ספירת העומר אתגר תיקון המידות היומי

איזה יופי שהספירה מתחילה בחסד,זה כל כך נכון להתחיל מהמקום הזה,
חסד לעצמי ולבני משפחתי,מהמקום שעניי עירי קודמים...
תודה גם ממני יערה על התזכורת.

איזה כיף!
תפארת שבחסד (התינוקת שלי תפארת, זה מרגש אותי:-))

אשמח לשמוע תובנות והדרכות לימים

>מרגישה דווקא קצרת רוח ועצבנית על הקרובים לה:-(<

לעיתים נינת אהבה על מנת לקבל אהבה כתמורה.
אך כאשר נובעת האהבה מתוך רחמים, אין כלל ציפיות, אפילו כשהשני לא ראוי לאהבה.
ההרמוניה שבאהבת הטוב ממזגת חסד עם גבורה וכוללת הזדהות ורחמנות.
תפארת היא נתינה גם לאלו שפגעו בך.
האהבה מבוקרת גם מצד הגבורה שבה אך אעפ"כ היא רחמנית

האתגר היומי: הצע את עזרתך לאדם זר

העתקתי משורשים. אתן חושבות שזה בסדר?

לבנה במילואה נראה לי שכן..

האמת שיש לי סיפור לגבי עזרה לאדם זר - לפני כמה ימים הייתי בדרך הביתה בסביבות 1 בלילה וראיתי מישהי רצה, חיכיתי עד שהיא תתקרב אלי ושאלתי אם הכל בסדר.. היא אמרה שהיא פספסה את האוטובוס האחרון אז שאלתי לאן היא צריכה להגיע - ולקחתי אותה.

לא יוצא לי כמעט לקחת טרמפיסטיות אבל זו ממש מצווה!

אהבתי מאד יער ה, אכן מצווה

רק במידה ואתה מכבד את עצמך, תוכל לפתח אהבה בוגרת שמתבטאת ברגש אינטימי של אצילות והלכות. רגש זה יאפשר לך להכיר במקומך המיוחד ותרומתך לעולם הזה. אהבה שמדכאת ושוברת את הרוח האנושית אינה בגדר אהבה כלל. אהבה מושלמת דורשת תחושה של חירות ושליטה אישית על כל אותם כוחות שמונעים את שלימות האהבה.

מצא פן מסוים באהבתך שרומם את רוחך והעשיר את חייך... עתה, לאחר שמצאת, יש לך בהחלט סיבה טובה לחגוג!

נצח שבגבורה
על ביקורתיות יעילה להיות עקבית ומתמשכת.
שאלות לבחינה עצמית nהאם מידת הביקורת שלי עיקבית או מאולצת?
האם אחרים רואים בי מבקר חלש?
האתגר היומי nהרחב את תוכניות "יום אחד" ו"יום שני" לתקופה ארוכה יותר. nערוך רשימת מטרות לטווח הקצר והארוך.
בכל יום עדכן ובחן את הרשימה ובדוק האם אתה עקבי ועומד במשימות.
זה היום. אני מעלה לכאן גם כדי להזכיר לעצמי ולאחרות וגם כדי להתפעל יחד מכמה האתגרים היומיים בכלל והיום בפרט מתאימים בדיוק למה שאני צריכה. זה כל שנה מפליא אותי מחדש והייתי גם מהגגת על זה עכשיו, אלמלא כללו המטרות שלי יציאה מהבית בזמן בבוקר....

מי מה איך הלך עם התכניות?
אני חושבת שנצח שבגבורה זה מעכשיו (כ"ו ניסן)

שנצח שבגבורה זה מעכשיו
ווואלה, צודקת, אז אני מקדימה ביום... פשוט התחלתי לספור מהחג הראשון של פסח, כלומר מטו' בניסן במקום מטז'.
סבבה, הרווחתי עוד יום לעבוד על הרשימה, כי בינתיים היא עוד רק בראש שלי ולא עשיתי בה את הסדר הנדרש כדי להעלות אותה על הניר בצורה מסודרת.

קראתי רק חלק מהדף ועוד אחזור אליו .@}
לשאלתי:
אם שבועות הוא חג מתן תורה, למה חוגגים את שמחת תורה בסוכות?

בסוכות גומרים לקרוא את התורה ומתחילים מהתחלה - ולכן חוגגים את שמחת תורה.

אני השנה מתעמקת בספירה יותר. לפני שנה רק רפרפתי על זה בהתלהבות (אני אוהבת פרוייקטים כאלו). חייבת להודות שלא קל לי עם שבוע הגבורה הזה, במיוחד עם עניין הביקורת. אני מאד ביקורתית בתוכי, אבל קשה לי להתבטא בביקורתיות החוצה. עובדת על זה... גם לא לגמרי ברור לי הקשר בין ביקורת למשמעת (דיסיפלין..). אני מגלה שאני בעלת משמעת עצמית גבוהה מאד, אבל איך זה מתקשר לביקורת? אשמח לשמוע תובנות

אני מגלה שאני בעלת משמעת עצמית גבוהה מאד, אבל איך זה מתקשר לביקורת?
מהחוויה שלי, אז למשל אני קובעת לעצמי לעשות כל מיני דברים ביום מסוים (אפרופו תכניות), אם לא אעמוד בהן - אני אבקר את עצמי! ואולי "יחסית" יותר מאחרים כי לכאורה יכולתי לעמוד בתכניות שקבעתי לעצמי, הרי אני בעלת משמעת עצמית גבוהה, לא? אז לא, זה ממש לא חייב להיות ככה..
גם במובן כללי יותר, אני חושבת שהקשר בין ביקורת למשמעת קיים בגלל שאם את אדם ממושמע, יש פחות מרווח לטעויות, ואז באה יותר ביקורת - שלא עשית דברים בצורה נכונה, או שלא עשית בכלל..

