לעלות על הגל

[אילה_א*]

כמה טבו שחזרת

[אילה_א*]

טוב

[פריחה_והתחדשות*]

מי הלך?אני פה:-)
סתם לפעמים לא יוצא כלום.
תמיד יש את ההרגשה שהדבר המעניין כבר נאמר ומעכשיו הכל משעמם

[בלוגית*]

אני כאן
מכינה חמין ולפני כן מבשלת את השעועית.
מבשלת ומבשלת . השעועית (האורגנית, היקרה!!) כנראה אינה טרייה בלשון המעטה, כי כבר שלוש שעות השעועית מנסה להתבשל והיא קשה כאבן.
מה זה בא ללמד אותי?
שצריך סבלנות?שכל דבר לוקח זמן? שגם שעועית אורגנית זקוקה לספייס שלה?
טוב, נחכה.

[אילה_א*]

יש!!!

[פלוני_אלמונית*]

חיכיתי חכיתי
בכיתי בכיתי
השעועית עדיין קשה. טוב, החלטתי לתת לה עוד זמן מה. בסוף היא התרככה אבל פחות מתמיד ואחרי שעות ארוכות
מסקנה:לא כל הנוצץ- אורגני

[harmo_ny*]

קראתי הההכל
תודה לך
פעם ראשונה שצחקתי בקול מדברים-ואני בעבודה!
מקווה להמשך
חוץ מזה עכשיו יש לך עוד קורא נאמן כך שעם עודד אנחנו לפחות שניים...

[פריחה_והתחדשות*]

טוב , קשה לכתוב בבלוג כשאני ביאכטה שלי.לא, אני לא מפליגה לשום מקום, אני שונאת ים אבל המעמד מחייב.
קצת קשה לעלות במדרגות של היאכטה עם העקבים הדקיקים האלו, אבל הייתי חייבת משהו שיתאים לחליפת המלחית שלי. כל כך כיף שאת יכולה להרשות לעצמך כל דבר, לא לחשוב פעמיים לפני שאת קונה עוד בגד, נפגשת עם העוזרת האישית שדואגת לחשבונות וכל הניירת המעצבנת.
גם עכשיו, עם הלפטופ החדיש שלי, אני יושבת לי בסוויטה שלי. מה אכפת לי אם הילדים מלכלכים את הקירות עם רוטב הספגטי, צריך לייצר קצת עבודה לעוזרת.
בעלי עדיין לא נמצא המון, הוא עובד. הוא אוהב את העבודה שלו, גם עכשיו שאנחנו כל כך עשירים. טוב שיש לו תעסוקה בחיים. הגברים האלו לא נהנים רק מהדברים החשוביים בחיים (נעליים), הם חייבים לעבוד.
סבא וסבתא לקחו את הילדים לבלות. כשהם חזרו אני מוצאת את עצמי עצבנית וצועקת. למה אני כל כך עצצבנית אחרי שהיה לי שקט? אולי כי רציתי עוד שקט. אולי כי אני מתמצנת על הילדים ומבועסת שעשו כיף עם מישהו אחר ויזכרו תמיד איך היה כיף עם סבא וסבתא ב.... ואילו אמא תמיד רק צועקת?
אז תסתמי
מה זה התפקיד הזה, הכפוי טובה שרק צריך להזכיר הכל לכולם, לדאוג שתהיה כביסה ולשמור על המורל.
איך קוראים לתפקיד של העצבנית שרק דוחפת אוכל?
אה, אמא

[סגו_לה*]

חזרת !

אין כמו אמא בעולם:-)

[אילה_א*]

יש!!!

[יעל_ג*]

וואו, קראתי הכל מהתחלה עד הסוף - (שימי לב לשעה- אני גונבת שעות לבד, אחרת אשתגע) - את כותבת נפלא. הזדהתי, צחקתי, בכיתי... רצה לקרוא את "פריחה והתחדשות".

