ניצן אמ

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ובאנגלית: Junk DNA.

[אמא_ללי*]

תגידי,
את מכירה את הספרים של Michael Pollan? התחלתי לקרוא אחד מהם - Omnivore's Dilemma, ולמרות שאני עדיין בהקדמה אני ממש חושבת עליך כשאני קוראת את זה. נראה לי שאם את לא מכירה זה יכול להיות לך מעניין.

[ניצן_אמ*]

לא קראתי, אבל מכירה היטב.
אצלנו אני הוגת הדעות ואישי הוא איש הידע העקבי והמסודר. לכל אחד יש תפקיד
אגב, זוג חברינו המשותפים היה אצלנו לפני כמה שבועות והיתה שיחה מרתקת. גם על תזונה.
אולי נעשה איזה מפגש פסגה?

[אמא_ללי*]

בידור, תוך כדי שכתבתי לך את ההודעה תהיתי אם נפגשתם לאחרונה ואם את יודעת על הבשורות המשמחות.
גם לי היו (בעיקר איתה) הרבה שיחות מרתקות על תזונה.

מפגש פסגה נשמע לי אחלה רעיון איך אתם בשבתות? נראה לי כמו זמן שיכול להתאים למפגש משפחות.

[ניצן_אמ*]

אני לא יודעת על הבשורות המשמחות!!! יש בשורות משמחות?!?!?!?!
טוב, עכשיו אני צריכה ללכת לחפש ספר טלפונים! אוי אוי אני שמחה שיש בשורות משמחות!! (בלי לדעת מה הבשורות המשמחות! אבל הן משמחות! הו הו הו!!!! )

אנחנו סבבה בשבתות ונארח את כולם בשמחה אצלנו או נבוא לכל מקום שתרצו.
אפשר גם לעשות ערב בנות, נראה לי שיש גם בזה יתרונות.

[אמא_ללי*]

אופס.

טוב, אני לא יודעת לפני כמה זמן נפגשתם אבל נראה לי שעכשיו זה כבר לגמרי לא סוד... אבל אל תגידי שאמרתי משהו, שלא יצא רכילותי. הייתי בטוחה שאת יודעת. בקיצור תדברו כבר ביניכן

נכון, גם ערב בנות יכול להיות מוצלח. אם זה בערב אבל אני מעדיפה לחכות עוד כמה שבועות שאסיים את הלימודים, כי עכשיו אני גם ככה נעדרת ערב בשבוע אז אני מעדיפה לא להוסיף. אבל אחרי תחילת אוגוסט אפשר בכיף.

[ניצן_אמ*]

כך או כך אני אהיה מבסוטה.
אני אדבר איתה בקרוב ואעדכונתך.

[גזר*]

שלום
אני אשמח אם תוכלי לעזור לי בדף על הקנדידה, תודה

[דלית_ב*]

שלחתי לך מייל @

_{אם לא קיבלת תקשרי אלי, אני לא אהיה שוב באינטרנט בקרוב}

[חלוקית_נחל*]

תודה מאוחרת @}

מה שלומכם?
יש מצב שתפציעו בחרב לאת?

שנה טובה ושמחה

[רותם_סנדק*]

שלום ניצן אמ, בהמלצתה של אמא ללי, אשמח להזמין אותך לדף יתרונות ההנקה לבריאות התינוק ולחוות דעתך על שאלה שלי שם בנוגע לצליאק.
תודה רבה ושבת שלום,
רותם.

[יעל_משבצות*]

ניצן,"נפגשנו" לראשונה כשחיזקת אותי באיזהשהו דף באיזושהי תקופה לפני כמעט שנה בנוגע להנקה..... זוכרת לך (-:
בכל אופן ראיתי שאת מעוניינת למכור ספרים אשמח מאוד מאוד לקבל את הרשימה לכשתיווצר אחת כזאת!
תודה, יעל

[ציל_צול*]

שאלה מחפשת תשובה - האם אפשר לעודד במהלך אמבטיה שמירה על אינסטינקט הצלילה של תינוקות כמו שעושים בשיעורי שחייה?
או בניסוח אחר - מה יקרה אם אצליל את בתי בת חמשת החודשים באמבטיה בלי ליווי של מדריכה מוסמכת?
גילוי נאות - בן זוגי כבר ניסה את זה. בפעם הראשונה הקטנה השתעלה ואחרי זה כבר לא קרה כלום והיא נראתה מבסוטה. הוא סיפר לי לאחר מעשה ואני נרתעתי.
למה זה מרגיש לי מפוקפק?
אם יש על זה תשובות מוסמכות באיזה דף אני אשמח להפנייה. תודה מראש.

[דאנה_אום*]

שלום. כאן דאנה. השארתי לך שתי הודעות בטלפון של הבית. (זאת אחרי שהתקשרת אליי לנייד והייתי באמצע שיעור.... אז לא יכולתי לענות)
מאוד התרגשתי שהתקשרת. אבל אז כרגיל נעלמת ואין להשיגך.

מתגעגעת מאוד (הראסטות שלי סופר התרככו ורציתי שתיראי )

וגם לשאול על "שיווי משקל" כי אני רוצה לבוא עם נויה וכו' וכו'. תתקשרי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[ניצן_אמ*]

היינו בחוצה לארץ שבועיים!

ציל, אפשר בהחלט. רצוי לדעת מה עושים. לאו דווקא "ליווי", יותר עקרונית ולראות פעמחת מישו עושה "כמו שצריך". אפשר לקרוא מעט ב תינוקות ומים
דאנהההה!!! היינו בחו"ל. ניסיתי להתקשר קודם לנסיעה, לא הלך.
יעל, אני אתאפס על עצמי ואפרסם. תודה לך
דלית, אתקשר בקרוב!!
רותם, אני תיכף באה.
חלוקית, שנה טובה גם לכם! לא יודעת אם חרבלאת בעתידנו, אבל נבדוק ונרגיש ונחליט. עכשיו שדאנה גם בעניין אז אולי נשנה דעתנו...

