מחנה טבעונאי בטבע

[שירי_בן_דב*]

אני התחלתי עם היוזמה למחנה הקיץ הטבעונאי הראשון שהיה הצלחה כבירה. נורמה, אני מבקשת לכבד אותי ולשמור על השם למחנות האלה שהולכים והופכים למסורת.בבקשה בוא לא נתחיל עם כל זה שוב.זה השם וזהו. מי שרוצה להתלונן, שיפנה לעיתון הארץ, לרחל טל-שיר. אם בעיתון היומי המכובד ביותר בישראל משתמשים במילה הזאת, מי אני שאשתמש במילה אחרת.
אנחנו נגיע ביום שלישי אחהצ. מקוים לפגוש את אלו שהיו במחנה הקיץ הטבעונאי הקודם ועוד רבים אחרים. איזה כיף, אני מתחילה להתרגש.

[ע_ע_ע*]

לדעתי, אם אין מקום לדון על שמו של דף, לערוך אותו ולשנות אותו - אז אין לו מקום בבאופן.
כ"כ נכון שבא לגריין.

[נורמה_טבעית*]

קודם כל, אני עומדת בשמי ובניקי המוכר מאחורי דברי, אז בלי רגשי בבקשה - אדון פלוני אלמוני.

חוץ מזה - יש עדיין כבוד מסוים למירב ולעוגיה שמונו כעורכות למדור (העובדה היא שגם לאופק יש תחושות כאלה שכן בחר לא לפרסם כאן בעצמו, אלא לבקש זאת מהעוגיה). העוגיה ביקשה שישנו את השם והיה דיון קצר על השם החדש (אפילו אני הספקתי לקרוא אותו לפני שהם שונה).

אז פלוני, זאת שאלה?
אתה שואל מה ההבדל בין עמדתך לבין שינוי השם שביצעו הגמדים?

בוא נראה אם אצליח להבהיר שוב:

ההבדל הוא שגמדים והעוגיה לא אמרו שאסור לשנות את השם שהן בחרו.
אופק כן כתב את זה.

לכן, אני חוזרת על עמדתי:
אם אין מקום לדון על שמו של דף, לערוך אותו ולשנות אותו - אז אין לו מקום בבאופן.

[פלוני_אלמונית*]

אופק ביקש לא לשנות את שם העמוד. המרחק בין זה לבין "אסור" או שאין מקום לדון או לערוך, מעיד על בעייה בהבנת הנקרא. או איזה רצון לעורר ריב, וגם המרחק בין זה להתנהלות קהילתית רחוק מאד..
העובדה היא ש"גמדים" שינו את השם ללא שום התחשבות במפגשים אלו או דיון בדף. ושמישהו אחר משנה אז פתאום הגמדים מבקשים דיון.
נראה מאד מוזר שאלו שבכלל לא מתכוונים להגיע בוחרים להיות כאלו "נשמות טובות" ולפרגן כל כך.. כל כך אכפת שזה מרגש.
המאכילים בבקבוק מוזמנים לדון על איך לקרוא ל-הפנינג הנקה לה לצ'ה

[נורמה_טבעית*]

העובדה היא ש"גמדים" שינו את השם ללא שום התחשבות במפגשים אלו או דיון בדף.
זו אינה עובדה שכן - דווקא כן נערך דיון.

המאכילים בבקבוק מוזמנים לדון על איך לקרוא ל-הפנינג הנקה לה לצ'ה
אכן מוזמנים ומוזמנות, בשמחה.

[לוטם_מרווני*]

כלומר,פ"א רוצה לומר - רק מי שאוכל נא (אני אוכלת קציצות בשר נא נפלאות) ורק נא - לו מותר לערוך את שם הדף?
וואלה, אבקש מהחתול שלי.
ורק מי שמניקה וחברה בללל מותר לה לשנות דף של ללל?
הילריוס. LOL

[תולעת_לשעבר*]

אפשר להזמין למחנה ב ככר השוק. לא חייבים דף שלם למחנות כאלה ואחרים.

[ניצן_אמ*]

לדעתי, אם אין מקום לדון על שמו של דף, לערוך אותו ולשנות אותו - אז אין לו מקום בבאופן.
גם אני חותמת על האמירה הזאת בשתי ידיים. ממש תמצית הבעיה במשפט אחד.

[שרית_אמיר*]

לעיתים נראה לי שמשעמם לאנשים ומחפשים על מה להתוכח
וואלה
תתבגרו כבר
הכותב בחר שם...אז כבדו והמשיכו הלאה
תהנו מהיופי הקיים ואל תוציאו את ה....החוצה

[נורמה_טבעית*]

הכותב בחר שם...אז כבדו והמשיכו הלאה
שרית, מה זה אומר?
יש פה כמה וכמה כותבים. למשל - ה עוגיה וגמדים.
גם הן בחרו שם, אך את עמדתם לא "כיבדו והמשיכו הלאה" כדרישתך....

