מחקרים על הנקה

[בשמת_א*]

כן, תחפשי את ההרצאה של ד"ר שרון ברנסבורג-צברי בנושא. מומלץ ביותר.

[בשמת_א*]

אבל לגבי "מה קדם למה", לא באמת אפשר להגיד דבר כזה. להנקה המון פונקציות שאי אפשר להפריד ביניהן. חיסוניות, תזונה, משקה, חום, קירבה, חיבוק, טיפול, התפתחות המוח, התפתחות הפה והלסת והשיניים ועוד ועוד ועוד.

[שינשין*]

אוהו, מכירה, בטח שמכירה (-: אפילו העליתי אותה על הכתב לפני שנה-שנתיים.
אבל לשאלה שמסקרנת אותי כרגע היא לא נותנת מענה. זו באמת שאלת מה קדם למה{{}}. זו פשוט הייתה הודעה קצרה שקראתי באחד הפורומים, לא זוכרת מי הייתה הכותבת כדי לתחקר אותה למה הייתה הכוונה, לכן אני מנסה להשיג מידע מכאן. מה שהבנתי מאותה הטענה, זה שבתחילת התפתחות מחלקת היונקים, התזונה הייתה ממקור אחר, וההנקה "הומצאה" לצורך הגיבוי החיצוני. ורק בהמשך היא החלה למלא גם את התפקיד התזונתי. משהו, כזה, בערך (אני לא יודעת את המילים המקצועיות). אז באתי לשאול - האומנם?

[בשמת_א*]

לא נשמע לי הגיוני...

[פלוני_אלמונית*]

"במחקר קודם בילדים נמצא שילדים נמוכי קומה עברו משלב התינוקות לשלב הילדות בגיל מאוחר יותר מאשר ילדים גבוהי הקומה"
המעבר משלה התינוקות לשלב הילדות הוא הגמילה מהנקה
http://doctorsonly.co.il/2013/05/57143/
זאת אומרת שדוקא יונקים עד מאוחר יהיו נמוכים יותר?

מהכתבה עולה שחולדות שסיימו לינוק מאוחר יחסית יצאו יותר קצרות ושמנות.אני דוקא שמעתי הפוך על השמנה.

[אורלי_נ*]

מכירה. יש מחקר מהשנה האחרונה שערכו עם חולדות. נמצא שחולדות שינקו זמן קצר יותר (משהו כמו ימים ספורים) היו ארוכות (גבוהות) יותר, ההתבגרות המינית שלהן חלה מוקדם יותר והשגרים שלהם היו עם מספר צאצאים גבוה יותר. כך שאחת המסקנות שהוסקו הייתה שתמ"ל תורם לפוריות. בכל אופן זה היה העיוות שפורסם בזמנו

[אורלי_נ*]

קראתי כן זה אותו המחקר.
אצלי בבית הבן השלישי הוא היחיד שיונק למרחק ארוך והוא אכן קטן משמעותית לעומת אחיו ואחותו הגדולים.
אבל הוא לא שמן, בכלל לא. להיפך. בתור תינוק הוא התינוק הכי פרופורציונלי מבין השלושה.
בינתיים הבכור כבר בן 7 והוא ילד חזק וגבוה, לא שמן ובטח לא צנום(היה תינוק בודהה כזה), האמצעית ילדה מאוד מאוד גבוהה, אך עדיין שמנמונת והיא בת ארבע וחצי. הקטן נמוך יותר ולמרות שאוכל כמויות יפות פלוס פלוס של מזון (בנוסף להנקה) לא מראה נטיה להשמנה.

[סמדר_נ*]

ואיך מגדירים "סיימו לינוק"?
איכשהו לא נראה לי שלהנקות פעוט טיפוסיות, שמשכן המצטבר על פני היממה יכול להיות דקות ספורות בלבד, אמורה להיות השפעה שכזו על הגדילה. ואני גם לא יודעת מה הסיטואציה המקבילה אצל חולדות.

