מחלת הנשיקה

מה זה, למה זה קורה, מה אפשר לעשות כשחולים (חוץ מלנוח), ואיך נמנעים מסיבוכים?

זה משהו שנדבק בי בערך פעמיים ביום.
ואז אני מתחילה להרגיש גלים גלים כאלו בכל הגוף
ממש לרעוד.
ואז..
אני רצה מהר בבית תופסת איזה ילד...ולא מפסיקה ל נ ש ק !!!

עכשיו ברצינות...
אם אני זוכרת נכון זה וירוס שברגע שנדבקים אז הוא נשאר לתמיד במצב רדום ומתעורר מדי פעם.
זה מתבטא כמו שפעת אך גם עם פריחה ועוד סימנים שאני לא ממש זוכרת.
והכי חשוב זה לא לקחת אנטיביוטיקה בזמן פעיל, כי זה מגיב נורא!! לי זה גרם לאלרגיה איומה בעור, עם שלפוחיות, שנמשכה כ-3 חודשים, ומאז אני אלרגית לפנצילין .
כמו כן זה מדבק!! בעיקר דרך מעבר של רוק.

בתור אחת שהיה לה - זה וירוס, שנראה כמו התחלה של אנגינה (כאב גרון נוראי ועוד), אבל כאשר אנטיביוטיקה לא עוזרת ועושים בדיקות דם, מגלים את הוירוס הזה.
(אגב, גם בהריון בודקים את זה).
אצלי היו גם כאבי בטן חזקים (טחול ולבלב מוגדלים) ואח"כ פצעים בפה והמון תופעות לוואי.
לא עבדתי 3 שבועות, פשוט הייתי סמרטוט. והתאוששות היתה מאוד איטית. לקחתי ויטמין סי כחצי שנה.
לוקח כמה חודשים טובים להתאושש, קחי זאת בחשבון.
מאחלת לך רפואה שלמה.

אני בת 30 בשבוע 8 להריון וגילו בבדיקת הדם את מחלת הנשיקה:
CMV Ab IgG >35.0
CMV IgG Avidity 74.9%
לא היה לי חום או רגישות בבלוטות הלימפה ואני לא מריגשה חולה, למעט הסימפטומים השגרתיים של ההריון (בחילות, עייפות, סחרורות וכד'), בדיקות הדם היו שיגרתיות עקב ההריון. מהן ההשלכות לגבי ההריון? יש לי 2 ילדים בני 4 ו-7 בבית האם אני עלולה להדביק אותם? ביתי בת ה-7 סובלת מפעילות יתר של בלוטת התריס האם יש סכנת הדבקות לה חמורה יותר?

שרון, הציצי פה
אין שם מידע על הריון, אבל יש גם שם פורומים.
לגבי הדבקה, את בהחלט עלולה להדביק את ילדיך, אבל בגיל צעיר המחלה פחות בעיתית. חוץ מזה אחרי שחולים פעם אחת מפתחים חיסון למחלה, כך שיהיה לזה גם צד חיובי אם תדביקי אותם. המחלה עוברת דרך רוק, כך שכדי לא להדביק תצטרכי להמנע מנשיקות וכמעט ממגע בכלל... לא פשוט...

שרון,
מה שיש לך זה לא מחלת הנשיקה.
מחלת הנשיקה הוא נגיף בשם epshtein bar virus או בקיצור EBV
מה שיש לך הוא cetomegalovisrus או CMV שהוא נגיף עם סימפטומים דומים.
חפשי עוד באינטרנט - אבל לפחות תדעי מה יש לך באמת.
בהצלחה, ותהיי בריאה.

נ.ב. במקרה יש לי עכשיו את ה EBV + עוד כמה חיידקים, ואין לי מושג האם הילד הביא מהגן או שאני עלולה להדביק אותו, אבל אני לא יכולה לא לחבק ולנשק אותו כי הוא לא יבין(2Y), וזה במילא לא יעזור.

שליחה על ידי יערה* » 02 יוני 2004, 22:44

ח'ברה אני צריכה עזרה.
יש לי את מחלת הנשיקה כרגע ואני מחפשת דרכים לא לשכב בבית חודשים
לפי לואיז היי מה זה מחלת הנשיקה כשזה יושב על בלוטות הלימפה??

ענת שן לוי (2004-06-03T01:40:18):
יערה, קבלי

אבל ג ד ו ל !
בעיות בלימפה - לפי לואיז היי - זעקה פנימית להתמקדות בדברים החשובים - אהבה ושמחת חיים.
מחלת הנשיקה - כעס על אי קבלת אהבה והערכה, חוסר איכפתיות מעצמי.
קרובה שלי חלתה בזה לאחרונה. אצלה חשתי שהמחלה מצביעה על התמוססות עצמית, חוסר אהבה עצמית, חוסר עניין בעצמה, תחושת קורבן מוכחשת ואבדן שמחת חיים עד העצם. אבדן אמונה. היא המשיכה משם אחר כך גם לאחותה העוד יותר רעה של מחלת הנשיקה - מחלת היאפים, תסמונת העייפות הכרונית, מחלה איומה שנמשכת לא חודשים אלא שנים.

דרוש טיפול נפשי או נפשי-גופני עמוק, עם המון חום, אהבה וקבלה. הרבה מגע חם ואוהב ושהייה רבה בטבע. (לא גן ציבורי אלא טבע אמיתי: יער, שדה, ים). גם קבוצת תמיכה יכולה להועיל.
לעיתים המחשבות השליליות והרגשות השליליים נדבקים אלינו ככסות עד שאין מרגישים בקיומן. המחלה אומרת עורי יערה, אל הטבע האלוהי שלך. תנקי את עצמך מכל המחשבות שלא משרתות אותך. כל מחשבה שלילית וצינית שבאה היא הזדמנות לבחור במחשבה חיובית.
אם תרצי, שלחי לי מייל ואשלח לך קטע קצר ומרוכז מאד על היזכרות בטבע האלוהי.