[נורמה_טבעית*]

אני אשמח לקבל התייחסות לעניין עצמו ופחות התייחסות אד הומינם ופרשנות למניעים אפשריים של המשתתפים בדיון.

אם יש לכן משהו ענייני לכתוב - אשמח לקרוא.

[קוראת*]

הכותב בחר שם...
ה עוגיה, שהביאה מודעה לגבי מחנה חדש ביקשה לשנות אותו. גמדים נענו לבקשה, ושאלו אם אפשר לשנות לשם מסויים במקום מה שהציעה ה עוגיה. כשהתשובה היתה חיובית, השם שונה. כדאי היה לחכות לדעות נוספות, אבל התקיים דיון, ואז השם שונה . היתה הסכמה באותו זמן.

אז כבדו
גמדים בחרו שם - זה לא כובד.

והמשיכו הלאה ולעבור בשתיקה על התנהלות לא קהילתית?

[קוראת*]

תהנו מהיופי

מי שרוצה להתלונן, שיפנה לעיתון הארץ, לרחל טל-שיר.

זה היופי בעיניך?

כאן זה המקום לדון על שינוי שמות, עריכות וכו'. כאן ולא בעיתון הארץ.

[שירי_בן_דב*]

המחנה כייפי ביותר. תודה לשירי המקסימה מגיתה על האירגון.המים ממש חמימים וכייפיים. קשה להאמין שככה אפשר להתרחץ בחוץ בחודש פברואר. איזה יופי.

[אנונימי]

המחנה של השנה התבטל. פקחי השמורה לאמאפשרים יותר ללון שם.
גם השנה אנחנו שם, החל מיום ראשון הקרוב, 15.8 לשבועים בערך.
לכל מי שמתעניין בטבעונאות יעני rawfood , מעוניין להתנסות, או למי שכבר טבעונאי, מחנה קיץ טבעונאי חוזר, באותה מתכונת בדיוק, באותו מקום בדיוק, דהיינו, על שפת נחל דן, בגן העדן האבוד מתחת לעצי האבוקדו של קיבוץ דפנה. . בבקשה להביא רק מאכלים על טהרת הטבעונאות, כלומר, שום דבר לא מעובד. אפשר פירות, ירקות, גרעינים וזרעים להנבטה, אגוזים למיניהם, פירות יבשים, אצות וכו. בבקשה, מי שרוצה להביא במבה לילדים כשאף אחד לא רואה (מניסיון, יש כאלה), או כל דבר בסגנון, יש מספיק מקומות יפים אחרים ללכת אליהם. נערוך טיולי ליקוט באיזור, נשיר, ננגן , אנא הביאו כלי נגינה, נשחק משחקים, ועוד. כל אחד מוזמן לתרום מכישוריו.
אפשר לבוא ליום, לשבוע או לכל התקופה, מה שמתאים לכם.
אנחנו נגיע לשם בראשון אחה"צ. אפשר להתקשר אלי ל-050-3503579. בבקשה לא להשאיר הודעות בתא הקולי.
באופן אישי אני יכולה לספר לכם שבשנה שעברה חזרתי הבייתה מרחפת, פעם ראשונה שהבנתי פיזית את המשפט "להרגיש כמה סנטימטרים מעל האדמה". אמנם לא הצלחתי לשמור על אורח חיים טבעונאי, אבל לפחות הרגשתי את הטעם, ירדתי יפה במשקל, החיוניות והרעננות שלי עלו פלאים, וכל מי שראה אותי שאל מה עשיתי ואיך זה שאני נראית כל כך נפלא.
מחוויותיה של נ ע מ ה, שבאה למחנה בשנה שעברה עם ארבעת ילדיה:

