עוד טעויות נפוצות בעברית

[אמא_של_יונת*]

את ספרת היטב?
כן עודד,
אני זוכרת רק אחד שהועף משעורי ספרות בגלל זה. האחרים כנראה תיקנו למורים ביתר עדינות...

וידוי/וידוא. לא קרובים במשמעות.
גם לא בשורש, אבל יש גם שטועים ואומרים "לוודות" במקום "לוודא". בעייה של דמיון פונטי בהגייה השטוחה שלנו.

[אחות_של*]

אבל יש גם שטועים ואומרים "לוודות" במקום "לוודא".
ואם היה לי שקל על כל אחד שאומר "למלות" במקום "למלא" כבר הייתי יכולה לצאת לפנסיה מוקדמת.

[שרון_ג*]

אחרי שתגמרי למלות את השק, אל תשכחי להוזיז אותו מהבלקון!

[שרון_ג*]

ותעשי את זה בשקט, למה אימא יושנת!

[אמא_של_יונת*]

אחות של ,
נתקלתי במלה "למלאות" במקום "למלא", אז נוכל להיות נדיבים ולהעמיד פנים שלזה התכוונו האומרים "למלות"... מלבד זאת, אין מלה כזאת "למלות" ואי אפשר לטעות, בניגוד ל"לוודות" ו"לוודא".

שרון, את מרחובות? (למה נדמה לי שכבר שאלתי אותך פעם?)

[פלמו*]

זה לא תמיד נגמר רע. לפעמים כן, ולפעמים לא
למה זה מזכיר לי את החיים ?
תמיד נגמר רע, (אפשר לא להכנס לוויכוח, מוות במקרה זה כאקסיומה - רע. במציאות לפעמים סוף הדרך, רע הכרחי)
אז מה ? זה אומר שזה לא טוב ? החיים כוונתי.

[אחות_של*]

אז נוכל להיות נדיבים ולהעמיד פנים שלזה התכוונו האומרים "למלות"... אני מסכימה, אבל אבשלום לא יעמוד בזה.

אין מלה כזאת "למלות" נכון, התכוונתי לאופן שבו רבים הוגים את זה בדיבור (lemalot). אני מקווה שלפחות
כשכותבים, כולם כותבים "למלא"....


ומשהו אחר: אני לא זוכרת אם זה כבר הוזכר כאן: הצמד לאכוף ולעקוף שלא מעט אנשים טועים ביניהם.

[שרון_ג*]

שרון, את מרחובות?
לא, אבל זה שהיה אומר "להוזיז" עד שהתחתן איתי בא מעיר המדע והתפוזים.
כבר שאלת אותי בהזדמנות אחרת, ובדיוק לגבי אותה מילה...

הצמד לאכוף ולעקוף
שהם הפוכים לחלוטין במשמעותם, לפחות כשמדברים על החוק...

[עשב_בשדך*]

המון בהצלחה

[אם_הבנים_שמחה*]

לאכוף ולעקוף מזכיר לי משהו.

בשהייתי בצבא היה תשדיר רדיו לנהגים צבאים לעידוד נהיגה זהירה.

הקרין אמר שם שמי שיתפס נוהג במהירות מופרזת יקנס. הנהג של המפקד שלי חשב שהקרין אמר "יכנס". יכנס לכלא כמובן.

[פלמו*]

מתוך : משעמם לי. כאן.
מה את רוצה, שאני אעמוד על הראש ואקשקש בזנב??
לא. יותר עדיף לתקן שגיאות כתיב.
לכשכש בזנב.

[שרון_ג*]

אפשר לקשקש בקומקום...

[כובע_נזיר*]

נזכרתי.
לתווך ולטווח.
כמעט אין בעיה עד שמגיעים למתווכת, (אולי כדאי לפנות רק למתווכים ממין זכר ?)
אז פתאום היא הופכת למטווחת, כל כוונתה היתה לעזור לכם למצוא דירה, לא נכנס כאן לענין הכלכלי,
אתם - אנחנו שמים בידה רובה עם כוונות - תרתי משמע.

[שרון_ג*]

הבוקר שמעתי כתבת גל"צ אחת שעיצבנה אותי.
היא דיברה על קבוצות של...(לא זוכרת מה. התרכזתי בצורת הדיבור שלה ולא כ"כ בתוכן).
במקום קבוצה היא אמרה "גבוצה".
היא חזרה על המילה הזאת כל כך הרבה פעמים במהלך הכתבה ששערותיי סמרו.
אני משוכנעת שהיא גם חוצה את ה גביש בזהירות. (לא את ענת גביש )
ובוודאי היא חושבת שצורת הדיבור שלה גבילה ברדיו ממלכתי.
ברררר!