יער ה

הערב, ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה. כשנכנסתי לשורשים לראות על איזו מידה מתחילים מהערב, תהיתי אם ניתן יהיה לקשור בין הדברים. נכון, ספירת העומר התחילה מאות רבות של שנים לפני שהתרחשה השואה ובוודאי לפני שנקבע יום הזכרון לשואה ובכל זאת ענין אותי. לא הייתי צריכה לחפש הרבה. המשפט השני בדף של היום:
"האסונות הגדולים ביותר קורים כתוצאה מאנשים גאוותנים ששופטים אחרים. "

שליחה על ידי פיה* » 20 אפריל 2009, 22:43

נשמע מעניין, בנות יקרות , איפה אוכל למצוא את המידות שקשורות לעומר בבקשה ? נכנסתי לשורשים כפי ש מי מה כתבה והלכתי לאיבוד. תודה מראש

מי מה ,ספירת העומר אכן החלה בזמן יציאת ב"י ממצרים,אבל הלימוד על המידות כמו שהוא מנוסח באתר נכתב בדור שלנו.
מה שכן, העובדה שמידת הגבורה היא בשבוע זה,מאפשרת לנו לראות שאין מקריות.

פיה, יש קישור בראש הדף הזה.

שליחה על ידי פיה* » 21 אפריל 2009, 21:35

מי מה יקרה תודה

קשה שבוע הגבורה הזה

קשה שבוע הגבורה הזה נכון..

אכן קשה. ביום שחלף נכשלתי באופן מחפיר. הביקורת שהעברתי, במיוחד על ילדי ועל הפיונת הכי, היתה ארסית ופוגעת וכלל לא בונה ומכבדת. מקוה להצליח יותר בהמשך.

שליחה על ידי ורד* » 23 אפריל 2009, 10:57

שבוע הגבורה - השבוע רבתי עם האשה שאצלה נמצא המשפחתון של הבן שלי ושלה ועוד ילד/ים. לדעתי היא היתה לא בסדר, ואני רוצה לומר זאת ולהגיד את מה שיש לי לומר, כל השנה הסכמנו לכל מיני דברים שהיא שינתה/אמרה/רצתה, ודי- נמאס לי. היא ממש לא הבינה מה אני רוצה, ובאופן כללי היא רואה את הדברים מהזווית שלה ולא מוכנה (יכולה?) להקשיב. הקיצר - זה התפתח לריב, היא בכלל לא שמעה מה שאמרתי, אלא רק נעלבה וכעסה. מצד שני- אני מאוד מעריכה את ההתיחסות שלה לילדים ולבן שלנו מאוד טוב שם, גם בזכותה ובזכות משפחתה. - חשבתי הרבה על הגבורה השבוע - על כעס, על הגבולות, העמידה על שלי, אם לא מקשיבים לי- להמשיך להתעקש? לוותר? גם לחסד צריך גבולות... איך אפשר לומר משהו לא נעים שיישמע? ואולי זה לא נעוץ רק בי אלא גם במי שמולי?

שנזכה לתפארת...

"היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות לעומר"
nמלכות שבגבורה
nהמשמעת, כמו האהבה, יוצרת כבוד עצמי. בקורת שמדכאת את השני סופה להתנפץ. בקורת חיובית מחזקת את ההערכה העצמית ועוזרת לגלות את האדם במיטבו, בכך שהיא מטפחת את מידת שליטתו בעצמו.
nביטוי זה של ביקורת אינו מפחית מערכה של הבקורת ולהיפך, הוא מחזק אותה.
n
nשאלות לבחינה עצמית
nהאם בקורתי מדכאת את הרוח האנושית?
nהאם היא מחלישה או מחזקת אותי ואת האחרים?
n
nהאתגר היומי
nכשאתה מטיל משמעת על ילדך או תלמידך, חזק את כבודם העצמי.

The]עוד על ספירת העומר Commandment of Counting[/po].asp

תודה סגו לה על הקישור. מאמר מצוין!
(יש שם גם עוד כמה שנראים מענינים, קראתי אחד בינתיים.)
למרות האתגר בשבוע הגבורה, אני אסירת תודה על הספירה. עצם זה שהתבוננתי בהתנהגות שלי, כבר יוצר פתח לשינוי. הרי אני בטח הייתי מבקרת את ילדי בגסות מתישהו, אז עדיף לעשות את זה כשאני מודעת לזה ומודעת לזה שזה פוגע בהם ובי.
הרי זו בעצם העבודה על המידות. נכון, זה כייף לעבוד על מידת החסד ולעמוד באתגרים היומיים, אבל זו זכות גדולה ללמוד איך להתנהל נכון עם הגבורה.
תודה.

כן,יש באתר הזה עוד כמה אוצרות,שווה ביקור.

לגבי הכעס,אני מצאתי את עצמי כועסת בעיקר על עצמי...

מה שהביא אותי גם לעודף ביקורתיות ולא ביקורת בונה בכלל לאיש ולילדים.)
האיש אתמול אמר לי,ספק שואל ספק קובע עובדה:"את כועסת עלי (?)"
עניתי לו:"לא,אני כועסת עלי"...