""מחנה" על גדת נחל דן.
חיים עם הטבע במלוא תפארתו.
מים,הרבה מים.ירוק. פטל.גפן.תאנים.ארץ זבת חלב ודבש. גן עדן.
חבורת ילדים משתובבים במים הקרים,מטפסים על העצים, משחקים יחד בטבעיות כאילו מכירים כבר מאז ומעולם (בפועל זו פעם שנייה/שלישית שנפגשים )
חבורת אימהות ואבות ישובה על מחצלת בצילו של עץ אבוקדו ענק.חיבור.מרגיש זורם,כמו מימי הנחל,כמו המיית הרוח. טבעי.רגוע.
חופשייה מעבדות למשימות הבית ואחזקתו,חופשייה מרעשים וגירויים,חופשייה להיות. אם. אשה. חברה.אחת מ...
חופשייה משעבוד להכנת האוכל. הכל כל כך פשוט. שני ארגזים עמוסים ירקות ופירות,קצת שקדים/אגוזים ומיני זרעים. זהו. לא צריך יותר.לוקחים מה שבא,מתי שבא. אני לא צריכה לדאוג כל הזמן שמה חלילה נמעד בפיתוי להכניס לגופנו מזון שאינו מזין.פתאם האוכל כבר אינו האישו המרכזי בחיי. הוא מונח בארגז בפינה.
מרגישה שייכת. שייכת למקום הזה,לטבע הזה,לאנשים האלו,לחוויה של הביחד.
מחליטה להתגבר על קשיי התקשורת שלי ומעיזה להכיר אנשים חדשים.נחמד.נוח לי כשמכירים אותי כבר בזכות הדף הזה,פה,בבאופן. כבר קראו אותי ויודעים עם מי יש להם עסק,ובכל זאת-הם רוצים להיות חברים שלי, דואגים לילדים שלי,שותפים לתפיסת עולמי,חולקים איתי את רגשותיהם,מחשבותיהם,התלבטויותיהם.
שרים יחד,אוכלים יחד,דואגים לילדים יחד, ואני חלק מכל זה.אני חלק ממשהו שאני מרגישה שלימה איתו.
אחרי תקופה ארוכה של בדידות,של בחינת השונות שלי מול העולם,אני מרגישה שמצאתי את המקום שלי .מקום שבו אני יכולה להיות מי שאני .יכולה להרגע ולא לחשוב על כלום. יכולה להרפות. ותמיד יהיה שם מישהו בשבילי כדי לתת יד או לעזור עם הילדים.
נתינה וקבלה. קבלה ונתינה. אהבה. מוצאת עצמי מניקה תינוקת שאינה שלי,בכזו טבעיות אמה השאירה אותה בחיקי.כמה אמון נותנים בי.
חיים בטבע.
פעם ראשונה שאני לא מתגעגעת לחזור הביתה,לערבה השוממה שלנו,לחיי השגרה,לבית
פעם ראשונה שאני נשארת עם טעם של עוד. רוצה עוד.עוד פשטות. עוד טבע.עוד יחד עם אנשים שיש לי איתם חיבור גם ללא מילים. רק במבט,בחיוך.
רוצה עוד שהוא פחות. פחות משימות.פחות ציוד.פחות רכוש.פחות מחשבות
רוצה יותר חברה לי ולילדים,כזו מהסוג שפגשתי שם,במחנה על הדן.
רוצה לישון יותר בחוץ,להרגיש את הטבע,את הרוח,את המים,את האדמה/החול,להסתכל בשמיים זרועי הכוכבים,ולנשום
לנשום עמוק "

איך מגיעים?
בתחבורה ציבורית צריך להגיע לקריית שמונה ולהחליף לקו 35 או 36 (רק כמה פעמים ביום) ולרדת במחלף הגושרים (או לקחת טרמפ לשם) - זה על כביש 99. ללכת צפונה לכיוון שמורת נחל חצבאני (שניר) לעבור את הכניסה לשמורה משמאל ולהמשיך עוד קצת לדרך של חצץ לבנבן מצד ימין - ללכת עד השער ולחפש אותנו בין עצי האבוקדו.

אז פשוט תבואו. להתראות.


המחנה התחיל - מהיום ועד יום א' - ה-19 לאפריל.

התמקמנו באותו מקום בו היה ה{{}}מחנה טבעונאי בטבע בקיץ על גדות אחת השלוחות של הדן. זה אזור מקסים - הרבה אופציות לטיולים!
בתחבורה ציבורית צריך להגיע לקריית שמונה ולהחליף לקו 35 או 36 (רק כמה פעמים ביום) ולרדת במחלף הגושרים (או לקחת טרמפ לשם) - זה על כביש 99. ללכת צפונה לכיוון שמורת נחל חצבאני (שניר) לעבור את הכניסה לשמורה משמאל ולהמשיך עוד קצת לדרך של חצץ לבנבן מצד ימין - ללכת עד השער, לעבור אותו ולחפש אותנו בין עצי האבוקדו.
במכונית אפשר להגיע בדיוק באותה הדרך - הדרך תוביל אתכם לחנייה לפני השער.

