מידע ושיתוף בענייני צניחת רצפת אגן

כבר מחודש חמישי נהיה לי כאב היסטרי בחיבור המפשעה עם בטן תחתונה

זה כאב מוכר. לא חושבת שקשור לרצפת אגן. לא יודעת למה הוא כ"כ חזק אצלך, אבל זה משהו שכיח בהריונות. משהו בהריון לוחץ על עצב שמקרין כאב.

כתבתי שמזיק (אולי) חעשות כיווצים אם יש צניחה שבה האיברים בחוץ. את ממש לא נשמעת במצב הזה (ואל תשכחי שאני לא אשת מקצוע, אבל לדעתי בהריון זה פשוט לא הגיוני - כי הרחם נמשך למעלה וגם כי היית יודעת אם היו לך איברים בחוץ..). תכווצי. תאספי לפני זה רצפת אגן . הכי קל להרגיש איך לעשות אם משלבים גם שרירי בטן עמוקים - דמייני שאת זוגרת ג'ינס שקטן עלייך, זה אוסף את שרירי הבטן העמוקים זה אל זה ומרים למעלה, ולזה תוסיפי כיווץ של הנרתיק כלפי מעלה. אם תעשי בשכיבה זה בכל מקרה לא מזיק, כי ממילא האיברים נכנסים פנימה בשכיבה.

עוד תוצאה שאני מייחסת להתחזקות הזו היא הצרת היקפים משמעותית - נראה שממש רזיתי למרות שלא ממש ירדתי במשקל...

זה מאוד נכון. הארגון של האיברים בחחל הבטן משתנה, וככה גם משתנה הצורה החיצונית. כששכבתי (משלושה שבועות אחרי הלידה עד ששה שבועות אחרי הלידה) ירדה לי הבטן לגמרי. לא נשארה לי בכלל בטן. גם כשקמתי לשירותים או לאכול - לא היתה לי בטן. כשחזרתי לפעילות - הבטן יצאה החוצה מחדש, ממש לשלב ביניים כזה של אחרי לידה, ולקח לה זמן להיכנס בחזרה (בטח משהו כמו שבועיים-שלושה), כי לאיברי הבטן לקח זמן להתמקם ולהתארגן במצב החדש. יש לי עוד חברה שדיווחה על זה שהבטן ירדה לה באופן מפתיע אחרי מעט תרגילים. זה באמת משפיע.

לגבי הכאבים אחרי יחסי מין - אולי זה קשור. נסי לפנות לפורום של פיזיותרפיה של רצפת אגן באתר של אמנות הלידה.

שמחה לשתף במה שקרה לי היום:
הייתי אצל הגניקולוג במעקב היריון (שבוע 34), רופא קונבנציונלי לחלוטין.
אמרתי לו שאני מרגישה כאילו הרקמות שלי בכל האזור (פות ופי הטבעת) "יצאו" החוצה והן בולטות. הוא בדק אותי ואמר שגם יש לי ורידים (דליות) בשפתי הפות, אבל גם יש לי התחלה של צניחה ומה שאני מרגישה שם זה רקמה של דופן הנרתיק שבולטת החוצה.
הוא הסביר לי באריכות מה ומי וגם איך כדאי לקיים יחסי מין כרגע...
(עצתו: כדאי לעבור לתנוחות שבהן הדרך של הבנזוג לנרתיק תהיה כמה שיותר ארוכה, אחרת אני מרגישה לחץ בדיוק על האזור הזה, וזה אכן נכון).
ומעבר לגישה הסבלנית והמכבדת (שאינה מובנת מאליה כלל אצל רופאים) הוא גם הפגין התמצאות וידע, רצה לוודא שאני יודעת שיש מקרים של צניחה אחרי לידות ושכדאי לעשות פיזיותרפיה.
כשאמרתי לו שיש גניקולוגים שבכלל לא מודעים לעניין הוא תמה על כך.
אחר כך אמר לי "אני לא חושב שטוב לעשות גימנסטיקה בהיריון" (נא לקרוא במבטא רוסי כבד ומקסים) אבל כשאמרתי שאני עושה יוגה להיריון הוא אמר "אה, זה בטח, זה מצוין" ואפילו הפגין התמצאות בתנוחות!
הוא עשה לי כזה מצב רוח טוב, כמעט החזיר את האמון במערכת (טוב, רק כמעט).

ורציתי להוסיף תודה על הרשימה הבאה,
שאני מנסה מאוד מאוד להקפיד עליה ומצליחה יותר ויותר!

_התעטשות
שיעול
צחוק
צעקה
שירה
הרמת או גרירת חפצים כבדים
הרמת ילדים
במעבר משכיבה לישיבה ולעמידה ולהיפך
צריך לתרגל את זה הרבה ולא להתייאש אם לפעמים שוכחים._

כבר אין כמעט מקרה שאני שוכחת לעשות זאת לפני שאני מרימה את הילדה, למשל
(14 ק"ג וכזאת חמודה שרק בא להרים אותה על הידיים כל היום).
מה שכן, לפני התעטשות, לפעמים גם אם אני זוכרת זה לא עוזר לי S-:

תודה לכל המגיבות @}

אני מוסיפה עוד שני פריטים לרשימה:
קינוח אף
פיהוק

כל פעולה שמגבירה את הלחץ התוך בטני מתאימה לרשימה. אם אחשוב על עוד אוסיף בהמשך...
חשוב לאסוף את רצפת האגן היטב לפני הפעולה, ולא תוך כדי.
<קצת מבלבל לעצור לרגע ולחשוב לפני שצוחקים, צועקים או מתעטשים... אבל זה מה שצריך לעשות בהתחלה

>

כשמתרגלים כיווץ, חשוב לאורך הזמן לתרגל במגוון תנוחות - שכיבה, ישיבה, עמידה, וגם בתנוחות לא סימטריות.
הרעיון הוא לאפשר לשרירים להתחזק מכל זווית אפשרית, ולא להתקבע רק על זווית אחת.

כשכתבתי ש חיפפתי בתרגילים, אני מתכוונת שבמקום 3-4 פעמים ביום עשיתי רק פעם-פעמיים, כן?

אני חושבת שמשלב כלשהו שבו השריר כבר מתחזק באופן בסיסי, יש יותר משמעות לשמירה על הרצף בתרגול מאשר לכמות התרגילים המדויקת.

עוד מידע מעניין על תרגילים - באתר הישראלי לרצפת האגן

הארגון של האיברים בחלל הבטן משתנה, וככה גם משתנה הצורה החיצונית.
בדיוק. וזה משפיע גם על היציבה של הגב. כשהבסיס מתחזק אז כל עמוד השדרה יותר זקוף ופחות "קורס", ואז הבטן פחות בולטת החוצה.

_כואב לי כאבי תופת בכל אזור רצפת האגן - לאף רופא, אחות, דולה לא היו הצעות יעילות
מה לעשות????? האם זה נשמע מוכר??? או קשור לרצפת האגן??? במבוק כתבה שלפעמים מזיק לעשות כיווצים -
אוףףףף.... אני לא רוצה בהריון להתחיל לשגע את הגוף - אני גם חולמת שאולי כל הכאב יפתח את האזור והלידה תהיה קלה יותר - (אין מצב, אה???)
זהו - עצות, רעיונות, תובנות יקלו על חיי ועל ישבני בעיקר....._
למה שלא תפני לפיזיותרפיסטית מומחית לרצפת האגן? בנושא הזה הן יודעות יותר מרוב הרופאים, האחיות והדולות.
הריון הוא זמן מאוד מתאים לטפל ברצפת האגן, זו גם הכנה טובה ללידה.
אני לא הייתי מהססת. במצב שלך הייתי פונה לאבחון באופן מיידי.

כשאמרתי לו שיש גניקולוגים שבכלל לא מודעים לעניין הוא תמה על כך.
אני חושבת שגיניקולוגים כן מודעים לנושא רצפת האגן, אבל הם לא יודעים לאבחן כמו שצריך (כמו ש במבוק הסבירה במעלה הדף).
עניין אחר הוא שכנראה היחס של הרופא תלוי גם במדיניות של קופת החולים.
לא כל הקופות מעונייינות להשקיע משאבים בתחום הזה, ויש הבדלים בין הקופות (כפי שקורה גם בנושא התמיכה בהנקה).

