מה היית רוצה שיכתבו על המצבה שלך

אנונימי

_{ראו גם: שאלה בנושא מצבות / קבורה באופן טבעי / טקס קבורה חילוני}

פתחו לפני כמה ימים את הדף שאלה בנושא מצבות.
בעקבות זה עלתה לי מחשבה מה הייתי רוצה שיכתבו על המצבה שלי.
והרגשתי ש...כלום. נדמה לי שזה לא ממש מעניין אותי. מה זה כבר חשוב לי?

אני זוכרת שבעבר זה כן היה חשוב לי, וכל תקופה הייתי מנסחת לעצמי בראש נוסחים אחרים.
אז מעניין שפתאום זה לא נראה לי חשוב.
אולי אם אני אחשוב על זה עוד, כן יעלה לי משהו.
(כלומר, אם היו מבקשים ממני לנסח - בטח הייתי מוצאת משהו נחמד שאני מתחברת אליו, אבל אני לא יודעת אם זה באמת משנה. אני אחשוב על זה עוד קצת...).

אז... מה היית רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

טוב, יש לי משהו:
"כאן קבורה אישה שעלתה על גדותיה".
"כאן נחה אישה בפעם הראשונה בחיים שלה"

.

לא הייתי רוצה מצבה
אם יצמח במקום הקבורה עץ פרי שופע,זה יהיה נחמד
כך,תוכל נשמתי להיפרד מהעולם הזה בידיעה שלפחות תרמתי את חלקי ליצירת גן העדן עבור הדורות האנושיים הבאים

גם לי לא ממש אכפת..אחרינו המבול..
אבל אם כבר לא שרפו את גופתי אז שיכתבו
"אוי! היא היתה יחידה במינה"
@}

לא מעדיף מצבה, אולם:
"כאן קבור בכיף אור"

ויני- וידי- ויצ'י

כאן השארנו מזון לתולעים ועצמות שיבטיחו (בעזרת החרדים) שלא יבנו כאן. [זו תרומתי הצנועה לריאה ירוקה של 2 מ"ר]

_לא הייתי רוצה מצבה
אם יצמח במקום הקבורה עץ פרי שופע,זה יהיה נחמד
כך,תוכל נשמתי להיפרד מהעולם הזה בידיעה שלפחות תרמתי את חלקי ליצירת גן העדן עבור הדורות האנושיים הבאים_

|Y|
בדיוק, אני לא רוצה קבר בכלל

גם אני בכלל נגד קבורה בבתי עלמין. אבל אם לא תהיה ברירה, אז "אמרתי לכם."

לא הייתי רוצה מצבה.
בגדול נכון. אולי באמת עדיף בלי.

אבל השאלה היא: אם כן תהיה מצבה, מה היית רוצה שיהיה כתוב?

אבל אם לא תהיה ברירה, אז "אמרתי לכם."

מה אמרת לנו?

גם אני לא רוצה שיקברו אותי בקבר.
אבל אם כבר, אז:
"מת מיתת נשיקה בשנתו, בשיבה טובה, בסופם של חיים מאושרים מלאי עניין, ומספקים" (משהו כזה)

את לא מכירה את הבדיחה על ההיפוכונדר ומה יהיה כתוב לו על המצבה? אז זה. בהכללה להכל.

היום היתה אזכרה לסבא שלי. כמה מצבות מימינו יש מצבה די משעשעת שאיכשהו אנחנו תמיד נודדים לשם אחרי האזכרה לקרוא שוב את הכיתוב.
רק שלא הייתי במצב רוח נודד כ"כ השנה וככה נחתי לי באמצע והעין שלי נפלה על מצבה כמה שורות מאחור שכך כתוב עליה:
היה מדוכא ביסורין
זה היה כ"כ עצוב בכנות שלו...
גם אני כבר כמה שנים חושבת שעדיף עץ.
אפרסק

גם אני הייתי מעדיפה לא להקבר.
וגם שלא יעשו אזכרות. אבל אם כן רוצים לזכור אותי, כבר הודעתי לכולם לפני אי אילו שנים שהייתי מעדיפה שיחגגו לי יומולדת בתאריך הולדתי ולא יציינו את חיי בתאריך מותי.

