מברוכ שו איסמה איסמו

אנונימי

שם הדף שונה למניעת גיגולו בקלות (-;
_{ראו גם: בחירת שם}

אתרים עם הצעות לשמות:

מאגר השמות של מכון עיתים.
אתר שמות ופרושם
אשף השמות של עולם התינוק.
שמות עבריים מ- YNET
"שמות מהתנך
בדיקת משמעות לשמות לועזיים
"שמות נפוצים בישראל עפsearh]י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה text hodaot[/po].html?input hod=%e4%f9%ee%e5%fa+%e4%f0%f4%e5%f6%e9%ed
"שמות נפוצים בארהב

שם יפה לדעתי הוא שם עם משמעות, לא כמו ים , גל, קוץ וכו' אלא משהוא עמוק יותר.

אש"א, מה, קוץ זה לא עמוק לדעתך?!

לא אבל אני אוהבת שם שנבחר לא רק בגלל "שאהבנו"
>קפיש<

שמות שעשויים להשמע לא עמוקים למישהו עשויים להיות בעלי משמעות עמוקה לאחר. בשבילנו 'גל' זה ג'ונתן לוינגסטון השחף: עצמאות, עוצמה, ועצמיות; זה רגע של הגדרה עצמית, אחד ממעטים, וכזה שבו שנינו חולקים; זה צירוף של אנשים שונים מאד שנקראו כך, שבהקו עבורנו באופן דומה כשהיינו צעירים יותר; זה שם שברור היה לשנינו, בלי שדיברנו על זה, שנרצה לקרוא לילדנו.

גם אנחנו מחפשים שם:
שם עם משמעות שקשורה לטבע. בעברית. חשוב מאוד שלא יהיה שם נדוש, אלא מיוחד ואף יוצא דופן. לפחות שתי הברות.

שורש
פקעת
נבג
שילשול
עלעל
כנימה

>בקי מאד לא אוהבת שמות "מקוריים" בתור פליטה של שם כזה שסבלה מאד הרבה שנים<

שליחה על ידי קרן* » 29 דצמבר 2003, 13:44

ולי הציעו:

עלוה

אבל יש הרבה:
גשם
רעם
נהר
ציה
ערמון

עלוה?
כל פעם שיגידו :הנה עלוה זה ישמע כמו "היא נעלבה"

שליחה על ידי קרן* » 29 דצמבר 2003, 14:16

אה...

בקי- דווקא המחשבה הנוראית הייתה על החלפת הל' בר'....

How about Tiltan?

אני מכירה ילדה שקוראים לה תילתן.
הייתי גננת שלה בגן.
תמיד חשבתי שמה יהיה אם היא תהיה בעלת מקצוע שדורש רישמיות? עו"ד או בנקאית או משהו בסיגנון, נראה לי שלהציג את עצמה כ תילתן עשוי להיות פדיחה גדולה.
צריך לזכור שהילדים החמודים שלנו גדלים וצריכים לחיות גם כמבוגרים עם השם שלהם. זה צריך להיות שם נח וקליט. לא משהו שצריך לחזור עליו שלוש פעמים עד שבן שיחך מבין מה אמרת.
אני נולדתי עם השם ברקת. זה שם נורא ואיום. עיוותו לי אותו בכל צורה אפשרית ותמיד היו שואלים "איך? איך אמרת שקוראים לך?" זה עול לילד לשאת על גבו את הצורך של הוריו במקוריות. אם אתם רוצים להיות מקוריים שנו את שמכם. אל תכפו על הילדים שלכם לשאת זאת בעבורכם.

>בקי ממש רצינית לרגע<

בקי, גם זה יחסי. אפשר לומר שנבו הוא שם לא נפוץ, ומכאן "מיוחד". והתבלבלויות גם כן אפשר איתו "נבו? לאן נבוא?" (-: ובארה"ב לא היו צריכים לשאול אתכם איך מאייתים? מן הסתם גם לפחות רבע מאוכלוסיית ישראל היא פוטנציאל לטעות בו...
אני נתתי לילדה שלי שם "מיוחד", כשנתקלתי בו (כמלה, לא בתור שם) בשיר, ובאותו רגע היה לי ברור שתהיה לי ילדה וכך יקראו לה. זה היה שנים לפני שפגשתי אפילו את אבא שלה.
את כל מי ששאלו אותי אם לא יציקו לה - שאלתי אם מעולם לא צחקו על השם שלו. אחרי אלון-בלון ושרה-חרא השתכנעתי במה שידעתי עוד קודם.
אני לא ממש אוהבת שמות שנבחרו כדי שיישמעו טוב בלעז (בן, תום), שמות לועזיים לגמרי (טום, רוי, ליאן, אלינור), שמות שהם צירופי מילים (בן-אל, שיר-אל, אור-אל, מיטל, לירון, לירז, לינור, ליפז) גם כן לא מדליקים אותי ובמיוחד שמות בנים לבנות צורמים לי. אבל בתור מי שבחרה שם כזה לבתה, ושלבנה קרא אבא שלו בשם יוניסקס, איבדתי לגמרי את הזכות המוסרית להעביר ביקורת על שמות שנותנים אחרים (-:

ואני באמת תהיתי איפה ה ברקת לוין ההיא שהיתה כותבת כאן פעם...

עיוותו לי אותו בכל צורה אפשרית
ניסיתי לדמיין איך מעוותים "ברקת". האם "ברקת" מנוקד בָּרֶקֶת, וההטעמה בהברה השנייה? אם כן, זה לא שם איום ונורא בעיני, אלא אח לגיטימי לחלוטין ל"ענבר" ו"מרגלית". איכשהו שני האחרונים נפוצים יותר. גם "אריה", "זאב" ו"דב" הם שמות לגיטימיים, ו"נמר" ו"ברדלס" לא, אבל בעצם אין לזה סיבה אחרת מלבד אופנה והרגל (אני לא סובלת שמות של חיות טרף, אז זו באמת רק דוגמא).
"תלתן" דווקא שם חמוד בעיני (אם כי לבן ולא לבת) -- בעיקר בגלל הקונוטציה למזל ולהצלחה. לגבי הרשמיות -- לא ברור לי למה עו"ד תלתן הר-שגב (סתם המצאתי עכשיו שם) פחות טוב מעו"ד פנינת ינאי. כשהילדים של היום יהיו מבוגרים ויישאו בתפקידים רשמיים, גם כל חבריהם יתבגרו איתם, ולכן שם כזה לא בהכרח יהיה "פדיחה".