[פריחה_והתחדשות*]

שמתי לב לקמט שיש במצח שלי. קמט כזה שגםנובע מהשמש, אבל גם נובע מכך שבראש שלי יש אין סוף דאגות,חששות ומחשבות מטרידות. לא, עוד לא עשיתי בוטוקס.
החלטתי לתרגל מחשבה חיובית. התחלתי להגיד"משהו נפלא עומד להתרחש". כל בוקר שאני כמה אני מחליטה שהיום יקרה משהו נפלא וכולי ציפיה טובה לתהות מהו הדבר הזה.
וזה כבר שבוע ודי עובד. היום הייתי עם האוטו בטסט, הילדים שגעו אותי. התקשרתי לחמותי והיא בדיוק סיימה טיפול שיננית ברחוב הסמוך(בעיר אחרת!!) ושמחה לקחת אותם לבילוי.
אתמול תהיתי מתי כבר אדע מי תהיה המורה, ולמה לכל הרוחות היא לא יוצרת קשר. נחשו מה?תוך דקה קיבלתי ממנה אימייל.
יש בזה משהו מאד חזק, כי במקור, יש לי הרגשה שמשהו לא טוב בטוח יקרה. אמונה שאפילו לא הייתי מודעת אליה.מעין חשיבה שלילית שאם בעלי מאחר אז צריך לקבוע סידור ללוויה. אם מישהו לא מתקשר אלי זה בגלל שהוא ברוגז איתי לעולמים ואם בעלי מקבל מכתב זה בטח מצה"ל.
באופן הגיוני, ברור שהמחשבות הללו פחות מעצימות.
אבל לך תשנה אותן
כשחושבים שמשהו טוב אכן יקרה זה מפנה את הקשב לשם. אני כותבת כדי להזכיר לעצמי לדבוק בטוב.

[פריחה_והתחדשות*]

ואוו שלוש שנים לא הייתי פה!
חזרתי לכתוב כי רע לי. עברתי תקיפה מינית כשהייתי נערה צעירה מבן משפחה. השנים האחרונות מצאתי עוז בתוכי להפסיק להפגש עם בן המשפחה הזה ואשתו. לאחרונה, דרך הורי הם שלחו מתנה לילדים ההורים שלי לחצו שאתקשר להגיד תודה.
מה שהתחשק לי להגיד זה שאני אגיד לו תודה כשיהיה בכלא.
אבל ההורים שלי לחצו כל יום וגם על הילדים שלי(למרות שזו מתנה עלובה באמת)
אז פשוט החזרתי להורים שלי את המתנה ואמרתי להם שבשבילי האנשים האלו לא קיימים.
מאז ההורים שלי לא מדברים איתי.
נכון שהם חארות??

[פלוני_אלמונית*]

כן

[פריחה_והתחדשות*]