תפארת יותר עדיף

שיהיה חודש טוב !@}

עצם זה שהתבוננתי בהתנהגות שלי, כבר יוצר פתח לשינוי
את צודקת לגמרי..

סגו לה המאמר בהחלט מעניין

מתחילים את שבוע תפארת
חסד שבתפארת - בדוק את מידת האהבה שברחמנותך.
האם הרחמים שבי מתבטאים באופן אוהב?
האם הזדהותי עם השני היא מתוך הכנעה או מתוך בעלות?
האם הרחמים שבי שופעים אהבה וחום?
האם הם מתבטאים בהתלהבות, או בחוסר חיות?

האתגר - בשעה שאתה מגיש עזרה לשני, עשה זאת באופן חיובי ובליווי תנועות חיבה.

הוד שבתפארת - רחמנות מתוך ענווה
אם ברצונך למנוע רגש התנשאות שעלול לנבוע מרחמנות, עליך להפעיל את מידת הענוה וההכנעה שבקרבך. מידה זו תביא אותך להכרה שהעובדה שאתה זה שמעניק ומרחם, אינה בהכרח מוכיחה שאתה גם טוב יותר מהמקבל. עליך להכיר טוב לבורא שהעניק לך את הזכות והאפשרות לתת. בכך תמנע מעצמך רגשות גאוה.

האם אני נחשב בעיני נעלה יותר מכיוון שאני רחמן?
האם אני מזלזל יותר באותם אלו שזקוקים לעזרתי?
האם אני מכיר טובה לה' שנתן לי את האפשרות לעזור לאחרים?

השתדל לרחם והלעניק בלי לגלות זהותך, ובלי טובת הנאה או תמורה כלשהי.

בדיוק היום שאלה אותי הבת שלי מה זה לרחם ומה זה לנחם. בתוך ההמולה שהיתה באותו רגע לא הספקתי לענות לה, ואחר כך זה נשכח. אני מקווה שאזכור לענות לה מחר...
אני יודעת לנחם אבל לא כל כך יודעת לרחם. יש מקום גדול לתיקון.

ראיתי שאפשר לקנות את החוברת באתר prod]חבד שופ id[/po]=2212〈=he

אני קניתי בירושלים בגאולה (אולי גם בחנות של חב"ד? לא זוכרת) אבל זה לא הכרחי - בחוברת לא כתוב יותר ממה שכתוב באתר של שורשים.

מלכות שבתפארת
בכדי להביא את הרחמנות שבך לשלימות (בכך שתחזק את ששת המידות האחרות שבה), עליך להוקיר ולהעריך את קיומם של גורמים אחרים. הרחמנות צריכה לעורר כבוד והערכה עצמית - הן של הנותן והן של המקבל.

האם אני מבטא את הרחמנות שבי באופן מעורר כבוד?
האם גם אחרים מקבלים את הרושם הזה?
האם אני מכיר בעובדה שכדי ליצור קשר הדדי ביני ובין המקבל עלי לפעול באופן מעורר כבוד?

מלבד הצדקה שאתה נותן, עזור גם לנזקקים לעזור לעצמם ובאופן שיחזק את כבודם העצמי.

זו נראית לי משימה לחיים.. לעזור לאנשים לעזור לעצמם.

"היום עשרים ושניים יום שהם שלושה שבועות ויום אחד לעומר" (מתוך האתר שורשים)
חסד שבנצח
עלינו לאהוב כל דבר שברצוננו להמשיכו. יחס ניטרלי או אדיש יתבטא במחויבות שולית בלבד. ברגע שאתה נתקל בקושי להתחייב לדבר מסויים, עליך לבדוק האם אתה אוהב אותו או נהנה ממנו. האם אתה אוהב את עבודתך? את משפחתך? את הדברים בהם אתה בוחר? כדי לגרום להמשכה ולהתמדה עליך להשקיע אהבה. המשכה מאולצת שבאה בצורה כפייתית, עלולה לפגוע בשיתוף הפעולה שלך עם אחרים.

שאלות לבחינה עצמית האם ההתמדה שלי גורמת לי לחוסר גמישות? האם הדחפים וההחלטיות שבי גורמים לי להיות שתלטן? האם אני דורש יותר מדי? האם אחרים אתם אני בקשר, משתפים עימי פעולה מתוך הכרח בלבד או מתוך אהבה? האם בכדי להשיג דבר מסוים אין אני נמנע מלפגוע באחרים? האם אני דוגל בשיטה שהמטרה מקדשת את האמצעים? כאשר אני מגן על עצמי או על אחרים נגד השפעות שליליות, האם אני נדחף על ידי אהבה או שנאה?

האתגר היומי -בשעה שאתה נאבק על דבר בו אתה מאמין, עצור לרגע את עצמך- האם אתה פועל מתוך אהבה?

שבוע הגבורה היה באמת מאתגר למדי...

בשעה שאתה נאבק על דבר בו אתה מאמין, עצור לרגע את עצמך- האם אתה פועל מתוך אהבה?

איזה אתגר יפה.

האם אני נדחף על ידי אהבה או שנאה?

אני גם בודקת האם אני נדחפת ע"י פחד. כי מול האהבה ברצף האנרגטי יש פחד.