סבא שלי, ממש לפני שנפטר, אמר לי בטלפון - "הגוף מת, אבל הנפש מתרפקת". את החלק השני של המשפט (עם שלוש נקודות בהתחלה) כתבו לו על המצבה. לדעתי זה יפה @}

פה קבורה
שחר עפרה
אמא ומלכה
שהיתה המוני פעמים מאושרת.

את לא מכירה את הבדיחה על ההיפוכונדר ומה יהיה כתוב לו על המצבה?
אה, נכון...

_פה קבורה
שחר עפרה
אמא ומלכה
שהיתה המוני פעמים מאושרת._

עופרה, עשית לי חיוך....

כאן השארנו מזון לתולעים ועצמות שיבטיחו (בעזרת החרדים) שלא יבנו כאן. [זו תרומתי הצנועה לריאה ירוקה של 2 מ"ר]

יפה , תגובה אקולוגית

לכל אלה המעדיפים לא להיקבר , אפשר לשאול מדוע ?

מוכרחה לאמר שאני תוהה עליך אהבת עולם, אילו לא היה אכפת לך מה יכתבו עליך אחרי, מדוע פתחת דף כזה ?
לא הגיוני. תבדקי את זה.
ההערה הזאת מגיעה באהבה והרבה הערכה אליך, אל תביני זאת כביקורת. רק תמיהה

גילוי נאות, אני ראיתי את שם הדף ,והתעלמתי ממנו כמה ימים.. עכשיו נכנסתי כי גברה סקרנותי לראות מי פתח אותו.
ובכל פעם שנתקלת בו ב- מה חדש, הוא עושה לי רע.. אז כן גם לי יש אישווו..
למה להתעסק עם המוות בכלל, גם ככה כל כך קשה פה..

לא אוהבת לראות את הדף

אני ראיתי את שם הדף ,והתעלמתי ממנו כמה ימים
איך כמה ימים, פתחתי אותו לפני פחות מ-24 שעות....
אולי את מתכוונת ל-שאלה בנושא מצבות?

בכל אופן, אני דווקא אוהבת להתעסק בנושא המוות. זה עוזר לי להרגיש יותר ביטחון.

<המחכימון: 'הכל בעיני המתבונן'

>

ודרך אגב, השאלה הזו לא בהכרח קשורה למוות, אלא אני חושבת שהמשפט שאדם יבחר לשים על המצבה שלו - זה בעצם איך שהוא רואה את עצמו בחיים האלה ואיך שהוא רוצה שאחרים יראו אותו.
זה מין סיכום של המהות שלו במשפט אחד.
וזה בעצם מה שעניין אותי.
איך הייתם מסכמים את המהות שלכם ואת מי ומה שהייתם ושעשיתם כאן על פני האדמה.

נראה לי שיותר קל לגלות מה המשפט הזה לא אם שואלים בזמן הווה איך היית מתאר את עצמך, אלא אם שואלים מה אתה חושב שהיית אומר כשהיית מסתכל על עצמך אחורה בפרספקטיבה של כל החיים שלך.

כמו למשל שאם הייתי רוצה לשאול אנשים איזה דברים טובים הם באמת חושבים עליי, לא הייתי מקבלת תשובה כלכך טובה משאלה ישירה, כמו אם הייתי שומעת אותם מספידים אותי.
או אולי, אם הייתי מבקשת מהם לחשוב שנפטרתי, מה הם היו אומרים בהספד.
(חשבתי לשאול אנשים קרובים. זה יכול להיות מעניין ואפילו מחזק...

)

מוכרחה לאמר שאני תוהה עליך אהבת עולם, אילו לא היה אכפת לך מה יכתבו עליך אחרי, מדוע פתחת דף כזה ?

ברגע המסוים שבו שאלתי את עצמי את השאלה הזו, הרגשתי שלא אכפת לי.
אני לא יודעת אם ההרגשה הזאת תישאר. אני מקווה שכן. זאת הרגשה נעימה.

אבל גם אם לא אכפת לי - אם ישאלו אותי: 'נגיד שבכל מקרה אנחנו מבקשים ממך לבחור מה לכתוב - מה היית כותבת?' - אז מעניין אותי לחשוב מה באמת הייתי כותבת.
מה היה נראה לי שמרכז את המהות שלי ואת המסר שלי לעולם במשפט אחד.
אבל לא בטוחה אם באמת ישנה לי שיכתבו את זה בסופו של דבר.