אני עושה פאולה - אצל מטפלת מעולה באבן יהודה.
מרגישה שיצאתי לחפש אתונות ומצאתי מלוכה - יצאתי לשקם את רצפת האגן שלי ובאותו מחיר קיבלתי שיקום גופני-נפשי כולל...
ממש ככה זו עבודה הוליסטית מקיפה שאין כדוגמתה, שמתחילה ויוצאת מהגוף, שזה מבחינתי הכי טוב, כי ככה אי אפשר לתמרן ולברוח כמו אצל פסיכולוגים, נגיד.
אז השלפוחית שלי משתפרת, עוד לא ממש במקום אבל יש שיפור ניכר, יקח עוד זמן, אני מניחה. אבל אני בהחלט מתחזקת.
ממליצה בחום על השיטה לכולן, ועל המטפלת שלי בפרט.
יש לי עוד מה לומר בנידון, אמשיך כשאוכל.

כל כך שמחה שמצאתי את הדף הזה! חבל שלא ראיתי אותו לפני שנה...
חזרתי כדי לספר את הסיפור שלי, לשתף.
ילדתי את בני הבכור במרץ - ילד קטן (פחות משלושה קילו), בלידה טבעית, קצרה וקלה, ובכל זאת וכנגד כל הסיכויים - שלפוחית השתן שלי צנחה צניחה חופשית אל תוך התחתונים שלי. כולם אומרים לי שזה לא היה צריך לקרות! כמה מעצבן... שיספרו את זה לשלפוחית שלי. האמת היא שתמיד הייתה לי רגישות באזור הזה. אחרי שגיליתי את זה אמא שלי פתאום אמרה לי: "טוב, תמיד הייתה לך שלפוחית חלשה, לכן עשית פיפי במיטה עד גיל 12"... וזה לא רק זה. כל האזור שם למטה תמיד דרש את תשומת ליבי. הרי לכל אחד ואחת יש את האזור הרגיש אצלו בגוף, ואצלי זה אחד מאותם אזורים אסטרטגיים. אני מאמינה שהגוף שלנו מדבר אלינו כל הזמן, ואנחנו בדרך כלל לא ממש מקשיבים לו, או שומעים אבל מתעלמים ממה שהוא אומר לנו, ואז הוא צריך לדבר יותר ויותר חזק, עד שזה מגיע בסוף לרמות שמהן כבר אי אפשר להתעלם. אז לי תמיד היו שם "עניינים" - אם זה הרטבת לילה, או תכיפות במתן שתן בשנים שלפני הלידה, או פטריות חוזרות ונשנות, כאבים ביחסי מין וכו' וכו'. אבל העדפתי להדחיק. אז כנראה שבסוף זה התפרץ בעקבות הלידה, ואולי מזל שזה קרה כי עכשיו אני צריכה להתייחס לאזור הזה סוף סוף, לתת לו את הכבוד המגיע לו ולא לנפנף אותו יותר...
אבל אחזור לסיפור עצמו, קצת סטיתי. בקיצור, אחרי הלידה המשכתי כל הזמן להרגיש משהו לא נעים בין הרגליים שלי. הייתי בטוחה שזה משהו שקשור לתפרים, אבל בבדיקה אצל הרופא נשים הסתבר שאני פשוט מרגישה את השלפוחית בין הרגליים! הייתי בשוק. הרופא נתן לי הפנייה לפיזיותרפיה, אבל הביו-פידבק לא היה ממש יעיל. האמת היא שגם לא ממש תירגלתי בבית במרץ (אחרי לידה ראשונה? למי יש ראש לזה? הייתי עסוקה מדיי בלהיות בלחץ...) אבל הרגשתי שאני צריכה משהו יותר מזה. וכך הגעתי למירב ולשיטת פאולה. אני מתרגלת כבר חודשיים ומה אני אומר לכן? זה זה! (ראו את ההערה הקודמת שלי)
מה שאני לא מבינה, זה למה אין מודעות לזה? למה כולם דיברו איתי השכם וערב לפני הלידה על הפירנאום המהולל, שמתאחה לו בלי שום קושי מעצמו. לפעמים אולי לוקח לו קצת זמן וכרוך באי נעימות, כמו אצלי, אבל יש לו יכולת איחוי וריפוי שאין כדוגמתה. בעוד שעל הגנה על רצפת האגן כמעט לא מדברים. כיווצנו קצת ביוגה שעשיתי בהריון, אבל ממש בקטנה. גם בקורס הכנה דיברו על זה שכדאי לעשות כמה תרגילים אבל אף אחד לא הזכיר את הלידה עצמה!!! לא לימדו מה אפשר לעשות - למשל, כולם דיברו על לידה טבעית ופעילה - את כבר יודעת ללדת, זה היה המוטו - לא צריך ללמד אותך לנשום, תנשמי חופשי. אז נשמתי לי חופשי היישר לפנים שלי, במקום לאן שצריך. ורק עכשיו אני קוראת במאמר המאיר עיניים של יעל האוסטיאופטית שהיא מלמדת איך לנשום נכון בלידה, מהסרעפת ולא מהפנים... איפה, איפה היית לפני 9 חודשים איפה?!
ובכלל, למה לעזאזל ללחוץ בלידה? רק עכשיו אני מבינה מהנסיון שלי (ופתאום עכשיו רואה שגם כולן מדברות על זה... לפני כן לא ראיתי שום איזכור לעניין) שבכלל לא צריך ללחוץ! במקרה שלי לחצתי משלב מוקדם מדיי, להערכתי. פשוט המיילדת שלי, שהייתה משכמה ומעלה, אין לי שום תלונות אליה, שאלה אותי כמה פעמים אם אני כבר מרגישה לחץ, אז ברגע שהרגשתי משהו קל מייד אמרתי שכן, ואז היא השכיבה אותי על הצד (למרות שרציתי כריעה) ואז לחצתי פעם אחת. ואז היא אמרה: "את רוצה ללחוץ? טוב, אז תלחצי". אז לחצתי... לחצתי ולחצתי ולא הפסקתי. וילדתי את השלפוחית שתן שלי... נדמה לי שזה לא היה צורך בלתי נשלט ללחוץ, אלא יותר תגובה לציפיות של הסביבה ושל עצמי - ככה ראיתי בכל הסרטים, שצריך ללחוץ. וכל הזמן תהיתי אחר כך איפה היה הרפלקס המדובר של פליטת התינוק? אני הייתי צריכה כל הזמן מאד להתאמץ כדי להוציא אותו החוצה.
בקיצור, הלקחים לקראת הלידה הבאה כבר הופקו, אני רק מקווה שרצפת האגן שלי תתתחזק ותעמוד בעוד לידה. בינתיים אני ממורמרת כי אני לא יכולה לקחת את הבן שלי על הידיים - גוועלד!!! אין לי ברירה, רק לתרגל את שייצא עשן.
בנות יקרות, חזקו ואמצו - ותרגלו ללא הרף! שוב תודה על הדף הזה. לקחתי על עצמי שליחות קטלנית, להפיץ את הנושא בין כל בנות המין הנשי. זה חשוב מאין כמוהו! שידעו כולן.

מיכל כל הכבוד לך!!!
תודה רבה על השיתוף והמון בהצלחה במלאכת השיקום.
את יכולה אולי לחלוק כמה מהתרגילים שאת מתרגלת - כאלה שאולי יועילו לתחזוקה וחיזוק שותפים?
וכמובן בבקשה תעדכני בסיום המסע!