שליחה על ידי יער_ה* » 01 מאי 2009, 17:26

מול האהבה ברצף האנרגטי יש פחד
נכון, זו לא אהבה-שנאה אלא אהבה-פחד
נתת לי משהו נוסף לחשוב עליו, תודה @}

שליחה על ידי מי_מה* » 07 מאי 2009, 22:31

עכשיו אני פה לבקש עזרה. טוב, קראתי במעלה הדף וגם לפני שנה כמה מאתנו נתקלו בבעיה הזאת, שבאתר 'שורשים' כל השקופיות של שבוע ההוד שמתחיל הערב, לא עולות. אז חלק מהימים מופיעים פה. הערב מתחיל חסד שבהוד. האהבה והענווה. גם חרוז וגם שילוב נכסף. את הציטוט של זה מצאתי פה2.5.07 . כמו כן יש התיחסות לתפארת שבהוד (4.5.07 _{וזה אפילו אני כתבתי} ), הוד שבהוד (22.5.08 ), נצח שבהוד (22.5.08 ). זאת אומרת שחסרים גבורה שבהוד, יסוד שבהוד ומלכות שבהוד. תבוא על הברכה מי שתעלה אותן בזמן. תודה גדולה.

שליחה על ידי יער_ה* » 08 מאי 2009, 15:48

מקדימה לפני שבת, גבורה שבהוד מהיום בערב:
על הענוה להיות מבוקרת וממוקדת. הענוה מביאה ליראה ולרגש כבוד כלפי אחרים.

מתי צריכה הענוה לגרום לי להתפשר, ומתי לא?
האם קורה שכאשר אני עומד מול מעשי רשע, אני בוחר לשתוק או להיות ניטרלי בשם הענוה?
האם העובדה שמידת הענוה שבי לוקה בחסר היא תוצאה מכך שאיני מכבד אחרים?

האתגר היומי: בדוק האם סירובך להתחייב בנושא מסוים נובע מרגש ענוה אמיתי.

כל השקופיות מופיעות בצורה נוחה לקריאה גם באתר article]של חבד cdo[/po]/aid/513246
ובונוס ליסוד שבהוד מתוך "וספרתם לכם" של הרב דניאל פריש:

ישתדל להיות אוהב שלום ורודף שלום בין אדם לחברו בכלל ובין איש לאשתו בפרט.
ישתדל להכניס אורחים.. בשחר ובפרט ביום חמישי...

שליחה על ידי מי_מה* » 13 מאי 2009, 07:03

תודהרבה אב לשלושה ! אכןמאוד נוח.

שליחה על ידי מי_מה* » 13 מאי 2009, 22:25

מלכות שבהוד זה חתיכת אתגר רציני. הנהגה וענווה. זה פוגש אותי בנקודה מענינת מבחינת ההתקדמות המקצועית שלי. כמה פעמים בעבר הוצע לי לבדוק אפשרות ללמד / להכשיר מורים ותמיד דחיתי את ההצעה בטענה שקטונתי. אתמול זה עלה שוב על הפרק והודיתי שלא רק הענוה מדברת כאן מגרוני אלא גם הפחד. אז נעשיתי מאוד ערה לבחינה של הענין הזה. מתי מדובר בענוה אמיתית ומתי היא משמשת תירוץ.
והאתגר היומי: למד אדם אחר להקנות לעצמו ענוה וצניעות ובכך לחזק את גאותו האישית.
כפי שאמרתי בהתחלה - אתגר רציני.

שליחה על ידי מי_מה* » 14 מאי 2009, 22:50

היום מתחיל שבוע היסוד. מתוך האתר של 'שורשים' :
התקשרות
היכולת להתקשר מוכיחה על רגש נעלה ביותר. בעוד שחמש המידות הראשונות (אהבה, משמעת, רחמנות, התמדה וענוה) מציגות קשר דו- כיווני בין האוהב והנאהב , כאשר הדגש הוא על רגש פרטי של כל אחד מהם. התקשרות לעומתן היא מזוג מושלם בין השניים. ללא התקשרות לא ניתן לממש באמת כל רגש שהוא. התקשרות מתבטאת לא רק כשיש לך רגשות כלפי השני אלא כשאתה אכן קשור אליו. על ההתמסרות לשני להיות מוחלטת. התקשרות היא הצינור המחבר בין הנותן למקבל. קשר זה שהוא קשר נצחי, יפתח איחוד מתמשך שיתבטא בפירות משותפים.
התקשרות היא יסוד החיים, עמוד השדרה הרגשי של הנפש האנושית. כל אדם זקוק לה כדי לצמוח ולגדול. זהו הקשר בין בעל ואשב, אמא ובן, אחים ואחיות חברים קרובים. התקשרות מעניקה חיזוק בטחון ורגש השתייכות. ההתקשרות מנתבת את שאר המידות הקודמות והופכת אותן לקשר בסיסי ובונה.
בשעה שכל שאר הרגשות האנושיים הם רגשות פרטיים; סיפורים נפרדים ומרכיבים בודדים בתוך הבנין של החויה האנושית, ההתקשרות לעומת זאת ממזגת את כולם לקשר אחד, יציב ואיתן, עליו ניצב כל המבנה של הרגשות האנושיים. התקשרות היא נתינת כל כולך ולא רק חלק ממך. אין היא רגש בודד אלא התכללות של כל הרגשות. שלא כשאר היסודות המהווים נדבך עליו מונח כל המבנה, היסוד המדובר גם כולל את שאר המבנה וחודר לשאר הרגשות ובך יוצר קשר בונה ומתמשך.
מוקדש באהבה לכל מי ששאלה את עצמה למה היא כותבת כאן בלוג.
וגם לכל השאר.

שליחה על ידי יער_ה* » 18 מאי 2009, 22:57

רק עכשיו אני רואה את מה שהוספת, מי מה{{}}. ממש יפה מה שהם כותבים על יסוד..

