיר זה לא פשוט.
נכון, אבל פתאום העטרה חשפה לחיכוכים וזה יכול להיות כואב. מאוד.

שליחה על ידי השקפה* » 23 מאי 2011, 23:22

מתענינים ברמה שהם מעונינים לעבור פרוצדורה רפואית כדי לכרות את קצה הפין שלהם?

הם לא מבינים את המשמעות של הפרוצדורה אבל אני יכולה להאמין שילד שחווה פגיעה חברתית בעקבות היותו לא נימול יכול לדרוש שימולו אותו (בגיל הזה) מבלי להבין את המשמעות של הרדמה מלאה והורדת העורלה.

הם לא מבינים את המשמעות של הפרוצדורה אבל אני יכולה להאמין שילד שחווה פגיעה חברתית בעקבות היותו לא נימול יכול לדרוש שימולו אותו (בגיל הזה) מבלי להבין את המשמעות של הרדמה מלאה והורדת העורלה.
בגיל שנתיים???
O-:
(פגשת פעם ילד בן שנתיים?)

, אני חושבת שמדובר על כך שקצות העצבים יגדלו, פשוט הם יגדלו על האיבר הנימול, שנשאר. ככל הידוע לי, תאי עצב אינם יכולים לצמוח מחדש והעורלה איננה יוצאת מן הכלל.
בניגוד לקצות עצבים שגדלו לאורך שנים על חלק שבגיל 30 מורידים אותו, אצל תינוק נימול מה שגדל אחרי הברית - גדל על ממנת להשאר שום לא דבר לא גדל אחרי הברית, אלא האזור רק מצטלק .

אני מקווה שמי שפתחה את הדף, לא תחזור להצית בו-
אם לא שמתם לב, היא "נעלמה". מדובר בטרול, שיושב ונהנה מההצגה שכולכם עורכים לכבודו P-:

אנחנו מוקפים בהמון משפחות שלא מלו את הבנים. זה הולך ונעשה יותר ויותר נפוץ בישראל.
משפט כזה עצוב לא שמעתי הרבה זמן!

נכון, אבל פתאום העטרה חשפה לחיכוכים וזה יכול להיות כואב. מאוד
זו רק עוד סיבה להעדיף מילה בגיל מבוגר. דמייני איזה כאבי תופת עובר תינוק שזה עתה מלו אותו, בשר העטרה חשוף לאחר שהעור קולף ממנה (שלא כמו העטרה של המבוגר), אם הוא מחותל אז כל מתן שתן בחיתול הוא צריבה ואין לו שום אפשרות להמנע מכך. הוא לא מסוגל להבין מה עשו לו ולמה ואין לו שום כלים ולהתמודד עם מה שעובר עליו. בניגוד למבוגר שעובר הליך הרבה יותר פשוט והכל מבחירה ומרצונו.

שיושב ונהנה מההצגה שכולכם עורכים לכבודו
מה פתאום. הדף הוא לא לכבוד מי שפתח/ה אותו, אלא עוסק בנושא שמעניין פה עוד אנשים ונאמרים בו דברים רציניים ולעניין.
את התגובות הלא רלבנטיות אפשר תמיד לנקות מתישהו.

זה אכן דיון תורם שנאמרים בו דברים מעניינים, בין אם היא טרול או לא (ובדיוק מאותה סיבה נראה לי שזה לא ממש משנה)

אני מכירה מישהו שעלה מרוסיה והחליט בגיל 5 לעבור ברית כדי להיות כמו כולם בגן. ההורים הסכימו ואירגנו לו ברית. אבל זה כמובן לא שינה כלום, כי הוא עדיין נשאר רוסי ולא כמו כולם... מי שמקובל חברתית יכול להיות כמו שהוא (שמן / בלי ברית / נמוך) וזה לא יעורר שום תגובות מצד הילדים. לעומת זאת, באותה קבוצה יכול להיות מישהו לא מקובל, שגם אם הוא יהיה הכי כמו כולם כבר ימצאו על מה לרדת עליו.
הורים מפרגנים, מקשיבים ומכבדים, שגם מקבלים אליהם הביתה באהבה את החברים של הילד, יוכלו לגדל ילד שמאמין בעצמו ועם הרבה ביטחון עצמי, שלא יצטרך לעולם לעשות ברית משיקולים חברתיים.

