האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
שלום לכולם,
אמי בת ה-70 אובחנה לאחרונה כחולת פרקינסון (עם חשד לדמנציה) ואני מנסה למצוא לה טיפול מיטבי (אלטרנטיבי). היינו כבר ב-2 טיפולים של רפואה סינית ובקרוב נצרף גם נטורופת. קראתי הרבה מאוד חומר בנושא בשבועות האחרונים (אולי אצרף לינקים בקרוב) ויש לי כמה תהיות ושאלות, שהמטפלים לא תמיד יודעים לענות עליהן. תהיתי אם מישהו כאן עבר את המסלול הזה בעצמו (כלומר טיפול בפרקינסון בשיטות אלטרנטיביות), או שמכיר מישהו שעבר, שיכול לייעץ לי בעניין. כל התייחסות תהיה מבורכת
תודה,
טל [email protected]
טל,
אני מצטערת שאין לי מה לתרום מלבד איחולי בריאות ונחת לאמך, ובעיקר בעיקר לך. זה מסע מפרך לשתיכן, ואני מאחלת לך ריפוי וכוחות לצלוח אותו.
טוב שפתחת את הדף, אשמח מאד אם תשתפי בלינקים לחומר בנושא, ואולי כדאי להוסיף גם לינקים לרפואה אלטרנטיבית מונעת: מה אפשר לעשות או לא לעשות לפני פרוץ יום הדין.
ליל מנוחה.
עוד כמה לינקים מעניינים:
כורכום כמעכב אלצהיימר ופרקינסון (שימו לב שהוא מדלל דם טבעי): http://www.proaging.co.il/node/7
קינמון מעכב אלצהיימר (לא מומלץ יותר מ-10 גר' ביום בשל נזק אפשרי לכבד): http://tinyurl.com/7tv72gx
11 המזונות הטובים ביותר למוח (באנגלית): http://guide2herbalremedies.com/11-foods-for-brain/
טיפולי רפואה משלימה באלצהיימר: http://tinyurl.com/7toyu5s
כמובן להתייעץ עם נטורופת לפני - לא כל דבר מתאים לכל חולה (לדוגמה עניין דילול הדם של הכורכום) וכמו כן חשוב לא לצרוך יותר מדי מדברים מסוימים (לדוגמה הקינמון והכבד). רוב הדברים יכולים להיות מועילים במינון מסוים ומזיקים במינון אחר וגם יכולים להתנגש עם תרופות מסוימות.
אם מישהו מחפש נוירולוג עם גישה יותר הוליסטית ממליץ על ד"ר יקיר קאופמן בירושלים. ביקרתי אצלנו אתמול עם אמי חולת הפרקינסון, אחרי שראיתי הרצאה שלו והתרשמתי לטובה (גם מההרצאה וגם מהביקור). אפשר לקבל החזר חלקי אם אתם חברי קופ"ח מכבי. הוא לא ישר נותן תרופה כמו הרופאים הקודמים שטיפלו בה. המליץ על טאי צ'י, פעילות מחוץ לבית (היא בפנסייה. המליץ על התנדבות), ויטמינים ועוד. אציין שהיא מטופלת גם בנטורופתיה וברפואה סינית. שני האלטרנטיביים אמרו לי (בצדק) שהסמכות העליונה בטיפול היא נוירולוג ושהם לא יכולים להגיד לה להפסיק לקחת את התרופה (סינמט) והוא אישר לה להפסיק לקחת, נוכח העובדה שהיא עדיין לא מראה סימני פרקינסוניזם (רעד וכד').
נקודה למחשבה: האם חיות בטבע סובלות ממחלות ניווניות של המוח? שמעתם פעם על קוף עם פרקינסון? אם לא, האם זה מצביע על כך שהסיבות למחלות אלה קשורות בעיקר לסגנון חיים (חשיפה לרעלים, תזונה, פרופיל פסיכולוגי וכו')?
טל, לשאלתך, כן. אני לא יודעת אם ספציפית יש קוף עם פרקינסון אבל יש מחלות ניווניות של המוח שגם בעלי חיים אחרים סובלים מהם.
היום, בשונה מהעבר הלא רחוק, מגלים יותר ויותר את הגנים היוצרים את המחלות הניווניות הללו. כך שאם רוצים לשנות משהו זה קצת בעיה כי צריך ללכת כמה מליוני שנים אחורנית ולשנות את בחירת הברירה הטבעית בצמתים בהם היא בחרה להעביר את הגנטיקה הזאת הלאה...