למעלה כתבתי על היאכטה. כן, נכון, עכשיו אני בדירה שלי. זו דירת גג עם נוף לים. אני מביטה מהמרפסת הענקית שלי. אתמול ראיתי משם זיקוקים, בעודי שותה שיק פירות עם מטריה קטנה. עשיתי מסיבת קוקטיך ולכל המלצרים היה שפם וכובע כמו של המשופפם מספינת אהבה שהיה מגיש משקאות.
אחרי כן הילדים הלכו לישון ואני נותרתי עם המעסה השוודי שלי. זו היתה המון עבודה כל הטלפונים האלו לקיטרינג וכאבה לי הכתף . בזכות המעסה השוודי אני מרגישה נפלא.
היום בבוקר נפגשתי עם קנינית האופנה שלי. מרב עיסוקים אני ממש לא מגיעה לקנות בגדים- הדבר הזה שאתם פשוטי העם עושים בקניון. אלי מגיעה קנינית אישית עם כמה הצעות רלונטיות ואני בוחרת. הרי לא סתם יש לי חדר ארונות בגודל של אולם כדורסל.
אני חייבת נעליים. יש לי רק 100 זוגות לקיץ וזה ממש לא מספיק! הרי יש כל כך הרבה גוונים של נעליים. וכל מני גבהים של עקבים. והרי לא הייתם מצפים ממני שיתפסו אותי עם נעליים משנה שעברה!! לא ולא. נעלתי כמה נעליים והן לא היו מוצלחות, אז העפתי לקניינית סטירה! שתתבייש לה!! ככה קונים נעליים?
מרב עצבים לקחתי את הילדים ורכבנו על הסוסים שלנו. לכל אחד מאיתנו יש סוס, ולי יש שניים לפי חליפת הרכיבה שלי. דהרנו לנו בכיף, עוד לפני שהתעוררו המנגלים. אחר כך חזרנו בדיוק בזמן לארוחה אצל קרובי משפחתי הצדיקים.
התקלחנו, לבשתי שמלה בגוון שזיף שהולם את עורי השזוף ממכון השיזוף ואת תוספת השיער הבלונדינית. הילדים לבשו כחול ולבן . פגשתי את קרובת משפחתי הצדיקה שלבושה בצניעות רבה. היא הביטה בי ושאלה:"מה זה, חזרת מהים??" כולה נדהמת. כנראה שהשמלה שלי חשופה מדי לטעמה. רק בת 19 וכבר יש לה הרבה ביקורת להעביר עלי. באמת כשרונית, נראה לי שלא אזמין אותה למסיבה במטוס הפרטי שלי הערב.

[פריחה_והתחדשות*]

תודה על התמיכה מהפלוני!
ההורים שלי באמת חארות .הם לא מבינים מה הבעיה שלי?? למה אני פשוט לא יכולה להגיד תודה על המתנה ולתת לארץ פולניה להתנהג כפי שארץ פולניה מתנהגת. כמה לא יפה מצידי להרוס את ההרמוניה לכולם. הרי כל כך מושלם אצלם.
אחחחחחחחח בא לי לעבור לארץ אחרת, בחיי. או לקהילה אחרת, רחוקה מכאן.
ועוד כל השבוע אני מתענה ומנסה להצדיק את עצמי . מתנצלת בפני עצמי על מעשי וכואבת את זה ששוב הם מאוכזבים ממני. שוב הייתי הכבשה השחורה. שוב קלקלתי את ההרמוניה היפה.

[פריחה_והתחדשות*]

מדהים כמה רגשי אשמ יש לי . לא מספיק ששתקתי וסבלתי. חייתי שנים רבות בפחד מהאיש הזה, וחשתי אשמה כל כך גדולה על זה. פחדתי לקלקל את ההרמוניה. וקצת בא לי לצרוח וללכת לעיתונות ולספר בטלוזיה . הזוי שעד שיש לך את הכוחות לספר ולשתף. יש לך כסף לעורך דין(כי לפני כן את קטינה ותלויה בהוריך). אחרי כל זה יש התישנות ואין כלום לעשות חוץ מלכאוב ולראות את האדם מסתובב ללא עונש ואת כל משפחתי שתומכת בו. זתומרת לא ממש תומכים בו כמו שלא רוצים להפר את הסדר הקיים. להשתיק מה שאפשר.

[פריחה_והתחדשות*]

ואם מישהו קורא ואפילו אין לו מה לומר שישלח לי חיבוק. אני מרגישה שאין לי למי לספר ואיך לצעוק את הצעקה הזו שלא יוצאת.

[פריחה_והתחדשות*]

התקשרתי למוקד נפגעות תקיפה מינית ואז סוף סוף הצלחתי לבכות קצת. כמה זה כיף ומשחרר. האשה על הקו אמרה לי שבגילי מותר לי להתעקש מול ההורים שלי ולעשות מה שטוב לי. להיות אסרטיבית.
אני אסרטיבית, אני אסרטיבית.

[פלוני_אלמונית*]

קודם כל חיבוק
ההורים שלך יודעים???