[אורלי_נ*]

נראה לי שאפשר לבדוק לפחות עד גיל שנה או קרוב לכך. הרבה אימהות שמניקות לפי דרישה מניקות המון גם אם משלבות מוצקים בגילאים האלו.
לדעתי האישית והלא מקצועית תינוקות יונקים פחות שמנים, ולראיה יש להם (או צריכות להיות להם זמינות ) עקומות גדילה נפרדות.

[ללו*]

לדעתי האישית והלא מקצועית תינוקות יונקים פחות שמנים, ולראיה יש להם (או צריכות להיות להם זמינות ) עקומות גדילה נפרדות
לא צריכות להיות נפרדות. על פי ארגון הבריאות העולמי, וגם על פי משרד הבריאות בארץ, אמורים לבחון את כל התינוקות על מה שמכונה 'עקומות היונקים', שהן בעצם העקומות הסטנדטיות - אלה שמשקפות גדילה נורמלית של תינוקות (שהרי התזונה הנורמלית בשביל תינוקות מהמין האנושי הוא חלב אנושי). בפועל נראה לי שברוב טיפות החלב בארץ עוד משתמשים בעקומות הישנות, שנבנו על סמך נתונים מאוכלוסיית תינוקות שרובם ניזונו מתמ"ל, ודפוס הגדילה שלהם לא אופטימלי.
אם אני מבינה נכון (לא בטוחה), העקומות הישנות, המתומ"לות, הן יותר לינאריות - מציגות דפוס גדילה עקבי. אבל דפוס הגדילה של רוב התינוקות הניזונים מהנקה הוא לא לינארי: רובם מזנקים בחודשים הראשונים, וממתנים בסביבות ארבעה חודשים. כך שבהתחלה נראה הרבה יונקים שעולים מהר יותר ממתומ"לים, ולקראת גיל שנה נראה הרבה יונקים רזים יותר ממתומ"לים.

[אורלי_נ*]

צודקת.
באמת האידאל הוא להשוות את המתומ"לים ליונקים.
באמת תינוקות יונקים עולים יותר בחודשים הראשונים? נראה לי שתינוקות תמ"ל תמיד יותר כבדים, בכל גיל.

[תפוח_אדמה*]

גם רופאי קופת חולים מכבי משתמשים בעקומות הישנות. ככה שאם אומרים לכם שהפעוט קטן מדי, יכול להיות שהם פשוט טועים.

[אביגיל*]

למיטב ידיעתי עברו להשתמש בעקומות הגדילה של תינוקות יונקים בטיפת חלב.

[אביגיל*]

גם לא ברור לי למה להסיק מחולדות על בנ"א כשמאוד פשוט להסתכל על בנ"א (זה לא נשמע כמו סקר כ"כ מסובך).
גם ההנחה שהמעבר משלב "תינוקות" לשלב "ילדות" היא הנחה תרבותית שאיננה תואמת כ"כ הרבה תרבויות בעולם בהן ילדים יונקים, ולא נראה לי שהם נחשבים לתינוקות.

[ללו*]

למיטב ידיעתי עברו להשתמש בעקומות הגדילה של תינוקות יונקים בטיפת חלב
בשורה נהדרת אביגיל! את יודעת כי שאלת אותם? בכל טיפות החלב שאני שאלתי עד כה לא עברו, ואפילו לא שמעו על ההנחיה של משרד הבריאות.
אבל בחצי שנה האחרונה לא שאלתי, אז הלוואי שדברים השתנו.

[פלוני_אלמונית*]

אם מפחיתים הנקות כבר בגיל חצי שנה והילד אוכל קצת יותר מוצקים וגם מטרנה אצל המטפלת ויונק אצל אמא, האם גם אז כבר החלב נעשה יותר מרוכז ויותר שומני? או שזה רק לאחר גיל שנה?

