נאמנות מינית

כל כך כל כך רוצה מישהו אחר שלפעמים פשוט בא לי לצרוח. הוא איתי בעבודה, יש פלירטוט, אפילו דיבור ישיר על זה. גם הוא רוצה. לא ברור לי אם יותר מזיון. ואני? אני נשואה.עשר שנים ומזמן אבל באמת מזמן שלא נמשכתי ככה לגבר. כל פעם שאנחנו נפרדים בסוף היום אני נקרעת כי כל מה שאני רוצה זה ללכת איתו ולהשאר שם, איתו ביחד. אבל אי אפשר. אם מישהו היה אומר לי לפני שנה שאני אמצא במצב הזה סביר שלא הייתי מאמינה. אני אוהבת את בעלי יש בינינו יחסי אמון, היו לו המון ספקות בקשר אלינו המון שנים ודווקא בשנתיים האחרונות הוא שלם איתי, אנחנו חושבים על תינוק מנסים כבר יותר משנה ללא הצלחה (כן אני יודעת גם זה לא עוזר). אני חושבת לעצמי מה היא בגידה? האם העובדה שאלך איתו הביתה ונזדיין זה מה שישנה? לפעמים נראה לי שבגידה רגשית גרועה הרבה יותר. הרי זה שאני מאוהבת בו, רוצה אותו, רוצה להיות איתו, חושבת עליו כמעט כל הזמן האם זה שלעצמו אינו גרוע יותר מבגידה גופנית? איפה הגבול? אוקי לרצות סקס עם מישהו אחר ולהשתעשע בזה בראש נראה לי טבעי אבל איך מפרידים זאת מהרגשות שפתאום התעוררו? כן, אני יודעת זה מעיד על קושי מסויים בינינו כן כדאי לנסות לפתור זאת. אבל מה עם לא? מה אם יש פשוט חיבורים מסויימים עם אנשים מסויימים שפשוט נועדו לעבוד? אולי אנחנו רק מתפשרים אחד עם השני?
שאלות רבות תשובות אינן. והעצב רב.

שליחה על ידי מתנה* » 02 מאי 2007, 13:22

טוב, עכשיו אני מבינה באופן כפול ומכופל את משפט חכמינו זכרם לברכה: "אין אפוטרפוס לעריות"
וביתר תוקף את הגדרים הכל כך נחרצים על מגע בין גבר ואשה זרים =לא נשואים.

בסך הכל, מספר לא מבוטל של בגידות קורה "על-הרגע" כיוון שגבר/אשה היו לבד במקום סגור איסור ייחוד ומפה לשם, קצת דיברו, קצת התקרבו, נגעו, וכך זה נגמר...

מצד שני, או שלישי, או רביעי - למה שהוא יהיה מוגבל רק אלי? אולי אפשר לרענן את המיושנות של המוסד הסגור הזה, מוסד הנישואין, ולהעניק למי שרוצה בכך מפלט "חוקי"? למה זה חייב להיות "ככה" ולא אחרת?

ולמה לא לרענן את מוסד הנישואין עצמו מבפנים?????????????.

לפי דעתי, כל הפולמוס הזה על מותר/אסור לגיטימי/לא לגיטימי לחוות יחסי מין עם בן/ת זוג אחר, מפספס משהו עקרוני וגדול
כשבני זוג נישאים (מהתחלה-בלי לקיים שום מגע קודם) בהחלטה תקיפה שהם נשארים נאמנים במונוגמיה. <לפי דעתי לא נכון כלל ה"בגידה היא בלב ולא במעשים" כיוון ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" ולא סתם בורא עולם נתן את הדבק ששמו מגע (מגע הקסם) לבני זוג נשואים על מנת לקשר* אותם...>

זה נותן כוח ושלוות נפש להתגבר על משברים בחיי הנישאין ולא "לעמוד למבחן" NON STOP

לא מבינה למה אנשים חושבים שיחסים פתוחים זה מין "קול" שכזה! (אולי הייתי צריכה לכתוב את זה ב"מעצבן לראות מסביב"?).
"משעמם לי עם בעלי/אשתי"... ואז מתחילות כל מיני "ווריאציות" כמו יחסים פתוחים, ריבוי אהבות וכד' שלדעתי זה לא פתרון אלה רק מחמיר את הבעיה שבגללה הזוגיות נהייתה קשה. אנשים לא רוצים להשקיע בלעבוד על עצמם, על היחסים שלהם, לא רוצים לקחת אחריות לכן הם ממציאים כל מיני מוסגים שיצדיקו אותם.
אני בגישה שאם יש בעיה בזוגיות אז מטפלים בה ולא בורחים החוצה כמו אכברים מספינה טובעת.

הרבה יותר ממין חולף ומזדמן, שקורה כמעט לכולם, אבל כולם מכחישים

מה זה קורה_? מה זה, גרעפס אחרי קולה? חירבון של ציפור על הראש? מה זה _קורה כמעט לכולם?
למה לי זה לא קורה?

אני לא רציתי כלום, ישבנו דיברנו, פתאום החלקתי ובטעות נכנסתי לה בין הרגליים. אופסססססססס

מתנה,
בסך הכל, מספר לא מבוטל של בגידות קורה "על-הרגע" כיוון שגבר/אשה היו לבד במקום סגור איסור ייחוד ומפה לשם, קצת דיברו, קצת התקרבו, נגעו, וכך זה נגמר...
כלל וכלל לא.
יחסי מין בין בוגרים, שאינם נשואים זה לזה, ואפשר שיהיו נשואים לאחרים, אינם "קורים על הרגע", אלא אם כוונו את המסגרת, את הנסיבות, כך שיאפשרו למין להתרחש, מראש.
כלומר, אותו אירוע, ש"קורה ברגע", נמצא מתוכנן ומבוקש על ידי אותם "בוגדים", על ידי אותם "נבגדים", ולתועלת כולם.

גם כאשר יחסי המין נתפשים כקורים מאליהם, יש לקחת בחשבון, שהסכמה לאירועים אלה, במובן הזה, פירושה הזמנתם.

מכאן, שהאמונה, שגדר חיצונית, היא המתבקשת, איננה אלא אחיזת עיניים, ואיננה מונעת דבר.
שכן, כאשר היא מעונינת, והוא מעוניין, תמצא הדרך ותמצא ההצדקה לעקוף את "איסור הייחוד", כך שזה "יקרה".
וכאשר הוא והיא, נמצאים נאמנים לעצמם, ומתוך הנאמנות הזו בוחרים בנאמנות לא רק במובן הזוגי, המיני, אלא בנאמנות בכלל, כקוד של אחוות האדם, שלא לפגוע באחר, מתוך הידיעה שפגיעה באחר משמעותה פגיעה בעצמך, אין כל צורך באיסורים, שכן, אין הכרח ליחסי מין כאשר גבר ואשה נמצאים לבד, לעולם זו בחירה.

ובמובן הזה, דוגמאות ליחסים חבריים, אינטימיים, ברמת האינטלקט, בין גברים ונשים, מבלי כל היסחפות למתח מיני, מתוך תנועה טבעית של מפגש אנושי, המתעלה מעל הזכר והנקבה, יש למכביר, מן הסתם, דווקא מתוך איחוד, מבלי שזה מוסתר או מוצנע, שכן היצירה המשותפת הזו - איננה בחומר.

פן זה, נעלם מהעין, במיוחד כאשר התפישה הבסיסית מחייבת מין בין גבר ואשה, כמקרה הכרחי, שיש למנוע את הנסיבות - מלאפשר אותו.

כאן, אין כל ערך נכון או לא נכון אלא לאדם עצמו, לזוג עצמו.
ומה שנתפש כבגידה, נמצא ראשית מעלה את הבגידה העצמית, כשבפועל, נמצאים אירועים אלה, ככלים לבירור מעמיק, החותך, פשוטו כמשמעו בבשר החי.