[עדי_יותם*]

לתפוח (מה שעושה הלחם) ולטפוח (על הגב).
לתופף (בתוף) ולטופף/לטפוף (על עקבים).
לתבל (בתבלינים, אוכל מתובל) ולטבול (ירקות ברוטב).
לקעקע (להרוס) ולכעכע (להשתעל)
ולא זוגות, אבל נזכרתי:
לגחך, לכחכח. מ"גיחוך" ו(מן הסתם) "כיח".

[אם_הבנים_שמחה*]

לנתר ולנטר.
וממקומחר- תמ"ל ותל"מ.

[כובע_נזיר*]

ולכעכע
מה זה ?
והזכירה לי שרון כאן למעלה,
מוגבל ומקביל, הקווים המקבילים אינם בהכרח מגבילים.

[שרון_ג*]

ולכעכע
לעשות "אהם אהם..." לפני שמתחילים לדבר כדי לנקות את הגרון.

[יוחנן*]

לתופף (בתוף) ולטופף/לטפוף (על עקבים)

אצל ה Stomp , מיומנה וטררם זה בעצם אותו הדבר

[אחות_של*]

לכעכע אפשר גם לכחכח. רק בבקשה, לא לירוק את ה... על המדרכה בדיוק כשאני עוברת.

<להעביר ל: מעצבן לראות מסביב>

[שרון_ג*]

יש את כל האמהות האלה שמספרות לי שהילד לא מוציא את הליחה כשהוא משתעל.
ישר עולה לי האסוציאציה של הכחכוח והיריקה שבעקבותיו, ועל כן אני מיידעת אותן שאין פסול בבליעה הליחה, היא יוצאת עם הקקי החוצה...
זה לא שהיא מצטברת בדרכי הנשימה...
כך אולי חסכתי עוד ילד שיגדל ולא יריק ברחוב...

[אם_הבנים_שמחה*]

וגם תחנה וטחנה.

[עשב_בשדך*]

יש כל האמהות (בלי את, כפי שכתבתי לעיל ) שמספרות לי שהילד לא מוציא את הליחה כשהוא משתעל
ועל כן אני מיידעת אותן שאין פסול בבליעה הליחה
בתיכון ובחטיבה, כל פעם אחרי ריצת אלפיים, או ריצות ארוכות אחרות, כאב לי הגרון. אף אחד לא הכיר את התופעה. עד שלמדתי (בצבא) לירוק את הליחה המצטברת בגרון בזמן הריצה (עם כל הגועל שבזה), וחסכתי את כאב הגרון.

[אמא_של_יונת*]

כריעה, קריעה, קריאה, כריה.
מלֶך, מֶלַח, מַלח, מלאך.
מקוון, מכוון.
ברגע שסוטים מהמגבלה של דמיון גם במשמעות - יש אין-ספור צרופים כאלה, שטועים ביניהם.
ואני מכירה מישהי שיש לה בעיית הגייה, והיא מתבלבלת בין מייעד למאייד, איור ויעור, וכו'. היא פשוט לא שומעת את ההבדל.

[עשב_בשדך*]

מקוון
מה זה?

[אחות_של*]

מקוון בעברית: on-line

[שרון_ג*]

וואלה,
on line,
חשבתי לעצמי איך אני מסבירה מה זה מקוון, והסתבכתי. ואת באת והסברת במילה אחת.
את גדולה, כבר אמרתי לך?

[עשב_בשדך*]

אה מלשון קו, נחמד,
תודה

[סבתא_מתנות*]

שרון, יירק ולא יריק...

[שרון_ג*]

סבתא, זה היה בכוונה (ולכן אפחד לא חשב לתקן אותי. כבר מכירים את השיבושים המכוונים שלי...)

[עודד_לבנה*]

כל הספר "עברית עליזה" של חנניה רייכמן מלא כאלה.
דוגמא (אני לא בטוח אם זה מהספר הזה או מאחד הספרים האחרים שלו):
_"דור שיממון!" זעק פייטן;
"דורשים ממון?!" נבהל קמצן.
"אשנא דור-שוא" הכריז פייטן;
"אשנא דורשיו" הסכים קמצן._

[כובע_נזיר*]

מתנגשים ומתנקשים, בערך הבני דודים של מקביל ומגביל.
אני יודעת שצריך לומר בני הדודים,
ונכון, אין דמיון, הכוונה היתה בצורת הטעות.