תבל
ויש גם את הדף בחירת שם (נדמה לי)

לי לא אכפת אם זה נדוש או לא, העיקר שזה יהיה יפה.

>איתי, אבא לאור, אחד מעשרת השמות הנפוצים ביותר לילדים בישראל לשנת 2002<

< אין לי תרומה משמעותית לדף הזה, אבל אני עומד על משמר עלבונו של השם ברקת...>

באיזה קומיקס באחד העיתונים הדתיים היו נקיק סלע ומושויה פעמונית. אח ואחות. נחשו מי היו ההורים שלהם

יהונתן גפן ב"ספר הצהוב" שלו (מדריך לאב המתחיל, מה אתם לא מכירים?) כותב שלדעתו צריך שלשם של הילד תהיה משמעות עם שם המשפחה. הוא ואשתו, למשל, חשבו לקרוא לילד שלהם צמר. יפה צמר גפן, לא?

>איתי, אבא לאור, אחד מעשרת השמות הנפוצים ביותר לילדים בישראל לשנת 2002<
ומה אני אגיד?

<עוגיה, אמא של אור. אחד השמות הנפוצים גם לבנים וגם לבנות, בשנת 2003>

א. בקי קרעת אותי מצחוק...
ב. איתי יונתן גפן צודק. אני מכירה בחורה שלאחיה קוראים אסף ושם משפחתם הוא לוץ...

איבדתי לגמרי את הזכות המוסרית להעביר ביקורת על שמות שנותנים אחרים הי מסעדה! אנחנו הפולנים לעולם לא נאבד את הזכות המוסרית להעביר ביקורת, כי אז נמות....(-;
<עדינה מאוד חוסכת מכם את הביקרות הנוקבת על שמות שהם בעלי משמעות לא מי יודע מה כמו נמרוד, עומרי ועוד>

בקי מתוקה! חוץ מזה שאת מצחיקה סופסוף הבנתי מה הקיצור הזה מתכוון אליו, ברקת- וואו! חשבתי שזה קיצור של רבקה עם ב' דגושה ...
<אף 1 לא מצפה פה מ עדינה מאוד שתבין איך מנקדים , נכון?>

מיה ואיתי, קודם כל, סליחה על "רמיסת" דבריכם בטעות. חששתי שמשהו כזה קרה, ולכן ניסיתי לערוך שוב והלכתי ל"הצג גרסאות" בתקווה שהחומר המחוק יופיע שם, אבל לא מצאתי אותו. איתי, תודה על התיקון, ואני גם אשמח ללמוד איך הייתי מוצאת בעצמי את ההודעות המחוקות.
חזרתי עכשיו מקניות והסתכלתי על המוצרים הצמחיים-טבעיים שם, ותהיתי אילו מהם עשויים להוות שמות פרטיים נאים. גיליתי שאין ממש סיבה למה משהו אחד נשמע לי בסדר והאחר לא. "מרווה" נשמע לי שם סביר, אפילו "שמיר" עדיין עובר את המסננת (תמיד אפשר לומר שמתכוונים גם לאבן החן) אבל "ריחן" זה שם טוב רק בשביל בזיליקום (אאל"ט, יש גם התנחלות כזו איפהשהו, לא?). "קורנית" -- הממ... לא ידעתי מה להחליט. זה לא שם שאני הייתי נותנת, אבל מצד שני לא הייתי מזדעזעת ממנו (גם יישוב כזה יש, במשגב). בשום אופן לא -- טימין, טרגון, נענע, זעתר, תרד, חמציץ, אורגנו ורוזמרין. גם פטרוזיליה וכוסברה (טוב, גד, אבל יש לו רק הברה אחת), איך לומר, לא משהו.

כשהייתי במילואים דיברתי בטלפון עם שלומית על הבנות "מה שלום עלעול, אפיק וכליל ?" ואחר כך על העיזים "מה קורה עם רחל, אביבה, חיה, שי...." לאחר השיחה פנה אלי מישהו ששמע את השיחה ושאל מי הייתה קבוצת השמות הראשונה ומי קבוצת השמות השניה. לאחר ששמע את התשובה אמר "אצלכם החילוניים, לעיזים יש שמות יותר נורמליים מלילדים".
לבת שלו, דרך אגב קוראים ישכה (אחד השמות של שרה)?

ואני עם רועי. המשמעות שנותנים לשם היא שעושה אותו.

לפרנק זאפא יש בן שקוראים לו דוויזל ובת ששמה מון יוניט (יחידת ירח). לכשנשאל מה פשר השמות המוזרים האלה ענה כך:
אצל הילדים שלי - השם הפרטי לא חשוב. מספיק שהם זאפא.

(לעתים יש קשר בין גאונות ויהירות. והוא, הזאפא, בהחלט עונה על המשוואה הזו - גאון יהיר הבן ז....)

אני דווקא אוהבת שמות בעלי צליל נעים. משהוא שמתגלגל בהרמוניה על הלשון ונכנס ברכות לאוזן.
המשמעות בשבילי פחות חשובה.

אחיק, זה יסכה, ואל ישכה, אחת משמות שרה ופירושו "נסיכה".
לשכנה שלי יש יסכה, וזה לא שם כזה נדיר אצלנו.

<חבצלת ובעלה נאלצו 4 פעמים להתמודד עם אתגר מציאת שם יפה, בעל צליל נעים ומשמעות, שיישמע טוב לאוזן האירופאית וגם יהיה מקובל בחברה הדתית, לפחות יחסית. תאמינו לי, זה היה קשה. הכי קל זה מס' שלוש. נקרא על שם סבו, ודי.>

חבצלת
זאת אומרת שהדבקות של דתיים בשמות מסורתיים באה מעצלנות פשוטה?