[פריחה_והתחדשות*]

הם מנסים בכח להכחיש, אמרתי להם יותר מפעם אחת. וגם יש עוד מישהי במשפחה שעברה את זה.

[פלוני_אלמונית*]

נשמע יותר מנכון שתימנעי מכל קשר עם האיש הזה
אם ההורים שלך בוחרים בפולניה שלא ידברו
טוב שתנשמי עמוק, שחררי את האשמה ותהיי נאמנה לעצמך
בפולניה כמו בכל מקום אחר לא הכל ורדים ושושנים וטוב שתשחררי את עצמך מלשתף פעולה עם המשחק המטומטם הזה
עוד חיבוק

[אילה_א*]

תכתבי לו מכתב שיגיד תודה שהוא לא נתבע על ידך ושבחיים לא ישלח לך מתנות ושזאת מתנה עלובה וחרא על ראשו

גם אם לא תשלחי תרגישי יותר טוב
חיבוקים

[מתעניינת*]

ואם מישהו קורא ואפילו אין לו מה לומר שישלח לי חיבוק. אני מרגישה שאין לי למי לספר ואיך לצעוק את הצעקה הזו שלא יוצאת.
חיבוק, גדול.

[ענת*]

אני קוראת ושולחת חיבוק גדול.
בקרוב הוא יהיה זקן וחולה ואז עוד יותר אי אפשר יהיה לעשות כלום עם ההתעללות שלו בך.
מתסכל ולא סביר, כל העניין עם התיישנות.
מה בא לך לעשות? לתבוע אותו (אז מה אם יש התיישנות? להגיש תביעה תמיד אפשר, גם אם היא תידחה בגלל התיישנות, תהיה הכרה רשמית במקרה שעברת. זה יהיה ממש מודפס איפושהוא) לכתוב מייל לכל המשפחה המורחבת? לתקשר עם הקרובה הנוספת שעברה את זה? תנסי לחשוב מה יקל עלייך. שכולם יידעו? שתקבלי הכרה רשמית? שההורים שלך יצאו מהבהלה המשתקת שלהם? אולי לדבר עם עוד בנות להורים שותקים?

[פריחה_והתחדשות*]

אין לי מושג מה אני רוצה. לא בטוחה שיש לי כוח לתבוע, צריך המון אנרגיות ועורך דין. לא יודעת אם אני רוצה לכתוב מייל. הכי הייתי רוצה שיכבדו אותי ולא יכפו עלי להפגש איתו, כך שלא ארגיש שוב הילדה המפוחדת שצריכה להגן על גופה וחייה. כוס אמק שאני עוד מרגישה ככה.
אלרגיה
התחילה לי אלרגיה מסתורית, האף והעיניים שלי - הכל דולף בלי סוף , אני יודעת שזה סוג של בכי שיוצא ככה. למה העינים שלך אדומות? זו פשוט אלרגיה! הכל בסדר אצלי , אין שום בעיה.

[פעמון_הזכוכית*]

שולחת לך חיבוק.
זה נשמע כל כך לא הוגן. איך ההורים שלך מסוגלים לדרוש ממך להודות לאיש הזה? איך הם לא מוכנים להקשיב לך ולתמוך בך, במאוחר, אחרי מה שעברת? נשמע לי קשה נורא ומכעיס מאוד.

קראתי את כל מה שכתבת בבלוג הזה ובקודמים לפני כמה שנים ואת מקסימה וכותבת נהדר. אני מקווה שהתקופה הקשה תתבהר ותעבור.

[פריחה_והתחדשות*]

תודה!
היה לי כל כך רע ביומיים האחרונים. רע רע רע
פיזית, נפשית, מה ההבדל?
ועכשיו הלכתי להתעמל וחזרתי יותר מפוקסת יותר שפויה.
מיד ציויתי על המשרתת שלי להכין לי כוס תה קר עם לימון ודבש. ישבתי על סיפון היאכטה והבטתי בים. הילדים באו עם האומנת להראות לי את הסוס החדש שלהם. נחמד. ילדים זה נחמד כשיש אומנת. הם הלכו ללבוש את מדי המלחים שלהם לפני שובו של אבא שלהם הביתה. אז ודאי ישב בכסא הקפטן שלו, יעשן סיגר ויהמהם לעצמו.