[אמא_ללי*]

יאללה ערב בנות?

[ניצן_אמ*]

בטח!
אני אשמח. רק תגידי איפה ומתי. יש לך את הטלפון שלי?

[אמא_ללי*]

לא בטוחה... תשלחי לי במייל ונמשיך את התיאומים שם יחד עם עדי?

[חני_בונה*]

על מה שכתבת לי בדף על הההשפעה האנרגטית.

[רונית*]

הנה כבר הגיע לו ספטמבר והבריכות התרוקנו מהמונים. אולי נפגש בגבעת חיים לשכשוך\ צלילה עם הילדים. יום ה מעולה בשבילי
רונית

[יעלפו_מהמושב*]

תודה!

[ציל_צול*]

באתי להגיד תודה. בגלל מה שכתבת בן הזוג פגש מישהו שמבין עניין והראה לו מה לעשות.
משם והלאה בתוך דקות ספורות הקטנה שלי נזכרה שהיא בעצם... דג.
ובן הזוג - בשמים. הוא תפס אומץ וההתקדמות היתה פשוט מטורפת.
איזה כיף...
תודה ושנה מעולה ("טובה" נשמע כל כך מעט יחסית לאפשרויות)

[עדי_ל*]

שלחתי לך מייל.

[יעלפו_מהמושב*]

תגידי, יש לך מושג לגבי מקומות מומלצים לשחיה עם קטנטנים בתל אביב?

[תמי_אמא_לשתיים*]

הי ניצן
תודה על הרעיונות. אנסה. אבל שאלות: מה זה ויטמיקס? וחמאת אגוזים - יש משהו כזה לקנות שהוא טרי, נקי, אורגני ומוצלח? או להכין?
לתחושתי , בענייני הנקה, למרות שבתי כבר בת שנתיים וארבע, לא מדובר רק בנושא של תזונה. כלומר, אנסה בשמחה את ה"חלבים" שהצעת (האמת , נשמע גם לי טעים) אבל איכשהו זה לא מסתדר לי כתחליף, במיוחד לא בלילה. מה דעתך בענין? בענין גמ"ל? לתחושתי יש לה איזשהו צורך לינוק בלילה (לא כל לילה, לפעמים בכלל לא, לפעמים פעם אחת ולפעמים שלוש) שנשען על כל מיני דברים, שאיני יכולה להסביר, ולכן אני לא מנסה לשנותו ופשוט נענית. זה בהמשך למשהו שאת כתבת כאן פעם (כל מה שאיננו יכולים להסביר ולכן עדיף לזרום איתו). זה מאוד חזק בתחושה שלי, אם כי כמעט סוטה בסביבה שלי (להניק בלילה ילדה כזו גדולה...).

[ניצן_אמ*]

לא כולם רוצים ויכולים להענות לכל הצרכים, גם אם הם ברורים להדהים. בפרט ובמיוחד אם הם "אמא לשניים." אני מוצאת שלמצוא שוב ושוב את המקום הנענה לצרכים בסופו של דבר לגמרי מתגמל אותי, ושנערמים קשיים מקשיים שונים כשאני לא. מה שבתורו הופך את המצב לתובעני יותר ויותר קשה למצוא בו את הזמן לצרכים שלי... בקיצור, מכיוון שהחלטתי ללדת ילדים עכשיו, ולגדל אותם בצורה מסויימת, אני (משתדלת, לא בהצלחה מסחררת) כן לגדל אותם ככל האפשר "באופן טבעי." כי אחרת יותר קשה לי, לא יותר קל לי.
ויטמיקס זה מעבד מזון רב עוצמה. חמאות אגוזים אורגניות יש לרוב. תזונתית זה מה שזה. זה לא חלב אם, זה חלב שקדים. זה לא מנסה להחליף חלב אם, זה חלב שקדים. אם את מרגישה שמכל הבחינות בתך וגם את זקוקות להנקה, אז... נסי למצוא אילו תנאים יאפשרו לך לעשות את זה במאמץ קטן יותר וביותר הנאה, ולא איך להחליף את זה.

למען הסר ספק - אני נגד גמילת לילה ואני בעד גמילה מובלת ילד באופן כללי. לדעתי ל&^% ת'שכל של תינוק על אור וחושך זה שרירותי ורק עוזר לאמא להיות ברורה עם עצמה. אין רע בלהיות ברורה עם עצמך. ברור לי לחלוטין שהמציאות לא מאפשרת את המותרות האלה (לתת לילד להוביל את הגמילה לאורך שנים) לכל אמא, ושגם לא כל אמא בכלל מעוניינת בזה או מרגישה שזה מתאים לה. הכל סבבה. בגלל זה, גם עניין הבננה, הוא לא גמ"ל מבחינתי ואני מודה שיהיה לי עצוב אם זו תהפוך לטכניקת גמילת תינוקות... אני תמיד הנקתי לפני הבננה. רק כשהיה לי ברור שהילדה פשוט מורעבת נתתי בננה. באופן כללי, יותר חשוב בעיניי לברר את המקום האישי, ולראות איך מצליחים למצוא את המקום שבו יודעים בדיוק מה רוצים ואיך רוצים ולא מתקרבנים.
כלומר, ברור שמי שרוצה לגמול לילה רוצה לגמול לילה. אבל היא גם רוצה שהילד לא יבכה ולא יסבול ולא יתלונן, ואם הוא בוכה אז... ולדעתי אי אפשר באמת לרצות לאלף ילד לעשות משהו שלא בדיוק מתאים לו כרגע וגם לרצות שהוא לא יהיה מאולף. זה לא יכול לעבוד. אני חושבת גם שלמילה אילוף יש קונוטציות מאד שליליות, אבל אם מפשיטים אותה מזה, ומתייחסים אליה בצורה נקיה - לגרום בצורה התנהגותית לכך שילד יקבל את המציאות שאני קובעת, מסיבות שהן לחלוטין שרירותיות בעיניו - אז אולי דבריי יותר ברורים... אם רוצים שילד שעוד לא מוכן לגמילת לילה יגמל מיניקת להילה שלא לפי צרכיו ורצונו אלא בזמנה של האמא, צריך לקחת בחשבון שמה שיקרה זה בדיוק זה. הוא יגמל בניגוד לצרכיו. אם זה ילך בקלות או לא, זה לא תלוי בטיב השיטה ההתנהגותית ("אני עשיתי את שיטת האור עם שלושת הילדים שלי וזה לקח בדיוק יומיים!" או "שיטת האור זה חרטא! שיטת הבננה רולז!") אלא במזג הילד, בעוצמת הצורך שלו, בבהירות של אמא שלו, ובמסגרת התומכת בה ובו באופן כללי.