>היום הציקו לבקי אז היא מייד רצה להציק לאחרים בחזרה<

אני דווקא נהניתי משמי, על אף שרבים טעו וטועים בו. מעולם לא הרגשתי צורך לתקן, תמיד היו אחרים שתקנו עבורי בהתנדבות.
<נהר, ששתי הסבתות של בעלה,מרשימת השמות הנפוצים לשנת 2002, קוראות לה נאווה>

בקי -

אני לא חושבת, זה יותר נובע מחשיבה שמרנית משהו, ומכך שחשוב מאוד לקרוא על שם הסב (לא לקרוא שהם על שם סבא משה, אלא לקרוא משה על שם סבא משה) וגם מכך שיש שמות מקובלים והם שונים מאשר אצל החילוניים. ילד בשם נהר לא יהיה יואצ דופן אצל חילוניים, אבל אצל הדתיים כן (אצל החילוניים, לעומת זאת, לא תפגשי הרבה "מוריה" או "צופיה"). אצל החרדים הוא פשוט לא יהיה קיים;-) אצלם אם קוראים אפרת או שירה או ישי לבן זה נועז.
אני מבינה את ההערה שלך, אבל תנסי את לספק כל-כך הרבה דרישות כמו שיש אצלנו, מבטיחה לך שתתעייפי . שכחתי שאנחנו גם תמיד מחפשים שם שלא יהיה לילד עוד אחד כזה בכיתה (עד כמה שאפשר) אז כל ה"שירה, רוני, תהילה הודיה ומוריה" ישר ירדו מהפרק. ולבנים דניאל, נעם ודוד איתמר.
שמות שאני מאוד אוהבת ולא קראתי לילדיי, הם גלעד אלחנן וניתאי לבן , ואחינעם אביגיל ושיראל לבת. כשאני אומרת "אוהבת" אני מתכוונת גם לצליל וגם למשמעות או לדמות.

נהר, השם שלך מקסים בעיני. זה נֹהַר, נכון?

נהר - או שהיא אומרת זאת / ההיא D-:

חבצלת
את שוכחת איפה אני חיה. כאן גדלתי, תאמיני לי שכבר שמעתי שמות מוזרים בחיים שלי.
דווקא פה יש כמה וכמה מוריה. (אני מאד מאד אוהבת את השם הזה)
נבו שלנו כמעט היה שאול. אבל ליאור העדיף את נבו על פניו. אני מאד אוהבת שמות תנכיים. אורגנליים.

נבו נקרא כך מפני שהוא נולד בי' באב ופרשת השבוע שלו היא זו המספרת על משה שעולה להר נבו לראות את ארץ כנען.

אולי תתני עוד שמות יפים שאת אוהבת. אני חושבת שהראש שלנו מאד דומה בנושא הזה. ועכשיו כשאני מכינה את עצמי לעוד הריון אני מחפשת שמות יפים לבנות.

תודה סמדר,כן.
רואים איך מיד מתנדבים לנקד ?

בפרק מ"ו בספר בראשית (נמצא בפרשת השבוע או שאני טועה?) יש מלא שמות מיוחדים, של כל בני ישראל (והמצטרפים) שירדו מצריימה. בין השאר: תולע, פואה, פלוא, חצרן, צפיון, אצבן ועוד ועוד שמות מגניבים להורה החדשני-אך-מסורתי. השמות עם ניקוד והפרק כולו נמצאים כאן .

לגבי שמות התבלינים, אני לא אוהבת מרווה ושמיר כשמות אבל מכירה אנשים בשמות הללו.
שמות נבחרים לבנות עבורך בקי- מתוך הספר של "שילב" :
אבוקה, אונית, איתנה, אלדמע, בדולח, בהירה, בשורה, גוז, גרופית, דומי, דורונה ויש עוד רבים וטובים...
אגב- השנה אני מלמדת ב3 בתי ספר בישובים שונים ויש לי 2 תלמידות ציונה, 2 יוספה אבל גם אהבה , שגב, בשמת.

>אש"א שבאה ממשפחה שרק לאח אחד יש שם רגיל כי הוא נקרא ע"ש סבא<

מזמן לא צחקנו ככה!

באיזה קומיקס באחד העיתונים הדתיים היו נקיק סלע ומושויה פעמונית. אח ואחות. נחשו מי היו ההורים שלהם
מי?

מה זאת אומרת?! טיילנים מקצוענים, יענו מדריכי טיולים בארץ!!! כאלה שכל היום משחקים "לוטו פרחי ארץ ישראל"

אני חושבת שלנקיק הייתה כיפה, אבל לאימא שלו היו צמה ומכנסיים.
יש לי חברה שבול מתאימה להיות אימא שלו, אבל לילדים שלה קוראים אופק נטע ומעין.

טוב, אז בעיני כמובן שתלתן הוא שם יפה, לילד יפה (-: למרות שאני מודה שלקח לי קצת זמן להתרגל אליו (אבל זה היה יותר טוב מההצעות האחרות...). תלתן הוא צמח שנחשב למביא מזל, והוא מזכיר לנו את אהבתנו הגדולה למוזיקה אירלנדית. יש כמה שירי ילדים שבהם אוכלים אותו, אבל נתמודד עם זה בבוא הזמן.
גם שמות שאר ילדי הם מיוחדים, אם כי קיימים (ובדיעבד הסתבר שאפילו ישנם אח ואחות נוספים בשמות אלו בדיוק (גם המין, למרות שזה לא טריוויאלי)).
לי היה מאד נוח כילדה להיות היחידה בסביבה עם שמי.
מפריעים לי שמות עם צליל קשה, או עם משמעות קשה (מכירה מישהו ששמו יורה. אני בטוחה שהוריו חשבו על הגשם הראשון, אבל ההקשר הראשוני שלי הוא קרבי).

ואגב, היום הפתיחות לשונות, גם בנושא שמות, היא רבה יותר.
וחוץ מזה, יש לילד שלי עוד כמה "שונויות" מהזרם המרכזי (עוד לפני שהוא יצר כאלו בעצמו), כך שלמי שירצה לצחוק עליו, יהיה מבחר אפשרויות. אני מקווה שאף אחת מהשונויות הללו לא יהפכו אותו מושא ללעג.

בקי,
אני מודה, שדווקא העדפתי את שמך המקורי ועד היום קשה לי להתאפק ולא לכתוב אותו כשאני פונה אלייך.