והדברים מוקצנים בנושא הזה שמשמעותו הביולוגית הולדה, ומשמעותו התיאולוגית שותפות גורל, ברית, בעוד היבטים אלה המיניים, נמצאים כמשל לכוח היצירה, במובן הזה, כוח זה, לא ניתן לסייג או להגדיר לאורך זמן, וגם אם אלפיים שנה, גדרות אלה הצירו את היצירה, בקנה המידה הרחב, יכולה לראות שההתנהגות האנושית, היא התנהגות אנושית, היא התנהגות אנושית.

והחסד הוא, עצם נשימת אפינו, האוויר, ההווה, המים, השמיים, האדמה והאדם.
כל אדם.
באשר הוא.

תודה לך.

_שכן, כאשר היא מעונינת, והוא מעוניין, תמצא הדרך ותמצא ההצדקה לעקוף את "איסור הייחוד", כך שזה "יקרה".
וכאשר הוא והיא, נמצאים נאמנים לעצמם, ומתוך הנאמנות הזו בוחרים בנאמנות לא רק במובן הזוגי, המיני, אלא בנאמנות בכלל, כקוד של אחוות האדם, שלא לפגוע באחר, מתוך הידיעה שפגיעה באחר משמעותה פגיעה בעצמך, אין כל צורך באיסורים, שכן, אין הכרח ליחסי מין כאשר גבר ואשה נמצאים לבד, לעולם זו בחירה._

אמן!!

שליחה על ידי אישה* » 12 מאי 2007, 09:30

ובמובן הזה, דוגמאות ליחסים חבריים, אינטימיים, ברמת האינטלקט, בין גברים ונשים, מבלי כל היסחפות למתח מיני, מתוך תנועה טבעית של מפגש אנושי, המתעלה מעל הזכר והנקבה, יש למכביר, מן הסתם, דווקא מתוך איחוד, מבלי שזה מוסתר או מוצנע, שכן היצירה המשותפת הזו - איננה בחומר.

שנים האמנתי שקרבה ואינטימיות עם גבר סופה בהכרח מין, לכן או שויתרתי על חברויות טובות עם גברים, או שבאובססיה נמשכתי לכל גבר שהיה לי נעים ונחמד במחיצתו.
בשני המקרים סבלתי.

שליחה על ידי אני* » 12 מאי 2007, 10:02

מה קורה ופתאום יש פגישה עם גבר שכאילו גובר בי פתאום.
שמהדהד בעוצמה בתוכי (אנרגטית).לא ממש בפיזי.

אני חוששת מכך והתרחקתי, אך ההתרגשות העוצמתית נשארת מרגע המפגש - ורק מפגש עיניים.

לא בטוחה שמדובר בעוצמה מינית. אולי העוצמה היא פנימית.
ללא הקשר מיני.
אך מאחר והוא גבר. ועוצמתו האישית גדולה ומהדהדת ומרגשת ומגדילה וסוחפת כאילו את שלי.
אני חוששת. מתרחקת. ואולי בכך מפסידה הזדמנות לצמיחה לגדילה.

כלומר, מתוך החשש לחוסר נאמנות שלי, מתוך החשש להיסחפות עם עוצמה שאיני מכירה היטב- (כי באותם רגעים אלו שהיה מפגש -בן - זוגי ,אישי, אהובי, - נותר מבחינתי חיוור בצד.)אני בעצם מוותרת על מפגש

בעצם לא ברור מתוך מה איני רוצה במפגש שבעצם אני כן משתוקקת לו.
האם החשש שאסחף ואבגוד -
האם אגלה שבן-זוגי אינו מתאים לי ולכן עוצרת הכרויות אחרות גם עוצמתיות שנפגשו בדרכי.
ואולי איני רוצה לגדול. ויש בבן- האדם הזה את מה שיכול לעזור לי לגדול ולאו דוקא דרך מין.

אני לא בטוחה שהצלחתי להבהיר ממש את מה שקרה.
כי גם לפני שהכרתי את אהובי פגשתי פעם אדם שעורר בי סוג כזה של תחושה. והעוצמה היתה חזקה. כאילו שהלב שלו ער באופן אחר. מעין מורה.
היום כשאני אמא ואשה נשואה קשה לי יותר להפגש כך.
יש משהו (ואת אותו המשהו קשה לי להבהיר לעצמי) שמקשה עלי להתחבר להפגש ולחוות את האדם הזה.

אשמח להתיחסויות לסוגיה.

אישה,
_שנים האמנתי שקרבה ואינטימיות עם גבר סופה בהכרח מין, לכן או שויתרתי על חברויות טובות עם גברים, או שבאובססיה נמשכתי לכל גבר שהיה לי נעים ונחמד במחיצתו.
בשני המקרים סבלתי._

במובן הזה, אם כן, אמונותייך, הן שקבעו את המסלול הזה.
הסבל, שנמצאת זוכרת מיחסים אלה של ריסון עצמי, לדחיה, מאדם שנמצאת נמשכת אליו, מתוך דריכות, והסבל שנמצאת זוכרת מאותם מקרים בהם אפשרה קירבה, בכל מקרה, נמצא צרוב כזכרון של סבל, מפאת הקלות בה הנפש מקבלת את הטוב, ומדחיקה אותו, את הטוב הזה, כמו מצפינה אותו, אל תוך המובן מאליו.

אז, שוכחת את הנינוחות הזו, של אינטימיות, בה, נמצא הגוף עצמו ברפיונו, מעצם הקירבה האנרגטית, שכן, בהחלט מתענגת באירוע עצמו, עד שעולה הבלימה הזו, בה דרוכה כקפיץ, שמא יתממשו תשוקותיה, ובמובן הזה, מעדיפה לפנות אל הסבל, כמפלט מהטוב, שכן, מחוזות הסבל מוכרים לה היטב, ושם מוצאת את עצמה ניתן לומר, שוחה כדג במים האלה.

כאן, נושא זה של האנרגיה המינית, המשיכה המינית, והרצון להתאחדות בבשר, איננו נדרש להתעלמות ביחסים האלה בין גבר ואשה שאינם משוייכים לזוגיות מינית, וטוב דווקא להכיר בכך, שאפשרות זו של קיום יחסי מין, נמצאת שם, בחלל האוויר, ומכירים בכך, שבוחרים בכך, שרמה זו, המינית, איננה מתממשת, ברמה הפיזית, אלא, מתועלת ליצירה משותפת, אותו מכנה משותף שדרכו נמצאים מגלים ביחד, ולחוד, עניין.

אז, בהכרח נמצאת האנרגיה המינית מתקיימת ברבדים האלה המעודנים, של רטטים העוברים באוויר מגוף לגוף, כתקשורת מובנת מאליה.
כך, למשל, עצם הקירבה של אנרגיה גברית לאנרגיה נשית, נמצאת משלימה אנרגטית את שני הצדדים.
במובן הזה, השלמה אנרגטית זו איננה מספיקה לסיפוק הגוף הפיזי, אלא, נמצאת מספקת את הרגיעה הפיזית, שמאפשרת נוכחות שקטה, בה יכולה הנפש להתמקד באירוע אחד, ולהפריד את הסיפוק הפיזי משם, מתוך חירותה.

השלמה אנרגטית זו, כאשר היא מעודנת, מודעת, וגם מקבלת אישור מושגי, מילולי, במובן הזה שאלה מדוברים, אם ברמה האישית בין השניים, ואם ברמה הזו שכל נושא המין פתוח לשיחה, ונמצאים פתוחים להקשבה הדדית, ולהענקת זוויות המבט, הן הזכריים והן הנקביים, ברמה הזו המילולית, כמו משלימה את הדדיות האנרגיה המינית, כשזו מונכחת אך ורק ברמה האנרגטית.