רציתי לשתף אתכן שבעקבות הדף הזה הלכתי גם לאבחון (למטפלת שבמבוק הזכירה).
לשמחתי היא אמרה שיש לי צניחה זניחה ביותר שלא דורשת התייחסות ולכן אני לא צריכה לבוא אליה בכלל לטיפולים נוספים
(היא גם אמרה שפתחה לי כמה הדבקויות קלות שהיו לי מהקיסרי),
אבל לצערי כמעט כל השרירים שלי חלשים נורא נורא ואני צריכה לתרגל כיווצים וגם תרגילים מהאתר שלה (בחלק של מאמרים->טופס תרגילים)
(שזה החלק הכי קשה כי הוא באחריותי הבלעדית...)
היא גם המליצה לי לנסות יוגה נשית (שעוד לא עשיתי כלום בשביל זה).

אז תודה לכולן על השיתוף כאן, אני ממש שמחה שהלכתי ובדקתי.
ודרך אגב, אני שונאת בדיקות פנימיות וזה היה פשוט קל ועדין מאד מאד, לא הרגשתי אי נוחות לרגע אפילו.

מיכל - תודה על השיתוף! נהד לקרוא שגם פאולה עוזר. לי לא היה חיבור לפאולה, לצערי. זה נורא משעמם אותי. אבל אולי אלך לקחת כמה תרגילים בעניין זה ואתרגל בבית בזמן הרדמות וכאלה.

איך את מסתדרת בלי להרים את התינוק? אני יושבת רוב הזמן איתה עלי, אבל לפעמים אין לי ברירה (אחים גדולים צריכים דברים, או קצת ענייני בית). במנשא זה בסדר יחסית. אבל כל התכופפות איתה על הידיים או התרוממות משכיבה או ישיבה - אני מרגישה שזה מזיק. מנה להכניס מודעות ואיסוף, וזה קשה. חייבת לקצר אמשיך אח"כ

אנונימי

היא גם המליצה לי לנסות יוגה נשית (שעוד לא עשיתי כלום בשביל זה).

תתחילי כאן תבדקי מה יש באיזור שלך וזה כבר יתן לך הרגשה שעשית משהו

ומחר - תרשמי לך על פתק את הטלפון של המורה באיזור שלך

ומחרתיים - תתקשרי אליה...

היי במבוק
רציתי גם כן להודות לך על הדף הזה.
אני כבר שנתיים מתכננת ללכת ללמוד פאולה ודוחה ודוחה...
לפני כמה זמן שפתחת את הדף הזה בדיוק נכנסתי להריון (הרביעי), קראתי את הדף והבנתי שאני לא יכולה לדחות יותר.
אמנם לא היתה לי צניחה אבל המצב שם למטה לא מזהיר בכלל.
ועם כל הריון נהיה יותר ויותר בעייתי.
רק לפני שלושה שבועות התחלתי את העבודה של פאולה עם מטפלת.
מאז ההריון הזה הייתי קמה לעשות פיפי (בריצה מטורפת לשירותים לפני שיצא הכל כמו בלון מלא מים שפוצצו אותו) בין 4-5 פעמים בלילה!
כבר 6 שנים אני לא יכולה לקפוץ, לרקוד, להשתעל ולהתעטש מבלי שיברח לי

עכשיו אחרי רק שלושה שבועות שאני מתרגלת, אני לא קמה יותר מפעם אחת בלילה.
מבחינתי זה נס!
אני מאילו שגם כן מאז ומתמיד מבלה יותר זמן בשירותים עם פיפי מכל אחד אחר שאני מכירה

תמיד חשבתי שזה המצב הנתון שלי אבל מסתבר שיש מזור...!!
ממליצה בחם גדול גדול על פאולה.
(עוזר לי גם עם עוד כמה דברים שאני לא רוצה לפרט כאן)

נהיה פה מעניין מיום ליום...
אולי כדאי לעשות למעלה ראשי פרקים בקצרה,
מהן הסיבות לצניחה, דרכי אבחנה - עצמית או אצל מטפלים (ומי המטפלים),
שיטות טיפול מומלצות וראיתי שיש גם קישורים לתרגילים של ממש.
אולי יש טעם לסדר לפני שנטבע בים של מידע (ושיתוף)?
אני מרגישה שחצי טבעתי

נדרש גם דף של מתרגלים חיזוק רצפת אגן ביחד?
כן!

_נדרש גם דף של מתרגלים חיזוק רצפת אגן ביחד
זה לא כאן?? - שמירה וחיזוק של קרקעית האגן

אנונימי

שם יש הסברים וטכניקה. אני מדברת על דף שקופץ למה חדש ואני כוצבת בו (למשל:)

הולכת לתרגל רצפת אגן, מי מצטרפת?

ואחרי כמה דקות עדכון - תרגלתי, סיימתי, תודה למי שתרגלה איתי

אני שלוש שנים אחרי לידה ( שניה)
יכול להיות שפתאום עכשיו אני חווה מין רפיון כזה שקשור לרצפת האגן? במהלך סופהשבוע הרגשתי לחץ בבטן התחתונה ומין חוסר קשר לאיזור.

שליחה על ידי פלו* » 04 דצמבר 2008, 08:31

יעל שוראקי בחו"ל ואני חייבת מטפלת בדחיפות באזור השרון או ת"א. מי מומלצת?

_פיהוק

כל פעולה שמגבירה את הלחץ התוך בטני_

את בטוחה? אני לא מרגישה שפיהוק מגביר לי את הלחץ התוך בטני.

שלום פלו
יש מטפלת טובה ברמת גן, 03-5289717

יכול להיות שפתאום עכשיו אני חווה מין רפיון כזה שקשור לרצפת האגן? בהחלט כן

אני לא מרגישה שפיהוק מגביר לי את הלחץ התוך בטני. העלאת הלחץ התוך בטני היא לא בהכרח מורגשת.

דף חשוב מאין כמוהו,
אני אחרי טיפול + איבחון אצלה, היה מלמד ומדהים כאחד. חזרתי מפוקסת ומעודדת .

עכשיו, אני תוהה האם יש משהיא, אבל בצפון, עם אותה התמחות שאמא שלי תוכל ללכת אליה, ולקבל איבחון מקיף על מצבה והאם יש בכלל אפשרות להמנע מניתוח.

והאם למשהו יש מידע או יכול להפנות אותי לשם
תודה.

וואו,במבוק -ממש מעניין וחשוב!
קראתי רק את ההתחלה של הדף(יש ערמה של כלים מחכה לי...)אבל אני מבינה שאני חייבת טיפול...
יש המלצה על מישהי מירושלים שמטפלת בעניינים האלו?(התבלבלתי קצת מכל שמות בעלי המקצוע שהזכרת...)

פלונית-צירפת קישור לאתר של המטפלת הזו...שנראת ממש מקצועית. היא מקבלת בת"א?

(התכוונתי ליעל שוראקי)

תמר, טלי, יש אתר ישראלי של רצפת אגן משהו. אני כבר לא כ"כ זוכרת, בטח יש כאן לינק באיזה מקום. נוסעת סמויה המליצה על מישהי מירושלים אם אני לא טועה. יש גם פורום באתר "אמנות הלידה". יעל מקבלת ברמת גן.

פלונית-צירפת קישור לאתר של המטפלת הזו...שנראת ממש מקצועית. היא מקבלת בת"א?
מקבלת ברמת גן

קלודין הטב מקבלת בירושלים, בשכונת קטמון- לפרטים ניתן לפנות ללאה המזכירה שלה: 02-5639678
ויש גם את טלי רוזנבאום בתלפיות: 050-5689572

קראתי בגוגל על שיעורים ותרגול של רצפת אגן בשיטת פלדנקרייז, אשמח לקבל פרטים אם משהי שמעה על מטפלת מהסביבה של רחובות.(או המרכז).
או כל מיידע שיש בנושא רצפת אגן ופלדנקרייז.

משהו מציץ לי מהנרתיק (אני רואה צ'ופצי'ק קטן מבצבץ).
אחרי הלידה המשכתי כל הזמן להרגיש משהו לא נעים בין הרגליים שלי. הייתי בטוחה שזה משהו שקשור לתפרים, אבל בבדיקה אצל הרופא נשים הסתבר שאני פשוט מרגישה את השלפוחית בין הרגליים! הייתי בשוק.
אמא שלי אמרה לי שזה טחורים שלא מדממים! וזה ההסבר שהיא קיבלה בזמנו אחרי לידה.
לא תארתי לעצמי שזו הצניחה. אם כך, אני מכירה הרבה נשים שסובלות מזה.

