ניצן אמ

חיפשתי בלגדל ילדים בלי להרדים? ולא
מה, גם הדף הזה נעלם? למה הוא עם סימן שאלה? זה אחד הדפים שסימנתי לעצמי (בראש) לקרוא יום אחד... ועדיין לא קראתי...
(סליחה שמתערבת לכן בדיון... סתם באתי להציץ מה קורה אצל ניצן וגם אני רוצה לדעת מה קרה לדפים...)

הדף נמחק לבקשת מי שפתחה אותו.

לגדל ילדים בלי להרדים חי וקיים. הסימןשאלה זה בגלל שלא שמתי סוגריים מסולסלים אחרי ה-ב.

אפשר לחפש את הגריין?
רעיון טוב. הוא נמצא רק בדף הגריינים, אז מחקתי אותו.
(כנראה נמחק לגמרי, כי הוא פשוט חזר על דברים שנכתבו בלגדל ילדים בלי להרדים)

~אגב,
את מתעלמת מהמייל ששלחתי לך ואני אוכלת סרטים. מה, יצאתי בו עד כדי כך דפוקה שאפילו תגובת בוז אני לא מוציאה ממך?
טוב, אני יודעת שאלה רק סרטים, אבל דעי שאני מכרסמת אותם לאטי ככל שהימים עוברים~

תודה @}

ע, לא התעלמתי בכלל. באמת באמת באמת שלא ראיתי. יתר על כן, רק עכשיו ראיתי ששאלת על זה, וכבר התכתבנו. אז צאי מהסרט.

הילהלה, פרחים על ראשך @} @} @}

תתפדלי
אין לי מושג במה מדובר אבל אין לי אטצמנט לדפים ישנים שלי ובטח לא להעברות אוטומטיות

אני צריכה שוב תמיכה: לגבי המפגש בחירות, הרוב רוצים לפרסם באתר, ויש מיעוט שמתנגד. מה לעשות??? את יודעת איזו נטית התגלגלות יש לדברים האלה כאן... P-:
(כלומר, באיזה דף שלא יוחלט בסוף: שרון, צפון...)

את מתכוונת למפגש שמפורסם פה ממילא כבר חודשים? ההבדל הוא שיש יותר פרטים ומידע? אפשר להחזיר לעמימות שהיתה. אבל לא נראה לי לעניין עכשיו להעלים את זה, זה פה כבר שנים.

הי ניצן,
את רוצה לשמור את ניצן אמ מבקשת עזרה?
לא להיעלב, רק שואלת

התלבטות בדף קקי שחור:
לאחד עם מירקם הקקי שעוסק גם במבוגרים או עם צבע הקקי שעוסק עד כה בתינוקות/ילדים ?
מה דעתך?

לא חשוב לי במיוחד. תני לי יומיים לשמור אצלי.

קקי שחור, לא מכירה. נראה לי לצבע הקקי.

את מכירה, כתבת בו.

זה דף קצרצר, אשמח אם תיכנסי,
הוא פשוט לא כל כך מתאים לצבע הקקי, אחרת זה היה ברור

"פה"[email protected]

ניצן יקירתי,
מתנצלת, רק עתה נכנסתי וראיתי את שאלתך מלפני שבוע...
אפשר לאחד עם כל מה שנראה לך מתאים.
אני לא לדעת עריכה טוב עושה אז שמחה מה את מחליטה טוב בסדר עם הטדליק.
וגם מחשב וטדליק לא יושבים ביחד בזמן אחרון, אז לא מחכה הבאופן עד מתי שטדליק נזכרת הוא קיימת.
|פרח|

היי ניצן!
אני מלמדת שחית תינוקות באזור עמק האלה. וגם אמא ל-3 ילדים. למדתי אצל רחלי אור מחיפה לפני כ-7 שנים בקורס של אוהלו. וחוץ מזה אני הידרו תרפיסטית ג'האריסטית ועוד... במים. מדי פעם קוראת מה שאת כותבת בנושא ורוצה לשתף שאני ממש לא מתחברת לשיטה שלמדנו בקורס -הרבה ג'ימבורי ולא מספיק התפתחותי וקשוב לצרכי ההורה והילד.
עם הילדים שלי תמיד עבדתי איך שהתאים בהתאם לסיטואציה, גם כשהלכתי איתם לשיעורים בשיטת הג'ימבורי.
הייתי שמחה לקבל עוד כלים וחיזוקים כדי שאוכל ליישם ולהרגיש בטחון כדי לעבוד בגישה האינדיווידואליסטית התפתחותית.
את יודעת איפה אפשר ללמוד בארץ? אשמח לעצות ורעיונות ממך,
תודה

איילת אהלן, תודה על המחמאה שבלשאול אותי.