ומעבר לזה, פתחתי את הדף כי עניין אותי גם מה אחרים היו רוצים שיכתבו עליהם.
וזה גם קצת משחק כזה, כמו דף אחר שפתחתי פעם ספרו על עצמכם בארבע מילים.

לכל אלה המעדיפים לא להיקבר , אפשר לשאול מדוע ?

נדמה לי שבדף קבורה באופן טבעי יש תשובות לשאלתך.

לא אכפת לי מה יכתבו על המצבה שלי, אבל אני בהחלט כן אוהבת להרהר מדי פעם, כאשר נחה עלי רוח הדכדוך, על ההלוויה שלי, איך כולם בוכים, כמה שזה עצוב. הוי כמה שזה עצוב.
ואז אני מזילה כמה דמעות, מתרווח לי בנשמה, וחוזרת לענייני במשנה מרץ.

אהובתנו

"מת מיתת נשיקה בשנתו, בשיבה טובה, בסופם של חיים מאושרים מלאי עניין, ומספקים"
גם אני רוצה מצבה כזאת!

באופן כללי, כל הנהלים אחרי המוות הם בשביל הקרובים והחברים ולא בשביל הנפטר, ככה שנראה לי קצת אגואיסטי מצידי להחליט אם יהיה קבר או לא.
אם חשוב להם קבר , שיהיה. אני מצידי יכולה להגיד שלי זה לא חשוב ככה שאם יש מישהו שיחשוב לעשות את זה בשבילי, הוא משוחרר מהחובה המוזרה הזאת.

עופרה, עשית לי חיוך....
גם לי

כאן השארנו מזון לתולעים ועצמות שיבטיחו (בעזרת החרדים) שלא יבנו כאן. [זו תרומתי הצנועה לריאה ירוקה של 2 מ"ר]
חביב ביותר.
מסכימה.

_ובכל פעם שנתקלת בו ב מה חדש , הוא עושה לי רע.. אז כן גם לי יש אישווו..
למה להתעסק עם המוות בכלל, גם ככה כל כך קשה פה..
לא אוהבת לראות את הדף_
גם אני.. כל פעם שאני רואה את הדף מירקם הקקי , צבע הקקי , ובכלל כל מה שקשור בקקי נהיה לי רע..
למה להתעסק עם הקקי בכלל, גם ככה כל כך קשה פה..

_גם אני.. כל פעם שאני רואה את הדף מירקם הקקי , צבע הקקי ,ובכלל כל מה שקשור בקקי נהיה לי רע..
למה להתעסק עם הקקי בכלל, גם ככה כל כך קשה פה.._
חח

קבלתי תיקון למשפט : למה להתעסק עם הקקי בכלל, גם ככה כל כך מגעיל פה

דווקא אחלה דף ועד עכשיו אני מאוד משועשעת ושמחה על שיש פה הרבה אנשים מודעים שיודעים לחיות והראיה לכך היא שאין להם בעיה להתעסק עם המוות
@}

> /dev/null

:-D

גם ככה כל כך קשה פה..
שואלת את יכולה להסביר למה התכוונת? קשה פה בדף (או בדף השני על המצבות) או פה באתר?

> /dev/null
מה זה אומר?

לאמא שלי כתבנו:
הדרך יפה עד מאד, אמרה הנערה
הדרך ארכה עד מאד, אמרה העלמה
הדרך קשתה עד מאד, אמרה הגברת
ישבה הקשישה לנוח בצד הדרך...
(במקור של לאה גולדברג, מנוסח בגוף אישה)

לא רוצה מצבה (זה לא אקולוגי עדיף להשאיר קצת מקום לאדמה חשופה /עצים/ מרחבים ירוקים
אבל יהיה נחמד א יכתבו עלי ספר ביוגרפי למשפחה

_> /dev/null
מה זה אומר?_

אה, מצאתי.
ברשת:

_null - שאינו תקף; ריק מתוכן; חסר חשיבות; חסר תועלת;
null משמש בהרבה שפות תכנות בכתובת לא חוקית, מקום ריק שכל מצביע המצביע אליו, אינו חוקי ולא נמצא בו שום אובייקט תקף. מחרוזת ששווה ל- null הינה מחרוזת ריקה.
השימוש העיקרי של היצור dev/null/ היא לשמש "פח הזבל" של כותבי סקריפטים ותוכנות, כל מה שתזרוק לשם, יבלע ויעלם. למשל: קוד: echo \"something\" > /dev/null לא יציג שום פלט._

עכשיו נדמה לי שהבנתי ת'בדיחה.