להלן הוראות הגעה מפורטות יותר שהעתקתי מדף אחר. משאירה גם את ההוראות המקוריות למעלה למען הסר ספק . להתראות שם, מיכל ע.
לוקחים את כביש 90 צפונה לקריית שמונה, עוברים דרך קריית שמונה ומגיעים לצומת המצודות (אחלא מגלצ'ות פה..).
פונים ימינה על כביש 99 מזרחה.
אחרי הפנייה שמאלה למעיין ברוך מגיעים למחלף הגושרים.
יורדים במחלף לכיוון שמורת נחל שניר (חצבאני) - ועולים צפונה.
אחרי כ-200 מ' הכניסה לשמורה משמאל, ממשיכים ישר עוד כחצי ק"מ.
מחפשים מצד ימין דרך עפר לתוך אקליפטוסים. מטרים ספורים לאחר פניה זו, פונים ימינה אל דרך עפר של חצץ לבן, מגיעים עד השער וחונים.
הערה: דרך העפר שצריך לפנות אליה ימינה היא האחרונה בכביש מעט לפני מחסום עם שלט "גבול לפניך".
עוברים רגלית את השער ומיד לוקחים ימינה בצמוד לשורת האבוקודו הראשונה הצמודה לגדר. אחרי 10 עצי אבוקדו בערך - הנחל, ושם אנחנו.

שירי נמצאת ב- 050-3503580

[שירי_בן_דב*]

דף זמני, גמדים טובים, מספר ימים אחרי תום המחנה נא לאחד עם מחנה טבעונאי בטבע, ותודה מראש.
מה דעתכם להקים שוב שוב מחנה אביב , באיזשהו מקום נפלא ן, מלא במים קרים וזורמים שאפשר ורצוי לשתותם, עם הרבה צל , מקום שלא עולה כסף. לשם נזמין להגיע כל מי ש-1. מוגדר כטבעונאי. 2. רוצה לעבור לטבעונאות ומחפש תמיכה של קהילה. 3. כל מי שמסתקרן לגבי הנושא , ראה, שמע, אבל לא יודע מה זה בדיוק ואיך זה מריח אבל רוצה לדעת.
מוזמנים לבוא ליום, יומיים שלושה,עד שבוע.. מצידי מי שרוצה להישאר יותר שישאר. אנחנו נהיה שם שבוע אחד, בין 12-19.4.
כל מי שבא, מוזמן להביא איתו כל טוב נא מן הצומח, יעני מזון 100% טבעונאי, ירקות, פירות, עלים ירוקים, אגוזים למיניהם, גרעינים להנבטה, ויש בטח דברים ששכחתי אבל בקיצור... הבנתם. עדיף שכל מי שיבוא, שיתקשר קודם לשאול מה חסר, ויביא איתו, כך שתהיה אספקה טריה כל הזמן, במיוחד ורצוי מהמגדלים האורגניים בעצמם כמו יואל מעופר וכו', העיקר דגש על האורגני רצוי מאוד אבל לא חייבים!!! נכין יחד מתכונים נאים מן הצומח, ננקה את קיבותינו ואת רוחנו, נעשיר את מזוננו, נשנה את הרגלינו, נעשה מוזיקה (מוזמנים להביא כלי נגינה!!), נשיר, נכיר אנשים חדשים ונהנה מחברה משובחת.