מה שמצחיק הוא האירוניה.
אל תראי אותי שאני כאילו סתם "תופסת אותך במילה". אני תופסת אותך בדבר מאד מהותי ואם לא מתאים לך תמחקי:
אירוניה, לפי ענת שן לוי היא תוצאה של צלקת מאד כואבת, מכוסה ובלתי מטופלת - בלב, שמקורה בילדות המוקדמת. לאנשים שמעדיפים אירוניה, הכאב נראה דבר מיותר והשמחה נראית לא מספיק מתוחכמת. אירוניה היא תחליף לדבר האמיתי - שמחה אמיתית, כאב אמיתי, קבלה אמיתית של החיים.
ועוד

אחד ג ד ו ל אם עוד בא לך עלי בכלל...

> ענת שן לוי צריכה ללמוד לקבל ולאהוב גם אירוניה ולא לקחת הכל באופן אישי<

אני עברתי מחלת היאפים לפני מספר שנים.
אז קודם כל - ההערות של ענת - מאד מענינות בהקשר הזה.
מה שאני עשיתי, היה במקביל, הרבה מאד ויטמינים (שרשם רופא של קופת חולים - בערך כדור לכל ויטמין, פשוט משרה מלאה רק לקחת אותם), דיקור (במרפאת כאב של קופת חולים), טיפול פסיכולוגי, בניית זוגיות, ועבודה לפרנסתי ותואר בבצלאל.
אז קודם כל ברור שלא שכבתי במיטה כל הזמן הזה, ובעצם בכלל לא.
אבל הורדתי טורים והייתי יעילה מאד (בימים מסוימים רק עבדתי, באחרים רק למדתי)
ומה שהיה מאד קשה, ויתרתי על הפנטזיה של להיות חולה. וזה היה קשה. כלומר, כאילו יכולתי להחליט שאני לא יכולה לעשות את כל הדברים האלה, והחלטתי שכן. יש סביב המחלה הזו איזה ענין, של לאיזה מקומות את לוקחת אותה, או מה את מבקשת ממנה. אני חושבת שכדאי לחיות איתה, לא להילחם בה ולא להתמכר לה.
זה לקח לדעתי שנתיים להחלמה, את הדיקור המשכתי כל הזמן הזה, פעמיים בשבוע, ואני מאד ממליצה על זה.
תתעודדי, זה ממש יכול להיות בסדר.

שליחה על ידי יערה* » 03 יוני 2004, 12:56

ענת שן לוי אני מודה על התגובה. אני מרגישה שמה שרשמת הוא בדיוק נכון.
אני מרגישה כמו במעגל קסמים שבגלל שאני חשה קורבן, חסרת כוחות ושמחה לעזור לעצמי אני שוקעת יותר ומרגישה כמו בתחתית בור שאני רואה את האור שבסופו ויודעת שכל מה שצריך זה לטפס החוצה (יודעת למה רע לי ומה צריך לקרות כדי שיהיה לי טוב) אבל אין כוחות. אני חושבת להתחיל לקחת כדורים נגד דיכאון בשביל הדחיפה הזו החוצה. אני בת 26 חיה עם ההורים אחרי שסיימתי תואר שלא רציתי לעשות במדעים, ויודעת שהיעוד שלי זה אומנות( שירה וריקוד) ולחיות בין אנשים לא תחרותיים, אוהבי טבע ,ורוחניים, כיוון שכך אני תופסת את עצמי. גם מערכת היחסים שאני מצויה בה גורמת לי תסכול רב
וככה כמו הר נבו אני רואה את הארץ המובטחת אבל משום מה לא יודעת איך להכנס

כדורים נגד דיכאון, הממ... לא בטוח שיועילו. הם יעזרו לדחות את הטיפול האמיתי בבעיה האמיתית, ואולי גם יהיו להם כמה תופעות לוואי לא נעימות. במחלת הנשיקה המערכת החיסונית במצב ירוד, ממש לא תועיל לה התערבות כימית מהסוג הזה.

ממה שכתבת על הגשמת היעוד שלך, עלה בדעתי שאולי כדאי לך ליצור קשר עם ליאת דרור וניר בן גל במצפה רמון. הם נשמעים ממש דומה למה שאת מתארת. הם מעבירים סדנא ב 17-19 ביוני. 08-6595190

שליחה על ידי יערה* » 03 יוני 2004, 18:34

תודה על התגובה המהירה.
אני גם מאמינה שכימיקלים הם לא פתרון פשוט פסיכולוגית שהייתי אצלה אמרה לי שכאשר אדם בדיכאון קשה לו לימצא את הכוחות לעזור לעצמו ולעיתים כדור שנילקח באופן זמני יכול לתת את הפוש הראשוני. ואז יש כח לטפל ואז כשדברים מתחילים להישתפר אפשר להפסיק.
בן זוגי שנים חי על כדורים והוא טוען שאין סיבה ליסבול סתם ולנבור שנים אצל פסיכולוג כשהחיים קצרים. אני לא יודעת איך להסביר לו שזה לא פתרון לטווח ארוך כי אני מבינה את זה רק ברמה האינטואיטיוית. ואיך אני בתוך זוגיות עוזרת לעצמי מצד אחד ומצד שני לא כופה את הפתרון שלי אבל גם לא נישאבת אחרי הפתרון שלו,שזה בעצם לטאטא. אני אגב באמת ארכוש את הספרים בשבוע הספר המתקרב

"אתה יכול לרפא את חייך" של לואיז היי. לי הוא ממש ממש עזר. אבל הייתי צריכה להבשיל עם עצמי בכדי למצות אותו. אחרת זה "נכנס ויוצא".
ליאת וניר? אנשים מדהימים. אבל האם סדנא אחת יכולה לשנות דפוסים עמוקים? לי, לפחות, נראה שעבודה יותר יסודית עם מדריך/ה רוחני/ת יעזרו יותר.
שמעתי הרבה על אישה בשם סמבביה. היא עובדת עם התמציות של פרחי בודהה.
בכל מקרה יערה. אם תרצי להגיע למצפה רמון. את מוזמנת להיות בקשר.

שליחה על ידי יערה* » 03 יוני 2004, 21:27

תודה..

הזכרתי את ליאת ודרור - לא כפתרון חד פעמי, כמובן שאין כזה, אלא כאופציה ליצירת קשר עם היעוד שיערה הזכירה. אני מניחה שאפשר גם לעבור לגור שם אם זה מוצא חן.

שליחה על ידי יערה* » 04 יוני 2004, 15:39

אני מנסה ליצור איתם קשר. תודה. ואשמח אם תאמרו לי מה דעתכן בקשר למה שרשמתי על עיניין כדורים נגד דיכאון, ביני לביני ובזוגיות שלי

יערה, אף אחד לא יכול להחליט בשבילך. לכי אחר ליבך. אם אינך שומעת אותו, את יכולה פשוט לנסות לקחת ולראות מה זה עושה לך, ואם זה לא מתאים -להפסיק. תקחי בחשבון שלכדורים פסיכיאטרים לוקח לרוב כמה שבועות עד שהם מתחילים להשפיע כמו שהם אמורים להשפיע. באותו הזמן הם כבר מייצרים את התופעות לוואי.
במקום זה את יכולה למשל - ללכת לדיקור סיני, ו/או לקבל צמחי מרפא מ-הרבולוג.

שליחה על ידי יערה* » 04 יוני 2004, 18:53

בנות.לב העיניין כרגע הוא כזה: ליפני כן אני רוצה לומר שכל מה שכתבתן עזר מאד ותודה.
ליפני שחליתי ההיתמודדות שלי עם תסכול וכעס היתה ע"י כך שרקדתי , שרתי , יצאתי מהבית עשיתי ספורט. כרגע אני מרגישה שאני לא יכולה לעשות שום דבר מאלה כי אני חלשה נורא אבל גם לא יכולה לנוח כדי להבריא כי האגרסיות שמצטברות מהישיבה בבית והטחינה בראש הם אדירים זה מלכוד נורא!!!!
יש למישהו רעיון איך פורקים אגרסיות גם כשאתה סמרטוט???

יערה, מתאים לך להשמיע מוסיקה אהובה (בטייפ, בדיסק, ברדיו, בטלביזיה) בקולי קולות ולשיר איתה בקולי קולות ולעשות תנועות של ריקוד (כמה שחולשתך מאפשרת)? הרעש הוא גורם די מרכזי בהוצאת האגרסיות, דרך אגב.

(זה יכול להיות "בדד" של זהר ארגוב או מוסיקת ריקודים קצבית, כמובן. מה שבא לך).

לדבר עם אנשים קרובים שיודעים איך לתמוך בך. לבכות. לבקש את אלוהים.

להוציא אגרסיות? אח...התחום האהוב עליי (-; לקחת פוף גדול או סתם ערימת כריות עסיסית...להתחיל לחבוט בהן. מה אני אומרת לחבוט? לכסח להן את הצורה, אפשר להשמיע קולות. לדמיין תוך כדי את מי/מה שמעלה את האגרסיות האילו. ממש להתפרק על הפוף. בטירוף. עד שמרגישים שפשוט הן יצאו החוצה וכבר אין מה להוציא.
עוד אפשרות יצירתית יותר; לקחת דפי נייר גדולים והתחיל לצייר אינטואיטיבית, במין טראנס כזה. ותוך כדי לחשוב על הכעס.אפשר גם לצייר תוך כדי אמירת הצהרות שקשורות אל המקום החולה בגוף.

שליחה על ידי יערה* » 07 יוני 2004, 14:23

בקשר לעצתך אני מרגישה שאין לי ממש אנשים קרובים שיכולים לתמוך בי.
אולי אני פשוט לא יודעת לבקש?

אחותי לָשם,
בקשי תמיכה פה, דברי על הדברים, פתחי _דף בלוג , באינטרנט אפשר למצוא תמיכה נהדרה.

עם כל הכבוד לאינטרנט, ומבלי לזלזל בערכה של התמיכה שאת יכולה לקבל כאן, אנשים חולים זקוקים מאד לתמיכת בשר ודם. לאינטראקציה עם אנרגיה, עם נשימה, עם כוח החיים והריפוי של אדם אחר.
עצה שבשמת - נדמה לי - נתנה פעם לאימהות חדשות שאין להם משפחה או חברות קרובות לחלוק אין את הרגעים הקשים באמהות: אם את לא מרגישה שאת יכולה לעשות את זה עם אנשים קרובים, את יכולה לקבל את זה תמורת תשלום. אם יש בעיה כספית, גם לזה יש פתרונות. (שמעתי על מטפלים שלוקחים רק כמה שהמטופל יכול לשלם, יש אחד שלוקח אפילו 5 ש"ח לחודש!)

מסכימה מאד מאד עם ענת.

מסכימה גם.
יערה, איפה את גרה?

שליחה על ידי יערה* » 09 יוני 2004, 17:51

אני גרה כרגע בערד.אני מרגישה יותר טוב, קניתי מיץ נוני- מומלץ לכל מי שהמחלה הזו תוקפת אותה. זה מחזק.ואני מתחילה להסתכל קדימה: הצלחתי קצת לבטא באזני בן זוגי את מה שמכעיס אותי ואני חושבת שגם זה חלק ממה שעזר להחלמה וזה בהקשר של לואיז היי: פחות לוותר על עצמי ,פחות להרגיש קרבן.
אני עכשיו מנסה לחשוב על רעיון לעבודה כזו שלא תמוטט אותי כמו שקורה לי בדרך כלל, כי אני לוקחת על עצמי דברים קשים פיזית ( כמו עבודה על הרגליים למרות שהיה לי פעם שבר) או שקשה לי נפשית כמו עבודה עם אופי טיפולי בילדים פגועים כמו מה שעשיתי ליפני שחליתי.
ניראה לי שהתחלה של פתרון היא למצא עבודה נעימה שאני אוכל להחזיק את עצמי מבחינת קיום בסיסי ולהרגיש שאני תורמת ועומדת על הרגליים.
חשבתי לעבוד עם חיות ולעבור בגני-ילדים. יש עכשיו הרבה חברות שעושות את זה אבל דרוש רכב . אם מישהי מכירה כאן חברה כזו שלא דורשת רכב, או יש איזה רעיון לעבודה עם אופי כזה שיש בו קשר אנושי ונתינה בכל חלק של הארץ, אשמח לקרא כי אולי רעיון שיזרק יפתח לי את העיניים לאפשרות שלא חשבתי עליה

מכל מה שקראתי עולים בראשי כרגע שני דברים שלי עשו מאוד טוב בתקופות שונות ובעניינים שונים בחיים .

סדנת מסטרי - לפיתוח היצירתיות והביטוי העצמי (דרכה, ד.א שמעתי על לואיז היי).

יש שם מקום ליכולות הבימתיות שלך; לביטוי של רגשות, ובכללן כעס ועוד.
סדנא של סופשבוע ארוך. אם את בעניין אז זה יכול לעשות נפלאות, אם כי צריך לזכור שזו סדנא ולא במקום
טיפול. זה יכול לתת פוש לקבלת החלטות על המשך דרכך (טיפול, ריקוד, שירה, עבודה וכו' - מה שמעסיק
אותך).

הדרכה/טיפול בשיטת מוח אחד.

מבחינת הטיפול בכעס זה עובד אחרת, וגם היה לי נפלא.
גם שם לעיתים משתמשים באפירמציות - של לואיז היי, מתוך פרחי באך ועוד.
פה זה תהליך טיפולי ולא סדנא חד פעמית.

התנסיתי גם בדרכים אחרות, ואני מעריכה שיש עוד כאלה שאני לא מכירה, אבל זה מה שעלה לי כשקראתי את דבריך.

אם את מעוניינת בפרטים ליצירת קשר לגבי מסטרי ו/או מוח אחד, אמרי ואנסה להפנות אותך.

תרגישי טוב.

שליחה על ידי יערה* » 09 יוני 2004, 19:25

נורית- תודה על האינפורמציה, אשמח לקבל פרטים ליצירת קשר לגבי מסטרי ומוח אחד
ומה שרשמת יהיה לעזר רב. כוונתי במה שרשמתי היה שאשמח לשמוע אם למשהו יש רעיון לגבי סוג עבודה כיוון שברגע שאבריא אני רוצה לנסות לעמוד על הרגליים מבחינה כלכלית וחשבתי אולי לקבל כאן רעיון או כיוון שלא חשבתי עליו לגבי עבודה . אני חושבת שבריאות נפשית -פיזית הם הקרקע להתפתחות מקצועית וזוגיות וכל מה שבא בעקבות זה ולכן אשמח לקבל פרטים לגבי הסדנאות,

דרך אגב, יערה, אני קניתי בקבוק מיץ נוני ואני לא יכולה להשתמש בו כי התינוק שלי שלשל דם ממנו (סיפור ארוך).
אני אשמח אם את תהיי מעוניינת לקנות אותו ממני. את יכולה לכתוב לי בדף הבית שלי אם את מעוניינת.

יערה, סליחה על העיכוב. רק היום חזרתי למחשב.
מסטרי תפני לרוני אנגלשטיין: 02-6426189 / 054-991975.
מוח אחד תפני ללילך שושני 03-5464129 (היא מספר הנציגה של התחום בארץ והיא מדהימה)
או לאמא שלה שהיא נפלאה בפני עצמה (אני הייתי בטיפול אצלה, ואצל שתיהן גם למדתי):
רחל שושני 04-6323431.
הן שתיהן רחוקות ממך, אבל יוכלו להמליץ לך על מטפלים קרובים (אם יש).
בהצלחה.

שליחה על ידי יערה* » 28 יוני 2004, 01:42

שלום לכולם. רציתי להודות על התמיכה שקיבלתי כאן בשעות הקשות. אני כימעט בריאה. זה לא נכון שלוקח חודשים רבים להבריא ממחלת הנשיקה.אני סוגרת חודש ואני יודעת מבפנים שתוך חודש אני אתחזק ואצא מזה לגמרי. אני חושבת שזה הרבה בזכות זה שהבנתי למה המערכת קורסת. ושכעס שמניע כעס שמניע כעס זה דבר ממכר והגוף ניגמר מזה.
התרפיה שלי היא לנסות להגיד למושא הכעס מה קורה לי בלב. שנים שתקתי. ואז עברתי שלב של התעוררות וכעס אדיר פרץ אבל רק בהוויה ובדיבור הפנימי. עכשיו אני מנסה לבטא את הכעס הזה וללמוד לעזוב אותו. לא להריץ את אותם טקסטים בראש. כבר מזהה את הכעס בגוף( מפתיע שזה לא הכבד) ואיך הוא מרים אותי ונותן לי כוחות לעשות ואז אני נופלת שדודה. כי העשיה היא לא מתוך אהבה. המשימה שלי עכשיו היא ללמוד לפרק אותו . לא יודעת איך. אחד הכעסים הגדולים ביותר כרגע הוא בזוגיות שאין אמון ויש קינאה.

יערה, תודה לך שנעזרת בי.
מאחלת לך המון בריאות וכוח.

אני נורא מפחדת יש לי כרגע מחלת הנשיקה בשקדים נרא נפוחים יש מוגלה היה לי חום הוא הפסיק הרופאה נתנה לי אנטיביוטיקה וני רגישה אליה אז היא אמרה לי לא לקחת לחכות שהמחלה תירפא מעצמה.......אני נורא מפחדת כי נראה לי שזה רק מחמיר.....
אני בת 16.5

רק עכשיו ראיתי את הדף הזה, ויש לי שתי הערות לשרון לפני שאענה לילדונת.

גם EBV וגם CMV גורמים למחלת הנשיקה.
מבדיקות הדם שנתת אי אפשר להסיק שאת חולה ב- CMV, אלא שחלית בעבר ואת מחוסנת. אם גם רמת ה- IgM היתה גבוהה זה היה מעיד על זיהום פעיל.

ילדונת, אין לך מה לפחד. המחלה הזאת לא נעימה. אני חליתי בה בשנה הראשונה שלי באוניברסיטה וחודש שלם לא יכולתי ללמוד או לגשת למבחנים. אבל היא חולפת בסופו של דבר. לוקח זמן עד שחוזרים ל"כושר" אחריה.
חשוב מאד לוודא שהרופאה שלך לקחה משטח גרון (שלא יהיה שם חיידק). מה שיכול להקל על הגרון שלך זה אולי שטיפות פה עם מי פה (לגרגר כדקה ולירוק). בזמנו היו מי פה טובים של אסותא, נדמה לי, עם שני צבעים שצריך לערבב ואח"כ להשתמש.
תנוחי הרבה, תשתי תה, תאכלי אוכל ביתי טוב (לאט לאט, איך שאת מרגישה), ותחלימי. את יכולה לנסות לקחת ויטמין C ואו אצידופילוס.
אם רע לך - את יכולה לכתוב כאן ואני בטוחה שכולם ישמחו לנסות לעודד אותך.
שרון

אני חולה במחלת הנשיקה מזה שבועיים ואיבחנו לי אותה רק אתמול. הבעיה היא שאני סובלת בצורה חריפה מאוד מכאבי שרירים ברגליים עד כדי כך שבארבעה ימים האחרונים אני לא יכולה ללכת בכוחות עצמי. האם זה קשור במחלה? ומתי זה יחלוף (כאבי השרירים)???

שליחה על ידי נטע* » 03 אפריל 2005, 13:47

בבקשה ממך את יכולה לענות לי??? אני מאוד לחוצה לגבי הכאבי רגליים האלה !!!

מחלת הנשיקה היא ברוב המקרים מחלה שעוברת בפרק זמן של כמה שבועות(הכוונה לשלב האקוטי: חום, פריחה וכו') ישנם כאלה שכלל לא חשים בקיום הנגיף , רבים סובלים מסימפטומים שהם לא אקוטיים (כאב גרון, כאבי שרירים וכו')עוד מספר חודשים, במקרים נדירים יותר עד שלוש שנים. במקרים עוד יותר נדירים המחלה הופכת להיות כרונית. תופעת בעיות השרירים הם חלק מהסימפטומים- מה שכדאי לעשות זה לנוח הרבה ובמקביל לעשות פעילות גופנית מאוד מתונה של מתיחת האיברים רצוי עם ההשקמה בבוקר. כשנמתחים כדאי לשים תשומת לב סביב בלוטות הלימפה.
כלומר, לדוגמה בלוטת הלימפה שבבית השחי סיבוב הזרועות, יסייע לזרימה והמרצה של בלוטות אלו, וכו'.
האיבחון של מחלת הנשיקה כעת, לא מספר כמה זמן הווירוס הזה שוכן בגוף, ישנה בדיקה המגלה את האינפורמציה הזו, וכדאי לעשותה במיוחד כדי להעריך את פרק הזמן הדרוש/ המצופה להחלמה.
אני בעצמי חוויתי את המחלה באופן קשה למדיי, מאחלת לך בריאות והחלמה מהירה.

בתי (4.5) חלתה במחלת הנשיקה בערך לפני כחודש וחצי, עדיין נשארו סימנים: סטרפטוקוקוס בגרון, ושאר כאבים ועייפות גדולה.
הילדה מתלוננת המון על כאבים בעיניים ובצדי הגוף האם הגיוני שיש קשר לכך?

מחלת הנשיקה היא מחלה של בלוטות הלימפה.
בימים הראשונים היא לרוב דומה לדלקת גרון רגילה עם חום די גבוה, אבל עם בלוטות לימפה נפוחות בצורה מבהילה.
בהמשך יורד החום, ובמשך זמן ארוך נשאר חום גבוה במקצת מהנורמלי.
תופעות טיפוסיות למחלה: כאבים בכל בלוטות הלימפה, כאבי שרירים, והכי אופייניות - חולשה רבה ועייפות מתמשכת במשך חודשים.
לגבי כאבים בעיניים אינני יודעת.

שלום
מאז גיל ההתבגרות יש לי בלוטות לימפה מוגדלות בצוואר, עם כל זיהום הכי קטן בגוף- הן ישר מגיבות
בדיקות דם שעשיתי בלי קשר הראו שהוירוס עבר גם אצלי...
האם הוא נשאר בגוף ורק מתפרץ כאשר המערכת החיסונית נחלשת? ייתכן קשר בינו לבין בלוטות לימפה מוגדלות (עדיין,ואני כבר בת 28...) ייתכן קשר לאפטות בפה? וקשר אחרון...למיגרנות איומות??
המון שאלות...אשמח לכל מידע.
יותר מדי ערפל וחוסר קישור בין התופעות מצד הרפואה הקונו'
תודה
יום נעים
חלווה

מחלה שנראית בראשיתה כמו דלקת גרון ומתפתחת בהמשך למשהו שיכול להמשך זמן ארוך....
לנו היה נסיון מצויין עם הומיאופטית שהעמידה את ביתנו (שחלתה באופן קשה) על הרגליים תוך 48 שעות מרגע תחילת הטיפול. אנשים שלא טופלו באופן זה סיפרו לנו על חולשה שנמשכה מספר חודשים, אפילו חצי שנה.

רק לציין המחלה לא בהכרח מתחילה בכאב גרון , אצלי הצליחה בכאבי בטן איומים שיזכרו לעד ובחום גבוה מאוד .
ממה שאני יודעת היא משבשת את כל תפקודי הכבד ואכן חולשה שמשכת זמן רב מאוד .

שליחה על ידי ספיר* » 17 מאי 2006, 18:00

לואיזה האם את יכולה לרשום את שם ההומיאפטית שהעמידה את ביתך על הרגליים, מישהו יכול להמליץ על ויטמינים או דברים נוספים

אני חייבת לציין שבשנה שעברה בתי חלתה במחלת הנשיקה באופן ממושך מאוד (מעל חצי שנה) ואז היום לא חזרה למה שהיתה קודם לכן, עדיין לא אוכלת טוב, בעונות מעבר ישנם כאבים בגוף, הילדה לעתים חלשה, מערכת החיסון עדיין לא חזקה כפי שהיתה קודם לכן.... זו לא אותה ילדה בכלל!

אפשר לנסות מיץ נוני
הוא בעל יכולת לאושש מהמחלה.

חשוב לנסות לקצר את משך המחלה ולחזק את החיסון
המשמעות האחרת היא תסמונת עייפות כרונית ופיברומיאלגיה

שליחה על ידי ספיר* » 13 יוני 2006, 14:52

לואיזה שוב אני מבקשת מיהי ההומיאופטית שהעמידה את ביתך על הרגליים, האם למישהו יש ניסיון עם דיקור סיני האם זה עובד ואם כן האם יש להמליץ על מישהו

שליחה על ידי ט.א* » 02 מאי 2007, 10:14

האם מישהו יודע?
ניתן לחלות במחלת הנשיקה פעמיים בחיים?

מי מכיר רופא טוב למחלות אוטו אימיוניות? אני נמצא באפיזודות באות וחולפות בחומרה משתנה מזה כמעט שנה מאז נדבקתי בוירוס הevb . אנימתחיל לחשוב שאולי כדאי ללכת לרופא מומחה למחלות אוטו אימיוניות כי יש סיכוי נדיר אמנם שזה לא יעבור ובכל מצב של סטרס האפיזודות חוזרות או מחריפות (כאבי שרירים ושלד , כאבי בטן וראש ובכלל הגברה של תחושות )

_האם מישהו יודע?
ניתן לחלות במחלת הנשיקה פעמיים בחיים?_
כן.
יש שני וירוסים שונים שגורמים למחלת הנשיקה (אלו שתי מחלות שונות, אבל הסימפטומים שלהן דומים ושתיהן קיבלו את אותו שם עממי), מי שחלה במחלת הנשיקה מחוסן רק נגד הוירוס שגרם לה, ועלול לחלות בוירוס השני.
הנפוץ יותר הוא וירוס EBV והשני הוא CMV.

שלום לכולם. אני בהריון שבוע 30+. התגלה אצלי וירוס של CMV. טרם הלכתי לרופא נשים, כי ביכלל אני לא במעקב אצל רופא נשים. האם לדעתכן כדאי לי ללכת, מה השלכות אפשריות על העובר?

אני רואה שאף אחת לא כתבה פה מזמן אבל מנסה להחיות את הדף..

אני חליתי במחלת הנשיקה מסוג סי.מ.וי וגם עוד כמה ספיחים על הדרך..
מחפשת מידע ונשים שיש להן נסיון
א. איך אמהות עוברות את זה? (אמורים לנוח ואני לא מצליחה למצוא זמן לנוח)
ב. החשש שלי הוא שאם לא אנוח המחלה לא תסתיים או אף תוחמר, אולי זו סתם מחשבה טפשית?
האם יש למישהי נסיון עם העניין הזה?
אשמח למידע והפניות
תודה רבה!

ועוד שאלה, האם מישהו כאן ניסה את הטיפול של רמי מור ומה דעתו?

אני חולה במחלת הנשיקה בהתחלה חשבו שיש לי דלקת בגרון אבל עכשיו אמרו לי שיש חי את זה הביאו לי אנטיביוטיקה והתחיל לי פרחי בכל הגוף והרופאה אמרה שזה מחלת הנשיקה ושזה יעבור לבד השפתיים שלי יבשות ויש לי פצעים בפה אני לא יכולה לבלוע או לאכול או לשתות יש לי מוגלה מתחילת הגרון עד סופו וזה נוראי פשוט יש לי חום גם וכאבי ראש לפעמים תחושת עילפון כאבי שרירים אני שותה תי עם דבש ולימון כל הזמן קניתי תכשירי מציצה הכי טובים שיש וכלום לא עוזר שה רק מחמיר דודה שלי מתחתנת אוטוטו ואני רוצה להבריא כמה שיותר מהר יש המלצות מה יכול לעזור לי ????

הבן שלי בן 12.5 3 חודשים אחרי מחלת הנשיקה. סובל מכאבי בטן (חשש לקרוהן או צליאק). חולשות. רזה יותר מ-15 ק"ג. ומתקשה בהליכה.
הבעיה שהוא מסרב לשתף פעולה כדי להתחזק. ומבלה את רוב זמנו במיטה. מטופל עקב כך ע"י פסיכולוגית ונראה שהמחלה הפכה למעין מאבק כוח על שנתייחס אליו כאילו הוא גוסס.

למה הוא רוצה שתתיחסו אליו כאל גוסס? מה הוא צריך מכם?

שליחה על ידי ורד* » 16 אפריל 2014, 17:06

רוצה שנאמין שהמצב כל כך גרוע גם אחרי 3 חודשים, אחן סוף בדיקות שהראו שלמעט הבטן המצב תקין.אבל הוא מסרב לעזור לעצמו למרות ההנחיות של כל הרופאים. מצידו להשאר במיטה בלי סוף. מילד מצטיין הלימודים לא מעניינים אותו יותר.
אז נכון שיחסית לחדשיים הראשונים יש שיפור והוא קם יותר ומשחק ויוצא לטיפולים (פסיכולוגית, הידרותרפיה) אבל זהו...

אבל מה הוא צריך מכם? למה הוא רוצה שתאמינו לו שהמצב כה חמור? מה זה נותן לו שהוא לא יקבל אחרת?

שליחה על ידי ורד* » 17 אפריל 2014, 09:44

לא רוצה כלום רק לנוח. הבעיה שעודף המנוחה לא מועיל. כמה עייפות יכולה להיות ועד מתי?

יכולה להיות הרבה מאד עייפות. לי היתה מחלת הנשיקה לפני כמה שנים וזה נמשך כמה חודשים. זו עייפות מאד קשה.
אתם חושבים שיש סיבה פסיכולוגית לחוסר הרצון לקום? כי זה באמת יכול להיות עייפות.
עוד דבר שאפשר לעשות זה לעשות איתו דברים אטרקטיביים, דברים שבשבילם הוא ירצה לקום.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מחלת הנשיקה מסתיימת ואז מתחילה חולשה קשה מאוד שנמשכת חודשים, אני בקושי הצלחתי לתפקד, אבל זה עובר לבסוף- צריך המון סבלנות אהבה והבנה מהסביבה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני נמצאת חצי שנה לאחר מחלת הנשיקה, ברוך ה' יותר טוב אבל עדין חולשות בגוף וכבדות בראש מדי פעם, השאלה אם זה כבר לא פסיכולוגי ועוד משהו, משהו מכיר קבוצת תמיכה למחלה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נראה לי שקיבלתי חרדות ממחלת הנשיקה....עזרה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חטפתי את הוירוס הזה לפני כמה שנים עד היום אני עדיין סובלת מחולשות ופחדים .מישהו אולי עבר את זה גם?

היי, אני בת 30. סובלת כבר למעלה מחודשיים מחולשה נוראית ומעבר לכך כל הזמן חולה, מקוררת, גרון כואב, אנטיביוטיקה עוזרת ואז כעבור נספר ימים משהו אחר תוקף. מרגישה כאילו מערכת החיסון שלי לא מתפקדת כשורה.
תהיתי אם יכול להיות שמדובר במחלת הנשיקה.
בצעירותי חליתי כבר.
יש סיכוי לחלות פעמיים?
תודה רבה

אז ככה:
מחלת הנשיקה היא למעשה שתי מחלות, שהסימפטומים שלהן דומים, אבל הן נגרמות על ידי וירוסים שונים.
אם חלית באחת מהן בעבר, את עדיין עלולה לחלות בשניה.
שתי המחלות נגרמות על ידי וירוסים (לא חיידקים), ולכן אנטיביוטיקה לא משפיעה עליהן.
המחלה מאובחנת על ידי בדיקת דם יעודית.

במשך הימים הראשונים המחלה דומה לשפעת - חום, גרון כואב, חולשה וסימפטומים נוספים.
בהמשך יש חום נמוך הנמשך שבועות, וחולשה קיצונית הנמשכת שבועות רבים ואפילו חודשים.
אם אובחנת בבדיקת דם כחולת מחלת הנשיקה - אין מה לעשות אלא להתאזר בסבלנות עד שכוחותיך יחזרו אליך, ובינתיים לצמצם ככל האפשר את פעילותך ולנוח הרבה ככל האפשר.

טוב, מחכה לתוצאות בדיקת הדם. המון תודה

שליחה על ידי לילך* » 04 יוני 2015, 22:32

גילו אצלי את .מחלת הcmv ;לפני חודשיים .עדיין סובלת מעייפות נוראית וחוסר מצב רוח כמו כן פריחה על הפנים .השאלה היא האם זה נורמלי שעדיין מדי פעם החום עולה או שמדובר במשהו חדש?

יש לי מחלת הנשיקה כבר מעל שנה לאחרונה כאבי גרון והלוטות לימפה מוגדלות מעשהי שמעה על הטיפול של רמי מור ויכולה להמליץ? או טיפול במי כסף? אשמח לשמוע

שלום,עשיתי בדיקות דם לבן שלי בן 4 וגילו לו מחלת הנשיקה, שאלה אם ניתן לשלוח לגן עלמנת לא להדביק אחרים, הרופא אישר לו ללכת לגן, אבל המצפון והדאגה לא נותנים לי מה לעשות במצב כזה? ביחוד שאת עובדת ויש לך מחויבויות נוספות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבן שלי חולה בנשיקה החום ירד לשבוע ועכשיו חזר האם זה טבעי למחלה. אמא של וסים

פלוני אלמונית (01.09.2014 09:02):
חטפתי את הוירוס הזה לפני כמה שנים עד היום אני עדיין סובלת מחולשות ופחדים .מישהו אולי עבר את זה גם? -

כן, פלונית אלמונית, אני חליתי לפני 18 שנים, לקח לי כמהשנים טובות להחלים מהחולשות הקשות והתשישויות שמנעו ממני לתפקד. עד היום הגוף שלי רגיש מאוד, אני צריכה להיות בתשומת לב מאוד מדויקת כדי לא "ליפול", אני נדבקת הרבה בהתקררויות כשהגוף במצב יותר רגיש, ו- כן, גם מבחינה רגשית יש יותר רגישויות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

. המייל שלי [email protected]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום. שמי אורלי וחליתי לפני חמישה חודשים במחלת הנשיקה. מרגישה רע מאד סחרחורות נפיחות בלוטות לימפה. חסרת אונים לחלוטין.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי
הבן שלי בן 11 אובחן השבוע במחלת הנשיקה, מעל שבוע הוא הוא חום של 38.9 ומטופל בנורופון
כמה זמן לוקח לזה לעבור, במיוחד לתופעת החום. האם לילדים יותר קל לקבל ולעבור מהר יותר את מחלת הנשיקה
האם הגוף חוזר למצב של נורמל, אחרי שהמחלה עוברת? כלומר לחזור לעשות ספורט כמו שעשה לפני כן (הוא שחקן כדור יד)
אודה למי שמבין בזה לחזור אליי

הגוף חוזר לשגרה בסופו של דבר, אבל ההחלמה ממחלת הנשיקה נמשכת שבועות רבים ולפעמים חודשים. כדאי לקרוא מה שנכתב במעלה הדף הזה.

ומטופל בנורופון
אולי נורופן?
אם נורופן, אז זו תרופה להורדת חום ולשיכוך כאבים, לא לריפוי של המחלה. ולמעשה, הנורופן מקשה על ההחלמה מהמחלה תמורת דיכוי הסימפטומים.
אולי כדאי לפנות למרפאה המשלימה של קופת החולים שלך ולבקש טיפול שתומך בגוף להחלמה ולהתחזקות, במקום תרופה שמדכאת את המערכת החיסונית בדיוק כשהיא מנסה להילחם במחלה...

הילדה שלי בת 15 היה לה חום 39 בלוטה נפוחה בצד שמאל היתה מאושפזת בבית חולים 8 ימים החום סירב לרדת נתנו לה אסטרואידים מנה חד פעמית ועבר לה רק לחודש בבית חולים לא ידעו מה גרם לזיהום , עבר חודש בהצלחה ועכשיו שוב פעם עשינו בדיקות בקופת חולים הרופא אמר שיש לה את המחלת הנשיקה האם קורה שחוזר פעם שניה בכזה מהירות בבקשה אולי יש למישהו תגובה או ניסיון והחלמה מהירה לכולם אמן

שלום לכולם
אני חליתי במחלת הנשיקה אחרי 2 לידות רצופות ו2 ניתוחים קיסריים וכן עקב פגיעה ריגשית שחוויתי. לא עלו על כך בזמן. חלה התדרדרות והמשכתי ממנה לפריבימילוגיה. עייפות נוראית חולשה חוסר ריכוז וכאבי שרירים נוראיים שאילצו אותי לעזוב עבודה בתפקיד ניהולי.
בין השאר הגעתי לד"ר גליה רהב לאחר המתנה של חצי שנה לתור והיא אמרה לי שאין לה טיפול קונוציונלי עבורי ושאחפש אלטרנטיביות טבעיות וחיזקה אותי באומרה שאני מזן האנשים שיכול לצאת מזה.
בסופו של דבר לאחר שנה וחצי הגעתי לשיפי כהאן מנווה דניאל היא טיפלה בי במכשיר שנקרא ביורזונאנס ותוך חודש חל שיפור עצום. חזרתי לנהוג ולתפקד הרבה יותר טוב. יצאתי מהמחלה תוך זמן קצר - זו היתה הצלה. גם שושנה כהן מירושלים נחשבת טובה בתחום הזה.
בהמשך הגעתי לד"ר רוזן והוא נתן לי טיפות מותאמות טבעיות כדי לשקם את הגוף לאחר מחלה קשה וממושכת. חזרתי למשרה מלאה אינטנסיבית תוך 5 חודשים ואני בריאה עד היום שנים אחרי.
מחלת הנשיקה- חייבים לנוח, לשתות הרבה מים, להמנע מקפה וקקאו ולהקפיד על תזונה איכותית. גם מבחינה נפשית כדאי לטפל במקור הפגיעה הריגשית. לא להזניח כדי לא להדרדר
לפריבימיולוגיה - מחלה קשה הפוגעת בכל איכות החיים.
הכי חשוב זה להאמין שאפשר לצאת מזה ולחזור על כך כמו מנטרה. רק הטיפולים האלטרנטיביים עוזרים.

מטפלים מעולים:
בביורזונאנז
שטייף שושנה מירושלים (ולא שושנה כהן כפי שרשמתי בטעות)
שיפי כהאן- נווה דניאל
טיפות טבעיות:
ד"ר רוזן