עשב כתבה:
לא רוצה מצבה (זה לא אקולוגי עדיף להשאיר קצת מקום לאדמה חשופה /עצים/ מרחבים ירוקים

ולעומת זאת פלוני אלמונית כתבה:
כאן השארנו מזון לתולעים ועצמות שיבטיחו (בעזרת החרדים) שלא יבנו כאן. [זו תרומתי הצנועה לריאה ירוקה של 2 מ"ר]

אז בעצם אני תוהה מה עדיף אקולוגית -

לשים קבר ומצבה שתופסים שטח אדמה אך יחד עם זה מונעים בנייה ושומרים על 'ריאה ירוקה';
או שעדיף חלופות לקבורה - שאז אולי הקבר לא יתפוס מקום ולכאורה זה יותר אקולוגי, אבל לא בטוח שזה יעזור יותר מדי לטבע, כי במקרה כזה רוב הסיכויים שבמקום זה יבנו שם בתים.

רק מה, האוכלוסיה גדלה, ובכל מקרה צריך לבנות איפשהו, לא? והקברים תופסים הרבה מקום שהיה אפשר לבנות עליו.
ובכל זאת, רק בתי קברות יכולים להבטיח כמה שטחים פתוחים ללא בנייה.

אז בשורה התחתונה, מה יותר אקולוגי - קבר ומצבה או לא קבר ומצבה?

אהובה
אהובתנו. קראת את הספר של אמונה אלון שנקרא כך?
ספר מרתק על מצבות ועוד הרבה דברים אחרים

הדף הזה שעשע אותי
הדף השני לא רלוונטי מבחינתי

חשבתי על מה אני רוצה שיכתבו והגעתי למסכנה שזה לא ממש מעניין אותי.
אבל כבר מזמן סיכמתי עם אוהבי היכן אני רוצה להקבר.

נראה לי שהייתי שמחה שיכתבו דברים בסגנון של עודד ושזה יהיה אמיתי

פ"נ
אמנו, סבתנו וסבתא-רבתנו היקרה
שזכתה לחיות חיים טובים ועשירים ולראות נכדים לבניה ולבנותיה
ונפטרה בביתה בשיבה טובה לצד משפחתה
ת.נ.צ.ב.ה

_# לשים קבר ומצבה שתופסים שטח אדמה אך יחד עם זה מונעים בנייה ושומרים על 'ריאה ירוקה';
# או שעדיף חלופות לקבורה - שאז אולי הקבר לא יתפוס מקום ולכאורה זה יותר אקולוגי, אבל לא בטוח שזה יעזור יותר מדי לטבע, כי במקרה כזה רוב הסיכויים שבמקום זה יבנו שם בתים._
בתי קברות הם דבר רחוק מאוד מריאה ירוקה. כל הקברים סתם תופסים שטח אדמה על חשבון דברים טובים יותר (בירושלים למשל מורידים כל הזמן עוד ועוד מהיער שמסביב להר המנוחות כדי להגדיל את בית הקברות)

שלא לדבר על יציקות הבטון שמעל להכל. (לא המצבות עצמן. פשוט בטון יצוק.)

קראת את הספר של אמונה אלון שנקרא כך?

לא ידעתי שיש ספר שנקרא כך

.
איזה מין ספר זה? הרעיון הוא משהו דומה לתשובות כאן בדף? או שאולי זה בכלל סיפור?

בתי קברות הם דבר רחוק מאוד מריאה ירוקה. כל הקברים סתם תופסים שטח אדמה על חשבון דברים טובים יותר

על חשבון איזה דברים יותר טובים?
עד כמה שאני מבינה, אם לא היו שם קברים - היו בונים שם. אם לא עכשיו אז מחר. לא ככה?