לגבי שמות מיוחדים, אני רוצה להפנות אתכם לשירו של אלתרמן ששמו "על שמות כבירים של אישים אבירים", או משהו כזה (עודד?) בספר התיבה המזמרת.

קודם כל, ראיתי שיש עוד מזדהה בשם "הילית" אז רציתי לדעת למה את כותבת את שמך עם י' אחרי הה' האם זה בשביל שלא יקראו לך הלית עם קמץ בה' או בגלל שכך הורייך כתבו את שמך ? (מכיוון שבעברית נכונה שמך צריך להיות הלית עם דגש ב- ל').
אני באה ממשפחה בה השמות הם עניין קצת מיוחד אבל לא בגלל שאמי השתדלה אלא בגלל שכך יצא לה
אני בת 27 ושמי לא היה נפוץ מאוד באותם זמנים (גם היום לא) חוץ מכמה תיקונים רגילים של "תכתבו את השם שלי בלי י' אחרי הה'" לא סבלתי ממנו מאוד וזה אפילו התחרז עם מילים מגניבות כמו: הלית-חללית, או כפי שבן זוגי חורז הלית-אלילית. אחי בן - בן 22 הוא השם הכי "רגיל" אצלינו, ישנה את אחותי שנקראה אליאל שם מאוד מתגלגל על הלשון וזהו שם שברבות הימים נסתבר שהוא של לוחם אגדתי מן התנ"ך שהיה שייך ללויים (שזהו שם משפחתינו) ואחרון חביב שמו של אחי הקטן הוא "שם" ילד בן 12 הכי מדהים בעולם שמעולם לא סבל מהצקות לגבי שמו אלא ממבוגרים חסרי חוש דמיון שצחקו "שם מה השם שלך?" שם זה נוצר בחובו את כל תולדותינו - אנחנו בני שם כמו כן בנומרולוגיה השם הזה נחשב לאחד השמות השלמים ביותר, מה גם שאמא שלי - חובבת לשון מושבעת- מצאה משחק מלים בין השם של אחי בן ל-שם - ב' זוהי האות השניה בא-ב ונ' היא האות שנייה מהאמצע ואילו ש' זוהי האות השנייה מהסוף ומ' היא האות השנייה מהאמצע (מכיוון הסוף) טוב, אחרי שבלבלתי קצת את המוח, כל שם ברגע שנותנים לו משמעות והוא מתגלגל על הלשון הוא שם שיהיה ראוי לבעליו, מה שכן רצוי לבדוק אם הוא שם "טוב" בנומרולוגיה, כלומר, אם הוא לא נושא מטען שלילי על גבו (כמו השם נמרוד או דינה).

כמו השם נמרוד או דינה
אפשר הסבר, בבקשה? כאן או ב-ענייני נומרולוגיה.

מה שכן רצוי לבדוק אם הוא שם "טוב" בנומרולוגיה
כלומר, אם נומרולוגיה זה משהו שמדבר אלייך.
אצלי, אישית, זה לא משחק תפקיד בכלל, ובטח לא מהווה שיקול להחלטות.

לבתנו קראנו הִילִית בכתיב מלא כיון שאהבנו את השם הנפוץ "הילה" אבל רצינו את המסתוריות שלו: הילית זה שם תואר במשמעות 'יש לה הילה'. בין האפשרויות האחרות הָלית קצת חסר משמעות לטעמנו והֵלית (כמו הלית ישורון המשוררת היפהפיה) נגזר מ"הל" (התבלין) ובאנגלית הוא לא מתקבל טוב על הנייר. וכדי שלא יהיה משעמם לרגע, קראנו על שם סבא של אשתי - יאן, את שמה האמצעי: יאנה. ויצא לנו אחלה גם בנומרולוגיה

.
אני אישית גורס ששם לבת צריך להיות בלשון נקבה. זה הרבה יותר גאה.
עברית היא ללא ספק מקור לא אכזב לשמות. אולי יותר מכל שפה אחרת, צריך למצוא צליל שמוצא חן בעיניכם ותמיד תהיה לו אפשרות למשמעות : תַּוְיה, לִיָה, אודם, דפנה (זה ללא ספק אחד השמות הכי יפים בעולם, חבל שהוא לא מעודכן), אורִיאַנה, אמת
לבנים: תואֵר, אורָן, שביט, תמיד, לִבִּי

מקבלת את ההערה

שמי הוא הלית עם חיריק גם כן, ופירושו הוא הלה קטנה אבל באותה מידה שגם את השם הלה יש לכתוב ללא י' אחרי הה' כך גם את השם הלית אבל זוהי באמת רק החלטה של נותני השם - כלומר, אמא ואבא, אולי אתם מונעים מבתכם את הניג'וס של לומר לכל מי שצריך לרשום את שמה "בלי י' אחרי הה'..." אבל בכל מקרה מבחינת העברית שמה צריך להכתב ללא י'.

אם זכרוני אינו מטעיני אז הלית ישורון היא עם קמץ מתחת לה' ולא צירה, כמו כן יש משמעויות נוספות לשם הלית (או הילית) הוא נגזר מהשורש הלל, הללויה ובאמת מעניק לבעליו הילת תפארת
בן זוגי ואני חושבים על שמות כמו עפר (עם חולם חסר) לבן מכיוון ששם משפחתו של בן זוגי הוא הירש זה מתאים מבחינה רעיונית וזהו גם שנותן לי קונוטציה של רוך,תאליה שהיא אחת משלושת הגרציות זו שאחראית על טוב הלב, חיבה מיוחדת יש לי גם לשמות פרחים כמו נורית, רקפת, ודפנה ולשם יואב כי הוא מזכיר לי אהבה

מישהו שומע פעם את השם לוטם? לא רותם, לוטם. או אולי לותם? שמעתי את זה פתאום וסקרן אותי. מה זה בכלל, צמח? והאם הילדה לא תואשם בחוסר יכולת לבטא "ריש"?

יש לנו בישוב לוטם אחת. זה פרח.
בטח תיכף אש"י תיכנס ותדע בדיוק איזה פרח.

