מי אני ו מה הסיפור שלי
יש לי שלושה ילדים, הבכור יליד יולי 2000, המרכזי יליד מאי 2003 והפיונת נולדה באוקטובר 2004. אנחנו חיים בקיבוץ בצפון.
כשנכנסתי לכאן והתמכרתי עד כלות (תחילת 2006 זה היה. איך הזמן עף) אבא של הילדים עוד גר איתנו בבית אבל כבר היה אחרי שנתיים של טיפול פסיכיאטרי שלא הועיל. כמה ימים אחרי יומולדתו השלישי של המרכזי בעלי, המכונה כאן רון, החליט לעזוב את הבית. החלטה שתמכתי בה מאוד. הוא עבר לגור בדירה בקיבוץ. שנה אחר כך הוא פרץ אלינו הביתה לילה אחד דרך החלון, חמוש בסכינים. היה איזשהו מאבק שבסיומו הצלחנו, הילדים ואני לצאת בריאים ושלמים. הוא עזב את הארץ וחזר לאנגליה מולדתו. חצי שנה אחרי זה היה עוד אירוע , הפעם עם חרבות, והפעם גם במשטרה האמינו לי שהוא מסוכן והוא הושם במעצר. מאז לא ראינו אותו וכיום יש קשר טלפוני לא מסודר.
אני מציינת את זה כי זה הסיפור המכונן שלי ושל הילדים שלי. אנחנו חיים חיים שמחים וטובים אבל אנחנו משפחה אחרי טראומה, גם אם אני עצמי שוכחת את זה לפעמים.
אני מאמינה באלוהים אבל הפולחן שלי הוא הפרדת אשפה. הבנים שלי לא נימולים אבל יש להם ספרון תהילים על המדף ואין לי שום בעיה להיכנס לכאן ולכתוב גם אחרי שהדלקתי נרות שבת בדיוק בשעה שכתוב שצריך.
אחרי כמעט 9 שנים רצופות, כבר חצי שנה שאני לא מניקה. גם המיטה המשפחתית המפוארת שהיתה לנו נשארה בדירה ההיא מהטראומה. מאז יש לכל אחד מאתנו מיטה משלו אבל הפיונת ישנה רוב הזמן אתי....
חושבת ש אתר באופן טבעי שווה תשלום
וזה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל (2/2/09) }
דפים שכתבתי בהם :
[<-stats.pl?table=TITLE&format=list&filtera=$title&time=7&sort=-T]