היום הוד שביסוד
מידת הענוה חיונית ביותר כדי ליצור התקשרות בריאה.
הגאוה מפרידה בין בני אדם.
התעסקות ברצונות וצרכים אישיים יוצרת חיץ בינך לאחרים.
הענוה מאפשרת לך להעריך אדם שני ולהתקשר אליו. התקשרות שהיא רק בבואה של צרכיך הינה התקשרות עם עצמך בלבד.
התקשרות בריאה מאחדת שני אנשים נפרדים, בעלי אישיות עצמאית, שמעונינים להשיג מטרה נעלה יותר מאשר סיפוק צרכיהם.
ענוה אמיתית נובעת מההכרה שאלוקים הוא חלק בלתי נפרד מחייך.

האם אני מודע לשותף שלישי - אלוקים - בהתקשרות, ושרק בזכותו אני מסוגל להתאחד אם אדם אחר למרות ההבדלים בינינו ?

בשעה שאתה מתפלל, הודה לאלוקים על סיועו בהתקשרותך עם אחרים.

שליחה על ידי מי_מה* » 24 מרץ 2010, 23:08

מקפיצה את הדף אפילו שיש עוד כמעט שבוע עד לתחילת הספירה, אבל רציתי לבדוק שהקישורים עובדים (הם עובדים) וגם להיות מוכנה ולא להיזכר ברגע האחרון.
היום התמסרתי קצת לנקיונות וכמו תמיד, כשאני מנקה, צפות ועולות להן תובנות. אני כל כך מחכה לספירת העומר! מרגישה ממש צורך לעבוד על תיקון המידות וחשבתי לי שזו מתנה כל כך נפלאה, הספירה הזאת וזה שהיא באה דוקא בזמן האביב שהוא זמן מאוד סוער. מספיק להסתכל על הים התיכון (קרוב ולא צריך דרכון או כרטיס טיסה) שבאביב הוא נראה נפלא אבל מסוכן לרחצה כי מתחת לפני המיים גועשות מערבולות חזקות ביותר. אני מרגישה שגם בנפשי וגם במשק הבית שלי ובמשפחה הקרובה, גועשות עכשיו , מתחת לפני השטח מערבולות חזקות מאוד והן שואבות אותנו לא אחת... ואז חשבתי לי שספירת העומר מגיעה בזמן הסוער הזה ומוליכה אותנו מראשית הקציר עד להבאת הביכורים, שאז זה כבר לגמרי ראשית הקיץ והרבה פחות סוער. בכך משמשת הספירה גלגל הצלה, שלא נטבע במערבולות אלא ננצל את הכוח שלהן לעבודה מתקנת ומצמיחה.
מברכת בחג שמח ומקווה להיפגש כאן במהלך ספירת העומר @}

חג שמח מימוש,הנה הצטרפתי !
היום יום אחד לעומר

חסד שבחסד,
מה מידת יכולתי לאהוב אדם אחד,
כיצד אני מביעה את אהבתי,
את מי אני אוהב,את מי אני מעדיפה לאהוב (וממי אני נמנעת...)

שליחה על ידי מי_מה* » 30 מרץ 2010, 22:03

אלופת ישראל! היום יצאתי לטיול רגלי עם הבנים ובעודנו מדלגים מסלע לסלע חשבתי שהערב זה מתחיל והתמלאתי שמחה ובמיוחד שמחתי שמתחילים לספור מחסד שבחסד כי זה נותן תנופה. פשוט להפציץ באהבה, לקבל אהבה לתת אהבה להציף את כל הבטי הקיום באהבה. כשזה רווי אפשר להתמודד עם השאר.

שליחה על ידי רחל* » 30 מרץ 2010, 22:08

שליחה על ידי רכה* » 30 מרץ 2010, 22:11

תודה רבה על רענון הדף סגולה ומימה. היום יום אחד לעומר.. אממ

סגולה האם מה שכתב מעלה הן שאלות אישיות שאת שואלת את עצמך ? או האם זה מתוך התיקון היומי? אשמח להבהרה.. מועדים לשימחה
_חסד שבחסד,
מה מידת יכולתי לאהוב אדם אחד,
כיצד אני מביעה את אהבתי,
את מי אני אוהב,את מי אני מעדיפה לאהוב (וממי אני נמנעת...)_

שליחה על ידי מי_מה* » 30 מרץ 2010, 22:50

זה מתוך האתר של חב"ד:

_לכל אחד ניתנה היכולת לאהוב. השאלה היא האם וכיצד אנו מיישמים ומבטאים זאת.
בחן את אופן ביטוי אהבתך ואת מידת עוצמתה.
מהי מידת יכולתי לאהוב אדם אחר? האם אני נתקל בקושי לתת? האם אני קמצן או אנוכי? האם אני מתקשה להכניס אדם נוסף לחיי? האם יש לי בתוכי מקום לאדם אחר? האם אני מפנה מקום לאדם אחר? האם אני חושש להיפתח ובכך להיות פגיע יותר?

כיצד אני מביע את אהבתי?
האם אני מסוגל להעביר את רגשותי האמיתיים? האם אני שומר את רגשותי מחשש לתגובות אנשים אחרים? אולי ההפך הוא הנכון? האם אני מבטא יותר מידי ומוקדם מידי? האם אחרים טועים בפענוח רגשותי?