אני חושבת שאין תחליף לנסיון בעבודה. שברגע שאת במים, את יכולה אולי להשען על השלד של מבנה השיעור שלמדת, אבל לאט לאט להמציא את עצמך מחדש. במקום ללמד את ההורים את השירים, ללמד אותם לעשות ג'הארה וואטסו לתינוקות. (נשבעת) עם זאת, השיטה הא"ק כל כך שונה בתפיסה שלה, שאני חושבת שללמוד אותה תיאורטית בהחלט בהחלט מוסיף נדבך רציני של ידע ותוקף למעשים.
התפתחותי וקשוב לצרכי ההורה והילד. זה ממש לב השיטה השניה, למרות שכבר ציינתי בעבר שזה נלקח חזק לכיוון של התפתחות ופחות לקשב, פשוט בגלל הסגנון האישי של האנשים שעושים את זה בארץ. וזה, אותי, מצער. אני נוטה חזק מאד לקשב ולכבוד לזוג הורה-ילד וחזק מאד למתן כלים כדי שיהיה בי פחות צורך.
לימודים - במרכז שיאים באוניברסיטת תל אביב.
עצות ורעיונות, אני לא יכולה להתחייב על מפגש כי אנחנו על גלגלים לקראת עלייה מהארץ (6 שבועות) אבל אם נצליח משהו, אני אשמח ללמד אותך כמה דברים בעצמי.

היי ניצן, קודם כל תודה על התשובה המושקעת!

בהחלט אני מנסה להמציא את עצמי עכשיו. אני רוצה לשאול אם את היית שרה שירים בשיעור או שממש רק הסברים ודיבורים?

בדרך כלל היום אם אני שרה שירים אז אני קודם מסבירה את התרגיל ואת המשמעות ההתפתחותית שלו ואז מוסיפה שיר אבל עוברת מהורה להואה ועוזרת באחיזות ובמנחי הגוף
אני גם מדגישה את עניין הרפלקס החברתי וההתנהגותי שההורים משרים על הילד וכמה חשוב שההורה ירגיש נוח ובטוח עם עצמו ועם התנועה שלו במים, לכן אני מלמדת את ההורים לעמוד נכון עם הגוף שלהם במים ולנוע בחופשיות, לא לפגוע בגב- יציבה נכונה וכו... למשל , אם עושים נדנדה במישור הטרנסוורסלי, אז התנועה באה מאגן ובטן של ההורה והוא מעביר משקל מרגל לרגל ולא מניע מהידיים את התינוק.

אני גם שוקלת לעשות קורס ג'הרהל'ה לתינוקות וילדים באפריל השנה

אם קלטת את הראש שלי ויש לך רעיונות בשבילי, אפילו חומר כתוב, או הפנייה לחומר תיאורטי, אשמח לקבל ממך.

תודה רבה

לא שרה בכלל. לא שאני שרה לא יפה, אני פשוט לא מתחברת לקונספט בכלל. נראה לי מאולץ ומטומטם. (סליחה.)
גם אני מדגישה את התנועה של ההורה במים, אני בעצם מעבירה להורים מיני קורס הדרכת שחייה בתשלומים ובעדינות שלא ירגישו שהם בקורס.

אין לי חומר תיאורטי. בשעתו ביקשו ממני לתרגם את החומר לאנגלית, אבל מאז עברנו יבשות פעמיים, אז אני לא יודעת איפה זה

קורסי טיפול לילדים זה נחמד מאד. אני לומדת וואטסו בעצמי בלי הכשרה חיצונית עם מתנדבות מקסימות שמקבלות ממני טיפולים חינם בתמורה

הן גם צריכות להגיד לי מה נעים ומה לא, מה יושב טוב ומה לא. יוצא שווה לכל הצדדים. הבעיה עם לימוד טיפול לילדים זה שאת המטפלת, ואין שם הדרכה לגבי איך להעביר את זה להורים. אני חושבת שאם יש לך רקע מספיק בטיפולי מים במבוגרים, את יכולה להעביר את העקרון לילדים בעצמך, לא צריך להקדיש לזה לימוד נפרד. תרגילים מאד מאד שגרתיים במים נחווים בצורה מאד עוצמתית אצל תינוקות. לפעמים אני מבקשת מההורים לתת לי לעשות להם בדיוק את אותו התרגיל כדי שהם יבינו מה הם מעניקים לילד.
אני מהססת אם להגיד לך שאת צריכה להשקיע כזה סכום גדול בשביל הרקע התיאורטי (חצי מהקורס הוא במים, אגב, ויש שם המון למידה.) אולי את יכולה לבקש לבקר אצל שמעון בבריכה ולהשתלם אצלו קצת? מה שאני עשיתי זה שהתנדבתי לעבוד איתו בתמורה לשהות של בתי התינוקת איתי במים. קיבלתי ככה סטאז' מעולה ושיעורי שחייה לתינוקות חינם

אני בטוחה שהוא ישמח לדיל דומה לתקופה מסויימת אם יש לך את הרצון להשקיע בנסיעות בשביל הנסיון והחשיפה לגישה ולעבודה הטיפולית שלו.

אוף. מרגיז. תהנו לכם. אני אסבול בטיול משפחתי ארוך בארה"ב בואכה ביתנו החדש בקנדה.
את מתחרטת? יש עוד הזדמנות להתחרט?
וכתוב לי פה בצהוב - קושי אינו בהכרח סבל

אורי, אתה מאד מאד ליטראלי לפעמים

לא, כנראה שלא אסבול, ואני בוודאי לא מתחרטת. פיוווווו....
תודה על הדאגה יקירי.

עקרות בית נואשות
מדקה 34:20 ובמשך כחצי דקה.
חשבתי עליך.

טוב, תסבירי למה, לאחרות, שלא יחשבו שזה בגלל שאני מאמינה שאמהות צריכות לעשות הכל עבור הילדים שלהן!

(תודה

)

מה, יש כאן מישהי שעוד לא קראה את חינוך לעצמאות ?
(לא יכול להיות

)

עכשיו בטוח יקראו.

מעניין אותי מה שכתבת בתזונה אינסטינקטיבית על הקטע של האמהות ודיכוי האינסטינקטים, כיוון שכידוע לך אני אחת מאותן מרפאות בעיסוק

שמקיפות אמהות ואומרות להן לעשות דברים.
ואני תוהה מה בפרקטיקה שלי עובד בכיוון דיכוי, ומה בה יכול לעבוד בכיוון של הבאה ליתר איזון ואמהות אינסטינקטיבית.
בא לך לפרט קצת מחשבות?

בטח

את הרי יודעת שאני עובדת עם תינוקות. הגישה שלי היא של העצמה והעברת כל הסמכות להורה.
אני מלמדת אותם איך להיות המטפלים של הילדים שלהם. מבחינתי אני פחות מטפלת בתינוק, ויותר נותנת כלים להורים כדי שיהיו הם עצמם המטפלים.
אמנם יש לי הרבה יותר נסיון בידיים, ואני יכולה להשתמש בו כדי לאבחן וכדי להחליט במה להתמקד, אבל תכל'ס הגישה שלי היא שאין שום "חוכמת נסתר" ששמורה רק לי, אלא שאת כל מה שאני יודעת, הם יכולים גם. אם יש עניין בהבנה יותר מעמיקה ועקרונית, אני יותר מששה לחלוק את זה, אבל גם אם אין, אני עוזרת להם ללמוד את הילד שלהם, ולסמוך על עצמם ועל המשוב מהילד.

עוזר?

שליחה על ידי גוגוס* » 24 מרץ 2011, 05:18

תמר, אפשר להצטרף עם הצעה פרקטית מדברים שראיתי?
אולי את עושה בדיוק את זה אבל אין לי מושג.
לפתוח כל מפגש עם הורה בצפייה במה שהוא עושה. לבקש מההורה להראות מה הוא עושה עם הילד ולבקש ממנו להגדיר את הבעיה. לא להציע אבחון שונה משלו, גם אם יש לך כזה. אין צורך לאשר אבחון מוטעה שלו אבל אפשר פשוט לא לאבחן. זה נורא קשה, אני יודעת. הורים רוצים לדעת מה הבעיה והם מצפים לקבל אותה במונחים מקצועיים. לדעתי אסור לתת להם את זה. זה בונה היררכיה. הם בעצם יודעים מה הבעיה. הם מרגישים אותה. אין להם שום צורך במושגים ואבחנות. הם חיים את הבעיה.מתוך הדברים שהם עושים כדאי לאתר דברים חיוביים שמקדמים את התהליך. להימנע לגמרי מפסילה של דברים שהם עושים. לא להגיד "לא" על שום דבר אלא פשוט להתעלם במשוב שלך ממה שלא נראה לך. לשאול את ההורה מה לדעתו יכול לקדם את התהליך ולבחון ביחד את האפשרות הזו.
מניסיון, מאוד קשה לדעת שיש פתרון נוסף שההורה לא רואה אותו, ולא להציע אותו. הרי בשביל מה באו אלינו? ובכל זאת, אני חושבת שזו דרך טובה יותר כי היא מעצימה. פשוט לשמור לעצמך חלקים גדולים מהידע שלך ולא לנדב אותם. אפשר לומר להורה שיחזור הביתה וינסה את הפתרונות שהוא העלה ושבחנתם יחד (בתוך הבחינה הזו אפשר לזרוק דברים קטנים שיעזרו אבל תוך קבלת המסגרת שההורה מציע).
המשמעות היא שההורה צועד בדרך הרבה יותר אטית, ממש בקצב הצב, אבל כל הפתרונות עולים ממנו, ולכן הדרך היא שלו. זה מעצים בעיניי.

את, כמומחית, בעיקר עוצרת את עצמך. לא מאבחנת, לא פוסלת שום דבר, לא מצביעה על צעדים מסוימים כמוטעים. במקום זה את עסוקה בחיפוש מתמיד אחרי הדברים שההורה עושה ממילא, או מאמין בהם ממילא, ולדעתך תומכים בתהליך , ומחזקת אותם ומרחיבה אותם עד שהם הופכים להיות האופציה הנבחרת. זה אטי ולעתים מאוד מעצבן. אבל שווה פי אלף מהחלופה הרגילה.

טוב, יצא לי קצת מבולגן. זו השעה.

שליחה על ידי גוגוס* » 24 מרץ 2011, 05:27

מהרהרת על הדרך בנושא של כסף. אנשים רוצים לקבל כמה שיותר מידע ועזרה בכמה שפחות כסף, כלומר, בכמה שפחות מפגשים. לרובם אין עניין בתהליך מעצים שבו הם בעצם בוחרים בעצמם את הפתרון ומוציאים אותו לפועל. רובם חושבים שהם לא זקוקים להעצמה הזו ושלא עבורה הם משלמים כסף. הם משלמים עבור הידע והמומחיות.
אני חושבת שרוב האנשים יבחרו במודע במפגש שנותן להם כמה שיותר ידע וכלים שאין להם משל עצמם במקום במפגש שמגדיל אותם ואת הפתרונות שלהם.
ואולי צריך לכבד את הבחירה הזו גם אם היא פוגענית ומפחיתה מעוצמת התהליך? לא יודעת, זו שאלה טובה לשאול.

גוגוס, ליקקתי את האצבעות ממש!
מוסיפה רק סייג אחד שקל להעלים ממנו עין - חרדות. אנשים מגיעים עם חרדות, דעות קדומות, מידע מסולף ומוטעה על כל הסכנות והנזקים המופרכים שיכולים להתפתח ממצב מסויים (לדוגמה מטורטיקוליס.) במצבים באמת בעייתיים, מאד קשה להצליח (אלא אם זה בתהליך ארוך וממושך, שאין שום הבטחה שהם יתמידו בו) ללמד אותם לחיות את הרגע ולעשות את הכי טוב של הרגע הזה.
במצבים אחרים, לפרק את החרדות של אנשים זה תהליך פסיכולוגי שלא קשור בעבודה הפיזית עם הילד, ואני מוצאת את עצמי מבלה הרבה זמן בהסברה עדינה סביב העניין הזה.

שליחה על ידי גוגוס* » 24 מרץ 2011, 10:21

רק את, חיה שכמותך, משתמשת בביטוי הזה

כשאני חושבת על ליקוק אצבעות אני מדמיינת בו זמנית שטיפה של הידיים...
אני חושבת שמה שכתבת בעצם מסמן משהו עקרוני שתמיד כדאי להגיד - שהדרך שאני מציעה הרבה יותר קלה לכתיבה וחשיבה מאשר לעשייה. במציאות זה אמור להיות פשוט מן קו מנחה כזה שזוכרים בראש ומשתדלים ליישם כמה שאפשר ומתי שמתאים. הרבה פעמים זו לא באמת תהיה אופציה, לצערי.

אני מסתכלת בצער על ה"עזרה" הלא מעצימה שהענקתי לחברה השבוע:-(
נראה לי שזה סיפור קבוע איתה. מין לופ כזה ששתינו תקועות בו. (שהיא שוב ושוב מתייעצת איתי ואני רק מחלישה אותה)

קודם כל, זה בטוח משרת אותה לנוחותה, וזה בסדר.
אם זה לא משרת אותך, ואת רוצה לשנות, אז יאללה. עצירה, שינוי. קטן עלייך

גדול לשתיכן.

סליחה כן
נגיד ש אני באה לאיזו שהיא מטפלת בגלל בעיה שיש לילדה שלי נגיד רגל אחת ארוכה או צליעה
והמטפלת אומרת לי איך את מציעה לפתור את הבעיה
היא חוטפת ממני שתי כפות שיעצימו אותה מאוד
כי אם היה לי מושג איך לפתור את הבעיה לא הייתי מגיעה אליה לטיפול
הייתי מנסה לפתור את הבעיה לפי ההצעה שלי
כשאני באה למטפלת אני לא רוצה שיעצימו אותי כהורה (לא שזה נשמע רע --אבל לא לשם כך התכנסתי9
אני רוצה שיפתרו לי את הבעיה ואם הבעיה היא צוואר נוטה לצד אחד אז שיטו אותו מבחינתי לצד השני כמה ואיך שצריך
אבל שיתקנו את הבעיה
יאלה לכו תאכלו פירות אני הולכת לאכול עוגיה

זה לא מה שאני אמרתי אילה. שום מומחה לא יכול לטפל לך 100% בילד. זה חלק מתפישת מיקור חוץ שהורי גן (למשל) מורגלים בה מאד אז קל להתבלבל. אם לילדה יש רגל קצרה ורגל ארוכה, אפשר "לטפל" בזה רק עם מסור (גם אני ככה, מלידה, אני לא סתם מתחכמת.) אם יש טורטיקוליס (לתינוק שלי היה) אז אי אפשר ליישר לו את זה בלי להבין מה מחזק את זה, בלי לשים את האצבע על מה בהתנהלות שלך מחמיר את זה, בלי להעביר בסופו של דבר, את הטיפול אלייך.
אף אחד לא יכול "לתקן" את ה"בעיה" בשבילך. לא בלי ליצור בעיות אחרות - הדינוי שלי בנוגע לטורטיקוליס זה גזע שצומח באלכסון, הדרך להביא אותו למרכז היא קודם כל הסרת הגורמים שמלכסנים אותו עוד יותר, ונדנוד עדין של כל המערכת מצד לצד. הדרך המערבית המקובלת היא לכופף אותו בכח לכיוון השני. זה יכול לשבור אותו, זה יכול לכופף אותו ממש לעוקם, זה יכול לעוות אותו לצד השני.
איך זה מתבטא טיפולית? להסביר על איזון, להראות איך הרגלים מסויימים מחזקים את המצב, להסביר איך מטפלים בזה, שהאמא תהיה מומחית טורטיקוליס לבן שלה (היא לא צריכה להיות מומחית להכל, היא לא צריכה להיות מומחית טורטיקוליס לכל הילדים באשר הם, רק מומחית טורטיקוליס הכי מדוייקת לילד שלה.)

שליחה על ידי גוגוס* » 25 מרץ 2011, 00:41

אילה, אם להצטרף רגע לתשובה של ניצן, אז יש בעיות ויש בעיות.
הכוונה שלי היתה שכל מומחה צריך לבדוק מה בתנאי הסביבה של הילד קשור לבעיה. הרבה פעמים להורה יש בכך חלק. לא חלילה בכוונה, אבל הורים יוצרים סביבה מסוימת של גירויים והתמודדות. ועד שלא רואים אותם בפעולה קשה לשים על זה את האצבע. זה יכול להיות אי סילוק מכשולים או הצבתם מבלי דעת. אם לא מעצימים אותך כהורה בנוגע לזה את עלולה להיות עסוקה בהאשמה עצמית או בהכאה על חטא או בכל מיני שטויות לא מקדמות במקום להיות האדם שיוצר את הפתרון. אני חושבת שבאופן כללי, כאשר אנשים מרגישים "יודעים" "חכמים" "בעלי יכולת אבחון" "מכירים היטב את הילד שלהם" וכו' זה מועיל לתהליך ומקדם אותו. כאשר אנשים לא מרגישים את כל אלה ומפנים מקום לסמכות וידע מבחוץ (לפעמים על בסיס פגישה עם קצרה עם הילד) זה מחליש ומקטין.
כלומר, המטרה היא לא להעצים אותך. המטרה היא לעשות טוב לילד. להעצים אותך כהורה זה כלי במקרה הזה, שיכולות להיות לו אחלה תופעות לוואי חיוביות גם מעבר למקרה שלשמו התכנסנו.
בתאבון.

אוף אתן כאלה משכנעות
אני אלך לאכול איזו פומלה אורגנית

שלחתי לך מייל

שבת שלום

אמאללי, עניתי.

אילה,

כרגיל...

זוכרת את התינוקת הקטנה ואמה שהקטנתי?
הצצתי בטבלאות (לא הצלחתי להתאפק:-P)
היא ממש קטנה. תראי
http://www.who.int/childgrowth/standards/[po]cht wfa girls z 0 6[/po].pdf
אם היא נולדה 2800 או אפילו 2600 עדיין 4600 ב4 חודשים זה קצת נמוך.
אני מתלבטת אם להשאר בשקט או לחזור לדבר איתה על זה (בלי להזכיר את המשקל) שאם היא מרגישה שאין מספיק חלב אז שתסמוך על התחושות שלה ותפעל לפי מה שנראה לה נכון. יש סיכוי גבוהה שתמ"ל יבוא לפני הגברת ייצור חלב.

כן, זה קטן. אבל אם היא נולדה קטנה, אז זה לא בלתי סביר, בהנחה שמסתכלים רק על סטטיסטיקה ולא על איך ההורים והאחים נראים, איך ההנקה שלה היתה לאחים הגדולים, איך התזונה שלה, איך היא מניקה (לפי דרישה?) וכו'...
מצד שני, אם ההתנהלות שלה ממילא לא מגבירה ייצור חלב, ואם היא ממילא כנראה תתן תמ"ל, ואם ממילא אין הרבה סיכוי לדבר איתה על לחזק הנקה, אז אולי עדיף שהיא כבר תתגבר בתמ"ל מאשר שהילדה תרעב. אני באמת לא יודעת. אם את רוצה לדבר העצמה, אז תדברי איתה על כל מה שידוע בנזקים של תמ"ל, תדברי איתה על זה שהגוף שלה לגמרי מסוגל לייצר מספיק חלב, אבל שבשביל זה היא צריכה לרצות ולהתחייב לזה, ושאת יכולה לעזור לה בזה ברמת איך עדיף להתנהל. לקחת חילבה זה לא מעצים בעיניי, זה שוב להוציא החוצה את הטיפול לגורם חיצוני. (לא שזה רע כשלעצמו. זה בסדר גמור לקחת חילבה אם זה לא כקביים בעוד שמשאירים את כל ההתנהלות אותו הדבר. מבינה? אם היא לא עובדת מהשורש, שום חילבה לא תעזור לה.)
זה נכון שהתחושות שלה כנראה מדוייקות שהילדה לא גדלה מספיק, אבל עם זאת, ממה שאת מתארת, היא יותר מדי שבויה בקונצפציה מכדי להיות מחוברת לאינסטינקטים שלה. תנסי לשבור את הקונצפציה, או לקבל את זה שאם היא ראתה אותך כבר שנים מגדלת ילדים אחרת ולא "נדבקה" ממך, אז אולי זה מה שיש.

איזו טעות
התעמקתי בטבלה יותר מידי:-(.

אופס, רק עכשיו ראיתי -
כן, אפשר למחוק את הדף הישן. תודה.

עונה בדיוק מה שאסנת אמא כתבה מעלי....
אבל בדיוק...

מהשלומך?

יציקה על הראש, עולים לקנדה עוד שבועיים... ואת?

You are Family-Centred through and through

זה בדיוק מה שאני (ואנחנו, בצוות שלי, ובהתפתחות הילד בכלל) שואפים לעשות.

שלחתי לך מייל

פייר, אין לי מושג. הוא כלב די אורבני ומאד פציפיסט.

ריש, ממך קיבלתי אימייל, מאום, לא קיבלתי.

מחקתי את הודעתי הלא אקטואלית. )-: (בלי לראות שכבר הגבת לה). אמשיך להפעיל לחץ.

שליחה על ידי רויטל* » 29 מרץ 2011, 00:27

ניצן
לא הבנתי אם אתם מחפשים בית לחודשיים או לתמיד?

מעדיפים לתמיד מכל הבחינות, כי זה ממש לא יהיה לו קל לטוס טיסה טראנס אטלנטית (הוא כבר טס פעמיים. זה ממש דבר קשה.) אבל אם אין ברירה, ניקח גם חודשיים. אנחנו במצוקה רצינית פה.

שליחה על ידי מיכל* » 29 מרץ 2011, 08:56

הכלב - חייב להתגורר בבית?
כי לנו יש בית קטנטן פצפון עם תינוקת זוחלת לכל פינה, ואין לנו ממש מקום גם לכלב בבית,
ולעומת זאת יש חצר ענקית עם המון חיות שגובלת ביער - בקיצור, צריכה להתייעץ
עם האיש לראות אם מתאים, אבל קודם תגידי אם הוא יהיה מבסוט לישון בחוץ רוב הזמן.

להיפך! עדיפה חצר בהרבה. יש רק כמה לילות בשנה שיש נפצים או זיקוקים שהוא בוכה שהוא רוצה לישון בפנים (פחדן) אבל בשאר הזמן ממש מעדיף בחוץ. אצלנו הוא ישן על מרפסת ענקית במיטה שלו.

בן כמה הכלב?
אולי כדאי לשם תמונה שלו. אולי כך הוא ימיס איזה לב.

שלחתי לך ס.מ.ס לפני איזה שבוע ולא הגבת... אולי לא זיהית ת'מספר. בכולאופן רציתי לספר שאנחנו פרקטיקלי נהיה שכנות
כי גם אנחנו מהגרים לנו (אבל לפיטסבורג - פרט שולי)

וזהו, אם יש לך איזה שבריר רגע, תרימי טלפון לפני שאת נוסעת
(או שאני כבר ארים בעוד... נגיד... שלושה ימים ?!
(;

אני לא יודעת בן כמה ג'ורג'. לפני 7 שנים אימצנו אותו, ואמרו לנו שהוא בן שלוש. אבל הוטרינר אומר שאין מצב שהוא רק בן עשר. הוא לא עם רגל בקבר, אבל הוא כבר לא עלם צעיר.
הוא כלב חתיך חבל על הזמן.

דאנה!!! פיטסבורג זה ממש בשכונה

בשעה טובה ממי. בשעה טובה...

נראה לי שלא אמורה להיות בעיה עם הקישור האוטומטי, למה בעצם לא למחוק אותו?

שלחתי אלייך את אמא שלי בעניין ג'ורג'

שליחה על ידי דפנה* » 30 מרץ 2011, 13:16

הי ניצן, לא הצלחתי למצוא את המייל, אז כותבת לך פה....
אנחנו עם קטנטן בן 7 חודשים , משוגע על כלבים! גרים במושב, וגובלים בשדות

אם עדיין לא מצאתם פתרון לג'ורג' נשמח לדבר ולשמוע עוד טיפה פרטים....
אפשר לכתוב לנו [email protected]
או לצלצל 0547444374
בהצלחה ! ואולי נזכה...

ארתורו,דפנה וליאן

ערב מקסים,
זכית. הטיולון שלך באהבה גדולה..
מהיכן אתם?
אנו מתגוררים כעת בתל אביב, בשכונת כרם התימנים.
איננו אספנים של פריטים ואפילו משתדלים לשחרר מעמנו כל מה שמיותר, נשמח לברטר תמורת משהו פשוט ורלוונטי לחיינו -
יש לנו 2 בנות - בנות: 4 ושנה. חשבתי אולי משחקים איכותיים עבור בת 4 שאינכם צריכים עוד? אולי רעיון אחר שיש לכם?

כך או כך, הטיולון שלכם. בואו בשמחה גם בידיים ריקות (-:
לילה טוב.

חברות יקרות, אנחנו מטפלים בפניות קודמות. כל עוד אני לא מוצאת לו בית, אני משאירה את הקיים פתוח, לא רוצה לסגור שום אפשרות עד שאני לא שקטה לגמרי שהוא מסודר.
רק לסבר את האוזן - היום אנחנו מתחילים לפרק רהיטים, מחר אורזים לנסיעה של חודשיים כולל טיול אפניים בצורה הכי מינימליסטית שאפשר (מוגבלים ב4 מזוודות לא יודעת אם טיולון נכלל בזה?) בשבת מפרקים ואורזים דברים לפני ההובלה, בראשון העברה למכולה + הובלה של מוצרי החשמל ואז יש לנו כמעט שבוע לסידורים כולל ג'ורג' בעדיפות ראשונה.

תודה מכל הלב על כל העזרה ועל כל הנכונות.
זה ממש נוגע לליבי כמה טוב לב שופע לעברי עכשיו.
אתן מהממות

שימי לב שרשמתי לך שאשתר בארץ, הטלפון בפייסבוק, אל תתביישי תתקשרי

אני באפס חמש שתיים 8488661

הי!

קודם כל - מזל טוב!!!!

חוצמזה - מה קנדה? שוב בורחים

שיהיה בהצלחה, ובשמחה.

לגבי מזוודות - למיטב ידיעתי, לפחות לגבי השכנה הדרומית (ארה"ב) - א. טיולון לא נחשב מזוודה. ב. מותר שתי מזוודות לנוסע, לא משנה באיזה גיל.

ושוב מזל טוב!

תודה על המידע לגבי הטיולון, הבעיה היא שיש לנו טיסה פנימית, מזוודה אחת לנוסע. (לא טיסת המשך.)

תודה! נורא נעים שאת זוכרת כל כך הרבה שנים.

ב. מותר שתי מזוודות לנוסע, לא משנה באיזה גיל

סליחה שאני מתערבת

רציתי לדקדק - הגיל לא משנה, אבל כן משנה האם לנוסע יש מושב במטוס... אם הנוסע מתחת לגיל שנתיים (סליחה שלא זכרתי בן כמה הקטן) ואין לו מושב אלא יושב על ברכי ההורים, אינו זכאי למזוודות ככל הזכור לי. אפשר לשאול בחברת התעופה גם לגבי משקלים המותרים לנשיאה - יש מזוודות שיכולות להכיל גם 70 קילו... רק שבד"כ מותר רק 20 או 25 למזוודה. בד"כ זה מצויין גם בדף שמצורף לכרטיס הטיסה, במיוחד אם יש כרטיס אלקטרוני את יכולה לגלול למטה ולגלות את כל הפרטים.

טוב, אנחנו מיודעים בנושא הזה. לא צריך לדאוג. יש לנו בן שנתיים כמעט שיושב עלינו בטיסה הבינלאומית (זה גם תלוי בחברת התעופה, אבל ניחא) זה אומר 2X3 מזוודות.
בטיסה הפנימית הוא כבר יהיה בן שנתיים וישלם כרטיס, כלומר 1X4 מזוודות. את החישובים האלה אני מכירה. מה עולה על טיולונים וצ'קינים בגייט, לא ידעתי (ידעתי על כסאות בטיחות. אין לי ניסיון בכלל עם עגלות.) כלומר כרגע מדברים על 4 מזוודות + טיולון בלי כסאות בטיחות (כי צריכים לקנות שם מקומיים משיקולי ביטוח וחוקי קנדה) ואם יהיה צורך, נוסיף עוד אחת בתשלום בטיסת הפנים.

מצטרפת לרוני בזה שממש צריך לברר היום בחברות התעופה ספציפית מה מותר לכם. הבת שלי טסה עוד כמה ימים ושם כתוב עד 8 ק"ג במזוודת עליה למטוס, עד 35 קילו במזוודה שטסה במטוס, עד 20 ק"ג לאדם.
טיולון לא נחשב מזוודה. מגיעים איתו עד המטוס ושם נותנים לדיילת, ואתם מקבלים אותו ביציאה מהמטוס מדייל/ת. מניחים שאתם זקוקים לו גם בשדה התעופה בדרך הארוכה אל ומהמטוס.

אה, שמעו שמעו - אנחנו סופר מיודעים. יודעים את גודל המזוודה ומימדיה המותרים, והמשקלים וכל מה שמותר בחברת התעופה שאנחנו טסים בה, בהתאם לגילאים וכו'.
אנא מכן, צפירות הרגעה.
צ'ק אין בשער נותנים רק למספר מצומצם מאד של פריטים. ידעתי שגם טיולון יכול ללכת לשער, לא ידעתי אם סופרים אותו או לא.
תודה על המידע הספציפי הזה שניתן לי כבר בפעם השלישית

בשמת, אני משערת שפשוט לא קראת את תשובתי לרוני.
בכל מקרה, תודה לשתיכן על הנכונות הרבה לעזור. @}

פסדר, פסדר...

העיקר שאתם יודעים, ושאתם מסודרים, ושהכל טוב

ושתהיה לך, עפ"י בני הקט המחליף את כל החית'ים בסמך'ים, סגיגה סמדת

מזל טוב יקירה! הרבה אושר ובריאות ומסע מהנה ומוצלח...

רק בודקת שקבלת את המסר שלי בפייס... (שבוע שעבר)
נסיעה טובה !!!

תודה!

בהצלחה עם כל המעבר והבלגן.... ובעיקר בעיקר עם היעד.

(())(())(())(())(())

נ.ב. את זוכרת שהיתה פעם שיחה באיזה דף על שנת תינוקות - לא זה על לגדל תינוקות בלי להרדים, אחד צדדי יותר - ובה כתבת משהו על עוברות סמויה? לא הספקתי לקרוא את הקישור שהשארת שם. את זוכרת אולי את שם הדף?
<אפשר לחכות עד שתנחתו, זה באמת באמת באמת לא דחוף. רק שאז עדיף שתעני לי בדף שלי>
@}

חברה יקרה, מתי לדעתך תוכלו לאסוף את הטיולון? אנו משוועים לפנות מקום ולשחרר אותו מעמנו.. ( יש לנו אחר בשימוש )
אשמח אם תוכלו בהקדם.. הודיעי לי מתי (-:
שבוע נפלא,

האם מצאתם סידור לכלב?

