מה עושים עם הרטבה

וואו!
במקרה שלנו זה מתאים בול!

אצלך היה מדובר גם על הרטבה ביום?

אנונאימא, אצלי היה מדובר רק בהרטבת לילה. בשעות האלה המוח שלי סופסוף נח ולא הייתי בשליטה. אצלכם מדובר גם על הרטבה ביום?

_וואו!
במקרה שלנו זה מתאים בול!_
לא חשבתי שבכזו מהירות מישהו יגיב

אני אשמח אם תשתפי בהמשך האם זה משתפר בעקבות טיפול בבעיות הנשימה.
בהצלחה רבה, אם יש לך או למישהי אחרת שאלות נוספות - בכיף גדול!

מה שסיפרת מעניין מאוד, איך למדת לנשום מחדש? לבד? או בשיטה מסויימת?

היי גילית.
בעיקרון למדתי לבד, שכן קודם נשמתי רק דרך הפה אז כל מה שהייתי צריכה זה להתחיל לסגור אותו

בהתחלה הלכתי לשיעורי יוגה, זה היה רעיון מצוין לנשימה, אבל לא הצלחתי להתמיד בה (אולי אני עוד אחזור).
ניסיתי ללמוד להקשיב לעצמי ולראות לבד מה גורם לי לנשום נכון - ואז שמתי לב שכשאני בפעילות ספורטיבית מאומצת אני סוגרת את הפה באופן טבעי. ממלאת את כל האויר שנכנס לי לריאות דרף האף, וזה מרגיש טוב. אז התחלתי לעשות יותר הליכות מהירות+ריצות.
מה שהשתנה אצלי זו בעיקר תשומת הלב לדברים הקטנים שאני עושה מבלי משים בשגרת היומיום. המודעות הזו משנה את כל ההתנהלות שלי. אני במיוחד אוהבת לשבת באוטובוס ולחפש אנשים שנמצאים רוב הזמן עם פה פתוח

מסתבר שהם מעטים! החיפוש המשעשע הזה אחרי אנשים כאלה מזכיר לי כל הזמן שאני צריכה לסגור את הפה.

אשמח לשמוע על רעיונות נוספים שיכולים לסייע לנשום נכון.
<החלפתי את הכינוי שלי ל"נושמת", רק לעניין זה>

מחזירה את הדף הזה בתקווה לקבל עצות לטיפול בילדה בת 10 שמרטיבה בלילה. כמעט כל לילה. עד שהתייאשנו ושמנו חיתול. היא לא מתביישבת בזה, אבל מרגישה שיש לה בעיה. עשינו בדיקות פיזיולוגית ונשללה אפשרות אורגנית. בתודה מראש.

מה ניסיתם כבר?

אני ממליצה לקרוא את הסיפור של נושמת, ממש מעניין.

ולסיפור שלי:בני בן חמש הרטיב כל לילה, אני ניסיתי לבדוק רגישות למזונות ע"י המנעות, אז בהתחלה הורדנו לחלוטין מוצרי חלב מהתפריט, זה עזר לתקופה, הוא היה מתעורר בלילה והולך לשירותים, לאחר זמן מה הוא חזר להרטיב.
המשכנו עם ההמנעות מחלב והורדנו גם מוצרי גלוטן , תוך מספר ימים הוא חדל להרטיב בלילה, וגם לא מתעורר כדי ללכת לשירותים.
נראה מה יהיה בהמשך...
זהו בינתיים,

מיכל יקרה
האם בתך בת העשר רוצה להיות יבשה?
אם כן. יש סיכוי סבר שטיפול בשיטת פאולה יהיה יעיל מאד
זה מתקשר גם למה שנושמת סיפרה
כי יש קשר בין כל הפתחים בגוף
ונשימת פה גם מאותתת שיציבה משובשת......ומכאן גם הסוגר
גם אם המקרה שלכם שונה לחלוטין
שיטת פאולה יכולה להיות יופי של פתרון
לא הרבה מטפלות בשיטה יודעות לעבוד עם ילדים.... חשוב למצוא כזו באיזור מגוריכם
אני מטפלת מנוסה בשיטה ועובדת גם עם ילדים
אני גרה בתל אביב.... אם זה מתאים לך את מוזמנת להתקשר ל 03-5289717
בהצלחה בכל מקרה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זקוקה להצעות לגמילת לילה לידה בת תשע. תודה

שאלה. ביתי גדלה ללא חיתולים. מגיל חודשיים הפסיקה לעשות פיפי בלילה. בערך אחרי שאחותה נולדה (גיל שנה ו10 חודשים) חזרה לעשות פיפי בלילה. היום היא כבר עוד מעט בת 5. קמה כל בוקר יבשה. אבל אנחנו דואגים כל לילה להרים אותה מהמיטה ולעשות פיפי בסיר. מוכרחה לציין שהיא לא ממש מתעוררת אך עושה פיפי. אם אנחנו לא נעיר אותה לפיפי סיכוי גדול שהיא תקום רטובה. אנחנו רוצים להפסיק עם הסיפור הזה. עצה? תובנה? אשמח לשמוע.