לוטם (הסבר, בלי תמונה)

יש שני לטמים - אחד מרווני - לבן וחלק, והשני א"י - סגול ומקומט [בטח עשיתי סלט. אש"י תתקן

]. אחד הצמחים שמקשטים את החורש בסביבה איפשהו באביב הארוך שבין ינואר ויוני (נדמה לי - אפריל כזה, ולא יחד).
מדובר בשיח קטן, מאוד-מאוד מקומי כזה (ירוק כהה).
אחד הצמחים שאני מאוד אוהבת.

אני אישית גורס ששם לבת צריך להיות בלשון נקבה. זה הרבה יותר גאה.
הסכמתי לכך בעבר, עד ששמתי לב ששמי שלי הוא בלשון זכר דווקא...
נזכרתי בזה עכשיו בגלל "לוטם". גם זה שם שנתנו בעיקר או רק לבנות (אהרן שבתאי קרא כך לבתו), והוראתו הלשונית היא זכר. כנ"ל הדס, איריס (טוב, נו, אלה יוונית), נרקיס ורותם (שמות שבשנים האחרונות התחילו לתת גם לבנים, ובצדק), וגם השם הפופולרי "פרח" (איך יקראו לבן, זרע? אבקן?).
בשכבה שלי למדה מישהי בשם סנסן (אאל"ט, סנסנים הם כפות התמר. המומחים מוזמנים לתקן), אני חושבת שגם זו לשון זכר. כנראה לאורך הזמן, שמות של פרחים וצמחים נראו הולמים יותר בנות, ויהיה מינם הדקדוקי אשר יהיה. בנים הלכו יותר טוב עם עצים, כמו אורן, ארז, אלון. רק שכאן לא נראה לי שנתנו לבנים שמות עצים שהוראתם נקבה. עוד לא שמעתי על שום בן בשם אזדרכת, צפצפה או שקדייה. יוצא מן הכלל הזה הוא עץ התמר. אולי זה השתרש כשם לבנות בגלל התמריות התנ"כיות, ומפני שתמר הוא גם שם הפרי של העץ הזה. את השם דקל מקבלים היום שני המינים.
אבל אולי בעידן השוויון בנים יכולים לרדת מהעצים ולקבל גם שמות של פרחים ושיחים. מישהו מכיר במקרה ילד בשם חצב, כרכום, אשחר, לִבְנה?

לבת הדוד של ליאור יש בן קטן ושמו ליבנה.
יש לה טעם מצויין בשמות : ביתה הגדולה נקראת ערבה
הבן השני דולב והצעיר כאמור ליבנה.

השמות המגניבים ביותר הם של החתולים של תבשיל קדרה.
יש לה שתי חתולות וחתול.
החתולות נקראות על שם הבנות של לימור - אורטל ומורטל.
החתול משלים את התמונה: פורטל!

זה נֹהַר, נכון?

נהר, האם את בת של מיריק שניר?
אם כן אז לפי השמועה - כל האחים שלך (פרט לרעות) נושאים שמות ייחודיים.

מישהו שומע פעם את השם לוטם?

כן.

שמות של בע"ח הם החביבים עלי ביותר. יש בהם יצירתיות אמיתית ללא משוא פנים.
לחברה שלנו יש חתול ששמו תֶזָה (נחשו מתי היא קיבלה אותו)
לנו היה כלבלב חמוד ושמו פּוֹקָה (פה ק בור הכלב)

קצת על שמות יחידאיים.

יש לנו בקיבוץ שלושה אחים (כולם מבוגרים ממני): פז, דן ו-יון.
כמי שנולד כאשר אלה היו שמות של "הגדולים" - אף פעם לא חשבתי ש- דן הוא שם יותר רגיל או מקובל מאשר פז ו-יון.

מקים תל אביב, ששמה היה עוד "אחוזת בית", רצה לקרוא לביתו אחוזת בית. אישתו העדיפה שם בריטי. הם התפשרו על השם "אחוזה-בֵית", על משקל אליזבת.

באחד המערכונים של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי, מצלצלים לחברת שמואל את שמואל.
מחפשים את שמואל א, ואחר כך את שמואל ב, ובעקבות זאת השמות הולכים ומידרדרים, ולבסוף - מי מחפש אותם? והתשובה: תהילים.

ועם זאת, יש שם "תהילים זאגר" = אומר תהילים.

ספר אחר בתנך אשר הוא שם יחידאי בימינו, אך ידוע, זה הספר הקצר ביותר בתנך: מלאכי. הוא ידוע בזכות הקריין מלאכי חזקיה.

יש לנו חבר בשם ישע.

בכיתה שלי למד אדם בשם יָעַל (במלעיל), כמו המלה האחרונה בתנך.

אני זוכר את הפעם הראשונה שנתקלתי בשם מרינה. זה היה לפני העליה מברית המועצות - זו היתה הילדה ששרה את ילדיסקו, וזה היה שם ייחודי אז.

אני מכיר זוג בשם משפחה סיגל, אשר קראו לבנם יונתן, והרעיון, כמו של גל - יהונתן ליוינסטון - see-gull.

בספר החמישי של הארי פוטר מופיעה דמות אשר לא אוהבת את השם הייחודי שההורים שלה נתנו לה, והיא משתמשת בשם המשפחה בלבד: נימפדורה טונקס.

ידידה שלי זכתה לשם יפה בגלל הפשרה בין אמא שרצתה לקרוא לה רינה, ואבא שרצה לקרוא לה שרה. השם: שרינה.

יצא לי לפגוש מישהי ששמה מרית (כן, כמו כף טיגון או לקקן), מישהי בשם גבירה, מישהי בשם פרח.

עוד שם יחידאי, אבל ידוע מאין כמותו, זה גולדה. אבל כנראה שזה בגלל שהשם הוא לועזי. גם באלדי (אולייר) אין הרבה בארץ.

השם שהכי פחות מתחבר לי זה לקרוא לילד בשם אבא, אבל יש לא מעט כאלה: אבא אבן, אבא קובנר, אבא גוריון, וגם עם חנה סנש היה צנחן בשם אבא. אבל לא שמעתי על ילדה שקוראים לה אמא.

לשמיל אנוש יש תאומים. השמות שלהם הם בן ו-בת. כך הם בן אנוש ובת אנוש.

אבשלום קור אומר שאם לשרה קוראים שרית, ולדנה קוראים דנית - אז לחוה צריך לקרוא חבית.