אז, כמו נמצאים השניים, מתכנסים לאנדרוגונאליות, במובן הזה, שנמצאים מתעלים לדרגת האדם, במובן הזה שאדם זה איננו נקבי ואיננו זכרי, או במובן הזה, דרגה זו שהיא גם זכרית וגם נקבית.
אז, נמצא המפגש הזה, ההדדי, משרת קשר שאיננו מיועד לרמה הפיזית.
כך, שהיצירה המשותפת, גם היא, אף אם יוצרת ברמת החומר, במובן הזה שיכולים השניים לקחת חמר, וליצור ממנו מבנה, איננה פונה אל היצירה הגופנית, הטבעית, והאולטימטיבית לגוף עצמו, במובן הזה של הולדה, יצירת חיים, והתכנסות אל תוך שותפות גורל במובן של קשר דם.

כאן, היבט זה של אנדרוגינאליות נמצא כמובן מאליו בבסיס האדם, כמו זוכר האדם את התהוותו הראשונית, בה עוד לא נבחר הפן הזה של אברי המין, ומכאן, אדם.

הבשלה אל יחסים אלה, אל מעבר לזהות האישית במובן הזה של מין, איננה מדברת רק על יחסים בין גברים לנשים, אלא, בין בני האנוש כולם.
שכן, מתח מיני מתקיים בכל אשר נפגשים שניים, גבר עם גבר, אשה עם אשה, וגבר עם אשה.

וכאשר המתח המיני הזה, מודע, ואין מתעלמים ממנו, אלא מכירים בו, ונמצאים מסכימים לאנרגיה הזו, הדלילה, ברמה האנרגטית, להתאזן, נמצאים אם כך, כמו עוברים לשדה אחר, בו, מודעים למתח הזה, המתאזן אנרגטית, עם זאת, השראת המתח הזה, נמצאת מסוככת, במובן הזה של סיכוך, את האירוע הזה, ומופרדת אל נבדלותה, בעודה מתקיימת, כפי שהשמיים, כיפת השמיים, נמצאת מובדלת ממבט המושלך אל שדות הפטל, בעודה מסוככת את האדמה ומאפשרת את הקיום על פני הכדור הזה, במובן הזה הקיום של העין המתבוננת, והקיום של שדות הפטל.

אז, המתח המיני הזה, שנמצא מוארק אל הרוח, מבקש אחר קיומו, ומבקש אחר פורקנו הפיזי, ונמצאת כל דמות מהשניים, שבה אל ביתה, אל אהובה, אל האהבה הגופנית, כך שההשראה הזו של עונג רוחי, ברמה הזו האנדרוגינאלית באותו אירוע א-מיני, מצטרפת אל מעשה האהבה הגופני, ומאפשרת שחרור גופני, ומשלימה את העונג הזה, כך, שהמעשה המיני, נמצא גם הוא מתעלה אל גבהים שמעבר לחומר.

היבטים אלה, מתקיימים גם בין שניים שמקדשים את המיניות בינם לבין עצמם, במובן הזה של זוג, במובן הזה של משפחה.

עם זאת, העלאת היבטים אלה, לרמת המודעות וההתבוננות, מאפשרת, לכל אחד ואחת, גם לצאת אל העולם, ולהביא משם, את ההשראה הזו, את ההעשרה הזו, מהפלגותיו האישיות, כך, שקנאה, כבר איננה מתבקשת לשם התשוקה, אלא, עולה התשוקה הזו, להניח בידי כל צד, את הביטחון המוחלט, את האמון הרחב, שנמל הבית, יסודותיו יציבים וחזקים מספיק, והוא נמצא שם, כבסיס למסעות, שכן, כל מטרת המסעות האלה, היא להביא מהבית ולהביא אל הבית, לשרת את העולם ולשרת הבית, להיות חלק בלתי נפרד מהשמיים ומהארץ, להיות חלק בלתי נפרד מהמשפחה ומהבית, גם אם נמצאים מעבר לים, וגם כשמתכרבלים מתחת לאותה שמיכה, ונמצאים ספונים באינטימיות הזו השלמה, ברמה הגופנית וברמה הרגשית, וברמה הזו של היות כל האדם, כל אדם, אדם.

הבשלה אל אלה אם כך, מבקשת אחר זמן.
ומכאן, כאשר עסוקים השניים, בהנחת היסודות, ובבניית נמל הבית, לתפקודיו, נמצאים דרוכים לכל אפשרות של איום על המשפחה.
ומתוך כך, שמרסנים אפשרויות אלה של תקשורת "חוץ גופית", נמשכים אף יותר ליחסי מין גופניים עם זרים.
אז, נמצאים מאמינים שכל קשר בין גבר ואשה נגזר גורלו להגיע אל איחוד הבשר.
אז, נמצאים משתמשים בקנאה לשם הנכחת התשוקה, לשם היכולת לשמור על קדושת היחסים המיניים, ולשם התמקדות בבניית נמל הבית.

כאן, אם מעונינת לנטרל את הנושא הזה המיני, בקשר עם גבר, נמצאת מאצילה דווקא את המהות הזו של אחווה, כך, שנמצאת מדמה שהוא אחיה בשר ודם, ומתוך ההדמייה הזו של קשר דם, נמצא העניין המיני, כמו מופנה הצידה.

על פני לרעות בשדות זרים, לראות את השדות כולם, כראויים למבט אוהד, משתאה, כחלק מהוד ההתקיימות הזו, כוח החיים באשר הם.

תודה רבה.

<שלם>

ובמובן הזה, תודה גדולה לאשה 'קטנה' אחת, אהובה במיוחד, על האיש הזה, שכותב כאן, והמבינה מובנת.
>צפריר>

צפריר
השורות שכתבת כאן נמצאו עבורי מאירות עיניים.
תודה.
@}

קרן,
כן, גם בעבורי.
תודה לך שהארת.

>צפריר>

אני,

כאן, אם כך, מבקשת לברר האם האנרגיה הזו שחשה, היא אנרגיה שבהכרח מייצגת את מיניותה, זו הנכבשת.

ובמובן הזה, בהחלט כן, שנמצאת האנרגיה הזכרית הזו, ניתן לומר, מבלבלת-מלבלבת את מיניותך, במובן הזה, שנמצא הגוף נענה שם.
כך, ברמות האלה הכימיות, נמצאת נמשכת, מתמגנטת, אל ההדף הזה, הזכרי, שיודעת שתשמח להיות נכבשת על ידו, במובן של הנכונות להכיל, להתפרק, ולהשתעשע ברמה הזו המינית.
מקום זה, בו משתוקקת הנפש להיות במסירות מלאה, להעריץ במובן של להניח בידיו את גופה, לשם עינוגו, לשם חווית הכלי, שנמצא משרת את העולם, ואינו מקפיד אם אלה מים הנמזגים אליו וממנו, או שמן, או דלק, או שמונח בעומקים, ומעליו פירמידה אדירת מימדים, ובתוכו, ממצאים עתיקים, החנוטים בנצחיותם.

אז, נמצא הגוף מתעורר לשם הנכחת עינוגיו, ונמצאת חשה את הולם הלבב.

ומכך שפונה דווקא בדף הזה, שעיקרו המין ומה שסביב לו, במובן הנאמנות העצמית, זו הנבחרת במודע להתקדש לנאמנות זוגית, הן במובן הזה של ייחוד איחוד הבשר לדמות אחת, כזוג, או במובן הזה, שהנאמנות הזוגית מאפשרת לכל אחד מחלקיו את החופש המיני - יכולה לזהות כי זה בדיוק מקור הסערה, כפי שנתפש בעינייך, ובגופך, בקירבה אל האיש הזה.

עם זאת, הבחינה בפוטנציאל גנוז המתקיים שם, בו יכולה להתמסר אל הדמות הזו במובן של תלמידה, שמבקשת ללמוד ממנו, וחשה שיש לו מה ללמד אותה.

כאן, כל תסריט אפשרי.
שמכירה את עצמה, ומכירה ביכולותיה להיסחפות הזו, המינית, ומבקשת לקבל איזו הבטחה שלא תיסחף שמה.