דווקא היהודים שחיו כאן לפני אלפיים פלוס (לפחות חלקם) בצעו את הביטוי
להאסף אל אבןתינן
מה עושים .....: קטקומבות , בדרך כלל במערות (יש בבית ג'וברין נדמה לי),
מן כוכים בקיר, שם קוברים את המת לכמה שנים עד שהרימות עושות את עבודת העיכול,
ומפנים את הכוך לקבורה חדשה כשנותרות רק עצמות, מצרפים אותן לערימת עצמות של אבותינו ואימותינו,
שאלה בתורם מתכלים בקצב איטי מאד אך תופסים פחות מקום, לא מסריחים ולא נרקבים,
אתמול הייתי בלוויה כלשהי (קרוב רחוק, זקנה סבירה) וזה פשוט מכה בך איזה בזבוז של עיר עצומה על גופות, עצמות ומצבות,
אין בין זה לבין שחרורו של המת לעולם הבא דבר וחצי דבר
זה בעצם ממש הפוך, החזקה בכח של מי שסיים את חייו פה בכדי שלשאריו יהיה לאן ללכת להתגעגע,
אם כל הכבוד, ויש כבוד, מנהג ההינדי נראה לי יותר אקולוגי ויותר רוחני,

או לפחות לחזור למנהג של "להאסף אל אבותינו"

"למה לעזאזל קברתם אותי?
ביקשתי שתתרמו את אבריי והיתר- למדע!"

נא להוסיף בסוף הכיתוב על המצבה סמיילי כועס, ממש כועס.

יא חביבי איזה גוף.

אתמול הייתי בלוויה כלשהי (קרוב רחוק, זקנה סבירה)
(מרופא)
(-: שלא תדעו צער

צוויל (1973-?)

לחזור למנהג של "להאסף אל אבותינו"

אולי כדאי להעלות הצעת חוק כזאת.

הי .. יש פה שתי אמא לאחד זה דווקא טוב. כי כשאחת מאיתנו תמות. השנייה תישאר ותוכל לספר דברים טובים בגוף ראשון..

והיתר- למדע
מה בדיוק המדע יעשה עם השק הריק שנשאר אחרי תרומת כל האיברים?

מה בדיוק המדע יעשה עם השק הריק שנשאר אחרי תרומת כל האיברים?

בשלי יש מה לחקור. ואם במותי אוכל להקל על אנשים אחרים- למה לא?

השק עצמו- השתלת עור.
המוח- או-הא כמה שאפשר לחקור דרכו.
כלי הדם- אצלי הם ממש צריכים להיות נקיים אז אני לא יודעת מה יעשו איתם- אבל לא רואה סיבה לטמון אותם מתחת לאיזה בלטה גדולה. מצידי- עדיף שישרפו.

פה נקבר איש צנוע וצדיק אהוב על הביריות

_על חשבון איזה דברים יותר טובים?
עד כמה שאני מבינה, אם לא היו שם קברים - היו בונים שם. אם לא עכשיו אז מחר. לא ככה?_
למה את כל כך בטוחה שהיו בונים שם?
ואם היו בונים שם אז היו בונים פחות במקום אחר.
יש לנו מדינה צפופה מאוד (הכי צפופה בעולם המערבי!). אין לנו מקום לבזבז על קברים שיישארו שם מאות שנים.
אפשר להשתמש בשטח ליער או צמחיה אחרת (ריאה ירוקה) , לבניה, לפארק, לגני שעשועים, לקניונים (נגיד שהשטח הזה עדיף לקניון מאשר שטח אחר שישאירו לא בנוי במקום לבנות בו קניון), תעשיה, ומה לא.
החשבון פשוט: אם משתמשים ב-X שטח, וקוברים ב-Y שטח, אז בזבזנו X+Y.
אם משתמשים ב-X אבל לא קוברים, אז בזבזנו רק X.

כאן קבורה אישה שעלתה על גדותיה.

מעניין, ככל שאני חושבת על זה יותר, אני מרגישה שהתיאור הזה ('שעלתה על גדותיה') מתאר אותי יותר מכל דבר אחר.
אני לא מצליחה למצוא שום משפט אחר שמרכז כך את המהות שלי בכמה מילים.

(אבל זה כמובן יכול להשתנות עד שאני אמות. או עד שבוע הבא

)

*********

אני יכולה לעשות קומבינה של שני המשפטים שכתבתי בהתחלה:

'כאן נחה אישה שעלתה על גדותיה.
נקווה שהיא באמת נחה סוף סוף...'

את הדיון על שיטת הקבורה בכלל צריך להעביר לדף קבורה באופן טבעי.

מה בדיוק המדע יעשה עם השק הריק שנשאר אחרי תרומת כל האיברים?
יעביר לתולעים. שיאכלו לפחות את זה.