[ניצן_אמ*]

רונית, אני אשמח.
יעל, יש את דף שחיית תינוקות, אני ממליצה על השיטה האינדיבידואלית קואופרטיבית. יש בבריכת עדן בנופך, ויש בבריכת לייף בהרצליה. הבעיה היחידה עם השיטה היא שהאנשים שמלמדים בארץ הם די קשוחים ויהירים (לא בעיה של השיטה. בעיה של האנשים) מבחינת תרבות המים זו שיטה עדיפה בהרבה. השיטה היותר נפוצה (איזי שפירא/ג'ימבורי) מעצבנת לי את העין ברמת הטיקים הקשים, אבל היתרון הגדול ביותר שלה זה שאף אחד לא יקח לך את הילד ואף אחד לא יניח שהוא יודע יותר טוב ממך מה לעשות איתו.
ציל, בכיף!
עדי, אבדוק כשתהיה לי עוד יד.. @}

[אמא_ללי*]

ניצן, כתבת מאד מאד יפה על נושא ההנקה/ גמילה. נגעת ללבי.

[ניצן_אמ*]

תודה

[אמא_נמרה*]

ניצן, כתבת מאד מאד יפה על נושא ההנקה/ גמילה. נגעת ללבי.

גם ממני.

[סלט_פירות*]

ניצן, שאלה לי לגבי עניין הבננה בלילה.
בננה?
אני יודעת שזה יתקבל מאוד בברכה אצל הקטנה שלי, אבל מצד שני נראה לי שזה יתן לה אנרגיה כך שבאותו רגע הלך הלילה.
מה עוד אפשר לתת בלילה בלי יותר מדי התעסקויות, אם יש צורך? (הבננה נשמעת לי כמו רעיון כל כך טוב, שאני לא מצליחה לחשוב על רעיונות אחרים).

אגב, לגבי אור וחושך, אמש היה לנו לילה פסיכי. היא בקושי ישנה ביום, היתה עצבנית בערב, נרדמה בהנקה לפני 8. קמה ב-3 (שזה לא רע. אין תלונות על החלק הזה) וינקה רצוף בערך שעה. וכשכבר היה נדמה לי שהיא נרדמה, וניתקתי אותה בלי מחאות והסתובבתי, אחרי חצי דקה היא טיפסה עלי וביקשה צ'צ'ני (צד שני). בשלב הזה נגמר לי. גם ככה כבר בקושי יש חלב וגם קצת כואב לי (כן כן, מה שאת חושבת), ובפעם הראשונה באמת סרבתי להניק אותה. כבר קרה יותר מדי פעמים שאמרתי לה לא ודי ויאללה מספיק אבל איפשרתי לה למשוך את הגופיה והנקתי אותה שוב ושוב עד שנרדמה. הפעם לא. היא מצידה, כמובן בכתה.אבל התחלתי לדבר איתה על כל האנשים והדמויות שהיא מכירה שעכשיו ישנים, הבכי קצת נרגע. כל פעם שהיא חזרה לבכות, הוספתי עוד מישהו לרשימה שאמור לישון באותו זמן... ובין לבין דיברתי על זה שעכשיו חושך וכשיהיה אור כולנו נקום ויתחיל יום חדש. ויש לי הרגשה שזה ממש חלחל אצלה להבנה שאין ציצי עד הבוקר. היא חיפשה דרכים שונות להרדם עלי, לקח (הרבה) זמן, ובסוף נרדמה. מיותר לציין שקמתי בבוקר שפוכה. ומצד שני הרגשתי שיש איזו פריצת דרך (שנתיים ו-4).
אני לא מנסה כרגע לגמו"ל. אם היא תגמול את עצמה כמו שאחותה עשתה בזמנו, בגלל יובש ושינוי בטעם - אין לי בעיה עם זה.
לילה עם התעוררות אחת שאחריה הנקה בשכיבה והרדמות חזרה ושינה משותפת עד הבוקר - זה מה שבדר"כ קורה ואין לי בעיה עם זה.

בקיצור, חוץ מלהשתפך לך פה בדף, עניין האור והחושך לא נראה לי מאוד שרירותי כשהילד בגיל שהוא מבין את הרעיון, ומבין שאמא לא מעוניינת להניק עד הבוקר. זה לא הרגיש לי שרירותי (רבאק, מה רציתי, לישון?), זה יותר הרגיש כמו איזה אסימון שנופל אצלה. אפשר לקוות ככה...