את מי אני אוהב?
האם אני אוהב רק את אלו הקרובים אלי? האם ביכולתי לאהוב אדם זר, להגיש עזרה גם למי שאיני מכיר? האם אני מבטא את אהבתי רק כשנוח לי? מדוע אני נתקל בבעיה ביחס לאהבה שלי ומה ניתן לעשות בענין זה? האם כוללת אהבתי גם את יתר שש הבחינות שבחסד, שבלעדיהן תהיה האהבה מעוותת ולא ממומשת באופן אמיתי?

האתגר היומי
מצא דרך חדשה להביע את אהבתך לאדם שיקר לך._

אבל חבל להעתיק לפה כל יום. יש קישור כמה פוסטים מעלינו ומומלץ להוסיף אותו למועדפים לימות הספירה ולנצל את המקום הזה לשיחה על הדברים במקום לציטוט שלהם.

שליחה על ידי רכה* » 30 מרץ 2010, 23:17

תודה מי מה . כך יעשה : -)

דווקא המקום הזה של החסד,מעורר בי שאלות שמביאות אותי לאי שקט.
כי יש את המקום הטבעי הזה של חסד שזורם ועובר החוצה,אבל משום מה,דווקא בפנים.
איפה שהחסד הכי מתבקש,שמה אני קמצנית...

וזאת נקודה גדולה למחשבה עבורי.
איך אני לומדת לתת יותר לעצמי,לאהובי,לילדי.
כאילו שבחוץ זה מובן מאליו לתת,שם אני גברת חסד,ממש צדיקה,
אבל למה לא נשאר מזה יותר לקודש הקודשים שלי??

שני ימים לעומר,
גבורה שבחסד,
היכולת לאהוב עם מקום להקשבה אמיתית לצרכי השני
אהבה שיש בה גם גבולות.

היום מלכות שבחסד. חוזרת לספור בצותא. יש לנו עוד יום אחד של חסד לפני שבוע הגבורה המאתגר וביום הזה נמצא את מה שמרומם את רוחנו באהבה. הולכת לעבוד על זה כדי להימלא כוחות לאתגר הבא...

זה משל שכדאי לעקוב אחריו ספירת העומר לפי ההכוונה הרוחנית. רבי נחמן מלמד
http://forum.eip.co.il/[po]forum posts[/po].asp?TID=254
מומלץ להציץ בקישור הזה
כי כל העולם מדברים בכל יום את התורה עתיקא סתימא
ומי שיודע
שומע בדיבורים של כל העולם את הבחינה המיוחדת של כל יום

אבל העבודה הרוחנית כפי שתוארה כאן נעשית אחר כך כל השנה

מצטרפת לספירה, קצת באיחור לצערי, חשבתי שמתחילים רק היום.... לא נורא

http://www.he.chabad.org/library/[po]article cdo[/po]/aid/513247

כיוון שגיליתי שהקישור שלי לפחות לאתר של שלורשים מפסיק איפושהוא באמצע הספירה (המצגת מציגה דפים ריקים...) מצאתי את הקישור הזה של חב"ד יש בצד שמאל אפשרות לבחור את היום הספציפי ולמצוא את העבודה המתאימה לאותו יום , שבוע טוב

אני אשמח אם מישהו יעדכן אותי איפה אנחנו בספירה היום.
תודה

אה, מצאתי (-:

מחשבות שעלו בי סביב שבוע הגבורה (הדין, משמעת, ביקורתיות וכו') -

שמתי לב שהרבה פעמים הביקורת שלי כלפי הילדים וכלפי עצמי נובעת מחסור יכולת לתת מקום וכבוד לתהליך, לתהליכים. אני מצפה שאם אומר פעם אחת ישר הכל ישתנה וכשזה לא קורה אני חוטפת ג'ננה, מתייאשת, עוברת לנימה הרבה יותר פוגענית, לוקחת את זה אישית וכו' וכו'.
במסגרת העבודה השבוע, אני מבינה שמדובר בחוסר סבלנות בשילוב עם חוסר אמונה, כי צריך אמונה בשביל להבין ולדעת שמה שיש היום לא ישאר כזה לנצח ושלכולנו היכולת לשנות ולהשתנות.

ההבנות האלה מעוררות בי תפילה שתהיה בי הסבלנות והאמונה ושמתוך המקום הזה, שמכבד ומקבל את הדינמיקה של השינוי, את התהליכים, אצליח לחזור ולבקש שוב ושוב, רק ממקום הרבה פחות (שלא לומר בכלל לא) טעון רגשית, נטול כעס או אכזבה, שקט, שלו והרבה יותר מאמין, מאפשר, מכבד ומקדם.

אמן

(מתוך האתר של בית חב"ד להערב ולמחר)

היום שלושה עשר יום לעומר
יסוד שבגבורה

סימון יעקבסון תרגום ועריכה: נעמי גבירץ
בקורת יעילה כוללת מחויבות והתקשרות. בשעהה שאתה מבקר הן את עצמך והן את אחרים, עליך לחוש שהבקורת אכן חשובה לפתוח קשר חזק יותר.

אין אני זה שמבקר אותך, אלא שנינו פועלים למען מטרה משותפת.

האתגר היומי

הוכח לילדך או לתלמידך כיצד הבקורת היא כלי ביטוי שמחזק את הקשר והמחויבות האחד לשני.

מתחבר לי מאוד למה שקראתי היום לילדים לפני השינה. הם רצו משהו שקשור ליום השואה אז הקראתי להם מהספר של יאנוש קורצ'אק- סיפורים לילדים. בסוף הספר מסופר על האיש ופועלו ומובא שם תקנון בית הילדים. הוא נפתח במילים אלו:
"ילד כי יחטא - מוטב לסלוח לו ולחכות כי יחזור למוטב..."