הבן שלי לא נימול, הוא בן שלוש וחצי.
לפני שבוע הלכנו ברחוב ואשה אחת צחקה עליו "אולי אתן לך את העקבים שלי?", נכון, הוא נמוך. אבא שלו נמוך ואמא שלו נמוכה והוא, קרוב לודאי יהיה נמוך ויהיו עוד הרבה אידיוטים בחיים שיצחקו עליו גם בגלל זה.
אולי יש איזה ניתוח שאפשר לעשות כדי למתוח אותו? שמעתי פעם על ניתוח שבו מנסרים את עצמות השוקיים, מפרידים אותן בעזרת פלטינות כאלו מבחוץ ונותנים לעצם איכשהו להתאחות לאט לאט. זה יכול קנות לו עוד איזה 10 ס"מ, לא?
אבר המין הלא נימול שלו, אגב, היה בתוך המכנסיים, את הנומך שלו אי אפשר (וגם לא ממש מקובל, אלא אם כן אתה האומן לשעבר המוכר כפרינס) להלביש.
אה, כן, יש לו גם אזניים גדולות יחסית...

אולי בעצם צריך ללמד את הילדים לאהוב את עצמם כפי שהם?

שמעתי פעם על ניתוח שבו מנסרים את עצמות השוקיים, מפרידים אותן בעזרת פלטינות כאלו מבחוץ ונותנים לעצם איכשהו להתאחות לאט לאט. זה יכול קנות לו עוד איזה 10 ס"מ, לא?
כן. זה ניתוח אורתופדי שעושים לילדים (יש לנו קרוב אורתופד ילדים מומחה מהטובים בארץ, עשה את הפרוצדורה הזאת הרבה).

שליחה על ידי השקפה* » 25 מאי 2011, 23:06

(פגשת פעם ילד בן שנתיים?)

א. רבים
ב. דיברתי על בן החמש דוקא

שליחה על ידי אבא* » 25 מאי 2011, 23:41

אין לנו ההורים דרך לדעת מה יגרום לילדנו עוגמת נפש יש לנו רק את היכולת להיות כנים עם עצמנו ולבכור לפי דרכנו
את הבכירות של ילדנו הם יעשו בעצמם לפי השקפת עולמם
אין לנו שליטה על עוגמת הנפש שלהם אין לנו דרך לדעת מה יהיו התוצאות של מעשנו
כל אחד צריך לפעול לפי דרכו להאמין בדרכו (הנבואה ניתנה לשוטים)

שליחה על ידי אבא* » 25 מאי 2011, 23:46

סליחה על טעויות הכתיב הדפסה במחשב זרה לי ומלחיצה אותי

אני תומכת בכל לבי במי שמחליט לא למול את בניו, ואם זאת המשפט דמייני איזה כאבי תופת עובר תינוק שזה עתה מלו אותו, בשר העטרה חשוף לאחר שהעור קולף ממנה (שלא כמו העטרה של המבוגר), אם הוא מחותל אז כל מתן שתן בחיתול הוא צריבה ואין לו שום אפשרות להמנע מכך. הוא לא מסוגל להבין מה עשו לו ולמה ואין לו שום כלים ולהתמודד עם מה שעובר עליו הוא מופרך לחלוטין. אם הוא היה נכון, הרי שכל תינוק לאחר הברית היה בוכה וצורח בכל מתן שתן, ואני יכולה להעיד על שלושה תינוקות שלא בכו לא בזמן הברית (היתה בהרדמה מקומית) ולא בשום שלב אחריה, כולל בעת מתן שתן.
יש מספיק נימוקים נגד מילה גם ככה (בראש ובראשונה שזה מנהג מיותר וברברי), לא צריך להמציא סתם.

יכול להיות מישהו לא מקובל, שגם אם הוא יהיה הכי כמו כולם כבר ימצאו על מה לרדת עליו.
לחלוטין!