לי יש עדכונים (חיוביים) ואכתוב בימים הקרובים

לא קראתי את כל הדף, רק רציתי לומר המון המון המון תודה ל במבוק על פתיחתו, ובמיוחד על ההמלצה על המטפלת (יעל).
הייתי אצלה, והיא נפלאה. היה ממש תענוג - נעים ומחכים ורגיש. במיוחד שיצאתי עם אבחנה שאין לי צניחה, אז בכלל.....
בקיצור - מצטרפת מכל הלב להמלצה של במבוק!

במבוק, תודה על הדף

לי היתה לידה טבעית, אבל עם שלב לחיצות א ר ו ך ומייגע, ולחיצות חזקות ומאומצות.
אחרי הלידה נחתי כמו שצריך (שלוש קריאות הידד לבעל שלי, שאשכרה לקח ברצינות את מושג ה- 40 יום)
וגם עשיתי תרגילי בטן ורצפת אגן.
ובכל זאת, כמעט שנה אחרי הלידה, פתאום יצא לי קצת החוצה מהרקטום.
(דרך אגב, זה היה בדיוק אחרי שהתחלתי ליישם יציאה בכריעה. מסקנה שלי: יציאה בכריעה זה טוב אם מצב האיברים טוב ואם יודעים לאסוף את רצפת האגן לפני ואחרי, ולא לדחוף תוך כדי. אם לא יודעים איך - יציאה בכריעה עלולה לגרום נזק! למרות שהיא חיובית ביסודה. לדעתי אני לחצתי באופן בלתי מודע, והכריעה עודדה את ההישפכות של האיברים למטה).
והגעתי למסקנה שזה בגלל שילוב של הרבה מאוד הרמות של התינוק (10 קילו) + שכחתי להחזיק את רצפת האגן לפני ותוך כדי, וגם לא התמדתי בתרגילים.
מה שאומר, שלא לעולם חוסן.
צריך להיות במודעות מתמשכת לנושא, ולא רק "אחרי הלידה" או "לפני הלידה". זה רלוונטי מגיל 16 ועד בכלל.

עכשיו שאלה: איך קוראים לזה בלועזית? איך אני מוצאת אבחון והפנייה באוסטרליה? מה דעתכן?

שליחה על ידי א* » 18 פברואר 2009, 13:00

רקטוצלה
לועזית: rectocele, proctocele
בליטה של החלחולת, בדרך-כלל קדימה אל תוך הדופן האחורי של הנרתיק

בליטה של החלחולת, בדרך-כלל קדימה אל תוך הדופן האחורי של הנרתיק
זה בדיוק מה שיש לי!

שלוש קריאות הידד לבעל שלי, שאשכרה לקח ברצינות את מושג ה- 40 יום

לדעתי לא רק שלוש, אלא שלוש-מאות!

דרך אגב, זה היה בדיוק אחרי שהתחלתי ליישם יציאה בכריעה. מסקנה שלי: יציאה בכריעה זה טוב אם מצב האיברים טוב ואם יודעים לאסוף את רצפת האגן לפני ואחרי, ולא לדחוף תוך כדי. אם לא יודעים איך - יציאה בכריעה עלולה לגרום נזק!

גם אני הבנתי את זה, שאלתי את יעל והיא אמרה שנורא תלוי איך עושים את זה. אני לא רוצה לתת טיפים מיד שניה, אבל נדמה לי שהיא דיברה על רכינה קדימה לכיוון הברכיים או משהו כזה. בכל מקרה - תחשבו על זה שתנוחה שמעודדת פתיחה חזקה למטה בלידה, מעודדת את אותו הדבר גם אחר-כך ובכלל. אולי למי שיודע איך לאסוף כדיפולט (רובנו לא יודעים) זה מתאים. לגבי השאר - צריך באמת לבחון כל מקרה לגופו על-ידי ניסיון והקשבה לגוף.

צריך להיות במודעות מתמשכת לנושא, ולא רק "אחרי הלידה" או "לפני הלידה". זה רלוונטי מגיל 16 ועד בכלל.

סיפרה לי יעל שבתאילנד זה מגיל 0, וככה הן עושות את כל הטריקים שמביאים גברים ישראלים לטוס לשם לכלמיני הרפתקאות מין.

חפשי אוסתיאופתיה גניקולוגית באנגלית באוסטרליה.

עוברת אורח - איזה כיף!

ואני עדין רוצה לכתוב כמה עדכונים מעניינים (חיוביים). אבל רוצה שיהיה לי זמן פנוי, אז אולי בערב או משהו

_שלוש קריאות הידד לבעל שלי, שאשכרה לקח ברצינות את מושג ה- 40 יום
לדעתי לא רק שלוש, אלא שלוש-מאות!_

כן

. הבנאדם פשוט היה רץ אחרי ברחבי הבית עם צלחות מזון ובקבוקי מים, וכל פעם שהייתי מתיישבת הייתי מנחיתה עליו שרשרת של "תביא לי". אחרי שבועיים כאלה הוא בנימוס רב ביקש ממני לשרשר את בקשות "תביא לי" זו לזו, שיהיו באופן מרוכז, ולבקש אותן לפני שהוא מתיישב בעצמו.
וכל התקופה הזאת כל כך הופנמה, שלפני שבועיים (שנה אחרי הלידה) הוא אמר לי שלדעתו הוא כבר ברפלקס "לעשות למעני", גם כשזה בעצם לא נכון ולא טוב לנו, ואני אוטומטית מבקשת ממנו דברים שאני אשכרה יכולה לעשות לבד. חשבתי שהוא עשוי להיות צודק, וקצת אחר כך, נעמדתי במטבח וביקשתי ממנו שיביא לי וינעיל לי את הסנדלים שלי, סתם בצחוק, כירידה-עצמית ידידותית. והוא אשכרה התחיל לעשות זאת!!!!

במבוק תודה על כל מאינפורמציה המעמיקה והרלונטית.
אפשר (אם זה חוקי כאן) לקבל את הטלפון של המאבחנת שהיית אצלה.
מאחלת לך רפואה שלמה ומהירה
תודה

לגבי רצפת האגן : כן מיד לאחר הלידה כדאי:

להתחיל לתרגל "קיגלים" ואסנות לשיקום מחדש של השרירים שעבדו שעות נוספות בהריון ובלידה.
לא לסחוב משאות מעל משקל התינוק ולהצמיד אותו אליך בזמן הנשיאה .
להרים חפצים כמו מתאבק סומו. עם רגליים מפוסקות ברכיים כפופות וגב ישר.זו תנוחה טובה גם לשטיפת הרצפה.
בשירותים לשחרר תוך כדי נשיפה ולא ללחוץ.
ולפני שצוחקים, מתעטשים או קופצים להדק את הבטן התחתונה , כאילו שאת סוגרת את הרוכסן של מכנסי הג'ינס.

זו בעצם כל התורה על רגל אחת , שיהיה לך בהצלחה

זהו המסר שהשאירה לי טאו להורות בדף בית שלי.
תודה לך טאו.

