אני אנסה לתרגם, לא מילה במילה אבל את רוח הדברים של חברתי היקרה,
Majik faerie:
[אני כאן לא מביעה את עמדותיי. אני כאן רק על תקן מתרגמת. אפרסקים.]
קראתי את הלינקים שבדף הזה ובעלי תרגם לי את רוב הכתוב כאן בדף וכן קראתי עוד דפים שונים בנושא באינטרנט.
ראשית אני רוצה לציין שאיני מכה את בתי ושאני לעולם לא אכה. מעבר לכל הסיבות הטובות מדוע לא לעשות זאת, והיעדרן של סיבות טובות מדוע כן לעשות זאת - אני פשוט לא רוצה לעשות זאת. ככלל אני לא מאמינה בענישה. כולנו יודעים שבעקבות מכות יכולים להיגרם נזקים פסיכולוגיים. אבל הסיבה העקרית - זה לא אפקטיבי. זה פשוט לא עובד והוכח ככזה.
כאדם שהוכה הרבה כילד, מכות שנעו מ"פליק" בטוסיק, דרך אגרוף בפרצוף ועד למכות באמצעות כף עץ גדולה, אני יכולה לומר שמכות הן לא אפקטיביות.
מה שגרם לי נזק עמוק (ותאמינו לי יצאתי מהילדות שלי עם כמה צלקות רגשיות מרשימות) אלה לא הפליקים. מה שבאמת הזיק לי היה
הכעס שהוריי "שפכו" עליי עם או בלי מכות.
צעקות הוריי עליי, הסחיטות הריגשיות, התקפות זעם וחימה (בעיקר מצד אבי) - זה מה שבעיקר הפחיד אותי. אני מנסה לומר שכן, "פליקים" זה רע, אל לנו להשתמש בהם. אבל "פליק" לבדו, לא מצדיק התנגדות ריגשית א-רציונלית כל כך גדולה, כשבעצם, אני מאמינה ש-
כעס שמופנה כלפיי ילדים (בכל צורה, בין אם זה כולל "פליק" או לא) הוא זה שצריך להיות בפוקוס של הדיונים, וכן בחקיקה וכו'.
אנלוגיה:
אנשים רבים שומעים על יתרונות הצמחונות ומפסיקים לאכול בשר. הם לא משנים את כל התפריט שלהם אלא רק מוציאים את הבשר ממנו, ואז הם סובלים מחוסרים תזונתיים והם הופכים חולים. על אנשים אלה לשנות לגמרי את כל החשיבה שלהם בנושא תזונה וללמוד המון על כך, ולשבור הרגלים ישנים ודפוסים כדי להיות בריאים.
באותו אופן, אם לקחת את הורה המיינסטרים בחברה שברובה חושבת ש"פליק" קטן זה עונש ראוי, להמשיך כפי שהוא, ורק להוריד את הביטוי
הפיסי של הכעס - כלומר להוריד רק את המכות או ה"פליקים" - זה לא בריא באותה מידה. על הורים אלה לשנות את כל החשיבה שלהם בנושא ענישה וללמוד המון על גידול ילדים ולשבור הרגלים ישנים ודפוסים כדי להיות הורים "בריאים".
ותאמינו לי, כמי שחוותה את זה, לצעוק בזעם על ילד, לומר לילד: "אני שונא אותך" (בין אם מילולית או ריגשית) זה
הרבה יותר גרוע וצריך הרבה יותר פוקוס ותשומת לב וריפוי, מאשר "פליק" קטן, ללא כאב פיסי, שניתן ללא כעס.