אולי בעצם צריך ללמד את הילדים לאהוב את עצמם כפי שהם?
וואו! חדשני ומפתיע! אבל הרבה יותר פשוט למול אותם, לא? (נכתב בציניות, כמובן)

הרי שכל תינוק לאחר הברית היה בוכה וצורח בכל מתן שתן, ואני יכולה להעיד על שלושה תינוקות שלא בכו לא בזמן הברית (היתה בהרדמה מקומית) ולא בשום שלב אחריה, כולל בעת מתן שתן.
אני יכולה להעיד על תינוקות שצרחו את עצמם לדעת במהלך הברית (אחד מהם שלי). ואני יכולה להעיד על תינוקות שצרחו את עצמם לדעת בכל השתנה (לשמחתי, לא כך היה עם הבן שלי).
אז בקיצור, אפשר להתווכח עד מחר עד כמה זה כואב- ואני אומרת שלכל תינוק התגובה שלו אבל לומר שזה לא בכלל כואב זה קצת הזוי. (הלו? חותכים להם את הבולבול??)

שליחה על ידי אמא* » 26 מאי 2011, 09:41

נכון, אבל פתאום העטרה חשפה לחיכוכים וזה יכול להיות כואב. מאוד.

כן, אבל לא לזמן ארוך. מה שקורה הוא שהעטרה מאבדת מהרגישות שלה, ואז זה מפסיק לכאוב. כמה ימים לפי העדויות.
וזה בדיוק מה שעצוב בעניין של המילה: לוקחים מקום רגיש ועדין בגוף האדם, חושפים אותו וכך הוא הופך לפחות רגיש. איזה הפסד.

אבל לומר שזה לא בכלל כואב זה קצת הזוי
או קצת הזוי, או מתאים לאסכולה הרפואית הטוענת שבגיל הזה העצבים באזור עוד לא מפותחים.

מניסיוני, יש תינוקות שכואב להם מאוד ויש תינוקות שלא כואב להם בכלל. אפשר לראות את זה, זה מאוד ברור. ואפשר גם להשליט את ההשקפה על המציאות. לשני הכיוונים.

וואו! חדשני ומפתיע! אבל הרבה יותר פשוט למול אותם, לא? (נכתב בציניות, כמובן)
סרקזם, לא ציניות.

את הבכור שלי מלנו (לצערי), ואחרי שההרדמה פגה, בדיוק 4 שעות אחרי הברית - הוא התחיל לצרוח ולצרוח ולצרוח.
עד אז הוא היה תינוק שליו, רגוע ומקסים (מלנו בגיל חודש וחצי בגלל שהיה פג ועם צהבת ילודים). הוא הסתכל עליי במבט מלא משמעות -
מה עשיתי, שמגיע לי את הכאב הזה?
מיותר לציין (או שלא מיותר) שאת הקטן לא מלנו. היום, כשהוא כמעט בן 3, השכנה בת ה9 שמה לב שהבולבול שלו שונה משל אחים שלה. (הוא בדיוק הרטיב אצלם בבית, ולכן היה בלי מכנסיים ותחתונים). הסברנו לה, שהוא לא עשה ברית ואמא שלה אמרה - איש באמונתו יחייה. ובזה נגמר העניין. לא נידו אותנו ולא הפסיקו לאהוב את הגוזל המקסים והנהדר הזה. צוחקים "עליו" יותר בגלל השנינויות שיש לו, שלא מתאימות לילד בגילו, וזה מצחיק.
אח שלו, שבן 5.5 עכשיו, עוד לא הבחין בהבדלים בינהם. הוא חושב שהם נובעים מכך שהוא גדול יותר.
דיבורים בגיל 5 שרוצים לעשות ברית, כי לכולם יש בולבול אחר?הזוי ולא מציאותי...
(גם הבת שלי רצתה עגילים כי לכולם יש - ואת זה רואים. היא רצתה מגיל 5 ואמרתי לה, שכשהיא תהיה בת 10, נדבר...)

לילה טוב ושקט.