[ענת*]

שלום, לא הייתי בדף מאז ההודעה שלי למעלה. ובהמשך, את כותבת כל כך מסקרן ומצחיק שזה כמעט משכיח (מהקורא...)את הכאב כמה שורות למעלה.
כוח ההשתקה העצום שיש בתוך הדבר הזה שנקרא התעללות מינית, אני מודה שזה נשגב מבינתי.
יש לך אולי הסבר? צל של הסבר, משהו? זה הרי לא רק את, ככה.

[פריחה_והתחדשות*]

אין לי מושג. אני חושבת שזה קשור לאשמה ובושה.
בחברה שאנחנו חיים בה, גם היום הסטיגמה שיש על אשה(ואדם בכלל) שעברו התעללות מינית היא נוראה. אשה כזו היא בטח "רצתה את זה". היא הביאה את זה על עצמה. התפיסה שגברים לא יכולים לשלוט על עצמם. זה מעלה בי משהו אחר: אני מוזמנת לחתונה דתית מאד. בניגוד לתפיסתי ואמונתי אגיע לחתונה. אשהה בה בנפרד מילדי ובן זוגי כי הגברים יושבים בנפרד. הרי נשים הן כל כך מפתות שזה סכנה לאנושות. אני אתלבש מתחת לברכיים ואכסה מרפקים ואת עצמות הצוואר ואלבש צבעים שאינם אדום וורוד כי כך התבקשתי. אצטרך לכסות את שערי המפתה(מאד! ). נכון שזו חברה קיצונית, אבל משהו בתפיסה שגברים לא יכולים לשלוט על עצמם ולכן אם אשה הותקפה היא אשמה.
זה מסר שמועבר לילדים מגיל מאד צעיר.
וכשכל זה קורה במשפחה זה הרבה יותר מסובך. הרי אם זה יצא לעולם, המשפחה תתפורר. עדיף שהילדה תתפורר.

[פריחה_והתחדשות*]

סיימתי לעבוד במקום עבודה אחד ואני מתחילה חדש. מקווה שיהיה טוב. במקום הקודם כל כך מיציתי שבא לי להקיא. נתתי לכולם מתנות פרידה כדי שזה יסתיים כבר. כשעליתי על האוטובוס, הנהג אמר לי: נגמרה לך הכרטיסיה .ואני כל כך שמחתי. עשיתי הכל כדי שתגמר לי הכרטיסיה בדיוק ביום הזה.

[פלוני_אלמונית*]

עוד שנה עברה חלפה,ואם נדקדק ונאמר הרי שלמעשה שנה ומחצה
ונוספה עוד קוראת אלמונית שבלעה את הגיגייך בשקיקה.
ממתינה לשמוע מה שלומך.
וכן,גם אני חושבת שאת כותבת נפלא!
תודה על השיתוף עד כה.

[יולי_קו]

פריחה והתחדשות יקרה, או בכינוי חיבה- בלוגיתיל׳ה,
קראת ואת כל שלושת או ארבעת הבלוגים ההמשכיים שלך, והתאהבתי.
מה שלומך היום? איפה את?
שולחת לך חיבוק גדול, ותודה על כל מה שנתת לי.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קוראת חדשה. עקבתי אחרייך מהדף הראשון ועד עתה, ונכנסת לי ללב. שמתי לב שעברת תהליך: בבלוגים הקודמים היו רמיזות פה ושם (לא רבות) על איזה משהו לא ברור שהיה. ופה כתבת את זה במפורש. חיבוק גדול את אמיצה!!

[קוראת_שקטה*]

דף מקסים