אז נכון, אולי באופן טבעי יהיה לי בגיל 90+ אלצהיימר (כמו לסבא שלי) אבל לפחות לא יהיה לי אפון קטן ושחור, וגם לא זנב ארוך ארוך... מבין שתי הבחירות אני מעדיפה את הראשונה. ברשותך.
לא בטוח שהבנתי. את רומזת שמקורן של המחלות הניווניות הוא גנטי? לא נראה לי שהמחקרים מצביעים על כך. מצד שני גם לא אומרים בצורה ברורה שזה קשור לסגנון חיים.
סביר בעיני שגם אם מוטציה בגן מסוים מגדילה את הסיכוי למחלה, אז היא מהווה גורם סיכון אחד מיני רבים, שהמשותף להם הוא היכולת לגרום לניוון תאים.
פרט לכך, גם מוטציה שכזו עשויה להיגרם על ידי סיבה מחוללת כלשהי (שכן קשורה לסגנון חיים). לדוגמה, ידוע שרדיקלים חופשיים עלולים לשנות את ה-dna בתוך תאים (כלומר לגרום למוטציה).
לגבי בעלי חיים - השאלה היא לא רק אם הם סובלים ממחלות דומות, אלא גם עד כמה הן נפוצות.
טל, כן. אני לא רומזת אני אומרת (לצערי עם משפחה עשירה במחלות ניווניות שכאלה). מחקרים מהשנים האחרונות מגלים קשר גנטי, שהמילה מוטציה לא קשורה אליהם.
גילו גנים שקשורים למחלות מסוימות ולא מוטציות של גנים תקינים, שאז באמת היה נדרש לבדוק מה משנה את הגן למוטציה לאורך שנים וסביר להניח שזה היה קשור לסגנון חיים כזה או אחר.
לשאלת כמות המחלות הללו בבעלי החיים- לצערן, אין להם חוקרים ומדענים שיעזרו להם לחיות עם אותן מחלות לאורך שנים, כך שאני מניחה שבעל חיים שחולה במחלה ניוונית כזו או אחרת- מת די מהר ולו רק מעצם העובדה שהוא לא יכול לדאוג לקיומו הבסיסי, מה שאין כך אצלנו, בעלי החיים האנושיים. אם אני חולה יש לי סביבה אנושית שאיכשהו תדאג שאני אשרוד.
יחד עם זאת אין לי כלי להוכיח את טענתי. זו רק השערה.
את אומרת שגילו גנים שעוברים בתורשה שקשורים למחלות, אבל לא ברור לי אם זה נחשב לגורם עיקרי, או שמדובר בעוד אחד מגורמי הסיכון.
ע"פ חיפושי ברשת בקשר לפרקינסון (אמי חולה), נראה שזה מגדיל את הסיכוי לחלות באחוז מסוים, אבל לרוב החולים דווקא אין את הגנים האלה (כמובן ניתן לטעון שיש להם גנים אחרים שעוד לא התגלו, אבל זה ספקולטיבי).
לא מנסה להתווכח, רק לקבל אינפורמציה, תודה.
אגב לדעתי אם יש היסטוריה משפחתית למחלה מסוימת זה לא בהכרח אומר שהיא תורשתית.
אני חושבת שמגיע לך התנצלות, כי יש לי נטיה לכתוב בצורה ווכחנית, מתנצחת, וזו ממש לא היתה כוונתי כאן. תודה שהסבת את תשומת ליבי לאיך זה "נשמע" בצד השני.
דבר נוסף, מיותר לציין שאני לא רופאה, אני רק טיפוס סקרן נורא שקורא מחקרים להנאתו, ולפעמים יוצא לי לחדש גם לרופאים שיוצא לי לפגוש בעניינים שונים. כך שאני שמחה שאני יכולה להעביר מידע שנקלט בין תאי האפרוריים משו... הדרך האידיאלית, לדעתי, היא לקרוא ולקרוא ולקרוא ועוד לקרוא ולהגיע לרופא מומחה בתחום עם הידע ולדבר איתו ממקום של ידע כך אפשר גם לקבל יותר ידע ממנו.