היי ,
בני בין 7.5. מטופל רגשית כבר תקופה ארוכה בעקבות מתח בבית בין ההורים ולאחר מכן גירושים. חל שיפור משמעותי הן רגשית והן חברתית. זאת ע"פ שיחה אמש עם המחנכת שלו .
לאחרונה מידי פעם בורח לו פיפי בתחתונים , טיפות כאלה בקטנה .
חוץ מפעם אחת לפני כשבוע וחצי שברח לו קצת יותר , אתמול בערב , ישב במיטה וקרא ספר , וכשבאתי לומר לו לילה טוב , הוא פתאום אומר שרטוב לו , הוא קם , ואני מגלה שעשה פיפי במיטה בעודו ער והקטע שהוא אפילו לא הרגיש.
שאלתי אותו אם כואב/שורף לו כשהוא עושה פיפי, אמר שלא.
האם יכולה להיות בעיה פיזיולוגית שמתאימה למקרה ?
אגב, הוא נגמל מחיתולים תוך יומיים בגיל 3 בערך (לא היה שת"פ מצד הגן שלמד בו) וגמול בלילה כמה שבועות בודדים לאחר מכן . מעולם לא הרטיב בלילה למעט פעם-פעמיים שהיה מאד מקורר.

שליחה על ידי ואם* » 13 ינואר 2015, 11:59

אמא דואגת יקרה,
נשמע שזה על רקע רגשי בעיקר ולכן הייתי מציעה פשוט לחכות, להכיל ולא לעשות עניין.

האם יכולה להיות בעיה פיזיולוגית שמתאימה למקרה ?
לפעמים, דלקת בשלפוחית השתן.
אם הוא בריא ומרגיש טוב, אז או שזה רגשי או שסתם, אירוע בודד שלא קשור לכלום.
קורה.

תודה למגיבות .
אני בהחלט מתכוונת לבצע בדיקת שתן בכדי לשלול דלקת .
מה שמוזר פה העובדה שזה "צץ" פתאום, מדובר בילד שכבר מספר שנים (לצערי עקב המצב) סובל מבעיות רגשיות (ומטופל כמובן) ועד כה תופעה זו לא קרתה , ולא רק זה חל שיפור משמעותי במצבו הרגיש אני רואה זאת בבית וגם עם חברים .
מה שנותר זה באמת לשלול בעיה רפואית, להמתין או לקוות שמדובר אכן באירועים בודדים שלא קשורים לשום דבר.

שליחה על ידי ואם* » 13 ינואר 2015, 12:57

מה שמוזר פה העובדה שזה "צץ" פתאום,
פתאום נזכרתי שאצלנו תמיד עם בוא החורף יש איזו הרטבה או שתיים, כנראה תגובה לקור (והילדים כבר גדולים יחסית).
אז אולי יש פה שילוב של כמה דברים, או באמת עניין נקודתי וטכני יחסית

שליחה על ידי יעל* » 13 ינואר 2015, 13:34

אז אולי יש פה שילוב של כמה דברים, או באמת עניין נקודתי וטכני יחסית
מסכימה.
בהקשר הרגשי, העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך היא לא לעשות עניין. שזה יהיה נון-אישיו.

ואם - מקווה .
יעל - מקבלת את המלצתך .
תודה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, בן 3 וחצי מרטיב כל לילה במיטה, לפעמים מתעורר מזה לפעמים לא, יש להוסיף שכל לילה מתעורר באמצע בין אם הרטיב ובין אם לא, מה הפיתרון להפסקת הרטבות לילה?

בתודה מראש

איך עוזרים לבת עשר שמרטיבה?

תמיד היתה לה הבעיה הזו, טופלה, וחזרה למרות שהטיפול המשיך.
לוקחת מינירין קבוע עזה לתקופה וכבר לא, הרופא הציע להעלות מינון וסירבנו
, טופלה בפעמונית שעזרה לתקופה
טופלה רגשית.

בנוסף יש נחירות עזות. יש התלבטות אם לעשות ניתוח, יש אומרים שהניתוח יעזור גם להרטבה.
מתלבטים.
יש למישהו רעיון ו/או ניסיון בנושא?