[בשמת_א*]

האם גם אז כבר החלב נעשה יותר מרוכז ויותר שומני? או שזה רק לאחר גיל שנה?
זה לא עובד ככה.
בעיקרון ככל שמשך ההנקה מתארך, והכוונה לתקופת ההנקה (שבועות, חודשים, שנים), החלב הולך ונעשה יותר מרוכז ושומני אבל זה תלוי בהרבה משתנים ואין שום קסם מיוחד בגיל שנה.
מעבר לזה, כמעט לא נעשו מחקרים על זה.
בדיוק ג'ק ניומן אמר בכנס שאחד הבעיות של המחקרים שנעשו, למשל המחקר שנעשה בארץ, שבדקו אמהות שהניקו בני כמה שבועות, בחודשים הראשונים, ואמהות שהניקו תינוקות מעל גיל שנה (שנה וחודש, שנה וחצי וכדומה). הוא אמר שמה שחסר זה שיעשו מחקר על אותן אמהות לאורך תקופת ההנקה שלהן, ויבדקו איך ומתי החלב שלהן משתנה במשך הזמן. כי ההבדלים בין אמא לאמא כל כך גדולים, שזה לא נותן לנו יותר מדי מידע...
ולא רק מאמא לאמא.
בין הנקות שונות של אותה אמא לאורך 24 שעות.

[אורלי_נ*]

אה באמת? המחקר באיכילוב לא בדק את אותן האימהות?

[אורלי_נ*]

איזו שטות מה זה?

[בשמת_א*]

המחקר באיכילוב לא בדק את אותן האימהות?
איך יבדוק?
המחקר נמשך כמה שבועות.
אספו חלב מהרבה אמהות, שחלקן הניקו תינוקות קטנים (בני כמה שבועות או חודשים) וחלקן הניקו תינוקות גדולים, מעל גיל שנה. והשוו את דגימות החלב והוכיחו שאחוזי השומן בחלב היו גבוהים בהרבה בקרב האמהות שהניקו מעל גיל שנה. לדוגמא, אחוז השומן בחלב האם בחצי השנה הראשונה נע סביב ה-7 אחוז, ובשנה השניה היו 12%, 20%, 24% שומן.

גם במחקר הזה, נלקחו דגימות מחלב הבוקר ודגימות מחלב הערב והאחוזים בבוקר ובערב היו שונים, לפעמים מאוד שונים.

המחקר שד"ר ניומן מציע הוא אחר: הוא מחקר שבודק לאורך זמן קבוצה אחת של אמהות.

[פלוני_אלמונית*]

הוא אמר שמה שחסר זה שיעשו מחקר על אותן אמהות לאורך תקופת ההנקה שלהן, ויבדקו איך ומתי החלב שלהן משתנה במשך הזמן. כי ההבדלים בין אמא לאמא כל כך גדולים, שזה לא נותן לנו יותר מדי מידע...{{}}

קראתי פעם ריאיון עם רפתן מאחת הרפתות בארץ, והוא סיפר על מכשיר שמוצמד למכונת החליבה ומעבד נתונים מהחלב, והמחשב שומר את הנתונים של כל פרה בנפרד. הוא סיפר בהתפעלות על אחוזי השומן שמשתנים מפרה לפרה וגם אצל אותה פרה לפי הנסיבות...

[פלוני_אלמונית*]

בנות קראתי הכל אבל יש לי שאלה על מתן ויטמין די וברזל לתינוק יונק הנקה מלאה.התינוק בן שבעה חודשים. קשה לי לתת כי יש בזה חומרים שונים כולל סוכר!אנימפחדת שהסוכר יגנוב את הברזל של חלב האם וגם אני מרגישה צורך לחכות עם המוצקים עדהוא ישב לבדמה דעתכן?

[בשמת_א*]

על מכשיר שמוצמד למכונת החליבה ומעבד נתונים מהחלב, והמחשב שומר את הנתונים של כל פרה בנפרד. הוא סיפר בהתפעלות על אחוזי השומן שמשתנים מפרה לפרה וגם אצל אותה פרה לפי הנסיבות...
נו, גם פרה היא ממשפחת היונקים...
אבל בסופר מוכרים לנו שבחלב פרה יש 3% שומן...

וגם אני מרגישה צורך לחכות עם המוצקים עד שהוא ישב לבד, מה דעתכן?
א. צודקת. יכולת לשבת היא אחד מסימני המוכנות למוצקים. סימן נוסף: אם מתחילות לצמוח שיניים (אם כי לא צריך שיניים כדי לאכול). ואחד הסימנים הכי חשובים: אם הוא מתעניין באוכל שלך ומנסה לחטוף לך את מה שאת אוכלת. זה סימן מובהק למוכנות (-: אם הוא מתעניין ונמשך ורוצה לחטוף, לא צריך לחכות לישיבה מלאה. פשוט לתת לו קצת על קצה האצבע, או משהו שיחזיק ביד וישחק ויטעם וילעס.

עד גיל שנה הכוונה לא שהתינוק "יאכל" אלא שיתנסה בטעמים, שיתרגל העברה של אוכל בפה ובליעה - זו מיומנות שצריך לתרגל, שיכיר כל מיני מרקמים וטעמים ומאכלים, שישחק וייהנה וילמד שאוכל זה כיף. לכן זה יכול להיות חתיכת בננה אחת שהוא משחק איתה בפה חצי שעה, או פירור קציצה משלך או קצת פירה שאת נותנת לו באצבע ישר לתוך הפה לטעום.

ראי גם:
האם להקדים מתן מוצקים
סרבנות מוצקים
עיכוב גדילה אצל אוכלי מוצקים
ויש עוד דפים בנושא.

ויטמין: אני בטוחה שיש ויטמין וברזל בלי סוכר. למשל ברזל נוזלי של פלורדיקס או איךקוראיםלו. לא חייבים לתת דווקא את הסוגים עם הסוכר. תחפשי ויטמין D3 בטיפות ותשאלי את הרוקח אם יש בלי סוכר.

[תפילה_לאם*]

אבל בסופר מוכרים לנו שבחלב פרה יש 3% שומן...
לא זוכרת כרגע את הכיתוב המדויק על האריזה, אבל למיטב זיכרוני על קרטון חלב העזים שהתחלתי לקנות מוצהר שאחוזי השומן משתנים לפי עונות השנה.

תחפשי ויטמין D3 בטיפות ותשאלי את הרוקח אם יש בלי סוכר.
אוי, לא שמתי לב לזה. אמנם אני קוראת לטיפות ויטמין D שאני נותנת לקטנתי "מיץ פטל", כי הן מתיימרות להיות "בטעם פטל", אבל חשבתי שזה סתם-איזה-תוסף-חיקוי-גועל-נפש ולא סוכר ממש. לא שממתיק מלאכותי הוא מציאה גדולה.
בביקורי הבא בבית המרקחת אשאל על טיפות ללא המתקה.

[בשמת_א*]

אבל למיטב זיכרוני על קרטון חלב העזים שהתחלתי לקנות מוצהר שאחוזי השומן משתנים לפי עונות השנה
בטח של מחלבה אורגנית או משהו דומה... את זה גם אני ראיתי.

[בשמת_א*]

לא שממתיק מלאכותי הוא מציאה גדולה.
גרוע מסוכר.

[דנד_י*]

למשל ברזל נוזלי של פלורדיקס
מותר מגיל שנה

[אורי*]

ממה שאני זוכרת ויטמין D פחות קריטי בקיץ אם אתם יוצאים קצת או הרבה. כי הוא נוצר בשמש.אני בכל אופן נתתי בחורף (לא כל כך הרבה ולא כל יום כי שכחתי וזה לא היה לי מספיק חשוב כי גם בחורף יש מלא שמש).
לגבי המוצקים אני התחלתי כשראיתי שהיא מסתכלת עליי כשאני מכניסה משהו לפה בכזה מבט שהתחלתי להתבייש לאכול מלידה כי לא היה לי נעים כדי שלא תתגרה. והיא ממש לא ישבה לבד ואפילו לא שלחה עדיין ידים לחטוף (היא עוד לא תפסה כל כך טוב).
ואז התחלתי לתת לטעום-קצת בננה על האצבע שלי,קצת ללקק תפוח, כל פעם משהו, היא די מסתפקת בטעימה,שמחה בהתחלה ואז לא רוצה יותר.ככה אני ממשיכה לאט לאט. ואני שמה לב גם ללשון שלה ואיך היא לומדת לאט לאט להזיז אותה בפה ואיך היא לומדת לסגור את השפתיים, אני ממתינה לזה שהיא תסגור (קשה מאוד לבלוע בלי לסגור שפתיים).

[ישראלונה*]

לגבי ויטמין D, הילדים שלי נולדו בספרד (כיום בני 3 וחצי ושנה וחצי) ולעולם לא נאמר לי לתת להם ויטמין D בטיפות (גם לא ברזל, אלא אם כן רואים שיש בעיה). אני יודעת שבמדינות אירופיות קרות יותר ובעלות פחות שמש כן נותנים ויטמין D כתוסף. מפליא אותי שבמדינה שטופת שמש כמו ישראל יש לתת טיפות של ויטמין D במקום להסביר על חשיפה אחראית לשמש (שעות מסוימות- מוקדם בבוקר או בערב, זמן שצריך לחשוף וכו...).
בכל מקרה אני לא רופאה ולא חקרתי לעומק את העניין (רק התפלאתי מכל שלעולם לא נדרשתי לתת שום טיפות לילדים כשהם היו תינוקות).

[אורלי_נ*]

_לא שממתיק מלאכותי הוא מציאה גדולה.
גרוע מסוכר._
לגמרי.
אם כבר קונה מסטיק לילדים מעדיפה עם סוכר ולא עם תחליף.

ממה שאני יודעת לגבי חלב בסופר, הוא מוצר מאוד מעובד. מוציאים ממנו הכל, מפסטרים, ואז מתספים אותו באחוזי השומן והסידן על פי סוג המוצר שרוצים למכור. חלב טבעי הוא לא הומוגני.

כשהקטן שלי היה בן כמה חודשים, לא זוכרת בדיוק כמה הוא ממש ניסה לחטוף לי אוכל. הייתי אוכלת תוך כדי הנקה והוא היה פוזל קשות לעבר הצלחת וגם מנסה לחטוף. משום מה לא הסכמתי. ממש לא היה נראה לי לתת לו. אני חושבת שהוא היה בן 4 חודשים ככה.
בערך בגיל 7 חודשים נתתי לו לטעום בננה. טיפה. מה טיפה, טיפונת. אחרי דקות ספורות הוא הקיא, שלשל ממש מים, והפגין עייפות גובלת באפטיות (שמי שלא ראתה ילד אפאטי לא מבינה כמה זה מפחיד). הוא נרדם אחרי זה וישן חצי שעה בזמן שאני מאוד מאוד לחוצה ולא זזה ממנו מילימטר. אחרי שבוע ניסיתי לתת לו עוד פעם והתופעה חזרה שוב. רופאה אמרה לי שהוא אלרגי לבננה(???!!!) ושאמנע לפחות עד גיל שנה. חזרתי לנסות שוב לקראת גיל שנתיים ולא הופיעה האלרגיה שוב. אם זה היה קורה לו בגיל 4 חודשים בטח הייתי מתעלפת. ההמלצות לגבי חשיפה למוצקים כל הזמן משתנות. פעם אומרים שכדאי לחשוף למזונות אלרגניים מוקדם ופעם להמנע. בהרגשה האישית שלי לא מומלץ למהר כי אם באמת תהיה תגובה לתינוק כל כך רך זה יכול להשפיע עליו מאוד. זאת רק דעתי האישית וזה אחרי שני ילדים שהתחילו מוצקים מוקדם יותר ללא כל בעיה או תופעה אלרגית.