עם זאת, עולה ציפייה סמויה, או תשוקה, ברמה הזו הגופנית, שמורה זה, עשוי דווקא ללמד אותה רבות, דווקא דרך המין, דרך הגוף, ורק המחשבה על כך, נמצאת מסחררת את דעתה עד כדי כך, שאהובה, הגבר שלה איננו היחיד שנראה חיוור, אלא, העולם כולו נמצא מונח הצידה, ומכאן, התפעמות זו דוהרת ומתגברת.

כאן, אם כן, מפרידה בין תחושותיה הפיזיות, ובין דעותיה.
אז, מקשיבה רוב קשב לגוף, ונמצאת מעמיקה את הקשב הזה, ומאריכה ככל הניתן את משך ההרגשה הזו, ומציירת את ההרגשה הזו הנפשית כגל, ורואה את שיאיו, ואת רגיעותיו, ונמצאת מעניקה אל הגוף את הנשימה הזו, בה שואפת יותר ממה שלוקחת, שלוש פעמים, ואז חוזרת לנשימתה הרגילה.

ונוצרת את ההרגשה הזו, את התחושה הגופנית, ופונה אל האיש שלה, אל אהובה, ונמצאת למדה יחד איתו, וממנו, את הגילוי הזה, המיני, בתשוקתה המינית, הפיזית, וגם אם נמצא הגבר הזר (ואפשר שבעיקר מעצם זרותו), כטריגר לתשוקתה, עדיין, מתאחדת בבשר עם אהובה.

כמו שומרת את האנרגיה הזו הזרה, כרקע להווה התנסותה המינית, ובכך לא רק שכבר מיישמת את השעור הראשון שנמצאת למדה מהזר, דווקא במובן המיני, כגילוי, אלא, נמצאת מאפשרת לעצמה, ליהנות מכל העולמות.

אז, משם, יכולה להתקרב אצל הגבר הזר, ולייחד את מימוש התשוקה הפיזית, לביתה, עם אהובה, ומשם, כמו יכולה לדלג על המין, וללמוד, יחד עם זה, הזר לה, את האדם שהיא, את האדם שהוא, את האדם.

כאן, טוב ראשית להתבונן בכתוב, גם בתשובות הקודמות, ומכאן, אם נוצר קשר עם הזר הזה, טוב אם מסבירה את פניה אלו מלפניו, ומבהירה שקיימת משיכה, במובן המיני, ומבהירה שמבקשת לדלג מעל משוכת המשיכה הזו, ובוחנת את תגובתו, ואת תגובתה לתגובתו, ואז יכולה להחליט הלאה.

אם מצליחה להעביר את הזר למדרגת אח, במובן הזה, כאילו היה אחיה הביולוגי, תוכל לשמור על הקרבה הזו, מבלי להעלות אליה את המתח המיני.

האם זה ברור?

<שלם>

שליחה על ידי אישה* » 12 מאי 2007, 21:36

אז, המתח המיני הזה, שנמצא מוארק אל הרוח, מבקש אחר קיומו, ומבקש אחר פורקנו הפיזי, ונמצאת כל דמות מהשניים, שבה אל ביתה, אל אהובה, אל האהבה הגופנית, כך שההשראה הזו של עונג רוחי, ברמה הזו האנדרוגינאלית באותו אירוע א-מיני, מצטרפת אל מעשה האהבה הגופני, ומאפשרת שחרור גופני, ומשלימה את העונג הזה, כך, שהמעשה המיני, נמצא גם הוא מתעלה אל גבהים שמעבר לחומר.

מדויק.
ההתמרה.... יש לה כוח בלתי ישוער. זהו גילוי מעודד עד מאוד.
היה שווה את הסבל

אישה,
היה שווה את הסבל

כאן, במובן הזה, טוב לקחת מהסבל את משכו, ולהניח את ההשוואה הזו או ההשלמה הזו שמעמידה אל מול הסבל בעידוד הזה.
שכן, כאשר מציינת לעצמה שהיה שווה את הסבל, כבר נמצאת טומנת באדמה הזו, של אפשרויות העתיד, סבל.

מכאן, שכאשר מדברת על כוח ההתמרה, מתמירה, את אותו משך סבל, שנמצא המשך הזה קל לה לנפש, כשסובלת, ואז, כשמתמירה את יכולת המשיכה הזו, מבחינת משך הזמן, נמצאת ממנפת משך זה, אל תוך התהוות ההוויה הזו, בהווה הזה, בו לא מבקשת אחר סיכומים, או תחזיות, אלא, להיות נוכחת, ולקבל, במובן הזה, את החסד הזה, בתודה גדולה, גם אם זו אילמת.

הרטט הזה העולה מלב פועם וחי, כאשר מסתלסל ועולה מתוך הודייה, בהווה קיומו, נמצא כמו צובע את העולם כולו, בשמחת הקיום, מגלה את שמחת הקיום שקיימת שם בלאו הכי, שפועמת, באבר הזה הלב, ובמובן הזה, שמחה זו, עשויה גם להיתפש ככוח המניע את סבוב כדור הארץ, למשל.
מודה על ההווה, מניחה את העבר בעברך, מאשרת את עתידך כמה שבא לקראתה, וזה אכן מגיע, ומאפשרת לרטט הלבבי, להניע את שמחת הגוף, את מילואו, את עינוגיו, כמנכיח את עצם הקיום, של אין קיומך, בחומר.

תודה רבה.
<שלם>

שליחה על ידי אישה* » 12 מאי 2007, 22:55

תודה רבה, גם לשלם גם לצפריר @}

שליחה על ידי אני* » 13 מאי 2007, 00:12

ראשית - תודה . גם ממני. על יופי ודיוק התשובה.

אך נותרו בי שאלות ורצון להבין דקויות ולהתמיר רגשות.

ענית שהאנרגיה שהרגשתי בעוצמה הזו היא מינית.
ואני בניסיון להתמירה תוהה- למה לא הרגשתי אותה בצ'קרה התחתונה? למה הרגשתי סוג של "משהו" שחלף בין העיניים. צורך להסתכל חוסר יכולת להוריד את המבט. כל תשומת הלב הופנתה אליו.
אפילו שניסיתי לא.
כפי שכבר כתבתי - הידהוד בלב, מעין פחד או דופק שקופץ. קשה לתאר בדיוק את אותה תחושה בגוף. אבל הגוף מתכוונן שונה. הופך למקשיב לגוף האחר בצורה שונה. וכן לגבר אבל בלי מיניות מובהקת,
יותר כמו מיניות מותמרת. אך איני בטוחה.ואם כן אז ממה אני חוששת?

רשמת גם או שמונח בעומקים,ומעליו פירמידת אדירת מימדים ובתוכו מימצאים עתיקים החנוטים בניצחיותם.
אשמח אם תרחיב ותעמיק את כוונתך. כאילו שכיוונת לגילגולים נושנים.

וגם הימלצת לי :שואפת יותר ממה שלוקחת : האם התכוונת לנושפת יותר משואפת , האם תוכל להבהיר יותר?

וגם - בנושא הנאמנות העצמית - ההסחפות - וקידוש הזוגיות
קדושת הזוגיות חשובה ויקרה לי מאוד.
אני יודעת שהיא יקרה מאוד גם לבן-זוגי.
הדפים האחרונים בעיניני האישות /מיניות תרמו לי רבות לחידוש התשוקה, להבנה שהרבה ממצב המיניות שלנו קשור בהתנהגות שלי ,בדפוסים שסיגלתי בתוך הקשר ובציפיות שווא.
תשובותיך לשאלות של אחרים האירו גם לי את דרכי ,ואני מאוד מודה.
ודוקא מתוך המקום הזה עולה פתאום השאלה הזו של נאמנות, של היסחפות, ואפילו מבחינתי של בחירת מקום עבודה וחיים בכלל לצד אדם שעורר בי סוג כזה של רגש/חישה.
עדין לא הזדמן לי לבדוק שוב את מה שהתעורר. אך אני מקבלת את ההמלצה - להופכו למדרגת אח, להפוך את אותה קירבה עוצמתית לקירבת אח.