[פלוני*]

אל תאמר:"כמה את/ה שוקל/ת ?"
אמור:"מה משקלך ?"
אלא אם כן הוא/היא שוקלים לך גבינה או נקניק.

[אמא_של_יונת*]

כובע נזיר,
גם אני משבשת במתכוון סמיכויות עם הא היידוע, ומעדיפה "הבני-דודים" על "בני-הדודים".

[כובע_נזיר*]

גם אני, אבל עדין לא הגעתי לעשר שקל...

[כובע_נזיר*]

להטיח
להתיך
להבטיח
לאבטח
ואבטיח עם גבינה בולגרית.

[אמא_של_יונת*]

_להטיח
להתיך_
וואללה, את עוברת למלים גבוהות...

ורציתי לספר לכם, שראיתי היום באיזה מקומון (אני מתאפקת לא לצרף לו שם תואר)... את המשפט הבא: "אלמנתו של קרבן יריות טובעת את יצרן כלי הנשק".

[כובע_נזיר*]

אש"י,
לכבוד שבת,
מה גבוה באבטיח וגבינה ? (-:

[אגם_גבה_גלי*]

שכך ושכח

[שרון_ג*]

מה גבוה באבטיח וגבינה ?
הקלוריות?

[שכחתי*]

זרזיף

[אם_הבנים_שמחה*]

את עט עת

[אם_הבנים_שמחה*]

וגם
סגרירי. שהרבה חושבימותו ליומעונן.

[אמא_של_יונת*]

את עט עת . ונוסף לכך יש שני "את": אֵת-חפירה, קראתי אֶת הספר.

[יוחנן_בצק*]

אמא של יונת,
בן גוריון לא ביטל המילה הזו?

[אמא_של_יונת*]

מ'זתומרת ביטל?
הוא נמנע משימוש בה, כי לדעתו היא מיותרת. אבל, למרבה הפלא, דעתו לא קבעה את קיומה או קיומה של המלה (בניגוד לדעותיו בעניינים אחרים).

[ענת_גיגר*]

בקלטת "עוד שירי משחק" של שירי דתיה בן דור אומרת נירה רבינוביץ':
למחות כפיים!
בחיי.

[עודד_לבנה*]

את עט עת . ונוסף לכך יש שני "את": אֵת-חפירה, קראתי אֶת הספר.
וקיימת גם הצורה הרביעית, אט (צירה או סגול, צריך לבדוק).
אחת המלים אשר גם פותרי תשבצים בדרך כלל לא מכירים, ויש סיבה:
אט זה קוסם, וקוסם בשתי אותיות בתשבצים זה מג.
כשמחבר התשבץ רוצה להגדיר "אט", הוא כותב "ההפך ממהר".

[יוחנן_בצק*]

(בניגוד לדעותיו בעניינים אחרים)
ואת זה אפשר לקרוא באנחת רווחה, נימת אכזבה או רגשות מעורבים.
<יוחנן אומר קן לזקן (בין העצים?) ברגשות מעורבים>

[שרון_ג*]

חברים יקרים, ובמיוחד דוברי האנגלית מלידה שבינכם, אני זקוקה לעצה בדף בקשר לתרגומים.

[כובע_נזיר*]

נוגש
נוגס

[פלמו*]

עמ' ראשון (שער), של "רצוי ומצוי" (טבעון) האחרון,
"במועצת קרית טבעון מתמודדים עם הגרעון הטופח בדרכים הבאות..."
לא להאמין ? כן, להאמין.

[שרון_ג*]

כן, גם נתקלתי בעבר בביטוי "המציאות תפחה על פניו"
ניסיתי לדמיין את המציאות התופחת ותופחת על פניו של מישהו...

[אמא_של_יונת*]

אט זה קוסם,
עודד, זה רדיו? אף פעם לא שמעתי מלה זו. באיזו שפה זה, ומנין אתה יודע על כך?

[אמא_של_יונת*]

ואת זה אפשר לקרוא באנחת רווחה, נימת אכזבה או רגשות מעורבים.
השתדלתי לכתוב בנימה ניטרלית...

פלמו,
אני מתאפקת כל הזמן לא לצטט פנינים מהמקומונים של העיירה השכנה. הם מלאים, אבל קצת לא נעים לי...

[עודד_לבנה*]

אמא,
נדמה לי שזה מהמילון השחור בן חמשת הכרכים.
את מוזמנת לבדוק ולספר על התוצאות

[פלמו*]

אט זה קוסם,
וגם מגוש

[כובע_נזיר*]

אמור סדנא, סדנה או סדנע... ממש לא משנה,
כתוב - סדנה.
נוע נוע סוף.