[ניצן_אמ*]

קודם כל לעניין השרירותיות - עשית בדיוק את ההבחנה שאני מדברת עליה. אור וחושך זה שרירותי, אמא לא מעוניינת - זו מהות העניין.
לגבי התעוררויות - אצלנו בבית יש איזו הבנה/ידיעה שאם יש התעוררות בלילה שחוצה איזה סף מסויים (של מצב שינה/ערות. כמו אצלנו, אם אנחנו מתעוררים ומספיק ישנוניים נחזור לישון בקלות ואם עירניים דיינו אז לוקח יותר זמן) אז זה לוקח כמעט בדיוק 4 שעות על השעון עד שהילד יכול לחזור לישון. כמו התעוררות אחרי שנ"צ.
לא קורה הרבה כבר כי הקטן הרבה יותר אוהב לישון מהגדולה.. אבל זה משנה את כל היחס שלנו ממאבק להחזרת השינה לידיעה שאין ממילא סיכוי, אז נערכים בהתאם, מחליפים בינינו אחרי שעתיים, עייפים מאד, מהבהבים שינה בעצמנו,אבל לפחות יש קבלה של המצב ואין מלחמה איתו או עם הילדים. אני גם לא מנסה להרדים את הילדים שלי אקטיבית. כשהם רוצים לישון הם באים לבקש לינוק ומקבלים. לפעמים בן-הזוג חצי מבקש שאני אניק אותם לישון, ואני אומרת שאין טעם, ויודעת על מה אני מדברת. זה רק יתסכל אותי ויהיה לי לא נעים, הנקה מעצבנת של פעוט מתפתל שמתחבר ומתנתק. לא רוצה. כשהם רוצים, הם באים, ואחרי עשרים שניות בממוצע הם נוחרים עמוק.
לגבי הבננה - זה לקח לי זמן להבין, אבל היו לילות של נדודי שינה עם הגדולה בפעוטותה, ולכאורה הכל היה שם, שד, מים, אהבה וסבלנות, ובהחלט גם עייפות, והיא היתה מתוסכלת ואומללה ולא הצליחה לחזור לישון (אם היתה שמחה וטובת לב אז לא הייתי שוברת את הראש בכלל) חשבתי שיניים, חשבתי כאבבטן, מה לא חשבתי. בסוף זה בא לי בהברקה - האפרוח רעב. מכיוון שזה היה יומיומי, שמתי בננה, וכשהגענו למצב הזה, כמו שאומרים הגששים, "רגע לפני..." נתתי בננה. זה היה כל כך מדוייק שהיא לא פעם התעלפה אחרי חצי בננה.
פעמחת היא נרדמה עם ענב בכל יד. הבננה היא לא מנדטורית. אבל היא מצויינת. אני גם לא חושבת שאת צריכה לחשוש מפרץ אנרגיה אחרי בננה. וגם, אם זה זה, זה יהיה כל כך ברור... כי אם היא הרוסה מעייפות ומה שמפריע לה לחזור לישון זה זה שהיא מורעבת, אז היא תרדם בצ'יק.
נסי ותהני.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ניצן, ראשית אני מבינה לגמרי מה את אומרת. ואפילו מסכימה עם רוח הדברים שלך - "בסדר, קשה להן, אבל למה למצוא פתרון שבא על חשבון הילד?" (העמדה שאני לעתים קרובות מוצאת עצמי בה בנושאים אחרים, למשל שליחה לגן בגיל דומה).

מצד שני, אני מודה, הקטן בהחלט משלם כאן מחיר כלשהו על זה שאמו החד הורית תפסה את הג'ננה לאחרונה, כי כל כך הרבה זמן החיים הפרטיים שלה התמצו בבלוגים בבאופן. עכשיו שזה מתחיל להשתנות, האיזון בהחלט מופר.

אור וחושך זה שרירותי, אמא לא מעוניינת - זו מהות העניין.
נכון. אבל "הציצי עייף בלילה" זה לא לגמרי שרירותי. אפשר להבין שאמא לא מעוניינת כי היא עייפה. וזה לא הסבר שקרי.

כלומר, ברור שמי שרוצה לגמול לילה רוצה לגמול לילה. אבל היא גם רוצה שהילד לא יבכה ולא יסבול ולא יתלונן, ואם הוא בוכה אז...
מה זה "רוצה"? היא יודעת שהיא עושה מעשה קצת אנוכי, אבל מקווה לכל הפחות למצוא דרך למזער את נזקי המעשה הזה אצל הילד. יש בזה גם ניסיון לשכך את רגשות האשם המסוימים... אבל זו לא עמדה צינית מיסודה כפי שהיא מוצגת.

הוא יגמל בניגוד לצרכיו. אם זה ילך בקלות או לא, זה לא תלוי בטיב השיטה ההתנהגותית ("אני עשיתי את שיטת האור עם שלושת הילדים שלי וזה לקח בדיוק יומיים!" או "שיטת האור זה חרטא! שיטת הבננה רולז!")
היכן שאת רואה התרברבות אולי, אני רואה שיתוף פשוט בין אמהות, בניסיון למצוא כאמור דרכים פחות מכאיבות לעשות את הנתק הזה.

[יעלפו_מהמושב*]

הבעיה היחידה עם השיטה היא שהאנשים שמלמדים בארץ הם די קשוחים ויהירים
יש מדריכים שאת מכירה וממליצה עליהם בבריכה בהרצליה?

[ניצן_אמ*]

קרוט, מותק יקרה שלי, על אמת. את מה זה הכנסת את הסיפור שלך לדברים שלי... כי אני ממש לא אמרתי ולא התכוונתי ל "אבל למה למצוא פתרון שבא על חשבון הילד" אני התכוונתי ל"זה פתרון שבא על חשבון הילד." נקי. בלי שיפוטיות. (כן, אני מוארת. או שסתם עוף מוזר, אבל נסי לארח לרגע את האפשרות שאכן בלי שיפוטיות.) אני מודה שהניסוח שלי היה מעט עקלתוני, אבל אם את רוצה את זה קצת יותר מזוכך אז הנה -
זה פתרון שבא על חשבון הילד. להכיר בזה, להבין את זה, לקבל את זה, מאד מאד עוזר לעשות את זה. כי הרבה פעמים הילדים בכעסם ובאי-הקבלה שלהם רק משקפים את הקונפליקט הפנימי שלנו עם זה שאנחנו לא רוצות בעצם לעשות דברים על חשבונם. וגם זה, לא מתכון בטוח, כי כפי שאמרתי, יכול לבוא לך, עם כל הדיוק האימהי והמפותחות והמודעות, ילד עם מזג עקשני, או עם צורך כל כך עז, שלא תצליחי. ואז יכול באמת לעזור להיות במקום שאומר "ניחא. עוד כמה חודשים יא מנאייק." ולארגן לעצמך את הפשרות במקום אחר. (כן לצאת עם הילדים, לאפשר להם ללכת לישון הרבה יותר מאוחר וכו'.)
כל מה שאמרתי זה שיש לזה מחיר. המחיר יכול להיות הקרע הפנימי אצל ההורה, החרטה, האשמה, הבושה, השד-יודע-מה, יכול להיות "טראומה לכל החיים" במובן זה שיהיה חסר עמום ונצחי אצל הילד (זה סתם בשביל המלודרמה, אני לא באמת מאמינה בזה.) ויכול להיות שהמחירים לצורך של אמא יהיו שהיא תסבול יותר בבוקר עם להעיר אותם, או יותר בבילויים כי הם שם, וכו'.