_היום ארבע עשר יום לעומר, מלכות שבגבורה
בקורת חיובית מחזקת את ההערכה העצמית ועוזרת לגלות את האדם במיטבו, בכך שהיא מטפחת את מידת שליטתו בעצמו.

http://www.levhadvarim.com/index.php?option=[po]com content[/po]&view=article&id=1353:2010-04-29-17-50-04&catid=29:2009-05-17-09-23-46

שיעור נפלא על ספירת העומר ועבודה עצמית

שליחה על ידי מי_מה* » 18 מאי 2010, 00:24

הנה מתחיל היום האחרון לספירת העומר.
בספירה הזאת לא שיתפתי כאן כמעט
אבל אני מציינת לעצמי בסיפוק שדוקא ספרתי את כולה.
כבר עכשיו מתחילה להתגעגע אל הספירה.
כל כך עזר לי שיש איזה צו חיצוני שמבקש ממני להתבונן.
מאחלת לנו תיקון לייל שבועות שבו נתבונן אל הלב ונראה מה הוא מבקש ומה יש עוד לעשות עד לספירה הבאה
תודה על ספירת העומר.
והנה הציטוט :
"שאלות לבחינה עצמית

האם שליטתי נובעת מבטחון פנימי שמושרש עמוק בתוכי ? אולי היא רק מסוה על חוסר בטחוני ? אם אכן כך, האם שליטתי מוגזמת ? האם אני מכיר ביחודי כאדם ? האם אני מכיר בתרומתי לאנושות ?

האתגר היומי

עצור לרגע והתרכז בעצמך, באמת הפרטית שלך ולא על הצגתך החיצונית כלפי אחרים : היה נינוח ורגוע ביודעך שאלוקים ברא אדם מאוד מיוחד... וזה אתה!

הרחמן הוא יחזיר לנו את עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן סלה!"

שליחה על ידי נינה* » 18 מאי 2010, 09:53

אמן
חג מתן תורה שמח

אוי כמה חבל שהגעתי לפה רק היום P-:
נצטרך לזכור את העניין הזה לשנה הבאה

שליחה על ידי ליאת* » 25 מרץ 2011, 18:46

פסח מתקרב. הרבה עומס ומתקשה לקרוא.
מזכירה ומקווה שמישהי תזכור להעלוץ דף זה בזמן הרלוונטי. רק טוב.

שליחה על ידי מי_מה* » 26 מרץ 2011, 19:25

את יכולה לעשות

על הסעיף הזה ברשימת ההכנות לחג. הלואי שלסדר את ארונות המטבח היה כזה קל

שיהיה אביב פורח וחג שמח @}

חג שמח. הכינו את הפינצטה הרוחנית ושתהיה לנו ספירת עומר מועילה ומדייקת @}

חג שמח ,קיבלתי במייל אולי יעניין אתכן -
http://www.7weeks.co.il/

וגם אס אמ אס (מסרונים) בפלאפון בחינם
http://www.tzohar-rishum.org.il/omer.asp

אחרי המון שנים שלא ספרתי (בגלל שהתחתנתי עם בן העדה הלא נכונה - בתחום זה בלבד!) החלטתי שהשנה אני סופרת בברכה וב"ה עומדת באתגר הרוחני הזה
בהצלחה לי ולכל עמ"י

אמן,אף שנה לא ניסיתי לגמרי...(התיאשתי מראש)
השנה גם אני מנסה !
יום של חסד שבחסד
מתחילה להזכיר לעצמי שאני אהובה.
אהובה בפני הבורא וקורנת אהבה לכל מי שסביבי.

איזה כיף. גם אני.
הכינו את הפינצטה הרוחנית
משפט נפלא ומדוייק. גריינתי באהבה.

גבורה שבחסד. מידת המשמעת באהבה. בהצלחה!

שמתי לב שיום השואה הוא בשבוע של הגבורה.
היום שכל עמ"י מציין כיום של גבורה, יום של אמונה מלאה בה' למרות הקושי, נמצא בשבוע שבו העבודה מתמקדת בכך.
מופלא בעיני הקשר הזה.

שליחה על ידי מי_מה* » 03 מאי 2011, 00:01

אין מקריות. זה עוד אחד מהמקרים בהם אנחנו מקבלים הוכחה שהכל אחד.

מוסיפה את הקישור הבא- האתר של חוה שמילוביץ בעניין ספירת העומר

שמתי לב שיום השואה הוא בשבוע של הגבורה
ויום העצמאות תמיד יוצא בשבוע תפארת " ולתפארת מדינת ישראל....."

איך חיכיתי לזה כבר! מתחילה לספור ומקפיצה למה חדש....
היום 1 בעומר. חסד שבחסד. איזה חסד זה לזכור כבר את המידה של היום ולא להצטרך לחפש באינטרנט. מידת האהבה. תענוג לבחון את מידת האהבה בחיי. את מי אני אוהבת מי אוהב אותי איך אני מראה אהבה והאתגר היומי להראות אהבה בדרך חדשה . בחיי חכמים אלה, אחרי פתיחה כזאת יש המון חשק להמשיך. בהצלחה לנו עם אתגר תיקון המידות שנגיע בעוד חמישים יום למקום מתוקן וגבוה יותר. אמן.