_קראת את הספר של אמונה אלון שנקרא כך?
לא ידעתי שיש ספר שנקרא כך .
איזה מין ספר זה? הרעיון הוא משהו דומה לתשובות כאן בדף? או שאולי זה בכלל סיפור?_

רומן יפיפה שנקרא ותכתבו: אהובתינו

מעתיקה את המאחורה של הספר מאתר ידיעות ספרים

"דורי ברטוב עוזב את הבית, את היישוב ואת משרד עורכי הדין, ושוכר לעצמו דירת חדר וחצי בשכונת ילדותו בירושלים. אשתו, מיכל מנהלת האולפנה, מנסה להתנהג כאילו הכול כרגיל – אבל גם הוריה נפרדו לא מכבר, אמהּ מציירת שערים נעולים, ואצל בתה הצעירה, ענבר, מחלחל מבעד לקרע המשפחתי קול רחוק שמנסה להישמע כבר שבעים ושלוש שנים.

מה טמון מתחת ליסודותיה של המשפחה? עד כמה מסוגל אדם לקבור את רגשותיו, את חלומותיו, את עצמו, ולהמשיך הלאה?

ותכתבו: אהובתנו הוא סיפור על חיים מתים ועל מתים חיים, ועל החיפוש של אלה ואלה אחר תיקון ואהבה. בשפתה העשירה והסוחפת נעה אמונה אֵלון בין תקופות ודמויות שונות, ומספרת סיפור הלופת את הקורא ואינו מרפה, אך גם ממלא אותו בתקווה אמיתית לתחייה.

ותכתבו: אהובתנו הוא הרומן השני של אמונה אֵלון. הראשון, שמחה גדולה בשמיים (כתר, 2004), היה לרב-מכר וזכה לשבחי הביקורת.

"אמונה אלון יודעת לעשות משהו שכותבי עברית מעטים יודעים לעשותו: לספר סיפור. פשוט לספר סיפור. עם דמויות מובהקות, עם עלילה, עם הפתעות, ותפניות לכאן ולכאן, עם דרמות קטנות ומרגשות מזה והצחקות מתגלגלות באופן האנושי ביותר מזה, ורקע מוכר והיסטוריה קרובה – ובסופו של דבר גם סיפור תת-קרקעי, המעלה שאלות לא פשוטות בלב הקורא".
(אבירמה גולן, "הארץ ספרים")

אצל סבא שלי כתבו - "לחלוף בחיים ולהשאיר סימן"
ואצל סבתא שלי, אני לא ממש זוכרת, אבל משהו בסגנון "תזכרו אותי שמחה"
בעיקרון, משהו שכשמסתכלים על המצבה, זוכרים את הדבר החיובי.

מה שלא רואים משם רואים מכאן:-)

סוף סוף..
מתאים לפולניות שנוהגות להגיד "אני אנוח כבר בקבר"...

לחלוף בחיים ולהשאיר סימן
יפה!!

על קברו של הדוד שלי (מדור מקימי המדינה) כתוב:
"לוחם וחולם"

אני הייתי הולכת על גישה טבעית, ומבקשת שישתלו על הקבר שלי עץ. במקום מצבה ענקית.
(מעדיפה אלה, אבל אפשר גם עץ פרי מאריך שנים, למשל אגוז).

כי אני הייתי הולכת על גישה טבעית, ומבקשת שישתלו על הקבר שלי עץ. במקום מצבה ענקית.
למיטב ידיעתי, זה לא חוקי.

בקיבוצים זה כן. עכשיו אני רק צריכה להישאר בקיבוץ עוד כמה עשרות שנים....

עכשיו אני רק צריכה להישאר בקיבוץ עוד כמה עשרות שנים....
אה, נראה שיש לך מזל. אני לא גרה בקיבוץ, וכשבררתי את הנושא גיליתי שחוקי הקבורה ממש מעצבנים - הם אוסרים על כל קבורה טבעית פחות או יותר, שזה מבאס נורא.

בעיני זה דף ממש מוצלח.

דף מומלץ

https://www.reddit.com/r/pics/comments/ ... [po]alfred schnittkes gravestone a very loud[/po]/

קברו של המוסיקאי אלפרד שניטקה.
שווה הצצה.

הייתי משאיר הקלטה קולית שלי עם נאום מוטיבציה שמח והומוריסטי, אולי בנושא של תחיו את הרגע. שבכל שנה ישמעו את קולי ואולי גם יחזרו מחוייכים לשגרה.