_במבוק תודה על כל מאינפורמציה המעמיקה והרלונטית.
אפשר (אם זה חוקי כאן) לקבל את הטלפון של המאבחנת שהיית אצלה.
מאחלת לך רפואה שלמה ומהירה
תודה_
אני לא במבוק אבל ניתן כאן קישור לאתר שלה למשל כאן-
פלונית (25.11.2008 10:11):

ממש קשה לי לספר ולשתף אתכן בצרות שלי, אבל אני מרגישה צורך לכתוב כנציגת הדור הקודם שגילתה את רצפת האגן שלה כ4 שנים אחרי הלידה האחרונה.
מדהים שכמה שלמדתי ועסקתי וטפלתי לא הפנמתי את זה על עצמי.
מגיל 21 למדתי על רצפת האגן , אז היא הייתה אוסף של שרירים עם שמות לטיניים ארוכים שלמדנו כמו תוכים.
למדנו את האנטומיה , למדנו את הפיזיולגיה של תעלת הלידה, אבל להבין ולהפוך את זה לידע מיושם לקח לי בערך 15 שנה.
אני זוכרת את עצמי סוחבת את ההריון הראשון עם סימפיזיוליזיס, צולעת ומפנימה את מסר הרופא" אין מה לעשות... לאחר הלידה זה יעבור"
ההריון השני היה צפוף מאוד והשרירים לא הספיקו להתאושש ואז כבר החלה דליפת השתן . אחרי הלידה השניה הילדים כבר ידעו שאמא לא רצה ואמא לא קופצת.
כשהייתי מצוננת נשארתי בבית כי כל התעטשות הובילה להחלפת התחתונים.
עברו כמה שנים וחברות ההגיינה המציאו את התחתוניות שכמובן פירנסתי אותן בכבוד.
המצב החמיר במשך השנים ואחרי הלידה הרביעית החלה בעיית השליטה על הגזים .
ממש לא נעים להפליץ בלי שליטה ולהחשב לגסת רוח ולא מתחשבת.
אז נשבר לי והתחלתי לבדוק את מה עושים רופאינו בתחום. כולם המליצו על ניתוחים עם אחוזי הצלחה 60-70% .
ביופידבק נראה לי אפשרות סבירה אבל מאוד מעייפת (אני גרה בפריפריה)פרושו לנסוע למרכז .
אז החלטתי ללמוד יוגה ולתרגל כמעט יום יום ולתרגל "קיגלים". תוך חודשיים הפסקתי להשתמש בתחתוניות ומאז אני בכל יום מתרגלת .
אם לא ,הנסיגה מייד מופיעה וההדרדרות בעקבות גיל והפסקת המחזור היא מואצת.
בינתיים הרפואה יוצאת עם פתרונות נתוחיים הרבה יותר מוצלחים , אבל אני מקווה לדחות כמה שיותר.

המסר שלי : אם מישהיא מפליצה לידכן אנא, חמלו עליה ואל תצחקו.

המסר שלי : אם מישהיא מפליצה לידכן אנא, חמלו עליה ואל תצחקו.
המסר שלי: בשם רצפת האגן שלכן (אבל בהחלט לא רק בשמה) לכו לתרגל יוגה. (-:
אחות ביישנית , הסיפור שלך ממש מעניק השראה @}

אפשר (אם זה חוקי כאן) לקבל את הטלפון של המאבחנת שהיית אצלה
חוקי או לא, אם את צריכה זה הטלפון: 052-2754272 יעל שוראקי דנן
בהצלחה @}

קיבלתי היום המלצה לתרגל מחשבת הגוף, האם יד למישהי ניסיון בשיטנ זו לשיפור בעיות ברצפת האגן?

אז הנה השיתוף שלי:

אני שלושה שבועות אחרי לידה.
הלידה הית בבית ועברה נהדר, חוץ מקרע קטן שהיה צריך לתפור ותינוק מקסים אבל שהיה לו קצת קשה להתרגל לעולם בימים הראשונים הכל היה טוב.
אחרי הלידה המיילדת אמרה לי שבמשך שלושת הימים הבאים לנוח ולא לצאת מהמיטה חוץ מלשרותים וכך אכן היה.
אך מייד אחרי הימים הללו הרגשתי כל כך מרוממת מהלידה ועם הרבה כוחות וחשבתי שאני יכולה לחזור לתפקוד נורמלי, למרות שבן הזוג היה בבית ועזר מאוד וגם הסבתות באו לעזור מדיי פעם מצאתי את עצמי שבוע אחרי הלידה מנקה את הרצפה בשרותים, מבשלת ורוחצת כלים.
גם נחתי אבל גם משום מה חשבתי שאני מסוגלת גם לשמור על בית מתפקד.
אחרי שבוע מהלידה בן הזוג חזר לעבוד ואני כמו בכל יום חזרתי להסיע את הבת הגדולה לגן ובחזרה גם בבוקר וגם בצהריים.
ואז כמה בערך 10 ימים אחרי הלידה אני מרגישה במישוש בזמן ניגוב השתן אחרי שעשיתי פיפי שיש שם משהו שלא היה קודם.
מתוך הכרות עם האזור בעקבות סדנת מודעות לפריון היה נדמה לי שאני מרגישה את צוואר הרחם ממש נמוך, ואז שמתי לב שכשאני הולכת אני גם כן מרגישה את המשהו הזה בין הרגליים.
באותו היום באה המיילדת לבדיקה שלי ושל התינוק ואמרתי לה שנדמה לי שיש צניחה כלשהי היא בדקה ואישרה ואמרה שאני צריכה לנוח. (אבל אני נחה אמרתי לה) ואז הבנתי שאני בעצם לא ממש הבנתי מה זה אומר לנוח.
באותו היום גם פגשתי חברה שהמליצה לי על יעל שוראקי ואמרה שלמרות שהיא גרה רחוק וזה ייקר שלא אחשוב אפילו לא לפגוש אותה.
ואז יום אחרי מצאתי את הדף הזה עם השיתוף של במבוק, והנה שוב המלצה על אותה מטפלת.
אז ניסיתי לתפוס אותה במשך יומיים והתור הראשון שהיה היה לעוד חודש.
בינתיים הבנתי שאני צריכה לנוח יותר ובן הזוג שלי התחיל לקחת יותר פיקוד על הבית - כלים, כביסה בישול, קניות.
אני נשארתי רק עם ההסעות לגן ובחזרה. אבל אחרי יומיים בערך הבנו שאי אפשר ככה כי הוא גם הפסיק לתפקד אז החלטנו לחפש עוזרת בשכר שתבוא כל יום או יומיים ותעזור בדברים הללו (ואישה יופי שמצאתי כל כך בקלות ואפילו מישהי שאני מכירה ושמחתי מאוד לפגוש שוב אחרי שלא ראיתי אותה המון זמן).
ובינתיים אין לי מושג כמה אני צריכה לנוח, כמה המצב חמור, האם אני יכולה לעשות תרגילים לרצפת האגן או שאם אעשה יהיה בזה יותר נזק מתועלת?.
לשמחתי אתמול יעל הודיעה לי שהתפנה אלייה תור.
היום נסעתי מכרכור עד אלייה גמורה מעייפות עם ילד בן 3 שבועות באוטו. שם פגשתי את אמא שלי ששמרה עליו בזמן שאני באבחון עם יעל.
הצעתי לאמא שלי שתיכנס גם לחדר כי בטוח יהיה לה מה ללמוד גם.

יעל שאלה אותי כמה שאלות ואז בדקה כמה דברים: בטן, אגן, גמישות של מפרקיי הירכיים ונתנה כמה תרגילים לחיזוק כל האזור

ואז עשתה בדיקה פנימית של האגן ושל הרקטום ואבחנה שיש צניחה של שלפוחית השתן ושל הרקטום אבל זה ממש לא נורא ועם תרגול נכון זה יסתדר.
היא אמרה כמה פעמים שהמצב ממש בסדר וסתם הלחצתי אותה כשאמרתי שאני חושבת שיש צניחה של הרחם.
היא בדקה את התפר ואמרה שהוא ממש בסדר אם כי הרגישה שיש שם מקום שהעור לא התאחה טוב ועשתה עיסויי במקום כדי לסדר את זה.
היא המליצה לבוא עוד חודשיים לבדיקה כדי לבדוק שיש שיפור ולבדוק אם יש צורך בטיפול נוסף מעבר לתרגילים שנתנה לי לעשות בבית.

אני שמחה מאוד שנסעתי עד אלייה, גם כי נרגעתי וגם כי עכשיו אני יודעת מה מותר ואסור לי לעשות וגם הבנתי שלא נורא אם קצת אעמוד ואזוז אבל עדיף לנוח כי זה מה שהגוף צריך עכשיו אחרי הלידה.
אני שמחה מאוד שהבאתי את אמא שלי כי מסתבר שיש לה כמה בעיות שאמא שלי חשבה שהיא תחייה איתן כבר כל חייה ויעל הסבירה לה שניתן לעזור לה. אז אם אמא שלי בעקבות הפגישה הזו גם כן תפרגן לעצמה ותשפר את איכות חייה יצא מזה רק טוב.