ולענייננו, אני לא יודעת לומר לך אם זה נחשב או לא נחשב לגורם עיקרי, אני חושבת שכמו כל מחלה גנטית, הקוד הגנטי יכול להיפרץ באמצעות כל כך הרבה גורמים. עדיין למדע אין מספיק ידע או הבנה איך ולמה אדם אחד סובל ממחלה/ מחלות גנטיות ואצל אחר הגנטיקה אמנם קיימת אבל לא מתורגמת למשהו פעיל בשטח. אני משערת שזה עניין של זמן עד שיצליחו לתת הסברים גם לזה, אם הצליחו לפצח את הגנום האנושי, זה באמת רק עניין של זמן.
באופן אישי, "התברכתי" בגנטיקה עשירה במחלות גנטיות ואני לחלוטין מתייחסת אליהן כאל גורמי סיכון. אז אני שומרת על תזונה שמתאימה לגוף שלי, אני מקשיבה לו הרבה יותר, אני מתייחסת אליו הרבה יותר בכבוד וברצינות ולא לוקחת אותו כמובן מאליו. אני מציעה לך, כמו לכל אדם אחר שרוצה לשמוע לעצתי, להתעסק עם מה שבשליטתנו. אורח חיים כללי שמנוהל בצורה בריאה על כל רבדיו רק יפחית את הסיכוי לחלות גם באותן מחלות גנטיות. כי להבנתי את הגוף האנושי, אי אפשר להרעיל אותו ולצפות ממנו שידפוק תפוקה משובחת. מה יקרה בסוף עם הגנטיקה שלי, שלך, של כל אדם אחר? לאלוהים פתרונים. לא יודעת.
ספציפית על פרקינסון- אני יכולה לומר לך שלאחרונה אני בודקת (בעקבות מישהו שכותבת בלוג בתחום) את הקשר בין תזונה מופחתת שומן שהאביסו אותנו בה ב-50 השנים האחרונות ובין עליה מאוד תלולה ומוגברת במחלות מהסוג הזה (נכלל בהן: פרקינסון, ms, אפילפסיה, ועוד). מציעה לך לגגל LCHF, אני חושבת שזה עשוי לעניין אותך. יש כל כך הרבה מידע ברשת בנושא הזה, וכל סטודנט לרפואה פוגש את בסיס הידע הזה בשנה הראשונה ללימודיו, רק שלא כלכלי למעצמות הכלכליות שאזרחיהם הנאמנים יאכלו מזון לא מתועש, ומכאן ועד למסרים מעוותים לרופאים המתחילים מאוד קצרה...
מאחלת לאמך שנים רבות וארוכות של בריאות וחיים טובים, ולך- כוחות גוף ונפש להיות שם לצידה לאורך הדרך.
טוב עכשיו אולי אני אצא וכחן
את כותבת שאת לא יודעת אם זה גורם עיקרי ומיד לאחר מכן "כמו כל מחלה גנטית...". http://www.ehf.org.il/disease/פרקינסון "באתר של הקרן לבריאות הסביבה" לדוגמה אומרים שמקובל היום לחשוב שאצל החולים המבוגרים הגנטיקה מסבירה פחות מ-1%, שזה די זניח. אצל הצעירים יותר (לפני גיל 50, שהם מיעוט החולים) זה 5-10%.
טוב עכשיו אולי אני אצא וכחן
את כותבת שאת לא יודעת אם זה גורם עיקרי ומיד לאחר מכן "כמו כל מחלה גנטית...". באתר של הקרן לבריאות הסביבה לדוגמה אומרים שמקובל היום לחשוב שאצל החולים המבוגרים הגנטיקה מסבירה פחות מ-1%, שזה די זניח. אצל הצעירים יותר (לפני גיל 50, שהם מיעוט החולים) זה 5-10%.
את המשפט את כותבת שאת לא יודעת אם זה גורם עיקרי ומיד לאחר מכן "כמו כל מחלה גנטית..." לא הבנתי מה לא היה ברור בו, מוזמן להסביר.
בעניין הקרן לבריאות הסביבה, אני לא מגבה את המידע שלי מקרן כזו או אחרת, למיטב זיכרוני- בפרקינסון הגנטיקה היא 15% (!!!) לא הייתי מציינת את המספר אם לא הייתי בטוחה בכך. אני לא זוכרת איפה קראתי את המידע הזה, אבל מדובר במחקר ולא בכתבה על מחקר. מבטיחה לנסות למצוא את מקור המידע הזה, אם יהיה לי זמן אולי אפילו היום.
אני לא מכירה את הקרן לבריאות הסביבה, אבל באופן אישי אני לא חושבת שזה נכון (עבורי) להסתמך עליהם, כי אולי הם באמת מאוד מקצועיים במה שהם עושים אבל הם מגיעים עם אג'נדה מאוד ברורה שיש בה טעם לפגם, שוב, לדעתי.