[כובע_נזיר*]

תוך כדי צץ לי,
סדנה ניידת = סדנע.
איפה רושמים פטנט ?

[אלמו*]

אדנית
לא עדנית.
אדן החלון.

[אמא_של_יונת*]

אבל אם הפריחה באדנית יפה, עשירה, ונותנת תחושה של גן-עדן קטן -- גם עדנית יתאים.

[פלמו*]

ואם מישהי מקסימה ככל שתהיה יושבת על אדן החלון וסורקה שערה,
יקראו לה אדן ?

[עודד_לבנה*]

כתוב - סדנה.
יש בעיה עם מלים שהגיעו מארמית, ואשר במקורן נגמרות באל"ף, והריבוי שלהן עדין שומר על האלף (סדנאות, כורסאות, פיסקאות, פתקאות).
מקובל לרשום אותן בה"א, אך אני מכשיר גם את הסיום באל"ף.
מגדילים לעשות אלה הרושמים את צורת הריבוי ללא אל"ף (כורסות).

[דורית*]

יש בעיה עם מלים שהגיעו מארמית, ואשר במקורן נגמרות באל"ף, והריבוי שלהן עדין שומר על האלף (סדנאות, כורסאות, פיסקאות, פתקאות). זו לא בדיוק בעיה. הן פשוט שונות מהמקובל בעברית החדשה. יש מגמה של האקדמיה ללשון
להעביר את המילים כמו קופסא, כורסא וכו' לסיומת ה'.
מקובל לרשום אותן בה"א, אך אני מכשיר גם את הסיום באל"ף. גם האקדמיה ללשון מכשירה, אז אתה בחברה טובה.

[אלמונית*]

פיקח
פיכח

[שרון_ג*]

"לא יאומן."
יש לומר לא ייאמן, אך בגלל הביטוי הנפוץ "לא ייאמן כי יסופר" חלה הידמות של בנין המילה "ייאמן" לזה של "יסופר" וכך קיבלנו "יאומן".
כנ"ל כפתור וַפרח. נדמה לי שהוו צריכה להיות מנוקדת בשווא, אבל בגלל הדמיון לתבנית כפתור שמתחילה בהברה אַה גם וו החיבור קיבלה פתח.

[אמא_של_יונת*]

וו החיבור מנוקדת בקמץ, לא בפתח. בדיבור זה נשמע אותו הדבר.
זו לא הידמות. יש צרופים ספרותיים כאלה, שבהם וו החיבור מנוקדת בקמץ. למשל "חזיז וָרעם".
באופן רגיל, וו החיבור לפני "פרח" צריכה להיות מנוקדת בשורוק (לפני אותיות בומ"ף, כן?).

[עודד_לבנה*]

ככל הידוע לי, וו חיבור המנוקדת בקמץ היא של צירופים קבועים.

[אלמונית*]

עוד צירופים כאלה שבהם ו' החיבור מנוקדת בקמץ הם "הפלא ופלא", "שוד ושבר".

[שרון_ג*]

וו החיבור לפני "פרח" צריכה להיות מנוקדת בשורוק (לפני אותיות בומ"ף, כן?).
כמובן. לא התייחסתי לבומ"ף. התכוונתי רק שלא אמור להיות קמץ.
חשבתי שוו החיבור מנוקדת בפתח. טוב לדעת שלא.

פעם, לפני קרוב לעשרים שנה, למדנו בביה"ס שהניקוד הזה נעשה בגלל ההברה הראשונה של המילה הראשונה. יכול להיות שעקב הזמן שחלף הטשטשו קצת הפרטים במוחי הדולף.

[עודד_לבנה*]

הניקוד נעשה לפי ההברה הראשונה כאשר היא חטופה או מנוקדת בשוא:
תמרים וּבְרושים וַאֲרזים וָאֳרנים (vooranim, הקמץ תחת הוו הוא קטן).
ואפילו, מתוך השיר "ספני שלמה המלך" לאלתרמן:
_עציון גבר, עציון גבר
עציון גבר - ים אילות
בסירות הים יעבר
וּבָאֳניות גדולות"
(uvooniyot).

[סבתא_מתנות*]

וו החיבור מנוקדת בקמץ גם במספרים מסוימים. לדוגמא: עשרים ושבע - וו החיבור בקמץ.