אצלנו עזר שילוב של דמיון מודרך עם המלצות תזונתיות, דיקור ותוספים.
טופלנו אצל מטפלת בחסד אורית מנשה (היא אמא בחינוך ביתי ואישה מדהימה וסבלנית) ושווה לדעתי להרים לה טלפון ולהתייעץ איתה. היא מאוד ישרה והגונה ובעלת ידע רחב. הטלפון שלה הוא: 0507211570. יכולה לומר שהגעת דרך שרית. בהצלחה @}

תודה חלוקית
באיזה איזור בארץ היא מקבלת?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לבן שלנו (בן 10) עזר ד"ר שאול נבון באמצעות טיפול בהיפנוזה.
לא ייאמן, שאחרי כל השנים של טיפולים באמצעות מינירין במינונים שונים, פעמונית, הומאופטיה, שני מטפלים סיניים שונים - הבעיה נפתרה תוך טיפול אחד בהיפנוזה.
אנחנו מאוד ממליצים על ד"ר נבון כרופא מעולה שמרגיש את הפציינט ומלווה במסירות גם אחרי הטיפול עצמו.

היי
הבת שלנו בת 2.5 נגמלה ביום לפני שלושה חודשיים
בהתחלה בלילה הייתה יבשה
ועכשיו כל לילה מרטיבה
טיפים ?

שלום גן האהבה,

ההנחה היא שהכוונה שלה טובה, ושזה לא מכוון. זה מתאים להניח ככה בכל מקרה, כי גם בכעס כנראה טוב לבטא אותו מלבלוע אותו, וגם זה יסתדר.

הטיפ הראשון הוא סבלנות. זה גיל מאוד צעיר. עד גיל 5-6 לא מקובל לאבחן בעיה. כל זה למיטב זכרוני, עם ילדה שנגמלה מהרטבת לילה בגיל 7-8 (לא יאמן- אני מתחילה לשכוח פרטים

).

טיפ שני- לאהוב אותה.

טיפ שלישי- ללמד אותה מה היא יכולה לעשות אם היא מרטיבה בלילה (דוגמאות: להוריד בגדים רטובים ולשים בקערה, ובבוקר לשים במכונת הכביסה, לעבור לצד השני של המטה או למזרן מוצע שמוכן ליד), ולהמשיך לישון. לסדר הכל כך שהיא תוכל להיות אוטונומית, גם אם כרגע מלווים אותה בתהליך. כל דבר שעוזר לילד להרגיש בשליטה טוב במקרה הזה, ומחזק אותו.

לבדוק האם במשפחה היה מישהו עם גמילת לילה מאוחרת. אם כן, כנראה זה יגיע אצלה קצת יותר מאוחר, ואין מה להלחץ. אני נגמלתי מהרטבת לילה בגיל יותר מבוגר מבתי.

חשוב וטוב להשקיע זמן של להיות איתה (לקרוא, לשחק, לבשל,לאפות...), שלא קשור לטיפול בעניין ההרטבה. עדיף ששני ההורים יהיו מעורבים (לאו דוקא שניהם בו״ז). יש תיאוריות שמדברות על צורך מוגבר בנוכחות ומעורבות של האב.

לוקח זמן עד שמופרש הורמון בלילות שמקטין את ייצור השתן. אצל כל אחד זה קורה בגיל אחר.

אצלנו כלום לא הועיל, חוץ מהזמן. התחלנו לטפל בגיל 5 או 6, היא עברה איבחונים, קיבלה פעמון הרטבה שהעיר אותה אחרי (ואילו אני הייתי מתעוררת מהפעמון שלה ורצה להעיר אותה). הפסקנו כי זה לא עזר, ולא היה לה נעים פיזית. המליצו לנו על תרופות, אבל הן מסוכנות לכבד, אז אחרי נטילה של פעם אחת של חצי מנה (ככה אמורים להתחיל) החלטתי שלא כדאי להסתכן, ועזבנו את הכיוון הזה.
היא היתה לרוב בלי חיתול, כי ככה מרגישים שנרטב וזה עוזר להיות מודעים לגוף. בטיולים ובהתארחות לבשה חיתול גדול וסופג, כי היו לה כמויות פיפי ענקיות, והמזרון היה ממוגן עם מגבת גדולה ועבה לספיגה מתחת לסדין. התארגנתי עם שמיכות (גם של חורף) שמתייבשות בקלות.

עבדתי איתה על זה שהיא מושלמת כפי שהיא.
היא אפילו יצאה לטיול שנתי של שבוע עם לינה של כמה לילות (3-4? אנחנו גרים בחו״ל, וזה קורה לפעמים, תלוי במורה), ובהם הרטיבה פעם אחת. וזו היתה למיטב זכרוני הפעם האחרונה! קודם דיברנו עם המורה, והיא עבדה עם הילדים כמה שבועות על עניין השונות, הרטבה, פחדים בלילה, געגועים להורים, ועוד, ככה שהילדים היו מוכנים. החוויה עברה לה בקלות.