מחנה פסח טבעונאי במתכונת מחנה קיץ טבעונאי אז זהו שזה קורה. בקשר למיקום- עדיין לא הוחלט סופית- חשבתי על עין שוקק, היכן שהתרחש המיני מחנה האחרון, אבל נאמר לי שבפסח צפויה שם הצפה של אוהלים. לכן אולי למרות שעדיין לא ממש חם, יתקיים המחנה באותו המיקום, על שפת נחל דן, במטעי אבוקדו של קיבוץ דפנה. סביר להניח שבעונה הזו נוכל להנות מהאבוקדואים ולא רק להסתכל עליהם ולדמיין כמה טעימים הם הולכים להיות (זה מה שהיה בקיץ ה אחרון). במטעי האשכוליות בסביבה בטח יש עדיין אכוליות על העצים ואולי עוד כל מיני דברים, אבל אני מדגישה שאין זה מחנה לקטות, כדאי וצריך להביא אוכל מהבית. מי שחשקה נפשו ללקט, מוזמן להירשם אצל אופק לטיול לקטות שיתחיל ב-17 לחודש.
בבקשה לא להביא דברים אחרים לאכילה מלבד מה שמצוין כאן. אני אלופת המתפתות, ולא רק אני, אז מי שרוצה לאכול במבה, לחם, וכו' בבקשה שילך למחנה אחר. בבקשה לא לראות בזה גזענות. זה לא בא משיפוטיות. גם אנחנו אוכלים לחם ביוםיום אבל השבוע לא.
בהמשך אעדכן פה סופית בקשה למיקום.
במחנה הקייצי הגיעו קרוב למאה איש און אנד אוף, והיה ממש כייף. מי שהיה שם בקבלת שבת ובשירה בציבור הספונטנית שהתרחשה לאחריה, סביר שלא ישכח את האירוע . בקיצור כל מי שהיה- מוזמן, וגם מי שלא היה.
אני מצטטת את נ ע מ ה מלמעלה:
_רק הרגע חזרנו מהזולה הכייפית על גדות נחל דן וכבר אני מתגעגעת.
נהננו מאד מאד מאד
מהיופי הבתולי של הטבע הירוק,זה שכל כך חסר לנו במדבר
מהחיים בטבע,משוחררים מעבדות למשימות הבית ולתיחזוקו
מהשקט ללא גירויים מה"מציאות המודרנית" (רעשי כלי רכב,כלי תקשורת ושאר כלים רעשניים...)
מקולות הטבע המרגיעים:להרדם ולהתעורר כשפכפוך המים בנחל מנגנים את המנגינה היפה מכל
מהשירה השמחה ששרו חברות בליל שישי,מלווה בצלילי חליל
מחברת הילדים המקפצים מעף לעץ,משבובבים במים הקפואים
משיחה שהעמיקה אל תוך הלילה,עם חברים חדשים וישנים,תחת שמיים זרועי כוכבים,בחברת גחליליות ושאר יצורים
מהתזונה הנקייה ,המרעננת
תודה שירי, על ההזדמנות שנתת לנו לנפוש במקום כל כך מקסים,לנשום,לנוח,להרגע,להיות... בטבע
תודה אריקה,על חברתך הנעימה,על שהיית שם,שעזרת עם הקטנטנים,על הצנוברים והסברס שליקטת עבור כולם (תודה גם למירב)
תודה אופק,על ההשראה בכל הקשור לתזונא,למודעות לבחירות שאני עושה
תודה מיוחדת לאורי (של מיכל,מירושלים,לא יורמן) שליווה את הילדים בטיול במים,בהליכה נגד הזרם הסוחף
תודה לכל הילדים המקסימים ששיתפו ושיחקו עם ילדיי בכזו טבעיות
תודה לכל מי שהיה
תודה על כל מה שהיה
כן ירבו מפגשים כייפים שכאלו במקום שבו הטבע במלוא תפארתו,מזמין אותנו להינות מטובו
כן ירבו הזדמנויות עבורי להפתח ולתקשר עם חברים/חברות חדשים וישנים
כן ירבו הזדמנויות עבור ילדיי להיות בחברת עוד ילדים שמחוברים לטבע (שלהם ושסביבם)_

אז מי מתכונן לבוא, שיגיד אני!

[שואלת*]

במטעי אבוקדו של קיבוץ דפנה. סביר להניח שבעונה הזו נוכל להנות מהאבוקדואים
יש הסכמה לכך מהקיבוץ?

[כריסטופית_רובין*]

נשמע מקסים. אולי אני.(אראה איך זה מסתדר)

[מיכלול_ה*]

יש לי שאלה: מנסיון המחנאים איך מתרגלים לרעיון ילדים שלא רגילים לאכול אוכל נא? איך הם מתומדדים עם המחסור בלחם או בדברים אחרים שהם רגילים לאכול ביום יום?

[נ_ע_מ_ה*]

ילדיי אוכלים המון ירקות ופירות חיים,אז לא היתה לנו בעיה להסתדר .
כל כך כייף היה ש"שכחנו" מענייני אוכל.זה היה חידוש מרענן-כשכל נושא האוכל יורד מסדר היום. יש ארגז ירקות/פירות/אגוזים ואני לא צריכה כל הזמן לדאוג מה להכין. הילדים נהנים,משחקים,מטיילים ו"כאילו" לא שמים לב לחסר. היו ריגושים אחרים כייפים לא פחות מהאוכל.
אני אומרת "כאילו",משום שאחרי יומיים כבר התחיל להיות חסר הלחם/תבשילים,אז פרשנו והתנפלנו על הבייגלה הראשון שמצאנו למכירה בצומת
לא אורגני ולא מלא אפילו.לא משנה. העיקר לחם...כמו מסוממים .זה מאיר באור יותר ברור את ההתמכרות שלנו לאנרגיה הזו. גם לי היה קצת חסר...

[טלי*]

שירי הי, האמת שלא יכולה לחשוב על מקום נטוש לגמרי, בפסח (שהרי כל הזולות היום ידועות בקרב מתבודדים, כאלה ואחרים...). בכל אופן, רוצה להמליץ על המעיין עם הבריכה, ליד מושב כנף שבגולן. אין שם הרבה מה ללקט בסביבה (ברמה של פירות ומטעים...) אבל זו פינה יפהפיה.. יש שם מבקרים מידי פעם, מעטים נשארים ללון... נראית לי פינה קסומה..