אבא אבן, אבא קובנר, אבא גוריון, וגם עם חנה סנש היה צנחן בשם אבא.
גם לאביה של השחקנית שרי צוריאל קוראים אבא. לצנחן מהקבוצה של חנה סנש קראו, אאל"ט, אבא ברדיצ'ב. אגב, מי זה אבא גוריון (בהתחלה קראתי "אבא גוריו"...)?
אבל לא שמעתי על ילדה שקוראים לה אמא.
בסדרת המערכונים של חנוך לוין על "שיחות שלום במזרח התיכון" ("בתיווכו של גונאר יארינג המכונה גו הגדול") המתדיינת מהצד הישראלי נקראת אמא אבן.
חוץ מזה גם אני לא שמעתי...

לבתי בגן יש משאת (בת). לקטן בגנון יש זוך (גם זו בת). זה נשמע נורא, אבל לאחיותיה הגדולות קוראים טוהר ותום. כשזה ביחד, טוהר תום וזוך, זה נשמע פחות נורא, בגלל משמעות.
לגבי שמות של בנות לבנים, אני מכירה: עינב, ורד, ענבר.
לגבי שמות הבנים לבנות, בסביבה של בני השלישי נולדו שי, אורן, שחר, תום ורון. נשמע כמו גדוד גולנצ'יקים. כולן בנות, כמובן.
לעומת זאת, עכשיו נולדו אצלנו בכפר בנות-דודות שלישיות, בהפרש של כמה ימים, ושמן בישראל מירב וחמדת. שמות וותיקים ומתוקים בעיני. ממש יצאו מהאופנה כעת. טוב, אולי זה רק נראה לי ככה כי אני חברה של האמהות.
עם בעלי בישיבה למד מישהו שקראו לו ירושלים. אה, וגם ענן עדן (זה שם ושם משפחה).
והיה לבעלי תלמיד בשם באבי יאר. בחיי, לא המצאתי.

ושמן בישראל מירב וחמדת.
חמדת המפורסם הוא כמובן גבר. לעגנון היתה דמות קבועה ואהובה בשם זה, וכך קרא גם לבנו. אנחנו יכולים להוסיף אותו לרשימת "שמות בנות לבנים".
וגם ענן עדן (זה שם ושם משפחה).
הורי סיפרו שפגשו באיזו אספה מישהי בשם מנוחה עדן (שם ושם משפחה). ענן עדן נשמע לי הרבה יותר טוב...
והיה לבעלי תלמיד בשם באבי יאר. בחיי, לא המצאתי.
ברררר............

יצא לי לפגוש מישהי ששמה מרית גם לי גם לי

לשמיל אנוש יש תאומים. השמות שלהם הם בן ו-בת גם אני מכירה בת, רק ששם המשפחה שלה אינו אנוש

הכרתי פעם בחורה בשם בבת (כמו בבת עיני)

הכרתי בחורה בשם עילת - כי היא היתה עילת הנישואין של ההורים שלה.

מישהו מכיר במקרה ילד בשם חצב, כרכום, אשחר, לִבְנה?

אפשר לעשות וי על אשחר.
ואם בעצים עסקינן, שמות נאים לתאומות - עצה ושיפה. או חוטמית זיפנית. בעצם, יש פטריה בשם פינית מבאישה (תראו ותבינו למה).

הכרתי פעם בחורה בשם בבת אני הכרתי מתת.

לחתולה שלי קראו פיקסל, על שם חתולו של היינלין - זה שעובר דרך קירות.

חוץ מזה - למה אורן כן וברוש לא?
סביון - אין, קיקיון - אאוט?

כאן בארץ המושלגת יש שמות מעניינים של מקומות למכביר. למשל, עיירה בשם Sexsmith.

שליחה על ידי אחת* » 01 ינואר 2004, 00:03

שמות יחודיים (ולא תמיד בעלי "טעם טוב") שאני מכירה -

בנות -
לליב, צוף, ריף, סחלב, איתי, פרי-אל, סנאת.

בנים -
רומי, סיטאר, פארן, (הם אחים של ריף....) פאר, יָעַל, של (shell ).

חבצלת- איזה קטע אני מכירה את אימא של זוך, שגב שכתבתי עליה קודם היא דודה שלה. יש לה אחות טוהר ואחות תום אם אני לא טועה ובדודה כליל נצח.ומשאת אני גם מכירה(תלמידה שלי- אחות של שריה וציפיה)
שם יפה לבת יפעה, הוד
שמות לתאומים - אני מכירה תאומים שנקראים שמשון ו..יואל לא יובב...
אני גם מכירה מקרה שבמשך חודש ההורים לא הסכימו איך לרקא לילדה , חודש הוא קרא לה בשם אחד והיא בשם שני לבסוף הם קוראים לה בשניהם

חבצלת וכולם, התכוונתי שתום, טוהר וזוך אחיות להן יש דודה בשם שגב

>היה נראה לי לא ברור<

אם יש משהו שאני לא אוהבת, זה שמות THEME לאחים (ועוד יותר מכך - לתאומים). שם של ילד, שאי אפשר להגיד בלי שמות אחיו (כמו בדוגמת תום, טוהר וזוך), זה נראה לי די נורא. ואני מכירה (לפחות וירטואלית/ שמועות) כמה כאלו. לפעמים השמות בפני עצמם סבירים, או אפילו יפים, אבל מפריע לי הקשר הכל כך הדוק ביניהם. למשל: תכלת, ארגמן ושנהב (שאמא שלהם מקסימה, אבל זה לא קשור), יש שמועה על זוג עובדי בזק שקראו לילדיהם בשמות של טלפונים: שוהם, זמיר ועוד משהו (אלמוג?).

מכירה מבוגרים (30 ומעלה) בשמות שהוזכרו כמיוחדים: יָעַל, לבנה, מרית (שפכטל...), רותם (בן), לוטם (קצת יותר צעירה, אבל כבר לא ילדה), דולב. מכירה גם טבע ויער (אחות ואח) וכמובן תלתן.
הרבה מילים בזכר הם שמות בנות קלאסיים (למרות ששמעתי אותם גם לבנים, אבל זה יותר מודרני) - ענב, ענבר, מיתר ועוד רבים מאד.
שמות מיוחדים שפגשתי - טנא (צריך להיות היום כבר מבוגר), סוּף, תָל, אבישג (בן), אשכול (על שם לוי אשכול, קרוב משפחה שלו), גיל (בת), אשל, מושי (שגם לאחותו יש שם מיוחד אבל אני לא מצליחה להזכר).
היה בעתון בכתבה על שמות (ולא יודעת אם אמיתי): אכזבה. מחריד בעיני.

אבל האמת היא ששמות זה בעיקר עניין של הרגל. כשנולד פה נטע, כולם התפלאו על כך שנותנים שם כזה לבן (במיוחד שהוא אח של אבישג הנ"ל) - ולי זה היה רגיל לגמרי, כי גדלתי (בערך) עם בן בשם זה. רוב השמות, אחרי שמתרגלים, מתחילים להתייחס לאדם, ולא רק לשמו.

והשם האולטימטיבי: מהר-שלל-חש-בז (השם הארוך בתנך), או "אוחזת ענף עץ השקד" שיש יותר מדי אנשים בארץ שנשבעים שמכירים אותה עד כדי כך שאני לא יודעת אם היא לא מיתוס. P-:

יש שני לטמים - אחד מרווני - לבן וחלק, והשני א"י - סגול ומקומט [בטח עשיתי סלט. אש"י תתקן ].
גילה, נכון. למקומט קוראים לוטם שעיר. הם צומחים באזורים נרחבים בארץ, אחרי השריפה הגדולה של שנת 1989 ביערות הכרמל, השתלט הלוטם על האזור שנשרף וכיסה אותו בפריחה הורודה והלבנה שלו.

עודד,
מרוב התלהבות לשמות היחידאים החלקת קצת:
יון הוא בסך הכל קיצור של יהונתן.
עד כמה שידוע לי נהר שניר הוא בן.
גולדה הוא שם נפוץ מאוד אצל יהודי מזרח-אירופה (פירושו זהבה ביידיש).
באלדי זה שם ספרדי, אם אינני טועה, ויתכן שבספרד הוא נפוץ.
תהילים-זאגר ("אומר תהלים") הוא שם משפחה, לא כל כך נדיר. נדמה לי שזה שם משפחתו המקורי של דן בן אמוץ.

חבצלת,
בתקופה הפריהיסטורית, כשהתרגום לא היה מוקרן על המסך אלא בנפרד, והיו מגלגלים אותו ידנית, היה אדם אחד שתרגם את כל הסרטים שהוקרנו אז בארץ: ירושלים סגל, שהיה דווקא מתל אביב.

ואצלנו בקיבוץ היתה סבתא אחת בשם גילה, אם לשתי בנות - רינה ו חדוה , וסבתא לנכדה ששמה דיצה .

סיפרתי שלבת-הדוד של ליאור יש בן בשם לִיבְנֵה.
בכלל יש לה ילדים עם שמות יפים.
בתה הבכורה נקראת עָרַבַה והבן השני דוֹלֶב.

שמות מיוחדים שפגשתי:
יֶתֵר-און (בן)
סנאית (בת)
דְרִיָה (בת)
אָחַאי (בת)
יֶשַע (בן)
פֶּסַח ((בן)

אם יש משהו שאני לא אוהבת, זה שמות THEME לאחים
איתי בבית ספר למדה בחורה בשם רמית. היו לה עוד 2 או 3 אחיות. אני לא זוכרת את כל השמות אבל לאחת מהן קראו צוקית וכולן היו באותו הקשר.
אני זוכרת שכגיליתי את זה זה די זיעזע אותי.

פעם זה נחשב מאד בונטון לעשות סריות של שמות.
כולם מתחילים באותה אות, כולם נגמרים באותו צליל, כולם בנושא מסויים.....
ליאור ואני באים ממשפחות כאלה:
אצלי הנושא הוא אבני חן. עד כה הפיקו הורי (גרושים שנישאו מחדש) את ברקת, ענבר, ספיר, שהם, טופז, יהלום, jasper ,amatist onix emerald .

אצל ליאור: יש את ליאור כאמור, אחיו זהר ואחותו קרן. ילדים מלאי אור מופז.

מרוב שאני כבר רגילה לשמות, שכחתי להסתכל קרוב - לאחיין שלי (בן 19) קוראים אוריון, ע"ש מערכת הכוכבים.
לאחיינתי שלי (שאינה אחות של אוריון) קוראים סוּף, היא בת 17.

פגשתי פעם בחור בשם חוֹרין.
ואני מכירה גם את אוהב שלאחיו קוראים חופש.

עוד שם שנתקלתי בו מזמן ואהבתי היה אנוש.

אני דווקא אוהבת שמות סדרתיים לאחים, אבל בלי שמי מהם יצטרך לשלם מחיר רק כדי להיות חלק מן הסדרה... לילדים של גליה וחיים טופול קוראים עומר, ענת ועדי. לחברים שלנו שלושה בנים: איתי, אורי ואלעד. הכרתי משפחה שבה לאם קראו מאירה, ולילדים - אור, זוהר והילה. (אני לא אוהבת שמות בכתיב חסר, אגב...). ויש שמועה גם על שני אחים: אשל וגיל (-:

סביון - אין, קיקיון - אאוט?

זו סוגיה קיקיונית

לליב

יש ספר שירים שכתבה אמא של לליב (אולי אותה לליב), ובין היתר אני זוכר משם את הקטע:
_לטל יש אחות שקוראים לה לליב
וזו לא בעיה אם רוצים הם לריב
כי הוא כבר גדול ויודע הכל
והיא קטנטנה (אך עם שכל גדול)
אומרת לו "טל, זו בכלל לא חכמה
ואני מבינה, כן אני מבינה
שאתה אוהב אותי, כי אני אחותך הקטנה"
"מה פתאום" הוא אומר בקול רם
ופתאום מלטפה בראשה - ככה סתם_

רומי

אני מכיר רוֹם.

שני אחים מפורסמים הם, כמדומני, הילדים של יונתן רטוש (מהאידאולוגים של התנועה הכנענית), אשר נקראו על שם השמש והירח. שם המשפחה שלהם הוא שלח, ושמות הפרטיים - חמן - השופט המחוזי חמן שלח שנרצח על ידי חייל מצרי בראס בורקא, וסהרון - פרופסור סהרון שלח, מגדולי המתמטיקאים בישראל, חתן פרס ישראל לשנת היובל למתמטיקה, והלוגיקאי המוביל בעולם כיום.