[סבתא_מתנות*]

וו החיבור מנוקדת בחיריק לפני יוד שוואית, והשווא נשמט: ויהודה,וירושלים. (כמו בשיר "ויהודה לעולם תשב")

[אמא_של_יונת*]

יש עוד מקרים בהם וו החיבור מנוקדת בקמץ על פי כללי הניקוד, אבל הצרופים הספרותיים שהוזכרו כאן אינם כאלה.
בינתיים מצאתי כמה תכונות משותפות לארבעת הצרופים שהוזכרו (הפלא ופלא, חזיז ורעם, שוד ושבר, כפתור ופרח): שכולם צרופים קבועים ספרותיים, בכולם המלה השניה היא מן הסגוליים, ובכולם המלה הראשונה במלרע והשניה במלעיל.

[אלמונית*]

להסית
להסיט

[אמא_של_יונת*]

ארבעת הצרופים שהוזכרו -- ועוד אחד: קל וחומר.

[מכסי_פיכלשטיינר*]

ועוד אחד: נע ונד.
ואגב, אמא של יונת , התוודעת כבר ל"חזיז ורעם" מנהל קירקס שטילקה?

[עשב_בשדך*]

ועוד אחד שמשתמשים בו הרבה: חמש וָרבע וכו'
כמו בשיר "ויהודה לעולם תשב" כמו בפסוק ...

[אמא_של_יונת*]

מכסי,
לא זוכרת. באיזה ספר הוא היה? אם זה בספר שאתה מופיע בו (שכחתי את שמו) - מודה ומתוודה: לא קראתי. כן כן, יש כמה ספרים של אריך קסטנר שלא קראתי. Nobody is perfect.

[שרון_ג*]

"האיש הקטן והעלמה הקטנה."
איך קראו למנהל?
פרופסור כשף-רשף היה המנהל? נדמה לי שלא.

[שרון_ג*]

אגב, מכסי ואש"י, יש ספר נהדר של קסטנר למבוגרים שנקרא "שלושה גברים בשלג".
תענוג ממש.

[מכסי_פיכלשטיינר*]

שרון
למנהל הקרקס קוראים כאמור חזיז ורעם (Donnerwetter) ואילו רשף כשף הוא הוא הקוסם
הנקרא גם יוקוס פון פוקוס , ומאוהב אנושות בנערת הטרמפולינה רוזה מרציפן
(כן, השיר של גרוניך הוא עליה) .

[אורה_ולי*]

מועדון מעריצי אריך קסטנר - אולי תעבירו את השיחה הזאת לדף מיוחד?

[שרון_ג*]

רוזה מרציפן אוהבת את מקס, שיש לו ידיים הכי הכי, ויש לו רגליים הכי הכי, ויש לו עיניים...
ה..ה..ההה..הכי קטנות בעולם.

[אלמונית*]

אם ועם .
קראתי עכשיו באתר וראיתי לפחות חמש פעמים החלפה בין אם לעם.

[שרון_ג*]

מועדון מעריצי אריך קסטנר - אולי תעבירו את השיחה הזאת לדף מיוחד?
סליחה. לא ראיתי את ההודעה הזאת כשכתבתי את שלי.
אני עם מחשב איטי ונתקע. את מוזמנת להעביר לאן שבא לך...

[אמא_של_יונת*]

מועדון מעריצי אריך קסטנר - אולי תעבירו את השיחה הזאת לדף מיוחד?
בסדר. יטופל.

[אלמונית_אחרת*]

_אלמונית (23.08.2004 09:18):
אם ועם .
קראתי עכשיו באתר וראיתי לפחות חמש פעמים החלפה בין אם לעם._
צטטי והראי היכן.
כולנו בני אדם.

[עשב_בשדך*]

צטטי והראי היכן.
גם אני נתקלתי בכמה וכמה החלפות בין אם לעם.
אבל, זה לא כל כך נעים לתקן, פעם הייתי מתקן הרבה, אבל אנשים לא אוהבים את זה. בכתב זה נראה לי פחות נעים, כי הטעות נשארת יחד עם התיקון.
אולי צריך שכל מי שלא איכפת לו, או רוצה שיתקנו אותו שיודיע על כך (אולי בדף נפרד). אולם נראה לי שבדף הזה מותר לתקן.

[אלמונית*]

צטטי והראי היכן. (אם ועם)
לא חושבת. אשמור על כבודם ופרטיותם של אלה שהתבלבלו.
כל מה שניסיתי להראות זה שיש נטיה להתבלבל. ואין זה מעיד דבר על המתבלבלים.
לא תיקנתי לאף אחד, לא הערתי לאף אחד, וברוב המקרים רואים ללא ספק שזו פשוט פליטת קולמוס/טעות הקלדה.
המהות של הדף הזה היא להצביע על טעויות נפוצות

כולנו בני אדם. מסכימה. אין פה איזה מגמה "לתפוס" אנשים בקלקלתם.