חברה של בת אחרת ישנה אצלנו במסיבת פיז׳מות באוהלים בסלון עם חיתול בגיל 8, ואפילו לא לבשה עליו מכנסיים, ואף אחד לא נפל מהכסא.

אני ממליצה להזכיר לה להשתין לפני השינה אם אין לה הרגל כזה, ולא להמנע במיוחד משתיה בערב, כי זה לא קשור ישירות להרטבה.

חיבוק למי שמכבס. יום אחד זה ישתנה, בעזרת אדון זמן.

יצאה מגילה

היי יולי ממש תודה על העזרה
ברור לי שהכוונה שלה טובה

בכלל לא חשבתי שזה בעיה פשוט ניסיתי להבין מה עושים כתהליך- כרגע זה כמעט כל יום וזה מאוד מכביד מבחינת כביסה וריח
השאלה שלי היא במצב רגיל- מה הדרך?
הטיפ הראשון הוא סבלנות. פשוט לחכות ? כרגע אנחנו לא עושים סיפור בכלל , רק אומרים בבוקר שעושים פיםי בשירותים אבל לא נראה שזה מעורר בה משהו

כרגע היא מאוד עצמאית פשוט זזה למקום יבש .

חשוב וטוב להשקיע זמן של להיות איתה (לקרוא, לשחק, לבשל,לאפות...), שלא קשור לטיפול בעניין ההרטבה. עדיף ששני ההורים יהיו מעורבים (לאו דוקא שניהם בו״ז). יש תיאוריות שמדברות על צורך מוגבר בנוכחות ומעורבות של האב.

היא בחינוך ביתי ונמצא הרבה עם שנינו
לגבי מה שכתבת על הטיטול - אני מרגיש שזה לא נכון להחזיר אותה לחיתולים אבל מצד שני כל הכביסה, אז מה הפתרון?

אם היא עושה את הצרכים שלה ביום בשירותים אז ברור שבלילה בורח לה פיפי, ושזה לא מכוון. לדעתי כדאי לשנות את המשפט למשהו שמניח כוונה טובה שלה והבנה של המצב, יחד עם הבנה של חוסר הבשלות הפיזית, פלוס מסירת האחריות לידיה. משהו מסיגנון: ׳אוי, שוב ברח הפיפי. בלילה לפני השינה נזכיר לגוף להתעורר וללכת לעשות פיפי בשירותים אם יהיה לך צורך (ובלילה אמנם להזכיר את זה במשפטון).׳ ואז ביחד (ואם זה ימשך כשהיא תגדל היא תוכל לעשות בעצמה) לקחת את הכביסה למכונה ולהפעיל אותה.

כלומר כל מה שהיא יכולה לעשות בעצמה ראוי שהיא תעשה. למען הסר ספק: זה ממש לא עונש בשום דרך וצורה!!! זאת לקיחת אחריות. אפשר לעזור לה להסיר מצעים ולפרוש חדשים.

לא ממליצה לחזור לחיתולים בכלל, חוץ מלינה אצל הדודה הפולניה שתתחלחל מפיפי, ושאין לה מזרונים ממוגנים.
בקשר לשתן ולסירחון של הפיפי- מה לעשות, הילדים לא מחרבניםולא משתינים בריח שושנים. אין ספק שזה לא הבילוי המועדף, אבל זה תהליך, וזה ישתנה. נא לחזור לטיפ מספר אחד

כדאי שיהיו מצעים נוחים לכביסה וליבוש, כי יש בזה כרגע צורך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי אשמח לעזרה:)
מכיוון שהתכתובת פה בדף ישנה, מנסה את מזלי אולי דברים השתנו..
ילד בן 5.8, מרטיב כל לילה, לרוב פעמיים בלילה. עד לפני שבועיים ישן עם פולאפס אבל החלטנו שהגיע הזמן להוריד (כי לא ראינו שהעניין מסתדר אז אמרנו שאולי אם ירגיש רטוב זה יקרה). היה לילה אחד יבש כי קם פעמיים לשתות ובאותה הזדמנות הלכנו לשירותים אבל שאר הלילות רטוב. אנחנו משתמשים בסדינית הפלא אז התחושה היא שמבחינת כביסות זה לא מאמץ גדול (מכבסים את הסדינית+תחתונים רטובים+שמיכה אם יש צורך) ובינתיים לא נראה שהוא מתבאס על המצב אבל חוששת שזה יתחיל להשפיע עליו גם רגשית. אשמח לשמוע על טיפולים שבאמת עזרו לילדכם בעיקר מי שנעזר בהומאופתיה, פרחי באך או ה"פיפימון" - הסדינית שמחוברת למכשיר שמצפצף ואמור להעיר את הילד. תודה מראש:))