_וואו! חדשני ומפתיע!!אבל הרבה יותר פשוט למול אותם, לא? (נכתב בציניות, כמובן)
סרקזם, לא ציניות._
ה- וואו! חדשני ומפתיע!_ נכתב בציניות, ה- _אבל הרבה יותר פשוט למול אותם, לא? בסרקזם. (-:

שליחה על ידי נועה* » 27 מאי 2011, 11:28

איש באמונתו יחייה....
"הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"
וזה ליתר דיוק המשפט אבל כולנו מרגישים מאוד צדיקים אז אולי בגלל זה אנחנו משתמשים בזה על ימין ושמאל.....

ה- וואו! חדשני ומפתיע!! נכתב בציניות, ה- אבל הרבה יותר פשוט למול אותם, לא? בסרקזם
שמחה להחשב סרקסטית ולא צינית, ציניות זו תכונה כל כך עיברית...

אם הוא היה נכון, הרי שכל תינוק לאחר הברית היה בוכה וצורח בכל מתן שתן, ואני יכולה להעיד על שלושה תינוקות שלא בכו לא בזמן הברית (היתה בהרדמה מקומית) ולא בשום שלב אחריה, כולל בעת מתן שתן.
ואני יכולה להעיד על עשרות תינוקות שצרחו ובכו בכל מתן שתן כאילו מלים אותם שוב. את חלקם אני מכירה אישית ועוד כמה עשרות תוכלי למצוא בכל פורום הורות (בעיקר בתקופה הראשונה אחרי הברית, אחר כך חולף הזמן והאמא משכנעת את עצמה שהוא "לא צייץ" ).
ובלי קשר לדעה האישית שלך, העובדה היא שבברית מקלפים את העור מעל פני האיבר ומשאירים פצע שהוא דומה לכוויה. זו עובדה. אם את רוצה לשכנע את עצמך שהפיזיולוגיה של התינוק היא שונה משל בן אדם אחר והוא לא חש כאב כשמקלפים את העור מאיבר מינו, כמובן שלא יהיה אפשר לשכנע אותך אחרת.

מתאים לאסכולה הרפואית הטוענת שבגיל הזה העצבים באזור עוד לא מפותחים.
אין שום אסכולה רפואית כזאת. אפילו לפגים עושים ניתוחים רק עם הרדמה אז ברור שתינוק שנולד במועד חש כאב.

_מתאים לאסכולה הרפואית הטוענת שבגיל הזה העצבים באזור עוד לא מפותחים.
אין שום אסכולה רפואית כזאת_
דווקא היתה. יכול להיות שיש עדיין רופאים שמאמינים בזה.
האסכולה הזאת לא הסתמכה על שום דבר: לא עדויות, לא מחקר, לא התבוננות פשוטה בתינוקות, שום כלום.
זו היתה אמונה עיוורת של רופאים שאיפשרה להם לעולל לתינוקות כל דבר בטענה שהתינוק ממילא לא מרגיש.
וכן, במשך מאות שנים עשו לתינוקות ניתוחים ללא כל הרדמה בגלל אמונה זו.
ודרך אגב, אותה אמונה שררה גם לגבי בעלי חיים. טענו שאין להם כלל רגשות והם לא מרגישים דבר.

רק במהלך המאה העשרים (!) הצליחו גופים שונים לשכנע שהן התינוקות והן בעלי החיים חשים כאב.

באתר הזה תמצאי מתנגדים פנאטיים לברית מילה.
כמו ללכת לצמחוני ולבקש ממנו מתכון להכנת סטייק
ואפשר למצוא פאנאטים לברית מילה, שזה שם מכובס לחיתוכים אכזריים באיברי המין, כי בעיקר מדובר בתינוקות חסרי ישע, מתוך אמונה פאנאטית מאמינים שחותכים את הזין וזה ברית עם אלוהים.
היגיע הזמן שתכירו שזו לא המצאה יהודית, והרבה לפני "אברהם אבינו" היו חיתוכים באיברי המין, כמו שהיו הקרבת בנים לאלים. לשם הדיוק, זה לא ברית, זו חרפה (בראשית לד - לא נוכל לעשות כדבר הזה, לתת את אחותנו לאיש אשר לו עורלה, כי חרפה היא לנו) כלומר אמונה איוולת.
לא סתם עורלה, פאנאטים גם הוסיפו את הפריעה!
זו אמונה עיוורת שאפשרה לעולל לתינוקות כל דבר בטענה שהתינוק ממילא לא מרגיש.
כמו האמונה העיוורת והטפשית, שביום השלישי זה כואב יותר. (שם פסוק 25)