וואו, מיכלול ה, איזה שיתוף! באמת נראה לי שרוב הנשים לא מבינות מה זה אומר לנוח אחרי לידה... ואיזה יופי שגם אמא שלך היתה @}

אנונימי

טוב, אני מלא זמן רוצה לעדכן. יכולתי לכתוב - הייתי אצל יעל שוראקי חצי שנה אחרי הלידה ובבדיקה התברר שיש שיפור משמעותי שאומר למעשה שהרצועות לא נקרעו אלא רק נמתחו, ושיש שיקום! והנה אני כותבת את זה - כי זה נכון. ולא רק זה, אני מרגישה הרבה יותר טוב (כלומר, לא מרגישה את "זה" כמעט בכלל בחיי היומיום, חוץ ממספר ימים בחודש בעיקר סביב הביוץ, וגם אז בקטנה)

אבל - לא כתבתי כי העדכון המלא הרבה יותר מעניין והיה לי חשוב להביא את כולו. אז נתחיל ונראה לאן נגיע -

אחרי הלידה, והמנוחה הכפויה המוחלטת, והטיפול אצל יעל, והיוגה הנשית - הרגשתי שהעניינים משתפרים מאוד. אבל 3 וחצי חודשים אחרי הלידה היה שינוי מאוד גדול, שהתבטא בכמה תחומים:

לדניאלה היו קשיים לינוק בשעות אחה"צ. אני הרגשתי בפירוש שאין לי חלב כמה שעות ביום. זה עבר בסדר כי איכשהו היא פיצתה על זה בלילה, ואכן מתינוקת שישנה כמעט לילה שלם (ולפעמים אפילו לילה שלם) היא הפכה לתינוקת שקמה המון המון לינוק בלילה. עד היום (היא בת 8 חודשים).

כל ענייני רצפת האגן שלי הידרדרו בצורה קיצונית. הרגשתי כמעט כמו אחרי הלידה. זה היה נוראי ומדכא. לא הבנתי מה קרה. משהו בגוף שלי הורה לי להפסיק לעשות תרגילים מקומיים ישירים (כיווצים, יוגה נשית) ולכן מה שהתחלתי לעשות זה איזה סוג של פאולה + דימיון מודרך מסוגו. עשיתי את זה בהנקה כדי לא להרגיש שאני לא עושה כלום.

התחיל לי כאב בבטן העליונה, בצד ימין למעלה. מתחת לסרעפת, באיזה איבר פנימי. לא ריאות. הרופא שלח אותי לאולטרא-סאונד שלא ראו בו כלום. חשבתי על אבנים בכיס מרה, אבל לא היו לכך אינדיקציות. הכאב הזה הגיע כאילו בהתקפים - אבל לא היה קושר לאוכל, מה שהחליש את הסברה של אבנים בכיס מרה. הוא הגיע כמה פעמים ביום. הוא לא היה נוראי, אבל היה מטריד (בעיקר אנשים פחדנים כמוני...).

שבועיים אח"כ קיבלתי מחזור. מה שמוכיח לי (בתיאום עם הנסיון מההילדים הקודמים) שהביוץ הראשון שלי אחרי לידה הוא מאוד מאוד עוצמתי בשביל הגוף שלי. עוד מעט אסביר יותר לעומק.

טרה רוסה הציעה לי לפנות ליעל בעניין הכאב. אבל יעל לא היתה בארץ וחוצמזה אמרתי - מה הקשר? זה בדיוק בצד השני של הבטן... הזמן עבר, עשיתי עוד אולטרסאונד כי הכאב המשיך. ושוב לא מצאו כלום. בסוף, התקשרתי ליעל, שחזרה בינתיים, וקבעתי אצלה תור. בינתיים נכנסתי לסרטים לגבי הכאב (הוא נמשך אז כבר חודשיים) והרופא אמר שאולי נעשה סי.טי, אבל שלא מומלץ, אבל שאם לא יעבור אז...

הגעתי ליעל. היא לחצה בעדינות ואיתרה את הכאב בכיס המרה. אמרה לי - כן, הוא באמת תקוע. הזיזה קצת לפה, וקצת לשם, שמענו פצצחחחפפעעצצ והיא אמרה - למיצים היה קשה להשתחרר כי הוא תקוע. וזהו. זהו. הכאב בן החודשיים שלי עבר.

אח"כ היא בדקה אותי וגינלית ובישרה לי שהצניחה בנסיגה, ושזה מוכיח שהרצועות לא נקרעו אלא רק נמתחו, ושאלה חדשות טובות ונהדרות! וככה הרגשתי!

אז מה בעצם היה? הביוץ הראשון שלי היה מאוד חזק בשביל הגוף שלי. כנראה שההורמונים השתוללו וגרמו לצניחה של רצפת האגן, בתגובה של רפלקס כיס המרה פשוט כמו "התכווץ" ונתקע (לכל איבר יש פעימה של תנועתיות, שכשהיא נחסמת האיבר "תקוע"). כיס המרה פשוט הגיב לצניחה בסוג של טראומה משלו. ההורמונים התעללו לי גם בהנקה. ההנקה חזרה למוטב כשהגיע המחזור. אז גם השתפר המצב של רצפת האגן. הכאבים בכיס מרה גם השתפרו, אבל לא עברו ולמעשה סחבתי אותם חודשיים.

אז העדכון שלי הוא קודם כל שהמצב שלי טוב יותר. יש שיקום והוא טוב. הדבר השני והמעניין הוא איך הכל קשור להכל. וזה מה שאני כל-כך מתלהבת מאוסתיאופתיה - שזו ראיה הולסיטית מכנית של הגוף. זה היה מדהים להרגיש את זה קורה (טוב, זה היה עוד יותר מדהים כשזה עבר. אבל איך זה עבר ? בלחיצה ושחרור של איבר תקוע שעשה פצצחחעפפצצ)...

יופי של שיתוף במבוק @}
גמני התלהבתי מהאוסטאופתיה וכמובן מהטיפול הייחודי של יעל.
אפילו הצלחתי להביא אותה לשאקטי

אני רוצה לעדכן שהתחלתי טיפול ב שיטת פאולה וחלה הטבה משמעותית מאוד בתחום רצפת האגן. ממליצה!

ואני רוצה לעדכן שאצלי יש נסיגה. הייתי השבוע מצוננת מאוד והשתעלתי המון, לא הקפדתי לעשות את התרגילים ואחרי כל כך הרבה שיעולים כבר לא הצלחתי לכווץ. והיום שוב הרגשתי את השלפוחית קרובה לפות. מה שאומר שכל הזמן צריך להקפיד ולתרגל וגם לפי דעתי מה שהרגשתי השבוע מסביר איך הגעתי למצב של הצניחה אחרי הלידה כי התקררות כזו מלווה בהמון שיעולים חוזרת אצלי בכל כמה חודשים.

ואחרי כל כך הרבה שיעולים כבר
בזמנו עברתי קורס "פיתוח קול למורים" באוניברסיטה, ושם הסבירו לנו שהשיעול גורם נזק גדול מאוד לגוף כולו וכמובן למיתרי הקול. לכן, הם אמרו שחשוב לעשות כל דבר כדי לעצור שיעול. למשל: לשתות מים בלגימות קטנות קטנות, לשתות חליטה כלשהי עם מעט דבש - הדבש "מרכך" ומונע שיעול, להתגבר על הגירוי והדחף להשתעל בכל צורה, לאכול משהו שעוזר, לא זוכרת מה עוד.

ואני עושה עכשיו תרגיל פאולה שבו מחזיקים עיפרון בין השפה העליונה לאף - המורה שלי לפלדנקרייז הסביר שהתרגיל הזה מונע צניחת איברים.