מכירה מבוגרים (30 ומעלה) בשמות שהוזכרו כמיוחדים: יָעַל, לבנה, מרית (שפכטל...),

כן, יעל הוא בן 36 בערך, וגם מרית כבר לא ילדה.

אשל

המג"ד שלי היה אשל פשטי.
בספר "שירים כהים" הקדישה לו המשוררת (ורד מוסינזון) אחד השירים, נדמה לי סיסרא, אשר נכתב עליו.

אוחזת ענף עץ השקד

אומרים שהשם הזה הגיע מהוואית או מסינית או משהו כזה.
בכלל, בהוואי יש שמות רבים המתייחסים לטבע. השם הפרטי הארוך בעולם, לפי הזכרון ומתוך ספר השיאים, הוא, בתרגום מוואיית, "המוני הניצנים היפים של האביב מתחילים למלא בניחוחם את האויר לכל אורכה ורוחבה של הוואי".

יון הוא בסך הכל קיצור של יהונתן.

טוב שמישהו מגלה לי, אחרי יותר משלושים וחמש שנים...
בכל אופן, יון זה יופי של שם (אני מתכוון לציפור, לא לאטום הטעון במטען חשמלי...)

אם יש משהו שאני לא אוהבת, זה שמות THEME לאחים

איתי בבית הספר למדה אלומה דגן, וגם לאחים שלה היו שמות באותו הכיוון, אך אני לא מצליח לזכור (בקי, ליאור יזכור אותם).

איתי בקבוצה היתה הילה, ששמות האחיות שלה היו נוגה וזוהר, והאם - נורית.

ובקיבוץ יש אחים ים ו-פלג. אומרים שבעתיד תהיה גם שלולית...

_פעם זה נחשב מאד בונטון לעשות סריות של שמות.
כולם מתחילים באותה אות, כולם נגמרים באותו צליל, כולם בנושא מסויים....._

אני מכיר לפחות שתי סדרות כאלו - אחת לפי אותיות: בני, גדי ודני, ואחת - שכולם מתחילים באות דל"ת (גם האב - דן). הילדים הם דין, דינה ודוד.

שנה טובה לכולם! אז ככה, יש לי חברה שקוראים לה קציעה ויש לה אחיות רימון ותאנה. לפי מה שאני יודעת למרות שבאנגלית זה אולי נשמע מוזר, אין להן בעיות מיוחדות עם זה.. (הן גרות במיין...) אני מכירה מישהי שאמא שלה רצתה לקרוא לה רוני, ואבא שלה רצה שירה, אז הם קראו לה שירוני...

יש מישהי שקראו לה נהרה (מלשון נהרה של אור.). לדעתי קיקיון זה יכול להיות שם נורא, אני מתכוונת, זה הצמח מספר יונה שעשה לו צל. יכול להיות צמח גדול ויפה, אבל לי הוא תמיד מזכיר דוקא את התולעת שאכלה אותו.... צריך לחשוב על המשמעות של השמות שנותנים- אני מתכוונת ( בלי להעליב אף אחד) כמלה יכול ליצור בלבול לא נעים לשם קמלה, שאני מניחה שאף אחד לא רוצה לילדים שלו... גם ליהי נראה לי שם יפה ומודרני, ויש לו גם משמעות יפה... לאח שלי קוראים עמיאל, שיש לזה גם מקור תנכי, לי קוראים מור, שחוץ מזה שזה תפס בזמן האחרון, זה אחד מעשבי הקטורת, יש לי אח אליאב ואח נתנאל. לדעתי הם שמות יפים.. (אבל קחו את זה כדעה בלבד, כי אין הנחתום מעיד על עיסתו...

) סוף זה שם יפה.. צריך לבחור שם יפה עם משמעות יפה, אבל שיהיו לו גם אסוציאציות יפות...

אני מכיר פרופסור בשם גד.
לא שם מיוחד כל כך בישראל, אבל כשהוא נסע לכנסים באמריקה - לך תסביר לאמריקנים שקוראים לך גד (God...).
אז בחו"ל הוא מכונה ג'רי.

כרמית,
טוב, אז בעיני כמובן שתלתן הוא שם יפה, לילד יפה
למה בכלל לחשוב שתלתן הוא שתלטן? אולי בגלל שהוא משתלתן על האחים שלו ?

ולקינוח שמות שבטח לא פגשתם:
מיגו (עם פתח ב-גימל) - ראשי תבות של מרד יהודי גטו ורשה,
ואחותו - סיבה - סבל יהודי ברית המועצות.
ויש להם עוד אח מוזר אבל שכחתי את שמו.

אוי ואבוי! מסכנים. זה מזכיר לי את ההוא שקראו לו באבי- יאר. איך הורים מסוגלים לעשות את זה לילדים שלהם?

שליחה על ידי רחל* » 01 ינואר 2004, 13:24

אני מכירה מישהי שההורים שלה רצו בן ונולדה בת אז הם קראו לה אכזבה.
פשוט נוראי.
ונתקלתי לא מזמן בבחורה שקוראים לה מנייה. (כמו בוול סטריט).

כמה שמות מהתנ"ך: שילה, אביה (גם לבן), אליה, נועם, עמינדב ואפרופו, גם נחשון/נחשול... אפשר גם לנסות מפל, אגם, נחל, נהר, ים... (שמעתי על מישהו שקראו לו פפאיה.... נראה לי שהמקור של זה אכן מהוואי...)

ותיקון קטן, מחברה שלי, השם הארוך בתנ"ך הוא פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום (הבן של ישעיה הנביא, ולא מהר שלל חש בז, שהוא גם בן שלו. אגב, לבת שלו קראו חפצי-בה... יש לו חיבה לשמות שקשה לזכור...)

אה, וגם עדיאל זה שם יפה, גם לבנים וגם לבנות, היתה לי חברה כזאת..

עמינדב ואפרופו
תאומים?
(-;

איש עסקים - אני מקווה שהבנת ש "שתלתן" הוא לא שמו, אלא תלתן...

מסעדה, סחטיין.