אך מהו בדיוק אותו רחש בלב שחשתי?
ופעמים מספר גם בעבר בנוכחות של אנשים ערים או עוצמתיים או מורים ?
האם אתה מבין למה התכוונתי. בתחושה הזו.
היא שונה מתחושה מהרגש שקיים בלב אצלי אל אהובי.
ואם אדייק התחושה הזו אינה קימת אצלי היא קיימת ב י ן
כלומר זו תחושה מיוחדת שחשתי אותה בעבר בין שני אנשים.בין הלב של שני אנשים. וזה קרה לי רק עם גברים.והם היו מורים שלי ללא קשר מיני.והיא תחושה חזקה עוצמתית ומעט מפחידה.שדורשת את מלוא תשומת הלב.
וזה שונה מהרגש / התחושה שקיימת ביני ובין בעלי שיש בה אנרגיה נעימה ומופלאה של פרפרים בשעת מעופם.עם ריח ניחוח שמעדן את הנשימה.
האם תוכל לספר לי גם אתה על אותה התחושה?אותו הרגש?
מהו?

אני,
ענית שהאנרגיה שהרגשתי בעוצמה הזו היא מינית.
מעצם הפניה בדף הזה.
כאן, תרגום הרגשה זו לתחושה מינית, עולה מהמקום הזה, בו מזהה, מיגנוט, הימשכות, משיכה, שנראית שסוחפת את מי שאת היא, ואלה, למרות שנמצאים ברבדים מעודנים מהמנעד המיני, עוצמתם כמו מצביעה על המין כפוטנציאל, ומכאן מתורגמים שמה..
כאן, אם תחושתה לא עלתה מהצ'אקרה הזו או הזו, אין זה חשוב.
שכן, מטעם זה שהחליטה לפנות בדף הזה, תרגומה השכלי רמז בכוון זה.

כך, מה שחלף בין העיניים, נמצא נתפש כאילו מכוון אל בין הרגליים. עם זאת חשה בלבה שאין הדברים כך.

כאן, הפנייה זו או הדגשה זו, של הפן המיני, עלתה על מנת להעלות בירור זה, כך שספק אם קיים, יתבהר.

_רשמת גם או שמונח בעומקים,ומעליו פירמידת אדירת מימדים ובתוכו מימצאים עתיקים החנוטים בניצחיותם.
אשמח אם תרחיב ותעמיק את כוונתך. כאילו שכיוונת לגילגולים נושנים._
במובן הזה, מי שמכוונת שם זו את, שכן מדובר היה על אותה אין חשיבות שמעניק הכלי לתוכנו, לתכניו, מעצם תפקודו ככלי, זה המכיל.
אותה אין חשיבות אם מרווה צמאונו של גמל, או משמש כפח אשפה.

עם זאת, טוב אם מתבוננת על גלגולים נושנים, בהיבטי החיים האלה, בגוף הזה, ובתקופה זו.
אז, יום אתמול, או כל אירוע שחוותה בעברה, נמצאת מתגלגלת ממנו אל הווה חייך.
אז, כל אירוע שנצפה בעתידה, נובט ומתגלגל אל שם.

וגם הימלצת לי :שואפת יותר ממה שלוקחת : האם התכוונת לנושפת יותר משואפת , האם תוכל להבהיר יותר?
במצובן הזה צודקת - נושפת יותר מה ששואפת, שלוש פעמים.
פשוטו כמשמעו, ובמובן הזה של התועלת, זו עולה במובנים רבים.
עם זאת, על פני להבין את התועלת, נושמת כך.

_קדושת הזוגיות חשובה ויקרה לי מאוד.
אני יודעת שהיא יקרה מאוד גם לבן-זוגי._
במובן הזה, ברשותך, טוב להכניס את הקדושה תחת הכותרת של הבדלה, ובמובן הזה הבדלה בין יחסי ומוחלט.
שכן, העלאת קודש, מבדילה את הנושא המקודש, להיותו מוחלט, לא יחסי.
מכאן, שקדושת הזוגיות יקרה לך, על פני מאוד, יקרה. נקודה.
כאן, אם מדגישה מאוד, מדגישה אפשרות לפחות, ומכאן, הדגשה זו של מאוד, מסיטה את הקדושה עצמה, כמושג בפני עצמו אל יחסיות.
האם זה ברור?

אך מהו בדיוק אותו רחש בלב שחשתי?
במובן הזה החסירה פעימה.

_ופעמים מספר גם בעבר בנוכחות של אנשים ערים או עוצמתיים או מורים ?
האם אתה מבין למה התכוונתי. בתחושה הזו._
על פני מבין, שלא מתבקשת כאן הבנה, עולה האבחון הזה.
ומתוך אבחונה שלה, טוב אם מתבוננת על תחושתה הרגשית, זו שמעלה את הזכרון הזה, בו נצבת אל מול עוצמותיה הפנימיות, כשאלה מתגלמות על ידי דמות זו - הזכרית, להיות מונפות אל מימושן ברמת התחושה הפיזית, דרך מי שהדמות הזו היא, שכן, השכילה לזהות את אותו זיק נשמתי, אלוהי, העולה דווקא מהדמות הזו, כמו נמצאת מתבוננת על עיני הבריאה, המרצדות במבטיו.
זיק אלוהי קיים בעיני כל אדם באשר הוא.
דמות זו אם כך, כמו נשלחה במיוחד עבורך, על מנת שתהיה לך למורה.
ובמובן הזה, זיהוי של חסד זה, שנשלחה אלייך שוב, ההזדמנות הזו, הוא המעלה התפעמות, ומודה על אלה בלבה.

_וזה שונה מהרגש / התחושה שקיימת ביני ובין בעלי שיש בה אנרגיה נעימה ומופלאה של פרפרים בשעת מעופם.עם ריח ניחוח שמעדן את הנשימה.
האם תוכל לספר לי גם אתה על אותה התחושה?אותו הרגש?
מהו?_
במובן הזה, תחושותיה כלפי אהובה, כוללים את קודש הקודשים, במובן הזה, של כוליות השיתוף, ברמת שותפות גורל, בעוד תחושתה אל הזר, עולה מהמקום בו, זה נמצא מזכיר לה, את האדם שהיא, במובן הזה של ראשוניות האדם, בעומדו אל מול עצמו, מביט נכוחה בגובה העיניים, אל הבריאה.

כאן, כאשר מעמידה את האדם הזה במדרגת המורה, במובן הזה שבאה ללמוד שם, את מה שיתגלה לה, בהדרכתו, או בעצם נוכחותו, טוב אם זוכרת, שבהיותך שותה ממעיין זה, ומגלה את הטעמים שבאים אל חייה, נמצאת גם את, כמורה בעבורו.
כלומר, כפי שהנך מלמדת את מה שמבקשת ללמוד ולהעמיק שם, כך גם, הנך לומדת א מה שמבלי משים - יש מי שלומד ממך.

כאן, אם כן, על מנת להפריד בין אלה, טוב אם פותחת את תחושותיה הפיזיות, את הרגשותיה הרגשיות נפשיות, ואת הבנותיה עם בן זוגה, ומניחה שם מילים טובות, ומדגישה אך ורק את כוונותייך, ומבקשת לברר מהם תחושותיו, הרגשותיו והבנותיו, ומקשיבה רוב קשב, ואז, תוך כדי הבירור הזה עם בן הזוג, מבהירה את הדברים גם לו גם לעצמה, ומשם יוצאת ללימודיה, עם ברכת הדרך.

כמו מניף נמל הבית את הדגל הזה של 'ברכת הדרך', בצאתה להפלגות אלה, של התנסות אישית.

את הפנינים ששולה מהים, את האוצרות שעולים ממסעות אלה, מראש הרי מתכוונת להביא אל נמל הבית, לשם קישוט מקדש האהבה, לשם שמחת בני ביתה, משפחתה.

ובמובן הזה, של תואם מושלם, שוב, נמצאת מגלה את החסד, ומודה.

תודה רבה.