[אמא_ללי*]

מה זה "רוצה"? היא יודעת שהיא עושה מעשה קצת אנוכי, אבל מקווה לכל הפחות למצוא דרך למזער את נזקי המעשה הזה אצל הילד. יש בזה גם ניסיון לשכך את רגשות האשם המסוימים... אבל זו לא עמדה צינית מיסודה כפי שהיא מוצגת.
אני חושבת שדווקא מתוך התפיסה שהמעשה הוא אנוכי ושהוא גורם נזק לילד נובעת כל התסבוכת ורגשות האשם, והרצון שזה יהיה חלק ובלי תלונות.
בשונה מתינוקות זערוריים, בעיני בגילאים המדוברים כאן זה לא בהכרח עושה נזק, יש מכלול מורכב של גורמים. ברור שיש פעוטות שעדיין ממש צריכים את היניקה בלילה, אבל יש גם לא מעט כאלה שזה פשוט כרוך בשינוי (לא נעים) של הרגל ואחרי שעוברים את תקופת השינוי והמעבר מתבססת שגרה חדשה שהיא נעימה לא פחות (ושוב, אם זה לא קורה זאת יכולה להיות אינדיקציה לכך שיש שם צורך יותר עמוק).

מה אני בעצם מנסה להגיד פה? שאנחנו כאמהות צריכות להיות מאד קשובות לעצמנו, לצרכים שלנו, למה אנחנו יכולות ולא יכולות לעשות. ויש שם איזה גבול דק בין להמשיך לעשות משהו שכבר לא כל כך נעים (אבל נסבל) לי כי אני יודעת שהילד שלי עוד צריך את זה מאד, לבין להפוך לקרבנית בתוך הסיטואציה ולהרגיש לגמרי מסכנה וחסרת אונים. ואף אחד לא יכול לקבוע בשבילנו את הגבול הזה או להגיד לנו מתי הוא הגיע (וזה גם שונה בתקופות שונות, מילד לילד, מהנקה להנקה וכו').
אצלי, ההבנה שהגענו לנקודה שבה אני לא מסוגלת יותר, מאד עזרה לי להכיל את הקושי שלה ולהיות פנויה ללרכך את התהליך עד כמה שאפשר, כי לא הייתי עסוקה ברגשות אשם ובפחדים מנזקים. יכולתי להוביל אותה בבטחון ובאהבה אל השלב הבא....

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

@}
(לשתיכן בעצם)

[אמא_ללי*]

סוג של אמרנו אותו דבר, כל אחת בשפתה....

[תמי_אמא_לשתיים*]

ווהאו כמה מילים (מעניינות) זרמו כאן מאז שנכנסתי עם שאלותי.
ניצן תודה רבה על תשובתך המפורטת. היא מתיישבת לגמרי עם תחושות הבטן שלי. אני דווקא לא מסתבכת עם ענייני הלילה, רק תוהה בעניין מדי פעם. אולי כי ברור לי שאין לקטנה שלי שום "בעיה" - היא ישנה מעולה (בדרכה שלה), מתעוררת כמה פעמים לינוק ונרדמת מיד (ולא רעבה בשביל לאכול בננה...). מבחינתי זה לעיתים מעייף ומציק ולעיתים נעים ונחמד. תלוי. בכל אופן אני זורמת איתה.
אני מאוד מתחברת לחשיבות של ההכרה בקונפליקט - כשהוא קיים. שונאת שמנסים לטשטש אותו (זה הכי טוב לילד כי הוא זקוק לשינה רציפה בלילה. הכי נכון לו מה שבדיוק מתאים לי). ממרומי אימהותי לבנת השיער אני יודעת שיש מצבים שבהם הצרכים (לעיתים הדוחקים) של האמא לא מתיישבים עם הצרכים (הדוחקים והראויים) של הילד. מבחינתי ההכרה בכך כבר מקדמת לשלב טוב יותר, לגמרי מוציאה אותי מקורבנות וגם מנסיונות אילוף של הילדות.
גם אני חושבת שענין האור/חושך הוא תמוה למדי, נדמה לי שהוא יותר קשור לצורך שלנו להצדיק את מה שאנחנו עושים (כמבוגרים) מאשר לצורך של הילד בהסברים. כיוון שהקטנה שלי היא מהסוג שתיארת כאן במדיוק (עקשנית עם צרכים מאוד ברורים ועזים) מצאתי שהכי הכי נעים לכולנו להענות לה ככל האפשר. במגבלות ההתחשבות בצרכים הבוערים של שאר השותפים לעסק המשפחתי. אבל אני מודה שלעיתים אני תוהה - מתי ילדים גומלים את עצמם מהנקה - האם זה באמת קורה? אולי אוכל לספר בעצמי עוד כמה (עשרות?) שנים...

[ניצן_אמ*]

נדמה לי שהוא יותר קשור לצורך שלנו להצדיק את מה שאנחנו עושים (כמבוגרים) מאשר לצורך של הילד בהסברים.
דיוק משובח. בול לזה התכוונתי.