נו, נראה אם הפעם אצליח לעקוב או לקחת חלק, ולו במעט. להראות אהבה בדרך חדשה? אוקיי, נשמעת פתיחה כיפית באמת! @} אז קודם כל אני מראה אהבה לך, מי מה, ולעצמי, בכך שנכנסתי לדף האמוּני הזה וכתבתי בו (-:. דרך חדשה בהחלט בשבילי. ועכשיו לכל השאר.

מצטרפת לספירה ומוסיפה עוד שאלות על האהבה:
מה המחסומים שלי לאהבה? מתי היכולת שלי לאהוב חסומה או מצטמצמת?
תשובות ראשוניות, מהשרוול: מרירות, כעס, קורבניות, תחושת חסר...
מחסומים שצריך להסיר או למוסס.

מרגישה שהיום חטפתי במלוא העוצמה את השיעור הראשון במידת אהבה.
מזמינה לחיי את האתגר היומי
מוכנה לנסות להראות אהבה בדרך אחרת
אין לי מה להפסיד...
מצטרפת

תובנה חדשה: יותר קל לי לחוש אהבה כלפי רחוקים מאשר כלפי קרובים [חוץ מאשר כלפי ילדיי].
והסיבה, מהרחוקים מצפה פחות ופחות מאוכזבת. ערוצי האהבה נשארים פתוחים. מהקרובים, יותר מצפה, יותר מאוכזבת ופגועה ופחות יכולה לאהוב.
מישהי מכירה את זה? התמודדה עם זה והצליחה לשנות? אשמח להשראה...

שאלת תם: כל השבוע הזה הוא השבוע של "החסד"? עד ראשון הבא?

שאלת תם: כל השבוע הזה הוא השבוע של "החסד"? עד ראשון הבא?

כן, שבוע החסד נפתח:
יום א- חסד שבחסד
יום ב- גבורה שבחסד
יום ג- תפארת שבחסד
יום ד- נצח שבחסד
יום ה- הוד שבחסד
יום ו- יסוד שבחסד
יום שבת- מלכות שבחסד

השנה זה יצא מגניב- מיום א עד שבת.....

שבוע חסד מהנה....

כל השבוע הזה הוא השבוע של "החסד"?
כן.
וכל יום בוחנים כיצד ספירהמסוימת משרתת את "ספירת הדגל" של אותו שבוע.
למשל היום זו אהבהכפול אהבה. הצפה ללא גבולות.
מחר זו גבורה שבחסד: מתי גבולות וגדרות באים כדי לשרת את האהבה ולהגביר אותה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חסד -אהבת הטוב, השפעת הטוב,
גבורה- צדק, משמעת, גבול, ריסון עצמי, יראה
תפארת- יופי, הרמוניה, רחמים
נצח-התמדה, חוזק ,שאפתנות
הוד- ענווה, הודאה, הדר
יסוד- חיבור, הטמעה
מלכות אצילות, שליטה ,מנהיגות

שליחה על ידי ענת* » 11 אפריל 2012, 07:20

אני גם מצטרפת.
מעולם לא עשיתי את זה ולא ידעתי על זה דבר חוץ מהביטוי שידעתי שקיים "ספירת העומר". הדף הזה מאוד מרגש ומזמין, אז אני שולחת אהבה למשתתפות בו אפילו שעבר היום של אהבה...
יש לי כמה שאלות, מקווה שתהיה למישהו הסבלנות לענות עליהן:
מה היא ספירת העומר בפועל? אני יודעת שזה קשור לשבועות ולקציר השיבולים. אבל מה בדיוק עושים?
ממתי נהוג היה לעשות את זה? רק בארץ ישראל?

מה אומרים היום? כמה לספירת העומר ומה האיכויות הרוחניות של היום?

דף נהדר, גם אני מצטרפת,
ענת, עד שיענו לךהאחרות שיודעות טוב ממני- היום ארבעה ימים לעומר. יש פירוט לגבי האיכויות של היום באתר של חוה שמילוביץ שרשום בפוסט של אמא נמרה למעלה. http://www.livchor-baor.022.co.il/BRPor ... arc=158396
היום זה נצח שבתפארת, נדמה לי.

_מה היא ספירת העומר בפועל? אני יודעת שזה קשור לשבועות ולקציר השיבולים. אבל מה בדיוק עושים?
ממתי נהוג היה לעשות את זה? רק בארץ ישראל?_
ספירת העומר היא מצווה מן התורה. ולמעשה חג השבועות לא נזכר בתור חג עצמאי אלא בתור היום החמישים לתחילת הספירה.
יש איסור שנקרא "איסור חדש", שעל פיו, אין לאכול תבואה חדשה שצמחה החורף, אלא רק לאחר שמקריבים את קרבן העומר, העשוי משעורים, ומוקרב בפסח. הספירה לפיכך היא ספירה המתחילה מהקרבת קרבן העומר, ומסתיימת בשבועות, שבו מקריבים את קרבן "שתי הלחם" העשוי מחיטים, המבשילות לאחר השעורים.
באמת במשנה יש תיאור מפורט של הטקס שבו היו יוצאים לשדה וקוצרים, ביום הראשון של חול המועד, את השעורים לקרבן העומר.

מכייון שמדובר בקרבן, זה היה נהוג בזמן שבית המקדש היה קיים, וממילא רק בארץ ישראל. אבל הספירה עצמה עדיין נוהגת, כמובן בכל זמן ובכל מקום. "וספרתם לכם ממחרת השבת", וכו'.
מקווה שעניתי...

התבלבלתי...
היום נצח שבחסד, כמובן.