<שלם>

שליחה על ידי אני* » 13 מאי 2007, 10:30

תודה
אוהבת את תשובתך

_מיניים, אינטימיים או כל יחסים דואלים לעולם אינו נראה כפי שהוא באמת.
אילו המעשים היו גלויים, אמות המוסר ובעיקר מדות הצביעות היו מתמוטטות_

נכון נכון

יש לו מוח לצפריר ולא של ציפור

צפריר שפרון
עניין זה יפה גם כאשר מעשה הבגידה, כשהוא לגיטימי וגם כאשר איננו לגיטימי. ההבדל בין שני המקרים הוא בכך שכאשר מעשה הבגידה הוא לגיטמי הרבה יותר קל להסתיר אותו שכן אז מתקיים שיתוף פעולה (לא מכוון או מודע בהכרח) בין המעשה עצמו ובין החברה הסובבת. כאשר מעשה הבגידה אינו לגיטימי החברה הסובבת הופכת לרועץ, מכבידה על שמירת הסוד
מקסים. נכון

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אורים ותומים...קראתי אותך ואתה מלא במחשבות ומסקנות ולכן כנראה גם כותב כל כך צפוף. יש לך הרבה מה להגיד ונראה שבאמת, אתה אדם שמאוד בוחן את סביבת המין האנושי, מערכות יחסים, תרבות, שפע, אקולוגיה ואני די מזדהה עם המבט הזה שלך , לאו דווקא עם כל המסקנות שלך על העולם שלנו.

אתה מדבר מנקודת מבטך כגבר שתסכולו מונע קודם כל ממיניותו ומרצונו באינטימיות וחיבה ולא מוצא בבת/בנות זוגו -פרטנרית שתזרום איתו לאורך זמן.
בדף שפתחתי בעל שלא רוצה סקס אני מדברת על אישה (אני) שתסכולה מונע ממיניותה ומרצונה באינטימיות וחיבה ולא מוצאת זאת מתואם עם בן זוגה ב- 19 שנים האחרונות שלהם ביחד. לפני החתונה היינו ארבע שנים ביחד ואז הבעיה לא הייתה קיימת.

אז ראשית דבר, ראה שהתאוריה שלך על גברים ונשים לא עומדת במבחן המציאות. אני מודה שהיא עומדת במבחן הסטטיסטיקה אבל דברים משתנים כל הזמן.
אם תגגל בעברית או באנגלית או בכל שפה אחרת על "גברים שלא רוצים סקס עם בת זוגן", תגלה שהבעיה חובקת עולם.
קודם כל עניין ההומואיות הלטנטית שעינתה נשים נשואות משחר ההיסטוריה וגרמה להן משברים נפשיים ומחלות פיזיות ונפשיות. עדיין איני יודעת אם גם אצלי זו הבעיה.
מעבר לכך- מסתבר שכל כך הרבה גברים סובלים מפגיעה בגבריותם עקב ההצלחה של בת זוגן שעולה הרבה פעמים על זו שלהם (הצלחה בקריירה, בקשרים חברתיים, קשרים עם ילדיהם ובני משפחה). הם מרגישים רע מאוד וכמה מילות זלזול של בת זוגן על חוסר ההצלחה שלהם, יספיקו להם כדי לפתח רגשות עוינות קשים אליה. גם אצלי היו סיבות כאלו ואולי זו הסיבה העיקרית?

נוסיף עוד- שעות עבודה מרובות שגולשות בימינו גם לשעות המנוחה והחופש, מטלות רבות שמחכות בבית בגלל ששני בני הזוג עובדים, אשה קרייריסטית שמאבדת את נשיותה ורכותה, ככל שעובדת יותר ויותר בחברה גברית תובענית, תזונה גרועה ביותר, עתירה בסוכר, שפוגעת בייצור הורמונלי תקין אצל נשים וגברים....

הנה קיבלנו בעיות חדשות שלא היו קיימות לפני 200 שנים. אז מצד אחד שחרור האישה הביא עמו גם שחרור לגבר המשעבד, נתן לו עזרה נוספת במלחמת ההישרדות הקשה, אך רוב הגברים עדיין לא מותאמים נפשית לשחרור הזה ועדיין קיים חוסר איזון עמוק בכל השכבות ובכל הרבדים ש..כן...משפיע גם על הזוגיות.

שאלה נוספת שנשאלת- מה היה קורה עם כן הייתה היענות מהצד השני? האם גם אז היה נשאר הרצון והכמיהה למין ואינטימיות. ידוע שאנחנו רוצים בדיוק את מה שחסר. הנה אני עומדת בפני החלטה של פרידה וכל הזמן שואלת את עצמי: האם הייתי רוצה בו באותה מידה אם היה זמין לי כל הזמן ורוצה בי כל הזמן?

שאלת את עצמך מה היה קורה אילו בת זוגך הייתה שם בשבילך על הגב או בתנוחות מפנקות אחרות כל זמן שהיית רוצה או לפחות מחציתו? עם מאהב/ת זה נראה שהתשובה חיובית אבל מה קורה שהמאהבים ממסדים את קשריהם והופכים זמנים זה לזו? לא תמיד התשובות דומות

עוד דבר זה עניין העבודה והלימוד העצמי. כל זוגיות אינטנסיבית ובמיוחד זו עם ילדים, מזמינה אותנו לעולם שלם של למידה עצמית. כשאני חושבת על זה כך, אני מרגישה שזה מוריד את רמת התסכול שלי.

שלום אורים תומים.
זאת אני האלמונית מלמעלה.
אניח שאת בגילאי ה-50 +
תוריד עשור (-:. (התחתנתי בגיל צעיר)
עוד ניתן ללמוד(גם ממני)
אני לא חושבת שיש גיל שמפסיקים ללמוד, ולא משנה ממי.
נוכחתי עד כמה את אינטליגנטית
תודה. (אתה יודע איך לכתוב לנשים (-: )
אני לא קונה את זה שאת בזוגיות טובה
אל תקנה, זאת זכותך. אבל האמת נשארת כהייתה. אולי חלק מההצלחה שלנו היא שילדה נוספה לנו המון שנים אחר כך. (שום דבר בחיי לא קשור למה שאתה רואה סביבך)
.ואם את בונה על בן זוגך שיתמוך בך לעת זיקנה דעי לך שהרבה יותר בטוח לבנות על הילדים
טוב, פה מי שבאשליה זה אתה (במיוחד שאתה לא מכיר לא אותי ולא את אהובי). אם אתה לא מכיר בתופעה של אהבה אמיתי זה לא אומר שזה לא קיים. אני סומכת על בן זוגי במאה אחוזים. הוא סומך עלי.

כי בסה"כ מה בנאדם רוצה?טעם לחייו....נכון?לא לקום כמו מכונה לשטוף פנים ,פיפי,להסתרק,להתאפר,ולהכין סנדוויצ'ים?והנסיך/כה זורקים חיבוק או שגם זה לא...וגם הסיפוק בלראות את הילדים מצליחים בחיים איננה באמת לב העיניין...
סוד קטן, גם זה לא חייב להיות ככה. כמו שכתבתי למעלה שום דבר בחיי לא יסתדר לך עם התאוריות שפתחת בראשך.
אני מודעת לזה שהחיים הם לא משהו. אני מודעת לזה שהאנושות זה מין של חיה שיכולה להיות מאוד אכזרית ורעה, יותר מכל חיה אחרת. אני פשוט לא מוכנה לקבל את הסיטואציה כמו שהיא. שואלת כל הזמן שאלות, ומחפשת מקום יפה בשבילי. עד עכשיו חיי הוכיחו לי שזה אפשרי, אם פשוט לא מתפשרים על הנורמל.

אני עיייפתי כבר מלדוש בתחום המיני אז ארכז את זה בתגובה זו ואנא עיייני היטב בתגובותיי בדפים שציינתי...
אבל עדיין זה הדבר שהכי מעסיק אותך. מאיך שאני מבינה מלקרוא אותך, אתה לא מחפש קשר ובטח לא אהבה, אתה מחפש זיון, וכמה שיותר עם כמה שיותר נשים שונות. יכולה לספר לך מנסיון שלי, שאהבה מוסיפה נעימות, ויותר מכך, הכרות הגוף שלי כמו של בן הזוג הגבירה עוד יותר את האורגזמה. אם עושים את זה נכון, לא רק שזה לא נהיה שגרתי ומשעמם, זה רק משתפר. אני מבטיחה לך שהאורגזמות שלי ושל בן זוגי הרבה יותר עוצמתיות בזכות שנים של אימונים. (ואל תחשוב אפילו להגיד לי שאני לא יכולה לדעת על בן זוגי (-: , כמו שכתבת אני אינטלגנטית מספיק לדעת מה קורה סביבי)

נשים-נכון ,אני מכליל,מוכוונות גנטית במידה רבה -הרבה יותר מהגברים להרות ולטפל בילדים ולא משנה של מי.....ואילו אנו הגברים הרבה יותר מוכוונים גנטית(פיזית)לקחת סיכונים בעבודות שטח
נכון , אבל מדוע היית צריך להוסיף
לפרוק את זרעינו בתוך צעירות בעלות צורה נשית
קודם כל לגבי ה- צעירות - אל תשכח שגם אתה מתבגר. זה חלק מהחיים. ואולי זה גם משהו שהחדירו לך מגיל אפס, ולכן אתה לא יודע שיש עוד בחיים חוץ מלחפש לשפוך במקומות זרים.

במקום להיות עסוקות רק במיטרד הניקרא ווסת(ואני לא מזלזל חלילה)
בדיוק על זה דיברתי. אני לא אמורות לראות בזה מטרד. זה משהו שהחדירו לנו מדורות אחורה.
ראיתיי מספיק אלמנות מבוגרות שחוו תחושת שיחרור כשהבעל ניפטר(קצת כמו גרושות)והן רוצות לעשות מהיום חיים לפני שהמחלה תיתפוס אותן
אני דווקא הכרתי המון כאלה שלמרות חיזורים לא מוכנות לשמוע על להכניס גבר לביתן.

ושאלה או משאלה לסיום:מדוע מערכת החינוך לא מעבירה שיעורי הבדלי מיגדר
אתה כותב באתר שנושא הליבה שלו הוא חינוך ביתי. אנחנו לא מחכים שמערכת החינוך תשתנה. אני מקווה גם שאתה לא מחכה שהמוסדות ילמדו את ילדך על התפתחות המינית שלהם. אל תתפלא שהם פשוט ימצאו את עצמם באותה סיטואציה כמו שלך, מתוסכל מהמין השני ובכלל מהעולם.

בת-זוגי דוגלת כבר שנים"שכל אחד יעשה מה שמתאים לו".כלכלית היא לא מרגישה מאויימת ובחרה להישאר במסגרת כמוני ,בשביל הילדים....אין אצלינו מעקבים ואין לי בעיה שהיא לוקחת טרמפ בלילה עם עמית לעבודה לשימחה של קולגה שלה או ליום הרצאות.
אז מה בעצם הבעיה אצלך, אני לא מבינה? נראה שמצאת את החיים שמתאימים לך.

טוב חייבת לשלוח, מקווה שאין הרבה טעויות.

רגע, באמת נהית הורה בגיל 14? אם כן

נשים-נכון ,אני מכליל,מוכוונות גנטית במידה רבה -הרבה יותר מהגברים להרות ולטפל בילדים ולא משנה של מי.....ואילו אנו הגברים הרבה יותר מוכוונים גנטית(פיזית)לקחת סיכונים בעבודות שטח
..ואם את בונה על בן זוגך שיתמוך בך לעת זיקנה דעי לך שהרבה יותר בטוח לבנות על הילדים
יש פה מין הסתירה. איזה פתרון יש לך, לטבע הדפוק שיצר את התלות הכלכלית הזאת (ועוד יותר גרוע גורם לגופנו להתבגר ואפילו להזקין). למשל מי יממן את הילדים בזמן שהאמא בבית איתם? הרי מבחינה גנטית היא צריכה להשאר איתם לפחות עד שהם יגמלו את עצמם, ואם יש רצון בחינוך ביתי, "התלות" נמשכת הרבה יותר שנים.

אתה זורק דברים באוויר, המון תלונות, אבל הפתרונות שלך, לפי דעתי, רק מצניחים את המעוות. כמו למשל זה -
כנ"ל בתחום הרפואה הקוסמטית(זול ופשוט הרבה יותר)....למשל:המסת שומן תוך-ביטני,חידוש והצערת זקיקי שיער /הצערתם.וכו'וכו'...
במקום שנלמד לקבל את ההתבגרות כדבר טבעי.
הגבר נישאר עם יצרו המתגבר,עם פחות זמן לאינטימיות ובאופן כללי מבין שהגוף שלה לא יחזור
מצטערת, אבל פה אתה נקרא כמו סתם עוד אחד מהעם שצופה בריאליטי (בתור אחד שלא צופה יש לך הרבה ידע על תוכניות כאלו) ורוצה שאשתו תהיה מתוקנת על ידי רופאים וחומרים מסוכנים לגוף האדם.

ועוד דבר, לקנות לילדה שלך אקדח זה לא חינוך מיני, זה הגנה עצמית. כשאני מדברת על חינוך מיני, אני לא מדברת על הגנה עצמית, וגם לא ממש על זוגיות, אני מדברת על להכיר את הגוף, לדעת איך להגיע ולשפר את האורגזמות. פה אתה אולי לא תבין לגמרי על מה מדובר, כי הגוף הנשי הוא הרבה יותר מורכב בנושא הזה, אבל הפרס הוא גמירות הרבה יותר אינטסביות (נראה לי שזה מוכח מדעית).
אני מאמינה שלפתרון הנכון לא נגיע מתוך זעם, וזלזול באחרים. ובטח לא בדרך שלהצניח את המאבק בין המינים.

גם לי יש זעמים על מה שאני רואה סביבי. תיקון. לא זעם כי אם עצב. אבל אני רואה את זה מכיוון אחר.
אני כן מקווה לקירוב בין המינים, אבל הוויזין שלי שונה לגמרי. אני חושבת שיש צורך עצום בשינוי בגישה, אבל מדובר בשני הצדדים הנשי והגברי בגלל שנים של אינפורמציה לקויה וסטיגמות לא בריאות. הכל חקוק בנשמתנו.
יחד אנחנו יכולים להשתחרר מכבלים סמויים. לספק אקדחים, חשוב ויעיל, אבל זה לא מה שחסר לנו כרגע בעולם.

אתמול בלילה חשבתי על למה בכלל עניתי את התשובה האחרונה.
יש פה טענה
למשל:המסת שומן תוך-ביטני,חידוש והצערת זקיקי שיער /הצערתם.וכו'וכו'..
שזה מה שיציל את העולם.
אין יותר רחוק מזה מהשקפת עולמי, ובטח שאי אפשר לגשר.
אבל לא בגלל זה כתבתי. זה כמו שמישהי כתבה בדיון אחר. הדיונים האלה נשארים הרבה אחרי שהם נכתבים, אז אני כותבת כדי להציג את ה -
,זה אפשרי אבל מכלל האוכלוסיה זה אולי אחוז-שניים.
זה אפשרי!!! מערכת יחסים טובה ואוהבת ומשתפרת עם השנים, יכולה לקרות לכל אחד מאיתנו אם הוא ישקיע בעצמו בזוגיות, וכנראה גם אם הוא יצליח להוציא את הקביעות החברתיות מראשו.
אל תקשיבו לשטויות. זה אפשרי!!!
זה שזה אחוז קטן, עדיין מוכיח שזה אפשרי.
כמו שכותבים בלי סוף על הקשיים של להיות הורה לילד בגיל שנתיים. אז אומרים. אפשר למצוא פה דפים שמדברים בדיוק על זה. שום דבר לא מחייב, הכל תלוי בגישה שהילד מקבל. הכל אפשרי!
סליקונים, הזרקת חומרים מלאכותיים לאיברים לא מביא את האושר. הוא יכול להגיע רק מבפנים.