מתי ילדים גומלים את עצמם מהנקה - האם זה באמת קורה? אולי אוכל לספר בעצמי עוד כמה (עשרות?) שנים...
כנראה שכל אחד בזמנו, ודאי שלא לנצח, ויש אומרים שכשזה נגמר מתגעגעים...

[אנד_לוסיה*]

מעניין פה @}
מצחיק, הרי יש בבאופן המון דפים על גמילה וגמילת לילה, אבל כאן זה כאילו כיתה למתקדמות. כאילו, having said all that, בואו נסתכל יותר באומץ פנימה ונחדד את זה עוד.
<אנדלוסיה הכינה השבוע חדר ילדים, אבל עוברת לישון בו אי שם באמצע הלילה, עם הנקה או בלי...>
<פרטים במארז>

[סלט_פירות*]

תודה ניצן @}
אמש היא אכלה ביצה קשה לפני השינה. ישנה מ-9 (בערך) עד 5.
ב-5 ינקה ברוגע, איזה תענוג, וחזרה קצת לישון, וקמנו סופית ב-7.
(אם אחותה לא היתה מעירה אותי ב-4, אז בטח לא הייתי עייפה עכשיו...).

תודה שחידדת לי את עניין האור והחושך. זה לגמרי תלוי בי.
ואחרי נסיון לגמ"ל שהתארך מדי ולימד אותה לצרוח, המסכנה, קשה לי לסרב לה. אבל נראה לי שיש עכשיו בשלות, שהנה - עבדה באותו לילה. ואולי גם תעבוד בהמשך.

[רונית*]

הי ניצן
אז בסוף הגענו לבריכה בחמישי אבל אתם לא וגם לא אף אחת מהמוזמנות....
לא נרשם כהברזה כי ממילא היינו צריכים להיות באזור והתכנית היתה להכנס לבריכה תחילה.
היה ממש כיף .באתי רק עם הצעיר שחולה על מים מאז ומתמיד ועכשיו גם עם מיומנות בעקר של צלילה.זכר את נהר שצוללת ושמח לקראת את הפגישה.
אבל פגשנו חברים אחרים ולקראת שתיים כבר היינו צריכים לעזוב. מתוכנן לי להיות שוב בחמישי שאחרי סוכות נדמה לי השביעי באוקטובר. אפשרות טובה מבחינתי אם כי אז הזמן שלי קצוב ,עשר עד אחת וחצי גג .
פתוחה לעוד הצעות לזמן למפגש בריכה. יש לי תחושה שלנהר ואלון יכול להיות עכשיו חיבור.
ואולי נעבור לשיחה בטלפון או במייל ,אין לי את שלך. שלי[email protected] .
ובנתיים שנה טובה וחתימה מצוינת.

[יעלפו_מהמושב*]

הבעיה היחידה עם השיטה היא שהאנשים שמלמדים בארץ הם די קשוחים ויהירים
יש מדריכים שאת מכירה וממליצה עליהם בבריכה בהרצליה?

[ניצן_אמ*]

יעלפו, יש אחת מתוקה לאללה, שאני לא יודעת אם היא עוד שם, ואני לא זוכרת את השם שלה... למרות שעבדנו קצת זו לצד זו. (התינוק שלי היה בן כמה שבועות) סה"כ חבר'ה חמודים, אם לא בא לך על מישהו, אל תתני. לדעתי שווה לנסות שם.
רונית, במייל. שלי בראש הדף.

[יעלפו_מהמושב*]

תודה!

דרך אגב, אני מחכה שתעדכני את הפתיח של הדף, רק כדי לגלות איך קראת לבנך

[ניצן_אמ*]

אה, גמא.

[ניצן_אמ*]

(חולם חסר. גומא.)

[יעלפו_מהמושב*]

ידעתי שזה יהיה שם יפהפה ומיוחד

[ניצן_אמ*]

תודה

[יעלפו_מהמושב*]

היי, חזרתי לספר שהיינו בבריכת לייף בהרצליה בעקבות ההמלצה שלך, והיה ממש נהדר! אמנם רק פעם ראשונה, אבל הקטנצ'יק (עוד לא בן שבעה שבועות) שרד בגבורה ארבעים דקות של תרגילים במים. אני נהנתי מאוד מאוד ואני מקווה שגם הוא.

[ניצן_אמ*]

יופי לשמוע. נדמה לי שזו שאני מעריכה מאד ומחבבת זו קרן. אם זו אותה אחת אין לי איך לדעת.

[קרן_שמש_מאוחרת*]

הי ניצן, אני יכולה לבקש ממך להעיף מבט בשאלה שלי בדף השפעת פשפוש על תחתית האגן. ?

[פלונית*]

שלום ניצן. לפני כך וכך חודשים (נדמה לי שהיה זה במרץ) שאלתי שאלה על טחורים, יריות, גומיות ועוד. העצות שלך עזרו לי מ א ו ד! לא יאמן איך שרפרף קטן פתר את כל הבעיה. דבר שהכירורגית המלומדת (שאפילו מומלצת כאן באתר) לא חשבה להציע. אחרי שנים של דימומים- באחת הכל פסק (טפו-טפו חמסה חמסה). תודה על ההתייחסות והעזרה. מיכל

[ניצן_אמ*]

מיכל, כיף לשמוע.

[יעלפו_מהמושב*]

אהלן. לא יודעת איפה המקום הנכון לשאול אותך, אז מנסה כאן, אם כבר כתבת במקום אחר, תגידי, ואלך לקרוא שם.

בחודשיים ומשהו האחרונים, מאז שאני בבית עם התינוק, יש לי הרבה מחשבות על איך מסדרים את החיים מחדש סביב הורות. אני תוהה איך זה אצלך, זאת אומרת- את בבית עם הילדים, ומה אתם עושים כל היום? ובעיקר מה את עושה שהוא למען עצמך (למען ההתפתחות האישית שלך) במהלך הימים? טוב, יש לי עוד הרבה שאלות, אבל אם תעני לאלו זה כבר יהיה הרבה מבחיניתי...