תודה רבה על השיתוף והמידע! אני עשרה ימים אחרי לידה מקסימה אבל שהסתיימה בשלוש שעות של לחיצות (היא נולדה עם הראש פונה הצידה) ועדיין קשה לי לשבת ולהשתעל. כמה זמן אחרי הלידה כדאי להתחיל לטפל?
וד"א:
שהשיעול גורם נזק גדול מאוד לגוף כולו
לי שיעול בחודש התשיעי סדק צלע!

כמה זמן אחרי הלידה כדאי להתחיל לטפל?
נראה לי הכי טוב שתתייעצי עם אשת מקצוע בעניין זה.

גם אני אחרי הלידה עשיתי מעט תרגילי שיטת-פאולה וזה פשוט "הרים" הכל בחזרה למקום. את רצפת האגן כמובן...וזה נהדר. תגילים כ"כ לים. 10 דק' ביום, אפילו פחות וזה עובד.
יש לציין שככל שהגוף עובר יותר לידות רצפת האגן וכל השרירים נחלשים יותר וכדאי לתרגל אחרי הלידה במיוחד אחרי לידות חוזרות.

אפשר לשאול איך לומדים את התרגילים של פאולה?
האם צריך ללכת לשעורר או טיפול או שאפר ללמוד לבד מספר או מאתר אינטרנט?

טוב, השתכנעתי, אני אקבע תור אצל השוראקי הזאת (לא רוצה לחלוק אתכן יותר מדי מידע ושיתוף בענייני צניחת רצפת האגן שלי, אבל בואו נאמר שיש לי הרגשה שהיא הולכת ומתקרבת לרצפה לאחרונה). אני חייבת להודות שהמחיר קצת... קשה לי כרגע, ובשנים הקרובות. למה אף אחד לא מסבסד את הדברים שבאמת עוזרים?!

_אפשר לשאול איך לומדים את התרגילים של פאולה?
האם צריך ללכת לשעורר או טיפול או שאפר ללמוד לבד מספר או מאתר אינטרנט?_
התחלתי ללכת למטפלת, זה טיפול-שיעור פרטי. הייתי בשלושה טיפולים, ואני מנסה לתרגל 10-20 דקות כל יום, בבוקר ובערב.
המחיר מאוד סביר. כאן כתוב על השיטה ויש גם רישמת מטפלים:
http://paula.org.il/

לא כל כך מצאתי מקום לשאול את השאלה ולא נראה לי מתאים בככר השוק... מראש אני מתנצלת אם שאלתי פוגעת במישהו.
אני אוהבת סקס אנאלי, מאוד, במיוחד בהריון (ואני עכשיו בהריון מתקדם). רציתי לדעת אם יש בכך פגיעה ברצפת האגן.

גילוי נאות: אני מכאן, כבר מספר שנים, מניקה, יולדת בבית, נושאת, לא מלה, מפשפשת ועוד ועוד ועוד. בקיצור, משלכן.. השאלה הזו פשוט מעניינת אותי באופן אישי.
תודה מראש לעונות ולמבינות.

מראש אני מתנצלת אם שאלתי פוגעת במישהו.

לצערי אין לי איך לעזור אבל היה לי חשוב שתדעי שהשאלה שלך לא פוגעת. להפך, תעשי חיים ואני מקווה בשבילך שכאשר תגלי מידע מועיל יתברר שאת יכולה לעשות ככל העולה על רוחך. הריון קל ולידה עוד יותר...

לדעתי אם את מצליחה להרפות את פי הטבעת בזמן החדירה לא אמורה להיות פגיעה ברצפת האגן.
אם את חשה איזה שהם כאבים בזמן או אחרי, או חולשה של האיזור, או סובלת מטחורים או כל פגיעה אחרת במקום אז יתכן וזה בגלל זה ואז שווה להבדק, את לא חייבת לומר שבגלל זה את מגיעה (לפיזיוטרפיסטית) אבל גם אם תגידי לא נראה לי שתהיה בהלה, מטפלים, בעיקר בתחומים האלה, נתקלים בכל מיני דברים שלנו נדמה שהם הכי מביכים, אינטימיים ונדירים.
יש ל ynet פורום רצפת אגן בניהולה של פיזיוטרפיסטית מומחית ואת יכולה לשאול שם בעילום שם.
@}

אפשר לשאול איך לומדים את התרגילים של פאולה?
בזמנו, בהיריון, הלכתי דרך קופת חולים למטפלת ממש טובה, במחיר סמלי ביותר אבל נדמה לי שצריך ביטוח משלים. זה היה במאוחדת בת"א, אבל בטח יש בעוד מקומות וקופות.
בקיצור שווה לברר.
קרן קיימת

פלונית, נהפוך הוא.
אורגזמות מומלצות לשיקום וחיזוק רצפת האגן. בזמן אורגזמה מתכווצים השרירים הטבעתיים וכמו כל שריר - הכיווץ מחזק אותם.
אני מניחה שזה תקף לחדירה אנאלית כמו וגינלית. שניהם ספינקטרים (סוגרים) וצניחה מתבטאת בשניהם.
תנוחה של "דוגי" מומלצת להחזרת אברי האגן למקומם.
אפילו מומלץ להשתמש בסקס כדי להתאמן על כיווצים של שרירים אלה, כשבן הזוג יכול להיות לך לפידבק - כמה את מכווצת חזק.
<בחיי שהפיזיותרפיסטית המומחית לשיקום אורוגניקולוגי שלי המליצה לי על ריבוי אורגזמות בשלל תנוחות לשיקום האזור>
<פשי מה שצריך לסבול למען הבריאות (-: >

לגבי המחיר הגבוהה: אכן מבאס.
אבל זה גם עניין של סדר עדיפויות - לפעמים יש דברים ששווה מאוד להשקיע בהם על חשבון דברים אחרים.
ממה שהבנתי לא מדובר על הרבה מפגשים, לפעמים מפגש אחד או מפגשים חוזרים כל כמה חודשים מספיקים.
אם יש ביטוח בריאות פרטי כל שהוא שווה לבדוק אם אפשר לקבל החזר על פיזיוטרפיה או על ביו פידבק או אוסטיאופטיה. שווה לבדוק.
שווה לבדוק אולי גם מהביטוח המשלים של הביטוח הבריאות הרגיל אפשר לקבל החזר.

תודה לכן (-:

תודה על השיתוף מאד מאד.
קבעתי גם תור...
שכחתי לשאול אותה מה המחיר? מישהי יודעת?
שאני יכין את עצמי ואת זהובי..

במבוק, תודה גדולה על הדף הזה.
קשה לי להאמין שרק עכשו נכנסתי אליו.

_<בחיי שהפיזיותרפיסטית המומחית לשיקום אורוגניקולוגי שלי המליצה לי על ריבוי אורגזמות בשלל תנוחות לשיקום האזור>
<פשי מה שצריך לסבול למען הבריאות >_
D-:
מישהו מוכן לגריין את זה בבקשה?

דבר ראשון גריינתי את המשפט שביקשת ירח לבן..

דבר שני רציתי לשאול אולי מישהי יודעת אם הטיפולים האלה עוזרים גם לטחורים ופיסורה?

אני חושבת שזה אמור גם לעזור לטחורים ופיסורה. בכל מקרה שווה לשאול את המטפלים בעניין.
אני גם מאד מאד ממליצה על יעל שוראקי. היא אשה מקסימה ונעימה ומרגישים שאכפת לה.
ובהזדמנות זו ממש תודה לפותחת הדף שבזכותה החלטתי לקחת את עצמי ולטפל בעניינים לקראת הלידה השניה הממשמשת ובאה.
כשיודעים מה המצב זה עוזר להתמודד ולתרגל ומקטין את החרדות והפחדים

היתה כתבה אצל אודטה על סיוען לחיזוק השרירים.
מכירות?זה באמת עוזר?
http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/906 ... 2&tmp=1516

שליחה על ידי טולי* » 20 יולי 2009, 20:19

מישהי כאן עברה בדיקת אצל יעל של צניחת הרקטום?
האם הבדיקה היא פנימית כלומר בתוך פי הטבעת או רק מבחוץ?