כשאת אומרת "כמו כל מחלה גנטית" (לגבי פרקינסון), וקודם גם אמרת שזה לא קשור למוטציות, זה נותן את הרושם (להדיוטות כמוני) שמדובר במחלה תורשתית בעיקרה. וזאת קביעה לא מבוססת להבנתי (שהרי גם את אומרת שאינך יודעת אם מדובר בגורם עיקרי). לגבי המחקר - יכול להיות שאת מתכוונת לזה http://www.tasmc.org.il/Articles/Neurol ... ation.aspx ? אבל פה כן מדובר על מוטציות, ולאו דווקא על תורשתיות. מכל מה שאני קורא אני מקבל את הרושם שהעניין התורשתי פה אינו עיקרי, אם לא זניח (שוב, בעיקר אצל החולים המבוגרים, שהם הרוב). זאת למרות שקרובי משפחה חולים זה גורם סיכון.
טל מ, מחזקת אותך בהתמודדות.
אני תוהה אם הדיון בשאלת מידת התורשתיות של המחלה הוא באמת כל כך מהותי. גם למחלות גנטיות "טהורות" אין חדירות מלאה, כלומר לא כל מי ש"אמור" לחלות לפי הגנים שלו, באמת יחלה. יש גם רמות שונות של חומרה לאותה מחלה בין אנשים שנושאים מוטציות/גנים זהים. ממחקרים רבים עולה שקשר גנטי אינו מסביר הכל, וכמובן שנותר לשער שגורמים כמו תזונה, פעילות גופנית, סטרס וחשיפה למזהמים יכולים להשלים את התמונה. גם בתחום הפרקינסון רואים שיפור בעזרת פעילות גופנית, במיוחד טרם הופעת פרקינסוניזם.
אני רוצה להזכיר, לא מתוך רושם ששכחת אלא כי זה חשוב בעיני, שגם איכות חיים ושלווה חשובות, ולכן שינוי תזונה דרסטיים ומתח סביב חיפוש הטיפול המושלם יכולים, בסופו של דבר, להקשות על האדם המטופל.
אני סטודנטית לרפואה בשנים הקליניות, ואם תרצה אשמח לחפש לך תשובות, מעולם הרפואה הקונוונציונלית, לשאלות ספציפיות. אני יודעת שהגישה למאגר המידע העצום באינטרנט לפעמים מבלבלת, ויש לי מקורות מהימנים, לפחות מבחינת איכות המחקרים.
תודה צופית. מסכים עם כל מה שכתבת ותודה שהזכרת לי ולשאר הקוראים כמה חשוב לא להקשות על המטופל (מטופלת, במקרה שלי).
למרות שאני מודע לזה אני לא תמיד מצליח להימנע מכך (גם אם זה מתוך רצון לעזור כמובן). צריך לשמור על רגישות ומידתיות וזה מאתגר, במיוחד כשמדובר בקרוב משפחה.
מניח שיהיו לי שאלות ספציפיות בהמשך ואשמח להיעזר בשירותייך הטובים (וגם בשלך מטפלת לשעבר!).
לילה טוב
שלום טל
להכניס שגרות לחיים. שגרות שישרתו את אמךגם במצב מתקדם יותר. פעילות קוגניטיבית לאימון המוח. וגם- לראות איך אפשר להנות מכל רגע ורגע. לא "לבזבז" יותר מדי זמן בריצות בין רופאים.
שמעתי הרצאה מרתקת וראיתי סרט שהשאיר אותי פעורת פה על התוכנית "לחשוב ולהרגיש בגדול" של- בית חולים מאיר. http://medicalblog.co.il/?p=790
המטרה :שיפור החיים של החולה. הרבה עבודה קבוצתית, העצמה. משהו מדהים.
אגב, יש הרבה אביזרי עזר שאפשר להשתמש ומאפשרים עצמאות מירבית לאדם.
אגב2, פרקינסון שמופיע בגיל מבוגר שונה מפרקינסון שמופיע בגיל צעיר, ולא תמיד יש רעד.
שלום,
קראתי את המאמר המעניין של ד"ר תל-אורן.
האם מישהי או מישהו מכירים אותו ויודעים להגיד עד כמה זה מבוסס?
(מצאתי רק עדויות שלו על עצמו ולא של אחרים עליו).