[ניצן_אמ*]

אני חושבת שאני לא דוגמא טובה. כרגע אני מעבירה את הזמן עד ההגירה, וזה מרגיש נורא מייאש. קצת תחושה של התעפשות וקיבעון.
כשהייתי עם הגדולה בלבד, למדתי ועשיתי סטאז' בשחייה לתינוקות, ואח"כ עבדתי במשך שנה שלמה עד שנסענו לבוסטון.
בבוסטון אמנם לא עבדתי, אבל עבדתי בלהיות אמא בבית. זה אומר שהייתי איתה בהמון פעילויות שהיו מהנות עבורי (בניגוד ללהיות נהגת) עם אנשים מקסימים והיא התלוותה. כמובן שהיינו המון בבריכה ובאגמים וגם שחינו עם תינוקות אחרים, אבל זה לא היה תמורת תשלום.

[יעלפו_מהמושב*]

הבנתי. גם קראתי אותך באיזה דף (משהו כמו מרכוז הילד או שחרור הילד ממרכוז) והשחייה עם נהר באמת נשמעה אידיאלית (אם כי עבודה עם תינוקות זה משהו שבעליל לא מתאים לי, רק כי במקרה יש לי ילד שהוא תינוק עכשיו). מממ... לא יודעת, זה גורם לי להתחבטויות עזות, הניסיון הזה למצוא חיים שייטיבו איתי ועם הקטן הזה.

חוץ מזה, מהגרים לאן?

[ניצן_אמ*]

קנדה.
אני בטוחה שתמצאי את הדרך שלך. אני אפילו לא טיפונת מודאגת.
אצלי אחרי כמעט 15 שנה בהייטק, החיים הסתדרו יופי-טופי בבית עם הילדים.
ובכל זאת, מצב החיכיון הזה לא בריא לי. אני מקווה שהאנרגיות היצרניות יתעוררו ברגע שנרצה להכות שורש היכנשהו..

[יעלפו_מהמושב*]

קנדה מעולה. אח שלי, אשתו ו2 ילדיהם גרים בוונקובר כבר 5 שנים ומרוצים עד הגג. החיסרון (בשביל המשפחה בארץ) הוא שזה רחוק, ממש רחוק.

[ניצן_אמ*]

טוב, זה יותר קרוב מניו זילנד, אז הם לא יכולים להתלונן.
אנחנו נהיה באיזור ונקובר. אם מתאים לך לקשר בינינו, אני יותר מאשמח!

[יעלפו_מהמושב*]

בשמחה רבה, אשמח לך מייל

[אמא_ללי*]

אנחנו מספיקות להיפגש לפני שאתם ממריאים?

קיוויתי שנגיע לפארק הירדן ובסוף זה לא קרה.... אני ממש אשמח שנקבע משהו.

[ניצן_אמ*]

היתה איזו שמועה שאת מגיעה, ואז לא נפגשנו, וחשבתי שזה רק התפספס (לצערי כי רב)
תשמעי, דברי עם החברה שלך הזותי, ובואו אלינו בחמישי הזה. סבבה?

[דאנה_אום*]

רגע, מי עוזב, מה עוזב ? כבר ? לעצור הכל
מתי נפגשות ?

אמרת כשתתאוששי מהפארק...
התאוששת?

יאללה (-:
...'תקשרי

[ניצן_אמ*]

צפירות הרגעה, יש עוד כמה חודשים.

[חלוקית_נחל*]

[אמא_ללי*]

תשמעי, דברי עם החברה שלך הזותי, ובואו אלינו בחמישי הזה. סבבה?
לא יכולה מחר, אני ביום עיון של אייפק. אוף.

איזה שעות מתאימות לך בכלל?

[ניצן_אמ*]

אחהצהצוהוריים או ערב, עדיף בחמישי כי אז זה יכול להתכנס אל הלילה בנחת בלי חשש מעבודה או מביצפר אח"כ.
שבועבא?

[אמא_ללי*]

ערב בעייתי לי בד"כ... אלא אם כן תבואו לכאן. יש סיכוי? אנחנו מדברות על פגישת בנות בלבד, או עם טף ובני זוג?
חברתנו אוטוטו יולדת אז אני לא בטוחה שזה יסתדר כמפגש משותף.

ובעניין אחר - אשמח לדעתך המלומדת בנושא בשר. גיליתי היום אצל הקצב (בלדי) שיש שתי אפשרויות לבקר טחון - כזה מבשר טרי שמגודל בארץ, בתנאים ממש לא משהו מן הסתם, ובקר מיושן מהקפאה, מה שעל פניו נראה לי פחות טוב, אבל שמגיע מארגנטינה וגדל באחו, לפחות לפי מה שהם אומרים.
איזה עדיף בעינייך? וכמובן אם יש לך עוד תובנות כלשהן בנושא...

[ניצן_אמ*]

מיושן? אבל איזה בשר? אותו בשר? בשר שאוכל אחרת מחו"ל? לא ציינת.
בעקרון מוזמנים טף וזוג. אם בא לך בנות, סבבה. אבל זה צריך לקרות לפני שהיא פוקעת ולפני שאנחנו עוזבים? זה לא משאיר המון זמן.
מציעה שוב את חמישי הבא. את מוזמנת לסרוג מזה איזו כפפה שבא לך, ולהרים אותה.

[אמא_ללי*]

אולי לא כתבתי ברור -
הבשר המיושן מהקפאה הוא בשר מארגנטינה שגדל באחו, עבר יישון, הקפאה, ונמכר מופשר
הבשר הטרי הוא בשר שגדל בארץ, של "אדום אדום".

יאללה מרימה וסורגת - רוצים לבוא אלינו בחמישי הבא? אנחנו בבית החל מ- 1:30 בצהריים.

