טוב, תיכף יובהר למה "פלונית".
אני לא נתבעת (בינתיים
), אבל אמש נפלה עלי פצצה. אני ואבי הילדה לא חיים ביחד. עד עתה הוא כפעם בפעם הביע את הסתייגותו מחינוך בייתי, אבל שיתף פעולה, הגיע למפגשים בימים שהוא היה עם הילדה וכו'. כשראה מדי פעם שאני קוראת ספר בנושא זילזל, אבל בהומור. מעולם לא התפתח דיון. ואמש הגעתי בתמימותי מקישור בכיכר השוק לשאלה בפורום דיני משפחה מה הוא יכול לעשות אם אין הסכמה בינו לבין האם בנוגע לחינוך. עבודת בילוש קטנה לימדה אותי שאני קוראת שם עלינו. כמובן, שמלבד מס' מלאכיות (בטח מכאן) שענו לו בנימוס, בכבוד ועניינית- רוב התגובות דוחקות בו לפנות לרווחה, למשרד החינוך, לעו"ד, לבית משפט.
איך להגיד- אנחנו לא אנשים כאלה. עד עתה, על אף מחלוקות קשות- יישבנו הכל בינינו או בגישור.
כעת- מה עומד לרשותי? הלוא בויכוח כזה- סביר שאם הרשות (רווחה, משרד החינוך) תצטרך להכריע- הרי שדעת האב המיינסטרימית תלקח. אבל היישום (להעיר מוקדם, לארגן, להביא, להחזיר, להכין מערכת, לעשות ש"ב)- עלי. זה פשוט אבסורד.
מה גם שעד הגיעה ל"חוק חינוך חינם", היה לו מאוד נוח שאני נושאת ברוב הנטל הכלכלי, ולפתע הוא הופך אידאולוג. ועוד קושר היעדרות מגן חובה לפגיעה בסיכוייה להתקבל ללימודים גבוהים, שככה יהיה לי טוב.
הכנתי מכתב בקשה יפה למשרד החינוך- אבל אינני יודעת האם לשלוח, שלא אסתבך. ראוי לציין שנכון לעכשיו האב אינו מופיע ברשומות, כלומר במשרד הפנים הילדה מופיעה כבתי בלבד. אבל זה עתיד להשתנות.
אני לא יודעת אם זה המקום המדוייק לפרוק את מה שלא נותן לי להרדם כבר לילה שני, אבל כותבת ומקווה להצעות.