יש לציין שרבים עושים פירסינג, קעקועים ותוחבים סיליקון במקומות שונים בגופם מסיבות חברתיות גם הן.
אז שיעשו גם מילה אם הם רוצים. אבל לא בתינוקות חסרי ישע! אפילו להחזיק אותם צריך בעדינות, אז לחתוך??

מתאים לאסכולה הרפואית הטוענת שבגיל הזה העצבים באזור עוד לא מפותחים
שתי המגיבות לי פספסו את המילה באזור{{}}.
וגם עוד כמה דברים שכתבתי.

זה לא משנה. כי ככה וככה זו המצאה הזויה חסרת כל בסיס.

_אין שום אסכולה רפואית כזאת
דווקא היתה. יכול להיות שיש עדיין רופאים שמאמינים בזה._
הכוונה היא שאין אסכולה כזאת בהווה ואם יש רופאים שטוענים כך, כנראה שהכסף הנאה שמרווחים מבריתות, משבש את דעתם.

_האסכולה הזאת לא הסתמכה על שום דבר: לא עדויות, לא מחקר, לא התבוננות פשוטה בתינוקות, שום כלום.
זו היתה אמונה עיוורת של רופאים שאיפשרה להם לעולל לתינוקות כל דבר בטענה שהתינוק ממילא לא מרגיש.
וכן, במשך מאות שנים עשו לתינוקות ניתוחים ללא כל הרדמה בגלל אמונה זו._
בדיוק! אבל היום יודעים שיש צורך באלחוש אפילו לפגים שכביכול פחות מפותחים אז ברור שתינוק שנולד במועד הוא בעל מערכת עצבים בשלה. לא ברור איך אפשר להעלות על הדעת לחתוך תינוק ללא אלחוש.

_שתי המגיבות לי פספסו את המילה באזור.
וגם עוד כמה דברים שכתבתי._
לא פספסתי - זה פשוט לא רלבנטי ולא נכון. אין אזור בגופו של תינוק בריא שבו מערכת העצבים לא מפותחת והוא לא יחוש בכאב בגלל זה.

אין אזור בגופו של תינוק בריא שבו מערכת העצבים לא מפותחת והוא לא יחוש בכאב בגלל זה.
העניין הוא לא שהתינוק לא חש כאב, אלא שהוא עדיין לא יודע לדבר, ולכן לא יכול להגיד שכואב לו (וכמובן לא לתבוע על כך שעשו לו ניתוח בלי הרדמה...).

_אין אזור בגופו של תינוק בריא שבו מערכת העצבים לא מפותחת והוא לא יחוש בכאב בגלל זה.
העניין הוא לא שהתינוק לא חש כאב, אלא שהוא עדיין לא יודע לדבר, ולכן לא יכול להגיד שכואב לו (וכמובן לא לתבוע על כך שעשו לו ניתוח בלי הרדמה...)._

נכון מאוד. אני פשוט התייחסתי לכותב שטען שיש אסכולה רפואית כלשיה לפיה אצל תינוק בריא יתכן אזור עם עצבים עוד לא מפותחים ובכלל לרעיון ההזוי שיש תינוקות בריאים שלא חשים כאב. כי אין.

לא פספסתי - זה פשוט לא רלבנטי ולא נכון. אין אזור בגופו של תינוק בריא שבו מערכת העצבים לא מפותחת והוא לא יחוש בכאב בגלל זה

טוב. הוא אשר אמרתי.

ואגב, עולם חדש מופלא{{}}, לא יודעת איך זה אצל התינוק שלך, אבל שלי יודע מצוין להגיד שכואב לו.