[ניצן_אמ*]

נבוא בכיף. הייתי הולכת על הארגנטינאי. באדוםאדום אני לא נוגעת.

[ניצן_אמ*]

אויש, דילגתי על השורה הזו כמה פעמים, לא ייאמן. _{אני קרועה מעייפות}

[אמא_ללי*]

מגניב! {@

אשלח לך כתובת וכו' במייל.

היתה לי הרגשה שזה מה שתגידי בקשר לבשר, זאת גם נטיית הלב שלי. ודווקא המקומי עולה יותר מכפול כי הוא טרי ולא מהקפאה, אבל נראה לי שבמכלול השיקולים זה פחות משמעותי מאשר איך הפרה חיה ומה היא אכלה....

[ניצן_אמ*]

מסכימה.

[חוט_השני*]

[אמא_ללי*]

שלחתי לך מייל

[תמרוש_רוש]

היי ניצן
פתחתי דף שוביניזם בזוגיות טובה. אשמח לשמוע את הרהורייך בסוגיה

[תמרוש_רוש]

אז אתם מהגרים!!!
(הרגע ראיתי)
ברכותי שלוחות אלייך.
שיהיה לך קל וטוב.
ותפגשי אנשים מקסימים.
@}@}@}

כנראה שגם הפעם לא נזכה להתראות... אני בארץ כל אפריל.

[ניצן_אמ*]

ברור שיהיה קל וטוב ואנשים מקסימים, אין לי צל של ספק בזה. תודה רבה על האיחולים.
לא נהיה פה באפריל לצערי. :-\ (ולשמחתי )

[יעלפו_מהמושב*]

היי ניצן, הפצפון אמנם רק בן שלושה חודשים, אבל אני כבר נערכת (מנטלית) קדימה, ותוהה לגבי התחלת מוצקים. קראתי את מה שמצאתי ברשת, אבל תהיתי איך זה עובד בגרסה הלא מבושלת-מרוסקת-ותנו-גם-קורנפלור. אשמח לשמוע תובנות (ואם יש דף בנושא, כמובן שאשמח גם).

[ניצן_אמ*]

תינוקות ומזון חי?

[יעלי_לה]

כמה את רוצה על המייבש?

[דניאלה*]

כמה את רוצה על המדיח...?

חוץ מזה נשמע שיש דברים שווים. את עושה איזה גראז' סייל או משהו? איך זה הולך?

את יכולה לענות לי כאן או ב-daniwind בג'ימייל.

רוב תודות

[נטע_ש*]

איזה רהיטים מאיקאה יש? (לא הבנתי מה שכתוב בסוגריים...)

[ניצן_אמ*]

אני מתלבטת בקשר לגראז' סייל. כנראה שלא יהיה מזה מנוס...
לא כתבתי שם, אבל חלק מהדברים יוכלו להמסר רק בעוד חודשיים בערך (מטבע הדברים מדובר במדיח ובמכונת הכביסה, ובגלל שמתחיל חורף אולי גם המייבש יהיה יותר נחוץ, עד עכשיו הוא לא כל כך היה בשימוש, אז כדאי לקחת את זה בחשבון, אם יש לחץ, כנראה שאנחנו לא הכתובת בקשר לפריטים אלה)
רהיטים אפשר לראות ולקחת די במיידי. מדובר בכמה סיפריות מסוג DOCENT של איקאה, מצויינות, וכמה רהיטי MAGIKER גם איקאה. בגימור שאנחנו עשינו (דלתות שחורות ולבנות, דלתות זכוכית, מגירות שחורות. אנחנו חילקנו את זה ככה שהשחור למטה והלבן למעלה, ויחד עם יחידה אחת שהיא כוורת 6X3 יצא מאמםםםם.) חוצמיזה יש רהיט כזה של אנטרטיינמנט סנטר - מתאים לטלויזיה גדולה, ועם מגירות ענקיות למדיה ומדף נסתר למכשירים רלבנטיים. (דיסקים, וידאו, DVD, ואצלנו גם מחשב מדיה שוכב) הכל מוסתר ויפה. את הסלון אין לנו לב למכור. גם הוא בעיצוב אישי ומושלם לילדים.

אז מתחילים בזה, בהמשך (אם נצליח לשחרר...) יש פסנתר חשמלי מאד איכותי, אפני כושר למקצוענים (לא להרזיה, לרכיבה רצינית.) ועוד.

[קרן_שמש_מאוחרת*]

ניצן, יכול להיות שאני מתעניינת בכיסא הנקה ובהדום. יש לך תמונה ומחיר עליו? אני בשדה בוקר כך שאשמח לראות לפני שאני עושה מאמץ להגיע. אם רלוונטי, אודה לך אם תשלחי לי מייל עם הפרטים [email protected]

[ר_ו_ת_ה*]

ניצן, אני מביעה עניין בשולחן הנפתח, הכסאות והמדיח. ואולי גם המייבש (זה תלוי במחיר של המייבש כי יש לנו אחד מקולקל שאינו בשימוש).
הכל תלוי במה מצבם/חינם ובמחיר כמובן. כלום לא ברמת הלחץ (זה בהקשר לגילוי הנאות שלך לגבי לוחות הזמנים הלא ברורוים)
תוכלי לשלוח תמונות? מחירים משוערים?
אני ב-[email protected]
תודה @}

[דניאלה*]

אני מתלבטת בקשר לגראז' סייל. כנראה שלא יהיה מזה מנוס...
תחשבי על זה שזה בטח יחסוך טפטוף בלתי פוסק של מבקרים, מה שעלול להיות יותר מציק.
לי אין בעיה עם תאריכי היעד. אשמח לראות את המדיח ואת הרהיט של הטלוויזיה,
וכמובן לשמוע מחירים. תודה

את הסלון אין לנו לב למכור. גם הוא בעיצוב אישי ומושלם לילדים.
וואו. נשמע שווה...
אם בסוף יהיה לב אז אני בתור (-: