סיפור לידה בעבר ובעתיד

[אבישג_א*]

אני בעיקרון לא נכנסת בדרך כלל לסיפורי לידות
בפרט לא לידות בית
מתה מקנאה
כן, ממש כך
הייתי מתה ללדת בבית
אבל זה כבר לא יקרה
לא בגלגול הזה לפחות (-:

[אבישג_א*]

הלידות שלי נעות בין זוועה לגיהנום
ההיריון דווקא בסדר, כמעט ולא מורגש
אבל הלידות...
בראשונה איבדתי המון דם ונזקקתי לקבל עירוי
השנייה - הלידה היחידה שהייתה "טבעית" (כלומר לא ניתוח) עברה עם אפידורל (מרוב עייפות לא מרוב כאבים) והרדמה כללית בתפרים (אחרי שהתעצבנו עלי למה אני לא מפסיקה לרעוד, סליחה באמת)
הלידה השלישית - עליה אספר בהמשך
הלידה הרביעית הייתה עם הרדמה מקומית וכאב ראש כתופעת לוואי שלא עברה במשך מס' ימים

[אבישג_א*]

אז פתחתי לי דף
גם אני רוצה סיפור לידה מגניב
אמנם לא לידת בית ולא טבעית בכלל
אבל הייתה לידה אחת, נכון יותר ניתוח, שדווקא זכורה לי לטובה - הלידה השלישית
עליה ועל הלידה העתידית אכתוב בדף הזה
ולכן זה דף בלוג

[אבישג_א*]

טוב הלידה היחידה שיש לי זכרונות טובים ממנה הייתה הלידה של מבשר
בן ראשון, ילד רביעי, לידה שלישית
ועכשיו לסיפור

[אבישג_א*]

שבועיים לפני הלידה של מבשר הלך לנו הרכב
חזרנו מפעילות שהתקיימה ליד החטמ"ר, מרחק שלש דקות נסיעה מהבית שלנו
התחלנו לנסוע, עוד לא חגרנו ומייד ראינו חזיר בר

[אבישג_א*]

למי שלא מכירה, חזיר בר שונה מאוד מהחזרזירים החמדמודים והוורדרדים שמופיעים בתוכניות ילדים
חזיר בר דומה יותר לממותה
לא שיש לי מושג איך נראית ממותה, אבל כך גם הוא, ענקי, מפלצתי, לא מישהו שהייתם רוצים לפגוש בסימטא חשוכה או על הכביש שלכם בדרך הביתה

[אבישג_א*]

עוד משהו שאתם לא יודעים על חזירי בר, וגם אנחנו לא ידענו
הם חיות מאוד משפחתיות
במילים אחרות הם אוהבים ללכת בקבוצות ואם פגשתם אחד כזה סביר להניח שתיכף תפגשו את שאר החברים שלו
לכן מייד לאחר שעבר החזיר בר הראשון, הגיעה השנייה :
אם המשפחה, שמנה, גדולה ומכוערת
ודווקא בה נתקענו, בתחת שלה

[אבישג_א*]

אני לא רוצה לצאת בהכללות או להיות גזענית
ובאמת שאין לי משהו אישי נגד חזירים למעט הצרות שהם גרמו ליהודים במהלך הדורות
אבל ספציפית לחזירה בה נתקענו, היא באמת נהגה בחזירות
לא היה שם מעבר חצייה, לא קרה לה כלום, הייתי מצפה שתגלה אכפתיות ותשלם צד ג'
אבל כלום, היא פשוט המשיכה ללכת, היא והתחת הענקי שלה ושלושת ילדיה מאחור
אנחנו עפנו לתעלה

[אחת*]

עם התחלה כזאת, אני מחכה בקוצר רוח להמשך.

[אבישג_א*]

עם התחלה כזאת, אני מחכה בקוצר רוח להמשך.
מזל (-:
לרגע נלחצתי כשראיתי את שמך במה חדש, אחרי הביקורת ב חינוך ביתי לעצלנים , חשבתי ששוב עשיתי משהו רע (בטח יבוא בהמשך (-: )

[אבישג_א*]

ובאמת שאין לי משהו אישי נגד חזירים מלבד כל הצרות שהם גרמו ליהודים במהלך הדורות
בעצם נזכרתי שבסיפורים של חנוכה ותשעה באב מדובר כנראה בחזירים החמודים מסרטי הילדים ולא בחזירי הבר

עם חזירי הבר הסליחה ומעבר לעובדה שהרסתם לי תרכב (לא כולכם, רק אחת) אין בליבי עליכם.
ונשוב לסיפור

[אבישג_א*]

תיארתי בדמטיות שעפנו לתעלה, אבל האמת שלא קרה לנו כלום, לרכב כן, כל הקדימה שלו נמחץ.
גררנו למוסך, מקווים לטוב, היינו אופטימים בהתחלה.
אבל המוסכניק מסתבר היה סוחר ממולח ודרש סכום רציני רק על הפחחות, לכו תדעו מה המצב של החלקים הפנימיים.
אז מכרנו את הרכב, למוסכניק כמובן, במחיר אפסי
ופתחנו חיים חדשים
חיים של בלי מכונית עם ילדים
וגילינו כמה נחמד פתאום שאין לנו רכב ויש לנו כסף, תמיד אמרתי לדוד שהרכב יודע מתי להתקלקל, איך שהצלחנו לשים קצת כסף בצד היה קורה לו משהו, בעצם גם כשלא הצלחנו לשים כסף בצד. בכל אופן לראשונה בחיינו התחלנו לחסוך וגילינו שהחיים די נחמדים ללא מכונית.

[אבישג_א*]

בכל אופן הלידה תפסה אותי בלי רכב ובלי מושג גם איך מסתדרים בלעדיו
לפני הלידה ניסיתי חשיבה חיובית, שיהיו לי צירים, אמיתיים, כמו בסיפורים של אחרים
אבל כמו בלידה הקודמת זה התחיל אצלי בירידת מים בטיפטוף
מסוייטת מהמצב, חוששת שתהיה לי לידה דומה לקודמת, התקשרתי לבעלי לשאול אותו מה לעשות, האם לנסוע לבית החולים ואיך לנסוע (שאלת המיליון דולר)
בעלי ענה לי את התשובה הרגילה, שבדרך כלל חביבה עלי : תעשי מה שאת רוצה
נחמד מצידו

[אבישג_א*]

בעיקרון אני נגד זוגיות ונגד נישואין ונגד להביא ילדים לעולם
זה נשמע לי חולני
אחרי כל הזוגות ההזויים שראיתי בחיי, הזוגיות הזוועתית של ההורים שלי, שעדיין נחשבת נורמלית מול הזוגיות הנוראית של ההורים שלהם
וכל הדודים והדודות הגרושים שיש לי
ממש לא עשה לי חשק להתחתן
אבל אם כבר, חיפשתי בן זוג על סמך קריטריון אחד בלבד : יכולת הכלה וקבלה ללא תנאים
ובמילים בוטות יותר : שלא יתערב לי בחיים
ומצאתי, אני חייבת לציין

[אבישג_א*]

ההפסקה שלי הסתיימה כרגע, נמשיך בהמשך
אחת השארי עמנו (כלומר עמי), כרגע את אחת אבל אולי בהמשך יצטרפו עוד (מקווה שלא גברים אבל, כי בהמשך אני נכנסת בהם קצת, אבל ממש קצת)

[אבישג_א*]

הילדים חזרו, ללמוד אי אפשר, לקשקש כאן כן

[אבישג_א*]

אז אחרי ההמלצה החמה של בעלי לעשות מה שנראה לי לנכון
ניסיתי להפעיל שיקול דעת מה כדאי לעשות
ולא ממש היה לי, שיקול דעת באותם רגעים
אפשר לקחת רכב מהשכנים אבל מה אם ניתקע שוב בחזיר בר ? לאף אחד כמעט אין ביטוח מקיף
אפשר אמבולנס אבל חבל על הכסף, ומניסיון העבר אני בטח אלד רק כעבור יומיים
אפשר לשכור רכב, אבל לא היה לי מושג ממי
בסוף ארגנתי את הבית, נפרדתי מדוד והילדים ונסעתי בטרמפים לבד

[אבישג_א*]

כדי להיות הוגנת כלפיו אציין שבעלי בסוף כן הציע שהוא ישיג רכב ויקח אותי אבל אני כבר החלטתי מה הכי טוב לי
ממילא הוא לא מאוד יעיל בלידה, אני מעדיפה להיות לבד וכם אם אני לא צריכה לדאוג מה קורה עם הילדים, יודעת שהם בידיים הכי טובות

[עדי_א*]

ונסעתי בטרמפים לבד
ואני מאוד מבקשת, בשם אלה שיש להן לב חלש, לא להגזים עם למתוח את הקהל. תודה

[אבישג_א*]

בדיעבד, בשתי הלידות שהתחילו לי בירידת מים בטפטוף טעיתי
בראשונה נסעתי ישר לבית חולים ושם שיגעו אותי כך שהגעתי ללידה גמורה מעייפות ולקחתי אפידורל רק כדי לישון
בלידה המתוארת נסעתי לבית החולים וצפצפתי על כל הכללים, חתמתי חופשי על סירובים ולא נתתי להם לנהל לי את החיים
היום אני יודעת שהייתי צריכה פשוט לעשות שמירת הריון, לנוח, לעקוב אחר חום הגוף, ולנסוע כמה שיותר מאוחר לבית חולים
במקום זה עשיתי עבודות בית, נסעתי בטרמפים, הברזתי מבית החולים כדי לאכול סעודת שבת אצל הורים של חברה שגרו ליד וממש לא שמרתי על עצמי
כך הגעתי למצב של ניתוח חירום, טפשה שכמותי
אבל על כך בהמשך

[אבישג_א*]

ואני מאוד מבקשת, בשם אלה שיש להן לב חלש, לא להגזים עם למתוח את הקהל. תודה
(-:
דף אזהרה לא לנשים בהיריון ולא לאנשים על לב חלש

[עולם_חדש_מופלא*]

גם אני פה (כותבת פה בשבילך, אחרי שתיקה ארוכה באתר )
מחכה להמשך

[פטל*]

כל כך מסקרן, תמשיכי..

[אבישג_א*]

טוב אז למרות הסכנות שארבו לי בדרך
סתאאם... אני צוחקת, מה נראה לכם, טרמפים זה יותר בטוח מאוטובוס אפילו, לא מתפוצצים שם (-: (מקסימום נחטפים)
בקיצור, בסוף הגעתי בשלום אל בית החולים

עברתי את הבדיקות השגרתיות, מדהים איך הם עושים הכל בשגרה, גם מה שממש לא קשור ולא עוזר ולא מועיל
חתמתי להנאתי על טופסי הסירוב השונים (סירוב לבדיקה ואגינלית מיותרת ממש שרק יכולה לגרום לזיהום ועוד טפסים, לא זוכרת מה) והתמקמתי לי באחד החדרים, מחכה שמשהו יתפתח

[אבישג_א*]

בחדר כצפוי הייתה עוד מישהי, אשה חרדית ליטאית
אותי היא כמובן מאוד סיקרנה ומייד התחלתי לתחקר אותה על אורח חייהם
תרבויות מאוד מעניינות אותי

[אבישג_א*]

אם תרבויות אז קודם כל יהודים, העם שלי, מי שהכי קרוב אליי
תרבות חילונית פעם לא עניינה אותי, עד "באופן", כאן הכרתי סגנון חדש ומעניין
תרבות חרדית מאוד עניינה אותי
בעבר רציתי להיות חרדית, פשוט לא הייתי סגורה על עצמי מה יותר גרוע להיות שם, מזרחית או חוזרת בתשובה
נראה לי שגם וגם (-:

[אבישג_א*]

לא סתם, אני צוחקת
זה נושא מאוד מורכב שם ולא פשוט
פעם קראתי מאמר בעיתון "המשפחה" (עיתון חרדי) על הנומרוס קלאוזוס בקבלת תלמידות מזרחיות לסמינרים אשכנזים, אחד המנהלים שם טען ובצדק, שאם יקבל מזרחיות בלי הגבלה גם המזרחים לא ירצו ללמוד אצלו
מה לעשות, בסופו של דבר גם אנחנו מעדיפים מוסדות אשכנזיים
אז אני לא טוענת שזו לא בעיה שם, העניין הוא שלא פשוט לפתור את הבעיה, בדומה לבעיות אחרות, שיטת "זבנג וגמרנו" לא ממש תועיל.

[אבישג_א*]

אגב אני הולכת לרדת על כולם בדף : מזרחים, אשכנזים, חרדים, דתיים חילוניים, ימניים ואם יהיה לי אומץ אולי גם על שמאלנים, נראה לאן הדף יתפתח (או אני אדרדר (-: ).
אז נא לא להעלב
מזכירה את הכללים הנהוגים במדינת ישראל, שבה רק למזרחים מותר להעלב, לאשכנזים אסור
לכן לי, כאשתו של מרוקאי וצפון אפריקאית בעצמי (תוניס - אלג'יר) מותר להעלב, לכל היתר אסור

אגב על היתרונות הגלומים בכך עליתי רק לאחרונה, לכן עברתי הסבה ממתנחלת למזרחית, יותר בטוח להיות כאן תחת המסווה הנ"ל

[אבישג_א*]

והכי חשוב, בטרם אמשיך

לא לקחת את הדף ברצינות יתרה

תודה

[אבישג_א*]

אז איפה היינו ? אה החרדים

בקיצור, באמת רציתי להיות חרדית בצעירותי, הם נראו לי יותר רציניים מאיתנו, הדתיים הלאומיים
אבל הפריע לי היחס למדינה וגם דברים שאסורים שם והם לא ממש חלק מההלכה, כמו למשל ללמוד באוניברסיטה או ללמוד נהיגה (למרות שאחי החרדי טוען שלחרדיות כן מותר לנהוג).
על העצמאות שלי אין מצב שאוותר, אלא אם כן אלוהים בכבודו ובעצמו יבוא לבקש זאת ממני (וכרגע הוא עסוק מדי בעניינים אחרים כנראה)

חיים משל עצמי

[אבישג_א*]

אם תרבויות אז קודם כל יהודים, העם שלי, מי שהכי קרוב אליי
אחרי יהודים אז תרבויות קרובות גיאוגרפית : ערבים, שומרונים וסתם תמהונים

שנים עקבתי אחר סיפור חייה של בדאוויה - הצעירה הכי מבוקשת בכפר השומרונים, בתו של ראש הכפר. אביה רצה שתתחתן עם מישהו אחד והיא רצתה באחר, בסוף היא התחתנה, אני חושבת, עם מי שאביה בחר בשבילה.
הייתי נוסעת בטרמפים עם שומרונים ומתעדכנת מה איתה ומה איתם ומה בכפר, מאוד מעניין איך אנשים חיים כל-כך קרוב אלינו.
בכל מקרה להיות שומרוני זו סוגייה מורכבת, איך מצליחים להסתדר גם עם היהודים וגם עם הפלסטינים באיזור כל-כך קשה. חלק מאשימים אותם בחוסר נאמנות (מעניין אם גם בצד השני).

עוד סיפור מעניין על טרמפ מעניין יותר, לפני המון שנים, כשהייתי רווקה, הגעתי לחטמ"ר וחיכיתי לטרמפ לאיתמר, ראיתי שניים רוכבים על סוסים, לבושים לבן, אז שאלתי אותם, באנגלית מקרטעת אם הם יכולים לקחת אותי טרמפ לאיתמר (מרחק שלש דקות נסיעה ברכב) והם הסכימו. זה היה ממש מגניב, אבל די ייבשתי אותם, זה לקח שעה על הסוס, רכבנו כל-כך לאט. ותוך כדי רכיבה הסתבר שהם משפחה נוצרית יהודית (לא הצלחתי להבין בדיוק מה הם, נראה לי משלבים יהדות עם נצרות כמו הנוצרים הראשונים) שגרה לבדה, האב איש עסקים בארצות הברית והם גרים עם אמא שלהם ועוד איש קשיש, אוכלים רק טבעי (אצלי בבית הם לא הסכימו לגעת בכלום) ונראה לי עושים סוג של חינוך ביתי. עד תום הנסיעה לא הצלחתי להבין אם הם בנים או בנות ובאיזה גיל בערך, אבל היה מעניין. עם פרוץ האינתיפאדה הם עזבו, שמעתי שהציקו להם ועד היום לא ברור לי אם זה יהודים או ערבים, אולי שיתוף פעולה נדיר של שני הצדדים. בכל אופן האיזור כאן קשה ולחיות כאן כדאי להיות תחת הגדרה מאוד ברורה של זהות, אחרת לא פשוט.

פלסטינים לא יצא לי להכיר, ערבים ישראלים כן, והכי מעניין זה שיחות בטרמפים. במפגשים אחרים הערבים שפגשתי לרוב היו מהוססים, נבוכים והרגישו צורך להתנצל על הפיגועים ולטעון שהם רק רוצים לחיות כאן בשלום, אף פעם לא ידעתי איך להתייחס לזה. לעומת זאת בטרמפ, אני האורחת הם ה"בעלי בתים", לכן השיחה הייתה הרבה יותר נינוחה ומעניינת ותמיד השאירה רושם טוב וסיכוי לעתיד משותף.

אבל נחזור לחרדית, זה היה כבדרך אגב

[אבישג_א*]

מגניב איך כולנו ממהרים להתנער מן "הקיצוניים"
על תחילת השיחה היה לה חשוב לומר שהיא נגד זריקות אבנים על חילוניים בשבת

אגב אתם יודעים למה אסור לזרוק אבנים על חילוניים בשבת ?
כי אבנים בשבת זה מוקצה (-:

[אבישג_א*]

אני יודעת שהיא לא התכוונה לזה וגם לי זה יכל לקרות וברור שהיא נגד זריקת אבנים בכלל
אבל זה גרם לי להבין את המשפט "דרך ארץ קדמה לתורה"
לפעמים מרוב תורה אנחנו שוכחים את מה שהוא הכי ברור ופשוט ויסודי ובסיסי, את הדרך ארץ
וזו לא ביקורת עליה או על החברה שלה אלא גם עלי וגם בכלל, על אובדן הטבעיות, על שכחת הבסיס - החובה קודם כל להיות אנושי.

ואבנים בשבת זה מוקצה אבל אפשר להקצות אותם מראש ( (-: בדיחות לדוסים, אל תנסו להבין)

[אבישג_א*]

בקיצור הייתה שיחה מעניינת שבה אני בעיקר שאלתי והיא בעיקר ענתה, המוניטור היה תקין ואני שוחררתי ממנו.
אחר כך הברזתי לבית של הורים של חברה שלי, מרחק שתי דקות הליכה, לסעודה רצינית של אנשים עם כללים ועם מנות (ראשונה, שנייה, שלישית)
ועל אף שאני חובבת מתוק נשברתי קודם לקינוח ושבתי אל בית החולים
מזל, כי גם ככה עם כל כובד האוכל שהיה עלי זה לא היה חכם וטוב לעבור ניתוח חירום

וכאן אני עוצרת (חייבת ללמוד קצת) המשך יבוא (למי שעוד לא נשבר או נרדם או נמאס או נעלב)

[אבישג_א*]

טוב, הלימוד לא ממש התקדם, אולי ננסה להתקדם עם הסיפור ואז הראש יהיה פנוי יותר

שבתי אל בית החולים, כדי לגלות שחיפשו אותי בדחיפות כדי לעשות לי מוניטור, נשכבתי לי במיטה מחוברת למוניטור ולא דואגת בכלל, לידה אצלי לוקחת יומיים שלושה אז מה הלחץ ? בסך הכל באתי לשם כדי לעקוב אחרי המצב.
אני והשכנה שלי המשכנו לשוחח, היה מעניין, וסביבות אחת בלילה סיימנו לדבר ופנינו כל אחת לישון
האחות נכנסה וביקשה שאגש לחדר הסמוך, המוניטור לא יצא טוב והם רוצים לבדוק אותי שוב
אני לגמרי שאננה, עושה כדבריה, בטוחה שאין מצב ללידה בשלב הזה

[אבישג_א*]

המוניטור הוסיף להיות לא תקין והרופא פוסק (להפתעתי) : ניתוח חירום עכשיו
אני מזועזעת מהרעיון, הרי היה לי כבר ניתוח אחד ואם מנתחים אותי שוב סיכויי ללדת "טבעי" בעתיד אפסיים
וחוץ מזה, הרגע סיימתי סעודה דשנה, אני נזכרת איך חברה שלי סיפרה לי שצעקו עליה בגלל שאכלה קוביית שוקולד לפני ניתוח קיסרי, ואני ישבתי ובלסתי ערב שלם... מה יהיה ?
ליל שבת, שתיים בלילה, אני לבד בבית החולים, פחד אלוהים
חשבתי שאני הולכת למות

[אבישג_א*]

מכניסים אותי לחדר ניתוח, מחברים אותו למסיכה, אומרים לי לספור עד שלש
פוף, אני נעלמת אל מסך ערפל
מתעוררת כעבור שעתיים, המנתח מאחל לי "מזל טוב, נולד לך בן"
אני בהיי מטורף, אני חיה, התינוק חי, אנחנו בסדר, הכל בסדר, הייתי על הגג, בפרט שהייתי בטוחה קודם שזה הסוף (ואולי גם בהשפעת כמויות הסמים שהופגזתי בהם (-: )
אלף פעמים סימנתי למנתח לגשת אליי ושאלתי : אני בסדר
כן, הוא מאשר
התינוק בסדר ?
חיובי
ושוב ושוב ושוב
יפה מצידו שהוא המשיך להתייחס אליי
אני מאושרת, שנינו בחיים, נתאושש לנו לאט לאט ונצא מכאן, החיים טובים, העתיד טוב.

[אבישג_א*]

בכלל, זו חוויה מדהימה לגלות שאתה חי, אחרי שהיית בטוח שאתה עומד למות, מכירים את התחושה ?

מס' חודשים אחרי רצח פוגל, עברנו לבית שלנו, ביום שעברנו ישבתי אצל השכנים ואבי המשפחה דיבר איתי, וכך הוא אמר
"אני לא מבין למה המחבלים חדרו משם" הוא מצביע לכיוון הבית של פוגל, "הרבה יותר קל, קרוב ופשוט לחדור מכאן" הוא ממשיך ומצביע לכיוון הבית שלי
מאיפה ? אני שואלת, מקווה שלא הבנתי נכון
"משם" הוא מצביע שוב על הבית שלי , "הכי קצר, הכי קל, הכי קרוב"

[אבישג_א*]

אני חושבת שחכמינו השתדלו להיות עדינים עם המין הגברי כשהם הכריזו כי : "בינה יתרה ניתנה לאשה"
האמת היא שאין לגברים בינה בכלל
כלומר, הם לא טיפשים או משהו, יש דברים שהם מבינים יפה, אבל אין להם טקט, אינטליגנציה רגשית, חוש אינטואיטיבי, משהו מזה.

[אבישג_א*]

בעצם, אולי יש להם מעט
אחרי ששאלתי ברורות האם הוא מתכוון שהבית שלי הכי קרוב ונוח לחדירה הוא התעשת והסביר לי כמה הכלבים שלו יעילים והנביחות שלהם מגיעות עד הבית שלי
כן, בטוח המחבלים יתרגשו מזה
אז אשתו גערה בו ואמרה לי לא להתייחס, שהתיאוריות שלו בכלל לא נכונות וכו וכו, וחוץ מזה למרות שהתאמצתי לחפש, מהבית שלי לא רואים את הכפר (אבל שומעים טוב יותר את המואזין מאשר בבית הקודם), בכל אופן החרדות נשארו. אז הייתה תקופה שכל לילה הלכתי לישון בתחושה שהלילה ירצחו אותנו וכל בוקר זו הייתה חוויה מדהימה, להתעורר, רק להתעורר ולגלות שאנחנו בחיים ויש לנו לפחות עוד יום נפלא לחוות בעולם הזה.

ככה בערך הרגשתי אחרי הלידה של מבשר

[אבישג_א*]

מבשר נולד בתאריך מאוד מיוחד
שבת
ליל שבת (הוא היחיד אצלי שנולד בלילה)
יח' אלול (הולדת הבעל שם טוב ובעל התניא)
1 בספטמבר שחל בשבת (חינוך ביתי מלידה (-: )

[אבישג_א*]

אח שבת
איזה תענוג
אסור להתקשר לאף אחד, אפשר לנוח ולהיות עם מבשר בלי לתת דין וחשבון לאיש, בלי לדווח, בלי להתקשר
אני, מבשר
ורוח אלהים מרחפת על פני תהום (בראשית)
ילדתי בשתיים בלילה, שבת יצא סביבות שמונה, היו לי 18 שעות לעצמי

[אבישג_א*]

בעצם דודים שלי כן באו לבקר
טוב, אין טוב בלי רע (-:
אבא שלי אמר להם שאני אמורה ללדת ב"מעייני הישועה", הם גרים במרחק הליכה אז הם באו, אף שאין לי כמעט קשר אליהם, מזל ששעות הביקור מוגבלות.

וגם אמא של חברה שלי באה, מצאה אותי חצי רדומה במסדרון עם מבשר לידי, באחת עשרה בבוקר.
מרוב "היי", השתחררתי במהירות מכל המכשירים המעצבנים שמתחייבים מעצם הניתוח, והרגשתי טוב ממש מהר, גם לא היו לי כמעט כאבים יחסית (בשל כמויות הסמים כנראה), זו ללא ספק הייתה הלידה המוצלחת ביותר שלי עד כה.

[אבישג_א*]

אז זהו בערך סיפור הלידה של מבשר
לאם ולתינוק שלום, וגם חזירת הבר כנראה מסתובבת לה מרוצה אי שם בהרי השומרון .

עכשיו אני שוב בהיריון, עם חששות מהלידה, מהנתוח, שרק יעבור בשלום, שרק נהיה בסדר, התינוק החדש ואני.
אז פתחתי לי דף, לזכור את הטוב שהיה, לשמוח במה שיש, לקטר קצת כשבא לי ולהעלות מחשבות, חששות ופחדים מפני הבאות
ובעיקר לקוות לטוב

אז הנה, לא הייתה לי לידה טבעית, ביתית אבל גם לי יש עכשיו סיפור לידה נורא מגניב לספר, הוא אפילו די שמח הסיפור (לא? )

לידה ללא אפידורל דווקא כן הייתה לי, בלידה הראשונה בעלי נורא לא רצה שאקח אפידורל (כאילו ששואלים אותו בכלל, מה הוא קשור לעניין?), אחרי הלידה צחקתי עליו שבאמת לא לקחתי (הייתה לי הרדמה כללית) (-: .

[אבישג_א*]

הדף הזה ישאר פעיל מעט בחודשים הקרובים, לפני הלידה בטח אעלה על הכתב את כל חששותי, אבל כרגע הלידה עוד רחוקה, אפשר להירגע.

החלק הראשון נכתב - לידה בעבר
החלק השני ב"ה עוד יסופר

לילה טוב כולם

[פלוני_אלמונית*]

תודה לך.
גם אני לא אוהבת לקרוא סיפורים על לידות. ביתיות גורמות לי לקנא ולבכות (ואני ממש לא טיפוס קנאי.). קיסרי רק לבכות. במקרה הגעתי לשלך וחיוך מרוח על פני.
בהצלחה בהמשך.

[ה_עוגיה*]

תודה @}
מנסה להבין משהו, בגלל שהיו שני ניתוחים בעברך את מניחה שעכשיו אפשר ללדת רק בניתוח?

[אבישג_א*]

מנסה להבין משהו, בגלל שהיו שני ניתוחים בעברך את מניחה שעכשיו אפשר ללדת רק בניתוח?
לא, בגלל שהיו לי שלושה ניתוחים (-:

אחרי הניתוח השני הלכתי ללידה פרטית רק כדי שאוכל ללדת רגיל, אבל בסוף זה לא עזר לי וילדתי בקיסרי
תודו שעם הסיפור שלי עשיתי לכן חשק ללדת בקיסרי (-:

[עולם_חדש_מופלא*]

סיפור נחמד ואופטימי (הקיסרי שלי היה הרבה יותר סיוטי. פעם הבאה אנסה בבית! [יש עוד זמן...]).

שמחה ומתרגשת על הלידה העתידית. מאחלת הריון משעמם ונעים.

[אבישג_א*]

מאחלת הריון משעמם ונעים.

תודה
ולידה משעממת עוד יותר אני מקווה

[עדי_א*]

בשעה טובה!
את בטוחה לגבי שלושה קיסריים?
שאלת את מי שאפשר?

[אבישג_א*]

_את בטוחה לגבי שלושה קיסריים?
שאלת את מי שאפשר?_
כמעט בטוחה
הרחם שלי במצב לא משהו, והרופא אמר לי אחרי הניתוח האחרון שמזל שלא ניסיתי רגילה
אז תמיד כדאי לשאול, אבל אחרי השלישי אני פשוט מתקשה להאמין שיש תקווה

[רונ_צ'ה*]

אני לא מכירה אף אחד בארץ (לא בבתי חולים, זה ברור, אבל גם לא הרופאים שמלווים ויב"קיות מחוץ לבית חולים) שמוכן לקחת לידה וגינלית אחרי שלושה ניתוחים קיסריים...

[יעלפו_מהמושב*]

וואו! בשעה טובה!

בתור סטוקרית של הדפים שלך הגעתי ממש באיחור!

את מבקשת שלא יגלו לך את מין העובר במהלך הריון?

איזה יופי! מאוד משמח...

[עדי_א*]

(לא בבתי חולים, זה ברור, אבל גם לא הרופאים שמלווים ויב"קיות מחוץ לבית חולים) שמוכן לקחת לידה וגינלית אחרי שלושה ניתוחים קיסריים.
במקרה כזה, שמעתי שיש רופא אחד בבלינסון שעושה "קיסרי טבעי" כלומר, דואג למנוע הפרדה של אמא מהתינוק וכאלה. שווה לדעתי לברר את העניין.

[כינור_לשירייך*]

קראתי עכשיו את כל הדף שלך מתחילתו ועד סופו. חברה, יש לך את זה! את יודעת לכתוב! כל-כך נהניתי.
ושיהיה בשעה טובה! באיזה שבוע את?

[כינור_לשירייך*]

ואני יודעת, אני יודעת, בסוף לא עניתי למכתב... טוב, אין לי את זה, אני לא כמוך, אני אשכנזית (-;
אולי אם ננסה להתכתב על גבי האתר זה ילך יותר טוב?

[ב_עילום*]

איזה יופי של סיפורים

[כינור_לשירייך*]

ותורמת לך סיפור מעורר השראה על ניתוח קיסרי:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/artic ... aId=105381

[אבישג_א*]

באיזה שבוע את?
וואלה, אני צריכה לבדוק את זה
זה לא משהו שעוקבים אחריו רק בהיריון ראשון ? (-:

[אבישג_א*]

ותודה לכל המגיבות, תמיד טוב לדעת שאנשים קוראים ונהנים

[אבישג_א*]

את מבקשת שלא יגלו לך את מין העובר במהלך הריון?
ברור שאני רוצה לדעת
וגם מספרת לכולם
סודות זה לא הצד החזק שלי (-:

[אבישג_א*]

במקרה כזה, שמעתי שיש רופא אחד בבלינסון שעושה "קיסרי טבעי" כלומר, דואג למנוע הפרדה של אמא מהתינוק וכאלה. שווה לדעתי לברר את העניין.
שווה בדיקה
תודה עדי, כשזה יהיה רלוונטי יותר אברר

[יעלפו_מהמושב*]

אז תגלי! אני במתח פה!

[אבישג_א*]

אז תגלי! אני במתח פה
קורעת (-:
שבוע הבא, מיד אחרי ראש השנה יש לי סקירה, מבטיחה לעדכן
(וכינור, זה מזכיר לי שאני כנראה שבוע 23)

[יעלפו_מהמושב*]

כולי מתרגשת בשבילך
לפני יומיים חלמתי שאני מנסה להכנס להריון והתעוררתי מבוהלת (עדיין אין לי כוח לשלישי), אז לפחות מישהי עושה חיל

[אבישג_א*]

לפני יומיים חלמתי שאני מנסה להכנס להריון והתעוררתי מבוהלת
להזכיר לך שוב שילדת עכשיו בערך ? (-:

[קוראת*]

את מקסימה!
ובצהוב אומר לי המישפט החכם:
ההווה הוא הצומת בו נפגשים זמן ומרחב-כאן ועכשיו

[אבישג_א*]

אה תודה קוראת
חיממת את ליבי

[זוכרת_נזכרת*]

כתיבה מקסימה,מזל טוב (באיחור מה:))על הלידה האחרונה ושיהיה בקלות ושימחה כזו גם בלידה הבאה!
תאריך מיוחד מאוד חי אלול:)

[אבישג_א*]

טוב, חזרתי לי עכשיו מסקירת מערכות בגוש דן החמה והמהבילה.

אין מילים בפי נשות תל אביב והסביבה, אני מעריצה שלכם
איך אפשר לגור שם תגידו לי ?
בעיר ללא הפסקה, ללא חניה, ללא אוויר לנשימה ועם המון רעש, עשן, פיח, זיהום אוויר
רעש כבר כתבתי ?
וחם ולח ולח וחם
לא שמעו אצלכם על החורף הקרב?, על הסתיו שכבר הגיע ? איך אתם חיים שם תגידו?
והכי מגניב שצריך לשלם המון כסף על הפריבילגיה הזו

[אבישג_א*]

אחר כך טוענים שהציונות פסה מן העולם

בדור שבו מאות אלפי יהודים מסכנים את חייהם בכבישים הסואנים של גוש דן, תחת זיהום אוויר יומיומי ובפקקים אינסופיים, משלמים על כך סכומים אדירים והכל מתוך אהבה למקום והבנת חשיבות ההתיישבות בכל חלקי הארץ, גם במקומות נידחים וחסרי חשיבות היסטורית (או חשיבות כלשהי) כמו תל אביב.

[אבישג_א*]

טוב, עד כאן ירידות על תל אביב
ונשוב לעניין שלשמו התכנסנו

[אבישג_א*]

בכל אופן, יצאתי מוקדם מהבית על מנת להגיע בטוח בזמן לסקירה בבני ברק (טוב, לא באמת הייתי בתל אביב היום, יש גבול למסירות הנפש שלי, אני לא שונאת את תל אביב, היא חלק מארץ ישראל לדעת כל הפוסקים, היא פשוט נורא רחוקה לי, נפשית וגיאוגרפית, למרות שביקרתי בה, למדתי בה ועבדתי בה אני עדיין מעדיפה להגיע לבני ברק עיר הדוסים), היה לי אחלה טרמפים אבל לקח לי זמן לאתר את המקום (ולמה אמרו לי בן גוריון 19 כשזה בכלל היה בן גוריון 13 - טעות שלי או שלהם? ), העיקר שהגעתי בזמן.

[אבישג_א*]

כלומר רשמית הגעתי בזמן, אבל אז קפצתי שנייה לשירותים וכשחזרתי הרופא הקפיד עלי שלא הייתי בהגיע תורי.

ממש מדייקים שם הרופאים - הם לא שמעו על שעון בני עקיבא ?

[אבישג_א*]

אז נכנסתי בלי להמתין בכלל, נחמד לא ?
תהנו, כי זה החלק הנחמד היחידי בסיפור בערך

[אבישג_א*]

הרופא שואל אותי על תאריך וסת אחרון
בניגוד ללידות קודמות, הפעם דווקא ידעתי את התאריך (פחות או יותר)
אלא ששכחתי אותו
אז אמרתי בהתנצלות וחצי בחיוך שזה ילד שישי אז אני לא ממש זוכרת
ולמראהו חמור הסבר של הרופא וצוות עוזרותיו - הבנתי שעל אף שהגעתי לעיר הדוסים ברוכת הילדים, כאן אני עדיין תחת שליטת החילוניים, כלומר ילד ושני כלבים.
מעניין אם בכל אשה למשפחה ברוכה הם נועצים כאלה מבטים עויינים או שהם פשוט התעצבנו עלי על ההזנחה הנפשעת.

[אבישג_א*]

וזו לא הזנחה נפשעת מבחינתי
אני חושבת שמילד לילד אני נהיית יותר נינוחה ורגועה, ופחות לחוצה על כל דבר
זה לא שלא אכפת לי
אני כן מתרגשת לקראת הלידה (וגם מתה מפחד)
אני כן רוצה מאוד בילד הזה
אבל מה זה קשור לתאריך הווסת לעזאזל, ולמה בעידן ההיטק זה לא מופיע לרופא על המחשב
אולי אם הייתי עושה הפסקות יותר קצרות בין הלידות הייתי זוכרת שאני צריכה לדעת את התאריך וסת

[אבישג_א*]

בסוף נזכרתי בתאריך (רק לא הייתי בטוחה לגמרי)
והבדיקה התבצעה

ליתר ביטחון הצעתי שיבדקו תאריך עברי מול לועזי, כי בעברי זכרתי שזה סוף חג הפסח וללועזי לא היה לי שום סימן לוודא שאני צודקת.
אז הרופא התעצבן ואמר לי שמי בכלל משתמש בתאריך עברי
אמרתי לו שאת חג הפסח גם הוא חוגג לפי העברי וחוץ מזה אפשר להשוות כך לתאריך הלועזי
בקיצור לא היה נחמד איתו

[אבישג_א*]

אז לגבי הבדיקה
הוא לא ידע לומר לי מה מין הילוד
אבל זה בקטנה
חוץ מזה הוא לא ראה עצמות רגליים ועצמות כפות רגליים
אבל גם מזה לא התרשמתי שהוא מאוד מוטרד
הוא אמר שהעובר לא בגודל המתאים לתאריך הווסת, ואז או שהתאריך לא נכון (ובדקתי בבית, הוא כנראה נכון) או שהביוץ מאוחר או ש.. מה זה עוד יכול להיות?
הוא טוען שיש פער של שלושה שבועות (אני חישבתי שהפער של שבועיים), ולכן אני צריכה ללכת לרופא שלי לבדיקת התאריך ואז לחזור אליו (כן, כן לשרוף עוד יום על גוש דן החמה - בעצם עד אז יהיה קריר יותר, דווקא בחורף נחמד להגיע לשם).

טוב, התחלתי לדאוג
זמן תפילות - לא עשיתי מספיק קודם, על כל דבר צריך להתפלל, בטח על היריון ולידה ועובר ותינוק
וכמובן השתדלות

[אבישג_א*]

וכשדואגים מתקשרים לשרה - האחות הכי שווה בגב ההר

באיתמר יש מרפאה של לאומית עם שירותים מסויימים של אח שמתעצבן ומנתק כשמתקשרים אליו ואחות מתחלפת ורופא ילדים שמחלק אנטיביוטיקה בכל הזדמנות ומפנה למיון גם כשצריך להוציא קוץ מהיד של הילד (סיפור של חברה שלי שעזבה אותו אחרי שנתן לה הפניה למיון והלכה למטפלת של הבן שלה במעון, שהוציאה לו את הקוץ בשניה). יש גם שירותים טובים לפעמים (אני פשוט לא זוכרת אותם עכשיו (-: )

באלון מורה יש מרפאה יותר גדולה עם יותר שירותים (יש שם למשל רופא נשים פעם בשבועיים, מה שאין באיתמר)
והעיקר יש שם את שרה

[אבישג_א*]

שרה, האחות המיתולוגית של גב ההר, נמצאת במקצועה למעלה משלושים שנה
והיא יודעת הכל, זה מאוד יעיל כשאתה גר בחור וקשה לך לרוץ לכל עניין אל העיר הגדולה והרחוקה
העיצות שלה שוות זהב, היא מסורה מאוד לתפקידה ואפשר להטריד אותה גם בשתיים בלילה (עשיתי זאת מס' פעמים כמו רבים אחרים)
מצד שני מתוקף תפקידה היא די מרגישה האמא של כולנו, לפעמים זה קצת מעיק

אחרי ההיריון הראשון של התאומות נכנסתי כמעט מייד להיריון שני וחטפתי על כך קיתונות ממנה : "למה לא עשית הפסקה ? את חייבת לנוח, מה הלחץ - את עדיין צעירה? אמרתי לך נכון ? תראי איך את נראית" וכן הלאה
גם על החינוך הביתי השמיעה קולה ברמה ולא לטובה (אני כמובן השתדלתי להסתיר ממנה את המידע המפליל, אבל היא "עלתה עלי"), לאחרונה היא נרגעה מעט לאחר שסיפרתי לה, ששכנה שלי, אשת חינוך ידועה, תומכת בי (מזל).

בכל אופן בטלפונים היום לא הצלחתי להשיג אותה ולהתקשר לבית לא נעים לי, זה לא כזה דחוף, אני קצת לחוצה ורציתי שהיא תרגיע אותי אבל לא נעים לי להטריד רק בשביל זה.
מחר אני אשאל אותה מה זה אומר ואקבע תור לרופא נשים ולעוד סקירה (אחרי ההתשה של היום קשה לי לחשוב על זה אבל זה יהיה בעוד חודש בערך).
בינתיים אני צריכה להתפלל על זה
ואם מישהי קוראת ויודעת מה זה אומר שהסקירה לא מתאימה לתאריך אז אשמח לשמוע ואולי להירגע

[עדי_א*]

אני לא יודעת ולא יכולה לעזור פרקטית. אבל רק שתדעי שיש מי שקורא ומקווה לטוב בשבילך.

[אינדי_אנית*]

גם אני קוראת ולא זוכרת מה זה אומר..

[קוראת*]

איתך.

[אבישג_א*]

תודה חמודות, אני כבר מרגישה טוב יותר

[אבישג_א*]

מסיפורי שרה

לאחישלום נוצרה נפיחות ליד פי הטבעת, אז באתי אליה והיא נתנה לי מדבקות מסויימות לטיפול ושלחה אותי לכירורגית, כשהגעתי לכירורגית היא טענה שלא נותר לה מה לעשות מכיוון שהנפיחות נעלמה. היא לא הכירה את הטיפול של שרה ולכן בדו"ח היא כתבה שהנפיחות נעלמה מעצמה (-:

[ב_עילום*]

אני לא יודעת ולא יכולה לעזור פרקטית. אבל רק שתדעי שיש מי שקורא ומקווה לטוב בשבילך.
גמני @}


_אחר כך טוענים שהציונות פסה מן העולם
בדור שבו מאות אלפי יהודים מסכנים את חייהם בכבישים הסואנים של גוש דן, תחת זיהום אוויר יומיומי ובפקקים אינסופיים, משלמים על כך סכומים אדירים והכל מתוך אהבה למקום והבנת חשיבות ההתיישבות בכל חלקי הארץ, גם במקומות נידחים וחסרי חשיבות היסטורית (או חשיבות כלשהי) כמו תל אביב_



רק לא מסכימה עם עניין של חוסר החשיבות ההיסטורית- סבי ז"ל נולד בל אביב וגם גדל בה (בעצם זה היה עוד יפו אז..) כך שמבחינתי יש לעיר הזו חשיבות היסטורית

[אבישג_א*]

רק לא מסכימה עם עניין של חוסר החשיבות ההיסטורית- סבי ז"ל נולד בל אביב וגם גדל בה (בעצם זה היה עוד יפו אז..) כך שמבחינתי יש לעיר הזו חשיבות היסטורית
אה, כן, את צודקת, אני כן מעריכה את תל אביב, הייתי פשוט תחת השפעת החום והלחות הנוראיים של גוש דן וגם סתם נטייה שלי לכתוב באירוניה קלה (ועל בני ברק אני לא יכולה לרדת, שלא יוציאו נגדי פשקווילים (-: ).

ותודה על האכפתיות

[כינור_לשירייך*]

אוי ואבוי, חזירי הבר האלה הם באמת צרה )-:
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1828619