מכירה מישהו שעבר מילה בגיל 40 כשהחליט להתגייר גיור רפורמי (וסו״ס זכה לחתונה יהודית ..)
הוא בריטי וכמעט התעלף כשרציתי לשאול משהו בנושא..
המרגיעון: ״החסרונות הם היתרונות״

חייתי עם גבר לא נימול ואף פעם לא ממש התרגלתי. אבל מעולם לא עלתה בדעתי האפשרות לבקש ממנו לעבור מילה.
מודה שכל הנימוקים נגד מילה מאד משכנעים, אך אישית מניחה שלו היה נולד לי בן, קרוב לוודאי שהיה עובר ברית מילה.
לשמחתי, נולדה לי בת

חייתי עם גבר לא נימול ואף פעם לא ממש התרגלתי.
למה לא התרגלת? למה יש להתרגל?

כי אחרת לעבור מילה בגיל מבוגר זה כבר לא פשוט

ובכן, נחשפתי במקרה למחקר על יעילותה של פרוצדורה של מילה (למבוגרים) ללא ניתוח.

[מסתבר (לי) שברואנדה יש מבצע ענק למול כמה שיותר גברים, כיוון ש-HIV ואיידס מאד מאד נפוץ שם.
הטענה (אני משערת שמבוססת, אבל לא יודעת מה המקור) היא שקיומה של עורלה מעלה ב-60% את הסיכון להידבקות בוירוס באיזורים מוכי HIV כמו בסהרה (לא זוכרת מה הנתונים לגבי איזורים כמו ישראל, אבל זוכרת שהעלייה בסיכון זניחה ביותר, בעיקר כשמקיימים יחסי מין מודעים/מוגנים).]

אז המציאו מכשיר (החלטתי לחסוך מכם את הפרטים הגרפיים), ומי שרוצה לעבור מילה בבגרותו - יכול לעשות כן כמעט ללא כאב (ממש ללא הרדמה), בלי דימום ובלי ניתוח.
בקיצור, בשלב הזה ממש לא בא לי להמשיך לחשוב/לכתוב על הנושא הזה. מצטערת שמשאירה את המידע עלום. למתעניינים - הציורים ממתינים בקישור (ממש עושים חשק P-:{{}}).

בשורה התחתונה - הכאב במילת הפין בגיל מבוגר - ממש לא צריך להוות שיקול מדוע למול תינוקות שזה עתה בקעו
לידיעתכם..

אז זה בכלל סותם את הגולל על הצורך הרפואי במילת תינוקות בני 8 ימים. תמיד אפשר לעשות זאת בגיל מבוגר יותר, מבחירה, ללא דימום ועם מעט כאב ( רק חבל השיקול הזה לא ממש משפיע על כל החילונים שמלים בגיל 8 ימים כי ככה נהוג).

הצורך הרפואי
מסכימה.
זה בדיוק כמו לחסן לצהבת B ביום הלידה. אפשר להתווכח על הצורך בחיסון, אבל אפשר עוד יותר להתווכח על המועד..

אני שמעתי פעם - ממש לא מהכרות אישית וסליחה אם זה לא נכון - שמי שעושה בגיל מבוגר נאלץ בעצם לנתח החוצה גם את קצות העצבים שגדלו כל השנים האלו על העורלה.
סלחנו אבל זה ממש ממש ממש ממש לא נכון. כל המשותקים וכרותי הגפיים היו שמחים אם היה קשר בין מה שכתבת לבין מציאות ואנטומיה אך לצערם, עצבים לא "גדלים כל השנים" וברגע שכרתת איבר, כרתת גם את כל העצבים שהיו יחד איתו.

מה שאני מחפשת (והדבר היחיד שישכנע את בעלי) זה בחור שעשה ברית מילה בגיל יותר מבוגר מתוך בחירה כי היה קשה לו חברתית
אני מכירה מישהו כזה שמל את עצמו כי "היה לו קשה חברתית" ונחשי מה? המשיך להיות לו קשה חברתית רק שעכשיו הוא גם כרות עורלה ומצטער על כך.
את מנסה למצוא וודאות והבטחות ב- 100% במקום שהם פשוט לא קיימים. רדי מזה ותהיי שמחה שבעלך חסך מבנך ניתוח מיותר, מסוכן ובלתי הפיך.