אני עברתי אצלה בדיקה כללית שכוללת גם בדיקה "בתוך" פי הטבעת
בהתחלה קצת חששתי מזה וחשבתי לוותר על החלק הזה אבל במהלך הבדיקה היא היתה כ"כ עדינה שממש הרגשתי שאני סומכת עליה לגמרי ובאמת זה לא כאב בכלל בכלל.
אולי היה קצת מוזר.
באופן כללי אני שונאת בדיקות פנימיות ובדיקה פנימית של פי הטבעת בכלל נראה לי משהו הזוי לגמרי אבל ממש לא הרגשתי שום דבר מאלה כשהייתי אצלה.

מזל שהדף הזה הגיע למה חדש. למדתי המון!!! והבנתי שגם אני צריכה ללכת לאבחון ד-ח-ו-ף!!! (בניגוד לרופא הנשים שלי שאומר שכל מה שאני מרגישה יעבור אחרי ההריון).
תודה תודה תודה

שליחה על ידי תמר* » 21 יולי 2009, 16:21

גם אני עברתי את זה,
זה לא כזה נורא כמו שזה נשמע..

לפני שנתיים סבלתי גם מפיסורה והיה לי שם גם קריש דם נפוח כזה. ממש ממש לא נעים!! כאבי טופת.
הלכתי לפרקטולוג שדבר ראשון דאג שאני יתן לו את ה22 ש"ח שמגיעים לו ואז בברוטליות רבה הוא בדק שם והכאיב לי כ"כ, נתן לי כמה מרשמים של תרופות כימיות זוועתיות שאפילו לא קניתי ושלח אותי משם.
פשוט זוועה!!!
המזל שהגעתי אח"כ להומהופתית חמודה שעזרה לי.
פשוט אסור ללכת לרופאים גברים בתחומים האלה. לפחות אני לא נתקלתי ברופא אחד נורמלי. (חוץ מאחד שהוא מיילד בית והוא פשוט מאמין בזה שהוא לא אמור לעשות כלום..)
אני הלכתי גם ליעל בגלל צניחה של שלפוחית השתן ואני ממש ממליצה לכולם!!

מישהי יכולה להמליץ כאן על אורוגניקולוגית באיזור הצפון, גליל תחתון,עמק הירדן,עמק בית שאן? אני לקראת לידה שניה והתחושה בכל שרירי רצפת האגן לא טובה בכלל.
וגם-מה זה בדיוק הרניה? ואיך מאבחנים?

מישהי יכולה להמליץ
לא אורוגניקולוגית אלא מטפלת בשיטת פאולה. יעזור?

אולי, אבל היא תדע לאבחן אם משהו באמת נפרם או צנח שם?

בל היא תדע לאבחן אם משהו באמת נפרם או צנח שם?
לא יודעת. נראה לי שאת תדעי לאבחן. לעצמך.
בריחת שתן, בשיעול או עיטוש או ריצה או קפיצה או צחוק?
עצירויות?
כאבי בטן?
תחושה?

שיטת פאולה היא נהדרת אבל לדעתי בכל זאת כדאי ללכת לאבחון מדוקדק אצל פיזיוטרפיסטית אורוגניקולוגית. לצערי אני לא מכירה מישהי באיזורים המדוברים אבל אם תכירי מישהי כזו תספרי לי גם.
גם הרניה היא תדע לאבחן.
בלי קשר לאבחון יכולה להמליץ לך גם על מורה מעולה לשיטת פאולה וגם על יוגה להריון שעובדת בדיוק על חיזוק שרירי רצפת האגן והכנתם ללידה (ובמקרה אני מלמדת פחות או יותר באיזור הזה... (-;)

שאלתי בזמנו את יעל והיא אמרה שהיא היחידה בארץ.

היא היחידה בארץ שמתמחה גם בפיזיוטרפיה וגם באוסטאופטיה, היא לא הפיזיוטרפיסטית האורוגניקולוגית היחידה בארץ, איפה שהוא במעלה הדף או באחד הדפים האחרים במדור יש קישור לרשימה שלהן בכל הארץ.

מישהי יכולה להמליץ כאן על אורוגניקולוגית באיזור הצפון
כבר המלצתי, ועדיין ממליצה - רוני זלצמן מטבעון 04-9931168

תודה

http://www.mdspharm.co.il/design/projec ... s.asp?id=6
רשימת מטפלים בכל הארץ..

רופאות ורופאי נשים יודעים לאבחן צניחה. מטפלות ב-שיטת פאולה יודעות לעזור לתקן את המצב.

רופאות ורופאי נשים יודעים לאבחן צניחה.
לא בהכרח, מי שיודע לאבחן כמו שצריך הן רק פיזיוטרפיסטיות של רצפת אגן. רופא נשים למשל לא יודעים לאבחן צניחת שלפוחית או פי טבעת, הרחם ושאר איברי הרבייה הם המומחיות שלהם.

מתחילה בשיטת פאולה, אשמח להגיע אליכן/ם אם באזור טבעון, נצרת צומת המוביל,
מחירים של התחלה.
כתובתי: mikapeleg אי שם ב- gmail
אצלצל למי שיפנה ואספר פרטים גם על מורתי.
אם תמחקו בתואנה של פרסומת, אבין, נדמה לי שלמורות (הרב מורות יש מורים בודדים), ישנה איזשהי הרגשת שליחות, והעזרה במקרים רבים משמעותית.
מילה נוספת, השיטה דורשת עבודה לא מעטה של המטופל.
שבת שלום.

פפ.. אני צריכה לעדכן כאן. שנה מאז שפתחתי את הדף.

המצב שלי ממש ממש טוב. הייתי אצל שוראקי השבוע אמרה שהשיקום שלי מדהים ו (אוף, עכשיו אני כבר נבוכה לדבר על כל האיזור הזה, אני כבר בקושי מתעסקת בזה. כשזה היה טרי - היה לי חשוב כ"כ לשתף ולהעביר אינפורמציה שלא היה אכפת לי מהפאדיחות... עכשיו... אני כבר לא שם...).

טוב, נו, בכל זאת -

אמרה לי:

מה זה הנרתיק הזה כמו של בתולה? מה הקשר בין מה שהיה כאן לפני חצי שנה למה שיש כאן עכשיו?! והתלוננה ש"אין כאן מקום לעבוד"

טוב, זהו, עכשיו שחזרתי להיות בתולה חסודה, אז באמת זה מביך אותי לדבר על זה.

בכל מקרה - עדיין, יש עליות ומורדות. אבל יש חודשים שלמים שאני לא מרגישה כלום. ויש ימים (בעיקר סביב ביוץ) שאני מרגישה חולשה. כשהגעתי ליעל הפעם הגעתי דווקא במצב פחות טוב. היא אמרה שהשיפור הוא של למעלה ממספר אחד בדרגה. וכשאמרתי לה שהיום זה מצב קצת חלש ולא-משהו, אמרה שאם זה המצב כשזה לא-משהו, סימן שהמצב באופן כללי מצוין. אני גם עדיין מיניקה, כך שצפוי עוד שיפור אחרי שאפסיק מתישהו.

כרגע, האיזור שעדיין חלש אצלי זה הבטן, וזה משפיע גם על רצפת האגן. אז אני מקווה להתחיל לעשות יוגה (למעשה התחלתי היום) ולהתמיד עם זה. קצת קשה בתוך כל האקשן של החיים, אבל זה חשוב.

מה שעוד עזר לי - וזה מאוד לא באופני לומר - זה שהתחלתי לעבוד כשדניאלה היתה בת 10 חודשים, 4 ימים בשבוע. זה נתן לגוף שלי הרבה מנוחה מלהרים-להוריד-לסחוב... הרגשתי שיפור מיידי בתוך כמה ימים.

.

במבוק,
רק לחזק, אני מבינה את הקושי והמבוכה בחשיפה כשאת כבר לא במקום הזה, אבל
הדף הזה כל כך חשוב. לי הוא ממש האיר את העיניים. אני חושבת שהמידע ששיתפת אותנו בו הוא חומר קריאה חובה לכל אשה.
תודה.
@}

תודה שכתבת... בדיוק בשביל זה פתחתי את הדף...