בטוחה שזה הדבר האחרון שיש לו מקום במוח שלך כרגע, ובכל זאת, אם יש לך המלצה לאיזה סוג ספיציפי של חיתולים רב פעמיים (מניסיון אישי או מהמלצות אמינות) אני ממש אשמח לשמוע. הדף כאן סופר מבלבל.

תצליחו ושיעבור עליכם בקלות (-:
הטיולון מחכה בשמחה..

הי ניצן
אפשר שאלה מקצועית?
אם אני שוחה באופן כזה שאני לא טובעת וגם מתקדמת במיים, אבל אלה סתם תנועות ולא שום סגנון של שחיה, יש לזה את הייתרונות הבריאותיים שמייחסים לשחייה? ויתר על כך, האם זה עלול לגרום נזק?
אם לא נוח לך לענות, אני אבין, אם תעני אני אשמח. תודה!

איך את מרגישה בזמן השחייה? איך את מרגישה בסופה?
לכל השתכשכות במים יש יתרונות בריאותיים משמעותיים. החל בבריאות העור והחיקטים שעליו, המשך בנשימה אם צוללים, בכל השלד שמקבל הנחה משמעותית במשקל וכך הלאה. לאמונתי לגוף האנושי יש ציפייה גנטית לשהייה יומיומית במים (ואני לא מתכוונת למקלחת...)
תכל'ס, לנשום יכול לגרום לנזק. כל דבר שאנחנו עושים מזיק ומועיל באלפי דרכים ראשוניות, שניוניות, שלישוניות וכך הלאה. זה כולל את סגנונות השחייה המסורתיים. אפשר לשחות "חזה" בצורה ממש מזיקה או בצורה אלגנטית ויעילה. אפשר לשחות בצורה מתונה ובריאה או בצורה אגרסיבית ומזיקה. זה לא שאלה של סגנון. אז אני חוזרת לשאלות שלמעלה. את מרגישה טוב מהשחייה? את מרגישה טוב בזמן השחייה? אז את כנראה בסדר. סגנונות השחייה נוצרו בחלקם מסגנונות אינטואיטיביים, אבל צריך לזכור שהם בסופו של דבר מנסים למקסם מהירות, ולא שום דבר אחר.

מסייגת בדבר אחד - לפעמים מה שנוח לנו זה משהו שהתקבע אצלנו לא בצורה טבעית אלא בצורה כפויה כי האמנו שהוא טוב (כמו למשל להכניס את הבטן, או לנשום אל הבטן, או לסגל לעצמנו הליכה מסויימת בצורה כפויה ומהראש ולא בצורה אינטואיטיבית.) ואז אנחנו עשויים לגרום לעצמנו לנזק מצטבר משימוש לא מאוזן בגוף.
אז מחזירה אותך אל עצמך, לבדוק מה יצר את הסגנון הזה, האם זה בא מהראש או מהגוף, האם נוח לך עם זה? אם כן, לכי עם זה. שחי עם הרוח.
@}

מממ... קצת קשה לענות, כי אני אגדיר קודם את המטרות של השחיה:

להנות, להשתחרר
לעשות כושר גופני (ואם כתוצאה מכך גם להתחטב- מה טוב)- אני עובדת רוב היום בישיבה

אז איך אני עם השחייה?
אני עושה תנועות שהן לכאורה חזה, אבל לא באמת כי תנועות הידיים מכוונות לכך שאוציא את הראש מהמיים כדי לקחת נשימה ותנועות הרגליים כדי להתקדם. בתוצאה הסופית כואב לי קצת הצוואר כי אני כל הזמן מעקמת אותו אחורה כדי לנשום.
השחיה הכי נוחה לי היא מעין שחיית כלב, כך אני מרגישה שהגוף שלי רפוי מספיק והראש תמיד מעל המים כך שהצוואר לא מתאמץ. הבעיה היא שזו שחיה קצת מביכה (אם אפשר להוסיף למבוכה שבללבוש בגד ים...)
תודה על התשובה המפורטת, אשמח לדעתך

הייתי הולכת על שחיית הכלב.
בסגנון חזה בריא לא מוציאים את הצוואר אלא עושים תנועה גלית עם כל הגוף ומוציאים את הצוואר יחד עם הכתפיים בלי עומס יתר על הצוואר.
לא עושים מעגל שלם עם הידיים אלא לעולם לא מעבירים אותן את גובה הכתפיים.
אם מדבר אלייך, הייתי בודקת TI בקרבה למקום מגורייך - TOTAL IMMERSION היא שחייה בסגנון של אימפקט נמוך ככל האפשר ושחייה שהמיקוד שלה הוא חן בתנועה בניגוד למאמץ. לזרום עם המים ולא להלחם בהם.

היי,
אתם עוברים לקנדה ? לאן?
אנחנו גם בכיוון
בקיץ לוונקובר
בכיוון?

בכיוון. דברי איתי בדואל.
אנחנו בשניה זו בטורונטו, אבל רק כי היינו צריכים להשלים את ההגירה, אנחנו נוסעים היום לארה"ב לטיול של חודשיים ונגמור אותו בבריטיש קולומביה.
דברי איתי.
@}

תהנו בהרפתקאה החדשה
(-:

דרך צלחה

שמרי על קשר פה בבקשה (-:

תודה. יאללה, סוגרת לבינתיים.
@}