[פלוני_אלמונית*]

מיכלולה, ללי שלי בת העשר עוד מעט, חייתה שבועיים וחצי על אוכל טבעונאי לגמרי, כאשר פעם אחת, בדרך לקניות שערכנו בשוק בקרית שמונה היא ביקשה פלאפל וקניתי לה. זאת הייתה הפעם היחידה. חוץ מזה לא הייתה לה שום בעיה עם זה, כי כמו שנעמה אומרת, כל הזמן היה אוכל מסביב, והמון ילדים ופעילות ואקשן. בבית היא אוכלת הכל בדרך כלל, עד לא מזמן אפילו לא צמחוני. חוץ מאיתנו אף אחד לא נשאר כל כך הרבה זמן.
טלי, זה נשמע מגניב לגמרי. האם יש שם עצים עם הרבה צל?
שואלת, יש הסכמה לא רשמית מהקיבוץ ללינה שם. בקשר לאכילת אבוקדואים, אני מתכוונת כמובן רק לפירות שנשארו על העצים או נשרו מהעצים לאחר שהקטיף הסתיים. אני גם לא מתחייבת כמובן שיהיו.

[טלי*]

יש כמובן מקומות יותר מבודדים בגולן, אבל תהיה בעיה למגיעים בטרמפים. היתרון של הבריכה בכנף הוא הנגישות. יש שם כמה עצי אקליפטוס מאסיביים ומצלים ועוד כמה עצי זית ושיזף חביבים. נוכל להזמין ירקות מ"בלאדי גולן", המגדלים אורגני ועושים משלוחים (גם של האורגניים מכרכום),
ויביאו לנו עד המעיין, אם נבקש... ופירות נוכל לקנות בצרכניה של היישוב. ככה שזה נראה אידאלי... ואני (מכנף) בכלל לא משוחדת...

[שירי_בן_דב*]

ביום ראשון בצהריים נעשה סיור לוקיישנים אחרון ואז נעדכן באתר לגבי המיקום. אפשר גם להתקשר אלי ל 050-3503580

[מיכל_ע*]

יופי שירי, מחכים לעדכון. כנראה נצטרף בשלישי.

[with_passion*]

דיברתי כעת עם שירי - החבר'ה הראשונים התמקמו באותו מקום בו היה ה{{}}מחנה טבעונאי בטבע בקיץ על גדות אחת השלוחות של הדן. זה אזור מקסים - הרבה אופציות לטיולים!
בתחבורה ציבורית צריך להגיע לקריית שמונה ולהחליף לקו 35 או 36 (רק כמה פעמים ביום) ולרדת במחלף הגושרים (או לקחת טרמפ לשם) - זה על כביש 99. ללכת צפונה לכיוון שמורת נחל חצבאני (שניר) לעבור את הכניסה לשמורה משמאל ולהמשיך עוד קצת לדרך של חצץ לבנבן מצד ימין - ללכת עד השער ולחפש אותנו בין עצי האבוקדו.

אנחנו מתכוונים להגיע מחר ככל הנראה - נשמח לראות פנים מוכרות וחדשות.. נביא איתנו את שפע שאריות המצות-שמש ואת המתכון המשודרג של הגבינא לבנא - שפשוט לא מתקלקלת!! ואולי אספיק גם סחוג..

לברורים, שירי נמצאת ב- 050-3503580

[מיכל_ע*]

קיבלתי דיווח טלפוני מהשטח: החבר'ה יצאו היום לטיול ליקוט ומלאו כרסם באבוקדים, צ'כוליות ושסק. כנראה מספיק חם להשתכשכות בדן, אז בכלל הם מבסוטים ומזמינים את מי שמתחשק לו לחבור אליהם. חג שמח .

[shiri_ben_dov*]

the english is because i work in tel aviv tonight so i am at my parents place till tomorow morning and i dont know how to switch into hebrew here. and than back to the camp. we spennt beautiful time with the rain, we go for a long walk everyday in the beautiful nature . i fill so fresh. we are there till sunday or more. whoever like to join us is welcome.

[שירי_בן_דב*]

_לכל מי שמתעניין בטבעונאות, מעוניין להתנסות, או למי שכבר טבעונאי, מחנה קיץ טבעונאי חוזר, באותה מתכונת בדיוק, באותו מקום בדיוק, דהיינו, על שפת נחל דן, בגן העדן האבוד מתחת לעצי האבוקדו של קיבוץ דפנה. נהיה שם בין התאריכים אחד עד עשרים וחמישי באוגוסט. בבקשה להביא רק מאכלים על טהרת הטבעונאות, כלומר, שום דבר לא מעובד. אפשר פירות, ירקות, גרעינים וזרעים להנבטה, אגוזים למיניהם, פירות יבשים, אצות וכו. נלמד להכין מטעמים מהמטבח הטבעונאי, נערוך טיולי ליקוט באיזור, נשיר, ננגן , אנא הביאו כלי נגינה, נשחק משחקים, ועוד. כל אחד מוזמן לתרום מכישוריו.
אפשר לבוא ליום, לשבוע או לכל התקופה, מה שמתאים לכם.
אנחנו נגיע לשם בראשון אחה"צ. אפשר להתקשר אלי ל-050-3503579. בבקשה לא להשאיר הודעות בתא הקולי.
באופן אישי אני יכולה לספר לכם שבשנה שעברה חזרתי הבייתה מרחפת, פעם ראשונה שהבנתי פיזית את המשפט "להרגיש כמה סנטימטרים מעל האדמה". אמנם לא הצלחתי לשמור על אורח חיים טבעונאי, אבל לפחות הרגשתי את הטעם, ירדתי יפה במשקל, החיוניות והרעננות שלי עלו פלאים, וכל מי שראה אותי שאל מה עשיתי ואיך זה שאני נראית כל כך נפלא.
מחוויותיה של נ ע מ ה, שבאה למחנה בשנה שעברה עם ארבעת ילדיה:
""מחנה" על גדת נחל דן.
חיים עם הטבע במלוא תפארתו.
מים,הרבה מים.ירוק. פטל.גפן.תאנים.ארץ זבת חלב ודבש. גן עדן.
חבורת ילדים משתובבים במים הקרים,מטפסים על העצים, משחקים יחד בטבעיות כאילו מכירים כבר מאז ומעולם (בפועל זו פעם שנייה/שלישית שנפגשים )
חבורת אימהות ואבות ישובה על מחצלת בצילו של עץ אבוקדו ענק.חיבור.מרגיש זורם,כמו מימי הנחל,כמו המיית הרוח. טבעי.רגוע.
חופשייה מעבדות למשימות הבית ואחזקתו,חופשייה מרעשים וגירויים,חופשייה להיות. אם. אשה. חברה.אחת מ...
חופשייה משעבוד להכנת האוכל. הכל כל כך פשוט. שני ארגזים עמוסים ירקות ופירות,קצת שקדים/אגוזים ומיני זרעים. זהו. לא צריך יותר.לוקחים מה שבא,מתי שבא. אני לא צריכה לדאוג כל הזמן שמה חלילה נמעד בפיתוי להכניס לגופנו מזון שאינו מזין.פתאם האוכל כבר אינו האישו המרכזי בחיי. הוא מונח בארגז בפינה.
מרגישה שייכת. שייכת למקום הזה,לטבע הזה,לאנשים האלו,לחוויה של הביחד.
מחליטה להתגבר על קשיי התקשורת שלי ומעיזה להכיר אנשים חדשים.נחמד.נוח לי כשמכירים אותי כבר בזכות הדף הזה,פה,בבאופן. כבר קראו אותי ויודעים עם מי יש להם עסק,ובכל זאת-הם רוצים להיות חברים שלי, דואגים לילדים שלי,שותפים לתפיסת עולמי,חולקים איתי את רגשותיהם,מחשבותיהם,התלבטויותיהם.
שרים יחד,אוכלים יחד,דואגים לילדים יחד, ואני חלק מכל זה.אני חלק ממשהו שאני מרגישה שלימה איתו.
אחרי תקופה ארוכה של בדידות,של בחינת השונות שלי מול העולם,אני מרגישה שמצאתי את המקום שלי .מקום שבו אני יכולה להיות מי שאני .יכולה להרגע ולא לחשוב על כלום. יכולה להרפות. ותמיד יהיה שם מישהו בשבילי כדי לתת יד או לעזור עם הילדים.
נתינה וקבלה. קבלה ונתינה. אהבה. מוצאת עצמי מניקה תינוקת שאינה שלי,בכזו טבעיות אמה השאירה אותה בחיקי.כמה אמון נותנים בי.
חיים בטבע.
פעם ראשונה שאני לא מתגעגעת לחזור הביתה,לערבה השוממה שלנו,לחיי השגרה,לבית
פעם ראשונה שאני נשארת עם טעם של עוד. רוצה עוד.עוד פשטות. עוד טבע.עוד יחד עם אנשים שיש לי איתם חיבור גם ללא מילים. רק במבט,בחיוך.
רוצה עוד שהוא פחות. פחות משימות.פחות ציוד.פחות רכוש.פחות מחשבות
רוצה יותר חברה לי ולילדים,כזו מהסוג שפגשתי שם,במחנה על הדן.
רוצה לישון יותר בחוץ,להרגיש את הטבע,את הרוח,את המים,את האדמה/החול,להסתכל בשמיים זרועי הכוכבים,ולנשום
לנשום עמוק "

איך מגיעים?
בתחבורה ציבורית צריך להגיע לקריית שמונה ולהחליף לקו 35 או 36 (רק כמה פעמים ביום) ולרדת במחלף הגושרים (או לקחת טרמפ לשם) - זה על כביש 99. ללכת צפונה לכיוון שמורת נחל חצבאני (שניר) לעבור את הכניסה לשמורה משמאל ולהמשיך עוד קצת לדרך של חצץ לבנבן מצד ימין - ללכת עד השער ולחפש אותנו בין עצי האבוקדו.
אז פשוט תבואו. להתראות.

[ג_ל_י*]

איפה מחנים את האוטו?

[מיכל_ע*]

בחזרה לגן-עדן 2
להתראות בקרוב

[מיכל_ע*]

לגבי האוטו, נראה כשנגיע לשם. יש באמת בעיה לחנות ממש במקום עצמו. כדאי להגיע לשם כדי לפרוק ואז לחפש מקום בסביבה.

[שירי_בן_דב*]

שוב הגיע אוגוסט ושוב אנחנו שמים פעמינו צפונה. תאריכים למעלה...

[שירי_בן_דב*]

מה קורה? אין היענות השנה? בכל אופן, ממחר אנחנו שם. רק האנשים הנחמדים מוזמנים

[עדי_ש*]

היי שירי,
היינו שמחים להגיע גם השנה אך אנחנו עובדים לכל אורך אוגוסט.
תהנו וד"ש ל-ללי ולסול, לאופק ומומו (אם הם מגיעים..)
רון, עדי ויובל
@}

[אורי_יורמן*]

שירי, ממזמן שחובבי הטבעונאות לא קוראים באתר. הנושא נדחק ונדחק ויצא מהשיח באתר זה.
לא אמרתי לך, כי שיערתי שאת כבר יודעת - היית צריכה לפרסם דרך אתר תבונא
(הנחתי שבטח פירסמת גם דרך שם)

[כריסטופית_רובין*]

היי, מישהו/י נוסעים מכיוון תל אביב ? אם כן אשקול בשמחה לקפוץ..... -עם השתתפות בדלק כמובן.

[שירי_בן_דב*]

יום לאחר שהגענו הגיעו פקחים וביקשו חד משמעית שנתקפל. ניסינו לעבור למקום אחר אבל בסופו של דבר שמענו בקול הלב שאמר ללכת הבייתה ולעשות מחנה רואו פוד בבית.

[אורי_יורמן*]

אז לבוא לבקר בנווה איתן?

[כריסטופית_רובין*]

אוי באסה. הם באמת יכולים לעשות את זה ? חשבתי שזה חוקי במטע.../-:

תהינו במחנה הביתי, זאת אפילו חופשה עוד יותר אקולוגית

[אורי_יורמן*]

אולי תתייעצו עם פז ויובל לגבי מקומות בטבע בכל זאת? המקום ההוא במטע האבוקדו הוא לא היחיד עם מי מעיין, ויש מקומות אחרים עם שפע ללקט.
בטיול הלקטים של השבועיים של שנה שעברה, היינו במקום מסויים שאני מעדיף לא לכתוב עליו באינטרנט כדי לשמור על הקארמה הטובה של המקום, שלפי דעתי אפשר לחיות שם על 100% ליקוט.. אולי להביא מהבית קצת ירקות ואגוזים וכמה דברים להנביט.
יש שם גם המון מעיינות, כמויות אדירות של סברס ותאנים, ואפילו כמה אשכולות ענבים מגפנים שטיפסו באופן פראי על עצי תאנה. במים הרדודים יש שם כמויות אדירות של כרפס הביצות וגרגר הנחלים.
בקיצור, כמו שאופק אמר - אפשר לעשות שם חתונא. דברי איתי באופן לא פרהסי (מלשון פרהסיה) אם את מעוניינת לשמוע על המקום, ומבטיחה לא לפרסם אותו בפרהסיה.

[שירי_בן_דב*]

מאוד בא לי לחדש את מסורת מחנה קיץ טבעונאי. אני מתכוונת לעלות צפונה היום אחר הצהריים כדי לאתר מקום מתאים. הודעות תתקבלנה בהמשך. למי שלא מכיר, מדובר על מחנה רואו פוד. התנאי היחיד להגעה הוא שמביאים רק אוכל טבעוני לא מבושל. גם לילדים. מי שלא מתאים לו בבבקשה שימצא לעצמו חופשה אחרת ושלא יגוע. מניסיון הילדים מתרגלים מהר מאוד, במיוחד כשיש להם חברה נעימה, מים קרירים ואוירה טובה. ההורים מרגישים בגן עדן. בעצם כולם. מומלץ להגיע עם כלי נגינה, ציוד שינה, ומזון להתחלק בו. כבר מזמן לא עשינו את זה. בשנים הקודמות היה כיף גדול אם יש למישהו רעיונות למקומות מתאימים, עם מים, כאלה שלא מגיע אליהם גזלן, מוזמנים ליצור איתי קשר 050-3503579