אורים תומים, אחרי שהבנתי את משנתך, כל מה שיש לי להגיד עליה זה שהיא אשכרא מגעילה. נראה לי שפיספסת משהו מאוד חזק בחיים.

אנחנו לא בדרגה יותר רוחנית מהם רק יותר מודעים מהם בתיכנון לעתיד מנטלית וחומרית....
תדבר בשם עצמך. אתה אולי לא בדרגה רוחנית מעבר לחומר (כמו שיש רוחניות בסקס מעבר לאקט הפיזי, אבל פיספסת את זה). סיכוי גדול שהדרך שאתה מציע לנו לנהוג על פיה תשאיר את כולנו ככה.

חוץ מזה, מי אמר שאין חיות רוחניות. בני האדם כל כך מלאים מעצמם שהם חושבים שהם יודעים הכל על עולם החי. לבינתיים איך שאני רואה את העולם להגיד שאתה אנושי זאת לא בדיוק מחמאה.

עוד משהו קטן במיוחד בשבילך

כל מי שמכיר אותי העיר עד כמה אני השקעתי הילדים ובזוגיות ,בעבר.
אל תאמין לכל מה שאומרים לך.
המון אנשים חושבים שאמא שלי היא אמא מדהימה. אז הם חושבים. זה מוכיח כמה שאנשים "יודעים".

סתם בשביל הצחוקים ממשיכה איתך…

ילדינו זקוקים לאינטראקציה עם ילדים אחרים להכרת המגוון לעושר חוויתי שכולל עזרי משחק שאין בידי הורה אחד לתת...
לא קשור למין, אבל קשור לסטיגמות.
מי אמר??? משרד החינוך? אנשי ההוראה?
שמת לב שאתה באתר שהוקם למען קהילת הורים שבחינוך ביתי?
אתה באתר שאנחנו לא לוקחים כל דבר שאומרים כמובן מאליו. מין זה חלק קטן ביותר ממהשינוי שזקוק לו העולם. חינוך ביתי זה שינוי חובק עולם.

אנו קולטים בשניה את גילכן האמיתי
איזה ביטחון עצמי כביר. כל הכבוד. אני מקווה שטפחת לעצמך על השכם (למרות שאני מבטיחה לך שאם הייתה רואה אותי בחיים לא היית מנחש בת כמה אני D-: )

,וילדיו אינם מכרכרים סביבו,
פתרון ראשון - הורות מכבדת. פתרון שני - חינוך ביתי!!! מתעקשת על זה כדי להדגיש עד כמה אנחנו רואים את החיים שונה.
רוב מכריע אינו מאושר מעבודתו או דירתו הפשוטה ומזונו
כמו לגבי הילדים, זה עניין של החלטת והתנהלות, זה לא חייב להיות ככה. אנחנו צריכים לקחת אחריות על החלטות שלנו, במקום לזרוק באויר, "ככה זה בחיים". זה לא. ככה אמרו לנו שהחיים. בכל אופן ככה אמרו לי, לא הסכמתי לקבל, התעקשתי כל הדרך ללכת בדרכי, והנה אני מאושרת מהמון הבטים של החיים שלי.
אני לא מנסה לנפנף מול פניך (הכעוסים?) את חיי המאושרים כדי לגרום לך להרגיש רע (אולי כן? (-:), אני כותבת רק בשביל להציג את הצד השני.
לא חייבים לקחת משכנתא לשעבד את עצמך. לא חייבים לעשות ילדים. ואם כבר עושים לא חייבים לשלוח אותם למוסדות חינוכיים, או ללדת אותם בבתי חולים, או לתת להם חיסונים, או לחתוך להם את הזין ולקרוא לזה ברית כדי להרגיש טוב עם ההשחתה האכזרית, או … לא חייבים להרגיש תסכול מהחיים.

שכל אותם בעלים היו נשואים פרקי זמן מספיק כדי לראות בהתבלות ובהשמנת נשותיהם ויחס מזלזל מצידן
אתה באמת חושב שזה לא קורה מהצד השני. אני מבינה שאתה חושב שזה בסדר שאנחנו שופטים אחרים רק לפני מראה החיצוני, תצפה שיעשו אותו הדבר לך. אז יאללה להתחיל לגלח את החזה, ואת הגב, ואת התחת גם כן בבקשה.

אשיב שכניראה יש לך בעל רובוטי שנימשך רק אליך
יש לך מזל שאני מספיק בטוחה בעצמי, בשביל פשוט לבטל את ההערה הזאת ולשייך את זה למנת משכל לא במיוחד גבוהה של המגיב (-:.
צא מזה. יש גברים שונים ממך. כמו שאני כנראה לא דומה לנשים שאתה מתעסק איתן.

ואחרון חביב
ומעניין איפא אותן חיות רוחניות?
אני עדיין מחשפת, אבל אני פשוט לא שוללת מראש שהם קיימים. לבינתיים אני חושדת וחוקרת את הנמלים. יש לי הרגשה שהם הרבה יותר מתוחכמים ממה שאנחנו חושבים (-:.

עוד משהו?

_ומעניין איפא אותן חיות רוחניות?
אני עדיין מחשפת, אבל אני פשוט לא שוללת מראש שהם קיימים. לבינתיים אני חושדת וחוקרת את הנמלים. יש לי הרגשה שהם הרבה יותר מתוחכמים ממה שאנחנו חושבים .

עוד משהו?_

הי, חייבת לספר כאן שהכלבה שלי רוחנית, שלא לומר כלבודהה עם נשמה טהורה וזכה מהמעלה הגבוהה ביותר.

לגבי חיות רוחניות, אני ממליצה לקרוא את זה:
The Author of the Acacia Seeds And Other Extracts from the Journal of the Association of Therolinguistics by Ursula Le Guin

ולי יש תחושה שגמל שלמה חיה רוחנית.
זו חיה שכבר בקושי רואים ואם רואים זה
מפעים אותי.
וסיפור קשור: 7 שנים אחרי שאבא שלי נפטר נכנס לתוך הסלון שלי גמל שלמה וישב כמה ימים בלי לזוז. דאגתי
שהוא לא אוכל ולא שותה ושאולי ימות.
הרגשתי שהגמל שלמה זה היה אבא שלי
שבא לראות את התינוק הראשון שבדיוק
נולד לי.

צוויל..הצילו...למה אתה לא עונה כאן?!זה הפקרת פצוע מול כולן.!.........נגמרו לי הפלסטרים...אוי גוואלד...

הנה אני עונה:
אני דווקא מנוסה מאד בהפקרת פצועים - קיבלתי עיטור מיוחד על הפקרת 6 פצועים בו-זמנית תחת אש צולבת תוך צפייה בכתבה עם צחי הנגבי הדביל מנסה לשורר "אהוד ברח! אהוד ברח!" (צאלים, לא יודע אם א' או ב', נסיון מצער לקופירייטינג של 'אהוד ברק' עם 'אהוד ברח').
הם צעקו ברקע אבל לא ממש שמעתי עם הצ'אק-צ'אק-צ'אק של המסוקים ברקע כשאני מנסה להאזין לווייס-אובר.
זה לא פשוט. בחיי. הרוב יכנעו ויתבאסו וילכו להניח ח.ע. ולסחוב פצועים על הגב וכאלה. צריך להיות חזק. זה באופי.

צוויל

ניסו גברים לכתוב ומחקו להם
לפחות פעם אחת היה גבר שכתב ומחק בעצמו (?)

בכתבה עם צחי הנגבי הדביל מנסה לשורר "אהוד ברח! אהוד ברח!" (צאלים, לא יודע אם א' או ב', נסיון מצער לקופירייטינג של 'אהוד ברק' עם 'אהוד ברח')
מצחיק שזה קפץ היום אחרי המופע אימים שלו בחדשות, מנותק, שר עם תיק חרטה....

באופן טבעי

באופן טבעי